שם עברי: שיזף
משפחה: אשחריים, Rhamnaceae
תיאור בוטני: לסוג שיזף משתייכים כ-100 מינים, של עצים או שיחים, ירוקי-עד או נשירים, המפוזרים באזורים טרופיים או סוב-טרופיים של כדור הארץ. העלים מסורגים, עלי הלוואי קוצניים. בארץ גדלים שלושה מינים: שיזף שעיר – Z. nummularia, שיזף השיח- Z. lotus, שיזף מצוי – Z. spina-christi, השם הנרדף שלו הוא Z. spinosa. שיזף השיח הוא מין נפוץ בארץ. טיפוס התפוצה שלו הוא ים- תיכוני וסודני. שיזף מצוי נפוץ גם בנגב, במדבר יהודה ובקעת ים המלח. טיפוס התפוצה שלו סודני. הפריחה בחודשים יולי-אוגוסט. הפירות מבשילים באוקטובר עד דצמבר. מקור השם spina-christi במסורת הנוצרית, הטוענת שהענפים לזר הקוצים שהונח לראשו של ישו בדרך לצליבתו נלקחו מהשיזף. משמעות השם היא קוצי המשיח.
רפואה מסורתית: משתמשים בכל חלקי הצמח. בסעודיה משתמשים בו לטיפול בכיבים, בפצעים, למחלות עיניים וברונכיט (1). הבדואים משתמשים בו להורדת חום, לעצירת שתן, לטיפול בפגעי עור שונים.
באירן משתמשים בעלים של Z. spina Christi לטיפול במחלות דלקתיות של העור, אקסמה, דרמטיטיס אטופי. מייחסים לעלים תכונות של אנטי פטרייתי, אנטיספטי ונוגד דלקת (2).
במרוקו משתמשים בפירות כמורידי חום, מחזקים, כתמיכה להחלמה ממחלות (3).
בעלים ופירות של Z. lotus משתמשים בדרום מרוקו לטיפול בפרונקלים ובאבצס. טוחנים עלים ופירות יבשים וממצים במים או בחלב חמוץ (3). העלים נחשבים כמעכבים של הטעם המתוק (3).
מרכיבים: שמן נדיף המכיל בעיקר alpha-terpineol16.4% ו-linalool11.5% (4). העלים מכילים סוכרים וארבעה ספונינים (5,6). פלבנואדים מצויים בכל חלקי הצמח. הריכוז הגבוה ביותר בעלים,0.66% (7).
אלקלואידים, zizyphine-F, jabaine A amphibine-H (8). הפירות מכילים סוכרים, חומצות אמינו, סיבים, מינרלים ויטמין C.
פעילות: אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי (9), נוגד חמצון, הפירות מזינים ומשמשים מקור לחלבונים ומינרלים.
שימוש כמזון: הפירות הטריים והיבשים משמשים כמזון. טוחנים את הפירות לקמח המשמש להכנת דיסה.
שימוש חיצוני: שימוש לעור מתבסס על הרפואה המסורתית. משתמשים בהשרייה של עלים טחונים במים במשך 24 שעות. העלים מגינים על העור מפני חמצון, קרניים אולטרה סגוליות וכוויות שמש. משתמשים במירתח מהעלים לשטיפת השיער.
אושר פטנט באירופה לשימוש בצמח לקוסמטיקה ולהכנת תכשירים לטיפול בפסוריאזיס (Safai-Ghomi).
בטיחות: הצמח נחשב לבטוח לשימוש. לא נמצאה השפעה טרטוגנית בחיות (10).
ספרות
1. Adzu B. Amos S. Wambebe C. Gamaniel K. Antinociceptive activity of Zizyphus spina-christi root bark extract. Fitoterapia, 2001, 72: 344-350.
2. Amin G. Popular Medicinal Plants of Iran. Vol. 1 Ministry of Health Publication, Tehran. P. 67, 1991.
3. Bellakhdar J. La Pharmacopee marocaine traditionelle, 1997, Ibis Press, p. 464-465.
4. Younes ME. Amer MS. El-Messallami ADE, Phytochemical examination of the leaves of the Egyptian Zizyphus spina-christi “Nabc”, Bulletin of the National Research Center (Cairo) 1996, 21: 35-40.
5. Ikram M. Tomlinson H. Chemical constituents of Zizyphus apina-christi. Planta Med. 1076 29: 289-290.
6. Mahran GEDH. Glomitza KW. Mirhon YW. et al. Novel saponins from Zizyphus spina-christi growing in Egypt. Planta Med. 1996, 62; 163-165.
7. Brantner AH. Males Z. Quality assessment of Paliurus spina-christi extracts. Journal of Ethnopharmacology, 1999, 66: 175-179.
8. Abdel-Galil FM. El-Jissry MA. Cyclopeptide alkaloids from Zizyphus spina-christi. Phytochemistry v. 30, p. 1348-1349, 1991.
9. Shahat AA. Pieters L. Apeers S. et al. Chemical and biological investigations on Zizyphus spina-christi L. 2001, 14,7 p. 593-59.
10. Islam MW. Radhakrihnan R. Liu XM. et al. Safety evaluation of Zizyphus spina Christi L. and Teucrium stocksianum Boiss, used in traditional Medicine in the Arabian gulf. International Congress and 49th Annual Meeting of the Society for Medicinal Plant Research, September 2-6 2001, Eriangen, Germany.
