אספרגוס (שורש) – Asparagus officinalis

שורש אספרגוס נמצא יעיל לשטיפה במקרים של מחלות דלקתיות בדרכי השתן ולמניעת אבנים בכליות. באופן מסורתי, השורש שימש כחומר משתן, משלשל ולטיפול בדל

שם בעברית: אספרגוס (שורש)

שם לטיני: Asparagus officinalis
שם בפרמקופיאה (ספר התרופות): Asparagi rhizoma
שמות נוספים: parrowgras

סקירה כללית האספרגוס הובא לארצות הברית על-ידי המתיישבים האירופאים- אסיאתיים ונקרא בשם העממי sparrowgrass, מרבים לגדל אותו כצמח למאכל. השימושים הרפואיים שלו ידועים פחות, למרות האישור שקיבל מה-Commission E לטיפול בשטיפה של דרכי השתן. ¹הצמח הרב-שנתי יכול לייצר נצר אכיל במשך 30 שנה. הנצרים הללו מספקים סיבים וויטמיניםA -2C. לאחר אכילת ועיכול נצר האספרגוס יש לשתן ריח מיוחד. ריח זה מופיע רק אצל אנשים שירשו מגמה אוטוזומלית דומיננטית מאוחדת³. הנצרים נקצרים באביב למשך מספר חודשים ואז מניחים לצמח להתפתח לצורת דמוי שרך. צורה זו מכינה את השורשים לקראת התפוקה של השנה הבאה. צמחים נקביים מייצרים ענבות אדומות שהופכות לשחורות בסתיו. בארצות הברית עיקר התוצרת המסחרית (90%) מגיעה ממדינות מסצ’וסטס, ניו-ג’רזי, וושינגטון וקליפורניה. מגדלים 2 סוגים : ירוק כהה וגם ירוק-בהיר עד לבן.¹ לעיתים נדירות הגידולים הללו משמשים להכנות רפואיות. לעומת זאת, באירופה ובאסיה לכל חלקי הצמח – הנצרים ובעיקר לשורש אספרגוס – יש היסטוריה של שימוש רפואי. הכנות מהשורש בעלות תכונות משתנות ומשלשלות. השימוש באספרגוס ברפואה מסורתית כולל טיפול במחלות לב, יתר לחץ דם וראומטיזם^4,5.יש דיווח שהשתמשו בנצרי אספרגוס בפורמולות ביתיות לניקוי העור ולטיפול באקנה. הענבות האדומות מהצמחים הנקביים נחשבו כאמצעי מניעה⁴. המין ההודי של האספרגוס שפרושו- "shatavari" או Asparagus racemosus הוא "האישה בעלת מאה הבעלים" משמש לחיזוק מערכת הרבייה הנשית וגם כחומר משתן ואנטי-דלקתי ברפואת האיורוודה המסורתית⁶. המרכיב הפעיל הנחקר ביותר באספרגוס, פרוקטו-אוליגוסכריד, משנה את המיקרופלורה הצואתית בצורה יעילה, בעיקר אצל חולים מבוגרים⁷. הספוניניים בנצרים נמצאו כבעלי פעילות מסוימת כנגד תאי לוקמיהHL-60 in vitro^4,8. פעילות עידוד המערכת החיסונית של השורשים יכולה לעזור לחולי סרטן שמקבלים כימותרפיה ⁹. נמצאו חומרים פעילים בשורש של המין הסיני Asparagus cochinchinensis שיכולים לעכב SA ותאי לוקמיה S180 בעכברים^9,11. במחקרים אחרים, שורש של Asparagus racemosa נמצא מקצר את זמן התרוקנות הקיבה בדומה למאטוכלופראמיד (תרופה שמונעת או מקטינה בחילה והקאות)¹², פעילות שיכולה לעזור בהקלה על צרבת. מחקרים בחיות מעבדה הראו שהמין ההודי מגביר פעילות מאקרופאגים ומונע הידבקות לצפק, פעילות שיכולה למנוע הידבקות של קרום הבטן לאחר ניתוח¹³.
תיאור: שורש אספרגוס כולל את קנה השורש של Asparagus officinalis (משפחת השושניים), וההכנות שלהם במינון יעיל. קנה השורש מכיל ספונינים.
כימיה ופרמקולוגיה: המרכיבים העיקריים כוללים אינולין, asparagusic acid ושמונה פרוקטו-אוליגוסכרידים⁴. שני המרכיבים הגליקוזידים המרים officinalisnin-I and II בודדו מהשורש היבש והם נותנים בטא-סיטוסטרול, sarsasapogenin ותשעה גליקוזידים סטרודיאלים, שנקראים – בסדר פולאריות עולה, asparagosides A to I. מרכיבים פעילים נוספים כוללים אספרגין, טירוזין, ארגינין, חומצה סוקסינית, alpha-aminodimethyl-gamma-butyrothetin, שהוא נגזרת methylsulphonium של מתיונין, שומנים וסוכר.¹⁴ השורש נחשב כבעל תכונות משתנות ומורידות לחץ דם, ומגדיל הוצאת מים מהכליות.^1,4 Commission E מדווח על פעילות משתנת בבעלי-חיים.
שימוש: Commission E אישר את השימוש בשורש אספרגוס לשטיפה במקרים של מחלות דלקתיות בדרכי השתן ולמניעת אבנים בכליות. באופן מסורתי, השורש שימש כחומר משתן, משלשל ולטיפול בדלקות בעצב וראומטיזם⁴.
התוויות נגד: מחלות של דלקת בכליות
הערה: לא לטפל באמצעות שטיפה אם קיימת בצקת כתוצאה מהפרעות בפעילות הלב ו/או הכליות
תופעות לוואי: במקרים נדירים, תגובות אלרגיות בעור
שימוש בתקופת הריון והנקה: לא ידועות הגבלות
אינטראקציה עם תרופות אחרות: לא ידוע
צורת שימוש ומינון: אלא אם כן נאמר אחרת – 45-60 גרם ליום של קנה השורש החתוך חליטה – 45-60 גרם של הצמח החתוך ב-150 מ"ל מים. מיצוי נוזלי 1:1 (g/ml)– 45-60 מ"לטינקטורה 1:5 (g/ml)– 225-300 מ"ל

מקורות / סימוכין

1. Stephens, J.M. 1994. Asparagus. Asparagus officinalis L. Fact Sheet HS-546, Horticultural Sciences Department, Florida Cooperative Extention Service, Institute of Food and Agricultural Sciences, University of Florida.
2. Hamilton, E.M.N. and E.N. Whitney. 1982. Nutrition: Concepts and Controversies, 2^nded. New York: West Publishing.
3. Mitchell, S.C., R.H. Waring, D. Land, W.V. Thorpe. 1987. Odorous urine followingAsparagus ingestion in man. Experientia 43(4):382-383.
4. Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs and Cosmetics, 2^nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.
5. Wren, R.C. 1988. Potter’s New Cyclopaedia of Botanical Drugs and Preparations.Essex: The C.W. Daniel Company Ltd
6. Lad, V. and D. Frawley. 1986. The Yoga of Herbs. Sante Fe, N.M.: Lotus Press.
7. Mitsuoka, T., H. Hidaka, T. Eida. 1987. Effect of fructo-oligosaccharides on intestinal microflora. Nahrung 31(56):427-436.
8. Shao, Y. et al. 1996. Anti-tumor activity of the crude saponins obtained fromasparagus. Cancer Lett 104(1):31-36.
9. Thatte, U.M. and S.A. Dahanukar. 1988. Comparative study of immunomodulating activity of Indian medicinal plants, lithium carbonate and glucan. Methods Find Exp ClinPharmacol 10(10):639-644.
10. Boik, J. 1995. Cancer and Natural Medicine: A Textbook of Basic Science and Clinical Research. Princeton, Minnesota: Oregon Medical Press.
11. Huang, K.C. 1993. The Pharmacology of Chinese Herbs. Boca Raton: CRC Press.
12. Dalvi, S.S., P.M. Nadkarni, K.C. Gupta. 1990. Effect of Asparagus racemosus(Shatavari) on gastric emptying time in normal healthy volunteers. J Postgrad Med36(2):91-94.
13. Rege, N.N. et al. 1989. Immunotherapeutic modulation of intraperitoneal adhesions by Asparagusracemosus. J Postgrad Med 35(4):199-203.
14. Stecher, P.G. (ed.). 1968. The Merck Index: An Encyclopedia of Chemicals and Drugs, 8^th ed. Rahway, N.J.: Merck & Co., Inc.
15. Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing.

מקורות נוספים
Jiangsu Institute of Modern Medicine. 1977. Zhong Yao Da Ci Dian (Encyclopedia of Chinese Materia Medica), Vols. 13. Shanghai: Shanghai Scientific and Technical Publications.

המונוגרף תורגם ועובד מתוךHerbal Medicine Expanded Commission E Monographs, M. Bluementhal, A. Goldberg, J. Binckmann Eds, 2000, American Botanical Council, Austin, TX, USA

להזמנת אספרגוס הודי

ארניקה – Arnica montana

ארניקה - רפואה מסורתית: לטיפול בפציעות ופגיעות של תאונות, לדוגמא – שטפי דם, נקע, חבורות, בצקת כתוצאה משבר, שגרון ובעיות מפרקים >

שם נרדף Arnica chamissionis subsp. foliosaa

שם בפרמקופיאה (ספר התרופות) Arnicae flos

שם בעברית ארניקה

סקירה כללית ארניקה הוא צמח בגובה של כ-60 ס"מ הגדל באזורי ההרים של אירופה ומערב צפון אמריקה. ^1,2,3

המינים האמריקאיים של ארניקה כוללים את A. fulgens, A. sororia, A. cordifolia. באירופה מגדלים את Arnica chamissionis בנוסף ל- A. Montana בכדי לספק את הביקוש הרב – למעלה מ-300 מוצרים שכוללים טינקטורות, משחות ותרופות הומיאופתיות המכילות ארניקה, שמיוצרים בשוק הגרמני.¹

הפרחים היבשים, בצבע כתום-צהוב, מספקים שמן נדיף טיפולי שמכיל חומצות שומן, טרפנים ארומטיים, פלבנואידים, טאנינים וססקויטרפנים מסוג הלנאלין (helenalin).⁴

ארניקה מרגיעה שרירים כואבים ומפחיתה כאב ודלקת. עמי אירופה והילידים באמריקה, שכינו את הארניקה טבק-הרים ואימת-הפנתר, השתמשו בארניקה לטיפול בנקעים, בשרירים פגועים ופצעים.²המרפאים האקלקטים, מרפאים אלטרנטיביים מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, המליצו על ארניקה לטיפול בחבורות ופגיעות בשרירים, כאבי שדיים וכאבים כרוניים או פצעים מוגלתיים.⁵

מריחה של ארניקה על הקרקפת מעודדת צמיחת שיער.² מטפלים אחדים המליצו על שימוש פנימי בארניקה לטיפול בדכאון, קוצר נשימה, טיפוס המעיים, דלקת ריאות, אנמיה, שלשול וחולשה של הלב.⁶

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות במבחנה (in vitro)מראים פעילות אנטי-מיקרוביאלית, נוגדת דלקת, פעילות אינוטרופית (השפעה על כיווץ השריר) חיובית, המרצת מערכת הנשימה ופעילות רחמית.³

מחקרים שהשתמשו בחיות מעבדה הראו גם שימושים אחרים : שיפור מערכת החיסונית נגד ליסטריה

(listeria monocytogenes)וסלמונלה (salmonella typhimurium).⁴ ניסוי אחד מצא שרמות אנזימי מרה וקיבה השתפרו אצל חולדות, עם רעילות מושרית בכבד שנגרמה על ידי tetrachloride , carbon-שטופלו בפנולים מופקים מארניקה. ⁷

אמנם, שימוש פנימי בטינקטורה או מיצוי נוזלי אינו מומלץ. נצפו תופעות לוואי של ארניקה,כמו רעילות הלב. השפעתה על נשימה ופעילות הרחם עדיין מצריכה בדיקות נוספות. שימוש פנימי של ארניקה מלווה בתופעות לוואי קשות במקרים רבים. מסיבות אלה, המונוגרף מתייחס לשימוש החיצוני בלבד של הצמח, בניגוד לחלק בפרמקופיאה הגרמנית שמתייחס לשימוש הפנימי בעזרת חליטה של ארניקה עבור הפרעות בזרימת הדם בלב ובמוח. ⁸

השימוש חיצוני אינו נטול סכנות. אנשים רגישים לססקויטרפנים מסוג הלנאלין יכולים לפתח דלקת עור משימוש מקומי בתכשירים של ארניקה. דווחו מקרים של מחלות עור בצקתיות ואקזמה בעקבות שימוש ממושך.³ אין להשתמש בארניקה באופן ישיר על עור פגוע ופצעים פתוחים. ⁹

ארניקה מהווה תרופה הומיאופטית מקובלת. ארניקה בדילול של X6 ניתנת לחולי אפילפסיה, ארניקה בדילול של X3 יכולה למנוע בחילות במחלת- ים.² אבל למרות מיקומה הבולט בהומיאופתיה גם שם ישנם המטילים ספק ומבקשים להמשיך ולחקור. מחקר שנערך לאחרונה מוכיח שארניקה X30 לא היתה יעילה כשניתנה לאצנים למרחקים ארוכים בכדי להפחית כאבי שרירים.¹⁰ גם בספרות ההומיאופטית לא נמצאו הוכחות תומכות לשימוש בארניקה.¹¹

תיאור: פרח הארניקה כולל תפרחות יבשות או טריות של Arnica Montana L.או Arnica chamissonisLess. subsp. foliosa (Nutt.) Maguiere (משפחת מורכבים- Asteraceae) וההכנות שלהם במינון יעיל.

כימיה ופרמקולוגיה: הפרחים מכילים ססקויטרפנים לקטונים מסוג helenanolid, במידה ניכרת נגזרות אסטריות של הלנאלין ו- 11,13 dihydrohenelanlin.

בנוסף, הצמח מכיל פלבנואידים, לדוגמא, isoquercitin, luteolin-7-glucoside, astragalin, שמן נדיף שמכיל תימול והנגזרות שלו, חומצות פנוליות כולל, קפאית, כלורוגנית וצינרין, וקומארינים .umbelliferone, scopoletin

CommissionE מדווח שבשימוש חיצוני לארניקה יש פעילות נוגדת דלקת. במקרים של דלקת, ארניקה תשמש גם כחומר מחטא ומשכך כאב.

במחקרים על חיות, הלנאלין (helenalin)ו- dihydrohenelaninנמצאו כבעלי תכונות נוגדי דלקת, משככי כאב, אנטיביוטי ואנטי-מיקרוביאלי. ^12,13,14 בניסיונות במבחנה (in vitro) הסיקו שהלנאלין עובד גם כממריץ של מערכת החיסון.⁴

שימוש: CommisionE אישר את השימוש החיצוני בפרחי הארניקה לטיפול בפציעות ופגיעות של תאונות, לדוגמא – המטומה (שטף דם פנימי-מקומי), נקע, חבורות, בצקת כתוצאה משבר, שגרון ובעיות מפרקים. אושר גם השימוש לטיפול בדלקות באזור הפה והגרון, פורונקולוזיס (הופעת מורסות מוגלתיות), דלקות שנגרמות בעקבות עקיצות חרקים ודלקת ורידים שטחית.

התוויות נגד: רגישות, אלרגיה לארניקה

תופעות לוואי: שימוש מתמשך על עור פגוע, לדוגמא שימוש על פצעים או על כיב ברגל, יכול לעיתים קרובות לגרום לפגעי עור בצקתיים ויצירת מוגלתיות (פוסטולות). שימוש ארוך יכול לגרום לאקזמה. טיפול שכרוך בשימוש בריכוזים גבוהים של ההכנות יכול לגרום לתגובות של רעילות בעור ויצירת שלפוחיות או אפילו נמק.

שימוש בתקופת הריון והנקה: לא ידוע על הגבלות

אינטראקציה עם תרופות אחרות: לא ידוע

הכנות ומינון: אלא אם כן נאמר אחרת – חליטה – 2 גרם ל- 100 מל’ מים

טינקטורה:

לחבישה – דילול פי 3-10
לשטיפות פה – דילול פי 10
למשחה – לא יותר מ- 20-25% טינקטורה במשחה

"שמן ארניקה" – מיצוי של 1:5 (חלק אחד של צמח בתוך 5 חלקים של שמן צמחי)

להכנת משחה – לא יותר מ-15% שמן ארניקה במשחה.

מקורות / סימוכין

1. – Foster, S. 1998. 101 Medicinal Herbs: An Illustrated Guide. Loveland: Interweave Press.

2. – Grieve, M. 1979. A Modern Herbal. New York: Dover Publications, Inc

3. – Schulz, V., R. Hansel., V. Tyler. 1998. Rational Phytotherapy: A Physician’s Guide to Herbal Medicine. New York: Springer Verlag.

4. – Leung, A. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs, and Cosmetics. 2^nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.

5. – Ellingwood, F. 1983. American Materia Medica, Therapeutics and Pharmacognosy , Portland, OR: Eclectic Medical Publications [reprint of 1919 original].

6. – Felter, H.W. 1922. The Eclectic Materia Medica, Pharmacology and Therapeutics. Portland, OR: Eclectic Medical Publications.

7. – Marchishin, S.M. 1983. [Efficacy of the phenol compounds of Arnica in toxic lesion of the liver] [In Russian]. Farmakol Toksikol 46(2):102106.

8. – Deutsches Arzneibuch, 8^th ed. (DAB 8). 1978. Stuttgart: Deutscher Apotheke Verlag

9. – McGuffin, M., C. Hobbs, R. Upton, A. Goldberg. 1997. American Herbal Product Association’s Botanical Safety Handbook. Boca Raton: CRC Press.

10. – Vickers, A.J. 1998. Homeopathic Arnica 30X is ineffective for muscle soreness after long-distance running: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Clin J Pain 14(3):227231.

11. – Ernst, E. 1998. Efficacy of homeopathic arnica: a systematic review of placebo-controlled clinical trials. Arch Surg 133(11):11871190

12. – Vanhaelen-Fastr, R. 1968. Cnicus benedictus: Separation of antimicrobial constituents. Plant Med Phytother (2):294299.

13. – Vanhaelen-Fastr, R 1972. [Antibiotic and cytotoxic activity of cnicin isolated fromCnicus benedictus L.] [In French]. J Pharm Belg 27(6):683688.

14. – Vanhaelen-Fastr, R. 1973. [Constitution and antibiotical properties of the essential oil of Cnicus benedictus] [In French]. Planta Med 24(2):165175

מקורות נוספים

Baillargeon, L., J. Drouin, L. Desjardins, D. Leroux, D. Audet. 1993. [The effects of Arnicamontana on blood coagulation. Randomized controlled trial] [In French]. Can Fam Physician (39):23622367.
Hausen, B.M. 1978. Identification of the allergens of Arnica montana L. Contact Dermatitis 4(5):308.
Kaziro, G.S. 1984. Metronidazole (Flagyl) and Arnica Montana in the prevention of post-surgical complications, a comparative placebo-controlled clinical trial. Br J Oral Maxillofac Surg 22(1):4249.
Rossetti, V., A. Lombard, P. Sancin, M. Buffa. 1987. Characterization of Arnicamontana L. flowers. Boll Chim Farm 126(11):458461.
Rudzki, E. and Z. Grzywa. 1977. Dermatitis from Arnica montana.Contact Dermatitis 3(5):281282.
Schroder, H. et al. 1990. Helenalin and 11 alpha, 13-dihydrohelenalin, two constituents from Arnica montana L., inhibit human platelet function via thiol-dependent pathways. Thromb Res 57(6):839845.
Tveiten, D., S. Bruseth, C.F. Borchgrevink, K. Lohne. 1991. [Effect of Arnica D 30 during hard physical exertion. A double-blind randomized trial during the Oslo Marathon] [In Norwegian]. Tidsskr Nor Laegeforen 111(30):36303631.
Wagner, H. et al. 1991. [Immunologic studies of plant combination preparations.In-vitro and in-vivo studies on the stimulation of phagocytosis] [In German]. Arzneimforsch 41(10):10721076.
Wagner, H., S. Bladt, E.M. Zgainski. 1983. Plant Drug Analysis. Berlin-Heidelberg: Springer Verlag.

המידע עובד מתוך

Herbal Medicine Expanded Comission E Monographs Bluementhal M., Golodberg A.,Brinckmann J. 2000 American Botanical Council Austin TX, USA.

חזרה לחנות

אנדרוגרפיס – Andrographis paniculata

אדרוגרפיס הינו צמח לטיפול בהצטננות, לטיפול במחלות זיהומיות של דרכי הנשימה העליונים, למניעת הצטננות, לטיפול בהפטיטיס ויראלי,

שם עברי: אנדרוגרפיס

שם סיני: Chuan xin lian

משפחה: Acantaceae

תיאור בוטני: צמח חד שנתי עשבוני שמוצאו מדרום-מזרח אסיה. הוא נפוץ מאד בהודו, ויאטנאם, מלזיה וסין. הפרחים לבנים עם כתמים בצבע ורוד או ארגמן. הפריחה בקיץ. מרבים לגדל את הצמח באזורים רבים בהודו.

חלקי צמח בשימוש: עלים, כל הצמח

רפואה מסורתית: צמח נפוץ מאד בשימוש ברפואת האיור- ודה. משתמשים בו כצמח מר, מקרר, משלשל, מסייע לעיכול, מוריד חום, נוגד דלקת, מכייח, מנקה, מסייע לעיכול.

מרפא פצעים ומחלות עור, נוגד שיעול, ברונכיט, נוגד מלריה ומרפא טחורים.

מהעלים הטריים מכינים רפואה בייתית הנקראת Alui ומשתמשים בה לטיפול בכאבי בטן של ילדים.

מרכיבים: לקטונים דיטרפנואידים מרים הנקראים andrographolides המצויים בכל חלקי הצמח ונחשבים למרכיבים העיקריים, שלפיהם נעשה הכיול.

Andrographolide הריכוז הגבוה ביותר של מרכיבים פעילים מצוי בעלים.

פעילות: צמח מר מאד. התרגום של אחד מהשמות ההודיים שלו הוא "מלך הצמחים המרים".

אימונוסטימולנט, מגביר חיסון בלתי ספציפי, מגביר פאגוציטוזיס וייצור של נוגדנים, נוגד דלקת, מגביר ייצור והפרשה של מיצי מרה, מגן על הכבד מפני רעלנים, יעיל בהגנה על הכבד כמו הגדילן המצוי (1), משפר זרימת דם.

התוויות: לטיפול בהצטננות, לטיפול במחלות זיהומיות של דרכי הנשימה העליונים (2), למניעת הצטננות (3), לטיפול בהפטיטיס ויראלי (4).

התוויות נגד: הצמח נחשב לבטוח לשימוש. אינו מומלץ בהריון ובהנקה.

ריכוזים גבוהים של andrographolides(פי 5-10 יותר מהמקובל) עלולים לגרום נזק לכבד.

תופעות לוואי: בחילה במקרים מועטים.

הכנות ומינון: קפסולות, 2-4 ג’ של אבקת צמח יבש שלוש פעמים ביום, מיצוי מכויל ל-5% andrographolide 500 מ"ג שלוש פעמים ביום.

שבעה מחקרים שנעשו בסמיות כפולה מול קבוצות ביקורת הראו שמיצויים מהצמח היו יעילים יותר מהפלצבו בטיפול במחלות זיהומיות של דרכי הנשימה העליונים (2).

סה"כ הנבדקים במחקרים אלה היה 896. המיצויים מהצמח קצרו את ימי המחלה והפחיתו את חומרתה. תופעות הלוואי היו מעטות וקלות והמסקנה של החוקרים הייתה שהצמח בטוח לשימוש.

מחקר אחר בדק את יעילות ה- Andrographis כמונע מחלות זיהומיות. המחקר נמשך שלושה חודשים ונערך על 107 סטודנטים. 54 מהמשתתפים קבלו 100מ"ג של הצמח פעמיים ביום והאחרים קבלו פלצבו.

בתקופת המחקר חלו בהצטננות 16 מהסטודנטים שקבלו את הצמח בהשוואה ל-33 חולים מקבוצת הפלצבו (3).

מחקר ראשוני נערך על השפעת הצמח על חולים בהפטיטיס ויראלי (4). החוקרים טוענים שהצמח יעיל לטיפול במחלה.

ספרות.

1. Kapil AI. et al. Antihepatotoxic effects of major diterpenoid constituents of Andrographis paniculata. Biochemical Pharmacology, 1993, 46: 182-185.

2. Coon JT. Ernst E. Androgtaphis paniculata in the treatment of upper respiratory tract infections: a systematic review of safety and efficacy. Planta Med. 2004, 70: 293-298.

3. Caceres J. et al. Prevention of common colds with Andrographis paniculata dried extract: A pilot double-blind trial. Phytomedicine, 1997, 4: 101-104.

4. Chaturvedi GN. et al. Clinical studies on kalmegh (Andrographis paniculata) in infective hepatitis. J. Int. Inst. Ayurveda, 1983, 2: 208-211.

להזמנת אנדרוגרפיס