על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Asclepias tuberosa אסקלפיאס - Asclepias tuberosa אסקלפיאס
>>גרסת הדפסה
אסקלפיאס Asclepias tuberosa
שם אנגלי: Pleurisy root
משפחה: Asclepiadaceae (Milk-weed family)
חלקי צמח בשימוש: שורש, נקטף בדרך כלל אחרי שנתיים
תאור בוטני: צמח עשבוני רב שנתי. ענפים רבים מסתעפים מהשורש, ומגיעים לגובה של 40-70 ס"מ. הפרחים בצבע כתום. הפריחה בחודשים יוני עד ספטמבר. השורש באורך 15-25 ס"מ, ובעובי של 2-7 ס"מ. צבעו כתום-חום מבחוץ ולבן מבפנים.
בניגוד לצמחים אחרים במשפחה לסוג Esclepias אין מוהל חלבי. כשפוצעים אותו יוצא נוזל בהיר ושקוף.
מוצאו של הצמח באמריקה, והוא נפוץ בעיקר בדרום. מרבים לגדל אותו כצמח נוי. הצמח מושך אליו פרפרים רבים, וזה המקור לשמו העממי Butterfly-weed (1).
רפואה מסורתית: האינדיאנים החשיבו את ה-Esclepias לאחד הצמחים החשובים ביותר לטיפול במחלות ריאה. השתמשו בו בשימוש פנימי וחיצוני לטיפול בזיהומים של דרכי הנשימה. השתמשו בו גם לטיפול בלב ובכאבי בטן.
בשימוש חיצוני השתמשו בו לטיפול בפגעי עור שונים.
מרכיבים: גליקוזידים קרדיאליים, ascelpiadin (2)
פלבנואידים, rutin, kaempferol, quercitin, isohamnetin (2)
ספונינים טריטרפניים, friedalin, lupeol, alpha amyrin
beta-amyrin (2,3)
רזין asclepion  (3).
פעילות: נוגד דלקת, נוגד עוויתות, קרמינטיבי, מכייח, מוסיף לחות לקרומים נסיוביים, מגביר הזעה, דיורטי, אסטרוגני, מאזן בלוטות זיעה.
 
התוויות: לטיפול במחלות של דרכי הנשימה, מתאים במיוחד לטיפול במקרים של ליחה יבשה החוסמת את דרכי הנשימה, לטיפול בשיעול יבש, בעור חם ויבש (4), לטיפול בדלקת של קרום הריאה, ודלקת של קרום הלב, מוריד חום (5), למקרים של עודף או חוסר הזעה. להגברת הזעה לוקחים את הצמח בתוך מים חמים, וכדי להפחית הזעה לוקחים מינון נמוך של מיצויי כוהליים (4).
בנוסף הצמח מומלץ לבעיות של מחזור חודשי, כגון, אל-וסת, כאבים, אי סדירות של המחזור החודשי (2,3).
פרמקולוגיה: הגליקוזידים הקרדיאליים מגבירים התכווצויות של הלב ומפחיתים את תפוקת הלב (6).
בנוסף יש להם פעילות דיורטית על ידי עיכוב המערכת רנין- אנגיוטנסין, אלדוסטרון (7), והם כנראה משתתפים בפעילות הדיורטית של הצמח. יתכן שהצמח עוזר ללב בזה שהוא מפחית את הגודש בריאות (8).
הפלבונואידים הם נוגדי דלקת, ומסייעים לפעילות האנטי ויראלית של הצמח (9). הם גם נוגדי חמצון ואלרגיה (6) ומשתתפים בפעילות נוגדת הדלקת של הצמח.
הספונינים הם נוגדי דלקת ומכיחים, וממלאים תפקיד בפעילות הצמח על דרכי הנשימה (6).
התוויות נגד: אינו מומלץ בהריון כי הוא ממריץ את הרחם,
אינו מומלץ למטופלים המשתמשים בתרופות המבוססות על גליקוזידים קרדיאליים.
מומלץ לא להשתמש בצמח לזמן ארוך.
הכנות ומינון: טינקטורה 1:5 ב-50% אלכוהול (10) או 45% לפי Hoffmann (5) 1-3 מ"ל 1-3 פעמים ביום
מירתח, כפית לכוס 2-3 כוסות ליום (10)
או חליטה שלוש כוסות ליום (5).
ספרות.
1.     Tekela S. 2000 Wild flowers of Michigan Field Guide. Adventure Publications Inc, Cambridge, MN, p. 79.
2.     Wren RC. 1988, Potter’s New Cyclopedia of Botanical Drugs and Preparations. The C.W. Daniel Company Ltd, Essex, England.
3.     Holmes P. 1997, The Energetics of Western Herbs: Treatment Strategies Integrating Western and Oriental Herbal Medicine (Vol 1). Snow Lotus Press, Boulder, CO, p.238.
4.     Felter HW. 1994, The Eclectic Materia Medica, Pharmacology and Therapeutics, Botanical Vol 1, Eclectic Medical Publications, Sandy, OR.
5.     Hoffmann D. 2003, Medical Herbalism; The Science and Practice of Herbal Medicine, Healing Arts Press, Rochester,VT, p. 531-532.
6.     Yarnell E. 2004, Phytochemistry and Pharmacy for Practitioners of Botanical Medicine. Healing Mountain Publishing, Wenatchee. WA.
7.     Bruneton J. 1999, Pharmacognosy, Phytochemistry Medicinal Plants. Lavoisir Publishing, Secaucus, NJ.
8.     Charles D. 2007, Monograph: Asclepias tuberose, J. of American Herbalist Guild, 7: (2):13-20.
9.     Savov VM. et al. 2006, Effects of rutin and quercetin on monooxygenase activities in experimental and Toxicologic Pathology, 58(1): 59-64.
Cech R. 2000, Making Plant Medicine. Horizon Herbs Publications, Williams, OR, p. 202.