על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
תרד - Spinacia oleracea - תרד - Spinacia oleracea
>>גרסת הדפסה
תרד - Spinacia oleracea

עודכן ב: 10/08/2017

שם הצמח: תרד

משפחה: סלקיים, Chenopodiaceae

התרד הוא צמח חד שנתי המגיע לגובה של כ-60 ס"מ. לתרד יש עלים  משוננים אכילים בצורת רוזטה. העלים בשרניים.

ישנם שני סוגים של תרד. לאחד יש עלים מקומטים ולשני עלים רכים ושטוחים. לשני הסוגים יש עלים בשרניים בצבע ירוק כהה, עשירים במרכיבים מזינים.

התרד צריך אדמה עשירה בחנקן. הוא מעדיף אקלים קריר. האביב והסתיו הם העונות הטובות ביותר לגידול העלים (1).

קיץ חם עלול לגרום לתרד לצמוח מהר מדי ולפגוע בעלים (1).

הפרחים הם בצבע ירוק-צהוב .

מוצאו של התרד מאזור אירן. במאה השביעית לפני הספירה התפשט גידול התרד לסין, ובמאה ה-12 התפשט הגידול לאירופה.

עכשיו מגדלים את התרד בארצות בעלות אקלים ממוזג על פני כל כדור הארץ.

 

מרכיבים

התרד הוא אחד מירקות העלים המזינים ביותר.  הוא עשיר בקרוטנואידם  ובפולאט,  הוא עשיר בחלבון ועני בפחמימות ובשומנים (1).

התרד הוא מקור לוויטמינים ומינרלים. הוא מכיל ויטמינים B אחדים, שהם בעלי חשיבות למטבוליזם של פחמימות, למערכת העצבים ולמוח (1). ויטמינים A, K

ו-C מצויים בריכוז גבוה (2).

מינרלים רבים מצויים בתרד כולל: סידן, מגנזיום, אבץ, סלניום, אשלגן, נחושת, יוד וברזל (2).

הפלבונואידים שבתרד, החומצות הפנוליות והקרוטנואידים אחראים לפעילות נוגדת החמצון והאנטי דלקתית של הצמח.

לוטאין ובטא-קרוטן מהווים 65% מכלל הקרוטנואידים שבצמח.

הטיפול בצמח לאחר הקטיף משפיע על המרכיבים שלו.  אחסון של תרד טרי בטמפרטורה של 4 מעלות במשך 24 שעות, לא פגע במרכיבים שלו, אבל אחסון של התרד במשך 72 שעות בטמפרטורה של 4 מעלות גרם לירידה של 15% בריכוז הקרוטנואידים (1).

 

שימוש היסטורי ומסחרי

נהגו בעבר להשתמש בעלי התרד כדיורטים, משלשלים, כאנטידוט נגד רעלים או זיהומים, וכטיפול באסתמה ובעיות נוספות של מערכת הנשימה, דלקת בגרון ואבנים בכליות

התרד מועיל גם במקרים של רמת גלוקוז גבוהה בדם ודלקת (1).

בזרעים של התרד השתמשו להורדת חום, לטיפול בכאבי גב וכן כמשתנים (1).

ברפואה ההודית המסורתית השתמשו בעלי התרד לטיפול בפגיעה או בזיהום בכבד ובצהבת.

ברפואה הפרסית המסורתית היה התרד ידוע כתרופה נגד דכאון (1).

העלים מכילים ריכוז גבוה של כלורופיל וברזל, והשתמשו בו כמזון רפואי במקרים של אנמיה 4).

ניתן לאכול עלי תרד ללא בישול או מבושלים בצורות שונות.

יש מחקרים מעטים העוסקים בהשפעה של עלים טרייים על מחלות, על מסלולים מטאבוליים ועל מצבים שונים. רוב המחקרים עוסקים בהשפעה של  מיצויים  מהעלים או מחלקים אחרים (1).

 

פעילות

אנטי אוקסידנט. הגליקוליפידים הנפוצים בעלי התרד מעכבים  תאים של סרטן הקיבה.

עלי התרד מכילים ריכוז גבוה של פולאט. 100 ג' של תרד טרי מספק חצי מריכוז הפולאט הדרוש ליום. בודקים עכשיו אפשרות להוסיף עלי תרד מיובשים וטחונים לקמח, כדי להעלות את ריכוז הפולאט בלחם.

עלי תרד בלקיחה פנימית מסייעים לריפוי פצעים וכיבים לחולי סכרת.

התרד מכיל אוקסלאט, 0.77מ"ג ב-100 ג'. מומלץ לאנשים הסובלים מאבנים בכליות לא לאכול תרד.  האוקסלאטים מתקשרים למינרלים, כגון, סידן, אבץ ןמגנזיום, ומעכבים את הספיגה שלהם בגוף.

 

ערך תזונתי של 100 ג' של עלי תרד טריים

קלוריות         23

חלבון            2.9 ג'

שומנים          0.4 ג'

 

 

ויטמין  C              28.1 מ"ג

מנגן                     0.9 מ"ג

מגנזיום                79 מ"ג

אשלגן                  558 מ"ג

ברזל                    2.7 מ"ג

ריבופלאבין            0.19 מ"ג

ויטמין E                2.03 מ"ג

ויטמין B6             0.2 מ"ג     

סידן                    99  מ"ג

סיבים                  2.2 ג'

 

מקורות

 

1. Bauman H. and Alhado M. Food as Medicine: Spinach(Spinacia oleracea, Chenopodiaceae) HerbalEGram: Vol. 14, Number 4, April 2017.

2. Basic Report: 11457, Spinach, raw. United States Department of Agriculture, Agricultural Research Service weside. Available at: https://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/3167. Accessed March 22, 2017.

3. Van Wyk B-EFood Plants of the World. Portland. OR: Timber Press, 2006.

4. Grieve MA. Modern Herbal: The Medicinal, Culinary, Cosmetic and Economic Properties, Cultivation and Folk-lore of Herbs, Grasses, Fungi, Shrubs&Trees with All Their Modern Scientific Uses. Vol. 2, Chelmsford, MA, 1971.