שוש קירח – Glycyrrhiza galabra

שוש קירח – Glycyrrhiza galabra

לקנות מקלות ליקריץ
מאת: ד"ר מינה פארן

שם עברי :שוש קירח
שם אנגלי: Licorice, Sweetwood
משפחה: פרפרניים, Fabaceae (Leguminosae)
תיאור בוטני: מוצאו של הצמח מאזור הים התיכון, דרום רוסיה ואסיה הקטנה עד אירן. הוא גדל באדמה עשירה לגובה של 2-1.5מ'. בארץ הוא גדל ליד מקווי מים. הפרחים בצבע לבן עד ורוד, הפרי הוא תרמיל שטוח חסר זיפים, וזה המקור לשם המין. השורש בנוי משורש מרכזי וכמה שורשים צדדים. שימוש רפואי נעשה בשורש המרכזי שצבעו צהוב בהיר וטעמו מתוק. המקור לשם הצמח הוא ביוונית העתיקה, glykos- מתוק ו-rhiza- שורש. השם ניתן לצמח על ידי דיוסקורידס שחי במאה הראשונה אחרי הספירה. עד סוף האלף הראשון לספירה קטפו את הצמח מהבר. רק בתחילת האלף השני התחילו לגדל אותו כגידול חקלאי. כיום מרבים לגדל אתו בארצות רבות.
חלקי צמח בשימוש: שורש
רפואה מסורתית: שימוש רפואי בשוש קירח נעשה לפני אלפי שנים במצרים, יוון, רומא וכן בהודו. יש עדויות לשימוש בשוש באשור העתיקה ובמצרים כ-2500 שנה לפני הספירה. השתמשו בו לטיפול במחלות של דרכי הנשימה, בשיעול, ולהפרעות של מערכת העיכול. דיוסקורידס ממליץ בכתביו להשתמש בצמח לטיפול באסתמה, שיעול, ברונכיט ובהפרעות שונות של דרכי הנשימה. הצמח מוזכר כקרמינטיבי, ספסמוליטי ומשפר את איכות הקול. בסין משתמשים במין G. uralensis  שהוא אחד הצמחים הנפוצים ביותר בשימוש בפורמולות הסיניות. הוא מוזכר לראשונה בספרו של הקיסר האגדי Shen Nong. הוא נחשב לצמח מתוק, מחזק ומאזן, נוגד שיעול ומשכך כאבי בטן. 

מרכיבים: ספונינים טריטרפניים, בעיקר glycyrrhizin(2-6%), שהוא מלח אשלגן-סידן-מגנזיום של חומצה  גליציריזית (1). בכמה מקומות בספרות מכנים אותה חומצה גליצריזינית (2). גליצריזין אחראי לטעם המתוק.

Glycyrrhizin החומצה הגליצריזית מורכבת  מחלק הידרופילי, שהוא שתי מולקולות של חומצה גלוקורונית, וחלק הידרופובי שהוא החומצה הגליצירטית (3).

13 ספונינים נוספים מצויים בכמויות קטנות יותר (2).

פלבנואידים כ-1%, כ-30 פלבנואידים שונים. ביניהם liquiritigenin (flavanone), הגליקוזיד שלו liquiritin,Isoliquiritigenin (calchone)  והגליקוזיד שלו isoliquiritin ואחרים (2).

איזופלבנואידים formononetin, glabrone ואחרים (2).  Formononetin   
מרכיבים נוספים: סטרולים, קומרינים, עמילן, סוכרים asparagine ומרכיבים מרים.
פעילות: אנטי דלקתי, מכייח, מרכך, enocorticotropic, אנטי ויראלי, נוגד אולקוס.
פרמקוקינטיקה: החומצה הגליצריזית עוברת הידרוליזה על ידי חידקי המעי בעלי אנזים בטא-גלוקורונידאז. היא הופכת לחומצה גליצריטית שנספגת במהירות ומועברת לכבד (4).

לאחר לקיחה של 100מ"ג גליצריזין על ידי מתנדבים בריאים, לא נמצא גליצריזין בפלסמה, אבל נמצאה חומצה גליצריטית בריכוז של פחות מ-200 ננוגרם ב-מ"ל. עשרים וארבע שעות לאחר לקיחת גליצריזין, מצאו גליצריזין בשתן. מכאן ניתן להסיק שחלק מהגליצריזין אינו מתפרק אלא מגיע לשתן בלי שעבר מטבוליזם (2).

פרמקולוגיה: גליצריזין וחומצה גליצריזית מעכבים RNAו-DNA וירוסים, כולל הפטיטיס Aו-C, הרפס זוסטר (5,6),HIV, הרפס סימפלקס (7) ו- CMV(8). גליצריזין והמטבוליטים שלו מעכבים את המטבוליזם של אלדוסטרון בכבד, ומדכאים פעילות של האנזים-beta-reductase5. עיכוב זה אחראי לפעילות הפסוידו-אלדוסטרון של השוש.

הדמיון של החומצה הגליצרטית להורמונים הקורטיקו-סטרואידים קשור לפעילות המינרלוקורטיקואידית והגלוקוקורטיקטאידית של החומצה הגליצריזית (9).

בנוסף, יש למרכיבים של השוש פעילות דומה להידרוקורטיזון. הם מעכבים פוספוליפאז A2(10).

In vitro הראו שהחומצה הגליציריזית מעכבת פעילות של COX, וייצור של פרוסטגלנדינים (11). לאיזופלבנואידים יש השפעה אסטרוגנית (1).

בין מרכיבי השוש יש כאלה שהם נוגדי חמצון פעילים ומגינים על הכבד. הם מסייעים להורדת רמת האנזימים של הכבד ולשיפור מצב הרקמות בחולי הפטיטיס (12).

תכשירים ללא גליצריזין משמשים לטיפול באולקוס. הם מגבירים ייצור ריר ואספקת דם לרירית הקיבה, ומחישים את ריפוי הכיב (13). התוויות:לטיפול בהפטיטיס A, הפטיטיס C כרוני, למחלות זיהומיות הנגרמות על ידי הרפס סימפלקס, הרפס זוסטר, varicella zoster, CMVו-HIV. לטיפול באפתות, בכיב פפטי, באקסמה, במחלות של דרכי הנשימה, באי ספיקה של של הורמונים אדרנוקורטיקואידים.
התוויות נגד: אי ספיקת כליות חמורה, שחמת הכבד.

שימוש בתקופת ההריון והנקה: שוש קירח אינו מומלץ בהריון, אין מניעה לשימוש בתקופת ההנקה.
תופעות לוואי: עלול לגרום לעליה בלחץ הדם. הספונינים של השוש נקשרים לקולטנים של מינרלוקורטיקואידים בכליות, ומגבירים פעילות של אלדוסטרון (1).

עלול לגרום לירידה ברמת האשלגן וצבירה של נתרן, וכתוצאה מכך לבצקות. כל התופעות נעלמות אם מפסיקים לקחת את השוש (12). מחקרים רבים מדווחים שלא הופיעו תופעות לוואי כלל במשך תקופת המחקר (14). הופעת תופעות הלוואי קשורה למינון שלוקחים ולמשך הטיפול, וכן לרגישות אישית (1).כמות הצמח שנלקחה יום-יום וגרמה לתופעות של עודף מינרלקורטיקואידים היתה בטווח של 1.5-250 ג' (15).
אינטראקציות עם תרופות: הורדת רמת האשלגן עלולהלגרום לאינטראקציה עם תרופות המכילות גליקוזידים קרדיאליים. תרופות משתנות הנלקחות ביחד עם שוש עלולות להגביר היפוקלמיה.

תרופות למניעת הריון המבוססות על אסטרוגן עלולות להגביר את תופעות הלוואי המינרלוקורטיקואידיות אצל אנשים רגישים.
הכנות ומינון: 1-1.5 ג' שלוש פעמים ביום בחליטה או מרתח, לטיפול באולקוס תכשיר ללא גליצריזין 0.4-1.6 ג'.

מינון גבוה מוגבל ל-4-6 שבועות (2).
שימוש בתעשייה: נעשה שימוש רב בשוש בתעשיית המזון, הממתקים והמשקאות. מכינים סוכריות שוש קירח בצרוף עם שמן אניס, מכינים משקאות אלכוהוליים, כגון, סוגים שונים של בירה, ומשקאות בלתי אלכוהוליים. מוסיפים ממנו למיני מאפה, פודינג וג'לטין.
התקן למזון הוא לא יותר מ-0.25% מהצמח (16). משתמשים בשוש בתעשיית הסיגריות כדי לתת טעם וריח לטבק.
סטטוס: באנגליה GSL, מאושר לשימוש בצרפת, בלגיה, גרמניה, בישראל, בארה"ב נחשב לבטוח לשימוש במזון.

ספרות

1. Gamer-Wizard M. Oliff  HS. Webb D. et al. Glycyrrhiza glabra. Alt. Med. Rev. 2005, 10: 230-237.

2. Liquorice root, in: British Herbal Compendium, Bradley P.R (ed) 1992 British Herbal Medicine Association, p. 145-148.

3. Obolentseva GV. Litvinenko VI. Ammosov AS. et al. Pharmacological and therapeutic properties of licorice preparations (a review). Pharm. Sci. J. 1999, 33: 24-31.

4. Hattori M. Sakamoto T. Yamagishi T. et al. Metabolism of glycyrrhizin by human intestinal flora. II. Isolation and characterization of human intestinal bacteria capable of metabolizing glycyrrhizin and related compounds. Chem. Pharm. Bull. (Tokyo) 1985, 33: 210-217.

5. Baba M. Shigeta S. Antiviral activity of glycyrrhizin against Varicella-zoster virus in vitro. Antiviral Res. 1987, 7: 99-107.

6. Hattori T. Ikematsu S. Koito A. et al. Preliminary evidence for inhibitory effect of glycyrrhizin on HIV replication in patients with AIDS. Antiviral Res. 1989, 11: 255-261.

7. Pompei R. Flore O. Marccialis MA. et al. Glycyrrhizic acid inhibits virus growth and inactivates virus particles. Nature 1979, 281: 689-690.

8. Numazaki K. Umetsu M. Chiba S. Effect of glycyrrhizin in children with liver dysfunction associated with cytomegalovirus infection. Tohoku J. Exp. Med. 1994, 172: 147-153.

9. Armanini D. Karbowiak I. Funder JW. Affinity of liquorice derivatives for mineralocorticoid receptores. Clin. Endocrinol. (Oxf) 1983, 19: 609-612.

10. Okimasu E. Moromizato Y. Watanabe S. et al. Inhibition of phospholipase A2 and platelet aggregation by glycyrrhizin, an anti-inflammation drug. Acta Med. Okayama 1983, 37: 385-391.

11. Ohuchi K. Tsurufuji A. A study of the anti-inflammatory mechanism of glycyrrhizin. Mino Med. Rev. 1982, 27: 188-193.

12. Van Rossum TG. Vulto AG. Hop WC. et al. Glycyrrhizin-induced reduction of ALT in European patients with chronic hepatitis C. Am. J. Gastroenterol. 2001, 96: 2432-2437.

13. Van Marle J. Aarsen PN. Lind A. et al. Deglycyrrhizinised liquorice (DGL) and the renewal of rat stomach epithelium. Eur. J. Pharmacol. 1981, 72: 219-225.

14. Lino S. Tango T. Matsushima T. et al. Therapeutic effects of stronger neo-minophagen C at different doses on chronic hepatitis and liver chirosis. Hepatol. Res. 2001, 19: 31-40.

15. Stormer FC. Reistad R. Alexander J. Glycyrrhizic acid in liquorice – evaluation of health hazard. Food Chem. Toxicol. 1993, 31: 303-312.

16. Licorice root in:Herbal Medicine, Expanded Commission E Monographs, Blumenthal M. Goldberg A. Brinckmann J.(Ed.) American Botanical Council Austin TX. 2000 p. 233-240.

אהבתם את המאמר?

שתפו בFacebook
phone icon Whatsapp icon email icon
גלילה לראש העמוד