על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
הודיה - Hoodia gordonii - הודיה - Hoodia gordonii
>>גרסת הדפסה
הודיה - Hoodia gordonii
משפחה: Apocyanaceae , הרדופיים
בעבר היה הסוג Hoodia שייך למשפחת ה- Asclepiadaceae אבל לאחר מחקרים הוחלט שהוא שייך למשפחת ההרדופיים, Apocyanaceae.
המין הראשון של Hoodia דווח בשנת 1772. נתנו לו את השם Stapelia pilifera. על שמו קוראים לצמחים סוקולנטים בעלי גבעול בשם Stepeliads. במשך השנים הוא קבל את השם Hoodia pilifera.
הפרחים שלו קטנים יותר מאלה של Hoodia gordonii
תאור בוטני: Hoodia gordonii הוא צמח סוקולנטי וגובהו עד 1 מ'. הוא נפוץ במדבר קלהארי ובאזורים הצחיחים של דרום אפריקה ונמיביה. הגבעולים שלו סוקולנטים וקוצניים וצבעם ירוק-אפור. לעתים קרובות מכנים אותו קקטוס מדברי, אבל הוא אינו שייך למשפחת הקקטוסים. הוא גדל באיטיות, ונחשב בדרום אפריקה לצמח מוגן. האיסוף, הגידול והיצוא שלו דורשים אישור מהשלטונות.
אתנופרמקולוגיה רוב המינים של ה-stapeliads הם בשרניים וגדלים באזורים צחיחים, ורבים מהם משמשים כמזון (2). אוכלים את הגבעולים טריים או צלויים. Hoodia gordonii  הוא צמח מר ונחשב לבלתי אכיל. בשנת 1994 נכתב עליו שאינו אכיל וגם אינו נחשב לבעל ערך רפואי אצל שבט ה-Khoisan המתגורר באזורים שהוא גדל (3). מקור אחר (4) מספר ש-Hoodia gordonii נחשב לחסר ערך תזונתי ורפואי דרומה לנהר Orange, אבל במדבר קלהארי הבושמנים מקלפים את הגבעולים הצעירים הבשרניים ואוכלים אותם טריים או מבושלים (4).
גם במקורות קדומים יותר נכתב בבירור ש- Hoodia pilifera היה המין המועדף על התושבים (5). השתמשו בו כדי להרוות את הצמאון. Marloth  כתב ב-1932 (6) ש-H. pilifera הוא המין החשוב ביותר אצל הילידים, שמשתמשים בו כתחליף למזון ולמים כשהם מצויים בצמצום.  Marloth מספר שהוא השתכנע אחרי הפצרות של המדריך ההוטנטוטי לאכול את הצמח. המיץ שלו היה מתוק והזכיר ליקוריץ, והוא לא סבל יותר מרעב במשך כל היום, וגם כשחזרו למחנה לא היה לו שום צורך לאכול (6).
Fox  ו- Norwood Young (7) מדווחים ש – H. pilifera הוא צמח שמפחית צמאון, ושצמחים ממין זה נחשבים לאכילים על ידי התושבים. במקורות אלה לא מסופר על Hoodia gordonii  שהוא צמח המפחית תאבון (2).
מרכיבים: רוב המרכיבים שבודדו ממינים דןמים ל-Hoodia הם pregnane glycosides  המכילים סוכרים 6-deoxy  ו- 2,6-dideoxy(8,9). המרכיב המפחית תאבון ב-H. gordonii הוא טריגליקוזיד של
12beta-tigloyloxy-14beta-hydroxypregn-5-en-20-one (10). המרכיבים הם גליקוזידים של
סטרואידים.     pregnane glycoside
 
מחקרים מעטים נעשו עד עכשיו על היעילות והבטיחות של המיצויים מהצמח. מחקר שנעשה בחולדות שהאכילו אותן עם תערובת של הגליקוזידים הראה ירידה בכמות המזון שהן צרכו וירידה במשקל הגוף (10).
במטרה לבדוק אם יש למרכיבים הפעילים של הצמח השפעה אנורקטית על המוח, הזריקו החוקרים תערובת של גליקוזידים למוח של חולדות (11). הם מצאו ירידה של 50-60% בכמות המזון שנצרכה ב-24 שעות, ועליה ב-ATP בהיפותלאמוס. הם הסיקו שיש לצמח השפעה על מערכת העצבים המרכזית.
המחקר העוסק בצמח הוא התחלתי. לא נעשו מחקרים קליניים בבני אדם, ואין דיווח על תופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות.
הביקוש הגדול לצמח והמקורות שיכולים לספק צמחים באיכות טובה הם מעטים. התוצאה היא זיופים רבים, ומוצרים באיכות ירודה המסתובבים בשוק. נמצאו מוצרים שלא הכילו מרכיבים של Hoodia בכלל.
הצמח נמכר במשתלות בארץ ובמקומות רבים בעולם. צריך להוכיח שהצמחים הגדלים במקומות שונים אמנם מסנתזים את המרכיבים הפעילים המצויים בצמחים הגדלים במדבר קלאהרי ובדרום אפריקה.
בדרום אפריקה, בנמיביה ובארצות נוספות באפריקה מגדלים את ה- Hoodia, ומקווים שהביקוש לצמח יסייע לשיפור המצב הכלכלי ויתן עבודה לתושבים.
 
ספרות
1.     Bruyns PV. 2005 Stapeliads of Southern Africa and Madagascar. Vol. 1. Umdaus Press Pretoria, pp. 4-8.
2.     Van Heerden FR. Hoodia gordonii: A natural appetite suppressant. J. of Ethnopharmacology 2008, 119: 434-437.
3.     Shearing D.1994, Karoo, South African Wild Flower Guide, Vol. 6  Botanical Society of South Africa, Kirstevbosch  p. 118.
4.     Van der Walt P. Le Riche R. The Kalahari and its Plants. Info Naturae, Pretoria, p. 85.
5.     Pappe L. 1862, Silva Capensis. A description of South African Forest Trees and Arborescent Shrubs Used for Technical and Economical Purposes. 2nd ed. Ward & Co, London , pp. 54-55.
6.     Marloth R. 1932 The Flora of South Africa with a Synopsis of the South African Genera of Phanerogamous Plants. Vol. 3 Weldon & Wesley, London pp. 90-94.
7.     Fox FM. Norwood Young ME. 1982, Food from the Veld. Edible Plants from South Africa. Delta Books Craighall (South Africa) p. 118.
8.     Steyn PS. Van Heerden FR. Vieggaar R. 1989, Toxic constituents of the Asclepiadaceae Structure elucidation of the cynafosides, toxic pregnane glycosides of Cynanchum africanum R. British South African Journal of Chemistry 42: 29-37.
9.     Deng J. Liao Z. Chen D. Marsdenosides A-H, polyxypregnane glycosides from Marsdenia tenacissima. Phytochemistry, 2005, 66: 1040-1051.
10.       Van Heerden FR. Horak RM. Maharaj VJ. et al. An appetite suppressant from Hoodia species. Phytochemistry, 2007, 68: 2545-2553.
 McLean DB. Luo LG. Icreased ATP content / production in the hypothalamus may be a signal for energy-sensing of satiety, studies of the anorectic mechanism of a plant steroidal glycoside. Brain Research , 2004, 1020:1-11.