|
|
|
| צמחי מרפא |
בולדו - Peumus boldo , תרגום: סיגל קרמר. עריכת תרגום: ד"ר מינה פארן וד"ר גבי לינק
בולדו: מונוגרף מקצועי של ה-German Commision E באדיבות האגודה הבוטנית האמריקנית (ABC). המונוגרף עובד ונערך מקצועית בידי צוות מתנדבי העמותה הישראלית לצמחי מרפא (עיל"ם), למען הרחבת והעמקת הידע המקצועי בשפה העברית בתחום רפואת צמחי המרפא
לקריאה...
|
|
|
|
|
טיון השמש - Inula helenium , ד"ר מינה פארן
השם בעברית: טיון השמש משפחה: מורכבים, Compositae חלקי צמח בשמוש: קנה שורש ושורש. תאור בוטני: צמח רב שנתי שגובהו 100-180 ס"מ. מוצאו מאירופה. העלים גדולים, הגבעול זקוף ומסתעף בחלקו העליון, הפרחי צהובים. השורש עמוק, לקנה השורש יש ריח חזק אופייני.
לקריאה...
|
|
|
|
|
שערות שולמית Adiantum capillius, ד"ר מינה פארן
הסוג Adiantum כולל למעלה מ-200 מינים שרובם גדלים באמריקה הטרופית. רפואה מסורתית: יש עדויות לשימוש בצמח בארצות רבות. דיוסקורידס ממליץ על הצמח כטיפול לאסתמה. Culpeper מספר על שימוש בצמח לטיפול בשיעול ואסתמה. הצמח נחשב לדיורטי והשתמשו בו לניקוי הכליות.
לקריאה...
|
|
|
|
|
ערמון הסוסים Aesculus hippocastanum, ד"ר מינה פארן
רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בצמח לטיפול בהפרעות בכיס המרה, לבלוטת ערמונית מוגדלת, הפרעות בשלפוחית השתן, שיעול, סחרחורת, שלשול, כאבים הקשורים למחזור חודשי, טחורים, מחלות כליות, התכווצויות שרירים ברגליים, גודש של הכבד, דלקת של הלבלב, דלקת דליות, אוסטיאוארטריט....
לקריאה...
|
|
|
|
|
Alpinia officinarum אלפיניה , ד"ר מינה פארן
שני מינים נקראים בשם galangal: המין A. officinarum נקרא lesser galangal. מוצאו מדרום סין. המין A. galangal נקרא greater galangal. מגדלים אותו באזורים טרופיים של דרום-מזרח אסיה, באינדונזיה, מלאיה ופיליפינים. הוא נחשב בעיקר לצמח תבלין (1). מרכיבים: diarylheptanoids פלבנואידים, כולל galangin, kaempferol, quercetin rhamnetin, iso-rhamnetin, izalpin (2). מיצוי אלכוהולי של הצמח מכיל 10% של galangin.......
לקריאה...
|
|
|
|
|
Althea officinalis - נטופית רפואית, ד"ר מינה פארן
תאור בוטני: צמח רב שנתי שמוצאו מאזורים לחים באירופה ומערב אסיה. מקור השם althea מיוונית, altho משמעותו לרפא. שם המשפחה Malvaceae נגזר מהמונח היווני malake שמשמעותו רך (1). הצמח התאקלם בצפון אמריקה. גידולים מסחריים של הצמח מצויים בבלגיה, מזרח אירופה ורוסיה. חלקי צמח בשימוש: שורש ועלים. ניתן להשתמש בשורש מצמח שהוא לפחות בן שנתיים. רפואה מסורתית: שימוש רפואי בנטופית מוזכר לראשונה במאה התשיעית לפני הספירה (2). הרבו להשתמש בשורש ביוון העתיקה (2). מיוון התפשט השימוש בצמח ברפואת ה-Unani, ברפואת האיור-ודה וברפואה הערבית (3).
לקריאה...
|
|
|
|
|
Ammi majus - אמיתה גדולה, ד"ר מינה פארן
תאור בוטני: מוצאו של הצמח ממצרים. הוא נפוץ בארצות ים-תיכוניות, באירופה ובמערב אסיה. זהו צמח חד שנתי, בגובה של 90-150 ס"מ. העלים מנוצים פעמיים. הפרחים לבנים, דו מיניים. הזרעים קטנים וצבעם חום כהה.
מרכיבים: פורנוקומרינים, שהחשובים ביותר ביניהם הם ,xanthotoxin imperatorin, bergapten קומרינים נוספים: marmesin, isopimpinellin, heraclenin (1). בנוסף מכיל הצמח פלבונואידים
פעילות: xanthotoxin מגביר רגישות לאור השמש, נוגד פסוריאזיס (2)
שימוש ברפואה המסורתית: נהגו להשתמש בצמח כ- emmenagogue לווסת מחזור חודשי, כדיורטי, לטיפול באבנים בכליות ובזיהומים של דרכי השתן, לטיפול בצרעת (3).
לקריאה...
|
|
|
|
|
Ammi visnaga - אמיתה קייצית, ד"ר מינה פארן
זהו צמח חד- או דו-שנתי, שגובהו מגיע ל1.0- מ'. העלים מנוצים. הגבעול זקוף ומסועף. הפריחה היא סוכך לבן. מרכיבים: המרכיבים העיקריים הם גאמא- pyrones, שהם נגזרות של furanochromone. הריכוז שלהם בצמח הוא עד 4%. המרכיבים העיקריים מתוכם הם khellin 0.3-1.2% ו-visnagin 0.05-0.30%. visnagin גאמא-pyrones אחרים הם: khellinol, ammiol, khellol, khellinin קבוצה שניה של מרכיבים היא הקומרינים, 0.2-0.5%. החשוב מבינהים הוא הפירנוקומרין Visnadin, 0.3%. Visnadin בנוסף כולל הצמח שמן נדיף המכיל קמפור, alpha-terpineol, linalool (2,3). פעילות: נוגד עוויתות, מגביר זרימת דם בעורקים הכליליים
לקריאה...
|
|
|
|
|
Ananas comosus - ברומלין, ד"ר מינה פארן
ברומלין הוא אנזים מפרק חלבונים שמיוצר משאריות מיץ של גבעול האננס והפרי (בוסר ובשל) משולב עם חומרים ממיסים, כמו אצטון או מתנול, או לאחר סינון 1; 2; 3. במשך 25 השנים האחרונות השתמשו בתעשיית המזון,באנזימים מפרקי חלבונים שמכילים חומרים פעילים מקבוצת ה-thiol, לריכוך בשר2 אנזימים נוספים המכילים קבוצות תיול הםו פפאין, המצוי בלטקס של הפאפיה (Carica papaya), ופיצין המצוי בלטקס של התאנה (Ficus species). שימושים נוספים לאנזימים מפרקי חלבונים כוללים הכנת עור בעלי חיים, ייצור של שמן דגים, ייצור סבונים וכיווץ בדים1.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Andrographis paniculata - אנדרוגרפיס, ד"ר מינה פארן
תאור בוטני: צמח חד שנתי עשבוני שמוצאו מדרום-מזרח אסיה. הוא נפוץ מאד בהודו, ויאטנאם, מלזיה וסין. הפרחים לבנים עם כתמים בצבע ורוד או ארגמן. הפריחה בקיץ. מרבים לגדל את הצמח באזורים רבים בהודו. חלקי צמח בשימוש: עלים, כל הצמח רפואה מסורתית: צמח נפוץ מאד בשימוש ברפואת האיור- ודה. משתמשים בו כצמח מר, מקרר, משלשל, מסייע לעיכול, מוריד חום, נוגד דלקת, מכייח, מנקה, מסייע לעיכול, מרפא פצעים ומחלות עור, נוגד שיעול, ברונכיט, נוגד מלריה ומרפא טחורים. מהעלים הטריים מכינים רפואה בייתית הנקראת Alui, ומשתמשים בה לטיפול בכאבי בטן של ילדים. מרכיבים: לקטונים דיטרפנואידים מרים הנקראים andrographolides המצויים בכל חלקי הצמח, ונחשבים למרכיבים העיקריים, שלפיהם נעשה הכיול.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Anemone pulsatilla , ד"ר מינה פארן
תאור בוטני: השם האנגלי קשור כנראה להופעת הפרח לקראת חג הפסחא. הצמח פורח מאפריל עד יוני. המין A. pratensis דומה מאד ל-pulsatilla, ובדרך כלל משתמשים בתערובת של שניהם. מרכיבים: לקטונים, ranunculin מצוי בצמח הטרי וניתן לקבל אותו כמרכיב יציב. כאשר מרסקים את הצמח משתחרר האגליקון protoanemonin (1). ניתן להפיק בזיקוק protoanemonin. הוא אינו יציב והופך באופן ספונטני ל-anemonin (1,2). ספונינים טריטרפניים 0.2-0.75% מרכיבים נוספים: טאנינים, שמן נדיף (2), חומצה כלידונית, מלחי סידן של חומצה סוקצינית, פלבונואידים בפרחים מצויים אנתוציאנינים דלפינידין ופלרגונידין.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Angelica archangelica - אנג'ליקה אירופאית, ד"ר מינה פארן
אנג'ליקה אירופאית היא צמח דו- או רב-שנתי, שמוצאו מצפון ומזרח אירופה 1 ומחלקים של אסיה. 2,3 בית הגידול הטבעי שלה כולל את איסלנד, סקוטלנד, הולנד ולפלנד. 1,4 בגרמניה מגדלים אותה בחבל בווריה ובחבל טרינגן. 5 החומר המסחרי המשמש למטרות מרפא מיובא מצפון אירופה, כולל אנגליה.6 הוא מופק מצמחים הגדלים בהולנד, פולין וגרמניה ובהיקף קטן יותר בבלגיה, איטליה והרפובליקה הצ'כית. במשך דורות של רפואה אירופאית מסורתית השתמשו באנג'ליקה בתור צמח מכייח במחלות כמו ברונכיט, הצטננות ושיעול וגם כמסייע בהפרעות בדרכי העיכול.1,7 במאה ה-15 השימוש באנג'ליקה היה מאוד נרחב. בספר צמחי מרפא אנגלי שפורסם על-ידי ג'ון פרקינסון בשנת 1629 (Paradisus Terrestris), אנג'ליקה מוזכר כאחד הצמחים החשובים ביותר בין צמחי המרפא באותה תקופה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Arnica montana - ארניקה, ד"ר מינה פארן
ארניקה הוא צמח בגובה של כ-60 ס"מ הגדל באזורי ההרים של אירופה ומערב צפון אמריקה. 1,2,3 המינים האמריקאיים של ארניקה כוללים את A. fulgens, A. sororia, A. cordifolia. באירופה מגדלים את Arnica chamissionis בנוסף ל- A. Montana בכדי לספק את הביקוש הרב – למעלה מ-300 מוצרים שכוללים טינקטורות, משחות ותרופות הומיאופתיות המכילות ארניקה, שמיוצרים בשוק הגרמני.1 הפרחים היבשים, בצבע כתום-צהוב, מספקים שמן נדיף טיפולי שמכיל חומצות שומן, טרפנים ארומטיים, פלבנואידים, טאנינים וססקויטרפנים מסוג הלנאלין (helenalin).
לקריאה...
|
|
|
|
|
Asparagus officinalis - אספרגוס, ד"ר מינה פארן
האספרגוס הובא לארצות הברית על-ידי המתיישבים האירופאים- אסיאתיים ונקרא בשם העממי sparrowgrass, מרבים לגדל אותו כצמח למאכל. השימושים הרפואיים שלו ידועים פחות, למרות האישור שקיבל מה-Commission E לטיפול בשטיפה של דרכי השתן. 1 הצמח הרב-שנתי יכול לייצר נצר אכיל במשך 30 שנה. הנצרים הללו מספקים סיבים וויטמיניםA - 2C . לאחר אכילת ועיכול נצר האספרגוס יש לשתן ריח מיוחד. ריח זה מופיע רק אצל אנשים שירשו מגמה אוטוזומלית דומיננטית מאוחדת. 3
הנצרים נקצרים באביב למשך מספר חודשים ואז מניחים לצמח להתפתח לצורת דמוי שרך. צורה זו מכינה את השורשים לקראת התפוקה של השנה הבאה. צמחים נקביים מייצרים ענבות אדומות שהופכות לשחורות בסתיו. בארצות הברית עיקר התוצרת המסחרית (90%) מגיעה ממדינות מסצ'וסטס, ניו-ג'רזי, וושינגטון וקליפורניה. מגדלים 2 סוגים : ירוק כהה וגם ירוק-בהיר עד לבן.1 לעיתים נדירות הגידולים הללו משמשים להכנות רפואיות.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Astragalus membranaceus - קדד סיני, ד"ר מינה פארן
הסוג אסטרגלוס כולל למעלה מ-2000 מינים המפוזרים על פני כל כדור הארץ. בארץ גדלים כ-60 מינים של קדד. רובם צמחי מדבר. האסטרגלוס הוא צמח רב שנתי בגובה של 1 מ'. מוצאו מצפון סין. משתמשים בשורשים של המין A. membranaceus והמין A. mongholicus. בסין נוהגים להשתמש בשורש של צמחים בני 4-7 שנים אוספים את השורשים באביב לפני הופעת העלים או בסתיו אחרי נשירת העלים (1). מייבשים את השורש בשמש וחותכים אותו לפרוסות.
רפואה מסורתית: ברפואה הסינית נחשב האסטרגלוס לאחד הצמחים העיקריים המשמשים לחיזוק האנרגיה- צ'י. משתמשים בו לחיזוק האנרגיה של הטחול במקרים של חולשה, שלשול, עייפות וחוסר תאבון. שורש מורתח נחשב למחזק של אזור הקיבה, הטחול והלבלב. משתמשים בו במקרים של צניחת רחם ופי הטבעת (2). הצמח מחזק את האנרגיה של הריאות. משתמשים בו במקרים של נטייה לחלות לעתים קרובות במחלות של דרכי הנשימה העליונים, וכן במקרים של קוצר נשימה (2). שימושים נוספים הם למקרים של הזעות לילה, לטיפול בפצעים שאינם מגלידים, כיבים, בצקת, כאבי מפרקים, וכן במקרים של קהות של האיברים וקושי בתנועה (3).
לקריאה...
|
|
|
|
|
Bacopa monniera - בקופה פשוטה, ד"ר מינה פארן
צמח מטפס, בשרני. הפרחים לבנים או כחולים. גדל באזורי ביצות בהודו, עד לגובה של 1320מ'. ניתן להרבות אותו מזרעים או מיחורים.
רפואה מסורתית: זהו הצמח השני, בנוסף לגוטו קולה, הנקרא בסנסקריט Brahmi. שם שמצביע על הערצה רבה לצמח. Bacopa הוא צמח מר, צונן ואסטרינג'נט. נוהגים להשתמש בו לטיפול בצרידות, אסתמה, אפילפסיה, לחיזוק מערכת העצבים והלב. מיץ מהעלים ניתן לילדים במקרים של שלשול ולהקלה על שיעול. מחית שמכינים מהעלים משמשת לטיפול ברוימטיזם. ברפואת האיורודה משתמשים בצמח לטיפול באנמיה וסכרת, וכן לניקוי הדם, לשיפור הזכרון, לשיפור פעילות המוח, לחיזוק הלב, לטיפול בדרמטיטיס וקטרקט. הצמח מומלץ במקרים של חרדה ודאגנות יתר.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Ballota nigra - בלוטה שחורה, ד"ר מינה פארן
שם עברי: בלוטה שחורה שם אנגלי: Black horehound משפחה: שפתניים, Lamiaceae (Labiatae) חלקי צמח בשימוש: צמרות ענפים פורחים תאור בוטני: צמח רב-שנתי ארומטי בגובה 30-80 ס"מ. הפריחה בצבע סגול-לילך. הצמח נפוץ באירופה עד מרכז אסיה. למין nigra יש לפחות ששה תת-מין מצויים באירופה. הנפוצים ביותר הם B. nigra ו- B. foetida. בארץ גדלים ארבעה מינים של בלוטה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Betula alba - שדר לבן, ד"ר מינה פארן
שם אנגלי: Silver Birch שם עברי: שדר משפחה: שדריים, Betulaceae תאור בוטני: הסוג Betula כולל כ-60 מינים של עצים או שיחים נשירים הגדלים בחצי הצפוני של כדור הארץ. הם בין העצים הנפוצים ביותר באזורים הצפוניים, ומרבים לגדל אותם כי הם גדלים במהירות על אדמות שונות. Betula pendula הוא עץ נשיר עם קליפת גזע מתקלפת בצבע כסף-לבן. הפרחים הזכריים והנקביים גדלים על אותו עץ באביב, לפני הלבלוב. הפרחים הזכריים משתלשלים, הפרחים הנקביים קצרים וזקופים. העץ גדל באירופה עד מערב סיביר. גובהו 10-25 מ'. חלקי צמח בשימוש: עלים שנקטפים באביב.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Calendula officinalis - צפורני חתול רפואיות, ד"ר מינה פארן
מוצאה של הקלנדולה מארצות הים-התיכון. השם, קלנדולה, מתייחס לנטייה של הצמח לפרוח בהתאמה ללוח השנה בכל חודש באזורים מסויימים, או בימים של ירח חדש. השם, מריגולד, מתייחס לבתולה מריה. פרחי מריגולד משמשים בטקסים קתוליים הקשורים למריה. לפעמים מבלבלים את פרחי הקלנדולה עם פרחי הטגטס, האחרונים משמשים בנוי יותר מפרחי הקלנדולה. בעבר השתמשו בצמח כתחליף זול לזעפרן, הפרחים מוסיפים טעם וצבע למאכלים שונים, בעיקר אורז ומרק דגים. באירופה, בתקופת ימי הביניים, היה שכיח בשווקים ושימש בדרך-כלל כמתאבן. היום, מוסיפים לפעמים לסלט את עלי הכותרת.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Capsella bursa - ילקוט הרועים, ד"ר מינה פארן
השם בעברית: ילקוט הרועים השם באנגלית: Shepherd’s purse משפחה: מצליבים, Cruciferae, Brassicaceae חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח. קוצרים את הצמח לקראת סוף עונת הפריחה, כשהתרמילים המכילים זרעים נמצאים. תאור בוטני: עשב חד שנתי, בעל גבעול זקוף. העלים התחתונים ערוכים בשושנת. הפרחים קטנים, לבנים, הפרי פחוס, דמוי לב. נפוץ מאד בארץ.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Centaurium erythraea - ערבז, ד"ר מינה פארן
שם עברי: ערבז סוככני שם נרדף: Erythraea centarium משפחה: ערבזיים, Gentianaceae חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח בפריחה תאור בוטני: לסוג Centaurium משתייכים 40 מינים של צמחים חד-שנתיים ודו-שנתיים, לפעמים רב-שנתיים, הגדלים באזורים ממוזגים. הפרחים בצבע ורוד. C. erythraea גדל באירופה ובדרום-מערב אסיה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Chimaphila umbellata - צ'ימפילה, ד"ר מינה פארן
שם מקומי: Pipsissewa משפחה: Ericaceae אברשיים תאור בוטני: גדל באירופה, אסיה, סיביר, צפון ודרום אמריקה. השם Pipsissewa ניתן לו על ידי האינדיאנים של מזרח אמריקה. שם הסוג Chimaphila מקורו ביוונית, ומשמעותו אהבת חורף. זהו צמח קטן רב-שנתי, ירוק-עד, הגדל באזורים הממוזגים של ארה"ב וקנדה. הוא מגיע לגובה של 25 ס"מ. חלקי צמח בשימוש: העלים היבשים או הצמח השלם. רפואה מסורתית: האינדיאנים השתמשו בצמח כאנטי רוימטי. הרופאים האקלקטיים ראו אותו כאסטרינג'נט, והשתמשו בו לטיפול בבעיות של דרכי השתן. הם ראו אותו כמתאים למקרים של הטלת שתן תכופה ביום ובלילה, לטיפול בדלקות וכאבים ולאבנים בדרכי השתן. השתמשו בצמח גם כמחזק של מערכת העיכול. השימוש היה בדרך כלל כחליטה. מאוחר יותר העדיפו להרתיח ולנדף את המים. לקחו מהמירתח המרוכז 5-20 טיפות כל 2-4 שעות. הרופאים האקלקטים טענו שהצמח נעשה פעיל וחזק יותר לאחר כמה חודשים. השאירו את הצמח ששה חודשים, והנוזל נעשה ג'לטיני.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Chlrella vulgaris - כלורלה, ד"ר מינה פארן
השם המדעי: Chlorella vulgaris ו- C. pyrenoidosa תאור בוטני: כלורלה היא אצה ירוקה חד-תאית הגדלה במים מתוקים. היא התגלתה בשנת 1890 על ידי מדען הולנדי Beijernick. תאי הכלורלה מכילים גרעין מוגדר, כלורופלסטים ומיטוכונדריה. הודות לתכולת החלבון הגבוהה באצה, ולקצב הצמיחה המהיר שלה, נערך מחקר אחרי מלחמת העולם השניה על האפשרות לשימוש בה כמקור עשיר למזון.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Coptis chinensis - קופטיס, ד"ר מינה פארן
משפחה: נוריתיים, Ranunculaceae חלקי צמח בשימוש: קנה שורש תאור בוטני: צמח רב שנתי, שגובהו 20-50 ס"מ. הפריחה בצבע לבן-ירוק, קנה השורש באורך 5-6 ס"מ וצבעו חום-צהוב. קוטרו 3-8 מ"מ. החלק הפנימי של קנה השורש בצבע צהוב-כתום (1). טעמו מר מאד, וכשלועסים אותו הוא צובע את הפה והרוק בצהוב (2). מוצאו של הצמח מסין. מין נוסף הוא Coptis japonica שמוצאו מיפן.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Cucurbita pepo - דלעת, ד"ר מינה פארן
שם עברי: דלעת משפחה: דלועיים, Cucurbitaceae שם אנגלי: Pumpkin seed חלקי צמח בשימוש: זרעים ישנם זנים רבים של דלעת, המשתייכים כולם למין C. pepo. לחלק יש זרעים בצבע ירוק כהה בעלי קליפה רכה. הנפוצים יותר הם זרעים לבנים בעלי קליפה קשה. המונוגרף הנוכחי מתייחס לזרעים בעלי הקליפה הלבנה הקשה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Cymbopogon citratus - רב זקן לימוני, ד"ר מינה פארן
שם עברי: עשב לימון שם אנגלי: Lemongrass משפחה: דגניים, Poaceae תאור בוטני: הסוג Cymbopogon כולל 56 מינים של צמחים רב-שנתיים, לפעמים חד-שנתיים, ארומטיים, הגדלים באזורים טרופיים וחמים של אסיה ואירופה. רבים מהמינים מכילים שמן נדיף, המכיל ריכוזים גבוהים של ציטראל וגרניול. C. citratus הוא צמח רב שנתי, שמוצאו מהודו וסרי-לנקה. העלים ישרים, צרים וארוכים. אורכם מגיע ל-90 ס"מ. התפרחת גדולה. היא כוללת שיבולת באורך 1 מ'. מרבים לגדל את הצמח במרכז ודרום אמריקה וכן באוסטרליה. הודו היא היצרנית העיקרית של שמן ציטרונלה (1). חלקי צמח בשימוש: עלים, שמן נדיף.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Eryngium campestre - חרחבינה, ד"ר מינה פארן
שם עברי: חרחבינה קומפסטרה משפחה: סוככיים, Brassicaceae (Umbeliferae) חלקי צמח בשימוש: עלים, פרחים ושורש תאור בוטני: צמח רב שנתי שגובהו 15-60 ס"מ, בצבע לבנבן או ירקרק-צהוב. הפריחה מיולי עד אוגוסט. ישנה גם אפשרות להאבקה עצמית. הצמח גדל באנגליה, ביבשת אירופה ובצפון אפריקה בעיקר באזור החוף. בארץ נפוץ המין חרחבינה מכחילה- Eryngium creticum. בראשית החורף יוצאים עלים חלקים ומבריקים. כשהם צעירים מאד ניתן לאכול אותם. מאוחר יותר טעמם מר מאד. והם מוזכרים במשנה כאחד מתוך חמשת הצמחים שניתן לאכול כמרור בליל הסדר (פסחים ב,ו). עמוד התפרחת מופיע באביב, והוא נושא עלים צרים וקוצניים מאד. הגבעולים מקבלים גוון כחלחל ומכאן שם המין.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Eugenia caryophyllus - צפורן, ד"ר מינה פארן
שם נרדף: Syzygium aromaticum שם עברי: צפורן שם אנגלי: Clove משפחה: הדסיים, Myrtaceae תאור בוטני: עץ בגובה 10-20 מ' שמוצאו באיי Moluca שבאינדונזיה. עד שנת 1770 היה לגרמניה מונופולין על הצפורן. צרפת הצליחה להכניס גידול של עצי צפורן לאיי מאוריציוס, ומשם התפשט הגידול לעוד ארצות. הייצרניות העיקריות של הצפורן בימינו הן: אינדונזיה, מדגסקר וברזיל (1). חלקי צמח בשימוש: ניצני הפרחים
לקריאה...
|
|
|
|
|
Fraxinus spp - מילה, ד"ר מינה פארן
שם עברי: מילה משפחה: זיתיים, Oleaceae תאור בוטני: המינים השונים של ה-Fraxinus הם עצים, ולעתים רחוקות שיחים. הם בדרך כלל נשירים, ולפעמים ירוקי-עד. העלים נגדיים. הפרחים קטנים. למינים שונים יש ערך כלכלי, מסחרי ורפואי רב. מינים רבים ידועים ברפואה המסורתית. ישנם מינים שנחקרו (1). בארצות רבות, כולל בארץ, מגדלים אותם כעצי שדרה. רפואה מסורתית: בסין משתמשים בשורש של F. malacophylla כמוריד חום, נוגד מלריה, נוגד שגרון, ונוגד דלקת. קליפת הגזע משמשת לטיפול בסטומטיטיס, כאב שיניים, וזיהומים בדרכי השתן (2).
לקריאה...
|
|
|
|
|
Garcinia mangostana - גרסיניה, ד"ר מינה פארן
משפחה: Guttiferae שם אנגלי: Mangosteen תאור בוטני: המנגוסטין הוא עץ טרופי, ירוק –עד, שמוצאו כנראה מאיי סונדה ומ- Moluccas. מצויים עצי בר במלאיה, וכנראה שמשם הגיע העץ לתאילנד ובורמה. מרבים לגדל אותו בתאילנד, בדרום ויאטנאם, בורמה, סינגפור, מלאיה ודרום הודו. העץ מגיע לגובה של 7-25 מ'. צבע קליפת הגזע חום כהה, כמעט שחור. העלים נגדיים וצבעם ירוק כהה. הזרעים אינם זרעים אמיתיים, כי אין בצמח הפרייה. הזרעים נובטים במהירות לאחר שהם עוזבים את הפרי. הם מתים מהר אם מניחים להם להתייבש (2). נעשו ניסיונות רבים לגדל את המנגוסטין בארצות אחרות, באזור הסוב-טרופי. כל הניסיונות נכשלו. המנגוסטין יכל להתקיים ולגדול בטמפרטורה שבין 4-38 מעלות צלסיוס. הוא זקוק ללחות מרובה, ואינו יכל לגדול במקומות שיש בהם עונות של יובש. הוא אינו סובל מליחות באדמה, מליחות במים, ויש להגן עליו מפני רוחות חזקות. עצים שגדלים על גדות נחלים, אגמים, בריכות או תעלות נותנים פרי רב.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Glycyrrhiza galabra - שוש קירח, ד"ר מינה פארן
שם עברי: שוש קירח שם אנגלי: Licorice, Sweetwood משפחה: פרפרניים, Fabaceae (Leguminosae) תאור בוטני: מוצאו של הצמח מאזור הים התיכון, דרום רוסיה ואסיה הקטנה עד אירן. הוא גדל באדמה עשירה לגובה של 2-1.5מ'. בארץ הוא גדל ליד מקווי מים.הפרחים בצבע לבן עד ורוד, הפרי הוא תרמיל שטוח חסר זיפים, וזה המקור לשם המין. השורש בנוי משורש מרכזי וכמה שורשים צדדים. שימוש רפואי נעשה בשורש המרכזי שצבעו צהוב בהיר וטעמו מתוק. המקור לשם הצמח הוא ביוונית העתיקה, glykos- מתוק ו-rhiza- שורש. השם ניתן לצמח על ידי דיוסקורידס שחי במאה הראשונה אחרי הספירה. עד סוף האלף הראשון לספירה קטפו את הצמח מהבר. רק בתחילת האלף השני התחילו לגדל אותו כגידול חקלאי. כיום מרבים לגדל אתו בארצות רבות.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Grindelia camporum - גרינדליה, ד"ר מינה פארן
משפחה: מורכבים, Asteraceae (Compositae) שם אנגלי:Gumweed חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח תאור בוטני: הצמח נקרא על שם בוטנאי רוסי D. Grindel שחי בשנים 1776-1836. בצפון אמריקה גדלים 45 מינים של גרינדליה, כצמחים חד שנתיים, דו שנתיים או רב- שנתיים. הם גדלים בצפון-מערב מקסיקו ובדרום-מערב אמריקה, באקלים יבש ואדמות מלוחות או אלקליות . G. campora הוא צמח זקוף שגובהו כ-1 מ'. קוטפים את הצמח בזמן הפריחה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Paullinia cupana - גואראנה, ד"ר מינה פארן
שם עממי: Guarana משפחה: Sapindacaceae חלקי צמח בשימוש: זרעים, פירות תאור בוטני: שיח מטפס מעוצה שמוצאו מיערות הגשם על גדות נהר האמזונס. בברזיל הוא מגיע לגובה של 12 מ'. הפירות קטנים, עגולים וצבעם אדום בהיר. הם גדלים באשכולות. כשהפרי בשל הוא נסדק, וזרע שחור בולט החוצה מתוכו, ונותן לו מראה של עין הפונה כלפי חוץ. אגדות אינדיאניות רבות קשורות למראה מיוחד זה. רפואה מסורתית: הצמח היה נפוץ בשימוש אצל השבטים האינדיאניים של דרום אמריקה. במיוחד הרבו להשתמש בו בשבט ה-Guaranis, שממנו נלקח השם העממי של הצמח. הם ייבשו וקלו את הזרעים, ערבבו אותם במים והכינו מהם מימרח. האינדיאנים השתמשו בצמח כסטימולנט, כמפחית תחושת רעב בתקופות של צום, וכן כטיפול בשלשול כרוני. בנוסף, הוא נחשב למשכך כאב, מחזק של הלב, מוריד חום, מרפה התכווצויות ומקל על כאבי ראש.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Hibiscus sabdariffa - היביסקוס , ד"ר מינה פארן
משפחה: חלמיתיים, Malvaceae תאור בוטני: לסוג היביסקוס משתייכים כ-300 מינים, הגדלים באזורים טרופיים וסוב טרופיים. מרבים לגדל אותם כצמחי נוי. Hibiscus sabdariffa הוא שיח חד שנתי זקוף ומסועף. גובהו כ-3.5 מ'. העלים בצבע ירוק כהה, הפרחים בצבע אדום עד צהוב. חלקי צמח בשימוש: פרחים, עלים, שורש, זרעים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
טיון השמש Innula helenium, ד"ר מינה פארן
השם בעברית: טיון השמש משפחה: מורכבים, Compositae חלקי צמח בשמוש: קנה שורש ושורש. תאור בוטני: צמח רב שנתי שגובהו 100-180 ס"מ. מוצאו מאירופה. העלים גדולים, הגבעול זקוף ומסתעף בחלקו העליון, הפרחי צהובים. השורש עמוק, לקנה השורש יש ריח חזק אופייני.
לקריאה...
|
|
|
|
|
טיון דביק Innula viscosa, ד"ר מינה פארן
שם עברי: טיון דביק משפחה: מורכבים, Asteraceae (Compositae) תאור בוטני: טיון דביק הוא בן שיח גבוה רב שנתי שכיח מאד בארץ, ובאגן הים התיכון. הוא גדל בצידי דרכים, בין סלעים ובאדמות שאינן מעובדות. בבית גידול פורה הוא נדחק על ידי צמחים אחרים, בגלל צמיחתו האיטית. הוא זקוק למים רבים כדי להתפתח, ומגיע לשכבות של מים בעזרת שורשיו הארוכים, החודרים לתוך הסלעים. העלים מבריקים ודביקים, בעלי ריח עז, ומכוסים בשערות בלוטיות המפרישות ליפידים, פוליסכרידים וחלבונים. הפריחה בחודשים אוגוסט עד נובמבר. הפרחים צהובים. לצמח יש כמות גדולה מאד של זרעים המופצים על ידי הרוח, בעזרת גופי הפצה בצורת ציצית שערות. בחורף נובלים העלים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Isatis tinctoria - איסטיס הצבעים, ד"ר מינה פארן
משפחה: מצליבים, Brassicaceae (Cruciferae) חלקי צמח בשימוש: שורש, עלים. תאור בוטני: צמח דו שנתי בגובה 50-100 ס"מ. מוצאו מדרום רוסיה. הצמח התפשט לאסיה ואירופה, הוא נחשב לצמח פולש. איזטיס שימש לאורך כל ההיסטוריה להפקת צבע כחול מהעלים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Kalanchoe pinnatum - ניצנית, ד"ר מינה פארן
השם בעברית: ניצנית שם נרדף: Bryophyllum pinnatum משפחה: Crassulaceae תאור בוטני: לסוג Kalanchoe משתייכים כ-200 מינים הגדלים באפריקה, מדגסקר, סין ויאוה. המין K. pinnatum הוא היחידי הגדל בדרום אמריקה. זהו צמח בשרני רב שנתי המגיע לגובה 1-1.5 מ'. הגבעולים חלולים, העלים בשרניים וצבעם ירוק כהה. הפרחים בצבע לבן, ניראים כפעמונים תלויים. חלקי צמח בשימוש: עלים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Piper methysticum - קאוה קאוה, ד"ר מינה פארן
משפחה: פלפליים, Piperaceae חלקי צמח בשימוש: שורש, גבעול מקולף. הקאוה הוא השם שניתן באיי האוקיאנוס השקט לצמח ולמשקה שמכינים ממנו. הקאוה הוא מטפס רב שנתי, המגיע לגובה של 3 מ'. הוא גדל בכמה מאיי האוקיאנוס השקט. המקור הוא כנראה האי Vanuatu. הצמח היה נפוץ בכל האיים, אבל בכמה מהם הוא נכחד בגלל שימוש יתר. השימוש המסורתי הוא במשקה שמכינים מהשורש. נערים ונערות בעלי שיניים בריאות היו לועסים את השורש, ויורקים את השורש הלעוס לתוך קערה שהוסיפו לה מים קרים וחלב קוקוס (1). לאחר ערבוב היו מסננים דרך סיבים ושותים את הנוזל. בכמה מהאיים משתמשים גם בגבעול המקולף. הלעיסה הוחלפה במשך השנים בשיטות שונות של גריסת וטחינת השורש.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Lycium barbarum - אטד, ד"ר מינה פארן
שם סיני: gouqi שם עברי: אטד השם הסיני של הפרי: gouqizi המונח zi מסמל פרי קטן. משפחה: סולניים, Solanaceae תאור בוטני: הליציום הוא שיח קטן קוצני, הגדל בצפון-מערב סין ובמונגוליה. הפירות מתקבלים משני מינים דומים, L. chinensis ו-L. barbarum. מייבשים את הפירות עם או בלי גפרית, או שסוחטים מיץ מהפירות הטריים. כיום מרבים לגדל את הצמח בכמה אזורים בסין. רוב היבול משמש לצריכה מקומית. חלקי צמח בשימוש: פירות רפואה מסורתית: פירות הליציום מוזכרים בספרו של Shennong, אבל השימוש שלהם בפורמולות מסורתיות היה מוגבל עד אמצע המאה ה-17. בתקופה זו השתמשו בו בצרוף עם Rehmannia, Cornus, Cuscuta להזין את הכליות. הומלץ להשתמש בו לטיפול לסינדרומים שונים של חוסר, כצמח מחזק ומזין. הוא נחשב לצמח מתוק ונייטרלי. פירות הליציום מזינים את הדם, מעשירים את ה-yin, מחזקים את הכליות והכבד ומוסיפים לחות לריאות (1). הפעילות העיקרית של הפירות היא חיזוק ה-yin של הכליות והכבד. מומלץ להשתמש בהם למקרים של סחרחורת, ירידה בחדות הראייה, ושיעול כרוני (1). הצמח התפרסם כמשפר של הראייה וכתרופה לסכרת.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Mimosa pudica - מימוזה ביישנית, ד"ר מינה פארן
השם בעברית: מימוזה ביישנית משפחה: Mimosaceae תאור בוטני: המימוזה הוא צמח חד שנתי הגדל במקומות לחים. מוצאו ממקומות לחים במרכז אמריקה ובברזיל, ועכשיו הוא מפוזר בכל האזורים הטרופיים. לצמח יש גבעול זקוף ומסתעף. העלים עדינים, ונסגרים כאשר נוגעים בהם. הם נפתחים מחדש אחרי זמן קצר. העלים נסגרים גם בלילה וגם כשיורד גשם או כשהטמפרטורה עולה באופן קיצוני. הפרחים וורודים. הצמח מתפשט מאד ובמקומות רבים מתנהג כצמח פולש. על השורשים יושבים חיידקים המקבעים חנקן (1).
לקריאה...
|
|
|
|
|
Morinda citrifolia - מורינדה, ד"ר מינה פארן
שם מקומי: Noni משפחה: פואתיים, Rubiaceae תאור בוטני: הנוני הוא עץ ירוק-עד הגדל באזורים טרופיים של אסיה, באיי פולינזיה ובאוסטרליה. העץ מגיע לגובה של 6-8 מ'. העלים גדולים ומבריקים, הפרחים לבנים וריחניים. הנוני פורח ונותן פרי לאורך כל השנה. הפירות בצורת ביצה וגודלם כ- 7 ס"מ. הם ירוקים בהתחלה והופכים לצהובים כשהם מבשילים. העץ נותן 4-8 ק"ג של פרי בחודש. לפרי הבשל יש ריח וטעם דוחה. על פני הפרי מצויים הזרעים שנראים כמו גבשושיות. לכל זרע מחובר שק אויר קטן, שמאפשר לו לצוף על פני האוקינוס במשך חודשים. כנראה שבדרך זו הגיע הצמח לכל איי פולינזיה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Orthosiphon stamineus - אורתוסיפון , ד"ר מינה פארן
שם באנגלית: Java tea משפחה: שפתניים Labiatae, Lamiaceae חלקי צמח בשימוש: עלים וקצות הגבעולים. העלים נקטפים לפני שהפרחים נפתחים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Phytolacca americana - פיטולקה אמריקנית, ד"ר מינה פארן
שם אנגלי: Pokeroot משפחה: Phytolaccaceae תאור בוטני: צמח זקוף,מסועף, רב-שנתי, הפרחים קטנים ולבנים, הפירות הם ענבות בצבע אדום, שהופך לסגול כהה. הפירות מכילים מיץ אדום וכ-10 זרעים בכל פרי. מוצאו של הצמח מצפון אמריקה. מרבים לגדל אותו כצמח נוי. המקור לשם הצמח ביוונית phyton-צמח, lacca הוא ה"לאק" שנלקח מחרק Laccifer lacca. Lacca מתייחס למיץ האדום המצוי בפירות. חלקי צמח בשימוש: שורש
לקריאה...
|
|
|
|
|
Piper nigrum - פלפל שחור, ד"ר מינה פארן
שם עברי: פלפל שחור שם אנגלי: Black pepper משפחה: פלפליים, Piperaceae חלקי צמח בשימוש: פירות בוסר, פירות בשלים, שמן נדיף תאור בוטני: מוצאו של הפלפל השחור מ-Malabar, בחוף המערבי של דרום הודו. היום אזור זה שייך לקראלה. הפלפל הוא מטפס רב שנתי, מעוצה, המגיע לגובה של כ-10 מ'. הוא גדל בארצות טרופיות בתנאים של חום ולחות. הוא מתחיל לפרוח בגיל 3 -4. הפירות הם ענבות קטנות. מוצאו של השם Pepper מהשם בסנסקריט של הפלפל הארוך- pippali. ממנו נלקח השם היווני peperi והשם הלטיני piper. מגדלים היום את הפלפל בארצות טרופיות בדרום מזרח אסיה ובמרכז ודרום אמריקה. הספקיות העיקריות של הפלפל הן הודו ואינדונזיה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Prunus serotina - דובדבן הבר, ד"ר מינה פארן
שם עברי: דובדבן משפחה: ורדניים, Rosaceae חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע הפנימית תאור בוטני: עץ גבוה שמוצאו מצפון אמריקה. מגיע לגובה של 30 מ'. קוטר הגזע 1.5 מ'. לקליפה יש ריח דומה לשקדים, שמתפזר ונעלם בייבוש. משמעות השם serotina מאוחר. הפריחה שלו מאוחרת יותר משל עצי פרי אחרים. העץ מתכסה כולו באביב בפריחה לבנה, הפירות משחירים כשהם מבשילים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Psidium guajava - גויאבה , ד"ר מינה פארן
השם בעברית: גויאבה משפחה: הדסיים, Myrtaceae תאור בוטני: עץ ירוק-עד, בגובה של כ-10 מ', המסתעף לענפים רבים, בעל גזע בצבע נחושת, המתקלף וחושף שכבה תחתונה ירוקה. הפרחים לבנים, בעלי ריח עדין. הפירות צהובים, עגולים, ביצתים או בצורת אגס, הם בעלי ריח חזק אופייני כשהם בשלים. ציפת הפרי מגורגרת, בצבע לבן, צהוב, ורוד בהיר או כהה. הטעם מתוק חמצמץ. עץ אחד נותן כ-40 ק"ג פרי בשנה. גידול חקלאי של הגויאבה התחיל לפני זמן רב מאד, והוא גדל בכל האזור הטרופי של מרכז ודרום אמריקה, וכן באיים של האוקינוס השקט. הספרדים והפוטוגזים העבירו אותו לאסיה ואפריקה, והעץ התאקלם במהירות בארצות חמות, והוא גדל במקומות רבים כצמח בר. חלקי צמח בשימוש: קליפת גזע, עלים, פרי
לקריאה...
|
|
|
|
|
Quercus alba - אלון לבן , ד"ר מינה פארן
שם עברי: אלון לבן משפחה: אלוניים, Fagaceae מינים דומים: ישנם כמה מינים של אלון שמשתמשים בהם ביחד עם האלון הלבן, כולל, Q. robur Q. elongata, , Q. petraea, Q. pedunculata Q. macrocarpa, Q. pallusris, Q. phellos תאור בוטני: האלון הלבן הוא עץ נשיר, גדול ומסועף, מאריך ימים עד ל-1000 שנה ויותר. הוא מגיע לגובה של 30 מ', והגזע שלו רחב מאד. בכמה עצים מגיע ההיקף ל-20מ'. הגזע לבן, העלים מחולקים לאונות, חמש עד תשע אונות לעלה. העלים בהירים יותר בחלקם התחתון. הם מקבלים צבע אדום-חום בשלכת. הבלוטים ביצתיים, ואורכם 2-3 ס"מ. החלק הפנימי של הגזע סיבי, קשה, וצבעו חום בהיר. מוצאו של האלון הלבן מהיערות של העצים הנשירים בצפון-מזרח אמריקה. הם גדלים באדמה לחה, מנוקזת היטב וחמוצה. מיני אלון מפוזרים על פני כל כדור הארץ. חלקי צמח בשימוש: החלק הפנימי של הגזע, עלים, בלוטים היסטוריה: עץ האלון היה עץ נערץ על העמים העתיקים. ייחסו לו משמעות רוחנית. ראו בו סמל לכוח, אומץ וחכמה. הקריבו קרבנות מתחת לעצי אלון. העריצו וחפשו את הצמחים שגדלו על האלונים. באירופה חפשו את הדבקון הלבן שצמח על עצי אלון, בסין וביפן חפשו את הריישי והמייטקי שגדלו על אלונים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Rhodiola rosea - רודיולה, ד"ר מינה פארן
משפחה: Crassulaceae שם אנגלי: Golden root Rose root. תאור בוטני: צמח רב שנתי, בגובה כ- 70 ס"מ, הגדל על אדמה חולית, בהרים גבוהים באזור הארקטי של אירופה ואסיה. יש לו שורש מעובה ופריחה צהובה. השם ניתן לצמח על ידי Linnaeus, והוא מתייחס לריח השורש הטרי, הדומה לריח ורדים. כ-20 מינים של Rhodiola נמצאו בהרים הגבוהים של אירופה, אסיה וצפון אמריקה. המין R. rosea הוא היחיד שנערכו עליו מחקרים קליניים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Punica granatum - רימון מצוי, ד"ר מינה פארן
השם בעברית: רימון מצוי משפחה: רימוניים, Punicaceae חלקי צמח בשימוש: פירות, זרעים, קליפת הפרי. תאור בוטני: הרימון הוא סוג יחיד במשפחת הרימוניים. הוא גדל בארצות הים התיכון, ובאסיה עד ההימלאיה. הרימון הוא עץ קטן או שיח גדול נשיר. הפרחים אדומים, הפריחה בתחילת הקיץ. הפרי הוא ענבה גדולה המכילה זרעים מרובים. קליפת הזרע הבשל וורודה עד אדומה ועסיסית. הפצת הזרעים נעשית על ידי צפורים. קליפת הפרי גלדנית. כשהפרי בשל הקליפה מתבקעת והזרעים מתפזרים. מאז אלפי שנים מגדלים את הרימון כעץ פרי. שמו העתיק היה תפוח קרתגו, וכנראה שזהו אחד המקומות הראשונים שבו גידלו את הרימון. מקור שם הסוג Punica הוא Punic, שזהו שמה של השפה הקרתגית. השם האנגלי Pomegranate, מקורו בצרפתית, ומשמעותו תפוח עץ מרובה גרעינים. הרימון נמנה עם שבעת המינים שהארץ השתבחה בהם. הוא מוזכר פעמים רבות בתנ"ך, במשנה ובגמרא, ומקומות בארץ נקראו על שמו, כגון עין רימון, גבע רימון. בכמה מהמקורות בגמרא מדובר בהערצה על יופיו של הרימון. בימי קדם הרבו להשתמש ברימון כעץ נוי, והוא היווה מרכיב חשוב בגנים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Rosmarinus officinalis - רוזמרין רפואי, ד"ר מינה פארן
שם עברי: רוזמרין רפואי משפחה: שפתניים, Lamiaceae (Labiatae) חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח מרכיבים: שמן נדיף 0.4-2.4% הכולל 1,8-cineole עד 89%, alpha-pinene עד 29%, camphor עד 23%, וכן borneol, bornyl acetate, camphene, beta-pinene alpha- terpineol (1). יש הבדלים גדולים בין מרכיבי השמן הנדיף בצמחים הנקטפים במקומות שונים. חומצות פנוליות: נגזרות של חומצה הידרוקסי-צינמית כ- 3.5%, בעיקר חומצה רוזמרינית, חומצה קפאית 0.7%, וכן חומצה פרולית, קומרית, בנזואית (2). פנולים דיטרפניים: carnosic acid שהופך על ידי חמצון ל-carnosol (3). טריטרפנים: חומצה אורסולית עד 4%, חומצה אולינולית כ-1%, חומצה בטולינית, אלפה ובטא-אמירין (4). פלבונואידים: פלבונים וגליקוזידים של פלבונים, apigetrin hispidulin, diosmin, hesperidin (5).
לקריאה...
|
|
|
|
|
Ruscus aceleatus - עצבונית החורש, ד"ר מינה פארן
שם לטיני Ruscus aculeatus שם בפרמקופיאה (ספר התרופות) Rusci aculeate rhizoma שם אנגליButcher’s Broom box holly שם בעברית עצבונית החורש
סקירה כללית עצבונית החורש היא שיח ירוק-עד, שמוצאה בארצות הים התיכון, באירופה ואפריקה, מהאיים האזרים במערב פורטוגל ועד איראן בדרום מערב אסיה 1; 2; 3. השתמשו בו ברפואה המסורתית באירופה במשך כ- 2000 שנה כחומר משלשל ומשתן לטיפול בהפרעות במערכת העיכול, הרבייה והשתן 1;4. באופן מסורתי, מירתח במים או ביין של קנה השורש שימש לטיפול בבעיות בבטן3. במאה הראשונה לאחר הספירה, הרופא היווני דיוסקורידס דיווח על התכונות המשלשלות של הצמח כמו גם על השימוש בצמח לטיפול באבנים בכליות 4;5. ניקולאס קולפפר, הרבליסט אנגלי שחי במאה ה-17, דיווח כי לקיחה פנימית של מירתח מהשורש וחבישה מקומית של הפרי, מסייעים באיחוי עצמות שבורות 2;4.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Smilax sarsaparilla - קיסוסית, ד"ר מינה פארן
משפחה: Liliaceae שם עברי: קיסוסית תאור בוטני: הסוג Smilax כולל כ-350 מינים הגדלים באקלים טרופי וממוזג. מוצאו של המין S. sarsaparilla מדרום ומרכז אמריקה. הצמח הוא מטפס קוצני מעוצה המגיע לגובה של 50 מ'. הפרחים קטנים, הפירות הם ענבה בצבע אדום עד שחור. הם נאכלים על ידי צפורים. מקור שם המין sarsaparilla בספרדית, zarza משמעותו קוצני, parra- מטפס ו-illa-קטן, מטפס קוצני קטן (1). מינים אחדים של Smilax דומים בצורתם ובשימוש שלהם ל-sarsaparilla, וזה הכינוי העממי שלהם. חלקי צמח בשימוש: שורש
לקריאה...
|
|
|
|
|
Scutellaria lateriflora - קערורית, ד"ר מינה פארן
שם אנגלי: Mad-dog Skullcap, syn Skullcap משפחה: שפתניים, Lamiace (Labiatae) תאור בוטני: לסוג קערורית משתייכים כ-300 מינים, הגדלים על פני כל כדור הארץ. השם קערורית ניתן לצמח ע"י לינאוס בגלל הצורה המיוחדת של הגביע שהוא דו שפתני, מעוגל וקעור. שם המין lateriflora מתאר שכל הפרחים נוטים לצד אחד. הצמח הוא בן שיח רב שנתי, שמוצאו מצפון אמריקה. הפרחים כחולים, הפריחה בחודשים יולי עד ספטמבר. מרבים לגדל אותו כצמח נוי. בארץ גדלים ארבעה מיני קערורית. המין S. subvelutina קערורית סגולה, נפוץ בבתה ובחורש הים תיכוני, הפריחה בצבע סגול. המין S. galericulata קערורית הביצה נדיר, וגדל בעיקר בעמק החולה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Scutellaria baicalensis - קערורית סינית , ד"ר מינה פארן
שם סיני: huang qin שם אנגלי: baical skullcap root משפחה: שפתניים, Lamiaceae חלקי צמח בשימוש: שורש תכונות: צמח מר וקר מרידיאן יעד: כיס המרה, המעי הגס, ריאות, קיבה פעילות לפי הרפואה הסינית: מטהר חום, מנקז אש בעיקר מהמחמם העליון, מייבש לחות, צמח עיקרי לשימוש במקרים של חום עם לחות בקיבה או במעי שגורם לשלשול מטהר חום ועוצר דימום, מרגיע את הרחם כשהעובר חסר מנוחה, מרגיע יאנג עולה של הכבד במקרים של אודם חזק בעיניים, אודם בפנים או טעם מר בפה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Tamarindus indica - תמר הודי, ד"ר מינה פארן
השם בעברית: תמר הינדי משפחה: Caesalpiniaceae קסאלפיניים חלקי צמח בשימוש: פירות, עלים, פרחים, זרעים תאור בוטני:עץ גדול ירוק-עד, נפוץ מאד בדרום הודו. מוצאו כנראה ממזרח אפריקה. כיום הוא גדל בכל הארצות הטרופיות. הפרחים קטנים וצהובים. הפרי הוא תרמיל מכופף, הפירות בעלי ציפה רכה וטעמם חמוץ.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Trigonella foenum-graecum - גרגרנית יוונית, ד"ר מינה פארן
שם עברי: גרגרנית יוונית משפחה: פרפרניים, Papilionacea (Fabaceae) תאןר בוטני: בארץ גדלים 22 מינים של גרגרנית. הם נפוצים באזורים שונים בארץ. הגרגרנית היוונית ידועה בשם הערבי חילבה. מוצאה כנראה מדרום-מערב אסיה, והיא גדלה בארץ כפליט תרבות, בהרי יהודה, בשפלה ובגליל העליון. צבע הפרחים לבן או קרם. התרמיל פחוס ודמוי חרב. חלקי צמח בשימוש: זרעים בשלים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Vaccinium myrtilus - בילברי, ד"ר מינה פארן
שם בפרמקופיאה (ספר התרופות) Myrtilli fructus שם אירופאי Bilberry fruit שם בעברית אוכמניות שמות אחרים bilberry, European blueberry, huckleberry, whortleberry
סקירה כללית האוכמניות הוא שיח נשיר קטן, שגדל בסבך שיחים ושדות לא פוריים באזורי מרכז וצפון אירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה.1 בצפון אמריקה גדל באזורים ההרריים מקולומביה הבריטית לאלברטה בצפון ועד לאריזונה וניו-מקסיקו בדרום.2 החומר המסחרי מגיע מאלבניה, פולין, יוגוסלביה וארצות ברית המועצות לשעבר.3 השם העממי 'בילברי' נגזר מהמילה הדנית bollebar – משמעותה גרגרים כהים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Verbascum thapsus - בוצין גדול, ד"ר מינה פארן
שם עברי: בוצין משפחה: לועניתיים, Scrophulariaceae תאור בוטני: צמח דו שנתי המפתח בשנתו הראשונה שורש ושושנת עלים. בשנה השניה הוא מוציא עמוד תפרחת בגובה של 2 מ'. הפרחים צהובים וגדולים, והם מבשילים מהבסיס אל הצמרת. הצמח מוציא כמות גדולה של זרעים, שחיוניתם נשמרת לשנים רבות. כל חלקי הצמח , חוץ מהשורש, מכוסים בשערות, הנותנות לעלים מראה לבדי. הצמח גדל באירופה, תורכיה, צפון אפריקה ואתיופיה. בארץ גדלים למעלה מ-20 מינים של בוצין. חלקי צמח בשימוש: עלים, פרחים, שורש.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Ziziphus spinosa - שיזף סיני, ד"ר מינה פארן
שם סיני: suan zao ren משפחה: אשחריים, Rhamnaceae תאור בוטני: משמעות השם הסיני הוא זרעים של תמר חמוץ. הוא ידוע גם כ-Z. jujube. זהו עץ נשיר קוצני המגיע לגובה של 10 מ'. הפריחה באביב, הפרחים צהובים. הפרי בשרני, מבשיל בסתיו. צבעו של הפרי הבשל חום-אדמדם. הפרי חמוץ.מוצאו של הצמח מסין הוא גדל גם בהודו, מלאיה,אפגניסטן ויפן (1). חלקי צמח בשימוש: זרעים בדרך כלל קולים את הזרעים במהירות ונותנים להם להתקרר. זרעים שלא עברו קלייה משמשים לניקוז של הכבד וכיס המרה, ואילו הזרעים הקלויים מזינים את הכבד ומרגיעים (2).
לקריאה...
|
|
|
|
|
Ziziphus jujuba - שיזף סיני , ד"ר מינה פארן
שם סיני: da zao משפחה: אשחריים, Rhamnaceae חלקי צמח בשימוש: פירות קוטפים את הפירות בסתיו כשהם בשלים. תרגום השם הסיני של הצמח הוא תמר גדול. טעמו מתוק, נייטרלי. הולך למרידיאנים של הטחול והקיבה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Ziziphus spp - שיזף, ד"ר מינה פארן
שם עברי: שיזף משפחה: אשחריים, Rhamnaceae תאור בוטני: לסוג שיזף משתיכים כ-100 מינים, של עצים או שיחים, ירוקי-עד או נשירים, המפוזרים באזורים טרופיים או סוב-טרופיים של כדור הארץ. העלים מסורגים, עלי הלוואי קוצניים. בארץ גדלים שלושה מינים: שיזף שעיר - Z. nummularia, שיזף השיח- Z. lotus, שיזף מצוי - Z. spina-christi, השם הנרדף שלו הוא Z. spinosa. שיזף השיח הוא מין נפוץ בארץ. טיפוס התפוצה שלו הוא ים- תיכוני וסודני. שיזף מצוי נפוץ גם בנגב, במדבר יהודה ובקעת ים המלח. טיפוס התפוצה שלו סודני. הפריחה בחודשים יולי-אוגוסט. הפירות מבשילים באוקטובר עד דצמבר. מקור השם spina-christi במסורת הנוצרית, הטוענת שהענפים לזר הקוצים שהונח לראשו של ישו בדרך לצליבתו נלקחו מהשיזף. משמעות השם היא קוצי המשיח.
לקריאה...
|
|
|
|
|
אדוטה לבנה - Adhatoda vasica, ד"ר מינה פארן
שם עברי: אדוטה לבנה משפחה: Acanthaceae, קוציציים תאור בוטני: שיח ירוק-עד, שגובהו 2.5-3.5 מ'. העלים שעירים, דמויי איזמל, מחודדים בראשם, אורכם כ-20 ס"מ. הפרחים בצבע לבן עם קווים אדומים או ארגמניים. מוצא הצמח מהודו וסרי לנקה. חלקי צמח בשימוש: עלים
לקריאה...
|
|
|
|
|
Asclepias tuberosa , ד"ר מינה פארן
שם אנגלי: Pleurisy root משפחה: Asclepiadaceae (Milk-weed family) חלקי צמח בשימוש: שורש, נקטף בדרך כלל אחרי שנתיים תאור בוטני: צמח עשבוני רב שנתי. ענפים רבים מסתעפים מהשורש, ומגיעים לגובה של 40-70 ס"מ. הפרחים בצבע כתום. הפריחה בחודשים יוני עד ספטמבר. השורש באורך 15-25 ס"מ, ובעובי של 2-7 ס"מ. צבעו כתום-חום מבחוץ ולבן מבפנים. בניגוד לצמחים אחרים במשפחה לסוג Esclepias אין מוהל חלבי. כשפוצעים אותו יוצא נוזל בהיר ושקוף. מוצאו של הצמח באמריקה, והוא נפוץ בעיקר בדרום. מרבים לגדל אותו כצמח נוי. הצמח מושך אליו פרפרים רבים, וזה המקור לשמו העממי Butterfly-weed
לקריאה...
|
|
|
|
|
ג'ימנמה - Gymnema sylvestre, ד"ר מינה פארן
משפחה: Asclepiadaceae השם בהינדית: Gurmar תאור בוטני: מוצאו של הצמח ממרכז ומערב הודו, ומארצות טרופיות באפריקה ואוסטרליה. הג'ימנמה הוא מטפס רב שנתי מעוצה. העלים נגדיים, אליפטיים או דמויי ביצה. הפרחים קטנים,צהובים. הצמח גדל לאט (1). חלקי צמח בשימוש: עלים מרכיבים: ספונינים טריטרפנים מקבוצת ה-oleanane ןמקבוצת ה-damarene Oleanane saponins- חומצות ג'ימנמיות Damarene saponins- gymnemasides מרכיבים אחרים: פלבונואידים, אנתרקינונים, חומצה טארטרית, חומצה פורמית, חומצה בוטירית, phytin, beta-amyrin, stigmasterol (1).
לקריאה...
|
|
|
|
|
גוגול - Commiphora mukul, ד"ר מינה פארן
משפחה: בושמיים Burseraceae חלקי צמח בשימוש: שרף תאור בוטני: עץ קטן שמוצאו מהודו. הוא גדל באזורים חצי יבשים ברג'אסטן, גוז'ארט וקרנטקה. קליפת הגזע שלו אפורה ומתקלפת בקלות. מתחתה מצויה קליפת הגזע הפנימית יותר שגם היא מתקלפת. השרף מצוי בתוך צנורות בקליפה הפנימית הרכה של העץ. הוא נקרא בהודו guggulu או guggul. מפיקים אותו על ידי חתכים מעגליים בגזע. השרף מופרש כנוזל בצבע צהוב בהיר, ריחני מאד, שנעשה מוצק במהירות ומתקבלים גושים בצבע חום- זהב או אדום- חום. השרף המיובש הוא מר וריחני.
לקריאה...
|
|
|
|
|
סינפיטון - Symphytum uplandicum Nyman, ד"ר מינה פארן
שם אנגלי: Russian comfrey שם נרדף: Symphytum peregrinum משפחה: זיפניים, Boraginaceae
תאור בוטני: המין S. uplandicum הוא היבריד טבעי של המינים S. officinale ו- S. asperum (1), זהו צמח רב שנתי הגדל במהירות. גובהו מגיע ל-60-120 ס"מ. העלים צרים ומוארכים. הצמח פורח בחודשים מאי-יוני. הפרחים בצבע ורוד-סגול. הוא מואבק על ידי דבורים. מוצאו של הצמח מאירופה ומאזורים ממוזגים של אסיה. המין S. uplandicum אינו גדל בר, אך מרבים לגדל אותו בגנים ובאזורים מוצלים. בשנת 1954 שלחו ייחורים מהצמח לקנדה, ושם התחילו לגדל אותו בהצלחה בשם Quaker comfrey.
לקריאה...
|
|
|
|
|
שיסנדרה סינית - Schisandra chinensis, ד"ר מינה פארן
משפחה: Schisandraceae חלקי צמח בשימוש: פירות תאור בוטני: מוצאו של הצמח מרוסיה, צפון-מזרח סין, יפן וקוראה. מגדלים אותו בסין ובקוראה. השיזנדרה הוא מטפס נשיר, דו ביתי, באורך של 8 מ'. העלים מאורכים, דמויי ביצה באורך 5-11 ס"מ. הפרחים בצורת אשכול, צבעם לבן-צהבהב עד ורדרד. הפירות הם ענבות, מסודרים כאשכולות וצבעם אדום כהה. בכל פרי 1-2 זרעים, בצבע צהוב-חום עד אדום כהה-חום (1). הפרי חמוץ, מריר ועפיץ.
לקריאה...
|
|
|
|
|
אוניה דה גאטו - Uncaria tormentosa, ד"ר מינה פארן
משפחה: פואתיים – Rubiaceae חלקי צמח בשימוש: גזע, קליפת השורש תאור בוטני: האונקריה הוא מטפס מעוצה – liana, גדול, שמוצאו מפרו. מקור השם הספרדי, Una de gato- צפורני חתול, בקוצים הארוכים הגדלים לכל אורך הגזע, שמאפשרים לצמח לטפס על עצים גבוהים ביער. אורכו מגיע לכ-40מ'. כמה מינים של אונקריה מכונים בשם זה. בפרו משתמשים בעיקר בשני מינים: U. tomentosa, Guianensis U.. למין U. tomentosa יש פרחים קטנים בצבע צהוב בהיר, ואילו ל-U. guianensis יש פרחים גדולים יותר בצבע אדום-כתום. שני המינים גדלים ביערות הגשם של מרכז דרום אמריקה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
בוכו - Agasthoma crenulata, ד"ר מינה פארן
משפחה: פיגמיים, Rutaceae שם מקומי: Buchu חלקי צמח בשימוש: עלים תאור בוטני: כ-150 מינים של Agasthoma גדלים בדרום אפריקה. המקומיים קראו בשם Buchu לכל הצמחים הארומטיים שהיה אפשר ליבש ולטחון לאבקה. היום מוסכם שהשם בוכו מתייחס לשני מיני Agasthoma: A. betulina ו- A. crenulata (1). betulina A. הוא שיח רב שנתי ארומטי מסועף, בגובה 2 מ'. לעלים יש צבע ירוק בהיר. הם קטנים, עגולים, שטוחים וגלדניים. הם מפיצים ריח חזק. השמן הנדיף שמפיקים מהם הוא צהוב וריחו דומה לריח של המנטה (1). הפרחים גדולים ולבנים. השיח מתאים במיוחד לגידול באזורים יבשים. הוא גדל על מדרונות סלעיים שטופי שמש במקומות שצמחים רבים אינם יכולים לגדול (1). Agasthoma crenulata הוא שיח ארומטי חריף, בגובה 2.5 מ'. יש לו גבעול אחד מעוצה. העלים בצבע ירוק כהה, ארוכים, ביצתיים ומכוסים בבלוטות בהם נוצר שמן נדיף. הפריחה בין יוני לנובמבר. הפרחים גדולים ולבנים או בצבע ארגמן בהיר. השמן הנדיף צהבהב בהיר (1). הוא גדל במקומות לחים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
הודיה - Hoodia gordonii, ד"ר מינה פארן
משפחה: Apocyanaceae , הרדופיים בעבר היה הסוג Hoodia שייך למשפחת ה- Asclepiadaceae אבל לאחר מחקרים הוחלט שהוא שייך למשפחת ההרדופיים, Apocyanaceae. המין הראשון של Hoodia דווח בשנת 1772. נתנו לו את השם Stapelia pilifera. על שמו קוראים לצמחים סוקולנטים בעלי גבעול בשם Stepeliads. במשך השנים הוא קבל את השם Hoodia pilifera. הפרחים שלו קטנים יותר מאלה של Hoodia gordonii
לקריאה...
|
|
|
|
|
זרעי משמש - Prunus armeniaca, ד"ר מינה פארן
שם עברי: זרעי משמש משפחה: ורדניים Rosaceae תאור בוטני: מוצאו של עץ המשמש מסין, קוריאה, הודו, ויפן. היום מגדלים זנים שונים של העץ בארצות רבות, כולל ישראל. זהו עץ נשיר, בגודל בינוני, עם גזע בצבע חום-אדום. הפריחה באביב, הפרחים מופיעים לפני העלים. ציפת הפרי אכילה. צבע הציפה צהוב עד אדום. הזרע מוקף בקליפה קשה. הזרעים בדרך כלל מרים. בזנים מועטים הזרע מתוק.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Anemone pulsatilla - כלנית, ד"ר מינה פארן
משפחה: נוריתיים Ranunculaceae השם באנגלית: Pasque flower חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח תאור בוטני: השם האנגלי קשור כנראה להופעת הפרח לקראת חג הפסחא. הצמח פורח מאפריל עד יוני. המין A. pratensis דומה מאד ל-pulsatilla, ובדרך כלל משתמשים בתערובת של שניהם. מרכיבים: לקטונים, ranunculin מצוי בצמח הטרי וניתן לקבל אותו כמרכיב יציב. כאשר מרסקים את הצמח משתחרר האגליקון protoanemonin (1). ניתן להפיק בזיקוק protoanemonin. הוא אינו יציב והופך באופן ספונטני ל-anemonin (1,2). ספונינים טריטרפניים 0.2-0.75% מרכיבים נוספים: טאנינים, שמן נדיף (2), חומצה כלידונית, מלחי סידן של חומצה סוקצינית, פלבונואידים בפרחים מצויים אנתוציאנינים דלפינידין ופלרגונידין.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Ligusticum porteri - אושה , ד"ר מינה פארן
שם מקומי: Osha משפחה: סוככיים, Apiaceae חלקי צמח בשימוש: שורש תאור בוטני: לסוג Ligusticum משתייכים 25 מינים. Osha הוא צמח רב שנתי שמוצאו מהרי הרוקי ומדרום- מערב ארה"ב. הוא גדל על אדמות עשירות הרריות, בגובה כ-3000 מ'. השורש ארוך ומעובה, מכוסה בשערות. יש לו ריח אופייני וטעם מר. הצמח סבל מקטיף יתר והוא עומד בסכנת הכחדה. קוטפים את השורש בסתיו. ניתן להשתמש בו טרי או יבש.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Oenothera biennis - נר הלילה , ד"ר מינה פארן
שם עברי: נר הלילה שם אנגלי: Evening primrose משפחה: Onagraceae משפפחת נר הלילה מוצאו של הצמח מצפון אמריקה. מגדלים אותו באירופה ובצפון אמריקה כדי להפיק את השמן מהזרעים. הזרעים מכילים 14% שמן , הכולל 50-70% חומצה לינולנית ו- 7-10% של חומצה omega 6 gamma-linolenic- GLA. החומצה הגמא-לינולנית נחשבת למרכיב הפעיל העיקרי של הצמח. נערכו מחקרים על הפעילות הפיזיולוגית של שמן נר הלילה, אבל חסר מידע מדויק ואיכותי.
לקריאה...
|
|
|
|
|
השפעה של Gotu kola על הכושר הקוגנטיבי, ד"ר מינה פארן
Centella asiatica הוא צמח השייך למשפחת הסוככיים. שמו האנגלי Gotu kola ושמו בסנסקריט Brahami. הוא גדל בדרום-מזרח אסיה ובאפריקה. הוא נפוץ מאד בהודו, סרי לנקה, תאילנד, סין ומדגסקר. במקומות שונים הצמח מומלץ כסיוע לשמירה על תפקוד המוח, כמפחית חרדה וכמגביר זכרון. במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה של הגוטו קולה על הכושר הקוגנטיבי ומצב הרוח אצל אנשים מזדקנים בתאילנד.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Ulmus fulva - אולמוס , ד"ר מינה פארן
משפחה: Ulmaceae השם באנגלית: Slippery Elm שם נרדף: Ulmus rubra חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע, משתמשים בחלק הפנימי של קליפת הגזע תאור בוטני: האולמוס הוא עץ נשיר שמוצאו מצפון אמריקה. הגזע בצבע חום כהה. החלק הפנימי של הגזע לבן. הוא מכיל כמות גדולה של מוצילג. העלים אליפטיים, מסודרים בשתי שורות. הפריחה באפריל. הפרחים בצבע ירוק בהיר. העץ פורח בתחילת הלבלוב, והפרי בשל לפני סיום הופעת העלים. השם rubra מתייחס לניצנים שצבעם חום חלודה.
לקריאה...
|
|
|
|
|
פוליגלה - Polygala tenuifolia, ד"ר מינה פארן
משפחה: Polygalaceae השם באנגלית: Senega root Senega root כולל את השורש של Polygala senega L. ושל כמה מינים דומים (1). בפרמקופיאה האירופית מקובל לכלול כ- Senega root את שני המינים, Polygala senenga L. זן latifolia Torr et Gray, ו- P. tenuifolia שהם דומים מאד זה לזה(2). בפרמקופיאה היפנית מכנים את ה-P. senega זן latifolia בשם שורש Senega, ואת P. tenuifolia בשם שורש Polygala (1).
לקריאה...
|
|
|
|
|
נים - Azadirachta indica, ד"ר מינה פארן
שם מקומי: Neem tree משפחה: Meliaceae תאור בוטני: עץ שמוצאו מהודו והוא גדל בדרום-מזרח אסיה. מגדלים אותו באפריקה, באיי האוקינוס השקט, במרכז ודרום אמריקה ובאוסטרליה (1). גובהו של העץ 6-25 מ'. העלה ארוך ועליו יושבים עלעלים נגדיים. הפרחים בצבע לבן. הפירות מאורכים, מצהיבים כשהם בשלים.
לקריאה...
|
|
|
|
|
גלגה - Galega officinalis, ד"ר מינה פארן
השם באנגלית: Goat’s rue משפחה: פרפרניים, Papilionaceae תאור בוטני: הסוג גלגה כולל ששה מינים של שיחים רב- שנתיים, הגדלים במרכז ודרום אירופה, במערב אסיה ובמזרח אפריקה. מקור השם האנגלי Goat’a rue, הוא בריח הנודף מהעלים כשמרסקים אותם. הריח אינו מורגש בצמח השלם.
לקריאה...
|
|
|
|
|
Phyllanthus niruri, amarus, ד"ר מינה פארן
שם מקומי (ספרדי): Chanca piedra שם אנגלי: Black catnip משפחה: חלבלוביים, Euphorbiaceae חלקי צמח בשימוש: כל הצמח
לקריאה...
|
|
|
|
|
Hedera helix קיסוס החורש, ד"ר מינה פארן
משפחה: קיסוסיים, Araliaceae שם אנגלי: Common Ivy תאור בוטני: קיסוס החורש הוא מטפס, ירוק-עד הגדל בארץ כאחד המטפסים של החורש הים תיכוני. הוא נפוץ בכל אירופה בצפון עד סקנדינביה ובמזרח עד תורכיה. הוא מגיע לגובה של 20-30 מ' ומכסה עצים ובתים. כשאינו מוצא בסביבתו גופים אנכיים לטפס עליהם הוא משתרע על האדמה. העלים בצורת לב עם חוד בקצה. הפרחים קטנים, בצבע צהוב-ירקרק. הפירות הם ענבות. הם משחירים כשהם מבשילים. הם משמשים מזון לצפורים (1).
לקריאה...
|
|
|
|
|
Piscidia erythrina, piscipula, ד"ר מינה פארן
שם אנגלי: Jamaica dogwood משפחה: Fabaceae חלקי צמח בשימוש: קליפת השורש תאור בוטני: עץ נשיר בגובה עד 15 מ'. מוצאו ממרכז אמריקה ומארצות שבצפון אמריקה הדרומית. כינוי נוסף שניתן לעץ הוא Fish poison bark
לקריאה...
|
|
|
|
|
חזזית איסלנדית - Cetraria islandica, ד"ר מינה פארן
שם אנגלי: Lichen islandicus תאור בוטני: Cetraria היא חזזית הגדלה בצפון, מזרח ומרכז אירופה, בסיביר ובאמריקה הצפונית (1). גובהה כ-10 ס"מ. הטאלוס מסועף. החלק התחתון של החזזית חום, החלק העליון בצבע ירוק-זית (2). הטעם רירי ומר (2).
לקריאה...
|
|
|
|
|
מלון מר - Momordica charantia, ד"ר מינה פארן
משפחה: דלועיים, Cucurbitaceae שמות נוספים: Karla, Karela, Momordica chinensis שם אנגלי: Bitter melon שם עברי: מלון מר חלקי צמח בשימוש: פירות
לקריאה...
|
|
|
|
|
ג'ינסנג סיבירי - Eleutherococcus senticosus, ד"ר מינה פארן
שם נרדף: Acanthopanax senticosus משפחה: קיסוסיים, Araliaceae חלקי צמח בשימוש: שורש תאור הצמח: מוצאו של הצמח מצפון ומזרח רוסיה, צפון סין, קוריאה ויפן. מגדלים אותו בסיביר ובחלקים מסין (1). אליטרוקוקוס הוא שיח קוצני בגובה 4-6 מ', עם גבעולים אחדים ללא ענפים. הגבעולים הצעירים מכוסים בקוצים דוקרניים גמישים צפופים (2). העלים בצורת כף יד עם חמישה עלעלים. הפרחים קטנים ויושבים על עוקץ בקצה הגבעול. הפירות הם ענבות בצבע שחור. השורשים ישרים, בד"כ אינם מסועפים, בקוטר עד 0.5 ס"מ וצבעם חום כהה. קנה שורש בצבע חום בהיר, עוביו כ-4 ס"מ (2).
לקריאה...
|
|
|
|
|
ברבריס - Berberis vulgaris , ד"ר מינה פארן
שם אנגלי: Barberry שם עברי: ברברית משפחה: ערטניתיים, Berberidaceae חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע תאור הצמח: שיח קוצני, נשיר, מסועף בגובה של 2 מ'. מוצאו מאירופה וצפון אסיה. הביאו אותו לצפון אמריקה והוא התאקלם שם (1). הקוצים באורך 1-2 ס"מ. הפרחים צהובים. הפרי הוא ענבה בצבע ארגמן, מכיל שני זרעים. הפרי אכיל (1). לקליפת הגזע יש טעם מר, והיא צובעת את הרוק בצהוב (2).
לקריאה...
|
|
|
|
|
קוטב מצוי - Tribulus terrestris, ד"ר מינה פארן
שם עברי: קוטב מצוי. משפחה: זוגניים, Zygophylaceae חלקי צמח בשימוש: פירות.
תאור בוטני: עשב חד או רב שנתי, שרוע, גדל בשדות מושקים ובגינות בארצות טרופיות וסוב- טרופיות. הפרח קטן וצבעו צהוב. הפריחה בחודשי הקיץ. הפירות קוצניים ונאחזים ברגליהם של בעלי חיים שמפיצים אותם. בארץ גדלים ארבעה מיני קוטב.
לקריאה...
|
|
|
|
|
רימון מצוי, קליפת הפרי, ד"ר מינה פארן
שם הצמח: Punica granatum משפחה: Lythraceae, כופריים שם נרדף: Punica nana, Punicaceae (1) לאחרונה הוחלט שהרימון שייך למשפחת Lythraceae, כופריים (2) חלקי צמח בשימוש: קליפת הפרי
לקריאה...
|
|
|
|
|
|
|
|
|