על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
שמן קיק - שמן קיק
>>גרסת הדפסה
שמן קיק
 
עודכן ב: 31.10.11
 
שם מדעי: Ricinus communis
שם עברי: קיקיון מצוי
שם אנגלי: Castor oil plant
משפחה: חלבלוביים, Euphorbiaceae
חלקי צמח בשימוש: שמן המופק מהזרעים
 
תאור הצמח: מוצאו של הקיקיון מאפריקה, כנראה מאתיופיה (1) הוא הסתגל לארצות סוב-טרופיות, והוא נפוץ בארצות חמות (2). הוא גדל בר בארץ. בארצות הטרופיות הוא מגיע לגובה של 15 מ'. בארצות ממוזגות הוא גדל כשיח (1). העלים גדולים, בעלי 5-12 אונות.
הפירות מכוסים בקוצים רכים אדומים. בתוכם זרע מאורך, רעיל (3).
השמן המופק מהזרעים נקרא שמן קיק. הוא חסר צבע או צהוב בהיר, צמיג, נמס חלקית בהקסן, בניגוד לשאר השמנים שנמסים היטב בהקסאן. כשמקררים אותו ל-0 מעלות הוא נעשה צמיג יותר, ובהדרגה מופיעה עכירות (4).
השמן מכיל: חומצות שומנית: פלמיטית עד 2%, סטארית עד 2.5%, אולאית 2.5-6.0%,
לינולאית 2.5-7.0%, לינולנית עד 2.5%, eicosenoic עד 1.0%, ריצינולאית 85-92%
ועוד חומצות שומניות בריכוז נמוך (4).
המרכיב העיקרי של השמן הוא החומצה הריצינולאית, שהיא חומצה בלתי רוויה, בעלת 18 אטומי פחמן (4). היא מצויה בשמן בעיקר בצורת הפרקורסור, הטריגליצריד ריצינולאין 70-77% מהשמן (5).
חומצה ריצינולאית
 
פעילות: נוגד דלקת, מזרז לידה, משלשל, מרפא פצעים
 
פרמקולוגיה
פעילות נוגדת דלקת
ניסויים שנעשו בחיות מעבדה הראו שחומצה ריצינולאית גורמת לדלקת עם ריכוזים גבוהים, ומעכבת דלקת עם ריכוזים נמוכים (6). נערכו ניסויים המשווים את פעילות החומצה הרצינולאית והקפסאיצין כגורמים וכמעכבים דלקת. הראו בשניהם עליה בחומר P בטיפול הראשון, ובהמשך גם כשניתן אותו מינון של חומר במשך 8 ימים, התקבל עיכוב של הדלקת וירידה ברמת חומר P (7).
זרוז לידה
שמן קיק היה ידוע ברפואה המסורתית כמזרז לידה. מיילדות הרבו להמליץ לנשים להשתמש בו לקראת הלידה (1). מנגנון הפעולה שלו אינו ברור, והמספר הקטן של מחקרים שנעשו אינו מאפשר להמליץ על שמן קיק כאמצעי יעיל ובטוח לשימוש (1).
במחקר שנערך על השפעת שמן קיק על זרוז לידה השתתפו 100 נשים, שהיו כולן בשבוע 40-42 להריון (8). קבוצה אחת כללה 52 נשים שקבלו פעם אחת 60 מ"ל של שמן קיק. הקבוצה השניה כללה 48 נשים ולא קבלה כלום. השפעה חיובית של השמן התבטאה בלידה מוצלחת תוך 24 שעות.
שלושים מתוך 52 הנשים (57.7%) שקבלו שמן קיק ילדו תוך 24 שעות, בהשוואה ל- 2 מתוך 48 הנשים (4.2%) שלא קבלו טיפול. לא התקבל מידע על תמותה או מחלה של האמהות או התינוקות (8). תופעת הלוואי העיקרית היתה בחילה.
התוצאות ניראות חיוביות אבל המידגם היה קטן ולא ניתן להסיק ממנו על יעילות ובטיחות הטיפול בשמן קיק לזרוז לידה (1).
שמן קיק כמשלשל
הפעילות העיקרית של שמן קיק היא הרטבה וריכוך של הצואה, והקלה על הערבוב שלה עם מים וליפידים. הטריגליצריד של החומצה הריצינולאית המצויה בשמן הקיק מתפרק במעי הדק על ידי אנזימים מפרקי שומנים, ליפאזות, לחומצה ריצינולאית וגליצרול (1). הריצינולאט שנוצר מגביר ייצור של AMP ציקלי, וזה גורם לשחרור מוגבר של אלקטרוליטים מהמעי הדק, הודות לעיכוב בספיגה של נוזלים ושל אלקטרוליטים. הצטברות הנוזלים במעי הדק וההתרוקנות שלהם מהירה, בדרך כלל 1-6 שעות. היא נמשכת עד שכל המסה עוברת למעי הגס, שמתרוקן לגמרי (1).
הפעילות המשלשלת של שמן קיק הוכחה במחקרים שנעשו עם חיות מעבדה וכן במחקרים קליניים (1).
 
 
השפעה על ריפוי פצעים
מחקר נעשה על קצב הריפוי של תורמים שנתנו עור להשתלה. טיפלו בהם עם בלזם פרו ביחד עם שמן קיק. כל התורמים נרפאו בתוך 6-11 יום, ממוצע 8 ימים. לא היו סיבוכים ולא נוצרו זיהומים (9).
תופעות לוואי
שמן קיק עלול לגרום לבחילה, להקאה, לכאבי בטן עוויתיים, לשלשול, לאיבוד של מים ואלקטרוליטים. במקרים כאלה יש להוריד את המינון או להפסיק את השימוש.
ישנם אנשים אלרגים לפירות של הקיקיון, שעלולים לגרום לאסתמה. דווח על מקרים של אלרגיה אצל אנשים שעבדו במפעלים לייצור שמן קוקוס (1).
משתמשים בשמן קיק בקוסמטיקה, במיוחד בייצור של שפתונים, מפני שהשמן פועל כמלחלח יעיל. אלרגיה למוצרים אלה היא נדירה ביותר (1).
התוויות נגד: יש להמנע משימוש בשמן קיק כמשלשל בתקופת ההריון וההנקה (10).
אינו מתאים לשימוש אצל ילדים מתחת לגיל 12 (1).
השמן אינו מומלץ לשימוש במקרים של חסימות בכיס המרה, ובמקרים של רגישות- יתר ונטייה לאלרגיה, במקרים של דלקות כרוניות בדרכי העיכול .
ליווי של רופא או מיילדת הכרחי לשימוש בשמן קיק לזרוז לידה.
מנת יתר: עלול לגרום לבחילה, הקאה, התכווצויות בבטן, שלשול חזק, איבוד של מים ואלקטרוליטים.
אינטראקציות עם תרופות: עלולה להיות אינטראקציה עם גליקוזידים קרדיאליים, עם תרופות לטיפול בקצב לא סדיר של הלב, עם משתנים, עם היסטמין ועם ויטמינים הנמסים בשמן. בכל המקרים חוץ מהגליקוזידים הקרדיאליים, שמן קיק עלול להפחית את היעילות שלהם. במקרה של גליקוזידים קרדיאליים הוא עלול להגביר את תופעות הלוואי (1).
מינון: כמשלשל 1-10 מ"ל ליום (11)
לזרוז לידה 4-60 מ"ל (8)
לשימוש חיצוני משתמשים בשמן למריחה (10)
 
מקורות
1.   Oleum Ricinus in: WHO Monogaphs on Selected Medicinal Plants, Vol 4, 2005, p. 284-299.
2.   Iwu MM. Handbookok African medicinal plants. Boca Raton, FL, CRC Press, 1993.
3.   Medicinal plants in China. Manila, World Health Organization Regional Office for the Western Pacific, 1989 (WHO Regional Publications, Western Pacific Series, No. 2).
4.   European Pharmacopoeia, 5th ed. Strasbourg Directorate for the Quality of Medicines of the Council of Europe (edqm), 2005.
5.   Hagers Handuch der Drogen (CD ROM). Heidelberg, Springer Verlag, 2003.
6.   Vieira C. et al. Pro- and anti-inflammatory actions of ricinoleic acid: similarities and differences with capsaicin. Naunyn Schmiedeberg's Archives of Pharmacology, 2001, 364: 87-95.
7.   Veira C. et al. Effect of ricinoleic acid in acute and subchronic experimental models in inflammation. Mediators of Inflammation, 2000, 9: 222-228.
8.   Kelly AJ. Kavanagh J. Thomas J. Castor oil, bath and/or enema for cervical priming and induction of labour. Cochrane Database Systematic Review, 2001, 2: CD0003099.
9.   Carson SN. et al. Using a castor oil balsam of Peru-trypsin ointment to assist in healing skin graft donor sites. Ostomy Wound Management, 2003, 49: 60-64.
10.               Pharmacopoeia of the People 's Republic of China, Vol 1. Guang-zhou, Guangdong Science and Technology Press, 2005.
Bluemental M. et al. eds. The Complete German Commission E monographs. Austin, TX, American Botanical Council.