על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Andiroba – Cararpa guianensis - Andiroba – Cararpa guianensis
>>גרסת הדפסה
Andiroba – Cararpa guianensis
 
עודכן ב: 31.10.11
 
שם מדעי: Carapa guianensis
משפחה: Meliaceae אזדרכתיים
חלקי צמח בשימוש: קליפת גזע, עלים, שמן מהזרעים
תאור הצמח: Andiroba הוא עץ גבוה המגיע ל-40 מ' גובה. הוא נפוץ ביערות הגשם באזור האמזונס, בביצות ובאדמות סחף (1). הוא גדל גם באזור האיים בברזיל.
העלים גדולים ורחבים.
העץ הוא רך, מאריך ימים ואינו מותקף על ידי חרקים, ולכן הוא מבוקש מאד בתעשיית הרהיטים. הביקוש הגדול גרם לכריתה ולהרס של עצים רבים.
קל לגדל את העץ בברזיל באזור האמזונס וגם באזורים אחרים.
הזרעים גדולים וצבעם חום. הם מכילים כ-63% שמן שצבעו צהוב בהיר. עץ אחד נותן כ-200 ק"ג זרעים בשנה. לייצור 1 ק"ג של שמן דרושים 6 ק"ג של זרעים, אם משתמשים בשיטת המיצוי המסורתית (1). אוספים את הזרעים שצפים על מי הנהרות, או שהם מכסים את אדמת היער אחרי שנפלו מהעצים. מרתיחים אותם בתוך מים, ומשאירים אותם בתוך המים החמים כשבועיים, עד שהם מתחילים להרקב. סוחטים אותם ומוציאים מתוכם את השמן (1). מכיוון שהשמן שמופק בשיטה הביתית המסורתית הזאת אינו יציב, ונוטה להחמיץ בקלות, עושים בו שימוש מיידי, ומשתמשים בו להכנת סבון או נרות.
רפואה מסורתית: התושבים המקומיים של האמזונס משתמשים בכל חלקי הצמח, ובשמן המופק מהזרעים. בצפון האמזונס נוהגים להשתמש במירתח מקליפת הגזע לטיפול בתולעים במערכת העיכול וכן להורדת חום (1,2). משתמשים במירתח בשימוש חיצוני לטיפול בכיבים, בפצעים מזוהמים ובפגעי עור שונים (1,2).
התושבים המקומיים הגרים ביערות שליד נהר האמזונס והריו נגרו הם בני תערובת של מהגרים שהגיעו מאירופה, מארצות של דרום ומרכז אמריקה ומהאיים הקריביים, ועם האינדאנים שהיו התושבים המקוריים שך ברזיל. הם נקראים caboclos.
הם מרבים להשתמש בשמן המופק מהזרעים כמשכך כאב וכדוחה חרקים (1).
עד היום משתמשים בשמן אנדירובה כדלק למנורות תאורה בבתים. השמן בוער היטב, עם מעט עשן, והוא דוחה יתושים, זבובים וחרקים אחרים (1).
הסבון שמכינים מהשמן מומלץ לטיפול במחלות עור וכן כדוחה חרקים (1,3,4).
האינדיאנים נהגו למצות צבע מהעץ כדי לצבוע את עצמם. בכמה שבטים אינדיאנים נוהגים לערבב שמן אנדירובה עם צבע המופק מזרעים של Annatto- Bixa orellana. השמן מקבל צבע אדום-כתום. הם מורחים אותו על כל הגוף כדוחה חרקים (3).
רבים מהשימושים המסורתיים מהווים היום חלק מרפואת הצמחים של ברזיל. משתמשים בשמן לטיפול בפצעים, פציעות, כשמן לעיסוי לשיכוך כאבים וכן כדוחה חרקים טבעי (1). תרופה טבעית מתקבלת על ידי השריית רבע פרי של Luffa operculata ב-250 מ"ל של של שמן אנדירובה חם במשך שעות אחדות. מורחים את השמן החם במקרים של דלקות מפרקים ושגרון (1,3,4).
בתעשיה מכינים סבונים מהשמן, וכן נרות המומלצים כדוחי חרקים.
 
מרכיבים: תערובת של טרפנים הנקראים meliacins אחראים לטעם המר של כל חלקי הצמח, וגם השמן (5)
Limonoids, כולל andirobin, epoxyazadiradione מצויים בזרעים ובשמן (5,6).
שמן אנדירובה מכיל 65% חומצות שומניות בלתי רוויות, כולל, חומצה לינולאית, אולאית, לינולנית. חומצות רוויות שבשמן: חומצה פלמיטית, סטארית.
 
פעילות: שמן אנדירובה הוא משכך כאב, נוגד דלקת, אנטי בקטריאלי, דוחה חרקים, מרפא פצעים, דוחה תולעים,מסייע להרפייה של השרירים (1)
קליפת הגזע היא אנטי בקטריאלית ונוגדת טפילים (7), קליפת הגזע והעלים הם נוגדי דלקת, משככי כאב ומסייעים לריפוי פצעים (8,9).
 
התוויות: למנוע ולטפל בעקיצות של חרקים, לטיפול במחלות עור, כגון, דרמטיטיס, פטריות, כיבים
לשיכוך כאב במקרים של דלקות מפרקים ומחלות שיגרוניות
השימוש פנימי וחיצוני.
התוויות נגד: בלתי ידועות
אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו
הכנות ומינון: שמן אנדירובה, למרוח כמה פעמים ביום,
לקיחה פנימית, 2 מ"ל בתוך כוס מים פושרים
מקורות
1.   Andiroba (Carapa guianensis) http:// www.rain-tree.com/andiroba.htm
2.   Hammer ML. et al. Tapping an Amazonian plethora: four medicinal plants of Marajo Island, Para (Brazil). J. Ethnopharmacol. 1993, Sep. 40:
     53-75.
3.   de Mendonca FA. et al. Activities of some Brazilian plants against larvae of the mosquito Aedes aegypti. Fitoterapia, 2005 Dec.76 : 629-636.
4.   Silva OS. Et al. The use of Andiroba, Carapa guianensis as larvicide againt Aedes albopictus. J. Am. Mosk. Control Assoc. 2004 Dec. 20 (4): 456-457.
5.   Tappin M. et al. Development of an HPLC method for the determination of tetraortriterpenoids in Carapa guianensis seed oil by experimental design. J. Pharm. Biomed. Anal. 2008 Dec. 48: 1090-1095.
6.   da Silva V. et al. Isolation of limonoids from seeds of Carapa guianensis Aublet (Meliaceae) by high speed countercurrent chematography. Phytochem. Anal. 2009, Jan. 20: 77-81.
7.   Mackinnon S. et al. Antimalarial activity of tropical Meliaceae extracts and gedunin derivatives. J. Nat. Prod. 1997, 60: 336-341.
8.   Penido C. et al. Antiinflammatory effects od natural tetraotriterpenoids isolated from Carapa guianensis Aublet on zymosan- induced arthritis in mice. Inflamm. Res. 2006 55: 457-464.
Nayak B. et al. Experimental evaluation of ethanolic extract of Carapa guianensis L. leaf for its wound healing activity using three wounf models. Evid. Based Complement Alternat. Med. 2009 Oct 13.