דובדבן הבר – Prunus serotina

דובדבן הבר – Prunus serotina

לקנות דובדבן הבר
מאת: ד"ר מינה פארן

שם עברי: דובדבן הבר
משפחה: ורדניים, Rosaceae
חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע הפנימית

תיאור בוטני:

עץ גבוה שמוצאו מצפון אמריקה. מגיע לגובה של 30 מ'. קוטר הגזע 1.5 מ'. לקליפה יש ריח דומה לשקדים, שמתפזר ונעלם בייבוש. משמעות השם serotina מאוחר. הפריחה שלו מאוחרת יותר משל עצי פרי אחרים. העץ מתכסה כולו באביב בפריחה לבנה, הפירות משחירים כשהם מבשילים.

מרכיבים:

גליקוזידים ציאנוגניים, prunasin, 0.05-0.15%emulsion, eudesmic acid, p-coumaric acid, scopoletin, טאנינים, סוכרים (1).prunasin עובר הידרוליזה על ידי האנזים prunase לחומצה הידרו-ציאנית HCN, גלוקוז ו-benzaldehyde. הניצולת של HCN משתנה לפי הזמן שבו אוספים את קליפת הגזע. הניצולת הגבוהה ביותר היא בסתיו 0.15%, הנמוכה ביותר באביב 0.05%. העלים מכילים כמות מקסימלית של HCN באביב 0.25% (1).

רפואה מסורתית:

נהגו להשתמש בצמח לטיפול בשלשול, הצטננות, שיעול ולמחלות אחרות של דרכי הנשימה, לשכך כאבים, השתמשו בצמח כחליטה.

פעילות: אסטרינג'נט, נוגד שיעול, מרגיע.

התוויות: על פי הרפואה המסורתית, לטיפול בשיעול, בברונכיט, שעלת, שלשול

תופעות לוואי: אין סכנה לבריאות ולא תופעות לוואי כאשר משתמשים בצמח בצורה נכונה. אין סכנה להרעלה מציאניד. כמות ה-prunasin קטנה מאד (2).

הכנות ומינון: סירופ או טינקטורה.

שימוש במזון:

יש שימוש רב במיצויים מהצמח במשקאות אלכוהוליים ובלתי אלכוהוליים, בסוכריות, מיני מאפה פודינג. ריכוז מקסימלי במשקאות אלכוהוליים 0.06% (1).

סטטוס: GRAS


ספרות:

1. Cherry bark, wild, in: Leung AY. Foster S. Encyclopedia of Common Natural Ingredients, 1996, John Wiley &Sons, INC. New York, Toronto, Singapore p. 155-156.

2. Wild Cherry, Prunus serotina in: PDR for Herbal Medicine 3rd Ed. 2004, Thomson PDR, p. 877. 

דיון על דובדבן הבר ב- Herbal Hall:

השאלה: האם ההרבליסטים משתמשים ב-Cherry bark, או שמתעלמים ממנו מתוך פחד כפי שעשו עם הקומפרי? Lisa Ganora: קליפת הגזע מכילה כמות קטנה מאד של prunasin שהוא גליקוזיד ציאנוגני, כלומר, מסוגל לשחרר HCN. מכיוון שציאניד הוא חומר פסולת שנוצר בגוף בתהליכי מטבוליזם של חלבונים, יש לנו אנזימים אנדוגניים שמנטרלים אותו. הם יכולים לנטרל 1מ"ג של ציאניד לשעה. בנוסף, ה-pH של מערכת העיכול האנושית אינו אופטימלי לייצור של ציאניד. כך שאין בעיה בשימוש של קליפת הגזע של הצמח. העלים מכילים כמות גדולה יותר של prunasin, והם יכולים לגרום למוות לחיות שאוכלות אותם.

Michael Tierra: איני יכול לספור את הפעמים שנתתי מירתח מהצמח לחולי שיעול, ברונכיט ואסתמה. בדרך כלל במירתח ביחד עם צמחים אחרים. בספרות של הרופאים האקלקטיים מוזכר שתושבי אמריקה הילידים נהגו להשתמש בצמח כחליטה לחיזוק כללי ולהפרעות של דרכי הנשימה.

Paul Bergner: אני מכין סירופ מקליפת הגזע לפי שיטה המתוארת אצל Larkin ו- John. אני משאיר את הצמח להשרייה במים בטמפרטורת החדר במשך 12 שעות. אפשר לקבל ריח חזק או עדין יותר של שקדים, על ידי שינוי טמפרטורת המים, טמפרטורת החדר או מים קרים יותר, על ידי הארכת ההשרייה ל-24 שעות. השרייה בטמפרטורת החדר במשך 24 שעות נותנת מוצר חזק מאד. אני מייצב ומשמר את המוצר על ידי הוספת סוכר שמשמש כמשמר. עלולות לצמוח פטריות במוצר שמתקבל. לסגור את הבקבוק עם פקק שעם כדי שלא תהיה התפוצצות.

מיצוי באלכוהול: 1:5 ב-60% אלכוהול, נותן ריח חזק של שקדים ומוצר פעיל מאד. הסירופ יותר נעים, ואנשים שותים ברצון כמות יותר גדולה ממנו. בכל השנים שאני עובד עם הצמח לא ראיתי מקרה של הרעלה.

דיון על דובדבן הבר ב- Larkin Child:

השאלה "אם מכינים את הסירופ בחליטה קרה איך מונעים זיהום?"

התשובה היא שמומלץ להחזיק את הסירופ במקרר. John Redden: אנשים רבים מבזבזים את הצמח על ידי שימוש לא נכון. אם מרתיחים את קליפת הגזע מקבלים מירתח עשיר בטאנינים וזה הכל. בהשרייה של 12-24 שעות בטמפרטורת החדר מאפשרים את ההידרוליזה של ה-prunasin ומקבלים HCN.

אני ממליץ למטופלים להשתמש בשתי תרופות לשיעול וברונכיט. תרופה ליום שמכילה צמחים מכייחים ואנטי מיקרוביאליים, ותרופה ללילה המכילה סירופ של P. serotina, שמדכא שיעול ומרגיע את העצבים, ומאפשר שינה שקטה. אנזים נוסף שמנטרל את פעילותו הרעילה של הציאניד הוא ה-rhodanase. זהו אנזים המצוי במיטוכונדריה והופך ציאניד ל-thiocyanate, שאינו גורם לנזק. משתמשים ב- thiosulfate כאנטידוט במקרים של הרעלה על ידי ציאניד. הוא גורם לאקטיבציה של כל הפעילות האנזימטית שמנטרלת את הציאניד (1).

ספרות

Gliubich F. Gazerro M. Zanotti G. et al. Active site structural features for chemically modified forms of Rhodonase. 1996 Journal of Biological Chemistry, 271: 21054- 21061.

אהבתם את המאמר?

שתפו בFacebook
phone icon Whatsapp icon email icon
גלילה לראש העמוד