על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Alpha & Beta thujones - Alpha & Beta thujones
>>גרסת הדפסה
Alpha & Beta thujones

עודכן ב: 11.04.12

תויון מופיע בחומרי טבע בשני איזומרים, אלפה ובטא. התויון הוא מונוטרפן קטון, המצוי בטבע בשמנים נדיפים של צמחים, כולל Artemisia absinthium,  ובכמה מיני ארטמיסיה (לענה) אחרים, Thuja occidentalis שבו נמצא התויון בראשונה, והוא המקור לשם תויון, Tanacetum vulgare (בן חרצית מצוי, צמח בר בארץ), Salvia officinalis,
Salvia sclarea (מרוה מרושתת), אכילאה אלף העלים, ארז (1). 

ריכוז התויון בצמחים והיחס בין איזומר אלפה לבטא שונים אצל צמחים בני אותו מין, ותלויים בתנאי הגידול, עונת הקטיף, הקרקע, תנאי המיצוי.
,לדוגמא, במרוה רפואית נמצא תויון בריכוז 9-44% מכלל השמן הנדיף, בלענת האבסינת נמצא טווח מ-,0-90%, בתויה מ-12-73%, בבן חרצית ריכוז התויון מגיע עד 81%.
התויון נחשב במשך שנים לרעיל למערכת העצבים ולכבד.

האם הידע לגבי התויון היה מדויק?
התויון התפרסם בעיקר בזכות המשקה האלכוהולי אבסינת, שהוכן מלענת האבסינת, ושייחסו לו השפעה מזיקה על מערכת העצבים. במחצית השנייה של המאה ה-19 היו דרישות מצד רופאים וחוקרים לאסור על השימוש במשקה האבסינת.
רופא צרפתי, Dr. Valentin Magnan עשה ניסויים על חיות עם שמנים נדיפים נקיים. החיות אמנם הגיבו בעוויתות קשות ובמוות. הרופא טען שמשקה האבסינת גורם לניוון של העם הצרפתי ודרש לאסור על מכירתו. לאחר שהוא נאסר לשימוש לא עסקו בו יותר ולא חקרו אותו עד 1970. רק אז התחילו להתעניין שוב בתויון ולחקור אותו, עם שיטות מעבדה משוכללות יותר.
מחקרים שנעשים בימינו עם שיטות עבודה מדויקות יותר מראות שריכוז התויון בלענת האבסינת קטן בהרבה ממה שטענו בעבר, ושיתכן שהוא אינו אחראי כלל להשפעות הקשות על מערכת העצבים.
בעבר חשבו שמשקה האבסינת מכיל 260-350 מ"ג תויון בליטר (2).בשנת 2008  נעשו בדיקות של משקאות שנשארו מהשנים 1895-1910, לאחר שהוא נאסר לשימוש. בדקו את המשקאות עם גז-כרומטוגרפיה, ומצאו בהם ריכוז תויון מ-0.5 מ"ג לליטר ועד 48.3 מ"ג לליטר, ממוצע 25.4 מ"ג לליטר (3).
בשנת 2005 בדקו שלושה בקבוקים משנת 1899 שהוצגו למכירה כבעלי ריכוז גבוה של לענת האבסינת. ריכוז התויון שנמצא בהם היה 4.3 מ"ג לליטר (4).
משקה האבסינת שמיוצר היום עם התקן של האיחוד האירופאי, מכיל ריכוז מקסימלי של 35 מ"ג לליטר של תויון. זהו ריכוז דומה לזה של משקאות אלכוהוליים שמכינים אותם ממינים שונים של לענה (5).

פרמקולוגיה
שגיאה נוספת שחחזרו עליה במשך שנים היתה הטענה שיש דמיון בין התויון לבין הקנבינואידים, ושהתויון נקשר לקולטנים של קנבינואידים  (6). הגיעו לטענה זאת מפני שהמחקרים התעניינו רק בצורת המולקולה.  היום יודעים שהתויון אינו פועל על קולטנים של קנבינואידים ואינו מפעיל אותם (7).
תויון הוא אנטגוניסט לקולטן של GABA (8). הוא מעכב הפעלה והעברת גירוי עצבי דרך הקולטנים של GABA. מאחר ש-GABA הוא מתווך עצבי המדכא פעילות של מערכת העצבים, העיכוב שלו מאפשר פעילות מהירה וסטימולנטית  של תאי עצב. בכך הוא גורם להתעוותות של השרירים ולעוויתות שעלולות להסתיים במוות (9).
תויון הוא גם אנטגוניסט לקולטן של 5-HT3 (10). האיזומר אלפה תויון הוא הפעיל מבין השניים בהשפעה על מערכת העצבים (9).
כאשר נתנו לעכברים מנות של 60 מ"ג לק"ג של תויון ולמעלה מזה, הם קבלו עוויתות ומתו תוך זמן קצר (9). כשנתנו לעכברים לפני התויון diazepam או Phenobarbital הם לא מתו גם אם נתנו ריכוז של 100 מ"ג תויון ל-ק"ג.
תויון נחשב לרעיל לכבד ולמוח בריכוזים גבוהים. צמחים המכילים תויון מצויים בשימוש רפואי, וחלק מהם , כגון, מרווה רפואית, קבלו תקן של מזון. יש להתחשב במינון של צמחים אלה כדי לא להגיע לריכוזים גבוהים של תויון.
רוב המחקרים נעשו על חיות מעבדה. מחקרים מועטים בדקו השפעה של שמנים נדיפים המכילים תויון על בני אדם (1). אין מחקרים על שימוש בתויון לתקופה ארוכה.
על סמך המחקרים המעטים שנעשו, בהם הגיבו בני אדם בדומה למכרסמים בעוויתות אפילפטיות על ריכוזים גבוהים של תויון,  הסיקו שניתן להסיק מהמחקרים על המכרסמים על
השפעת החומר על בני אדם (1). למרות שאין נתונים מדויקים על ריכוזים טוענים שבני אדם רגישים לפחות כמו המכרסמים להשפעה של תויון על מערכת העצבים (1).
לפי זה אישרה הוועדה האירופאית, Commission E  תקן של 5 מ"ג לליטר של משקה אלכוהולי המכיל 25% אלכוהול. זהו ריכוז נמוך בהרבה מזה שניתן במחקרים לעכברים או לחולדות הוא מאפשר ריכוז של 0.08 מ"ג תויון ל-ק"ג משקל אצל אדם בוגר השוקל 60 ק"ג.

מקורות
1. Opinion of the Scientific Committee on Food on Thujone. Expressed on 2 December 2002, European Commission B-1049 Bruxelle Belgium.
2. Padoch et al. Absinthism: a fictious 19th  century syndrome with present impact . www. Substanceabusepolicy.com.content, Februry, 2006
3. Absinthe Myths Finally Laid to rest http://pubs.acs/org/cen/email/cen 86
4. Thujone- cause of absinthism?(http://www.thujone=absinthe-3.html) Lachenmeier.Emmert et al. 2008.
5. Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and Council of 16 December 2008. European Commission
6. Conard III Barnaby, 1988, Absinthe, History in a bottle. Chronicle Books. ISBN 0-8118-1650-8 p. 152.
7. Meschler JP. Howlwtt AC(March 1999) Thujone exhibits low affinity for cannabinoid receptors but fails to evoke cannabimimetic responses. Pharmacol. Biochem. Behav. 62 (3): 473-480.
8. Olsen RW April 2000. Absinthe and gamma-aminobutyric acid receptors. Proc Natl. Acad. Sci. U.S.A 97 (9):4417-4418.
9. Hold KM. Sirisoma NS.Ikeda T. et al. April 2000. Alpha thujone (the active component of Absinthe) gamma aminobutyric acid type A receptor modulation and metabolic detoxification Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A 97 (8) 3826-3831.
10. Deiml T. Haseneder R. Zieglgansberger et al. Feb. 2004. Alpha thujone reduces 5-HT3 receptor activity by an effect on the agonist-reduced desensitization. Neuropharmacology 46 (2) : 191-201.