על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
תירס - Zea mays - תירס - Zea mays
>>גרסת הדפסה
תירס - Zea mays

עודכן ב: 09/11/2015

שם עברי: תירס

שם אנגלי: Corn

משפחה: דגניים Poaceae

תיאור הצמח: מוצאו של הצמח מאמריקה המרכזית והדרומית. הוא גדל בר באזור הטרופי של אמריקה. הצמח הוא חד שנתי, זקוף, עם עלים ארוכים. יכול להגיע עד גובה של 4מ'. הפרי בצורת שיבולת. הצלקות של העלי ארוכות והן יוצאות החוצה ומופרות בחוץ, על ידי אבקה מצמחים אחרים שמגיעה אליהם.

 

חלקי צמח בשימוש: זרעים וצלקות העלי הנקראות זקן תירס.

היסטוריה: השם corn מקורו במונח הגרמני kuram, שמשמעותו גרגיר או זרע.

בעבר הייתה למושג corn משמעות רחבה בהרבה. האינדיאנים של מרכז ודרום אמריקה השתמשו בביטוי corn גם כמטבע, תכשיט, חומרים לבניין.

הם גידלו תירס בצבעים שונים כסמל לדרך שלהם באמונה.

אינדיאנים משבט ה-Hopi נהגו לשים על קצה הלשון של תינוק, מעט פודינג מתוק מתירס ,בטכס שקראו לו בשם. המטרה הייתה שהילד יזכור את המקור  והתרבות שלו כל החיים, ויבין את חשיבותו של התירס לכל חייו.

קולומבוס הביא אתו זרעים של תירס לספרד בשנת 1493. התירס נעשה פופולרי בעולם מהר מאד, בעזרת הסוחרים הפורטוגזים שהעבירו אותו מארץ לארץ. התירס מצליח לגדול כמעט בכל אקלים.

משתמשים בתירס בצורות שונות. אוכלים אותו כירק טרי, הזרעים הטריים נמכרים קפואים, טוחנים אותו לקמח הידוע בשם קורנפלור, מכינים מהם דגני בוקר.  שמן תירס משמש למזון, קוסמטיקה ותעשייה. סירופ תירס שבעבר המליצו עליו כממתיק למוצרי מזון שונים,

זנים שונים של תירס, בעלי זרעים בצבעים שונים, מצויים בשוק. הם מצויים בצבע צהוב, לבן, כחול, אדום, ורוד, שחור וארגמן. 

 

מרכיבים פעילים של זקן התירס:

2.5% שומנים, 0.12% שמנים נדיפים, 3.8% גומי, 2.7% שרף, 1.15% גליקוזידים מרים, 3.18% ספונינים, cryptoxanthin, ויטמין C, ויטמין K, סיטוסטרול, סטיגמהסטרול, אנתוציאנינים.

פעילות של זקן תירס:

דיורטי,  היפוגליקמי, מוריד לחץ דם, מועיל לטיפול במחלות של הכליות ודרכי השתן, מגביר זרימת שתן במקרים של פרוסטטה.

התירס הוא היום ענף חשוב בחקלאות ובתעשייה. נעשים ניסיונות לשפר את איכות התירס, לדוגמא, על ידי הוספת ליקופן לשמן תירס.

מקורות,

Healthy ingredients, Herbalgram

Leung A.Y. Foster S. Encyclopedia of Common Natural Ingredients,

John Wiley & Sons Inc.New York, 1996.