על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
שבר לבן - Peganum harmala - שבר לבן - Peganum harmala
>>גרסת הדפסה
שבר לבן - Peganum harmala

עודכן ב: 15/06/2015

שם עברי: שבר לבן

משפחה: זוגניים Zygophyllaceae     Nitrariaceae

חלקי צמח בשימוש: זרעים

תיאור הצמח: השבר הלבן הוא צמח רב שנתי, הגדל במקומות יובשניים, באדמות חוליות. מוצאו ממזרח הים התיכון.

השבר הלבן הוא שיח קטן, בגובה 0.3-0.8 מ'. הפרחים לבנים. הזרעים מצויים בקפסולות, כ-50 זרעים עגולים ובהירים  בכל קפסולה (1).

משתמשים בעיקר בזרעים שמכנים אותם בשם הרמל. שימוש רפואי נעשה בזרעים באזור הים התיכון, במרכז אסיה, ובצפון אפריקה. הכניסו את השבר גם לאמריקה ולאוסטרליה (1).

מרכיבים: אלקלואידים קינזוליניים, כגון, harmine, harmaline, Harman, harmol, והנגזרות של קונזולין vasicine ו- vasicinone.

האלקלואידים מצויים גם בחלקים האחרים של הצמח. הרמלין הוא האלקלואיד העיקרי לש הצמח (1).

אלקלואידים אלה מצויים בצמח שגדל בפרו ובברזיל Banisteriopsis caapi הנקרא בשם המקומי Ayahuasca.

פעילות

השפעה על הלב וכלי הדם

משתמשים בשבר לטיפול ביתר לחץ דם ומחלות לב (2). מיצוי מהצמח והאלקלואידים שלו מאיטים את קצב הלב, מורידים לחץ דם, גורמים להרפייה בכלי הדם ומעכבים ייצור של כלי דם חדשים (1).

למיצוי המימי של הזרעים יש פעילות נוגדת היסטמין ונוגדת עוויתות (1). הראו שהאלקלואידים גורמים להרפיה של כלי הדם (1).

הם מגבירים שחרור של NO- nitric oxide מתאי האנדותל. פעילות זו תלויה ביוני סידן שבאים מהחוץ (1). האלקלואידים מורידים את לחץ הדם בעורקים.

 

כמה מחקרים בדקו את השפעת מיצוי מהצמח והאלקלואידים שלו על שריר הלב.  מחקרים שנעשו על חולדות מורדמות הראו ירידה בקצב הלב ובספיגה של יוני סידן (3).

האלקלואיד harmine הוא מעכב חזק של ייצור כלי דם חדשים (1). הוא מעכב שגשוג של תאי אנדותל (1). הוא עיכב ייצור של מרכיבים נוספים בתאים סרטניים, שממלאים תפקיד חשוב בייצור כלי דם חדשים- angiogenesis(1).

 

השפעה על מערכת העצבים

ברפואה המסורתית השתמשו בשבר הלבן לטיפול במחלות של מערכת העצבים, כגון, מחלת פרקינסון , עצבנות ובמצבים פסיכוטיים. בנוסף השתמשו בצמח להרגיע כאבים (1). מחקרים in vivo ו- in vitro הראו השפעות של הצמח ושל האלקלואידים שלו על מערכת העצבים המרכזית וההיקפית, כולל, הלוצינציות, ריגוש-יתר, שיכוך כאב והשפעה נוגדת דיכאון.

האלקלואידים של השבר פועלים על קולטנים של אופיואידים, דופמין, GABA, סרוטונין ובנזודיאזפין (1) המצויים במערכת העצבים, וכך גורמים להשפעות הפרמקולוגיות השונות.

האלקלואידים הם מעכבים של MAO- מונואמין אוקסידז, ומסייעים משום כך במקרים של דיכאון.

הפעילות נוגדת הדיכאון של הזרעים והשורש והאלקלואידים המצויים בהם מעודדים הכנת מוצר אלטרנטיבי שיחליף את התרופות האנטי דיכאוניות הניתנות למטופלים.

 

פעילות אנטי מיקרוביאלית

כמה מחקרים הראו שהשבר פעיל נגד טפילים, פטריות וחיידקים, וגם דוחה חרקים.

ברפואות מסורתיות שונות השתמשו  בשבר הלבן כנוגד פטריות וטפילים. בסעודיה, לדוגמא, היה נפוץ השימוש בשבר לטיפול בזיהומים פטרייתיים (1).

בדרום-מזרח ספרד השתמשו בשבר לבן לטיפול נגד ליישמניה .

אבקה של זרעים טחונים שימשה לטיפול נגד תולעים.

נערכו מחקרים על השפעת האלקלואידים המבודדים על ליישמניה. כמה מחקרים דיווחו על פעילות יעילה של האלקלואידים נגד ליישמניה. אחרים דיווחו על פעילות חלשה.

פעילות אנטי בקטריאלית

כמה חיידקים הראו רגישות גבוהה לאלקלואידים של השבר הלבן. החיידקים

Proeus vulgaris ו-Bacillus subtilis רגישים מאד לאלקלואידים של השבר.

מיצוי במתנול של הזרעים  היה פעיל נגד Staphylococcus aureus, Pseudomonas aerudinosa,E. coli, Klebsiella pneumonia, Proteus vulgaris

ההצעה היא להשתמש במיצויים מהשבר הלבן לטיפול בזיהומים עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה (1).

פעילות אנטי סרטנית

ברפואה המסורתית נהגו להשתמש בהכנות שונות של שבר לבן לטיפול בסרטן. במרוקו משתמשים בזרעים טחונים לטפל בסרטן העור.

נבדקו כמה מיצויים של השבר הלבן, ומצאו שהם מעכבים גידול של תאים סרטניים.

פעילות אנטי אוקסידנטית הוכחה אצל הזרעים, השורש   והאלקלואידים המבודדים. מיצויים מהזרעים והשורש מנטרלים רדיקלים חופשיים, ומונעים פראוקסידציה של שומנים.

שבר לבן גורם להפלה

במזרח התיכון , בהודו ובצפון אפריקה נוהגים להשתמש בשבר הלבן כדי לגרום להפלה. בישראל השבר הוא הצמח העיקרי שבו משתמשות נשים בדוויות כדי לגרום להפלה.

הראו שחיות שאוכלות את השבר בשנים שחונות  לעיתים קרובות מפילות את העוברים.

רעילות

השבר הלבן עלול לגרום להלוצינציות, לעליה בטמפרטורה של הגוף, לברדיקריה, להורדה מסוכנת של לחץ הדם, לרעד, להקאה. התופעות האלה בדרך כלל חולפות תוך שעות מספר.

בריכוז גבוה הצמח מסוכן ועלול לגרום לשיתוק, לפגיעה בכבד, לפגיעה במערכת העצבים המרכזית, לעוויתות.

מסקנות

המטרה בהכנת המאמר הייתה להראות צמח בעל פעילות פיזיולוגית רפואית יוצאת דופן. הרעילות של הצמח מונעת שימוש חופשי, על אף התועלת שאפשר לקבל. החוקרים ממליצים ללמוד איך להשתמש בשבר בצורה בטוחה. השבר בולט מאד בפעילות הרפואית שלו וצריך ללמוד איך להפיק ממנו תועלת מבלי להיפגע ממנו.

מקורות

  1. Moloudizargari M. Milkaill P. Aghajanshakeri S. Pharmacological and therapeutic effects of Peganum harmala and its main alkaloids. Pharmacogn. Rev. 2013, 7; 199-212.
  2. Tahraoui A. El-Hilali J. Israeli ZH. Et al. Ethnopharmacological survey of plants used in the traditional treatment of hypertension and diabetes in south-eastern Morocco. J. Ethnopharmacol. 2007, 110: 105-117.
  3. Suleiman MS. Reeves JP. Inhibition of Na+Ca2+ exchange mechanism in cardiac sarcolemmal vesicles by harmaline. Comp Biochem. Soc. Trans. 1993, 21:462S

Leporatti ML. Ghedira K. Copparative analysis ofmedical plants used in traditional medicine in Italy and Tunisia. J. Ethnopharmacol. 2003, 89; 5;31.