על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
פיגם - Ruta graveolens - פיגם - Ruta graveolens
>>גרסת הדפסה
פיגם - Ruta graveolens

עודכן ב: 15/06/2015

שם עברי: פיגם ריחני

משפחה: פיגמיים, Rutaceae

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח

תאור הצמח: משפחת הפיגמיים כוללת עשבים, שיחים או עצים. העלים, הגבעולים והפרחים מכילים בלוטות של שמן אתרי ומדיפים ריח חזק.

בארץ גדל המין פיגם מצוי, Ruta chalepensis, הוא זהה במראה ובתכונות לפיגם הריחני.

מוצאו של הפיגם הריחני באירופה, ומגדלים אותו בארצות רבות, כצמח נוי ורפואי. הפיגם הריחני והמצוי הם  שיחים  ירוקי עד, בגובה 50-70 ס"מ. הפרחים צהובים.  הפיגם המצוי פורח בארץ בחודשים פברואר עד יולי.

 

מרכיבים: אלקלואידים פורוקינולינים בריכוז 1.5% (3)

אלקלואידים נוספים: graveoline, graveolinine, rutacridone, skimmianine

פלבונואיד: רוטין שבודד לראשונה מהפיגם.

שמן נדיף בריכוז 0.1%. המרכיב העיקרי בו הוא methyl-nonyketone (2).

הצמח והשמן הנדיף עשירים בקומרינים ובנגזרות שלהם (3).

פורנוקומרינים המצויים בצמח: פסורלן, ברגפטן, xanthoxanthin, xanthotoxin, rutamarin   (3)

 

רפואה מסורתית: מאז מאות שנים משתמשים במיצוי של הצמח, בשימוש חיצוני, כדוחה חרקים וכמשכך כאב יעיל (3).  

פליני שחי ברומא במאה הראשונה לספירה   מונה 84 תרופות המכילות פיגם. ביוון, רומא ומצרים העתיקה השתמשו בפיגם  כדי לגרום להפלה ולחיזוק הראייה (3)                                                                                            בשימוש פנימי נוהגים להשתמש בפיגם כממריץ של מחזור חודשי וכגורם להפלה . בנוסף השתמשו בו לטיפול במחלות של הריאות, כגון, שחפת, וכן להפחית נפיחות של הטחול (3).

במקסיקו משתמשים בפיגם לטיפול בסחרחורת, כאב ראש, צוואר תפוש וכאב אוזניים. בשמן הנדיף משתמשים לטיפול בתולעים (3).

 

פעילות: אנטי אוקסידנט, אנטיספטי, דוחה תולעים ממערכת העיכול, emmenagogue, משכך כאב בשימוש חיצוני, נוגד עוויתות

 

שימוש רפואי: לזרוז מחזור חודשי, לאל-וסת, לשיכוך כאב בלקיחה פנימית. פיגם מושרה בשמן זית משמש כתרופה נגד תולעים.

בשימוש חיצוני משתמשים בשמן המושרה לטיפול בדלקות אוזניים (3).

האחראים לפעילות נגד עוויתות הם האלקלואיד arborine והקומרין rutamarin(1,3).

הפיגם מפחית פוריות. המרכיב הפעיל הוא chalepensin שגורם להפסקת ההריון בשלבים הראשונים (4). בכמה מחקרים דווחו שהפיגם מעכב חיידקים גרם-חיוביי, כגון, Staphylococcus aureus, Streptococcus hemoliticus

Listeria monocytogenes, Bacillus subtilis (3).

רעילות: הפיגם עלול לגרום לדרמטיטיס פוטוטוקסית (5)

שימוש פנימי עלול לגרום לכאבי בטן.

ריכוזים נמוכים של 30 מ"ג ליום לא היו רעילים ולא פגעו בכבד (3).

התוויות נגד: הריון והנקה

הצמח מתאים  לשימוש חיצוני כמשכך כאב ואנטיספטי. שימוש פנימי דורש זהירות רבה ומעקב קבוע (3).

 

מינון: באופן מסורתי השתמשו בריכוז של 0.5-1.0 ליום (3).

 

מקורות

  1. Minker E. Bartha C. Koltai Z. et al. Effect of secondary substances isolated from the Ruta graveolens on the coronary smooth muscle. Acta Pharm. Hung. 1980, 50: 7-11.
  2. Chevallier A. The Encyxlopedia of Medicinal Plants. New York, NK: DK Publishing, 1992: 262-263
  3. Rue Uses and Dossage in: http//drugs.com/npp/html
  4. Kong YC. Lau CP. Wat KH. Et al. Antifertility principe of Ruta graveolens. Planta Med. 1989, 55: 176-178.
  5. Eickhorst K. DeLeo V. Csaposs J. Rue the herb: Ruta graveolens associated phytophototoxicity. Dermatitis, 2007, 18: 52-55.