על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
ערמון הסוסים Aesculus hippocastanum - ערמון הסוסים Aesculus hippocastanum
>>גרסת הדפסה
ערמון הסוסים Aesculus hippocastanum

 

השם באנגלית: Hippocastanaceae

משפחה:Hippocastanaceae

חלקי צמח בשימוש:זרעים

תאור הצמח: עץ נשיר, בגובה של כ-25 מ', שמוצאו מהרים ביוון, בולגריה וקווקז. הוא גדל גם בצפון אירן ובהימלאיה. מרבים לגדל אותו בארצות רבות, בעיקר באירופה, שם מגדלים אותו כעץ שדרה.

העלים גדולים, בעל 5-7 עלעלים. הפריחה באביב. הפרחים בצבע לבן - ורוד. הפרי מכיל 1-6 זרעים הדומים לערמונים. 

מרכיבים: במאה ה-19 בודדו מהזרעים תערובת של ספונינים, שנוקו ונחקרו מאוחר יותר. הם מכילים תערובת של ספונינים טריטרפניים בריכוז של 3-6%, הנקראת escin או aescin. הסוכרים הקשורים לאגליקון הם: גלוקוז, קסילוז, גלקטוז וחומצה גלקטורונית. ה-escin נמס היטב במים ואינו נמס בממיסים שומניים.

בנוסף, הזרעים  מכילים פלבנואידים, טאנינים, סטרולים, חומצות שומניות, כולל, חומצה לינולנית, פלמיטית וסטארית, קומרינים, כולל, esculin, fraxin, scopoletin.

המרכיבים הפעילים העיקריים הם הספונינים הטריטרפניים ולהם מיוחסת רוב הפעילות הפיזיולוגית של הצמח.

פעילות: הספונינים פועלים על ממברנות של נימי דם, ומווסתים חדירות של כלי דם (1). הם מגבירים זרימת דם בורידים, מגבירים טונוס של הורידים, מפחיתים הופעת בצקת כתוצאה מדלקת (2), מונעים שבירות של כלי דם, נוגדי חמצון (2,3).

Escin הנלקח דרך הפה אינו נספג היטב. זמן מחצית החיים שלו 10-20 שעות. רמת שיא בפלסמה מתקבלת 2-3 שעות (4) אחרי הלקיחה.

ה-esculin המצוי בצמח הוא בעל פעילות נוגדת תרומבין.

הוא מצוי בניצנים, בקליפת הגזע ובפירות (1). במיצוי מהזרעים הוא מצוי בריכוז נמוך.

                 Esculin

                                           

המחקרים נערכו עם מיצוי מהזרעים או עם escin מנוקה. הם נמשכו 3-12 שבועות. המינונים שנלקחו היו כדור אחד פעמיים ביום או שני כדורים פעם ביום. כל כדור הכיל 50-75 מ"ג של escin. רוב המחקרים בדקו השפעה של מיצוי מזרעי ערמונית הסוסים על אי ספיקה כרונית של הורידים.

המחקרים הראו הפחתת בצקת ברגליים, הפחתת בצקת בקרסוליים, שיכוך כאבי רגליים, הקטנת נפח הרגל, העלמות של גרוד, ירידה בעייפות ובכובד הרגליים, שיפור ריפוי של כיבים ברגליים, שיפור בהליכה (5,6,7,8,9,10).

במחקרים אחרים נבדקה השפעת escinמנוקה על חיות מעבדה ובני אדם.

הוכחה פעילות נגד בצקת מתחת לעור ובצקת במוח אצל חיות. נמצאה התאמה בין הפעילות נוגדת בצקת ובין שינויים בחדירות התא. ל-escin יש פעילות מחקה הורמונים קורטיקו-סטרואידים. זה מסביר את הפעילות הנוגדת דלקת שלו.

Escin פועל ברמה התאית ויעיל לבצקת מקומית ולא כללית.

הוא יעיל מאד לטיפול בדליות ובפלביטיס. יעילותו הוכחה אצל אנשים הסובלים מהתקפים חוזרים של תרומבופלביטיס. ההטבה במצב החולים התבטאה בירידה בתדירות ובחריפות ההתקפים.

במחקר אחר הוכיחו החוקרים יעילות של escin בטיפול בבצקת בגולגולת כתוצאה ממכה או שבר. כאבי ראש, סחרחורת והרגשה רעה חלפו תוך 3 - 16 יום בהתאם לחומרת המקרה. שיפור התקבל גם במקרים של דלקת קרום המוח, שבר בגולגולת, מכה חזקה עם שטפי דם, אירוע מוחי ובצקת הנגרמת מספיקת דם לקויה לראש.

יעילות ה-escin דווחה גם במקרים של אבצס על השקדים, צרידות חריפה, צרידות או איבוד קול אחרי שפעת ובצקת של ה- epiglotte. 

התוויות: למקרים של אי ספיקת ורידים כרונית, בצקת של הרגליים, נפיחות של הקרסולים, התכווצויות של שרירי הרגליים, דלקות של דליות, טחורים.

שימוש חיצוני: לשטיפות פה במקרים של דלקת חניכיים מלווה בדימום, למריחה על דליות ברגליים.

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בצמח לטיפול בהפרעות בכיס המרה, לבלוטת ערמונית מוגדלת, הפרעות בשלפוחית השתן, שיעול, סחרחורת, שלשול, כאבים הקשורים למחזור חודשי, טחורים, מחלות כליות, התכווצויות שרירים ברגליים, גודש של הכבד, דלקת של הלבלב, דלקת דליות, אוסטיאוארטריטיס.

רעילות: חלקים שונים של הצמח, כגון, העלים וקליפת הגזע כוללים מרכיבים רעילים. מומלץ לא להשתמש בהם. הרעילות מתבטאת בהקאה, שלשול, כאב ראש, איבוד הכרה, שיתוק, חולשה ופגיעה בקואורדינציה (11).

אבקת הפרחים גורמת לעתים קרובות לתגובות אלרגיות אצל ילדים (12).

תופעות לוואי: המיצוי המכויל מהזרעים נחשב לבטוח לשימוש. תופעות לוואי נראו אצל 0.6-3.0% מתוך למעלה מ-5000 איש שהשתמשו בצמח (13). הן התבטאו בבחילה קלה, דרמטיטיס לאחר שימוש חיצוני ממושך בצמח ולעתים רחוקות גרוד. שימוש בעלים גרם לדלקת בכבד.

התוויות נגד: הריון והנקה.

אינטראקציות עם תרופות: מיצוי המכיל אסקולין עלול לגרום לדילול יתר של הדם בצרוף עם תרופות נוגדות קרישה, כגון, קומדין והפרין וגם עם תרופות נוגדות צימות של טסיות דם, כגון, אספירין. במחקרים שנעשו לא התקבלו מקרים של הגברה מוגזמת של דילול דם.

הכנות ומינון: המיצויים בדרך כלל מכוילים ל-16-20% ספונינים טריטרפניים המחושבים לפי escin. המינון מחושב לפי הכמות המקבילה ל-50-75מ"ג escin כל 12 שעות.

לשימוש חיצוני מכינים ג'ל או משחה המכילים 2% של escin. מורחים 3-4 פעמים ביום.

 תכשירים המצויים בשוק: Venostatin של חברת Klinge Pharma גרמניה Venoplant של חברת Schwabe  בזל, שוויץ

Venastat של חברת Ridgefield

ספרות.

1.     Boon TN. et al. Horse chestnut: A multidisciplinary clinical review. Journal of Herbal Pharmacotherapy, 2: 71-84, 2002.

2.     Matsuda H. et al. Efects of Escins Ia, Ib, Iia and Iib from Horse chestnut, the Seeds of Aesculus castanum L. on Acute Inflammation. Animals Biol Pharm. Bull. 20: 1092-1095, 1997.

3.     Masaki H. et al. Active-Oxygen Scavanging Activity of Plant Extracts. Biol. Pharm. Bull. 18: 162-1661, 1995.

4.     Schulz V. et al. (eds) Rational Phytotherapy. Third Edition Berlin: Springer 1998.

5.     Rehn D. et al. Comparative Clinical Efficicy and Tolerability of Oxerutins and Horse Chestnut Extract in Patients with Chronic Venous Insufficiency. Arzneimittelforschung, 46: 483-487, 1996.

6.     Bisler H. et al. Effects of Horse chestnut Seed Extract on Transcapillary Fiktration in Chronic Venous Insufficiency. Disch. Med. Wochenschr, 111: 1321-1329, 1986.

7.     Diehm C. et al. Medical Edema Protection- Clinical Benefit in Patients with Chronic Deep Vein Incompetence. A Placebo Controlled Double Blind Study. Vasa, 21: 188-192, 1992.

8.     Diehm C. et al. Conparision of Leg Compression Stocking and Oral Horse chestnut Seed Extract Therapy in Patients with Chronic Venous  Insufficiency. Lancet, 347: 292-294, 1996.

9.     Lohr E. Anti-edemic Therapy in Chronic Venous Insufficiency with tendency to Formation of Edema. Munch. Med. Wochenschr. 128: 579-581, 1986.

10.Vayassairat M. Horse chestnut Seed Extract for chronic Venous Insufficiency. Lancet 347 (9009): 1182, 1996.

11.Williams MC and Olsen JD. Toxicity of Seeds of Three Aesculus spp. to Chicks and Hamsters. Am. J. Vet. Res. 45: 539-542, 1984.

12.Popp W. et al. Horse chestnut (Aesculus hippocastanum) Pollen: A Frequent Cause of Allergic Sensitization in Urban Children. Allergy, 47 (4Pt 2): 380-383, 1992.

13.Greeske R. and Pohlmann BK. Horse chestnut Seed Extract- An Effective Therapy  Principle in General Pracrice. Drug Therapy of Chronic Venous Insufficiency. Fortschr. Med. 114-196-200, 1996.