על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Ruscus aceleatus - עצבונית החורש - Ruscus aceleatus - עצבונית החורש
>>גרסת הדפסה
Ruscus aceleatus - עצבונית החורש

שם לטיני                                               Ruscus aculeatus        

שם בפרמקופיאה (ספר התרופות)          Rusci aculeate rhizoma

שם אנגליButcher’s Broom                                            

 box holly                                                          

שם בעברית                                          עצבונית החורש

 

 סקירה כללית

עצבונית החורש היא שיח ירוק-עד, שמוצאה בארצות הים התיכון, באירופה ואפריקה, מהאיים האזרים במערב פורטוגל ועד איראן בדרום מערב אסיה 1; 2; 3. השתמשו בו ברפואה המסורתית באירופה במשך כ- 2000 שנה כחומר משלשל ומשתן לטיפול בהפרעות במערכת העיכול, הרבייה והשתן 1;4. באופן מסורתי, מירתח במים או ביין של קנה השורש שימש לטיפול בבעיות בבטן3. במאה הראשונה לאחר הספירה, הרופא היווני דיוסקורידס דיווח על התכונות המשלשלות של הצמח כמו גם על השימוש בצמח לטיפול באבנים בכליות 4;5. ניקולאס קולפפר, הרבליסט אנגלי  שחי במאה ה-17, דיווח כי לקיחה פנימית של מירתח מהשורש וחבישה מקומית של הפרי, מסייעים באיחוי עצמות שבורות 2;4.

 

היום משתמשים בעצבונית באירופה לטיפול בהפרעות שקשורות במערכת הורידים, לרבות שבירות של הורידים או דלקת של הדליות. יש נתונים שמגבים את ההשפעה החיובית של הצמח על זרימת הדם בורידים 4. Ruscogenin, הוא ספונין שבודד לראשונה מהצמח, בשנות ה-50 של המאה הקודמת, על-ידי החוקרים הצרפתיים לאפין וסאני. הוא דומה לספונין הסטרואידי diosgenin, שמצוי בשורש של הצמח המקסיקני דיוסקוריאה (Dioscorea species)6; 2; 3.

תכשירים אירופאים המכוילים על-פי ruscogeninכוללים Ruscorectal(מיוצר על ידי Endopharmבגרמניה , ו- Justaבספרד). מצוי בצורת משחה ונרות רקטליים, ו-Hemodern Simple(Llorensבספרד). תכשירים אלה מוצעים לטיפול מקומי בטחורים 3;6. בארצות הברית, אין עדיין שימוש נרחב בצמח, קיימות בחנויות טבע קפסולות שמכילות עצבונית ושמן רוזמרין 2.

 

נערכו ותועדו מספר מחקרים קליניים. במחקרים בבני אדם נבדקו השפעות של הצמח על אי-ספיקת ורידים באיברי הגוף התחתונים, כאשר הצמח ניתן בשילוב עם trimethylhesperidine chalconeוחומצה אסקורבית 7. בנוסף נבדק השימוש בעצבונית בשילוב עם הספרידין וחומצה אסקורבית לטיפול במחלות ורידים בפלג הגוף התחתון אצל חולים בפקקת ורידים כרונית 8. נבדקה ההשפעה על טונוס הורידים ואטימת קפילרות כאשר ניתן הצמח בשילוב עם הספרידין ו-mehyl chalcone9, וכן נבדקה השפעה של טיפול מקומי על היצרות ורידים 10 ועל מחלה של הרישתית (רטינופתיה) ושומנים אצל חולי סכרת 11.

 

במחקר שנערך בפולין נבדק מינון של 75 מ"ג מיצוי של הצמח השלם בלקיחה פנימית, נראה שיפור ברטינופתיה כתוצאה מסכרת11. אותו מחקר הוכיח ירידה ברמת הטריגליצרידים בדם בהשפעת המיצוי, וחוסר השפעה על עודף כולסטרול בדם. במחקר שנערך בסמיות-כפולה ובקרת-פלצבו, הוערכו היעילות והסבילות של תרופות לטיפול בורידים (RAES)ב-40 חולים (30 נשים, 10 גברים), בגילאים 28-74, שסובלים מאי-ספיקת ורידים כרונית בפלג הגוף התחתון. כל קפסולת RAESהכילה 16.5 מ"ג מיצוי של עצבונית החורש (כנראה מהשורש) בשילוב עם 75 מ"ג הספרידין ו-50 מ"ג חומצה אסקורבית. נערכו שתי תקופות טיפול של חודשיים ותקופת ביניים של 15 יום לניקיון. המינון היומי היה 2 קפסולות, 3 פעמים ביום. החוקרים דיווחו על מגמה כללית של שיפור בקבוצת הטיפול. סימפטומים (כמו בצקת, גירוד, תחושות מדומות, כבדות ברגליים ועוויתות) ונתונים פלסמוגרפיים השתפרו באופן מיידי ומשמעותי בעזרת הטיפול בהשוואה לקבוצת הפלצבו. (פלסמוגרף, מכשירהמשמשלמדידתשינוייםבנפחהגוףכתוצאהמשינויבכליהדם). לא דווחו תופעות לוואי 8.

 

השימוש הרפואי המאושר בעצבונית החורש מבוסס על היסטוריה ארוכה של שימוש מסורתי, מחקרים פיטוכימיקליים, מחקרים במבחנה, מחקרים פרמקולוגיים בבעלי חיים ומחקרים קליניים מודרניים. הדרוג הפרמקופיאלי של עצבונית החורש עדיין לא נקבע.

 

תיאור

עצבונית הוא השורש וקנה השורש היבש של Ruscus aculeatus L.(משפחת השושניים) ), וההכנות שלהם במינון יעיל.

השורש וקנה השורש מכילים ספונינים סטרואידיים ruscinו- ruscoside.

 

כימיה ופרמקולוגיה

עצבונית החורש מכילה 4-6% תערובת של ספונינים סטרודיאלים כולל  0.12% ruscogenine, neoruscogenin, ruscin, ו-ruscoside12; 13; 1; 14; 6 ;3.

חומצות שומן – בעיקר חומצה tetracosanoic

פלבנואידים

סטרולים – כולל סיטוסטרול, סטיגמאסטרול ו-campesterol

Benzofuranes – כולל euparone, ruscodibenzofurane15; 16; 17; 1.

 

Commission Eדיווח על עליה בטונוס ורידים, תגובה דמוית-אלקטרוליטים על דפנות הקפילרות, פעילות משתנת ומפחיתה דלקת, בניסויים בבעלי חיים.

 

לקיחה פנימית יכולה להמריץ  קולטנים אלפה-אדרנרגיים של השרירים החלקים של דפנות הורידים. הכנות שהכילו מינון גבוה של הצמח הקלו על הסימפטומים של אי-ספיקת ורידים ועל התקף חריף של טחורים. הצמח הראה תכונות משתנות ומפחיתות דלקת15.

 

שימוש

Commission Eאישר לשימוש כתמיכה לטיפול באי-נוחות כרונית שנובעת מאי-ספיקה בוורידים, כגון, כאב וכבדות, עוויתות והתכווצויות ברגליים, גירוד ונפיחות. אושר גם שימוש כתמיכה לטיפול בתופעות שקשורות בטחורים, כגון, גרוד ושריפה.

 

התוויות נגד

לא ידועות

 

תופעות לוואי

במקרים נדירים, הפרעות עיכול או בחילות

 

שימוש בתקופת הריון והנקה

לא ידועות מגבלות

 

אינטראקציה עם תרופות אחרות

לא ידוע

 

צורת שימוש ומינון

אלא אם כן נאמר אחרת –

מינון יומי – מיצויים או הכנות אחרות ללקיחה פנימית במינון שווה ל 7-11 מ"ג של ruscogenin(נקבע לפי סך הכל neoruscogeninו- ruscogeninשמוצו לאחר התססה או הידרוליזה חומצית.

 

מינון לצורות הכנה מוצקות – מיצוי יבש שמכיל סך-הכל 7-11 מ"ג של ruscogenin.

 

מקורות / סימוכין

1.     Der Marderosian, A. (ed.). 1999. The Review of Natural Products. St. Louis: Facts and Comparisons.

2.     Tyler, V.E. 1987. The New Honest Herbal. Philadelphia, PA: George F. Stickley Company. 5152.

3.     Weiss, R.F. 1988. Herbal Medicine. Beaconsfield, England: Beaconsfield Publishers.

4.     Foster, S. and V. Tyler. 1999. Tyler's Honest Herbal, 4th ed. New York: The Haworth Herbal Press.

5.     Bown, D. 1995. Encyclopedia of Herbs and Their Uses. New York: DK Publishing, Inc. 345.

6.     Reynolds, J.E.F. (ed.). 1989. Martindale: The Extra Pharmacopoeia, 29th ed. London: The Pharmaceutical Press.

7.     Weindorf, N. and U. Schultz-Ehrenburg. 1987. Kontrollierte Studie zur oralen Venentonisierung der primaren Varikosis mit Ruscus aculeatus und Trimethylhesperidinchalkon [Controlled study of increasing venous tone in primary varicose veins by oral administration of Ruscus aculeatus and trimethylhespiridinchalcone]. Z Hautkr 62(1):2838.

8.     Cappelli, R., M. Nicora, T. Di Perri. 1988. Use of extract of Ruscus aculeatus in venous disease in the lower limbs. Drugs Exp Clin Res 14(4):277283.

9.     Rudofsky, G. 1989. Venentonisierung und Kapillarabdichtung. Die Wirkung der Kombination aus Ruscus-Extrakt und Trimethylhesperidinchalkon bei gesunden Probanden unter Warmebelastung [Improving venous tone and capillary sealing. Effect of a combination of Ruscus extract and hesperidine methyl chalcone in healthy probands in heat stress]. Fortschr Med 107(19):52, 5558.

10.   Berg, D. 1990. Venenkonstriktion durch lokale Anwendung von Ruscusextrakt. [Venous constriction by local administration of Ruscus extract]. Fortschr Med 108(24):473476.

11.   Archimowicz-Cyrylowska, B. et al. 1996. Clinical effect of buckwheat herb, ruscus extract and troxerutin on retinopathy and lipids in diabetic patients. Phytother Res 10(8): 659662.

12.   List, P.H. and L. Hrhammer (eds.). 1979. Hagers Handbuch der Pharmazeutischen Praxis, 4th ed. Vol. 6. Berlin-Heidelberg: Springer Verlag. 200201.

13.   Nikolov, S., M. Joneidi, D. Panova. 1976. Quantitative determination of ruscogenin in Ruscus species by densitometric thin-layer chromatography. Pharmazie 31(9):611612.

14.   Pourrat, H., J.L. Lamaison, J.C. Gramain, R. Remuson. 1983. [Isolation and confirmation of the structure by 13C-NMR of the main prosapogenin from Ruscus aculeatus L.] [In French]. Ann Pharm Fr 40(5):451458.

15.   Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing.

16.   ElSohly, M.A. et al. 1974. Euparone, a new benzofuran from Ruscus aculeatus L. J Pharm Sci 63(10):16231624.

17.   ElSohly, M.A. et al. 1975. Constituents of Ruscus aculeatus. Lloydia 38(2):106108.

 

מקורות נוספים

·         Bouskela, E., F.Z. Cyrino, G. Marcelon. 1994. Possible mechanisms for the inhibitory effect of Ruscus extract on increased microvascular permeability induced by histamine in hamster cheek pouch. J Cardiovasc Pharmacol 24(2):281285.

·         . 1993. Effects of Ruscus extract on the internal diameter of arterioles and venules of the hamster cheek pouch microcirculation. J Cardiovasc Pharmacol 22(2):221224.

·         Facino, R.M., M. Carini, R. Stefani, G. Aldini, L. Saibene. 1995. Anti-elastase and anti-hyaluronidase activities of saponins and sapogenins from Hedera helix, Aesculus hippocastanum, and Ruscus aculeatus: factors contributing to their efficacy in the treatment of venous insufficiency. Arch Pharm (Weinheim) 328(10):720724.

·         Harborne, J.B. and H. Baxter. 1993. Phytochemical Dictionary: A Handbook of Bioactive Compounds from Plants. Washington, D.C.: Taylor & Francis.

·         Marcelon, G., T.J. Verbeuren, H. Lauressergues, P.M. Vanhoutte. 1983. Effect of Ruscus aculeatus on isolated canine cutaneous veins. Gen Pharmacol 14(1):103106.

·         Rubanyi, G., G. Marcelon, P.M. Vanhoutte. 1984. Effect of temperature on the responsiveness of cutaneous veins to the extract of Ruscus aculeatus.Gen Pharmacol 15(5):431434.

·         Salzmann, P. et al. 1977. [Ruscus aculeatus L.Butcher's broom, a therapeutic agent in proctology] [In German]. Fortschr Med 95(21):14191422.

·         Vanhoutte, P.M. 1986. Advances in Medicinal Phytochemistry. New York: John Wiley & Sons, Inc.

·         Werbach, M.R. and M.T. Murray. 1994. Botanical Influences on Illness: A Sourcebook of Clinical Research. Tarzana, CA: Third Line Press.

 

המידע עובד מתוך The Complete German Commission E MonographsTherapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.