על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Ananas comosus - ברומלין - Ananas comosus - ברומלין
>>גרסת הדפסה
Ananas comosus - ברומלין

שם לטיני                                              Ananas comosus        

שם בפרמקופיאה (ספר התרופות)          Bromelanium

שם אחר                                               pineapple enzyme

שם בעברית                                          אננס / ברומליין

 

 

סקירה כללית

ברומלין הוא אנזים מפרק חלבונים שמיוצר משאריות מיץ של גבעול האננס והפרי (בוסר ובשל) משולב עם חומרים ממיסים, כמו אצטון או מתנול, או לאחר סינון 1; 2; 3. במשך 25 השנים האחרונות השתמשו בתעשיית המזון באנזימים מפרקי חלבונים שמכילים חומרים פעילים מקבוצת ה-thiol, לריכוך בשר2 אנזימים נוספים המכילים קבוצות תיול הםו פפאין, המצוי בלטקס של הפאפיה (Carica papaya) ופיצין המצוי בלטקס של התאנה (Ficus species). שימושים נוספים לאנזימים מפרקי חלבונים כוללים הכנת עור בעלי חיים, ייצור של שמן דגים, ייצור סבונים וכיווץ בדים1.

באירופה, משתמשים באגד שמכיל ברומלין (פטנט רשום) בכדי לאחות ולעזור להגלדת פצעים1. ברומלין משמש גם לטיפול בנפיחות שנוצרה בעקבות ניתוח. Commission E אישר שימוש בברומלין לטיפול בנפיחות לאחר ניתוח, בעיקר נפיחות בסינוסים. יש חוקרים שמטילים ספק באישור הזה. הם מעירים שההערכה של Commission E מבוססת על 5 מחקרים, מתוכם שלושה חיוביים ושניים שליליים, שמובילים להוכחה דו-משמעית ליעילות הטיפול בברומלין3.

בבדיקות פרמקולוגיות, ברומליין הראה פעילות של עיכוב צימות טסיות דם, עובדה שמסבירה, לפחות באופן חלקי, את הפעילות האנטי-דלקתית שלו4. ברומליין יכול להשפיע על פירוק פיברין, גידולים סרטניים, ספיגת תרופות, קרישת דם והגלדת כוויות מדרגה שלישית4. מחקר נוסף מראה השפעה אנטי-בקטריאלית בטיפול בשלשול5.

זמינותו הביולוגית של ברומליין בבני אדם מהווה מכשול ביכולת לקבוע את השפעותיו המרפאות. מכיוון שהחלבונים שבברומליין מתפרקים, בדרך כלל, עוד לפני הספיגה שלהם בקיבה ובמעי, הם כנראה לא ישרדו את מערכת העיכול. בחולדות, רמת ספיגת הברומליין עומדת על 50%, אצל חיות אחרות בדיקות הראו שמספר חלבונים מגיעים ללימפה ולזרם הדם3. רמות הספיגה בבני אדם אינה ידועה. מחקר אחד שנערך על 19 גברים בריאים מראה שכמות קטנה של ברומלין יכולה לעבור את מערכת העיכול בשלמותה6.

המקור לברומלין המסחרי הוא בדרך כלל גבעול צמח האננס 3 ;1. הפירות הבשלים נמכרים כמוצרי מזון. בעבר השתמשו בגבעולים, בפרי ובלטקס.

רפואה מסורתית בהוואי, יפן וטיוואן כמו גם תיאורים בני-זמננו, מדווחים על שימוש בטקס של הפרי לניקוי וריפוי פצעים וכוויות, הקלה על הפרעות עיכול ולטיפול במספר סוגי סרטן4.

תיאור

ברומלין (Bromelain EC 3.4.22.4)הוא תערובת אמיתית של ברומלין Aו-B, האנזימים מפרקי החלבונים של פרי האננס (Ananas comosus L. Merill)ממשפחת Bromeliaceae, במינונים יעילים.

כימיה ופרמקולוגיה

המרכיבים הפעילים של הברומלין הם תערובת של גליקופרוטאינים פשוטים בדומה לפאפאין7. הפרי מכיל מונוסכרידים ודיסכרידים מסיסים, חומצות אורגניות וויטמינים7.

במספר מחקרים בבעלי חיים נבדקה השפעה של ברומלין על בצקת שנגרמה על ידי חלבון ביצה-, carrageen-, דקסטרן-, שמרים, בצקת טראומתית ובצקת בריאות כתוצאה מאדרנלין. המחקרים הראו הפחתת בצקת על ידי מינונים גבוהים של ברומלין שניתן בלקיחה פנימית ובהחדרה לקרום הבטן.

בלקיחה פנימית, ברומלין יכול להאריך את השפעת פרותרומבין (גורם בקרישת הדם) וזמן דימום, כמו גם עיכוב צימות תרומבוציטים.

אין נתונים לגבי ספיגת המרכיבים הפעילים בבני אדם לאחר לקיחה פנימית דרך הפה. קיימים רק נתונים ישנים לגבי רעילות אקוטית וכרונית של המרכיבים. LD50אצל חולדות, בהזרקה לבטן, הוא 85.2 מ"ג/ק"ג; אצל עכברים – 30-35 מ"ג/ק"ג; אצל ארנבות – גדול מ-20 מ"ג/ק"ג ממשקל הגוף. אין נתונים לגבי מוטגניות וקרצינוגניות. אצל חולדות וארנבות, לא היו השפעות רעילות או טרטוגניות על התפתחות העובר.

 שימוש

Commission Eאישר את השימוש בברומלין במקרים אקוטיים של נפיחות, במיוחד בסינוסים באזור האף (לאחר ניתוח ובמצבי פוסט-טראומה)

בנוסף, ברומלין משולב עם מיצויים של אנזימים מהפנקריאס, Trypsin amylase, ו-lipase, מומלץ כטיפול לסימפטומים של הפרעות בעיכול ואי-ספיקה של הפרשת הורמוני כבד אקסוקריניים7.

התוויות נגד

רגישות יתר לברומלין.

תופעות לוואי

לפעמים הפרעות בעיכול או שלשול. מדי פעם תגובות אלרגיות.

שימוש בתקופת הריון והנקה

לא ידועות הגבלות.

אינטראקציה עם תרופות אחרות

נטייה מוגברת לדימומים בלקיחה יחד עם תרופות מדללות דם ומעכבות צימות טסיות דם. מגביר את רמת האנטיביוטיקה מסוג tetracyclines בפלסמה ובשתן בזמן לקיחה יחד עם ברומלין.

צורת שימוש ומינון

אלא אם כן נאמר אחרת –

80-320 מ"ג, 2-3 פעמים ביום בלקיחה פנימית במשך 8-10 ימים. אם יש צורך, אפשר להאריך את משך הטיפול.

מינון למיצוי מוצק– 80-320 מ"ג ברומליין (200-800 יחידות FIP) ב 2-3 מנות.

מקורות / סימוכין

1.       Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs and Cosmetics, 2nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.

2.       Samuelsson, G. 1992. Drugs of Natural Origin: A Textbook of Pharmacognosy. Stockholm: Sweden Pharmaceutical Press.

3.       Schulz, V., R. Hnsel, V.E. Tyler. 1998. Rational Phytotherapy: A Physicians' Guide to Herbal Medicine. New York: Springer.

4.       Taussig, S.J. and S. Batkin. 1988. Bromelain, the enzyme complex of pineapple (Ananas comosus) and its clinical application. An update. J Ethnopharmacol 22(2):191203.

5.       Mynott, T.L., S. Guandalini, F. Raimondi, A. Fasano. 1997. Bromelain prevents secretion caused by Vibrio cholerae and Escherichia coli enterotoxins in rabbit ileum in vitro. Gastroenterol 113(1):175184.

6.       Castell, J.V., G. Friedrich, C.S. Kuhn, G.E. Poppe. 1997. Intestinal absorption of undegraded proteins in men: presence of bromelain in plasma after oral intake. Am J Physiol 273(1 Pt. 1):G139146.

7.       Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing.

 

מקורות נוספים

·          Baur, X. et al. 1979. Allergic reactions, including asthma, to the pineapple protease bromelain following occupational exposure. Clin Allergy 9(5):443450.

·          Der Marderosian, A. (ed.). 1999. The Review of Natural Products. St. Louis: Facts and Comparisons.

·          Duke, J.A. 1985. Handbook of Medicinal Herbs. Boca Raton: CRC Press.

·          Edenharder, R., K. John, H. Ivo-Boor. 1990. [Antimutagenic activity of vegetable and fruit extracts against in-vitro benzo(a)pyrene] [In German]. Z Gesamte Hyg 36(3):144147.

·          International Commission on Pharmaceutical Enzymes. 1977. Farm Tijdschr Belg 54(85).

·          Lenarcic, B., A. Ritonja, B. Turk, I. Dolenc, V. Turk. 1992. Characterization and structure of pineapple stem inhibitor of cysteine proteinases. Biol Chem Hoppe Seyler 373(7):459464.

·          Lotz-Winter, H. 1990. On the pharmacology of bromelain: an update with special regard to animal studies on dose-dependent effects. Planta Med 56(3):249253.

·          Morton, J.F. 1977. Major Medicinal Plants. Springfield: C.C. Thomas.

·          Reynolds, J.E.F. (ed.). 1989. Martindale: The Extra Pharmacopoeia, 29th ed. London: The Pharmaceutical Press.

·          Rowan, A.D., D.J. Buttle, A.J. Barrett. 1990. The cysteine proteinases of the pineapple plant. Biochem J (266):869875.

·          Stecher, P.G. et al. 1968. The Merck Index: An Encyclopedia of Chemicals and Drugs, 8th ed. Rahway, N.J.: Merck & Co., Inc.

·          Taussig, S.J., J. Szekerczes, S. Batkin. 1985. Inhibition of tumour growth in vitro by bromelain, an extract of the pineapple plant (Ananas comosus). Planta Med (6):538539.

·          Werbach, M. and M. Murray. 1994. Botanical Influences on Illness: A Sourcebook of Clinical Research. Tarzana: Third Line Press.

 

המידע עובד מתוך The Complete German Commission E MonographsTherapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.