על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Betula alba - שדר לבן - Betula alba - שדר לבן
>>גרסת הדפסה
Betula alba - שדר לבן

שם אנגלי: Silver Birch

שם עברי: שדר

משפחה: שדריים, Betulaceae

תאור בוטני: הסוג Betulaכולל כ-60 מינים של עצים או שיחים נשירים הגדלים בחצי הצפוני של כדור הארץ. הם בין העצים הנפוצים ביותר באזורים הצפוניים, ומרבים לגדל אותם כי הם גדלים במהירות על אדמות שונות.

Betula pendulaהוא עץ נשיר עם קליפת גזע מתקלפת בצבע כסף-לבן. הפרחים הזכריים והנקביים גדלים על אותו עץ באביב, לפני הלבלוב. הפרחים הזכריים משתלשלים,

הפרחים הנקביים קצרים וזקופים. העץ גדל באירופה עד מערב סיביר. גובהו 10-25 מ'.

חלקי צמח בשימוש: עלים שנקטפים באביב.

מרכיבים: פלבנואידים, כולל flavonol glycosides1-2%, במיוחד hyperoside, myricetin 3-galactoside

Quercetin 3-glucuronide, rutin, isohamnetin

Luteolin, acacetin, scutellarein(1-3).

ריכוז הפלבנואידים עולה במשך עונת הצמיחה.

פנולים בעלי משקל מולקולרי נמוך 3,4-dihydroxypropiophenone 3-glycoside0.8%

הריכוז הכולל של הפנולים והפלבנואידים הוא 2.7%.

טאנינים: תערובת של galltannins, ellagitannins  

ופרואנתוציאנידינים, במיוחד delphinidinעד 10%.

טרפנים: 8 dammarane triterpenes  בודדו מהעלים (4)

בודדו גם מונוטרפנים וססקויטרפנים.

סליצילאטים.

פעילות: אסטרינג'נט, מר, דיורטי, נוגד דלקת, משכך כאב, מגביר הזעה, ל-dammaraneטריטרפנים יש פעילות המוליטית.

התוויות: כדיורטי מומלץ לטיפול בדלקות בדרכי השתן. העליה בכמות השתן מונעת הצטברות של אבנים בכליות. לפי הידע המסורתי משתמשים בעלים לטיפול בגאוט, מחלות שגרוניות ובצקת.

התוויות נגד: בצקת בגלל אי ספיקת לב או כליות

תופעות לוואי: אינן ידועות

אינטראקציות עם תרופות: אינן ידועות

הכנות ומינון: חליטה 2-3 ג' 3-5 פעמים ביום

טינקטורה 1:5 2 מ"ל שלוש פעמים ביום

מנת יתר: לא נראתה השפעה טוקסית.

הצמח נחשב לבטוח לשימוש.

סטטוס: באנגליה GSL- general sale list

גרמניה מאושר על ידי Commission E

מחקר קליני נערך בגרמניה. מיצוי יבש מהעלים ניתן ל-1066 מטופלים, שסבלו מדלקת בדרכי השתן. כחצי מהמשתתפים קבלו טיפול באנטיביוטיקה בנוסף לטיפול הצמחי.

המחקר נמשך 2-4 שבועות. 80% מהמטופלים שקבלו אנטיביוטיקה, ו-75% מאלו שלא קבלו אנטיביוטיקה נרפאו עד סוף המחקר.

רק שמונה מהנבדקים התלוננו על תופעות לוואי קלות (6).

ספרות.

1.                 Dallenbach-Tolke K. Nyiredy S. et al. Flavonoid glycosides from Betula pubescens and Betula pedula. J. Nat. Prod. 1986, 49: 1155-1156.

2.                       Salminen JP. Ossipov V. Characterization of hydrolysable tannins from leaves of    Betula pubescens by high performance liquid chromatography mass spectrometry. J. Chromatogr. A 1999, 864:  283-291.

3.                       Hilpisch S. Hartmann R. et al. New dammaranes esterified with malonic acid from leaves of Betula pendula. Planta Medica 1997, 63: 347-351

4.                       Rickling B and G lombitza KW. Saponins in the leaves of Birch? Hemolytic dammarane triterpenoid esters of  Betula pendula. Planta Medica 1993 59: 76-79.

5.                       Betula folium German Commission E Monographs, Published in: Bundessanzeiger,

          1986.

 

 

 

 

 

 

 

 

חומצה בטולינית

 

חומצה בטולינית היא טריטרפן פנטה-ציקלי. היא בודדה לראשונה מעץ אפריקאי Zizyphus mauritianaממשפחת האשחריים, Rhamnaceae(1). החומצה מעכבת את וירוס האיידס – HIV, נוגדת מלריה ואנטי דלקתית.

זמן קצר לאחר מכן בודדו בטולין מקליפת הגזע של Betula alba. הבטולין מצוי בריכוז גבוה בקליפת הגזע שנושרת מעצמה, וכך מקבל העץ את צבע הגזע הלבן האופייני לו. ניתן לייצר  ללא קושי את החומצה הבטולינית  מהבטולין.

ממצים את החומצה מהגזע עם כלורופורם.

מצאו שהחומצה הבטולינית הורגת באופן סלקטיבי תאי מלנומה אנושיים, מבלי לפגוע בתאים בריאים (2).  

בדקו תאי מלנומה בתרבית רקמה. התאים נלקחו מקשרי לימפה, נוזל של הריאה והעור. גידול התאים עוכב באופן משמעותי ע"י חומצה בטולינית בריכוז 1-5 מ"ג למ"ל.

פעילות החומצה נבדקה בעכברים שהזריקו להם תאי מלנומה. עכבו אחרי התפתחות הגידול במשך 40 יום. לחלק מהם הזריקו חומצה בטולינית.

התקבל עיכוב משמעותי בגידול המלנומה בעכברים שקבלו חומצה בטולינית. לא נראתה רעילות של התרופה והעכברים לא ירדו במשקל.

החומצה הבטולינית מעודדת אפופטוזיס של תאים סרטניים, והפעילות שלה ייחודית לתאי מלנומה ולכמה סוגים בודדים של סרטן.

עידוד של אפופטוזיס הוא מנגנון של מרכיבים אנטי סרטניים שונים. הם פועלים ברמה סוב-סלולרית ומעוררים מנגנונים של איתות אל התאים.

החומצה הבטולינית פועלת על ידי השפעה ישירה על המיטוכונדריה (3,4). היא משנה את החדירות של הממברנה של המיטוכונדריה ובכך מגרה את מנגנון האפופטוזיס.

בנוסף מצאו החוקרים שלחומצה הבטולינית יש פעילות נגד גידולים ממאירים במוח (5,6), קרצינומה ברחם (5) ובתאי לויקמיה HL-60(7).

מחקר שבדק צרוף של חומצה בטלינית עם הקרנות מצא השפעה אדיטיבית, והוא מציין שהם שונים זה מזה בדרך הפעולה שלהם (8).

היתרון הגדול של החומצה הבטולינית הוא הסלקטיביות שלה כלפי תאים סרטניים, והרעילות המינימלית שלה כלפי תאים נורמליים (5).

כמה חברות תרופות ממנות את המשך המחקר, כדי להכין מהחומצה תרופה  נגד סרטן, וכן תכשיר למניעת מלנומה בצורת משחה שבו תהווה החומצה הבטולינית את אחד המרכיבים העיקריים (9).

פעילות אנטי מיקרוביאלית

לחומצה הבטולינית פעילות אנטי בקטריאלית. היא מעכבת Staphylococcus aureusו- E. coli.  עיכוב מיוחד התקבל נגד טיפוסים שונים של וירוס האיידס- HIV(10,11).  

החומצה הבטולינית פחות רעילה ממרכיבים ציטוטוקסיים אחרים, היא זולה יחסית ומצויה בריכוז גבוה בקליפת הגזע של השדר הלבן בצורת בטולין ההופך לחומצה בטולינית.

ספרות

1.     Cowdhury AR. Mandel S. mittra B. et al. Betulinic acid, a potent inhibitor of eukaryotic topoisomerase I: identification of the inhibitory step, the major functional group responsible and development of more potent derivatives. Med. Sci. Monit. 2002, 8: BR254-265.

2.     Pisha E. Chai H. Lee  IS. et al. Discovery of betulinic acid as a selective inhibitor of human melanoma. Nature Medicine 1995, 1: 1046-1051.

3.     Fulda S. Scaffidi C. Susin SA. et al. Activation of mitochondria and release of  mitochondrial apoptogenic factors by betulinic acid, J. Biol. Chem. 1998, 273; 33942-33948.

4.     Ying Meei T. Rong Y. Pezzuto JM. Betulinic acid-induced programmed cell death in human melanoma cells involved mitogen-activated protein kinase activation. Clinical Cancer Research 2003, 9: 2866-2875.

5.     Zuco V. Supino R. Righetti SC. Selective cytotoxicity of betulinic acid on tumor cell lines, but not on normal cells. Cancer Lett. 2002, 175: 17-25.

6.     Wick W. Grimmel C. Wagenknecht B. Betulinic acid-induced apoptosis in glioma cells: A sequential requirement for new protein synthesis, formation of reactive oxygen species, and caspase processing. J. Pharmacol. Exp. Ther. 1999, 289: 1306-1312.

7.     Ji ZN. YE WC. LIU GG. 23-Hydroxylbetulinic acid-mediated apoptosis is accompanied by decreases in bcl-2 expression and telomerase activity in HL-60 Cells. Life Sci 2002, 72: 1-9.

8.     Selzer E. Pimentel E. Wacheck V. et al. Effects of betulinic acid alone and in combination with irradiation in human melanoma cells. J. Invest. Dermatol. 2000, 114: 935-940.

9.     Betulinic acid selectively kills melanoma cells, point to new mechanism against HIV, Economic Botany Leaflets, Southern Illinois University

      www.siu.edu/ebl/issue1/betulini.htm

10.             Evers M. Poujade F. Soler F. Betulinic acid derivatives: a new class of human immunodeficiency virus type 1 specific inhibitors with a new mode of action. 1996, J. of Medical Chemistry 39: 1056-1068.

11.             Soler F. Poujade C. Evers M. et al. Betulinic acid derivatives: a new class of specific inhibitors of human immunodeficiency virus type 1 entry, J. of Medical Chemistry 39: 1069-1083.