על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Grindelia camporum - גרינדליה - Grindelia camporum - גרינדליה
>>גרסת הדפסה
Grindelia camporum - גרינדליה

משפחה:מורכבים, Asteraceae(Compositae)

שם אנגלי:Gumweed  

חלקי צמח בשימוש:נוף הצמח

תאור בוטני:הצמח נקרא על שם בוטנאי רוסי D. Grindelשחי בשנים 1776-1836. בצפון אמריקה גדלים 45 מינים של גרינדליה, כצמחים חד שנתיים, דו שנתיים או רב- שנתיים. הם גדלים בצפון-מערב מקסיקו ובדרום-מערב אמריקה, באקלים יבש ואדמות מלוחות או אלקליות .

G. camporaהוא צמח זקוף שגובהו כ-1 מ'. קוטפים את הצמח בזמן הפריחה.

מרכיבים: רזינים המכילים דיטרפנים 5-18% , מתוכם

מהוות grindelic  acidו- hydroxygrindelic acid  כ-30%. הרזינים מכסים את העלים והפרחים, ומגינים על הצמח מפני היובש.

שמן נדיף  0.2% כולל בורנאול, קמפור bornyl acetate

camphene, myrcene, alpha &beta-pinene

ספונינים, טאנינים

פלבונואידים כולל kaempferol, luteolin, quercetin

רפואה מסורתית:האינדיאנים של צפון אמריקה השתמשו בצמח לטיפול בברונכיט, במיוחד למקרים של ליחה צמיגה החוסמת את דרכי הנשימה. בשימוש חיצוני השתמשו בצמח לטיפול בפגעי עור.

פעילות: אנטי מיקרוביאלי, אנטי פטרייתי, ספסמוליטי, אנטי דלקתי, נוגד אלרגיה, מכייח, מוריד לחץ דם. מסייע להרפייה של שרירים חלקים ושל שריר הלב.

החומצה הגרינדילית והנגזרות שלה אינן נמסות במים. הרזינים והחומצה הגרינדילית ונגזרותיה אחראים לתכונות האנטי מיקרוביאליות של הצמח.

הפלבונואידים אחראים לפעילות האנטי דלקתית והנוגדת אלרגיה.

התוויות:אסתמה, ברונכיט, שעלת, שיעול כרוני הנובע מגודש בריאות בגלל פעילות לקויה של הלב.  הצמח מומלץ במיוחד למקרים שליחה צמיגה חוסמת את דרכי הנשימה וגורמת לקוצר נשימה.

שימוש חיצוני: לטיפול באקסמה ובפריחות אלרגיות על העור, לטיפול בכיבים ובפצעים שאינם נרפאים. מכינים תכשירים שונים לטיפול בפגעי עור.

תופעות לוואי: מינון גבוה עלול לגרום נזק לכליות

התוויות נגד:הריון והנקה.

הכנות ומינון: חליטה כפית אחת של צמח יבש בתוך כוס מים, לשתות שלוש כוסות ביום.

טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול, 1-2 מ"ל שלוש פעמים ביום.

ספרות.

Didry N. Pinkas M. Torck M. Chemical composition and antibacterial activity of leaves from different species of Grindelia. Plant Med. Phytother. 1982, 16: 7-15.

Hoffman JJ. Kingsolver BE. et al. Production of  resins by arid-adapted Asteraceae. Rec. Adv. Phytochem. 1984, 18: 251-271.

Schafer M. Schimmer O. Schultze W. Relative amounts of essential oil components in the flowers , leaves and stems of four Grindelia species. Planta Med. 1993, 59 (Suppl) A634.

Timmerman BN. Hoffman JJ. et al. Quantitative variation of grindelane diterpene acids in 20 species of North American Grindelia. Biochem. Sys. Ecol. 1987, 15: 401-410.

Bohlmann F. Ahmed M. Borthakur N. et al. Diterpenes related to grindelic acid and further constituents from Grindelia species. Phytochem. 1982, 21:167-172.

Kaltenbach G. Schimmer O. Volatile constituents of the herbs of Grindelia robusta and Grindelia squarrsa. Planta Med. 1991, 57 (Suppl. 2) A82.

Timmerman BN. Hoffman JJ. et al. Grindelane diterpenoid s from Grindelia squarrosa and G. camporum.  Phytochem. 1985, 24: 1031-1034.