על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
אלת המסטיק - Pistacia lentiscus - אלת המסטיק - Pistacia lentiscus
>>גרסת הדפסה
אלת המסטיק - Pistacia lentiscus

עודכן ב: 07/01/2015

שם עברי: אלת המסתיק

משפחה: אלתיים Anacardiaceae

תאור הצמח: הסוג Pistacia כולל 11 מינים. אלת המסטיק הוא עץ קטן ירוק-עד הגדל בארצות שמסביב לים  התיכון.  אלת המסטיק הוא עץ דו ביתי, עגול ומסועף. עליו מסורגים, ועל כל עלה יושבים עלעלים זוגיים. העץ נפוץ בארץ בכל האזור הים תיכוני עד שפת המדבר. הוא גדל על אדמות שונות, ובכמה מקומות הוא מצוי בחברת צומח עם החרוב המצוי. העץ פורח באמצע מרץ עד סוף אפריל. הפרחים הזכריים הם בצבע אדום כהה, והנקביים בצבע צהוב. הפירות הם ענבות בצבע אדום, ההופך לשחור עם הבשלה.

חלקי צמח בשימוש: שמן מסטיק, השמן הנדיף המופק מהשרף

Lentisk oil השמן הנדיף המופק מהעלים, השרף, העפצים

חליטות מעלים צעירים וניצנים (1)

הכנת השרף: הזמן המתאים להפקת השרף הוא מאמצע יולי עד אמצע אוקטובר. עושים חתכים בקליפת הגזע והענפים, אחרי שמנקים את השטח מסביב לעץ, וגם מנקים את הגזע והענפים.  החתכים הם בעומק 2-4 ס"מ. עושים אותם עם פטיש ועם כלי בצורת סהרון (1). נותנים לנוזל לזרום לאדמה, שקודם כיסו אותה בחימר לבן. הנוזל מתקשה לטיפות. רוחצים אותן ידנית במים קרים וסבון ומשאירים אותן להתייבש בצל (1).

עצים זכריים נותנים יותר שרף מאשר עצים נקביים. הם מתחילים לייצר שרף בגיל 5, ומגיעים ליבול מקסימלי בגיל 15.

מרכיבים: השמן מהזרעים מכיל כ-80% חומצות שומניות בלתי רוויות, 50% מהווה החומצה האולאית ו-20% חומצה לינולאית ויותר מ-8% tocopherols (2).  המרכיבים העיקריים באלת המסטיק הם פנולים וטרפנים. שניהם מצויים בכל חלקי הצמח, אבל הפנולים מרוכזים בעיקר בעלים ובניצנים, והטרפנים הם המרכיבים העיקריים של השרף ושל השמנים הנדיפים (1).

הפנולים כוללים פרואנתוציאנידינים, גליקוזידים של מיריצטין, רוטין, חומצה גאלית, חומצה כלורוגנית.

פעילות: אנטי בקטריאלי

הוכחה פעילות נגד E. coli, Staphylococcus aureus, Bacillus subtilis

Helicobacter pylori, Streptococcus mutans

פעילות נגד תולעים ונגד פטריות הראו בבני אדם וכן בעיזים וכבשים (3). הטיפול המסורתי בשרף בצהבת עודד את החוקרים לבדוק את השפעת הצמח על הכבד, וכן את יעילותו כצמח אנטי אוקסידנט.

הפעילות האנטי אוקסידנטית היעילה ביותר התקבלה עם מיצוי מתנולי  של עלים שנקטפו באביב (4). החוקר  מייחס את יעילות הצמח בניטרול רדיקלים חופשיים לפלבונואידים ולנגזרות של galloyl בעלים (4). פעילות אנטי אוקסידנטית יעילה הוכחה גם בחומצה הגאלית המצויה בפירות.

מחקר שנעשה ביוון הראה שאכילת אבקה של שרף האלה בריכוז של 5 ג' ליום, במשך 18 חודש גרם לירידה ברמת כולסטרול בדם, ירידה ברמה של LDL, של האנזימים GOT ו-GPT (5).

בטיחות: השימוש בצמח בארצות רבות במשך אלפי שנים מראה שהצמח אינו רעיל. נהגו ללעוס את השרף כמסטיק לצורך טיפול וגם להנאה.

אין מספיק מחקרים המאשרים שהצמח בטוח לשימוש.

מקורות

  1. Landau S. Muklada H. Markovics A and Azaizeh H. Traditional Uses    of Pistacia lenticus in Veterinary and Human Medicine, in: Yaniv Z.  Dudai N. ed. Medicinal and Aromatic Plants of the Middle-East, Springer Science+ Business Media, 2014.
  2. Dhifi W. Jelai N. Chaabani E.et al. Chemical compositions oflentisk (Pistacia lentiscus) seed oil. Afr. J, Agric. Res 2013 8:1395-1400.
  3. Azaizeh H. Halahleh F. Abbas N. et al. Polyphenols from Pistacia lentiscus and Phillyrea latifolia impair the exsheathment of gasro-intestinal nematode larvae. Vet Parasitol 2012, 191:44-50
  4. Gardeli C. Papageorgiou V. Mallouchos A. Essential oil composion of Pistacia lentiscus L. and Myrtus communis L. :Evaluation of antioxidant capacity of methanolic extracts. Food Chem. 2008 107:1120-1130.

Triantafyllou A. Chaviaras N. Sergentanis TN. et al. Chios mastic gum modulates serum biochemical parameters in a human population. J. Ethnopharmacol. , 2007, 111:43-49.