על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
נים - Azadirachta indica - נים - Azadirachta indica
>>גרסת הדפסה
נים - Azadirachta indica
שם מקומי: Neem tree
משפחה: Meliaceae
תאור בוטני: עץ  שמוצאו מהודו והוא גדל בדרום-מזרח אסיה. מגדלים אותו באפריקה, באיי האוקינוס השקט, במרכז ודרום אמריקה ובאוסטרליה (1). גובהו של העץ 6-25 מ'. העלה ארוך ועליו יושבים עלעלים נגדיים. הפרחים בצבע לבן. הפירות מאורכים, מצהיבים כשהם בשלים.
חלקי צמח בשימוש: עלים, פרחים, קליפת הגזע, זרעים, שמן מהזרעים (1).
מרכיבים של העלים: tetranortriterpenes , כולל, azadirachtin A, azadirachtin B
azadirachtin D, azadirachtin H, meliacarpin, azadiriadione, azadirachtanin, nimbin, salannin, margosinolide, nimbandiol, nimbinene, nimboline A, nimbolide, nimocin, nimocinol (1,2).
קליפת הגזע מכיל gedunin, nimbarin, nimbinin, nimbonol, margosinone, maragosinolone, nimosone, margosone, margolonone (3) צלאדוראי
הניצנים מכילים isonimolide, isolimbolide (3)
הפרחים מכילים gedunin, azadiradione, azadirone, nimbiol (3)
הפירות מכילים azadirachtin, salanin, azadirachtol, nimolinone (3)
 
שימוש רפואי בעלים: במקרים של תולעים וכינים, לטיפול בצהבת, כיבים חיצוניים, סכרת, דלקת חניכיים, מלריה, רוימטיזם, פגעי עור, מחלות לב וכלי דם.
שימוש חיצוני: לטיפול בפצעים מזוהמים (4,5).
שימוש רפואי ברפואה המסורתית: טיפול בתגובות אלרגיות בעור, אסתמה, דיזנטריה, כאבי מחזור חודשי, גאוט, גרוד, צהבת, אבנים בכליות, צרעת, פסוריאזיס, לויקוראה, סיפיליס, יבלות, פצעים, אמצעי מניעה (6).
ברפואת הסידהא והאיורודה משתמשים בפרחים, בניצנים, בזרעים ובקליפת הגזע באופן דומה. בנוסף משתמשים בהם לטיפול בדלקות עיניים ולטיפול במחלות כבד (3).
 
פרמקולוגיה
ניסויים בחיות
פעילות נוגדת חרדה ומשככת כאב
החדרה של 10-20 מ"ג  ל-ק"ג משקל גוף למערכת העיכול, של מיצוי מימי של עלי Neem גרמה להשפעה מרגיעה דומה לזו של 1.0 מ"ג ל-ק"ג של diazepam אצל חולדות (7).
פעילות משככת כאב הוכחה אצל עכברים שקבלו 10-100 מ"ג ל-ק"ג של מיצוי מימי של העלים (8).
פעילות אנטי אנדרוגנית
אצל חולדות שקבלו אבקה של עלי Neem בריכוז של 20,40 ו-60 מ"ג במשך 24 יום הראו ירידה בריכוז הטסטוסטרון בדם (9).
פעילות אנטי דלקתית
החדרה של 200מ"ג ל-ק"ג של מיצוי מימי מהעלים למערכת העיכול של חולדות הפחיתה נפיחות ודלקת (10).
פעילות היפוגליקמית
ארנבות נורמליות וארנבות עם סכרת מושרה על ידי אלוקסן קבלו 50מ"ג של מיצוי עלי Neem ב-70% אלכוהול. רמת הסוכר ירדה אצל הארנבות הנורמליות והסכרתיות, אבל היתה משמעותית בהרבה יותר אצל הסכרתיות (11).
פעילות נוגדת מלריה
מיצוי מימי ואלכוהולי של העלים עיכב גידול של Plasmodium falciparum במבחנה. הריכוז המעכב היה 114 מיקרוגרם של מיצוי מימי ו-5.0 מיקרוגרם של מיצוי אלכוהולי (12).
פעילות אנטי מיקרוביאלית
מיצוי מימי של העלים עיכב גידול במבחנה של: Bacteroides gingivitis, Bacteroides intermedius, Streptococcus salivarius, Streptococcus viridans (13).
מיצוי של העלים בפטרוליום אתר עיכב גידול של Epidermophyton floccsum,
Microsporum canis, M. gypseum, Trichophyton concentricum, T. violaceum
T. rubrum (14).
 
רעילות: תרנגולות קבלו אבקה של עלי Neem  בריכוז של 2% ו- 5% מהתזונה שלהם, מהיום השביעי עד היום 35 לחייהן. אחר כך קבלו תזונה מבוקרת במשך שבועיים.
הן עלו במשקל פחות מקבוצת הביקורת, מצאו אצלן עליה בריכוז של חומצת שתן ובילירובין, וירידה בריכוז החלבון בדם. היתה גם ירידה משמעותית במספר כדוריות הדם האדומות, בריכוז ההמוגלובין. הרגליים שלהן קבלו צבע צהוב (15).
החדירו למערכת העיכול של עיזים ושל אוגרים מיצוי מימי בריכוז של 50 ו-200 מ"ג ליום, במשך שמונה שבועות. העיזים והאוגרים ירדו במשקל בתקופת הניסוי. הם נחלשו, היתה ירידה בקצב פעימות הלב ובנשימה. אצל העיזים הריכוז הגבוה גרם לרעד (16).
LD50 בעכברים, בהזרקה לפריטונאום של מיצוי באלכוהול 50% היה 681 מ"ג ל-ק"ג (17).
 
תופעות לוואי שליליות: דרמטיטיס במגע (18), דווח על מקרה אחד של פרפור חדרים (19).
התוויות נגד: הריון, הנקה, לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 12 (1).
אינטראקציות עם תרופות:יש לנהוג בזהירות עם סכרתיים המקבלים תרופות להורדת רמת סוכר (1).
מינון: חליטה 1:20, 15-30 מ"ל ליום,   טינקטורה 1:5 4-8 מ"ל ליום (1).
מקורות
1.     Folium Azadirachti in: WHO Monographs Vol 3, 2007,  88-101.
2.     Medicinal plants in South Pacific, Manila, World Health Organization Regional Office for the Western Pacific, 1998 (WHO Regional Publications, Western Pacific Series, No 19).
3.     Azaditachta indica in:Yoganarasimhan SN, Chelladurai V. Medicinal Plants of India, Tamil Nadu, 2000, 64-65.
4.     Indian medicinal plants, Vol. 1. New Delhi, Orient Longman, 1971.
5.     Iwu MM. Handbook of African medicinal plants. Boca Raton, FL, CRC Press, 1993.
6.     Farnsworth NR, ed. NAPRALERT database. Chicago, IL.University of Illinois at Chicago, 9 February 2001 production.
7.     Jaiswal AK. Bhattacharya SK. Acharya SB. Anxiolytic activity of Azadirachta indica leaf extract in rats. Indian Journal of Experimental Biology, 1994, 32: 489-491.
8.     Khanna N. Antinociceptive action of Azadirachta indica (neem) in mice: possible mechanisms involved. Indian Journal of Experimental Biology, 1995, 33: 848-850.
9.     Kasturi M. et al. Changes in the epididymal structure and function of albino rat treated with Azadirachta indica leaves. Indian Journal of Experimental Biology, 1995, 33: 725-729.
10.                         Chattopadhyay RR. et al. A comparative evaluation of some anti-inflammatory agents of plant origin. Fitoterapia, 1994, 65: 146-148.
11.                        Khosla P. et al. A study of hypoglycaemic effects of Azadirachta indica (neem) in normal and alloxan diabetic rabbits. Indian Journal of Physiology and Pharmacology, 2000, 44: 69-74.
12.                        Rochanakij S. et al. Nimbolide, a constituent of Azadirachta indica, inhibits Plasmodium falciparum in culture. Southeast Asian Journal of Tropical Medicine and Public Health, 1985, 16: 66-72.
13.                        Patel VK. Venkatakrishna- Bhatt H. Folklore therapeutic indigenous plants in periodontal disorders in India (review, experimental and clinical approach), International Journal of Clinical Pharmacology. Therapy and Toxicology, 1988, 26: 176-184.
14.                        Khan M. et al. The effects of raw materials of the neem tree, neem oils and neem extracts on dermatophytes, yeasts and moulds. Zeitschrift furHautkranheiten, 1988, 63: 499-502.
15.                        Ibrahim IA. et al. On the toxicology of Azadirachta indica leaves. Journal of Ethnopharmacology 1992, 35: 267-273.
16.                        Ali BH. The toxicity of Azadirachta indica leaves in goats and guinea pigs, Veterinary and Human Toxicology, 1987, 29: 16-19.
17.                         Abraham Z. et al. Screening of Indian plants for biological activity: Part XII, Indian Journal of Experimental Biology, 1986, 24: 48-68.
18.                        Pasricha JS. Bhaumik P. Agarwal A. Contact dermatitis due to Xanthium strumarium. Indian Journal of Dermatology, Venereology and Leprology, 1990, 56: 319-321.
19.                        Balakrishnan V. Pillai NR. Santhakumari G. Ventricular fibrillation and cardiac arrest due to neem leaf poisoning. Journal of the Association of Physicians of India, 1986, 34: 536.
 
 
 
                 שמן Neem
 
מפיקים את השמן מהזרעים של העץ Azadirachta indica.
צבעו של השמן צהוב כהה, טעמו מר מאד והוא בעל ריח חזק וחריף, המזכיר מעט ריח של שום.
השמן מכיל חומצה אולאית 25-54%, חומצה לינולאית 6-16%, חומצה פלמיטית 16-33%, חומצה סטארית 9-24%.
מרכיבים: tetranortriterpenes כולל: azadirachtin A, azadiriadione, epoxyazadiriadione
 azadirone, nimbidin, nimbin, deacetylnimbin, salanin, gedunin, mahmoodin
שימוש רפואי בשמן: כאמצעי מניעה תוך-וגינלי (1), כדוחה יתושים (2), לטיפול בזיהומים וגינליים (3) לטיפול, בשימוש חיצוני, בפצעים מזוהמים, בכיבים וכוויות (4) WHO
 
שימוש בשמן ברפואה המסורתית: לטיפול באלרגיות בעור, באסתמה, בדלקת עיניים, בכאבי מחזור חודשי, להורדת חום, לטיפול בגאוט, בכאבי ראש, בגרוד, לויקוראה, פסוריאזיס, כאבי שרירים (5).
ברפואת האיורודה משתמשים בשמן Neem כנוגד תולעים, אנטיספטי, משתן, emmenagogue, כאמצעי למניעת הריון, מוריד חום, נוגד טפילים, דוחה חרקים. משתמשים בשמן לטיפול באקסמה, אורטיקריה, טטאנוס, erysipelas (6).
 
פרמקולוגיה
פעילות נוגדת פוריות
נתנו לחולדות בהריון 0.6 מ"ל שמן Neem, בימים ה-8-10 להריונן. ביום השביעי בדקו כמה עוברים נקלטו. ביום ה-15 בדקו את מצב העוברים. מצאו אצל כל החולדות שהעוברים לא התפתחו אלא נספגו ונעלמו. בקבוצת הביקורת החולדות קבלו שמן בוטנים, והעוברים המשיכו להתפתח בקצב נורמלי (7).
בניסוי נוסף נתנו לקופי באבון בהריון 6 מ"ל של שמן Neem ליום, במשך 60 יום. השמן גרם להפלה אצל כל הקופות (8).
הזריקו לחולדות ולקופים 100 מיקרוגרם של שמן לתוך הרחם. אצל החולדות נצפתה עקרות במשך 107-180 יום (8). אצל הקופים לא היו הריונות במשך 7-11 חודש (9).
הפגיעה בפוריות היתה הפיכה, ולאחר כמה חודשים החולדות ןהקופות יכלו להכנס להריון (10).
כאשר הזריקו לחולדות זכרים 50 מיקרוליטר של שמן בפעם אחת הם הפסיקו לייצר זרע במשך שמונה חודשים. לא היתה פגיעה בייצור טסטוסטרון. קבוצת הביקורת קבלה כמות זהה של שמן חמניות, ולא היה שינוי בפוריות (11).
פעילות היפוגליקמית
החדרה של 21 מ"ג ל-ק"ג של שמן Neem למערכת העיכול של חולדות  גרם לירידה ברמת הסוכר בדם (12). לארנבות נורמליות ולארנבות עם סכרת מושרה על ידי אלוקסאן נתנו 200 מ"ג של שמן. הירידה ברמת הגלוקוז היתה גדולה בצורה משמעותית אצל הארנבות הסכרתית (13).
פעילות אנטי מיקרוביאלית ואנטי ויראלית
נערכה השוואה בין הפעילות האנטי מיקרוביאלית של השמן ובין מיצוי של השמן בפטרוליום-אתר.
הפעילות נבדקה in vitro. המיצוי היה פעיל יותר. המיצוי עיכב גידול של Klebsiella pneumonia
E. coli  בריכוז של 2 מ"ג ל-מ"ל, Candida albicans הוא עיכב בריכוז של 0.25 מ"ג ל-מ"ל, וכן הוא עיכב רפליקציה של poliovirus (14).
הזרקה תוך-ורידית של 60 מ"ג ל-ק"ג של שמן לעכברים במשך 7 ימים גרמה להעלמות של קנדידה, שהוכחה על ידי בדיקת כמה רקמות של העכברים (14).
השמן עיכב גידול של E. coli, Staphylococcus aureus, Pseudoman aeruginosa
Streptococcus pyogenes במבחנה (15, 14).
השפעה על מערכת החיסון
עכברים קבלו 150 מיקרוליטר של שמן לפריטונאום. בימים הבאים נערכו שטיפות של הפריטונאום. אחרי שלושה ימים היתה הגברה של פאגוציטוזיס, עליה בייצור של גאמא-אינטרפרון. הניסוי מראה ששמן ה-Neem מגביר פעילות לא ספציפית של מערכת החיסון (16).
 
פרמקולוגיה קלינית
פעילות נוגדת פוריות
בניסוי ללא קבוצת ביקורת, השתתפו 225 נשים בגיל 18-35. בתקופת הניסוי שנמשכה 16 חודש, בדקו את יעילות השמן שמונע הריון. הנשים שהשתתפו בניסוי החדירו לוגינה 1 מ"ל מהשמן חמש דקות לפני מגע מיני. הן לא השתמשו באמצעי מניעה אחרים.
במשך 16 חודש רק שלוש נשים נכנסו להריון (1).
פעילות אנטי בקטריאלית
בניסוי מבוקר שנערך בסמיות כפולה, השתתפו 55 נשים עם זיהום בקטריאלי בוגינה. הקבוצה שטופלה בשמן ה-Neem החדירה לוגינה 5 מ"ל שמן כל יום במשך שבועיים. כל הנשים שטופלו עם השמן הבריאו בניגוד לאלה שקבלו פלצבו (3).
פעילות דוחה חרקים
ערבבו שמן Neem עם שמן קוקוס בריכוז 1-4%. מרחו את השמן לגופות חשופים של מתנדבים. השמן הגן על המתנדבים מפני יתושים ב-81-91% במשך 12 שעות שהניסוי נמשך (2).
רעילות
נמסר על כמה מקרים של רעילות אצל אנשים שלקחו מינון מוגזם של השמן (17).
התוויות נגד: שימוש פנימי בשמן אינו מומלץ בהריון, בהנקה ולילדים עד גיל 12 (4).
תופעות לוואי: השמן עלול להוריד רמת גלוקוז בדם. יש להזהר אצל סכרתיים התלויים באינסולין (4)
מינון: 1-5 מ"ל מהשמן לוגינה (4).
שימוש בחקלאות: משתמשים בשמן Neem כדי להרחיק מהצמחים חרקים, פטריות, עש, זחלים ומזיקים שונים. מוהלים כפית אחת של שמן בתוך 1 ליטר של מים.
 
מקורות
1.     Schawat D. Tyagi RK. Kisgre P. The clinical studies on contraceptive effect of Nimba taila. Journal of the Royal Ayurveda Society, 1998, 19; 1-8.
2.     Mishra AK. Singh N. Sharma VP. Use of neem oil as a mosquito repellent in tribal villages of Mandla District, Madhya Pradesh. Indian Journal of Malariology, 1995, 32: 99-103.
3.     Mittal A. et al. Clinical trial with Praneem polyherbal cream in patients with abnormal vaginal dischargre due to microbial infections. Australian and New Zealand Journal of Obstetrics and Gynecology, 1995, 35: 190-191.
4.     Oleum Azadirachti in: WHA Monographs Vol. 3 2007, 102-113.
5.     Vijayalakshmi K. Radha KS. Shiva V. Neem: a user’s manual. Madras, Centre for Indian Knowledge Systems, New Delhi, Research Foundation for Science, Technology and Natural Resource Policy, 1995.
6.     Puri HS. Neem The Divine Tree, Azadirachta indica. Harwood Academic Publications, Amsterdam, 1999.
7.     Mukherjee S. Talwar GP. Termination of pregnancy in rodents by oral administration of praneem, a purified neem seed extract. American Journal of Reproductive Immunology, 1996, 35: 51-56.
8.     Mukherjee S. et al. Purified neem (Azadirachta indica) seed extract (Praneem) abrogate pregnancy in primates. Contraception, 1996, 53: 375-378.
9.     Upadhyay SN. Kaushic C. Talwar GP. Antifertility effects of neem (Azadirachta indica) oil by single intrauterine administration : a novel method of contraception. Proceedings of the Royal Society of London B, 1990, 242: 175-180.
10.             Upadhyay SN. et al. Long-term contraceptive effects of intrauterine neem treatment (IUNT) in bonnet monkeys: an alternate to intrauterine contraceptive devices (iucd) Contraception, 1994, 49: 161-169.
11.             Upadhyay SN. Dhawan S. Talwar GP. Antifertility effects of neem (Azadirachta indica) oil in mail rats by single intra-vas administration: an alternate approach to vasectomy. Journal of Andrology, 1993, 14: 275-281.
12.            Sharma Mk Khare AK. Feroz H. Effect of neem oil on blood sugar levels of normal, hyperglycaemic and diabetic animals. Nagarjun , 1983, 26: 247-250.
13.             Dixit MK. Sinha R. Tasnk R. Effect of neem oil on blood glucose concentration of normal and alloxan diabetic rats. Journal of Ethnopharmacology, 1986, 17:95-98.
14.             SaiRam M. et al. Antimicrobial activity of a new vaginal contraceptive NIM-76 from neem oil (Azadirachta indica) Journal of Ethnopharmacology, 2000, 71: 377-382.
15.             Rao DVK et al. In vitro antibacterial activity of neem oil. Indian Journal of Medical Research, 1986, 84: 314-316.
16.            Upadhyay SN. Et al. Immunomodulatory effects of neem (Azadirachta indica) oil. International Journal of Immunopharmacology, 1992, 14: 1187-1193.
Sundaravalli N. Raju BB. Krishnamoorty KA. Neem oil poisoning. Indian Journal of Periatrics, 1982, 49: 357-359.s