רודיולה – Rhodiola rosea

רודיולה – Rhodiola rosea

רודיולה
מאת: ד"ר מינה פארן

שם עברי: רודיולה

משפחה: Crassulaceae
שם אנגלי:Golden root  Rose root.
תיאור בוטני: צמח רב שנתי, בגובה  כ- 70 ס"מ, הגדל על אדמה חולית, בהרים גבוהים באזור הארקטי של אירופה ואסיה. יש לו שורש מעובה ופריחה צהובה. השם ניתן לצמח על ידי Linnaeus, והוא מתייחס לריח השורש הטרי, הדומה לריח ורדים. כ-20 מינים של Rhodiola נמצאו בהרים הגבוהים של אירופה, אסיה וצפון אמריקה. המין R. rosea הוא היחיד שנערכו עליו מחקרים קליניים.
רפואה מסורתית:  נהגו להשתמש בצמח כדי להתחזק, להגביר את כושר העבודה, העמידות בפני תנאי החיים הקשים בהרים הגבוהים, את תוחלת החיים. הצמח נחשב כנוגד עייפות, מסייע להתגבר על פחד גבהים, על דכאון, אימפוטנציה, אנמיה. הוא הומלץ לטיפול במחלות של דרכי העיכול, מחלות זיהומיות והפרעות עצביות (1).

בכפרים ההרריים של סיביר נוהגים עד היום לתת זר של שורשי רודיולה לחתן ולכלה ביום נישואיהם, כדי לחזק את הפוריות שלהם, ולהבטיח לידה של ילדים בריאים.

רופאים במונגוליה המליצו על הצמח במקרים של שחפת וסרטן. מקומות בהם ניתן למצוא את הצמח נשמרו בסוד שעבר בתוך המשפחה. הכפריים הסיביריים העבירו את הרודיולה דרך שבילים להרי קוקז.

Linnaeus כתב שהרודיולה הוא אסטרינג'נט, מומלץ לטיפול בלויקוראה, היסטריה וכאבי ראש.

בשנת 1755 נכלל הצמח בפרמקופיאה השבדית. 

מרכיבים: phenylpropanoids: rosavin, rosin, rosarinphenylethanol derivatives: salidroside, tyrosol

פלבנואידים: rodiolin, rodionin, rodiosin, acetylrodalgin, tricin טריטרפנים: daucosterol, beta-sitosterol

חומצות פנוליות: כלורוגנית, גאלית, הידרוקסיצינמית.

המרכיבים הספציפיים למין R. rosea הם שלושתה-phenylpropanoids הנקראים בשם כולל rosavins(2-4) ה-salidrosides שנחשבו בעבר למרכיבים העיקריים, אינם ספציפיים ל- Rodiola rosea. הם מצויים גם במינים האחרים של הרודיולה, במיני ערבה ובצמחים אחרים.

במחקרים הקליניים שנעשו עם הצמח השתמשו בטינקטורות או במיצויים יבשים מהשורש, שכוילול-3% rosavins ו- 0.8-1.0% של salidroside. היחס בין מרכיבים אלה במין R. rosea הוא בערך 1:3. 

פעילות: אדפטוגן, נוגד עייפות, נוגד מתח ולחץ, מעכב נזקים במקרים של חוסר חמצן, אנטי סרטני, אנטי אוקסידנט, ממריץ של מערכת החיסון, מגביר חשק מיני, מגביר את כושר החשיבה, הלימוד, הזכרון, העירנות, מחזק כללי (2-4). השפעה על מערכת העצבים המרכזית. מינונים נמוכים ובינוניים של הצמח ממריצים נור-אפינפרין, דופאמין וסרוטונין במערכת העצבים המרכזית. בנוסף, הצמח מגביר את השפעתם של מתווכים עצביים אלה על המוח על ידי הגברת החדירות שלהם דרך המחסום דם- מוח.

המנגנון המשוער הוא פעילות של הרודיולה בגזע המוח המגבירה שחרור של נור-אפינפרין, סרוטונין ודופאמין אל התעלות העולות, והפעלה של קליפת המוח והמערכת הלימבית.

כתוצאה מכך יש עליה בפעילות הקוגנטיבית של קליפת המוח, כולל יכולת החשיבה, הניתוח, ההערכה, החישוב והתיכנון, וכן הגברת הריכוז, הזכרון וכושר הלימוד, הקשורים לחלק הקדמי של קליפת המוח.

הרודיולה הוא נוגד חמצון יעיל, והוא מגן על תאי העצב מפני נזקים שעלולים להגרם על ידי הרדיקלים החופשיים (5-8). מחקרים שנעשו על השפעת הצמח על אנשים שסבלו מתשישות עצבית הכוללת עייפות, ירודה בכושר העבודה, נמנום, חוסר תאבון, רגזנות וכאב ראש, הראו שיפור משמעותי במצבם של הנבדקים.

חוקרים אחרים בדקו את השפעת הצמח על סטודנטים שלמדו לקראת בחינות. הם הראו ירידה במתח אצל הסטודנטים ועליה בכושר הלימוד והריכוז (5,6).

השפעה הרודיולה על המערכת הלימבית מתבטאת בוויסות של הרגשות, בהסדרת ואיזון של מצב הרוח, הפחתת מצבי חרדה ודאגנות- יתר. כמו כן הראו השפעה נוגדת דכאון (6-8).

השפעה על כושר העבודה: מחקרים שנערכו בשיטת הסמיות הכפולה הוכיחו שהרודיולה מסייע להגברת כושר העבודה, ולקיצור זמן ההתאוששות אחרי עבודה מאמצת במיוחד.

המחקרים נעשו על ספורטאים בענפי ספורט שונים שהתאמנו לתחרויות. הצמח סייע למשתתפים להמשיך באימונים קשים מבלי להישבר גם כשהיו עייפים מאד.

השפעה על המערכת האנדוקרינית: הצמח נחשב לאדפטוגן, המסדיר ומאזן פעילות של רקמות ואברים רבים, כגון, התפקוד של מערכת החיסון, המערכת ההורמונלית, הלב וכלי הדם, השרירים והעצבים (9). ההשערה המקובלת היא שצמח אדפטוגן משפיע על מערכות רבות הודות לפעילות שלו על הציר היפותלאמוס היפופיזה ועל בלוטת יותרת הכליה, אדרנל. נראה שהרודיולה גורם להעלאת ריכוז הסרוטונין בהיפותלאמוס, ובכך הוא מסייע להפחתת חרדות, מתח ולחץ (1).

הרודיולה מגביר את פעילות בלוטת התירואיד, מבלי לגרום למצבים של יתר- פעילות.

השפעת הצמח על מערכת הרבייה מתבטאת בהגברת הפוריות אצל נשים וגברים, זירוז המחזור החודשי במקרים של אל-וסת, וירידה בתופעות בלתי נעימות בתקופת המנופאוזה.

התוויות: במקרים של הפרעות בזיכרון, בחשיבה, ריכוז, כושר הלמידה, הפרעות קשב, דכאון, פגיעה במוח בתאונה או מחלה, במקרים של קצב בלתי סדיר של הלב, מחלת פרקינסון, אי פוריות, תפקוד מיני בלתי תקין, פיברומיאלגיה, עייפות כרונית וכסיוע בטיפול כמותירפיה והקרנות אצל חולי סרטן.

רעילות: נמוכה מאד. LD50 אצל חולדות 3.360 מ"ג לק"ג.

תופעות לוואי: במקרים בודדים דווח על המרצת- יתר וקושי להרדם. מומלץ לא לקחת את הצמח בלילה.

הכנות ומינון: טינקטורה 1:5 ב- 40% אלכוהול, 5-10 מ"ל ליום בין הארוחות.

מיצוי יבש 200-600 מ"ג. 

ספרות


1. Darbinyan  V. et al. Rhodiola rosea in stress induced fatigue: a double- blind cross- over study of  standardized extract SHR-5 with a repeated low- dose regimen on the mental performance of healthy physicians during night duty. Phytomedicine, 7: 365- 371, 2000
2. SaratikovAS. et al. Chemical composition of Rhodiola rosea. In: Saratikov AS.Krasnov EA. Rhodiola rosea is a valuable medicinal plant. Tomsk State UniversityPress, 1987, p. 3-39
3. Kurkin VA. Zapesochnaya GG. Chemical composition and pharmacological properties of Rhodiola rosea. Chemical and Pharmaceutical Journal (Moscow) 20: 1231-1244, 1986
4. Dubichev AG. et al. Study of Rhodiola rosea root chemical composition using HPLC. Comico Pharmaceutical Journal, 1:188-193, 1991
5. Spasov AA. et al. A double- blind, placebo- controlled pilot study of the stimulating and adaptogenic effect on the psychophysiological and physical adaptation of students to an academic load. Eksp Klin Farmakol, 63: 76-78, 2000
6. Spasov AA. Wikmann gk. Mandrikov VB. et al. A double-blind placebo-controlled pilot study on the stimulating and adaptogenic effect of Rhodiola rosea SHR-5 extract on the fatigue of students caused by stress during an examination period with a repeated low-dose regimen. Phytomedicine, 7: 85-89, 2000.

7. Komar VV et al. Effect of Rhodiola rosea on the human mental activity. Pharmaceutical J. 36: 62-64, 1981
.8. Petkov VD. et al. Effects of alcohol aqueous extract from Rhodiola rosea L. roots on learning and memory. Acta Physiol. Pharmacol. Bulg. 12: 3-16, 1986.

9. Maslova LV. Et al. The cardioprotective and antiadrenergic activity of an extract of Rhodiola rosea in stress. Eksp. Klin Farmakol. 57: 61-63, 1994.

אהבתם את המאמר?

שתפו בFacebook
phone icon Whatsapp icon email icon
גלילה לראש העמוד