על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
צלף קוצני - Capparis spinosa - צלף קוצני - Capparis spinosa
>>גרסת הדפסה
צלף קוצני - Capparis spinosa
 
עודכן ב: 24/06/2013
 
שם עברי: צלף קוצני
שם אנגלי: Caper bush
משפחה: Capparaceae או Capparidaceae
חלקי צמח בשימוש: ניצנים של הפרח, עלים, שורש, קליפת השורש, פירות
תאור הצמח: הצלף הוא שיח נמוך קוצני, רב שנתי, נפוץ מאד בארץ. מוצאו מאזור הים התיכון, והוא גדל בצפון אפריקה, בדרום אירופה, באזור הים השחור, סוריה, ישראל,ירדן. הצלף גדל ופורח בקיץ. הוא מסתגל ליובש קיצוני, ועמיד בטמפרטורה של 40 מעלות צלסיוס.
בארץ הוא גדל על סלעי גיר, קירות של בתי אבן, חומות, בבתי גידול מופרעים. הוא נפוץ בכל אזורי הארץ, כולל מדבר יהודה, מדבר שומרון, צפון הנגב ומערב הנגב.
הצמח מסתעף לענפים רבים. העלים ירוקים, מבריקים, עגולים או בצורת ביצה. עלי הלוואי קוצניים כפופים כלפי פנים. בחורף העלים נושרים והצמח עומד בשלכת.
הפרחים לבנים, בעלי ארבעה עלי כותרת וארבעה עלי גביע. האבקנים מרובים וארוכים, וצבעם סגול. לפרח עלי אחד. הפריחה בחודשים מאי עד ספמבר.
בארץ גדלים המינים: צלף קוצני, צלף סחוסי, צלף סיצילי וצלף מצרי.
מרבים להשתמש בחלקי הצמח השונים למאכל ולתיבול מזונות. הערך הכלכלי שלו עלה בעשרות השנים האחרונות, ומגדלים את הצמח בספרד, תורכיה, מרוקו, איטליה (1).
העמידות של הצמח לקרינה של השמש, לחום ויובש ולאדמה ענייה היא יוצאת דופן. מחקרים הראו שהצלף פיתח מנגנונים שמאפשרים לו לעמוד במצבים קיצוניים כאלה (2,3).
לצלף יש מערכת שורשים עמוקה ומסועפת, המסייעת לו לספוג מינרלים מאדמה דלה. בנוסף, על השורשים מצויים חיידקים שונים הקושרים חנקן, ומאפשרים לצמח לייצר את החלבונים הדרושים לו (4,5).
ניתן לגדל את הצלף מזרעים טריים הנלקחים מפרי בשל. הנבטים מופיעים תוך 2-4 שבועות. לעיתים קרובות משתמשים לגידול הצמח בייחורים של ענפים צעירים.
כדי לזרז את הנביטה משרים את הזרעים במים חמים במשך יום אחד.
רפואה מסורתית. שימוש בחלקים שונים של הצלף הקוצני ידוע מאז אלפי שנים. המקור הראשון הממליץ על שיח של צלף לשימוש רפואי נכתב בשומר העתיקה 2000 שנים לפנה"ס (6). מומלץ בו להשתמש בצלף במקרים של גזים, שגרון ואנמיה (6).
ביוון נהגו להשתמש בשורש הצלף ובענפים צעירים לטיפול במחלות שגרוניות. דיוסקורידס ממליץ להשתמש בשורש, בעלים ובזרעים של הצלף במקרים של עצירת שתן ודלקת (6).
בסעודיה נוהגים להשתמש בפירות היבשים לטיפול ביתר לחץ דם ובסיבוכים של סכרת. חליטה מהעלים משמשת לטיפול בהצטננות.
מקליפת השורש מכינים מחית לשימוש חיצוני בנפיחות במפרקים, לפריחות בעור ולטיפול בעור יבש. בניצנים הסגורים משתמשים לשטיפות עיניים במקרים של זיהום(6).
שימושים נוספים שדווח עליהם בארצות בהן גדל הצלף הם: הפרעות בדרכי העיכול, יתר לחץ דם, עצירת שתן, איחורים של מחזור חודשי, סכרת, בצקת, טחורים, כנוגד תולעים, כמשכך כאב, כצמח מנקה ומחזק כללי (7).
מירתח מניצנים של הפרח ביחד עם עלים צעירים משמש לטיפול בזיהומים במערכת העיכול. במקרים של שלשול, דיזנטריה וכן להמסת אבנים בכליות. בשימוש חיצוני משמש המירתח לטיפול בעור במקרים של אקסמה, לשטיפות עיניים במקרים של עכירות של הראייה וכן במקרים של זיהומים בעיניים (6).
הצלף מוזכר במקורות של עם ישראל, ואגדות רבות קשורות אליו. הוא נחשב ל"עז באילנות" ומשווים אליו את עם ישראל. כשם שהצלף אינו מתכלה גם אם שורפים ורומסים אותו, כך גם עם ישראל, שעל אף כל הפגיעות שעבר במשך השנים ממשיך להתקיים ולגדול.
נהגו להכין יין מפירות הצלף, שקראו להם אביונות. היין נקרא יין קפריסין והשתמשו בו בין השאר
להשריית הצפורן ששימש להכנת הקטורת לבית המקדש. ההשרייה ביין חיזקה את הריח של הצפורן. הניצנים נקראו קפריס, והשתמשו בהם למאכל לאחר שכבשו אותם במלח.
ראשי הענפים הצעירים נקראו תימורות. הצלף היה תמיד נפוץ מאדבארץ, ואנשים יצאו יום יום ללקט את חלקי הצמח השונים המשמשים למאכל ורפואה.
מרכיבים: גליקוזידים של פלבונואידים, כולל רוטין, גליקוזידים של quercetin ושל kaempferol (8), methyl glucosinolate, isothiscyanate, isopropyl isothiocyanate
Benzyl-isothiocyanate, אלקלואיד stachydrine (7).
השמן הנדיף כולל 145 מרכיבים, ביניהם אלקלואידים, אסטרים ומרכיבים המכילים גפרית.
הניצנים של הפרחים והעלים מכילים רוטין, קרוטנואידים, tocopherols ויטמין C (9).
פעילות: אנטיאוקסידנט, אנטי מיקרוביאלי (10). נוגד דלקת (6)
אנטי ויראלי ופעיל נגד Plasmodium falciparium (11)
מגן על הסחוסים מפני פגיעה במקרים של דלקת (10)
אצל עכברים סכרתיים הראו ירידה ברמת הגלוקוז, הטריגליצרידים והכולסטרול (6)
פעיל נגד הרפס טיפוס 1 ו-2 (11).
מיצוי אלכוהולי של הפירות האה פעילות נגד סקלרוזיס של העור (6).
שימוש בצלף כמזון
כובשים את הניצנים של פרחי הצלף במלח או במלח עם חומץ, ומשתמשים בהם לתיבול ולקישוט מזונות. השימוש בניצנים ידוע ומקובל באוכל ים-תיכוני, ובשנים האחרונות הם נעשו מקובלים ומבוקשים בארצות רבות. הביקוש הביא לגידול חקלאי של הצלף ולהפיכתו לצמח בעל חשיבות מסחרית (6). הניצנים הקטנים נחשבים לטובים יותר מהגדולים. קוטפים אותם בחודש יוני כשגודלם מגיע לגודל של אפונה עדינה.
הפירות הצעירים או הבשלים עוברים תהליך דומה בכבישה במלח או מלח וחומץ, ונמכרים כ-
Caper berries.
ביוון נוהגים לכבוש גם עלים של צלף. משתמשים בהם בסלט ובמנות עם דגים.
בטיחות: כל חלקי הצמח בטוחים לשימוש
לסיכום, הצלף הוא צמח בעל שימושים רבים מאז אלפי שנים. ברפואה המסורתית מוזכר שימוש בחלקי הצמח השונים לטיפול במחלות והפרעות שונות. שמוש רפואי בצלף נעשה באיורודה, ברפואה הסינית וברפואת היונאני. מחקרים שנערכים בשנים האחרונות מאשרים את התכונות שיוחסו לצמח בעבר. ערכו המסחרי עולה ביחד עם השימוש הגובר בו כצמח למזון ולרפואה.
מקורות
1.   Rivera D. Inocencio C. Obon C. Alcaraz F. Review of Food and Medicinal Uses of Capparis L. (Capparidaceae) Economic Botany 2003, 57:515-534.
2.   Rhzopoulou S. Physiological responses of Capparis spinosa L. to drought. Journal of Plant Physiology, 1990, 136:341-348.
3.   Levizou E. Drilias P. Kypparissis A. Exceptional photosynthetic performance of Capparis spinosa L. under adverse conditions of Mediterrananean summer. Photosynthetica, 2004, 42: 229-235.
4.   Pugnaire FI. Esteban E. Nutritional adaptations of caper shrub (Capparis ovata Desf) to environmental stress. Journal of Plant Nutrition (Talot & Francis) 1990, 14: 229-235.
5.   Andade GE. Esteban L. Velasco MJ. et al. Isolation and identification of N2-fixing microorganisms from the rhizosphere of Capparis spinosa L.Plant and Soil, 1997, (Kluwer Academic Publishers)197: 19-23
6.   Sher H. Mohammad N. Ethnobotanical and pharmaceutical evaluation of Capparis spinosa L. validity of local folk and Unani system of medicine. J. of Medicinal Plants Research, 2010, 4: 1751-1756.
7.   Inocenio C. Alcaraz F. Calderon F. et al. The use of floral characters in Capparis sect. Capparis to determine the botanical and geographical origin of capers. European Food Res. Technol. (Springer), 2002, 214; 335-339.
8.   Polat M. Capparis spinosa L. (Capparidceae): A Review, AKU J. of Science, 2003, 7: 35-48.
9.   Tlili N. Khalidi S. Munne-Bosch SS. Phenolic compounds and vitamin antioxidants of Caper (Cpparis spinosa). Plant Fds. Hum. Nutr. PMID, 2010, 20668946.
10.   Tlili N. Nasri N. Saadaori E. et al. Carotenoid and tocopherol composition of leaves, buds and flowers of Capparis spinosa grown wld in Tunisia.J. Agric. Fd. Chem. 2009, 57: 5381-5385.
Arena A. Bisifnano G. Pavone B. et al. Antiviral and buds. Phtotherpy Res. 2008,22: 313-317.