על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
דלעת - Cucurbita pepo - דלעת - Cucurbita pepo
>>גרסת הדפסה
דלעת - Cucurbita pepo

עודכן ב: 27/12/15

שם עברי: דלעת.

משפחה: דלועיים, Cucurbitaceae

המאמר נכתב כ-review מסכם של מחקרים שנערכו בשנים האחרונות על הדלעת. הוא פורסם באוקטובר 2015.

 

רפואה מסורתית

כל פרי עגול וכתום ששייך למשפחת הדלועיים נקרא דלעת, למרות שהפירות שונים מאד זה מזה בגודלם ובצורתם.  אופייני לדלעת ענפים משתרעים וענפים מטפסים גמישים, דוקרנים. העלים גדולים דמויי ביצה. הפרחים בצבע צהוב בהיר או כתום עם אונות מעוגלות (1).

הפרי מכוסה בקליפה עבה ויציבה, בעלת צלעות. החלק הפנימי של הדלעת הוא בשרי, מתוק מעט ומכיל זרעים רבים. הזרעים שטוחים, אליפטיים. קליפת הזרע בצבע קרם-לבן. לזרע יש מתיקות עדינה.

מוצא הדלעת מאמריקה המרכזית, ויש עדות לגידול ושימוש של דלעת מ-5500  לפני הספירה (2). ארה"ב היא היצרנית הגדולה של דלעת, ואחריה מקסיקו, הודו וסין (1).

 

מרכיבים בפירות

פוליסכרידים, חומצה פארה-בנזואית,

פיטוסטרולים: beta-sitosterol, sitostanol, aveneastero

חלבונים, שמנים,  פפטידים, ליגנן

Protein-bound polysaccharides- PBPP

מרכיבים בזרעים

פיטואסטרוגנים 265 מ"ג ב-100ג', במיוחד secoisolariciresinol

         שמן 45-52% (3) השמן המתקבל על ידי כבישה הוא בעל צבע אדום כהה עד ירוק .

         הוא מכיל למעלה מ-80% חומצות שומן בלתי רוויות, בעיקר חומצה לינולאית ( 42-64 

        חומצה אולאית (20-38%), ו-19% של חומצות רוויות, בעיקר חומצה פלמיטית  

        וסטארית.

        סטרולים, עד 0.5% מהשמן , בעיקר דלתא-7 סטרולים. דלתא-7 מראה שיש קשר כפול  

        בין פחמן מספר 7 ופחמן מספר 8. ארבע סטרולים דלתא-7 מהווים 75-88% מכלל

        הסטרולים (4) stigmastadienol, alpha-spinasterol

        squalene, אופייני לשמן דלעת

       בטא וגמא- tocopherols 360-540 מ"ג ל-ק"ג

       קרוטנואידים, בעיקר לוטאין (50%), בטא-קרוטן 10-12% (5) כלורופיל

Sesquiterpenoids     

       מרכיבים נוספים: חלבונים 30-34%, פחמימות 6-10%, מינרלים בעיקר זרחן, אשלגן,

      מגנזיום,  סידן, ברזל, אבץ, סלניום (1), cucurbitine, peponin

 

 

      פעילות של הפירות

  נוגד סכרת, נוגד פטריות, אנטי בקטריאלי, אנטי דלקתי, אנטי אוקסידנט (6)

הפעילות נוגדת הסכרת של הפירות מיוחסת לחלבונים הקשורים לפוליסכרידים- PBPP.

הם מעלים את רמת האינסולין, מורידים את רמת הגלוקוז ומגבירים רגישות לאינסולין (6).

 הצבע הכתום הבהיר של הדלעת מראה על נוכחות של רמה גבוהה של בטא-קרוטן, שהוא הפרקורסור של ויטמין A, שמסייע לראייה, ומועיל לעצמות, לעור ולקרומים הריריים (3,7).

  

פעילות של הזרעים

החלבונים והפפטידים בזרעים הם בעלי פעילות אנטי בקטריאלית בעלת ספקטרום רחב (6) פעילות סינרגיסטית של החלבונים ואנטיביוטיקה גורמת לעיכוב של פטריית השמר הלבן,

Candida albicans (1).

החומצות השומניות, הלינולאית  והלינולנית מפחיתות דלקת. חומצה אולאית  מסייעת להרחבת כלי דם (1).

זרעי הדלעת מחזרים dihydrotestosterone ברקמות של בלוטת הערמונית, מחזקים את תפקוד שלפוחית השתן, מסייעים  לשיפור פעילות השריר הסוגר של שלפוחית השתן, נוגדים  דלקת (1).

שימוש היסטורי ומסחרי

מקור השם pumpkin ביוונית, ומשמעותו מלון גדול (1). האנגלים שינו את השם ל-pumpion והאמריקאים שהתיישבו  מאוחר יותר באמריקה שינו את השם ל-pumpkin (1).

באופן מסורתי השתמשו בדלעת כמזון וכתרופה. היו שבטים שהשתמשו  גם בקליפה של הדלעת. חתכו אותה לפסים, ייבשו אותם וארגו מהם מחצלות.

הדלעת הייתה אחד מהמאכלים הראשונים שהגיעו לאירופה מ"העולם החדש" , והתחילו במהירות לגדל אותו ברחבי אירופה (2).

בכמה ארצות, כגון, יוגוסלביה, ארגנטינה, הודו, ברזיל ומקסיקו השתמשו בדלעת כטיפול נגד סכרת (1).

בדרום אוסטריה ובסלובניה מכינים מהזרעים שמן ירוק, שמכנים אותו "זהב ירוק". משתמשים בו למזון ולרפואה.

זרעי הדלעת ידועים מאז שנים רבות כדוחי תולעים וטפילים של המעי (1).

 

מחקרים מודרניים

המחקרים בודקים את הערך הרפואי של הזרעים והשמן שמפיקים מהם. הוכח שזרעי הדלעת מסייעים במקרים של בלוטת ערמונית מוגדלת, דלקות בדרכי השתן הקשורות להגדלה של הפרוסטטה, יתר לחץ דם, סכרת וזיהומים מיקרוביאליים. התיאוריה שמתבססת לפי דעת החוקרים היא שהפיטוסטרולים של זרעי הדלעת מעכבים הפיכת טסטוסטרון לדי-הידרו טסטוסרון (8).

כמה מחקרים הראו שיפור בזרימת השתן במקרים של בלוטת ערמונית מוגדלת. יש גם מחקרים שהראו ירידה בנפח בלוטת הערמונית (9).

אצל נשים אחרי תקופת המנופאוזה הראו שזרעי הדלעת סייעו לעלייה בHDL, להורדת לחץ הדם ולחיזוק שלפוחית השתן (1).

פעילות אנטי בקטריאלית הראו בתרביות ריקמה של תאים, נגד חיידקי מעי וחיידקים הגורמים לזיהומים בדרכי השתן (1).

 

הדלעת נחשבת למזון רפואי, שצריך להמשיך ולחקור את הפעילות הרפואית שלה.

 

הערך התזונתי של הדלעת (לספל אחד של קוביות, בערך 116 ג')

 

30 קלוריות

1.16ג' חלבון

7.54 ג' פחמימות

0.10ג' שומן

 

ויטמין C   10.4 מ"ג

אשלגן      394 מ"ג

זרחן         51 מ"ג

 

מרכיבים נוספים: ויטמין E, מגנזיום, סידן  24 מ"ג, ויטמין K

 

מקורות

 

1.   Bauman H. Food as Medicine, Pumpkin (Cucurbita pepo, Cucurbitaceae) HerbalGram, October  2015 Vol. 12 Issue 10.

2.   Barksdale N. The History of Pumpkin Pie. History website. November 21 2014, Accessed September 16, 2015.

3.   Yadav M. Jain S. Tomar R. et al. Medicinal and biological potential of pumpkin: An updated review. Nutr. Res. Rev. 2010, 23 (2): 184-190.

4.   Murkovic M. et al. Variability of fatty acid content in pumpkin seeds (Cucurbita pepo) Z. lebensm. Unters. Forsch. 1996, 203: 216-219.

5.   Matus Z. Molnar P. and Szabo LG. Main carotenoids in pressed seed (Cucurbita semen) of oil- pumpkin (Cucurbita pepo.  Pepo var. styriaca). Acta Pharm Hung 1993, 63: 247-256.

6.   Cailli F. Huan S. Quanhong L. A review on pharmacological activities and utilization technologies of pumpkin. Plant Foods Hum Nutr. 2006, 61 (2): 70-77.

7.   Well A. Becker B. Supplements and Herbs: Facts about Vitamin A  Andrew Well MD website, October 29, 2012. Available here, Accessed September 23, 2015.

8.   Gossell-Williams M. Davis A. O'Connor N. Inhibition of testosterone-induced hyperplasia of the prostate of Sprague-dawley rats by pumpkin seed oil. J. Med. Food, 2006, 9(2): 284-286.

Vahlensieck W. Therer C. Pfitzer E et al. Effects of pumpkin seeds in men with lower urinary tract symptoms due to benign prostatic hyperplasia in the one-year, randomized, placebo-controlled GRANU study. Urol. Int. 2015, 94 (3): 172-179.