על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Quercus alba - אלון לבן - Quercus alba - אלון לבן
>>גרסת הדפסה
Quercus alba - אלון לבן

שם עברי:אלון לבן

משפחה:אלוניים, Fagaceae

מינים דומים:ישנם כמה מינים של אלון שמשתמשים בהם ביחד עם האלון הלבן, כולל, Q. robur,

Q. elongata, , Q. petraea, Q. pedunculata

Q. macrocarpa, Q. pallusris, Q. phellos

תאור בוטני:האלון הלבן הוא עץ נשיר, גדול ומסועף, מאריך ימים עד ל-1000 שנה ויותר. הוא מגיע לגובה של 30 מ', והגזע שלו רחב מאד. בכמה עצים מגיע ההיקף ל-20מ'. הגזע לבן, העלים מחולקים לאונות, חמש עד תשע אונות לעלה. העלים בהירים יותר בחלקם התחתון. הם מקבלים צבע אדום-חום בשלכת. הבלוטים ביצתיים, ואורכם 2-3 ס"מ. החלק הפנימי של הגזע סיבי, קשה, וצבעו חום בהיר.

מוצאו של האלון הלבן מהיערות של העצים הנשירים בצפון-מזרח אמריקה. הם גדלים באדמה לחה, מנוקזת היטב וחמוצה. מיני אלון מפוזרים על פני כל כדור הארץ.

חלקי צמח בשימוש:החלק הפנימי של הגזע, עלים, בלוטים

היסטוריה:עץ האלון היה עץ נערץ על העמים העתיקים. ייחסו לו משמעות רוחנית. ראו בו סמל לכוח, אומץ וחכמה. הקריבו קרבנות מתחת לעצי אלון.

העריצו וחפשו את הצמחים שגדלו על האלונים. באירופה חפשו את הדבקון הלבן שצמח על עצי אלון, בסין וביפן חפשו את הריישי והמייטקי שגדלו על אלונים.

מרכיבים:טאנינים, כולל catechin, ellagitannin

gallic acid, gallocatechin(1)  

                                                                     catechin                                                             פרואנתוציאנידינים (2), כולל תערובת של אוליגומרים ופולימרים. בודדו למעלה מ-20 תרכובות שונות (2).

 ריכוז הטאנינים הכולל בגזע האלון 8-15%. התקן באירופה הוא לפחות 3% של טאנינים (2).

פעילות:אסטרינג'נט, עוצר דימומים, אנטי בקטריאלי, אנטי דלקתי (1,3,4).

התוויות:מבוססות על הרפואה המסורתית.

לטיפול בשלשול (4,5)

שימוש חיצוני:טחורים (4), לויקוראה (4), דלקת של ריריות הפה והגרון, כולל דלקת גרון (4,5), דלקות בעור (5), אקסמה (6), דליות ברגליים, אבעבועות חורף, רגליים מזיעות (6).

העפצים המופיעים על הענפים מכילים ריכוז גבוה פי 2-3

של טאנינים (7).  ניתן להשתמש בהם כאסטרינג'נט למטרות דומות (7).

האלון הלבן והמינים הדומים לו הם בין האסטרינג'נט היעילים ביותר.

התוויות נגד:הריון

תופעות לוואי:אינן ידועות

אינטראקציות עם תרופות:עלול לעכב ספיגה של אלקלואידים, או של תרופות אלקליות (5).

הכנות ומינון:לשימוש פנימי- מירתח מהגזע 3-6 ג' ליום, מיצוי נוזלי 1:1 למקרים של שלשול חריף, 3-6 מ"ל ליום, לקחת לעתים קרובות במנות קטנות, לא יותר מ-3-4 ימים (8).

טינקטורה 1:5 ב-50% אלכוהול

שימוש חיצוני:מירתח של  20 ג' ב-1 ליטר של מים לשטיפות פה, גרגור, קומפרס במקרים של דליות ברגליים, חוקן במקרים של טחורים, לטיפול בדלקות בעור ולעצור דימומים (8). במקרים של רגליים מזיעות מרתיחים 100 ג' מהגזע בתוך 1 ליטר של מים ועושים אמבט לרגליים (8).

מחקרים

נערכו מחקרים in vitro

הפעילות האסטרינג'נט של הגזע מיוחסת ברובה לפרואנתוציאנידינים, למרות שריכוז ה-ellagitanninsעולה על 70% מכלל הטאנינים (1).

נבדקו 48 צמחים שהשתמשו בהם באופן מסורתי לטיפול

בפצעים מזוהמים בעור (3). מיצוי מימי של Q. roburהיה פעיל מאד נגד Staph. aureusונגד E. coli, MIC0.08 מ"ג (3). המיצוי המימי היה פעיל גם נגד וירוסים, הרפס ווירוסים של שפעת (9).

טינקטורה של Q. roburב-50% אלכוהול, הראתה פעילות נוגדת חמצון יעילה נגד אניון של סופראוקסיד (10).

מיני האלון נחשבים ל- GSLבאנגליה, והם קבלו אישור של Commission Eבגרמניה.

 

ספרות

 1.     Konig M. Scholz E. Hartmann R. et al. Ellagitannins and complex tannins from Quercus petraea bark. J. Nat. Prod. 1994, 57: 1411-1415.

2.     Pallenbach E. Scholz E. Konig M. et al. Proanthocyanidins from Quercus petraea Barsk. Planta Medica 1993, 59: 264-268.

3.     Brantner A. and Grein E. Antibacterial activity of plant extracts used externally in traditional medicine. J. Ethnopharmacol. 1994, 44; 35-40.

4.     Quercus in: British Herbal Pharmacopoea 1983, ISBN O-903032-07-9, Bournemouth: British Herbal Medicine Association.

5.     Quercus cortex: German Commission E Monograph published in: Bundesanzeiger No 22 of 1st February 1990.

6.     Weiss RF. And Finelmann V. Dermatologic Disease in; Herbal Medicine 2nd ed.  ISBN 3-13-126332-6, Stuttgart Thieme, 2000: 293-313.

7.     MooreM. 1979, Medicinal Plants of the Mountain West. Santa Fe; Museum of New Mexico Press.

8.     Oak Bark in; Bradley P. British Herbal Compendium Vol.2, 2006, British Herbal Medicine Association, Bournemouth p. 306-308.

9.     May G. and Willhn G. Antiviral activity of Aqueous extracts from Medicinal Plants in Tissue Cultures.Arzneim –Forsch. Drug Res. 1978, 28: 1-7.

 Masaki H. Sakaki S. Atsumi T. et  al. Active-Oxygen Scavenging Activity of Plant Extracts. Biol. Pharm. Bull. 1995, 18: 162-166.