על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Fraxinus spp - מילה - Fraxinus spp - מילה
>>גרסת הדפסה
Fraxinus spp - מילה

שם עברי: מילה

משפחה: זיתיים, Oleaceae

תאור בוטני: המינים השונים של ה-Fraxinusהם עצים, ולעתים רחוקות שיחים. הם בדרך כלל נשירים, ולפעמים ירוקי-עד. העלים נגדיים. הפרחים קטנים.

למינים שונים יש ערך כלכלי, מסחרי ורפואי רב. מינים רבים ידועים ברפואה המסורתית. ישנם מינים שנחקרו (1).

בארצות רבות, כולל בארץ, מגדלים אותם כעצי שדרה.

רפואה מסורתית: בסין משתמשים בשורש של F. malacophyllaכמוריד חום, נוגד מלריה, נוגד שגרון, ונוגד דלקת. קליפת הגזע משמשת לטיפול בסטומטיטיס, כאב שיניים, וזיהומים בדרכי השתן (2).

Fraxinus

ביפן משתמשים בקליפת הגזע של המין F. japonicaכצמח דיורטי, מוריד חום ומשכך כאב. הוא משמש לטיפול ברוימטיזם וגאוט (3).

F. bungeanaנחשב לצמח רפואי בסין. משתמשים בו במקרים של שלשול, דלקת מפרקים וכן להורדת חום.

המין F. excelsiorשמוצאו מאירופה ואסיה, ידוע כצמח רפואי ברפואה המסורתית. הוא מומלץ על ידי היפוקרטס. העלים משמשים להורדת חום ולטיפול ברוימטיזם. ברפואה המסורתית של בולגריה ופולין משתמשים בעלים ובקליפת הגזע לטיפול בפצעים, במקרים של שלשול ודיזנטריה.

חלקי צמח בשימוש: עלים, קליפת הגזע

מרכיבים: במינים השונים של ה-Fraxinusמצויים קומרינים, secoiridoidsו-phenylpropanoids.

ה-secoiridoidsמצויים בעיקר כגליקוזידים ואסטרים של hydroxyphenyl alcohols. בנוסף מכילים המינים השונים פלבנואידים, פנולים פשוטים וליגנאן.

קומרינים הם מרכיבים שאינם אופייניים למשפחת הזיתיים. הם נמצאו בכל המינים שנחקרו, והם מייחדים את מיני ה- Fraxinus. בכמה מינים הם מצויים בריכוז רב, ומשמשים מקור לקומרינים בתעשיה.

הגליקוזידים של הקומרינים esculinו-fraxinנמצאו בכל המינים שנבדקו (1)

                   

Esculin                             Fraxin           

Secoiridoidsשכיחים במשפחת הזיתיים. לקבוצה זו משתייך ה-oleuropeinשהוא אחד מהמרכיבים העיקריים בעלים ובפירות של הזית.

             

Oleuropein

תשעה phenylpropanoid glycosidesנמצאו במינים השונים של ה-Fraxinus(1). ביניהם verbascosideו- salidroside.

בין הפנולים הפשוטים נמצאו נגזרות של חומצה בנזואית, כגון, חומצה ונילית, גאלית וסירינגית.

בין הטריטרפנים מצויות חומצה אורסולית, אולאנולית, בטולינית, וכן בטולין ו-beta-amirin.

פעילות: נחקרה הפעילות של מיצויים שונים מהצמח

וכן של מרכיבים בודדים.

פעילות אנטי מיקרוביאלית

מיצויים מימיים של העלים וקליפת הגזע של F. ornusו- F. excelsiorמעכבים גידול של השמר הלבן- Candida albicans. המיצוי של קליפת הגזע שלהם מעכב Staphylococcus aureus. המיצוי של קליפת הגזע של F. excelsior   מעכב Proteus mirabilis.

מיצויים אלכוהוליים ומירתחים של קליפת הגזע של

F. ornusמעכבים S. aureusו- B. subtilis(1).

פעילות נוגדת דלקת.

פעילות אנטי דלקתית הוכחה במיצוי המימי והמתנולי של קליפת הגזע של F. japonica(4). במיצויים מימיים ואלכוהוליים של קליפת הגזע של F.excelsiorהראו מחקרים in vitroו-in vivoפעילות נוגדת דלקת ושגרון (5).מיצוי אלכוהולי של קליפת הגזע של מין זה מהווה מרכיב בתרופה צמחית נגד רוימטיזם

Phytodor  N.

פעילות נוגדת חמצון הוכחה במיצויים אלכוהוליים של קליפת הגזע של F. ornusו-F. excelsior(1). מרכיבים מבודדים מהצמח הראו גם הם פעילות נוגדת חמצון.

זרוז בשיקום של עור הראו במיצוי אלכוהולי של קליפת הגזע. המיצוי גרם לצמיחה מהירה של תאי אפיתל.

עיכוב של lypoxygenaseושל ייצור לויקוטריאנים התקבל על ידי קומרינים שבודדו מה-Fraxinus, ביניהם esculetin, scopoletin, fraxetin, fraxin.

פעילות דיורטית התקבלה עם מיצוי מימי ואלכוהולי של עלים של F. excelsior. הראו גם עליה משמעותית בהפרשה של יונים של נתרן וכלור וכן של אשלגן (1).

הגנה על הכבד הראו כמה קומרינים ופלבנואידים המצויים בצמח. הם מגבירים הפרשת מיצי מרה ומנקים את הכבד מרעלנים.

הרחבה של כלי דם קורונריים התקבלה על ידי מרכיבים מקבוצת ה- secoiridoids(6).

לסיכום, הסוג Fraxinusהוא מקור עשיר לתרכובות פנוליות שונות, למרכיבים בעלי מבנה כימי מעניין ולמוצרים בעלי פעילות פיזיולוגית. רק מינים בודדים נבדקו. התוצאות שהתקבלו במחקרים ביחד עם החשיבות שייחסו למינים השונים שברפואה העממית, מעודדים את המשך המחקר.

ספרות.

1.     KostovaI.and Lossifova T. chemical components of Fraxinus species. Fitoterapia 2007, 78:86-106.

2.     He SD Ueda S, Inoui K. et al. Phytochemistry 1994, 35: 177

3.     Inouye H. Nishioka T. Kaniwa M. Phytochemistry 1975, 14:304

4.     Wallander E. Albert VA. Am. J. Bot. 2000, 87: 1827

5.     Kruedener S. Schneider T. Elsner EF. Drug Res. 1995, 45: 169

CalisI.Hosny T. Lahloub MF. Phytochemistry 1996, 41: 1557.