בולדו – Peumus boldo

בולדו – Peumus boldo

מאת: ד"ר מינה פארן

מונוגרף על ידי        German Commision E

תרגום: סיגל קרומר. עריכת התרגום: ד"ר מינה פארן וד"ר גבי לינק

בולדו: מונוגרף מקצועי של ה-German Commision E באדיבות האגודה הבוטנית האמריקנית (ABC) המונוגרף עובד ונערך מקצועית בידי צוות מתנדבי העמותה הישראלית לצמחי מרפא (עיל"ם), למען הרחבת והעמקת הידע המקצועי בשפה העברית בתחום רפואת צמחי המרפא

המידע עובד מתוך: 
The Complete German Commission E MonographsTherapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.

המונוגרף המקורי מתוך: American Botanical Council

שם בפרמקופיאה (ספר התרופות): Boldo folium 
שם בעברית: בולדו (עלים)

סקירה כללית 
בולדו הוא צמח ירוק-עד הגדל בר בצ'ילה, באקוודור, בארגנטינה, בבוליביה ובפרו. חוקרי יבשות שהגיעו לדרום אמריקה ראו שהילידים משתמשים בעלים לתיבול המזון וכן כצמחי מרפא קרמינטיביים. נהגו להשתמש בהם לטיפול בגאוט, בהפרעות בכבד, בשלפוחית השתן ולטיפול בפרוסטטה. בשנת 1875 הוצג צמח הבולדו בפני הרוקחים האמריקנים והבריטים כטיפול בבעיות קיבה קלות, בעיות כבד ואי-נוחות בשלפוחית השתן. הצמח שימש גם כמרגיע מתון.1

חפירות שנערכו לאחרונה במונטה ורדה (Monte Verde) בדרום צ'ילה, גילו עדויות לשימוש רפואי ב- 22 סוגי צמחים על-ידי הילידים שגרים באזור מזה 12,500 שנים. את הבולדו מצאו ארכיאולוגים כשהוא עטוף באצות. אנשים עם פציעות חזקות או לפני ניתוח לעסו את הצמח, כנראה כמשכך כאבים וכמרגיע נפש. 2 

כיום משמשים עלי בולדו לטיפול באבנים בכיס המרה, בעיות בכבד ובכיס המרה, ציסטיטיס וראומטיזם3, לטיפול בצרבת ובעוויתות קלות בקיבה. הפעילות הממריצה מרה שלו משחררת מיצי מרה, הפעילות המשתנת שלו מגבירה הפרשה של נוזלים, כנראה מנקה שאריות או חיידקים מצינור המרה עצמו.4  המרכיב הפעיל Boldine ממריץ את הפרשת מיצי המרה5 ויכול להיות אפשרות טיפולית עבור הסובלים מאבנים בכיס המרה שעבורם ניתוח אינו אפשרות מעשית וטיפול תרופתי אחר לא נמצא יעיל.4
בעבר נשען הטיפול בצמחי מרפא בבעיות מרה וכיס מרה בעיקר על הוכחות אמפיריות ליעילות הטיפול. מחקר קליני שנערך בהשתתפות 12 מתנדבים הוכיח כי שימוש במיצוי יבש של בולדו מאריך את זמן שהות המזון במעי.6 רוב המחקרים השתמשו בתערובות שהבולדו היה אחד המרכיבים שלהם.3

מחקרים שנערכו בבעלי חיים מציעים שימוש בבולדו להפחתת דלקת וחום על-ידי עיכוב מנגנון ייצור פרוסטגלנדינים.7 מחקרים נוספים בבע"ח שנערכו לאחרונה מציעים שמרכיבים של בולדו מאפשרים הרפיית שרירים חלקים ומאריכים את זמן שהות המזון במעי.6 בולדו יכול להגן על הכבד מפני חומרים מזיקים ונראה שהוא מאפשר שימור של רמת אנזימי כבד מתאימה כתגובה לחומרים רעילים.8ההשלכות הטיפוליות לממצאים אלה דורשות מחקר נוסף, כמו גם השימוש המסורתי בבולדו כחומר מרגיע. 
מנגנוני הפעולה שלו והיקף הפעילות של הצמח עדיין לא הוגדרו.

כמו צמחים אחרים בעלי פעילות משתנת, עדיין לא ברור אם זוהי פעילות משתנת מלאה (המרצה של הפרשת נוזלים ואלקטרוליטים) או שהפעילות חלקית (המרצת הפרשת נוזלים בלבד). זוהי הבחנה חשובה עבור חולי בצקת, מיימת או יתר לחץ-דם.5

השמן הנדיף בעלי בולדו מכיל חומר רעיל בשם ascaridole. מרפאים מסורתיים משתמשים בצמחים שמכילים את החומר הזה לטיפול בפרזיטים.9 
CommissionE הגרמני מאפשר שימוש רק בתערובות בולדו שאינן כוללות ascaridole.

תיאור 
עלי בולדו כוללים את העלים היבשים של Peumus boldo Molina (משפחת Monimiaceae), וההכנות שלהם במינון יעיל. 
העלים מכילים לפחות 0.1% אלקלואידים (מחושבים לפי boldine) ופלבנואידים.

כימיה ופרמקולוגיה 
הצמח מכיל 0.25-0.7% אלקלואידים.10 
מרכיבים פעילים נוספים כוללים 13% שמן נדיף, בעיקר מונוטרפנואידים. 
לדוגמא: p-cymene limonene-, beta-pinene, linalool, cineole ,camphor ,ascaridole3,11,12. 
פלבונולים גליקוזידים. לדוגמא: rhamnetin, isorhamnetin, ונגזרות של kaempferol 
שרף וטאנינים10,11  

CommissionE מדווח שבולדו מגביר הפרשת מיצי עיכול ונוגד עוויתות. 
נראה שהמרכיבים האלקלואידים אחראים לפעילות המוכחת של הצמח כמגביר הפרשת מיצי מרה.3 
במבחנה, Boldine מתנהג כמגן מפני נזק של רדיקלים חופשיים, לפי מחקרים שנערכו בבעלי חיים. בנוסף, במבחנה פועל Boldine גם כמרפה שרירים חלקים ומרפה התכווצויות.11

שימוש 
CommissionE אישר את השימוש בבולדו לטיפול בהפרעות עיכול קלות ובתלונות על עוויתות במערכת העיכול. הוכחה הצלחה בשימוש לטיפול באבני כיס המרה, בעיות כבד, ציסטיטיס וראומטיזם. 3

התוויות נגד 
הפרעות בדרכי המרה, מחלות כבד חמורות. 
במקרים של אבנים בכיס המרה מומלץ השימוש רק לאחר התייעצות עם רופא.

תופעות לוואי 
לא ידועות

שימוש בתקופת הריון והנקה 
לא ידועות הגבלות

אינטראקציה עם תרופות אחרות 
לא ידוע

שימוש ומינון 
אלא אם כן נאמר אחרת: 
3 גרם ליום של הצמח החתוך 
חליטה: 3 גרם ב-150 מ"ל מים 
מיצוי נוזלי: 1:1 (גרם\מל') – 3 מל' 
טינקטורה: 1:5 (גרם\מל') – 15 מל'

text bullet

 הערה: בגלל נוכחות ascaridole , אין להשתמש בשמן נדיף של עלי בולדו.

מקורות / סימוכין

1. Bastien, J.W. 1987. Healers of the AndesKallaway Herbalists and Their Medicinal Plants. Salt Lake City: University of Utah Press.
2. Gore, R. 1997. The most ancient Americans. National Geographic 192(4):9899.
3. Newall, C.A., L.A. Anderson, J.D. Phillipson. 1996. Herbal Medicines: A Guide for Health-Care Professionals. London: The Pharmaceutical Press.
4. Schulz, V., R. Hnsel, V.E. Tyler. 1998. Rational Phytotherapy: A Physicians' Guide to Herbal Medicine. New York: Springer.
5. Tyler, V.E. 1994. Herbs of Choice: The Therapeutic Use of Phytomedicinals. New York: Pharmaceutical Products Press.
6. Gotteland, M., J. Espinoza, B. Cassels, H. Speisky. 1995. [Effect of a dry boldo extract on oro-cecal intestinal transit in healthy volunteers] [In Spanish]. Rev Med Chil 123(8):955960.
7. Backhouse, N. et al. 1994. Anti-inflammatory and antipyretic effects of boldine. Agents Actions 42(34):114117.
8. Lanhers, M.C. et al. 1991. Hepatoprotective and anti-inflammatory effects of a traditional medicinal plant of Chile, Peumus boldus. Planta Med 57(2):110115.
9. Montoya-Cabrera, M.A. et al. 1996. Fatal poisoning caused by oil of epazote, Chenopodium graveolens. Gac Med Mex 132(4):433437.
10. Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs, and Cosmetics, 2nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.
11. Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing
12. Wichtl, M. and N.G. Bisset (eds.). 1994. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Stuttgart: Medpharm Scientific Publishers…

מקורות נוספים

• British Herbal Pharmacopoeia (BHP).1983. Keighley, U.K.: British Herbal Medicine Association.
• Borgia, M. et al. 1981. Pharmacological activity of a herb extract: A controlled clinical study. Curr Ther Res (29):525536.
• Borgia, M. et al. 1985. Studio policentrico doppio-cieco doppio-controllato sull'attivita terapeutica di una nota associazione di erbe medicamentose. Clin Ter (114):401409.
• Deutscher Arzneimittel-Codex (DAC). 1986. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.
• List, P.H. and L. Hrhammer (eds.). 1977. Hagers Handbuch der Pharmazeutischen Praxis, 4th ed. Vol. 6A. New York: Springer Verlag.
• Pharmacopoeia Helvetica, 7th ed. (Ph.Helv.VII), Vol. 14. 1987. Bern: Office Central Fdral des Imprims et du Matriel.
• Reynolds, J.E.F. (ed.). 1982. Martindale: The Extra Pharmacopoeia. London: The Pharmaceutical Press.
• Salati R, R. Lugli, E. Tamborino. 1984. Valutazione delle proprieta coleretiche di due preparati contenenti estratti di boldo e cascara [Evaluation of the choleretic property of 2 preparations containing extracts of boldo and cascara]. Minerva Dietol Gastroenterol 30(3):269272.
• Wagner, H. and P. Wolff (eds.). 1977. New Natural Products and Plant Drugs with Pharmacological, Biological, or Therapeutical Activity. Berlin-Heidelberg: Springer Verlag.
• Wren, R.C. 1988. Potter's New Cyclopaedia of Botanical Drugs and Preparations. Essex: The C.W. Daniel Company Ltd

אהבתם את המאמר?

שתפו בFacebook
phone icon Whatsapp icon email icon
גלילה לראש העמוד