על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Ammi majus - אמיתה גדולה - Ammi majus - אמיתה גדולה
>>גרסת הדפסה
Ammi majus - אמיתה גדולה

שם עברי: אמיתה גדולה

משפחה: סוככיים Apiaceae(Umbelliferae)

חלקי צמח בשימוש: פירות

שם נרדף: Apium ammi

תאור בוטני: מוצאו של הצמח ממצרים. הוא נפוץ בארצות ים-תיכוניות, באירופה ובמערב אסיה. זהו צמח חד שנתי, בגובה של 90-150 ס"מ. העלים מנוצים פעמיים. הפרחים לבנים, דו מיניים. הזרעים קטנים וצבעם חום כהה.

 

מרכיבים: פורנוקומרינים,  שהחשובים ביותר ביניהם הם ,xanthotoxinimperatorin, bergapten

               

קומרינים נוספים: marmesin, isopimpinellin, heraclenin(1).

בנוסף מכיל הצמח פלבונואידים

פעילות: xanthotoxin מגביר רגישות לאור השמש, נוגד פסוריאזיס (2)

שימוש ברפואה המסורתית: נהגו להשתמש בצמח כ- emmenagogue לווסת מחזור חודשי, כדיורטי, לטיפול באבנים בכליות ובזיהומים של דרכי השתן, לטיפול בצרעת (3).

 התוויות: לטיפול בפסוריאזיס ובויטיליגו (2,4,5)

הגברת הרגישות לשמש גורמת לקשירה של המולקולות עם ה-DNA שבעור. נוצרת טבעת עם הבדסיסים הפירימידיניים של ה-DNAבתאי האפידרמיס של העור. חל עיכוב בחלוקה ובשגשוג של תאי האפידרמיס (2).

 מחקרים קליניים: המחקרים נעשו עם הפירות או הקומרינים המבודדים. נתנו פירות טחונים למטופלים עם ויטיליגו, ואז חשפו את הכתמים חסרי המלנין לשמש במשך שעה (6). במקום הכתם הופיעו גרוד, אודם ובצקת. לאחר כמה ימים התכסו הכתמים הלבנים בצבע חום כהה (6).

מאז 1966 נעשו למעלה מ-100 מחקרים שבדקו את הבטיחות והיעילות של ה- xanthotoxin לטיפול במחלות עור, כולל פסוריאזיס וויטיליגו (1). לאחר לקיחת התרופה חושפים את המטופל באופן מבוקר לקרניים אולרה סגוליות.

באחד המחקרים השתתפו 34 מטופלים הסובלים מפסוריאזיס. הם טופלו עם xanthotoxin. קבוצה אחת שכללה 17 איש קבלה את התרופה בלקיחה פומית, והקבוצה השניה שכללה גם היא 17 איש קבלה את התרופה באמבט (7). לאחר מכן הם נחשפו לקרניים UV-A. שני הטיפולים היו יעילים. הטיפול באמבט היה יעיל יותר, וגם לפחות תופעות לוואי (7).

חטיפול עם פירות של האמיתה הגדולה או xanthotoxin בצרוף עם חשיפה לקרני UV-A, מעורר דלקת בעור, אודם ובצקת. התהליך הדלקתי מגיע לשיא תוך 72 שעות (1) ופיגמנטציה מוגברת מתקבלת אחרי שבוע עד שבועיים ונשארת במשך כמה חודשים (8). לאחר 72 שעות מופיעה חלוקת תאים מהירה בתאי המלנין (8).

תופעות לוואי: אצל מטופלים שנחשפו לשמש התפתח אודם ובצקת שנשארו במשך כמה ימים. אצל מטופלים שלא נחשפו לשמש במשך 30 יום לאחר קבלת התרופה, נשאר האודם על העור, וכשהם נחשפו לשמש מאוחר יותר, חזרו כל התופעות השליליות ((9). שימוש ממושך או מינון מוגזם גורמים לבחילות, ורטיגו, עצירות, חוסר תאבון, כאב ראש, תגובות אלרגיות והפרעות בשינה (10).

התוויות נגד: אינו מומלץ לשימוש במקרים של קטרקט, סרטן עור, רגישות ידועה לפסורלן, הריון, הנקה, מחלות כבד או כליות, מחלות אוטואימוניות, אינו מומלץ לילדים מתחת לגיל 12 (11,1).

אזהרה: מומלץ לא לתת למטופל משחות מאמיתה גדולה לשימוש אישי. ההקרנה עם קרניים UV-A מסוכנת. היא עלולה לגרום לכוויות (1). יש להמנע מחשיפה לשמש שמונה שעות אחרי לקיחה פומית של תכשירים מהצמח ו-14-48 שעות אחרי טיפול חיצוני (1).

טיפולים עם הקומרינים מעלים את הסיכון לסרטן. בשבדיה נערך מחקר שכלל 4799 מטולים שקבלו xanthotoxinו-UV-A. הסיכון לסרטן של התאים הקשקשיים בעור עלה בהתאם למינון שנלקח (12). אצל גברים שקבלו 200 טיפולים עלה הסיכון לסרטן התאים הקשקשיים פי 30 (12). היתה עליה גם בסרטן הלבלב, המעי הגס והריאות (12).

הכנות ומינון: פירות בלקיחה פומית 0.02-0.04 ג', מחולק לשלוש פעמים ביום Xanthotoxin0.25-0.7 מ"ג לק"ג. הטיפולים נעשים רק על ידי צוות מאומן.

ספרות

1.     Fructus  Ammi majoris, WHO Monograph, 2008, 9-22.

2.     Pathak MA. Worden LR Kaufman KD. Effect of structural alterations on the photosensitizing potency of  furocoumarins (psoralens) and related compounds. Journal of Investigative Dermatology, 1967, 48: 103-118.

3.     Farnsworth NR. Ed. NAPRALET database, Chicago. IL. University of Illinois at Chicago, 9  February 2001 production (an online database available directly through the University of Illinois at Chicago or through the Scientific and Technical Network (STNo of Chemical Abstracts Services).

4.     Egyptian pharmacopoeia. Vol. 2, 3rd ed. Cairo Organization for Government Printing, 1972.

5.     De Berker DA et al. Comparison of psoralen-UVB and psoralen UVA photochemotherapy in the treatment of psoriasis. Journal of the American Academy of Dermatology, 1997, 36: 577-581.

6.     El-Mofty AM. A preliminary clinical report on the treatment of leucodermia with Ammi majus Linn. Journal of the Royal Egyptian Medical Association, 1948 31: 651-665.

7.     Cooper EJ. et al. AS comparison of bathwater and oral delivery of 8-methoxy-psoralen in PUVA therapy for for plaque psoriasis. Clinical and Experimental Dermatology, 2000 25: 111-114.

8.     Becker SW. Psoralen phototherapeutic agents. Journal of the American Medical Association, 1967, 202: 422-424.

9.     Kiistala R. et al. Occupational allergic rhinitis and contact urticaria caused by bishop’s weed (Ammi majus). Allergy, 1999 54: 635-639.

10. Bisset NG. Herbal drugs and phytopharmaceuticals. Boca Raton, FL, CRC Press. 1994.

11. Wagner H. Wisenauer M. Phytotherapie (Phytoterapy) Stuttgart, Gustav Fisher, 1995.

12. Lindelof B. et al. PUVA and cancer; a large-scale epidemiological study. Lancet, 1999, 338: 91-93.