על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Vaccinium myrtilus - בילברי - Vaccinium myrtilus - בילברי
>>גרסת הדפסה
Vaccinium myrtilus - בילברי

שם בפרמקופיאה (ספר התרופות)  Myrtilli fructus

שם אירופאי                                   Bilberry fruit

שם בעברית                                   אוכמניות

שמות אחרים                                 bilberry, European blueberry, huckleberry, whortleberry

 

 

סקירה כללית

האוכמניות הוא שיח נשיר קטן, שגדל בסבך שיחים ושדות לא פוריים באזורי מרכז וצפון אירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה.1 בצפון אמריקה גדל באזורים ההרריים מקולומביה הבריטית לאלברטה בצפון ועד לאריזונה וניו-מקסיקו בדרום.2  החומר המסחרי מגיע מאלבניה, פולין, יוגוסלביה וארצות ברית המועצות לשעבר.3 השם העממי 'בילברי' נגזר מהמילה הדנית bollebar– משמעותה גרגרים כהים. 4

 

פירות בילברי שימשו ברפואה המסורתית באירופה כמעט אלף שנים,5  דווח לראשונה במאה ה-12 על-ידי ההרבליסט הגרמני הילדרגרד וון-בינגן (Hildergarde von Bingen, 1098-1179),

ומאוחר יותר, במאה ה-16 על-ידי ההרבליסט  הירונימוס בוק (Hieronymus Bock). באופן מסורתי, השתמשו  במירתחים מרוכזים  של הפרי היבש כמכווצים בטיפול בשלשול ודיזנטריה.6,7. הכנות של פירות ניתנו גם להפסקת הפרשת חלב בהנקה, וגם להקלה במחלות כמו צפדינה וכאב בהשתנה.4   למטרות אלה, ייבשו את הפירות בשמש והכינו מהם  תה או סירופ. 8         

 

 

בגרמניה, פרי האוכמניות מאושר על-ידי  ,Commission E9מופיע בקודקס התרופות הגרמני 10

 (German Drug Code,). התה לחליטה מופיע באופן רשמי ברשימה הסטנדרטית הגרמנית

 (German Standard Licenses).11

הודות לתכולת הטאנינים שבפרי, משתמשים בו בשימוש פנימי לטיפול בשלשול אקוטי, בעיקר אצל ילדים, ובשימוש חיצוני לטיפול בדלקת מתונה בקרום הרירי של הפה.

פרי האוכמניות משמש מרכיב  בכמה תערובות תה מכווצות, כגון, .Stopftee Fides3 

טינקטורה ביחס 1:10 מהפרי הטרי הבשל היא רשמית בפרמקופיאה ההומיאופתית הגרמנית 12

(German Homeopathic Pharmacopoeia).

באזורים שונים באירופה, בעיקר באיטליה, משתמשים בפרי האוכמניות לטיפול בהפרעות בזרימת הדם , כולל דליות, טרשת עורקים, אי-ספיקה ורידית ומצבים של התנוונות הרשתית, כגון, ניוון של הכתם הצהוב (מקולה), גלאוקומה וקטראקט. 2,5,8   

מנגנון פעולה אפשרי על מחלות עיניים יכול להיות היכולת להגן מפני פירוק הרודופסין, פיגמנט רגיש לאור שממוקם ברשתית,בקנה העין,  וגם היכולת לייצר רודופסין מחדש. יכול להיות שפרי האוכמניות  גם מספק הגנה על-ידי הקטנת שבירות וחדירות של הקפילרות 7,13    

אנתוציאנידינים שבאוכמניות הראו מגוון של השפעות פיסיולוגיות. הם מונעים התקפי תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) דרך מניעת שחרור לקטט-דהידרוגנאז לבביים בניסוים  in vitro2. אנתוציאנידינים תורמים להגנה על הרשתית על ידי עיכוב של phosphoglucomutase & glucose-6-phospatase14.  אנתוציאנידינים תומכים גם בהמרצת עמידות של נימי הדם,  מהווים הגנה על מערכת כלי הדם, הם נוגדי בצקת ומרחיבים כלי דם, 15  מעכבים היצמדות טסיות דם והיווצרות קרישי דם, תוך כדי אינטראקציה עם פרוסטגלנדינים בכלי הדם 2.

במחקר אחד, הזרקת הכנת אוכמניות  מסוימת שינתה את קצב השינוי בקוטר כיס הלחי של עכבר ובעורקיקים סופיים. תגובה זו היתה חיונית לזרימת הדם הנימית וליצירת נוזל בין-רקמתי 16. אמנם  הממצאים הללו, נמצאו במבדקים בבעלי-חיים או במבחנה ולא שוחזרו במבדקים בבני-אדם8 .

דווח בספרות על מספר ניסויים קליניים אנושיים, שאינם מוזכרים במונוגרף של Commission E, שחקרו אפשרויות לשימושים נוספים באוכמניות.  במיוחד כאלה שעסקו בתפקוד לקוי של הראיה, כולל מקרים שנבעו מבעיות זרימת דם וסכרת.

נבדקה השפעת פירות האוכמניות  על חדות הראיה באור מעומעם 17, על חולים שלקו בדלקת ברשתית (בילברי ניתן יחד עם בטא-קרוטן) 18, על ראיית לילה באנשים בריאים 19, אצל חולים בדלקת רשתית סכרתית (נלקח בשילוב עם בטא-קרוטן) 20, אצל חולים שאובחנה אצלם ירידה בראייה באור בוהק 21, אצל חולים הסובלים מניוון של הכתם הצהוב, מחלת רשתית עקב סכרת, דלקת של הרשתית, רטיניטיס פיגמנטוזה 22 ואצל חולים עם קוצר ראייה הולכת ומחמירה 23.

מחקרים מאוחרים יותר בדקו את השפעת האוכמניות על  הפעילות הקפילארוטרופית אצל חולים עם מחלות כלי דם ורידיים 24, אצל חולי סכרת עם מיקרואנגיופטיה (מחלה שתוקפת את כלי הדם

הנימיים)25   אצל חולים אחרים עם בעיות רשתית שונות26, עם קוצר ראייה, גלאוקומה, רטיניטיס פיגמנטוזה 27, מחלות רשתיות הקשורות לסכרת וליתר לחץ דם 28.

מחקרים נוספים בדקו השפעות של אוכמניות על התקדמות בהתפתחות של קטראקט, כאשר פרי האוכמניות  נלקח יחד עם ויטמין  E29.

 

האישור של הפרמקופיאה הגרמנית ניתן לפרי האוכמניות שכולל את הפרי השלם, היבש, הבשל של Vaccinium myrtillus L.. בחינת זיהוי מפורטת ובה הפרי ממוצה במים בכדי למצות את הסוכרים. אחר כך, ממצים את הגליקוזידים האנתוציאנינים בעזרת מתנול. את האנתוציאנידינים מקבלים על-ידי הידרוליזה בעזרת חומצה הידרוכלורית 1,10.  בדיקות מיקרו- ומקרו-סקופיות מבוצעות כמו גם בדיקת כרומטוגרפיה (TLC)בכדי לחשוף פיגמנטים אנטוציאנים.

מבחן לגילוי זיופים מבוצע  עם בילברי צפוני Vaccinium uliginosum1,3,10  .

מכיוון שמשתמשים בעיקר בפרי השלם, בדיקה מקרוסקופית היא החשובה ביותר 3.

הפרמקופיאה האוסטרית דורשת שהפרי יכלול לא פחות מ-50% תמצית מסיסה במים  3,30 .

בנוסף, דורשת הפרמקופיאה השוויצרית, שיכלול לא פחות מ-1.5% טאנינים 3,31.

 

תיאור

האוכמניות כולל פרי בשל ויבש של Vaccinium myrtillusL.(משפחת אברשיים), וההכנות שלהם במינון יעיל.

הפירות מכילים טאנינים, אנתוציאנינים וגליקוזידים פלבונואידים.

 

כימיה ופרמקולוגיה

פרי האוכמניות  מכיל 5-10% טאנינים (catechin); בסביבות 30% סוכר; מעל 1% חומצות פירות 1,

פלבונולים גליקוזידים כוללים – astragalin, hydroside, isoquercitrin, quercitrin

חומצות פנוליות – קפאית וכלורוגנית 32,33.

פקטינים

טריטרפנים – 0.25% חומצה אורסולית

פוליפנולים (0.5% אנתוציאנים) 34,35 ,  כמו פרוציאנידינים  B1-B42,5,  ובעיקר האנתוציאנידינים – מלבידין, ציאנידין ודלפינידין 1 מקושרים לאחד משלושת הסוכרים (גלוקוז, גלקטוז וארבינוז)36– לדוגמא,

delphinidine-3-O-arabinoside, delphinidine-3-O-galactoside, delphinidine-3-O-glucoside. .

האנתוציאנינים הם אגליקונים מחוברים לאחד משלושת הגליקוזידים 37. כמות האנתוציאנינים גדלה ככל שהפרי מבשיל, בעוד  שכמות הטאנינים והפרואנתוציאנידים דימרים  (B1-B4)יורדת 5 .

CommissionEמדווח על פעילות מכווצת.

פרי האוכמניות  הראה פעילות מגנה על כלי דם, אנטי-בצקתית, נוגדת חימצון, נוגדת דלקת ומכווצת 7.

 

נראתה פעילות מנטרלתרדיקלים חופשיים ומעכבת c-AMP phosphodiesterase  פעילות38'39.

מחקרים קליניים במבחנה ובגוף החי הראו הצטברות של טסיות דם ואקוסנואידים בכלי הדם. מחקרים ראשוניים בבני אדם הראו פעילות מגינה על כלי הדם. אנתוציאנינים גורמים לייצור מחודש של רודופסין ומצביעים על אפשרות לטיפול בראיית לילה לקויה, ניוון הכתם הצהוב, גלאוקומה וקטראקט 38.

 

שימוש

CommissionEאישר את השימוש הפנימי בבילברי לטיפול בשלשול אקוטי לא-ספציפי ולריפוי מקומי של דלקות קלות בריריות הפה והגרון.

רשימת הרשיונות הסטנדרטית הגרמנית מציינת את השימוש בתה אוכמניות כתומך בריפוי של שלשול אקוטי לא-ספציפי בילדים ומבוגרים 3,11.

מיצוי של פרי אוכמניות יכול להקל על תופעות של מחלות כלי-דם כולל בעיות חולשה נימיות, אי-ספיקת ורידים וטחורים. משתמשים בו גם כטיפול משני להתקפים של דלקת ספסטית של המעיים 38.

 

התוויות נגד

לא ידועות

 

תופעות לוואי

לא ידועות

 

שימוש בתקופת הריון והנקה

לא ידועות הגבלות

 

אינטראקציה עם תרופות אחרות

לא ידוע

 

הכנות ומינון

אלא אם כן נאמר אחרת – 20-60 גרם של פרי בשל-יבש ליום לחליטה או מירתח, או הכנות רפואיות אחרות לשימוש פנימי.

שימוש חיצוני: מירתח בריכוז של 10% או הכנות אקויולנטיות לשימוש מקומי.

לפי הפרמקופיאה האוסטרית, מנה יחידה ממוצעת לפרי האוכמניות היא 5 גרם 35,40 .

שימוש פנימי – פרי מיובש  4-8 גרם בלקיחה עם מים, מספר פעמים ביום  3,11,35 .

מירתח 5-10 ג' פרי יבש כתוש ב-150מ"ל מיםקרים, מביאים לרתיחה למשך כ-10 דקות, מסננים כשעוד חם. שותים קר מספר פעמים ביום עד להפסקת השלשול.

השרייה קרה – משרים 5-10 גרם של פרי יבש כתוש ב-150 מל' מים קרים למשך שעתיים (הפרי יספוג את המים ויתפח). שותים קר מספר פעמים ביום 3,11,35.

מיצוי נוזלי 1:1 (g/ml)2-4 מל', 3 פעמים ביום37,41.              

מיצוי יבש (25% אנתוציאנינים) – 80-160 מג', 3 פעמים ביום 6,42.

שימוש חיצוני – 10% תמצית ממירתח או הכנה דומה למריחה מקומית

מירתח  5-10 גרם של פרי יבש כתוש ב-150 מל' מים קרים, להביא לרתיחה למשך כ-10 דקות, לסננן כשעוד חם.

שטיפות פה – מכילות 10% תמצית מהמירתח.

דמשך הטיפול – אם השלשול נמשך יותר מ- 3-4 ימים, יש להתייעץ עם רופא.

 

מקורות

 

1. - Wichtl, M. 1996. MonographienKommentar. In: Braun, R. et al. 1997. 

      Standardzulassungen f r FertigarzneimittelText and Kommentar.Stuttgart: Deutscher  

      Apotheker Verlag

2. - Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in  

     Food, Drugs, and Cosmetics,2nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc. 84-85.

      3. - Wichtl, M. and N.G. Bisset (eds.). 1994. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals.     

            Stuttgart: Medpharm Scientific Publishers. 351-352.

4. - Grieve, M. 1979. A Modern Herbal. New York: Dover Publications, Inc.

      5. - Morazzoni, P. and E. Bombardelli. 1996. Vaccinium myrtillus L. Fitoterapia 67(1):329.

6. - Foster, S. 1996. Bilberry: A Long History. Health Food Business. August 1996: 40.

      7. - Bone, K. and M. Morgan. 1997. BilberryThe Vision Herb. MediHerb  Professional Review

             59:14.

8. - Tyler, V.E. 1994. Herbs of Choice: The Therapeutic Use of Phytomedicinals. New York:  

      Pharmaceutical Products Press.

  

 9. - Bundesanzeiger (BAnz). 1998. Monographien der Kommission E (Zulassungs- und   

       Aufbereitungskommission am BGA f r den humanmed. Bereich, phytotherapeutische

       Therapierichtung und Stoffgruppe). Kln: Bundesgesundheitsamt (BGA).

      10. - Deutscher Arzneimittel-Codex (DAC). 1986. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag

      11. - Braun, R. et al. 1997. Standardzulassungen f r FertigarzneimittelText and  Kommentar.                     

              Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.

      12. - German Homeopathic Pharmacopoeia (GHP). 1993. Translation of the Deutsches  

              Homopathisches Arzneibuch(HAB 1), 1st ed., 5th suppl. 1991. Stuttgart: Deutscher

              Apotheker  Verlag. 383-384.

      13. - Regtop, H. 1998. Age related macular degeneration. Aust J Med Herbalism 10(2):38-45.

      14.-  Cluzel, C., P. Bastide, P. Tronche. 1969. [Phosphoglucomutase and glucose-6-

              phosphatase activities of the retina and anthocyanoside extracts from Vaccinium

              myrtillus (study in vitro and in vivo)] [In French]. C R Seances Soc Biol Fil  

              163(1):147-150.

      15. - Lietti, A., A. Cristoni, M. Picci. 1976. Studies on Vaccinium myrtillus anthocyanosides. I.   

              Vasoprotective and antiinflammatory activity. Arzneimforsch 26(5):829-832.

16. - Colantuoni, A., S. Bertuglia, M.J. Magistretti, L. Donato. 1991. Effects of Vaccinium

        myrtillus anthocyanosides on arterial vasomation. Arzneimforsch 41(9):905-909.

17. - Jayle, G.E. and L. Aubert. 1964. [Action des glucosides d'anthocyanes sur la vision

        scotopique et mesopique du sujet normal] [In French]. Therapie 19:171.

18. - Fiorini, G., A. Biancacci, F.M. Graziano. 1965. Modificazioni perimetriche ed  

        adattometriche dopo ingestione di mirtillina associata a beta-carotene [Perimetric and

        adaptometric modifications after ingestion of myrtillin associated with beta-carotene].

        Ann Ottalmol Clin Ocul 91(6):371-386.

19. - Jayle, G.E. et al. 1965. [Study concerning the action of anthocyanoside extracts of  

        Vaccinium Myrtilluson night vision] [In French]. Ann Ocul (Paris)198(6):556-562.

20. - Sevin, R. and J.F. Cuendet. 1966. Effets d'une association d'anthocyanosides de

        myrtille et de beta-carotene sur la resistance capillaire des diabetiques [In French].

        Ophthalmologica 152:109-117.

21. - Zavarise, G. 1968. Sull'effetto del trattamento prolungato con antocianosidi sul senso

         luminoso [Effect of prolonged treatment with anthocyanosides on light senstivity]. Ann

         Ottalmol Clin Ocul 94(2):209-214.

22. - Neumann, L. 1971. Therapeutische Versuche mit Anthozyanosiden bei

        Langzeitbehandlungen in der Augenheilkunde [In German]. Klin Monatsbl Augenheilkd

        158:592-597.

23. - Politzer, M. 1977. [Experiences in the medical treatment of progressive myopia] [In

        German]. Klin Monatsbl Augenheilkd 171(4):616-619.

24. - Ghiringhelli, C., F. Gregoratti, F. Marastoni. 1978. Attivita capillarotrop di antocianosidi

        and alto dosaggio nella stasi da flebopatia [Capillarotropic activity of anthocyanosides in

        high doses in phlebopathic statis]. Minerva Cardioangiol 26(4):255-276.

25. - Lagrue, G. et al. 1979. Pathology of the microcirculation in diabetes and alterations of

        the biosynthesis of intracellular matrix molecules. Front Matrix Biol S Karger 7:324-325.

26. - Scharrer, A. and M. Ober. 1981. Anthocyanoside in der Behandlung von Retinopathien

        [Anthocyanosides in the treatment of retinopathies] [In German]. Klin Monatsbl

        Augenheilkd 178(5):368-389.

27. - Caselli, L. 1985. Studio clinico ed elettroretinografico sull'attivita degli antocianosidi  

        [Clinical and electroretinographic study on activity of anthocyanosides]. Arch Med Int

       (Parma) 37:29-35.

28. - Perossini, M. et al. 1987. Diabetic and hypertensive retinopathy therapy with Vaccinium

       myrtillus anthocyanosides (Tegens): Double blind placebo controlled clinical trial. Ann

       Ottalmol Clin Ocul 113:1173.

      29. - Bravetti, G. 1989. Preventive medical treatment of senile cataract with vitamin E and  

              anthocyanosides: clinical evaluation. Ann Ottalmol Clin Ocul 115:109.

30. - sterreichisches Arzneibuch, 1st suppl. ( AB). 1983. Wien: Verlag der sterreichischen

        Staatsdruckerei.

     

      31. - Pharmacopoeia Helvetica, 7th ed. Vol. 14.(Ph.Helv.VII). 1987. Bern: Office Central Fdral

              des Imprims et du Matriel.

      32. - Azar, M., E. Verette, S. Brun. 1987. Identification of some phenolic compounds in   

             bilberry juice Vaccinium myrtillus.J Food Sci 52(5):12551257.

      33. - Friedrich, V.H. and J. Schnert. 1973. Untersuchungen ber einige Inhaltsstoffe der Bltter

        und Fruchte von Vaccinium myrtillus [Phytochemical investigation of leaves and fruits of

        Vaccinium myrtillus]. Planta Med 24(1):90-100.

      34. - Hnsel, R., K. Keller, H. Rimpler, G. Schneider (eds.). 1992-1994. Hagers Handbuch der  

              Pharmazeutischen Praxis,5th ed. Vol. 46. Berlin-Heidelberg: Springer Verlag.

35. - Meyer-Buchtela, E. 1999. Tee-RezepturenEin Handbuch f r Apotheker und rzte.

        Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.

      36. - Barrette, E.P. 1999. Bilberry fruit extract for night vision. Alternative Medicine Alert

               2(2):2021

37. - Cunio, L. 1993. Vaccinium myrtillus. Aust J Med Herbalism 5(4):81-85.

        Deutscher Arzneimittel-Codex (DAC). 1986. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.

      38. - Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier

              Publishing.

      39. - Ferretti, C., M.J. Magistretti, A. Robotti, P. Ghi, E. Genazzani. 1988. Vaccinium myrtillus

               anthocyanosides are inhibitors of cAMP and cGMP phosphodiesterases. Pharm Res

               Comm 20(11):150.

40. - sterreichisches Arzneibuch ( AB). 1991. Wien: Verlag der sterreichischen

        Staatsdruckerei

41. - Anderhuber, R. 1991. Vaccinium myrtillus. Aust J Med Herbalism 3:1314

42. - Pizzorno, J.E. and M.T. Murray. 1992. A Textbook of Natural Medicine. Seattle, WA:

        Bastyr University Publications.

 

.

 

מקורות נוספים

 

  • Alexeeff, T. 1998. Circulatory insufficiency: a historical and modern review of three classic herbs. Aust J Med Herbalism 10(4):135-140.
  • Alfieri, R. and P. Sole. 1964. Influence des anthocyanosides administres par voie parenerale sur l'adaptoelectroretinogramme du lapin. C R Soc Biol 158:23-38.
  • Benninger, J. 1997. Understanding Bilberry. Health Supplement Retailer. March 1997: 54.
  • Bettini, V. et al. 1984. Interactions between Vaccinium myrtillus anthocyanosides and serotonin on splenic artery smooth muscle. Fitoterapia 55(4):201-208.
  • Bettini, V. et al. 1984. Interactions between Vaccinium myrtillus anthocyanosides on vascular smooth muscle. Fitoterapia 55(5):265-272.
  • Bomser, J., D.L. Madhavi, K. Singletary, M.A. Smith. 1996. In vitro anti-cancer activity of fruit extracts from Vaccinium species. Planta Med 62(3):212-216.
  • Der Marderosian, A. (ed.). 1999. The Review of Natural Products. St. Louis: Facts and Comparisons.
  • Detre, Z., H. Jellinek, R. Miskulin. 1986. Studies on vascular permeability in hypertension: action of anthocyanosides. Clin Physiol Biochem 4(2):143-149.
  • Mian, E. et al. 1977. Anthocyanosides and microvessel walls: new findings on the mechanism of action of their protective effect in syndromes due to abnormal capillary fragility. Min Med 68:35-65.
  • Morazzoni, P. and M.J. Magistretti. 1990. Activity of bilberry, an anthocyanoside complex from Vaccinium myrtillus (VMA), on platelet aggregation and adhesiveness. Fitoterapia 61(1):13-21.
  • Orsucci, P.L. et al. 1983. Treatment of diabetic retinopathy with anthocyanosides: a preliminary report. Clin Oc 5:377.
  • Repossi, P., R. Malagola, C. De Cadilhac. 1987. The role of anthocyanosides on vascular permeability in diabetic retinopathy. Ann Ottalmol Clin Ocul 357.
  • Wichtl, M. (ed.). 1989. Teedrogen, 2nd ed. Stuttgart: Wissenschaftliche Verlagsgesellschaft.

 

המידע עובד מתוך The Complete German Commission E MonographsTherapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.