משפחה: בושמיים Burseraceae
חלקי צמח בשימוש: שרף
תאור בוטני: עץ קטן שמוצאו מהודו. הוא גדל באזורים חצי יבשים ברג'אסטן, גוז'ארט וקרנטקה. קליפת הגזע שלו אפורה ומתקלפת בקלות. מתחתה מצויה קליפת הגזע הפנימית יותר שגם היא מתקלפת.
השרף מצוי בתוך צנורות בקליפה הפנימית הרכה של העץ. הוא נקרא בהודו guggulu או guggul. מפיקים אותו על ידי חתכים מעגליים בגזע. השרף מופרש כנוזל בצבע צהוב בהיר, ריחני מאד, שנעשה מוצק במהירות ומתקבלים גושים בצבע חום- זהב או אדום- חום. השרף המיובש הוא מר וריחני.
מרכיבים: השרף הוא oleogum resin. הוא מורכב משמן נדיף, הכולל myrcene, dimyrcene, polymyrcene כמרכיבים עיקריים, יש להם פעילות נוגדת דלקת, גומי המורכב מפחמימות ונמס במים, שרף הכולל תרכובות סטרואידיות שהחשובות שבהן הן guggulsterone-Z ו- guggulsterone-E שהן אחראיות לפעילות של השרף. תרכובות נוספות הן: guggulstero-Iguggulsterol-II, guggulsterol-IIIgugglsterol-VI.
GUGGULSTERONES
פעילות: מוריד רמת ליפידים וכולסטרול, אנטי דלקתי.
מנגנון הפעולה: מעכב ייצור של כולסטרול, מחיש הפרשה של כולסטרול, מאפשר פירוק מהיר של כולסטרול ושל ליפידים אחרים, ממריץ פעילות של בלוטת התירואיד, מגביר רמה של אמינים, כגון, דופמין ונור-אפינפרין. הרמה הגבוהה ביותר של כולסטרול בגוף מצויה בכבד, בעור , במוח ובמערכת העצבים. כ-50% מהמיילין העוטף סיבי עצב בנוי מכולסטרול. קרוב ל-50% מהכולסטרול המיוצר כל יום הופך לחומצות מרה ומופרש לכיס המרה. חלק גדול מהכולסטרול המופרש חוזר מהמעי אל הכבד ומשמש לייצור הורמונים סטרואידיים, ויטמין D וקרומים של תאים. גוגולו מתערב בייצור של הליפופרוטאינים על ידי כך שהוא מעכב אנזים בשלב הביוסינתיזה של כולסטרול.
הוא מעכב את הספיגה של הכולסטרול, חומצות המרה והשומנים במעי, ומגביר את הפרשתם בצואה.
בנוסף גוגולו מגביר פירוק של LDL. גוגולו מגביר ייצור של הורמונים בבלוטת התירואיד. הוא גורם לעליה בשני ההורמונים T3 ו-T4. בכך הוא מגביר את חילוף החומרים, מגביר פירוק של פחמימות ושומנים, וגורם לירידה בריכוז השומנים בגוף. עליה בריכוז של דופמין ונור-אדרנלין הראו בארנבות וקופים.
כאשר נתנו גוגולו לארנבות עם רמה גבוהה של כולסטרול, ראו עליה בריכוז דופמין ונור-אדרנלין וירידה בריכוז כולסטרול.
שימוש ברפואה המסורתית. בכתבי האיור-ודה שנכתבו 1000 ו-600 שנה לפני הספירה מתואר העץ והשרף שמפיקים ממנו. מתוארים סוגים שונים של השרף. נאמר על הגוגולו שהוא מרחיק את המחלה במהירות של צבי הבורח כשהוא רואה סוס. הוא מומלץ לאנשים האוכלים מזון שמן ומתוק, ומרבים באכילת בשר, כדי למנוע חסימות של כלי הדם ולסייע להורדת משקל. בנוסף המליצו על הגולגולו כאנטי דלקתי, מסייע לאיחוי שברים, לטיפול במחלות לב וכלי דם ולבעיות בעיכול השומנים. השימוש העיקרי שעשו בגוגולו באיור-ודה היה טיפול בדלקות מפרקים.
רק ב-1964 התחיל המחקר הכימי והקליני של הצמח. הוא נעשה בהתחלה על ארנבות, והוכיחו ירידה ברמה של כולסטרול וטריגליצרידים, ירידה במשקל והגנה מפני טרשת עורקים. המחקר הראשוני עודד מחקרים נוספים, וב-1988 הוציאה חברת Sabinsa לשוק את התכשיר הנקרא גוגוליפיד, והיא שיווקה אותו לשוק האמריקאי. גוגוליפיד הוא תכשיר מכויל, המכיל 2.5% של guggulsterone E&Z. הוא נמכר בצורת אבקה או קפסולות.
מינון: 2-4 קפסולות ליום.
