על מינה פארן מאמרים צור קשר
מאמרים חדשים
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
בורנאול - בורנאול
>>גרסת הדפסה
בורנאול

עודכן ב: 08/02/2016

בכתבה הנוכחית השם בורנאול מתייחס גם למרכיב הכימי המצוי בצמחים כשמן נדיף, וגם לתערובת של כמה מרכיבים דומים,  שנלקחו מצמחים אחדים, ושהבורנאול הוא אחד מהם. התערובת מכילה בורנאול, קמפור וארטמיזיה.

הבורנאול הוא אחד מהמרכיבים הארומטיים של מיני הארטמיזיה, וביחד הם מצויים בשימוש פנימי וחיצוני ברפואה הסינית.

מכינים מהארטמיזיה את המוקסה, שנעשה בה שימוש במשך אלפי שנים ברפואה הסינית. כיום המוקסה מוכרת בעולם כולו ומרבים להשתמש בה במערב.

שורפים את הארטמיזיה על או על יד הגוף כדי לפתח חום מקומי, ולהעצים את ההשפעה של הצמח ואת תערובת הבורנאול שמוסיפים (1).

הבורנאול מופק מהצמח Blumea balsamifera, צמח ארומטי המשתייך למשפחת המורכבים ומוצאו בפיליפינים. בסין משתמשים גם בבורנאול סינתטי שמקבלים אותו בעזרת כמה ריאקציות כימיות מקמפור.

 

בורנאול

הצורה הטיפוסית של הבורנאול היא של חתיכות דקות של קריסטלים לבנים.

זה המקור לשם הסיני של הבורנאול bingpian. Bing משמעותו קרח, ו- pian משמעותו פרוסה, נתח.

צורה נוספת המוזכרת היא של בורנאול טחון לאבקה. זאת הצורה המתקבלת כשמפיקים את הבורנאול מה- Blumea שמגדלים אותה בדרום סין.

השימוש המקורי בתערובת של הבורנאול היה כקרמינטיבי , מוריד חום , נוגד תולעים ומסייע במקרים של כאבי בטן ובעיות בעיכול (1).

כיום ממליצים על תערובת הבורנאול לפתיחת אברי חוש חסומים. מתארים אותו כחריף, מר וצונן (2). משתמשים בבורנאול במקרים של מחלות של חום וכאב, וכשהחסימה של אברי החוש עלולה לגרום למחלות עם עוויתות (1).  בנוסף משתמשים בבורנאול לטיפול במחלות של דרכי הנשימה, וכן ביחד עם עוד מרכיבים לשימוש חיצוני, במקרים של פצעים בפה, נפיחות בגרון, זיהומים של האוזן, פסוריאזיס, כוויות ומחלות עיניים (1).

המינון המומלץ 30-100 מ"ג ליום, בפרמקופאה ממליצים על 150-300 מ"ג ליום.

הצמח Blumea balsamifera הוא צמח חשוב ברפואת האיורודה בהודו.

הם משתמשים במיץ טרי מהצמח לטיפול בדלקות עיניים, ובשימוש פנימי הוא מומלץ לטיפול בתולעים ודיזנטריה.

הצמח מתואר כמכייח, מגביר הזעה, אנטיספטי, נוגד עוויתות (1).

 

בורנאול מצוי בצמחים: Cardamon-הל, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר, Lindera, קליפת גזע של מגנוליה, כורכום, Liquidambar ושמן קמפור (1).

 

שימוש חיצוני בבורנאול

השימוש החיצוני בבורנאול יותר נפוץ מאשר השימוש הפנימי. משתמשים בתערובת הבורנאול לטיפול בכאבים רוימטיים, כוויות, טחורים, מחלות עור, כיבים בפה, כאב אוזניים.

מכינים מהם פלסתר נגד כאבים. זהו ידע שהיה בסין לפני שנים רבות והוא נפוץ גם בימינו. מוציאים לשוק פורמולות פטנט חדשות, המיועדות לטיפול בכאבים במקומות שונים בגוף (1).

 

דוגמאות להכנות עם בורנאול לטיפול בבעיות בעור.

Luhui binz zhu weifu ji

 

1 עלה אלויורה

0.3-1.0 ג' תערובת בורנאול

1ג' אבקת פנינה

לערבב את כל המרכיבים. למרוח 1-2 פעמים ביום על פצעים של הרפס זוסטר.

 

Di yu er cang hu gao

 

18 ג' Phellodendron

18 ג' Atractylodes (cangzhu)  

18 ג' Xanthium

36 ג' Sanguisorba –בן סירה, צמח ממשפחת הורדניים הגדל בר בארץ

3 ג' מנתול

1.5 ג' תערובת בורנאול

לטחון הכול לאבקה להוסיף petroleum jelly כדי לתת מירקם של משחה

למרוח 2-3 פעמים ביום במקרים של דרמטיטיס אטופי.

 

Qing liang fen

120ג' אבקת טאלק

20 ג' licorice טחון לאבקה

12 ג' תערובת בורנאול

למרוח 3-5 פעמים ביום על מכת שמש עם אודם ושלפוחיות

השימוש בקמפור כמחליף של בורנאול

 

מפיקים את הקמפור מהעץ Cinnamomum camphora. השימוש בקמפור נעשה שכיח יותר מאשר בבורנאול.

במזרח אסיה נהגו להשתמש בקמפור כאנטיספטי, נוגד עוויתות, קרמינטיבי, מסייע לנשימה, נוגד תולעים.

הקמפור, במינון תירפואיטי, מחמם את הקיבה, מגביר פריסטלטיקה, מרחיק גזים. הוא נספג בקלות מתכשירים בשימוש חיצוני ומאינהלציה (3).

בשימוש חיצוני הקמפור נוגד גרוד, משכך כאב, אנטיספטי. ביחד עם תחמוצת אבץ וטאלק ניתן להשתמש בו לטיפול בפצעים קשים לריפוי, אקסמה, אורטיקריה ופצעים של הרפס זוסטר(1).

מטפטפים מהקמפור למים חמים ונושמים את הקמפור המשתחרר כאדים.

טיפול זה מומלץ להרגיע כאבי ראש קשים, להרגיע הצטננות, להקל על הנשימה כשהאף סתום עם נזלת.

 

שימוש פנימי בקמפור

 

הקמפור מרגיע את העצבים,   משכך כאב, מרגיע עוויתות. הוא יעיל כמרגיע של העצבים, במקרים של בחילה או הקאות מתוך עצבנות, שיהוקים.

המינון המומלץ לקמפור בשימוש פנימי הוא 0.3-1.5 ג' ליום (1).

 

Artemisia

 

המין Artemisia argyi הוא הנפוץ ביותר בשימוש חיצוני, כולל להכנת מוקסה.

העלים מכילים 0.3% שמן נדיף הכולל: carveol, terpinol. Carvone, borneol, bornyl acetate, isoborneol, cineol, caryophyllene, linalool, thujone (4).

 

 

השימוש הפנימי מומלץ בשתי פורמולות מסורתיות הכוללות ארטמיזיה (5).                                    

Rehmannia                    18 ג'

Paeonia lactiflora           12ג'

Angelica sinensis            9ג'

Artemisia                       9ג'

Cnidium                         6ג'

Gelatin                           6ג'

Glycyrrhiza uralensis       6ג'

 

השימוש המומלץ בפורמולה הוא לדימום מהרחם במיוחד לדימום בתקופת ההיריון, או אחרי הלידה.

 

 

 

 

 

Ai fu nuangong wan

 

Cyperus                        22%

Artemisia                     11%

Evodia                         11%

Angelica sinensis          11%

Cnidium                      11%

Paeonia lactiflora         11%

Astragalus memb.        11%

Rehmannia                  4%

Dipsacus                      6%

Cinnamon bark            2% 

השימוש בפורמולה הוא לקור וחולשה ברחם, שמתבטא בלויקוראה, כאב בזרועות וברגליים, עייפות, מחזור בלתי סדיר, כאב בטן וחוסר פוריות.

 

השימוש העיקרי של הארטמיזיה הוא להכנת המוקסה. 

השימוש במוקסה

 

Ling shu פרק 73 אומר: מחלה שאין מצליחים לרפא אותה עם אקופונקטורה, יתכן שיהיה ניתן לטפל בה עם מוקסה.

ספר משנת 1575 שנקרא Introduction to Medicine  אומר: כשהמחלה אינה מגיבה לתרופות (הכוונה לצמחים הסיניים) ולאקופונקטורה צריך לטפל עם מוקסה.

הטיפול עם מוקסה מקובל בסין בימינו, והוא נהוג גם במערב. מוכרים אותו בצורות שונות , כגון, צורה של סיגר, שהיא נוחה יותר לשימוש למטפל מערבי.

 

הספר הסיני Chinese Acupuncture and Moxibustion מספר על השימוש במין Artemisia vulgaris  להכנת מוקסה.

 

הצמח לענה מצויה- Artemisia vulgaris  הוא הטוב והמתאים ביותר להכנת מוקסה. העלים שלו מכילים סיבים רכים. המוקסה שמכינים מעלי הלענה המצויה נחשבת למעולה ביותר בין כל סוגי המוקסה הנמכרים.

העלים של הלענה המצויה מרים  וחריפים. הם מייצרים חום נעים כשמשתמשים בהם בכמות קטנה, וחום גדול כשמבעירים כמות גדולה.

יש להם תכונה של יאנג טהור, והם מסוגלים לשקם את היאנג המקורי שהתמוטט.

היאנג שמשתחרר יפתח את 12 המרידיאנים. הוא יזרום דרך שלושת המרידיאנים של ה-yin ויסדיר את הצ'י והדם, יסלק קור ועודף לחות, יחמם את הרחם, יעצור דימום, יחמם את הטחול והקיבה, יפתח חסימות, יסדיר את המחזור ויסייע לעובר אצל אשה בהיריון.

העלים של הלענה המצויה הם בעלי טבע חם וכך הם יכולים להמריץ ולהפעיל את היאנג. הריח החריף של העלים זורם במרידיאנים, מסדיר צ'י ודם.

הטעם המר של העלים מטפל בעודף הלחות, כי המר הוא טעם מייבש.

 

הודות לסיבים שיש בעלי הלענה הבעירה היא איטית. אבל מדגישים שיש להרגיש את הצד הרוחני והמיסטי שיש בחום ובריח, ואיך הוא חודר ומשפיע על הגוף והנפש. לעתים קרובות משלבים טיפול עם מוקסה ואקופונקטורה, ומחממים עם המוקסה נקודות על מרידיאנים שונים.

חימום נקודות מסוימות על מרידיאן הקיבה מסייע לחיזוק של הטחול והקיבה, ממריץ את העיכול ותורם לחיזוק הגוף.

ישנן שיטות שונות של טיפול עם מוקסה, וזה דורש לימוד והתמחות.

משך הטיפול הוא 3-5 דקות על נקודה מסוימת. מזהירים לא להאריך יותר מ-10-15 דקות.

המטפלים טוענים שכדי להשיג חיזוק של הגוף ותמיכה במרץ וכושר הפעולה, הטיפול במוקסה צריך להיות לפחות פעם בשבוע עד שמתחילים לראות תוצאות. בהדרגה  אפשר לרדת לפעם בחודש או פעם בחודשיים או שלושה חודשים.

המוקסה נעשתה מוצר שכיח ומקובל באירופה, אמריקה וגם בישראל.

אנשים רבים אינם אוהבים את הריח של המוקסה, ופיתחו בשבילם מוקסה ללא ריח. הם מפסידים את השמנים הנדיפים הבוערים, שהם אנטיספטיים ומטהרים את חדר הטיפולים.

הם מפסידים גם את הצד הרוחני שיש בריח.

 

מקורות

 

  1. Dharmananda S. Borneol, Artemisia and Moxa in: www.itmonelone.org/arts/borneol.htm
  2. Hong-Yen hsu et al. Oriental Materia Media: a Concise Guide, 1986 Oriental Healing Arts Institute, Long Beach, CA.
  3. Felter HW The Eclectic Materia Medica, Pharmacology and Therapeutics, 1983 Eclectic Medical Publishers, Portland Or.
  4. Tang W. and Eisenbrand G. Chinese Drugs of Plant Origin, 1992 Springer-Verlag, Berlin.

Huang B, and Wang Y. Thousand formulas and Thoudand Herbs of Traditional Chinese Medicine, 1993 Heilongjiang Education Press, Harbin