על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Syzygium cumuni - Syzygium cumuni
>>גרסת הדפסה
Syzygium cumuni

עודכן ב: 14/10/2013

 

משפחה:  הדסיים, Mytrtaceae

שמות נרדפים: Eugenia jambolana, Myrtus cumini, Syzygium jambolana

חלקי צמח בשימוש: פירות, עלים, קליפת ההגזע, פרחים, שורש

שמות עממיים: jambolan, jamun, java plum, black plum

 

תאור הצמח: Syzygium  הוא סוג במשפחת ההדסיים, שמוצאו באיזורים טרופיים, בעיקר של דרום אמריקה ואוסטרליה (1). לסוג סיזיגיום משתייכים כ-100 מינים, הגדלים באפריקה, מדגסקר, דרום-מזרח אסיה ואיי האוקינוס השקט (1). צמחים רבים המשתייכים למשפחת ההדסים הם ארומטיים, וידועים כצמחי מרפא ותבלין (2).

 Syzygium cumini הוא עץ גדול ירוק-עד, נפוץ מאד בהודו, סרילנקה, נפאל, פקיסטן ואינדונזיה. מרבים לגדל אותו ליד מקדשים של קרושנה, והוא נחשב לעץ קדוש אצל ההינדים (1). העלים אליפטיים באורך 6-12ס"מ.

הפרחים לבנים וריחניים, מרובי אבקנים  וגדלים בצברים. הפירות הם ענבות מאורכות, בצבע סגול-בורדו כהה מאד, כמעט שחור. הציפה עסיסית, מתוקה ואכילה ומשאירה טעם מתוק, מעט חמוץ ואסטרינג'נט וצבע אדום כהה בפה (1).

מרכיבים

מרכיבים פעילים מצויים בחלקים השונים של הצמח.

עלים: העלים עשירים בגליקוזידים של פלבונואידים, קוורצטין, myricetin, myricitin

טריטרפנואידים, galloyl carboxylase, טאנינים (3)

קליםת הגזע:  חומצה בטולינית

friedelin, eugenin, beta-sitosterol, kaempferol, quercetin, bergenins

חומצה גאלית, חומצה אלגית, גאלו טאנינים, אלגו-טאנינים

פרחים: פלבונואידים, כגון, קוורצטין, מיריצטין, איזו-קורצטין קמפפרול (4)

חומצה אולאנולית, אצטיל-חומצה אולאנולית

שורש: מכיל גליקוזידים של פלבונואידים ו- isorhamnetin-3-o-tutinoside (5)

פירות: עשיר בסוכרים, כגון, רפינוז, גלוקוז, פרוקטוז

חומצות פירות: ציטרית, מאלית, גאלית

אנתוציאנינים, דלפינידין, מאלוידין, פטונידין, גליקוזיד של ציאנידין (6)

הפירות עשירים במינרלים: סידן, זרחן, מגנזיום, ברזל, אשלגן, נחושת, גפרית

ויטמינים המצויים בפירות: ויטמין A תיאמין, ריבופלבין, נאצין, חומצה  אסקורבית

כולין, חומצה פולית (6)

ניתן לשתמש באבקה שמכינים מקליפת הפרי כצבע מאכל הצובע מזון (1).

שמן נדיף בודד מהחלקים השונים ש הצמח, הוא כולל כ-25 מרכיבים, ביניהם, פינן, לומונן,

מירצן, בטא- קריופילן, cadinene (1).

 

פעילות: קליפת הגזע היא אסטרינג'נט, נוגדת תולעים

הפירות מקררים, אסטרינג'נט, מסלקים ריח ריח רע מהפה, משתנים, מורידים רמת גלוקוז בדם, טעמם מתוק-חמוץ

הזרעים מתוקים, אסטרינג'נט, ומסייעים במקרים של סוכרת

חומץ שמכינים מהפירות הבשלים הוא אסטרינג'נט, עוצר שלשול, יעיל במקרים של הגדלה של הטחול.

כל חלקי הצמח הם אנטי אוקסידנטים הודות למרכיבים הפוליפנולים השונים המצויים בהם. הם מנטרלים רדיקלים חופשיים ופעילים כנוגדי דלקת (1).

 

רפואה מסורתית:

הפירות משמשים לטיפול בסכרת, שיעול, דיזנטריה וכנודים של תולעים עגולות (2)

ברפואת האיורודה משתמשים בפירות לטיפול בסכרת

מטפלים מסורתיים בהודו משתמשים בפירות לטיפול בסכרת, פצעים בפה, דלקותת בדרכי העיכול, שלשול, דיזנטריה, טחורים, כאבי בטן (7)

ברפואת היונאני משתמשים בחלקים שונים של הצמח כמחזק של הכבד, כמזין של הדם, כמחזק של השיניים והחניכיים (7)

מטפלים מסורתיים במדגסקר משתמשים במיצויים מהזרעים לטיפול בסכרת (8).

בטאמיל נאדו משתמשים במיצויים מהזרעים לטיפול בשיעול, הצטננות, דלקות גרון, פריחות בעור  ובפה, כיבים בעור, בפה ובמעי (8).

הפירות נאכלים טריים, ומכינים מהם ריבות, מיני מאפה, סירופ, רוטבים וגלידות (1).

 

פרמקולוגיה

נוגד סכרת.  נערכו כמה מחקרים המוכיחים שהפירות והזרעים מורידים רמת סוכר. המחקרים נעשו in vitro , על עכברים וכן מחקרים קליניים עם סכרתיים (9, 10).

ירידה משמעותית ברמת הגלוקוז בדם התקבלה בעכברים שטופלו עם קליפת הגזע של העץ (9). המחקרים הקליניים הראו ירידה ברמת גלוקוז בדם כאשר השתמשו במיצוים מהפירות ומהזרעים (10).

מחקרים נוספים הוכיחו שחלקים שונים של הצמח הם מורידים רמת סוכר בדם, נוגדי חמצון, נוגדי דלקת, אנטי מיקרוביאליים, אנטי ליישמניה, אנטי פטרייתיים, עוצרים שלשול, מפחיתים פוריות, נוגדי אולקוס, מגינים מפני קרינה רדיו אקטיבית (1).

סיכום

רוב המחקרים נעשו עם הפירות והזרעים, וגם עם חלקים אחרים של הצמח. רק מחקרים בודדים וקטנים עוסקים בפעילות של מרכיבים פעילים מבודדים (1).

השימוש ברפואה המסורתית היה בחלקים שונים של העץ ונעזרו בו לטיפול בבעיות השונות שהוזכרו. מחקרים מעטים עסקו בפעילות של החלקים השונים של הצמח. רובם בדקו את הפירות והזרעים (1).

בהודו הפירות נאספים מתחת לעצים ונמכרים בשוק כפרי טרי. 

 

מקורות

 

1.   Ayyanar M. Subash-Babu P, Syzygium cumini (L) Skeels: A review of its phytochemical constituents and traditional uses. Asian Pac. J. Trop. Biomed. 2012, 2 (3): 240-246.

2.   Reynertson KA. Basile MJ. Kennelly EJ. Antioxidant potential of seven myrtaceous fruits. Ethnobot. Res. Appl. 2005, 3: 25-35.

3.   Gupta GS. Sharma DP. Triterpenoid and other constituents of Eugenia jambolana leaves. Phytochemistry, 1074, 13:2013-2014.

4.   Bhatia IS. Bajaj KL. Chemical constituents of the seeds and bark of Syzygium cumini. Plant Med. 1975, 28:347-352.

5.   Vaishnava MM. Tripathy AK. Gupta KR. Flavonoid glycosides from roots of Eugenia jambolana. Fitoterapia, 1992, 63: 259-260.

6.   Jain MC. Seshadri TR. Anthocyanins of Eugenia jambolana fruits. Indian J. Chem. 1975, 3: 20-23.

7.   Sagrawat H. Mann AS. Kharya MD. Pharmacological potential of Eugenia jambolana a review. Pharmacogn Mag. 2006, 2: 96-104.

8.   Ratsimanga  U. Native plants for our global village. TWAS Newslett. 1998, 10:13-15.

9.   Villasenor IM. Lamadrid MRA. Comperative antihyperglycaemic potntials of medicinal plants. J. Ethnopharmacol. 2006, 104: 129-131.

Sharma SB. Nasir A. Prabhu KM. et al. Hypoglycemic and hypolipidemic effect of ethanolic extract of seeds of Eugenia jambolana in alloxan-induced diabetic rabbits. J. Ethnopharmacol. 2003, 85: 201-206.