על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Prunus serotina - דובדבן הבר - Prunus serotina - דובדבן הבר
>>גרסת הדפסה
Prunus serotina - דובדבן הבר

שם עברי:דובדבן

משפחה:ורדניים, Rosaceae

חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע הפנימית

תאור בוטני: עץ גבוה שמוצאו מצפון אמריקה. מגיע לגובה של 30 מ'. קוטר הגזע 1.5 מ'. לקליפה יש ריח דומה לשקדים, שמתפזר ונעלם בייבוש. משמעות השם serotina   

מאוחר. הפריחה שלו מאוחרת יותר משל עצי פרי אחרים. העץ מתכסה כולו באביב בפריחה לבנה, הפירות משחירים כשהם מבשילים.

מרכיבים:גליקוזידים ציאנוגניים, prunasin, 0.05-0.15%

emulsion, eudesmic acid, p-coumaric acid, scopoletin, טאנינים, סוכרים (1).

prunasinעובר הידרוליזה על ידי האנזים prunaseלחומצה הידרו-ציאנית HCN, גלוקוז ו-benzaldehyde. הניצולת של HCNמשתנה לפי הזמן שבו אוספים את קליפת הגזע. הניצולת הגבוהה ביותר היא בסתיו 0.15%, הנמוכה ביותר באביב 0.05%. העלים מכילים כמות מקסימלית של HCNבאביב 0.25% (1).

פעילות:אסטרינג'נט, נוגד שיעול, מרגיע.

רפואה מסורתית:נהגו להשתמש בצמח לטיפול בשלשול, הצטננות, שיעול ולמחלות אחרות של דרכי הנשימה, לשכך כאבים, השתמשו בצמח כחליטה.

התוויות:על פי הרפואה המסורתית, לטיפול בשיעול, בברונכיט, שעלת, שלשול

תופעות לוואי:אין סכנה לבריאות ולא תופעות לוואי כאשר משתמשים בצמח בצורה נכונה. אין סכנה להרעלה מציאניד. כמות ה-prunasinקטנה מאד (2).

שימוש במזון: יש שימוש רב במיצויים מהצמח במשקאות אלכוהוליים ובלתי אלכוהוליים, בסוכריות, מיני מאפה פודינג. ריכוז מקסימלי במשקאות אלכוהוליים 0.06% (1).

הכנות ומינון:סירופ או טינקטורה.

סטטוס:GRAS

ספרות:

1.     Cherry bark, wild, in: Leung AY. Foster S. Encyclopedia of Common Natural Ingredients, 1996, John Wiley &Sons, INC. New York, Toronto, Singapore p. 155-156.

2.     Wild Cherry, Prunus serotina in: PDR for Herbal Medicine 3rd Ed. 2004, Thomson PDR, p. 877.

 

הדיון על הצמח ב- Herbal Hall

השאלה: האם ההרבליסטים  משתמשים ב-Cherry bark, או שמתעלמים ממנו מתוך פחד כפי שעשו עם הקומפרי?

Lisa Ganora: קליפת הגזע מכילה כמות קטנה מאד של prunasinשהוא גליקוזיד ציאנוגני, כלומר, מסוגל לשחרר HCN. מכיווד שציאניד הוא חומר פסולת שנוצר בגוף בתהליכי מטבוליזם של חלבונים, יש לנו אנזימים אנדוגניים שמנטרלים אותו. הם יכולים לנטרל 1מ"ג של ציאניד לשעה. בנוסף, ה-pHשל מערכת העיכול האנושית אינו אופטימלי לייצור של ציאניד. כך שאין בעיה בשימוש של קליפת הגזע של הצמח. העלים מכילים כמות גדולה יותר של prunasin,

והם יכולים לגרום למוות לחיות שאוכלות אותם.

Michael Tierra: איני יכל לספור את הפעמים שנתתי מירתח מהצמח לחולי שיעול, ברונכיט ואסתמה. בדרך כלל במירתח ביחד עם צמחים אחרים. בספרות של הרופאים האקלקטיים מוזכר שתושבי אמריקה הילידים נהגו להשתמש

בצמח כחליטה לחיזוק כללי ולהפרעות של דרכי הנשימה.

Paul Bergner: אני מכין סירופ מקליפת הגזע לפי שיטה המתוארת אצל Larkinו- John. אני משאיר את הצמח להשרייה במים בטמפרטורת החדר במשך 12 שעות. אפשר לקבל ריח חזק או עדין יותר של שקדים, על ידי שינוי טמפרטורת המים, טמפרטורת החדר או מים קרים יותר, על ידי הארכת ההשרייה ל-24 שעות. השרייה בטמפרטורת החדר במשך 24 שעות נותנת מוצר חזק מאד. אני מייצב ומשמר את המוצר על ידי הוספת סוכר שמשמש כמשמר. עלולות לצמוח פטריות במוצר שמתקבל. לסגור את הבקבוק עם פקק שעם כדי שלא תהיה התפוצצות.

מיצוי באלכוהול: 1:5 ב-60% אלכוהול, נותן ריח חזק של שקדים ומוצר פעיל מאד.

הסירופ יותר נעים, ואנשים שותים ברצון כמות יותר גדולה ממנו. בכל השנים שאני עובד עם הצמח לא ראיתי מקרה של הרעלה.

שאלה (Larkin Child): אם מכינים את הסירופ בחליטה קרה איך מונעים זיהום. התשובה היא שמומלץ להחזיק את הסירופ במקרר.

John Redden: אנשים רבים מבזבזים את הצמח על ידי שימוש לא נכון. אם מרתיחים את קליפת הגזע מקבלים מירתח עשיר בטאנינים וזה הכל. בהשרייה של 12-24 שעות בטמפרטורת החדר מאפשרים את ההידרוליזה של ה-prunasinומקבלים HCN. אני ממליץ למטופלים להשתמש בשתי תרופות לשיעול וברונכיט.

תרופה ליום שמכילה צמחים מכייחים ואנטי מיקרוביאליים, ותרופה ללילה המכילה סירופ של P. serotina, שמדכא שיעול ומרגיע את העצבים, ומאפשר שינה שקטה.

 

אנזים נוסף שמנטרל את פעילותו הרעילה של הציאניד הוא ה-rhodanase. זהו אנזים המצוי במיטוכונדריה והופך ציאניד ל-thiocyanate, שאינו גורם לנזק. משתמשים ב- thiosulfateכאנטידוט במקרים של הרעלה על ידי ציאניד.

הוא גורם לאקטיבציה של כל הפעילות האנזימטית שמנטרלת את הציאניד (1).

ספרות

Gliubich F. Gazerro M. Zanotti G. et al. Active site structural features for chemically modified forms of Rhodonase. 1996 Journal of Biological Chemistry, 271: 21054- 21061.