על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
שומשום - Sesamum indicum, Pedaliaceae - שומשום - Sesamum indicum, Pedaliaceae
>>גרסת הדפסה
שומשום - Sesamum indicum, Pedaliaceae

עודכן ב: 28/03/2017

השם בעברית: שומשום

משפחה: Pedaliaceaea שומשומיים

  השומשום הוא צמח חד שנתי עם עלים מאורכים ערוכים בזוגות על הגבעול. הצמח מגיע לגובה של 0.6-1.2 מ'. הפרחים בצבע ורוד, סגול או לבן, יושבים קרוב לגבעול. הזרעים מצויים בתוך תרמילים מאורכים. הזרעים קטנים בצורת ביצה בצבע שחור, לבן או אדום-חום (1).

השומשום גדל בארצות בעלות אקלים חם או ממוזג. הוא אינו יכול לגדול במקומות שיש בהם כפור (1). השומשום הוא צמח חזק, שיכול לגדול באדמה ענייה, יבשה, בתנאים של חום רב שרוב הצמחים אינם יכולים לגדול בהם.

ניתן לאכול את העלים של השומשום, אבל החלק הנאכל העיקרי שלו הוא הזרעים. כובשים מהם שמן בעל חשיבות מסחרית ורפואית (1).

זרעי השומשום הם בין הצמחים העתיקים ביותר הידועים לאנושות.  מוצאו המדויק של הצמח והפיכתו לגידול תרבותי אינם ידועים. חושבים שהשומשום הגיע מאפריקה ומשם התפשט למצרים, הודו, המזרח התיכון וסין. בארצות אלה התחיל גם הגידול שלו. כיום מגדלים את השומשום בארצות טרופיות וסוב טרופיות באסיה, אפריקה ודרום אמריקה.

 

מרכיבים

 

הזרעים של השומשום קטנים, ועמוסים במרכיבים מזינים. הם עשירים בחלבון, שמהווה 20-25% ממשקלם. הם מכילים שמן שמגיע ל-50% ממשקל הזרעים.

בנוסף מכילים זרעי השומשום סיבים, ויטמין E, תיאמין, ריבופלבין, ניאצין ומינרלים, כגון, נחושת, אבץ, מגנזיום, זרחן, ברזל וסידן (2).

שמן שומשום מכיל 38% של חומצות שומן  חד- בלתי רוויות, ו-44% רב-בלתי רוויות (1). חומצות השומן העיקריות המצויות בשמן שומשום הם חומצה אולאית ולינולאית.

שמן שומשום חשוב לצמחונים וטבעונים בגלל החומצות האמיניות והסידן שהוא כולל. הוא מכיל את רוב חומצות האמינו החיוניות. החומצה האמינים ליזין היא היחידה החסרה בו. השמן עשיר במתיונין שחסר לעתים קרובות בשמנים צמחיים.

סידן הוא המינרל הבולט ביותר ביחד עם מנגן , זרחן וברזל. זרעי שומשום מכילים חומצה אוקסלית  ופיטית (3). הן עלולות להפריע לספיגה של מרכיבים אחרים (1).

זרעי השומשום מכילים בנוסף פיטוסטרולים וליגנן שהוא אנטי אוקסידנט חזק. ריכוז גבוה של פיטוסטרולים בתזונה מסייע להוריד רמה של כולסטרול בדם(1).

המרכיבים  sesmin  ,sesaminol, sesamolinol, seasamolin הם ליגננים הנמסים בשומן, והם המרכיבים הנחקרים ביותר בין המרכיבים של השומשום (1).

בזרעים מלאים של שומשום יש גם גליקוזידים של ליגנן. הם אינם מצוים בשמן שומשום. הם הופכים בגוף ל-sesaminol  ומתפקדים כאנטי אוקסידנטים.

 

שימוש היסטורי ומסחרי

השימוש בשומשום כמזון, כרפואה וכמרכיב  לשימוש רוחני כחלק מפולחן התחיל לפני יותר מ-4000 שנה במצרים, במזרח התיכון, משם התפשט להודו ולאירופה (1). במסורת ההודית מסמלים זרעי השומשום נצחיות. באימפריה הבבלית,  במאה ה-18 עד הששית לפני הספירה, השתמשו בשמן שומשום להכנת בושם ותרופות (1). גם במצרים העתיקה השתמשו בשומשום כתרופה, ובשמן השתמשו לטקסים של היטהרות (1).

באירופה פגשו  לראשונה את השומשום כשהביאו אותו מהודו במאה הראשונה לספירה. זרעי שומשום הובאו מאפריקה לאמריקה במה ה-17 (1).

 

לאורך השנים השתמשו בכמה הכנות משומשום למטרות רפואיות. ברפואת האיורוודה נהגו לטפל עם זרעים טחונים של שומשום ביחד עם אמבט ישיבה עם זרעים כתושים של שומשום במקרים של אל-וסת וכאבי מחזור.

משחה מזרעי שומשום שימשה לטיפול בכיבים וכוויות ובצרוף חמאה מזוקקת- גי.  טפלו בדימום  וטחורים. שמן שומשום היה בסיס להכנת שמנים ריחניים למסג' ולמריחה על השערות כדי לעודד צמיחה שלהן (1).

ברפואה הסינית המסורתית היה השומשום ידוע כמחזק של ה-yin, מוסיף לחות ומרבה נוזלים בגוף. השתמשו בזרעים להגברת חלב בהנקה (1).

באירופה  השתמשו בשמן כטיפות עיניים לדלקות וכבים בעיניים.

השתמשו בעלים של השומשום כמירתח במקרים של דיזנטריה וכולרה (1).

הזרעים משמשים כמזון, להכנת טחינה, ממתקים, מיני מאפה. מקור הטחינה בארצות המזרח התיכון. היום נוהגים להכין ולאכול טחינה גם באירופה ובאמריקה. שמן שומשום נפוץ בשימוש בימינו. במקומות רבים מכינים אותו על ידי כבישה חמה וזיקוק. כרגיל בימינו מעדיפים שמנים בהירים, חסרי ריח וצבע.

 

מחקרים בימינו

 

נערך מחקר על השפעת השימוש של זרעי שומשום  והנגזרות  שלהם בתזונה על השומנים, על לחץ הדם ועל רמת השומנים בדם (4).

המחקר שבדק השפעה של זרעי שומשום על לחץ הדם מצא  ירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי (4)

שלושה מחקרים בדקו  השפעה של זרעי שומשום על שומנים בדם. שני מחקרים מתוך השלושה מצאו ירידה משמעותית ברמת הכולסטרול וברמת LDL- כולסטרול. המחקר השלישי מצא עלייה ברמת HDL- כולסטרול (4).

הירידה ברמת הכולסטרול התקבלה אצל אנשים שקבלו במשך 45-60 יום 7.6 ג' זרעי שומשום שחורים בקפסולות (4).

נבדקה ההשפעה של הזרעים והשמן של השומשום על הלב וכלי הדם. התקבל שיפור בתפקוד כלי הדם, בהשוואה לשמן תירס ושמן זית.

החוקרים הסיקו שהוספת זרעי שומשום לתזונה כתוספת לתרופה מועיל למניעת סיבוכים מבעיות בזרימת דם לקויה (1).

קליפות הזרעים מכילות ריכוז גבוה של חומצה אוקסלית. הסרת חלק הקליפות תורם להורדת הרמה של חומצה אוקסלית.

חימום הזרעים  לפני שכובשים מהם שמן תורם גם הוא להורדת הרמה של החומצה האוקסלית.

 

ערך תזונתי של זרעי שומשום – בכפית אחת של זרעים המכילה 9 ג'

 

קלוריות         52

חלבון            1.6 ג'

פחמימות       2.11 ג'

שומן             4.47 ג'

סידן              88 ג'

מגנזיום          32 ג'

ברזל             1.31 ג'

 

 

מקורות

 

1. Bauman H. Food as Medicine: Sesame, Sesamum indicum, Pedaliaceae HerbalEGram, Vol.14, Issue 1 January 2017.

2. Namiki M. Nutraceutical funtions of sesame: A Review. Critical Reviews in Food Science and Nutrition. 2007, 47: 651-673.

3. Murray M. Pizzorno J. Pizzorno L. The Encyclopedia of Healing Foods. New York, NY: Atria Books, 2005

4.Cardoso CA. DE Olieira JMF, Gouvela ASB et al. The effect of dietary intake of sesame (Sesamum indicum) derivatives related to the lipid profile and blood pressure: a systematic review. Critical Reviews in Food Science and Nutrition. February 2016.