סל קניות 0

גופרית במזון האדם

גופרית במזון -

ביוסינתיזה של תרכובות אורגניות של גפרית מתרחשת בעיקר בצמחים ובחיידקים (1). תרכובות המכילות גפרית נקראות thiol. בגוף בעלי החיים מתחמצנות תרכובות הגפרית לסולפט.החומצות האמיניות המכילות גפרית, מתיונין, ציסטאין וטאורין נחשבות למקור העיקרי של גפרית במזון. מקור נוסף הוא MSM- methylsulfonylmethane. גפרית מצויה גם בחלב אם (1)לאורך שנים ודורות השתמשו בגפרית לטיפול במחלות עור, כגון, משחות לטיפול באקנה, שטיפות של הראש נגד קשקשים, לריפוי פצעים, לשיקום של הקרטין ולפריחות.טבילה באמבט המכיל גפרית מומלצת לטיפול בפסוריאזיס, כאבים שגרוניים וזיהומים (1). תרכובות המכילות גפרית מצויות בכל התאים בגוף, והן הכרחיות לחיים. הן כוללות:מתיונין, ציסטאין, טאורין, הומוציסטאין, תיאמין, ביוטין, חומצה אלפה-ליפואית, קואנזים A, גלוטטיון, כונדריוטין סולפט,גלוקואמין סולפט, פיברינוגן, הפרין וסולפט אי אורגני.חוץ משני הויטמינים המכילים גפרית ביוטין ותיאמין, כל המרכיבים האלה, מיוצרים ממתיונין. 

חומצות אמינו המכילות גפרית נפוצות יותר בבעלי חיים ובחלבון של דגנים מאשר בחלבון של קטניות. גלוטטיון נפוץ בפירות וירקות והוא משמש כמקור לגפרית במזון (1).סולפט שמקורו במזון וכן סולפט המשתחרר מחומצות אמינו משמש לייצור כונדריוטין סולפט המצוי בסחוס.אדם בוגר זקוק ל-13מ"ג ל-ק"ג משקל של חומצות אמינו המכילות גפרית, כלומר, לאדם ששוקל 70 ק"ג דרושים 910 מ"ג של חומצות אמיונו ליום. תינוקות בגיל 3-4 חודשים זקוקים ל-58 מ"ג ל-ק"ג חומצות אמינו המכילות גפרית ליום.מעריכים ש-1 ג' חלבון מכיל לפחות 17 מ"ג של חומצות אמינו המכילות גפרית.מזון צמחי עשיר במתיונין כולל: תירס, זרעי חמניות, שבולת שועל, קשיו, אגוזים, שקדים ושומשום. הם חשובים לצמחונים שאינם אוכלים מזן מן החי. שבולת שועל ותירס עשירים גם בציסטאין.ציסטאין ומתיונין נפוצות ב- whey protein- חלבון המצוי במי גבינה. הם יכולים לסייע לספורטאים המתאמנים במשך שעות כל יום. חומצה אלפה-ליפואית וגלוטטיון פעילים כנוגדי חמצון חשובים. הם מעכבים חמצון של כולסטרול ושל LDL, ובכך משתתפים במניעת חסימת עורקים על ידי כולסטרול ושומנים. 

Thiols בעלי חשיבות רפואיתGlucosamine Sulfate– חד סוכר אמין, המורכב מגלוטמין וגלוקוז בצרוף סולפט. משתמשים בו לטיפול באוסטיאוארטריטיס (1). הוא מרוכז בסחוס המצוי במפרקים,ומשמש שם כסובסטרט לייצור של glycosaminoglycan. גלוקוזאמין כתוסף מזון מיוצר מכיטין שמצוי בסרטנים וצדפות. מייצרים אותו באופן סינתטי ונערכו מחקרים רבים להוכיח את יעילותו.כ-90% מהגלוקואמין שנלקח במתן פומי נקלט, אבל רובו עובר מטבוליזם, ולא מגלים גלוקוזאמין חופשי בסרום (1). כנראה שהוא נקשר לחלבוני הפלסמה. מכאן הסיקו כמה חוקרים שהסולפט הוא המרכיב החשוב ולא הגלוקוזאמין.הסולפט דרוש לייצור גלוקוזאמין גליקאן, וההידלדלות שלו גורמת לעיכוב ייצור גלוקוזאמין גליקאן בסחוסים שבמפרקים. הראו שגלוקוזאמין כתוסף גורם לעליה בריכוז הסולפט בנוזל הסינוביאלי (1). כמה מהתרופות שמשתמשים בהן לטיפול באוסטאורטריטיס ודלקת מפרקים שגרונית, כגון, acetaminophen, גורמות להידלדלות של הסולפט ולפגיעה בייצור של גלוקוזאמין גליקאן (1). 

כונדריוטין סולפט

כונדריוטין סולפט בנוי מיחידות לינאריות של D-גלקטוזאמין ו-D-חומצה גלוקורונית. הוא מצוי בסחוסים, בעצמות, בעור, בקרנית שבעין ובדפנות העורקים. המקור לתוספי מזון של כונדריוטין סולפט הוא סחוס של כרישים או של בקר וחזירים. אצל חלק מהמטופלים עם כונדריוטין סולפט כתוסף ניתן לראות בנייה מחדשת של סחוסים. 

גלוטטיון

גלטטיון הוא טריפפטיד הבנוי מ-gamma-glutamine-cysteine-glycine, והוא התיול הלא-חלבוני הנפוץ ביותר בגוף. הוא ממלא תפקידים רבים, ביניהם ניטרול רדיקלים חופשיים ו- peroxidies, וויסות של תפקוד של חלבונים ותמיכה במערכת החיסון (1). תזונה ענייה בחלבון ובחומצות אמינו המכילות גפרית עלולה לגרום לחוסר בגלוטטיון. 

N-acetylcysteine-NACN-אצטיל ציסטאין הוא נגזרת של ציסטאין, ושלב ביניים, ביחד עם חומצה גלוטמית וגליצין, בייצור של גלוטטיון מציסטאין (1). הוא נוצר באופן אנדוגני בגוף ומצוי גם במזון.מתן פומי של N- אצטיל ציסטאין מביא לעלייה ברמת הציסטאין והגלוטטיון שבתוך התאים.הוא משמש כאנטידוט להרעלה עם acetaminophen,משתמשים ב-NAC לטיפול בחולים ונשאים של וירוס האיידס, שרמת הציסטאין והגלוטטיון אצלם נמוכה מאד. 

Taurine

טאורין היא חומצה אמינית המתקבלת מהמטבוליזם של מתיונין וציסטאין. היא מצויה בריכוז גבוה ברוב הרקמות, במיוחד בנויטרופילים וברישתית. טאורין אינו מצוי בחלב פרה, אבל ניתן לקבל אותו ממאכלי בשר של בעלי חיים רבים.טאורין ממלא תתפקיד בצרוף של חומצות מרה, בדה טוקסיפיקציה, בייצוב ממברנות. 

חומצה אלפה-ליפואית

חומצה אלפה- ליפואית ממלאת תפקיד חשוב בריאקציות של דה-הידרוגנאז במיטוכונדריה, במניעת נזק מרדיקלים חופשים, בהקטנת סטרס חמצוני. היא מגבירה את הפעילות נוגדת החמצון של ויטמין C ו-E. היא פועלת בסביבה מימית והידרופובית, ומגבירה פעילות של קואנזים Q10. MSM- MethylsulfonylmethaneMSM מצוי במזון, כולל פירות, אלפלפה, תירס, עגבניות,תה וקפה, בחלב אם ובחלב פרה.הוא נמס במים, ומכיל 34% של גפרית.MSM משמש לטיפול בחומציות-יתר בקיבה, להרחקת טפילים, לכאבים בשרירים, למקרים של אלרגיה ודלקת מפרקים.MSM פעיל נגד גיארדיה, טריכומונס ותולעים עגולות. 

צמחים המכילים גפרית

גפרית מצויה בצמחים בעיקר בחלבון. צמחים עשירים בחלבון, כגון, סויה, אפונה, תורמוס, פול, עדשים, עשירים גם בגפרית. במקרים אחרים הגפרית קשורה לשומנים במרכיבים הנקראים sulfulipids. הם מצויים בחלקים שונים של הצמח ומגינים עליו מפני אכילת-יתר. בעלים הם מצויים בכלורופלסטים, בממברנות של הפלסטידים.בצמחים אחרים מופיעה הגפרית במרכיבים השניוניים. משפחת המצליבים עשירה במיוחד בתרכובות המכילות גפרית, glucosinlates. כשהרקמה מתפרקת הגליקוזינולאטים עוברים שינויים אנזימטיים על ידי myrosinase, ונוצרות תרכובות פעילות כגון, isothiocyanatesthiocyanates, nitriles. מרכיבים אלה מגינים על הצמח.הגליקוזינולאט אחראים לטעם של הצמחים של משפחת המצלבים, ויש להם השפעות פיזיולוגיות על גוף האדם.שום ובצל מכילים תרכובות גפריתיות המקנות להם ערך רב כצמחים רפואיים. Alliin ומרכיבים גפריתיים נוספים נוצרים בעיקר בעלים, ומועברים אחר כך לבצל. כשהצמח מתפרק פועל האנזים alliinase  על ה-alliin  ונוצר האליצין שנותן את הטעם והריח לשום. צמחים עשירים בגפרית: כרוב, צנון, לפת, כרובית, ברוקולי, חרדל, גרגיר הנחלים, רשד, רוקט,צנונית, אספרגוס, כרישה, שום, בצל, אבוקדו, עגבניות, תרד, פטרוזיליהאננס, קוקוס, בננה, אבטיח, גויאבהמיני סרפד, שינן רפואי 

מקורות

1. Parcell S. Sulfur in Human Nutrition and Applications in Medicine.Alternative Medicine Review 2002, 7:22-35.

מקור התמונה

מי גבינה – Whey protein

מי גבינה -השימוש בחלבונים המופקים ממי גבינה התחיל רק בשנים האחרונות, והוא נושא למחקר. ישנם מחקרים המראים שהם עוזרים לבנות שרירים,

מי גבינה – Whey protein

Whey protein הוא תערובת של חלבונים המתקבלים כמוצר לוואי בהכנת גבינה מחלב פרה, והם נקראים מי גבינה. כאשר החלב נקרש נשאר הנוזל שמכיל את כל המרכיבים של החלב המסיסים במים (1). הם מכילים לקטוז בריכוז של 5%, כמה מינרלים ו-lactalbumin (2).

משתמשים במי הגבינה למזון. לאחר שמוציאים את השומן מייבשים את החלבונים.

חימום גורם לדנטורציה של מי הגבינה. מחממים את מי הגבינה לטמפרטורה של 72 מעלות והחלבונים עוברים דנטורציה ומקבלים צורה של ג'ל (3). מי הגבינה עצמם אינם מתגבשים על ידי חומצה או רנין (3).

מי הגבינה בכל צורה עלולים לגרום לאלרגיה לאנשים הרגישים ללקטוז (4). 

מרכיבים: חלב פרה מכיל 20% חלבונים של מי גבינה, ו-80% קזאין (5). חלב אם מכיל 60% whey ו-40% קזאין.מי גבינה הם תערובת של beta-lactoglobulin 65%, alpha- lactalbumin 25% וסרום אלבמין 8%. חלבונים נוספים הם bovine serum albumin  ואימוגלובולינים. 

שימוש רפואי בחלבונים של מי גבינה

השימוש בחלבונים המופקים ממי גבינה התחיל רק בשנים האחרונות, והוא נושא למחקר.

ישנם מחקרים המראים שהם עוזרים לבנות שרירים, וממליצים לספורטאים להשתמש בהם כתוסף מזון (6). מחקרים אחרים השפעה מועטה או חוסר השפעה של החלבונים על בניית שרירים אצל צעירים (7).

מחקר שבדק השפעה של חלבונים ממי גבינה על מבוגרים או קשישים מצא שהם גורמים לשיפור ייצור של שרירים (8).

שימוש בחלבונים ממי גבינה הוא נושא הנחקר בימים אלה. אין מספיק ידע כדי להמליץ למי כדאי להשתמש בהם ובאיזה שלב של החיים. 

חלבונים ממי גבינה כמקור לחומצות אמינו

במי גבינה יש ריכוז גבוה של חומצות אמינו מסועפות (branched – chain amino acids). הן משמשות כמקור אנרגיה לעבודת השרירים ומגבירות ייצור של חלבונים (9), שיכולים לסייע לריפוי ולשיקום של רקמות. נבדקת השפעתן על הפחתת הסיכון למחלות לב, סרטן וסכרת. 

תופעות לוואי

אבקה של החלבונים עלולה לגרום לגזים, התנפחות, כאב בטן, עייפות, חולשה, כאב ראש במקרים של רגישות ללקטוז. חלבונים בלתי מעוכלים שמגיעים למעי הגס עוברים תסיסה על ידי חיידקי המעי, ונוצרים גזים וחומצות שומניות.במקרים של רגישות ללקטוז יש להמנע משימוש בחלבונים ממי גבינה. 

מקורות

 1.   Marshall K. Therapeutic applications of whey protein. Alternative Medicine Review, 2004, 9: 136-156.

2.   Tunick MH. Whey protein production and utilization. 2008, http://www.ars.usda.gov/research/publications.

3.   Foegeding EA. Davis JP. Doucet D. McGuffey MK. Advances in modifying and understanding whey protein functionality. Trends in Food Science & Technology, 2002, 13: 151-159.

4.   Lee YH. Food- processing approaches to altering allergic potential of milk-based formula. J. Pediatr. 1992, 121: S47-S50.

5.   Hoffmaqn JR. and Falvo MJ. Protein- Which is best? Journal of sports Science and Medicine, 2004, 3:118-130.

6.   Burke DG. The Effect of Whey Protein Supplementation With and Without Creatine Monohydrate Combined With Resistance Training on Lean Tissue Mass and Muscle Strength, International of Sport Nutrition and Exercise Metabolism. 2012, Human Kinetics Publishers, Inc.

7.   Hoffman JR. Ratamess NA. Tranchina CP. Et al. Effect of protein supplement timing on strength, power, and body – composition changes in resistance-trained men. International journal of sport nutrition and exercise metabolism, 2009, 19: 172-185.

8.   Yang Y. Breen L. Burd NA. et al. Resistance exercise enhances myofibrillar protein synthesis with graded intakes of whey protein in older men. The British journal of nutrition, 2012, 1-9.

9. Kimball S. Jefferson LS. Signaling Pathways and Molecular Mechanisms through which Branched-Chain Amino Acids Mediate Translational Control of Protein Synthesis. Journal of Nutrition, 2006, 136: 227S-231S.

צמחי מרפא לפסוריאזיס – Psoriasis- Alternative treatment

פסוריאזיס הוא כינוי להפרעה כרונית דלקתית שמקורה בשגשוג יתר של קרוטינוציטים, ניתן לטפל בה עם צמחי מרפא לפסוריאזיס ובאמצעות תזונה נכונה, לחצ/י כאן לפרטים

צמחי מרפא לפסוריאזיס.

פסוריאזיס הוא כינוי להפרעה כרונית דלקתית, שמקורה בשגשוג יתר של קרוטינוציטים(1).

זוהי הפרעה המופיעה על פני כל כדור הארץ, אולם תפוצתה שונה במקומות שונים.

פסוריאזיס נפוץ ביפן, הרבה פחות נפוץ בסין שבה מעריכים שמספר המקרים מגיע ל- 0.3% מהאוכלוסייה. בארה"ב מגיע מספר המקרים ל-2-4%. פסוריאזיס נדיר מאד אצל האינדיאנים, תושבי אמריקה המקוריים וכן אצל התושבים יוצאי אפריקה (1).

פסוריאזיס עלול להופיע בכל גיל, והוא מצוי באופן שווה אצל גברים ונשים (1). הוויכוח עדיין נמשך אם פסוריאזיס הוא הפרעה אוטו אימונית או ליקוי בתפקוד של מערכת החיסון הקשור ללימפוציטים סייענים, T-helper 1 (Th1). משערים שתאי Th1 מעורבים בפסוריאזיס, כי יש עליה בשחרור ציטוקינים, אינטרלויקין IL-2 ואינטרלויקין IL-12 שמצויים ברובד של הפסוריאזיס (1).

תאי T נודדים אל העור ומצטברים מסביב לכלי דם בעור. זוהי התחלה של סריה של שינויים אימונולוגיים, שכתוצאה מהם נוצרים הפצעים הפסוריאטיים (1). זמן ההבשלה של תאי העור יורד מ-28 יום ל-2-4 ימים, ונוצרים הרובדים הקשקשיים האופייניים לפסוריאזיס.

לא ברור מדוע השפעול של תאי T, והנדידה של לויקוציטים לאפידרמיס ולדרמיס, גורמים לחלוקה המהירה של התאים. 

צמחי מרפא לפסוריאזיס וטיפול באמצעות תזונה

מזון ללא גלוטן

אין מימצאים על קשר ישיר בין פסוריאזיס לבין אלרגיה למזון, אבל יש רגישות גבוהה לגלוטן אצל אנשים הסובלים מפסוריאזיס. מחקרים הראו שהימנעות מגלוטן מיטיבה עם המטופלים, ומתבטאת בשיפור ניכר בסימפטומים (2).

חומצות שומן פעילות

חומצות שומן רב בלתי רוויות במצב ציס מווסתות ייצור של פרוסטגלנדינים, לויקוטריאנים ותרומבוקסן. חשוב להמנע משמנים מזוקקים ובעיקר ממרגרינה. ריכוז גבוה של חומצות שומניות אומגה 6 במזון עלול להגביר תגובה של דלקת (3).

החומצה הארכידונית היא המקור לפרוסטגלנדינים והלויקוטריאנים. היא מצויה בתזונה עשירה בבשר, מאכלי חלב וביצים. המזון שנותנים לתרנגולות, לבקר ולצאן מבוסס על תירס וסויה, וזה גורם לעליה בריכוז חומצות השומן אומגה 6 בבשר ובעופות.

השוואה בין החומצות השומניות של בהמות האוכלות עשב לעומת אלה שקבלו מזון מבוסס על תירס וסויה הראתה, שאצל אוכלי עשב היו 4% של חומצות שומניות אומגה 3 לעומת 0.5% חומצות אומגה 3 אצל אוכלי תירס וסויה (4).

תוספי מזון מומלצים

חומצות שומן חיוניות

חומצות השומן הפעילות, במצב ציס מסיעות למניעה וטיפול בפסוריאזיס. הן משפיעות על קרומי התאים שהגוף מייצר, על זרימה תקינה של דם בדרמיס ובאפידרמיס, על ידי שיפור תפקוד האנדותל של כלי הדם, ועל וויסות יצור של פרוסטגלנדינים, לויקוטריאנים ותרומבוקסן.

קרומי התאים הניבנים עם חומצות שומניות חיוניות הן נזילות יותר, ומאפשרות חדירות סלקטיבית טובה של התאים, קשירה יעילה לקולטנים ותקשורת טובה בין התאים.

כמה מחקרים הראו השפעה חיובית של שמן דגים במקרים של פסוריאזיס (5).

חומצות שומניות אומגה 3 שניתנו בטיפול תוך-ורידי, גרמו לעליה ברמת לויקוטריאנים B5 בתוך 5-7 ימים (6).

חלבון מבודד ממי גבינה

תוסף מזון חדש המכונה XP-828L הוא מיצוי של חלבון מחלב פרה המשמש להכנת גבינה(Whey protein). הראו לאחרונה שהוא מועיל במקרים של פסוריאזיס (7). הוא משפיע כנראה באמצעות האימנוגלובולינים והפפטידים הפעילים שהוא מכיל (1).

במחקר in vitro הראו של- XP-828L יש השפעה מווסתת על מערכת החיסון. הוא מעכב ייצור של ציטוקינים המיוצרים על ידי Th1 , כגון אינטרלויקינים-2, וכנראה שבכך הוא יעיל במקרים של פסוריאזיס שהוא הפרעה המיוחסת ל- Th1 (7).

ויטמין D

אצל אנשים הסובלים מפסוריאזיס מוצאים רמה נמוכה של ויטמין D3 (1). לא ברור אם זהו אחד הגורמים להפרעה, או שהוא נגרם על ידה. קרטינוציטים באפידרמיס משתתפים בייצור ויטמין D3 בנוכחות קרניים אולטרה סגוליות. טיפול עם קרני שמש, קרניים אולטרה סגוליות וויטמין D כתוסף מזון יעיל מאד במקרים של פסוריאזיס (8). 

טיפול חיצוני בפסוריאזיס

כמה טיפולים חיצוניים נמצאו יעילים במקרים של פסוריאזיס (1), כגון, משחה מויטמין D3 סינתטי, משחה המכילה 10% של Berberis aquifolium, ג'ל כורכומין 1%, אלויורה ומשחה עשירה בפלבונואידים.

משחה מג'ל כוכרומין הייתה יעילה פי שתיים מהמשחה שהכילה ויטמין D3. הפעילות של הכורכומין קשורה לפעילות האנטי דלקתית שלו.

נערך ניסוי מבוקר על קרם אלויורה בריכוז של 0.5%. 60 מטופלים השתמשו בקרם במשך 4-12 חודשים (9). התוצאות הראו ניקוי של הרובדים הפסוריאטיים אצל 82% מהטופלים, לעומת 7.7% בקבוצת הביקורת. צמחים מרככים המכילים ריר מסייעים בטיפול של הקשקשים בעור. 

צמחי מרפא ופסוריאזיס

פורמולה סינית בצורת קפסולות הראתה יעילות ובטיחות בטיפול במקרים קשים של פסוריאזיס (10). היא כוללת את הצמחים: קנה שורש של Zingiberis officinalis שורש של Salvia miltiorrhiza, שורש של Astragalus membranaceus, שורש של Paeonia alba, שורש של Codonopsis piliosula, זרעים של Coix lachryma jobi וקינמון (10). 15 מטופלים לקחו ארבע קפסולות ליום, כל קפסולה הכילה 450 מ"ג של הצמחים במשך 10 חודשים. הצמחים הזמינים בחנות מסומנים בקו מתחתיהם. להזמנת הצמח יש ללחוץ על שמו. הפורמולה מומלצת ברפואה הסינית להמריץ את ה-yang ולהגביר זרימה של דם.

המלצות נוספות

עישון ושתיה של אלכוהול מחמירים מצב של פסוריאזיס. מומלץ להתרחק מעישון אקטיבי ופסיבי.רחצה בים המלח ואמבט שמש עם בוץ מים המלח במשך ארבעה שבועות בשנה מיטיבים מאד עם אנשים הסובלים מפסוריאזיס.הקטנת סטרס בשיטות שונות של מדיטציה והתבוננות, של יחסים טובים בבית ובעבודה, וכן שימוש בצמחים אדפטוגניים המפחיתים סטרס מועילים במקרים של פסוריאזיס.התזונה חשובה מאד, מומלץ להמנע ממזון שאינו מתאים למטופל, ולבחור במזון פשוט לא מעובד ולא מסחרי.

מקורות

 1. Traub M. and Marshall K. Psoriasis-Pathophysiology, Conventional and Alternative Approaches to Treatment. Alternative Medicine Review, 2007, 12: 319- 330.

2. Chalmers RJ. Kirby B. Gluten and psoriasis. Br. J. Dermatol. 2000, 14: 5-7      

3. Adam O. Beringer C. Kless T. et al. Anti-inflammatory effects of a low arachidonic acid diet and fish oil in patients with rheumatoid arthritis. Rheumatol. Int. 2003, 23: 27-36.

4. Marcello MJ. Driskell JA. Nutrient composition of grass- and grain-finished bison. Great Plains Research 2001, 11:65-82.

5. Bittiner SB. Tucker WE.F. Cartwright I. et al. A double-blind, randomized, placebo- controlled trial of fish-oil in psoriasis. Lancet 1988, 1: 378-280.

6. Mayser P. Grimm H. Grimminger F. n-3 fatty acids in psoriasis. Br. J. Nutr. 2002, 87: S77-S82.

7. Poulin Y. Bissonnette R. Juneau C. et al. XP-828L in the treatment of mild to moderate psoriasis: randomized double-blind. Placebo-controlled study. J. Cutan Med. Surg. 2006, 10: 241-248.

8. Reichrath J. Vitamin D and the skin: an ancient friend, revised. Exp. Dermatol. 2007, 16: 618-625.

9. Syed TA. Ahmed SA. Holt AH. et al. Management of psoriasis with Aloe vera extract in a hydrophilic cream: a placebo –controlled, double-blind study. Trop. Med. Int. Health 1996, 1: 505-509.Yuki TT. Review of a treatment for psoriasis using Herose, a botanical formula. J. Dermatol. 2005, 32: 940-945.

מקור התמונה

צמחי מרפא מומלצים לטיפול בפרקינסון

צמחי מרפא לטיפול בפרקינסון- מוקונה, אנג'ליקה סינית, ג'ינסנג אמריקאי, ויתניה משכרת, גינקו דו אונתי, אקליפטה, אליטרוקוקוס, אסטרגלוס קדד ושוש קי

צמחי מרפא מומלצים לטיפול בפרקינסון

פנייה הופנתה לכל המטפלים במטופלים עם פרקינסון, בכדי שישתפו בטיפולם, ובמידת ההצלחה שלה זכה הטיפול שלהם במשך השנים.

פה אחד הומלץ על זרעי מוקונה – mucuna, אך כש Roy Upton- שאל מה מידת ההצלחה של זרעי המוקונה בתור צמח בודד, כולם טענו שמוקונה בלבד אינו מספיק בתור צמח בודד ושיש להוסיף צמחים נוספים.

Alain Tilloston טוען שהוא טיפל בכמה מטופלים בשלבים שונים של המחלה. ההצלחה גדולה יותר בשלב ההתחלתי של המחלה. הצלחת הטיפול מתבטאת בהאטה של ההתנוונות, בהקטנת הרעד והקושי בדיבור. 

פורמולת צמחי מרפא מומלצת לטיפול במקרים של פרקינסון 

להזמנת צמח מהרשימה יש ללחוץ על שמו העברי. צמחי מרפא המצוינים ב* אינם זמינים במלאי או בחנות.

שם הצמח  כמותגרם שם עברי חלקי צמחבשימוש פעילות
Mucuna prurita  30  מוקונה  זרעים מחזק של המוח
Angelica sinensis      20 אנג'ליקה סינית שורש מחזק של הדם מגביר זרימת דם
Panax quinquefolium   10  ג'ינסנג אמריקאי* שורש מגביר אנרגיה
Withania somnifera   10 ויתניה משכרת שורש מרגיע ומחזק של העצבים
Ginkgo biloba  10  גינקו דו אונתי עלים משפר זרימת דם אל המוח
Eclipta prostrate  10  אקליפטה נוף הצמח מזין את הדם ואת הכבד
Eleuterococcus senticosus 10  אליטרוקוקוס שורש מפחית מתח משפר הרגשה כללית
Astragalus membranaceus 10  אסטרגלוס קדד שורש מגביר ומזין את האנרגיה
Glycyrrhiza glabra    10  10 שוש קירח שורש מחמם, מאזן, משפר את העיכול

מינון: 2 ג' בתוך מיץ פעמיים ביום, לפני הארוחה

תוספת חשובה: קואנזים Q10 ושמן דגים- שימוש בקואנזים Q10 במקרים של פרקינסון 

בשנת 2002 נערך מחקר בארה"ב על תוצאות השימוש בקואנזים Q10 אצל מטופלים עם פרקינסון.

נבדקו 80 מטופלים מ-10 מקומות שונים בארה"ב. המטופלים קיבלו מינון גבוה של קואנזים Q10. תוצאות המחקר פורסמו ב- American Association's Archives of Neurology October, 2002.

התוצאות הראו האטה בירידה בתפקוד אצל 44% מהמשתתפים. התועלת שבטיפול הייתה במיוחד בהליכה, בשמירה על עצמאות מלאה בתפקוד היום-יומי.

המסקנות שהסיקו החוקרים היו שיש צורך לערוך מחקר על מידגם של מאות מטופלים, כדי שיהיה אפשר להמליץ על טיפול במינון גבוה של קואנזים Q10  במקרים של פרקינסון.

הבחירה של קואנזים Q10 לטיפול בפרקינסון התבסס על עבודה שנעשתה על ידי שני רופאים R. Shults ו- F. Beal.Shults טען שקואנזים Q10 שנמצא במיטוכונדריה, ממלא תפקיד חשוב בייצור אנרגיה על ידי המיטוכונדריה שבתאים. בנוסף הוא גם פעיל כאנטיאוקסידנט יעיל. הם הראו שתפקוד המיטוכונדריה נפגע אצל מטופלים עם פרקיסון, ושרמת קואנזים Q10 יורדת אצלם. הם טענו שמינון גבוה של קואנזים Q10 מסייע לאותו חלק במוח שנפגע על ידי המחלה.

קואנזים Q10 פעיל כמרכיב בשרשרת העברת האלקטרונים במעגל קרבס וגם כאנטי אוקסידנט המגן מפני הנזק שעלולים לגרום הרדיקלים החופשיים שנוצרים בתהליך של ייצור האנרגיה מהגלוקוז.

רמת קואנזים Q10 יורדת עם השנים. יתכן שהרמה הנמוכה שמוצאים אצל מזדקנים היא גורם המשתתף בהתקדמות של כמה מהמחלות הקשורות לזיקנה.

נערך מחקר על מטופלים בשלב התחלתי של פרקינסון מול קבוצת ביקורת. הם קבלוקואנזים Q10 במינון 300, 600 ו-1200 מ"ג ארבע פעמים ביום במשך 16 חודשים.

התוצאות הראו שיפור משמעותי רק בקבוצה שקיבלה את המינון הגבוה ביותר, 1200מ"ג ארבע פעמים ביום. השיפור התבטא בתפקוד טוב יותר של המוח, במצב הרוח, בפעילות היומית ובתנועתיות.

איור צמח מוקונה – מקור התמונה

אפקט אנטי דלקתי של אבודיה

אפקט אנטי דלקתי של אבודיה - פירות הצמח של Evodia rutaecarpa הם אחד המרכיבים בפורמולה סינית הנקראת Wu zhu yu Tang

אפקט אנטי דלקתי של אבודיה

הדלקת היא תגובה פזיולוגית הגנתית של הגוף לגורמים כימיים, פיזיקליים, זיהומיים, רעלנים סביבתיים או ליחסי גומלין בין אנטיגן לנוגדן (1). הדלקת נועדה להגן על הגוף, אבל פעילות דלקתית ממושכת או חזקה מאד עלולה לגרום נזק והרס לרקמות. הדלקת מתבטאת  בעלייה בטמפרטורה של הגוף, בצקת, גרוד וכאב. לפעמים מתפתחים מהדלקת נמק, הרס של ריקמה וסרטן (1).

גורמים המשתתפים בדלקת:

תאי פיטום mast cells נוצרים במוח העצם ונודדים לריריות או לרקמת החיבור. בהשפעת חומרים שונים הנקראים ציטוקינים מייצרים תאי הפיטום גרנולות המכילות היסטמין. תאי הפיטום מופעלים כתוצאה מגירוי חיסוני באמצעותIgE    או מגורם לא חיסוני, והם משחררים את ההיסטמין.

בזופילים נוצרים  ומגיעים לבשלות במוח העצם, ועוברים למחזור הדם. תהליך הבשלת הבזופילים מותנה בנוכחות IL-3. הגרנולולות המצויות בבזופילים מכילות היסטמין וסרוטונין. כשהם מופעלים הם מייצרים חומרים פעילים, כגון, לויקוטריאנים מסוג LTC4.

אאוזינופילים נוצרים במוח העצם ומצויים במחזור הדם. הם חודרים לרקמות, ובמיוחד לאזור הדלקת ומייצרים חמרים פעילים, כגון, לויקוטריאנים. הם משופעלים על ידי ציטוקינים , כגון אינטלויקין 3, המיוצרים על ידי לימפוציטים ותאי דלקת אחרים. IL-5 הוא אינטרלויקין הפועל במיוחד על אאוזינופילים. גירוי נוסף על ידי הציטוקינים גורם לאאוזינופילים לשחרר את החומרים הפעילים שנוצרו בתוכם .

לימפוציטים. קיימים סוגים שונים של לימפוציטים. CD4 הם לימפוציים מסייעים. אחרי שהם משופעלים על ידי נוגדן ייחודי הם מווסתים את תנועת תאי הדם הלבנים לאזור הדלקת. הם עושים זאת באמצעות הלימפוקינים, או בשמם הכולל ציטוקינים. תאי דלקת אחרים, כגון, מקרופאגים, תאי אפיתל, פיברובלסטים, נויטרופילים וגם אאוזינופילים יכולין ליצור ציטוקיניים  המשפיעים על האאוזינופילים.

מתווכי הדלקת הם חומרים פעילים  הנוצרים בתאי הדלקת, והם מפעילים או מזרזים את פעולתם של תאי דלקת אחרים. ההיסטמין הוא החשוב ביותר מבין  מתווכי הדלקת. הוא מגביר את חדירות כלי הדם, גורם לדליפה של פלסמה ולהתפתחות של נפיחות ובצקת. היסטמין גורם לכיווץ של שרירי צינורות הנשימה, מגביר הפרשת ריר, יש לו יכולת כמוטקטית, כלומר, הוא מושך לסביבה תאי דלקת אחרים.

מתווכים אחרים הם חומרים כמוטקטיים, המושכים בכוח משיכה כימי תאי דלקת נוספים.

סרוטונין גורם לכיווץ שרירים ומגביר חדירות של כלי דם.

לויקוטריאנים מתחילים לפעול מאוחר יותר ופועלים למשך זמן ארוך. הם נחשבים למנציחי הדלקת, לאלה שמונעים מהדלקת להסתיים.

פרוסטגלנדינים עלולים לגרום להתכווצות של שרירים ולכאבים עוויתיים.

Platelet Activating Factor- PAF

פוספוליפיד הפועל כמתווך דלקת ומשפעל תאי דם לבנים. הוא מיוצר על ידי נויטרופילים, בזופילים, אאוזינופילים.   מגביר צימות של טסיות דם. מגביר כמוטקסיס של איאוזינופילים, נויטרופילים ומונוציטים.

מרחיב יעיל של כלי דם, עלול לגרום לירידה חדה בלחץ הדם בעורקים. מגביר חדירות של כלי דם, וגורם ליציאת נוזלים אל מחוץ לכלי הדם.

Nuclear Factor kappa B – NF-kappaB

NF-kappa-B התגלה על ידי Dr. Ranjan Sen  . הכינוי המלא שלו : 

 nuclear factor  kappa-light chain- enhancer of activated B cells

זהו חלבון מורכב שמווסת  שכפול של DNA. הוא מצוי כמעט בכל התאים האנימליים, ומעורב בתגובות של התאים לגירויים כגון, ציטוקינים, רדיקלים חופשיים, הקרנה של UV, LDL מחומצן ואנטיגנים של חיידקים או וירוסים.    NF-kappaB ממלא תפקיד חשוב בוויסות של התגובה החיסונית לזיהום. השרשרות הקלות kappa הן מרכיבים הכרחיים באימונוגלובולינים. ויסות לא תקין של NF-kappa-B קשור לסרטן, מחלות דלקתיות ואוטואימוניות, זיהום בדם, זיהומים ויראליים.

השפעה של NO תחמוצת חנקן ו-NOSnitric oxide synthase

NO-nitric oxide מעורב בוויסות של לחץ הדם, הרפייה של שרירים חלקים, צימות של טסיות דם, העברת גירוים עצבים, אפופטוזיס תגובה חיסונית (1).

זמן מחצית החיים של NO ברקמות ביולוגיות הוא פחות מ-6 שניות (2), וזה מראה כמה חזקה הפעילות שלו (2). בבעלי חיים פועל NO כמולקולת איתות, הפועלת בהרבה רקמות ומעורבת בתהליכים רבים (2).

במערכות אנימליות נוצר NO על ידי האנזים NO synthase – NOS. אנזים זה קיים גם בצמחים (2).  פעילות יתר של NOS עלולה לגרום לדלקות חריפות או כרוניות, מקומיות או סיסטמיות (1).

פעילות אנטי דלקתית של הצמח Evodia rutaecarpa

הפירות של ה- Evodia הם אחד המרכיבים בפורמולה סינית הנקראת Wu zhu yu Tang הפורמולה כוללת 4 צמחים:

פירות של Evodia rutaecarpa 

קנה שורש של  Zigiber officinalis

שורש של        Panx ginseng

פירות של        Ziziphus zuzuzba

המרכיבים העיקריים של ה-Evodia  הם אלקלואידים dehydroevodiamine, evodiamine, rutaecarpine (1). הם מעכבים ייצור של פרוסטגנדינים PGE2 (1). מרכיבים אחרים של הצמח מעכבים ייצור של לויקוטריאנים (1).

הפורמולה מומלצת לטיפול במיגרנה.

Evodia הוא צמח השייך למשפחת הפיגמיים. יש לו פעילות אנטי מיקרוביאלית, נגד חיידקים גרם-חיוביים, גרם-שליליים, כולל פסוידומונס, שהוא חיידק הגורם לזיהומים בדרכי השתן, הליקובקטר פילורי, שהוא חיידק שקשה לחסל אותו, נגד פטריית השמר Candida albicans, וכן נגד תולעים וטפילים חד-תאיים (1).

מקורות

1. Liao Jyh-Fei. Chiou WF. Shen YC. et al. Anti-inflammatory and anti-infectious effects of Evodia rutaecarpa (Wuzhuyu) and its major bioactive componenets. Chinese Med. 2011, 6: 1-13.

2. Misra AN. Misra M. and Singh R. Nitric oxide biochemistry, mode of action and signaling in plants. J. of Med. Plants Research , 2010, 4(25): 2729-2739.

צמחים המגינים מפני הקרנות

צמחים המגינים מפני הקרנות - צמחי המרפא ממשפחת השפתניים עשירים במרכיבים נוגדי חמצון. מחקרים קליניים הוכיחו שהם מגינים מפני קרינה. הם מעכבים הרס

החשיפה לקרינה הולכת ועולה בשנים האחרונות. אנשים חשופים לקרינה של בדיקות הנעשות בבתי חולים, מצילומי שיניים, מפסולת של חומרים רדיואקטיביים, מתאונות המתרחשות בכורים אטומיים, וממכשירים שונים.
הקרינה עלולה לפגוע ביציבות של הכרומוזומים, לגרום לדלקות או להרס של רקמות (1). במקומות בהם התפזרה רמה גבוהה של קרינה רדיואקטיבית, כגון, בהירושימה ונגאסקי אחרי הפצצה האטומית שנזרקה עליהם, בצ'רנוביל אחרי הפיצוץ בכור האטומי ובפוקושימה ביפן אחרי רעידת האדמה והצונמי,היתה עלייה גדולה בתחלואה בסרטן.
ישנם צמחי מרפא שהוכח שהם מפחיתים את הנזק הנגרם כתוצאה מקרינה. נעשו מחקרים בחיות מעבדה ובבני אדם כדי לגלות צמחים נוספים המפחיתים נזק מקרינה, וכדי להבין כיצד הם פועלים (1).
צמחי המרפא ממשפחת השפתניים עשירים במרכיבים נוגדי חמצון. מחקרים קליניים הוכיחו שהם מגינים מפני קרינה (1). הם מעכבים הרס כתוצאה מחמצון, נוגדים דלקת ומחישים תיקון של DNA. חליטה של מליסה רפואית שנלקחה פעמיים ביום, במשך 30  יום, הגנה על עובדים של מרפאה רדיולוגית מחמצון ומהרס שלDNA (1).
מיצוי של מין יפני של מנתה, Mentha Canadensis syn. M. arvensis, במינון של 10 מ"ג לק"ג, הגן על עכברים מפני קרינה לטלית. ההשפעה המגנה נראתה גם בשמן הנדיף וגם במיצוי המימי של הצמח.
לא נערכו מחקרים על בני אדם עם צמחים ממשפחת השפתניים כנוגדי קרינה. אלה הם צמחים זמינים, בטוחים לשימוש, קל לגדל אותם והם אינם יקרים. החוקרים ממליצים ללמוד את השפעת הצמחים האלה על בני אדם, ולהכניס אותם לשימוש גם כמגינים מפני קרינה. 
הם מצויים בשימוש מסורתי בארצות רבות מאז אלפי שנים, וככל שחוקרים אותם מגלים השפעות נוספות חשובות לשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית.
האדפטוגנים הם צמחים בעלי פעילות מאזנת, המגינה מפני מצבים של סטרס.
הג'ינסנג האסיאתי, Panax ginseng הראה במחקר שנעשה בסין, השפעה מגינה על חולים בסרטן בגרון מפני הקרנה שניתנה כטיפול במחלה.
בקוריאה הראו ששימוש בג'ינסנג אסיאתי הפחית נזק אצל נשים שקבלו טיפול בהקרנה במקרים של סרטן בצוואר הרחם.
מיצוי מימי של ג'ינסנג הפחית נשירת שיער אצל עכברים מוקרנים, והחיש את צמיחתו לאחר הפסקת ההקרנות.
במחקר אחר הראו שהפוליסכרידים של הג'ינסנג האסיאתי הגנו על המעי הדק של עכברים מוקרנים. במחקר in vitro הראו הגנה על מוח העצם.
מחקרים מעטים נערכו עם הג'ינסנג האמריקאי, Panax quinquefolium וגם הוא הראה השפעה מגינה מפני נזקים של קרינה.
Angelica sinenesis בשילוב עם Astragalus membranaceus סייעו לשיקום של מוח העצם אצל עכברים מוקרנים.
אליטרוקוקוס מנע הרס של מוח עצם כשניתן לעכברים כטיפול קודם להקרנה במחקר שנעשה ברוסיה.
אליטרוקוקוס הפחית נזק אצל נשים חולות בסרטן השד שקבלו טיפול בכימותירפיה והקרנות.
צמחים נוספים המדווחים כמגינים מפני הקרנות הם אובליפיחה, Hippophae rhamnoides
ומינים של אלוי. הראו שג'ל מאלויורה מפחית נזק חמצוני של  קרינה, ומקטין את הנזק לעור. לפוליסכרידים של אלויורה יש השפעה מחזקת של מערכת החיסון.
מיצוי מפירות של אובליפיחה שהוזרק לפריטונאום של עכברים שהוקרנו במינון גבוה מאד של קרינה, גרם להישרדות של 82% מהם, בהשוואה לקבוצת הביקורת שבה מתו כל העכברים.
פירות של אובליפיחה שניתנים כמזון, ביחד עם שמן אובליפיחה מומלצים על ידי חוקרים לאנשים החשופים לקרינה במקום עבודתם. החוקרים ממליצים על הפירות והשמן של אובליפיחה כעל מזון בטוח המגן מפני הקרינה.
ברפואת האיורודה ממליצים על צמחים נוספים כהגנה מפני קרינה.
החוקרים ממליצים לאנשים העוברים טיפולי הקרנות, לאלה העובדים במקומות שיש בהם קרינה גבוהה, ולכל מי שבא במגע קרוב עם הקרנות, ללמוד להשתמש בצמחים המגינים בפני קרינה (1).

מקורות

Yarnell E. Abascal K. Botanical medicines and ionizing radiation: Part 1-radioprotective herbs. Altern. Complement Ther. December 2011, 17 (6): 313-318.

שמרי בירה כמגינים על הלב

שמרי בירה כמגינים על הלב - נעשה מחקר על 25 מטופלים שסבלו מכאבי שהתפתחו בעקבות טיפול עם סטטינים. לאחר הפסקת הטיפול נתנו להם שמרי אורז, שגרמו

שמרי בירה כמגינים על הלב

Xue zhi kang הוא מיצוי של שמרי אורז אדומים, שמשמשים בסין כתרופה בעלת השפעות חיוביות על הלב (1). זהו מוצר מותסס של אורז שעליו גידלו שמרים אדומים Monascus purpureus. בסין השתמשו בו במשך מאות שנים כממריץ זרימה של דם (1). כמו כן משתמשים בו להכנת יין מאורז.
בשנת 1999 התחילו להתפסם עבודות על שמרי בירה כתוסף מזון, שנעשו על ידי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה (2). הן הראו ששמרי האורז סייעו להורדת רמת שומנים בדם, והם יכולים למנוע מחלת לב שונות.
שמרי האורז מכילים סטטינים אחדים, ביניהם lovastatin. הסטטינים מעכבים את האנזים
3-hydroxy-3-methylglutaryl coenzyme A (HMG-CoA) reductase, שקשור לייצור של כולסטרול בכבד. הראו שהסטטינים מסייעים להורדת שומנים בכבד, מורידים רמת כולסטרול, מגבירים פעילות של תאי אנדותל, מפחיתים רמה של פיברינוגן בסרום ומפחיתים קרישה (3,4).
תופעות הלוואי שלהם עלולות להיות קשות. הם עלולים לגרום לנזק בכבד, לכאבי שרירים, לירידה ברמה של ייצור ההורמונים של התירואיד, ולהגברת חולשת שרירים (1).
שמרי האורז מכילים 14 monacolins שמעכבים HMG-CoA reductase. בנוסף הם מכילים סטרולים, איזופלבונואידים, גליצרידים וחומצות חד בלתי רוויות (5). ההשפעה שלהם על ריכוז הכולסטרול אינה יכולה מוסברת רק על ידי נוכחות הסטטינים, אלא על ידי פעילות משולבת של הסטטינים עם מרכיבים נוספים המצויים בהם.
הפעילות של הסטטינים על ביוסינתיזה של כולסטרול איננה ספציפית. הם מעכבים חומרים נוספים, כון איזופרנואידים לא סטרוליים, כולל קואנזים Q10 (1), שהוא משתתף בהגנה על קרומי התאים, ופעיל כאנטי אוקסידנט יעיל, המונע נזק ל-DNA, לחלבונים ושומנים (6).
הפעילות של קואנזים Q10 מעכבת או מונעת התפתחות של מחלות לב ומחלות ניווניות.
אצל כמה מהאנשים הלוקחים סטטינים, נגרמת חולשת השרירים מירידה ביעילות מסלול הנשימה התבטאת בייצור מופחת של  אנרגיה מחמצון הגלוקוז. שילוב של קואנזים Q10 ביחד עם טיפול בסטטינים יכל לסייע למניעת הפגיעה בייצור האנרגיה (7).

אופן השימוש ומינון
המינון המומלץ הוא 1.200-4.800 מ"ג ליום. המינון הנמוך מספיק לחלק גדול מהמטופלים. המינון הגבוה יכל להתאים לאנשים שרמת הליפידים שלהם גבוהה, ואינה יורדת עם המינון הנמוך, או עם תכשירים נוספים שהם התנסו בהם (1).
הסטטינים המצויים בשמרי האורז רגישים לאור ולחום. חשוב לשמור אותם במקום קריר ומוגן מאור (1). רצוי לקחת בנוסף 50 מ"ג ליום של קואנזים Q10.
ריכוז monacolin K בשמרי האורז קטן בהרבה מהמינון היומי של lovastatin. ריכוז הסטטין בשמרי האורז הוא 0.2% מהמוצר. במינון יומי של 1.200 מ"ג של שמרי אורז יהיה ריכוז הסטטין 2.4 מ"ג. במינון גבוה של 4.800 מ"ג יהיה ריכוז הסטטין 9.2 מ"ג.
ריכוז הסטטינים הניתן לטיפול הוא 20-40 מ"ג ליום.

תופעות לוואי של שמרי אורז
בסיכום של שימוש בשמרי אורז ב-20 השנים האחרונות נראה השימוש בטוח יותר מאשר בסטטינים כתרופה.
יש דיווח יחיד על דלקת כבד חריפה כתוצאה משימוש במוצר שהכיל שמרי אורז וגוגולו (8).
אשה בת 63 השתמשה ב- lovastatin כדי להוריד רמת כולסטרול בדם. לאחר שהכבד שלה נפגע, היא התחילה להשתמש במוצר שהכיל גוגולוסטרול ושמרי אורז. לאחר 6 חודשים התפתחה אצלה דלקת כבד חריפה, שנעלמה לאחר שהיא הפסיקה להשתמש בתכשיר. הכבד חזר  לתפקוד נורמלי (8).
בכמה מוצרים של שמרי אורז מצאו citrinin שעלול לפגוע בכליות.

Gordon  שלח לבדיקה 12 מוצרים של שמרי אורז שנמכרו בשוק. מצאו citrinin בשליש מהם (5).

תוצאות מחקרים על שימוש בשמרי אורז להורדת שומנים

במחקר אחד קבלו אנשים עם  רמה גבוהה של טריגליצרידים וכוסטרול 1.800 מ"ג של שמרי אורז פעמיים ביום. אחרי 2 שבועות מצאו אצלם ירידה של 43mg/dL של LDL (9).
אותם החוקרים נתנו 2400 מ"ג של שמרי אורז פעמיים ביום במשך 12 שבועות, ולקבצה נוספת. הם בדקו את השפעתם מול 20 מ"ג של lovastatin .  רמת LDL ירדה ב-30% בקבוצה של שמרי האורז וב-27% בקבוצה של הסטטינים (10).
נעשה מחקר על 25 מטופלים שסבלו מכאבים ומהפרעות במערכת העיכול שהתפתחו בעקבות טיפול עם סטטינים. לאחר הפסקת הטיפול נתנו להם שמרי אורז, שגרמו לירידה של רמת LDL ב-21% ללא תופעות לוואי שליליות (11).
כ-10-15% מהמשתמשים בסטינים מפתחים כאבים וחולשה של השרירים.
לסיכום, שמרי האורז, יחד עם פעילות גופנית נסבלים היטב על ידי רוב המטופלים. ניתן להעזר בהם כדי להוריד רמה של שומנים בדם (1).
מקורות

1. Traub M. Red Yeast Rice for Cardioprotection. Natural Medicine Journal, 06 March. 2012.
2. Heber D. Yip I. Ashley JM. et al. Cholesterol lowering effects of a proprietary Chinese red-yeast-rice dietary supplement. Am. J. Clin. Nutr. 1999, 69: 231-238.
3. Shiomi M. Ito T. Tsukada T. et al. Reduction of serum cholesterol levels alters lesional composition of atherosclerotic plaques. Effect of pravastatin sodium on athrosclerosis in mature WHHL rabbits. Atherioscler. Thromb. Vasc. Biol. 1995, 15: 1938-1944.
4. Vaughan C. Murphy MB. Bucidey BM. Statins do more than just lower cholesterol. Lancet 1996, 348: 1079-1082.
5. Gordon RY. Cooperman T. Obermeyer W. et al. Market variability of monacolin levels in commercial red yeast rice products: buyer bew arel Arvh. Intern. Med. 2010, 170: 1722-1727.
6. Deichmann R. Lavie C. Andrews S. Coenzyme Q10 and statin-induced mitochondrial dysfunction. Ochsner J. 2010, Spring 10: 16-21.
7. Bliznakov EG. Wilkins DJ. Biochemical and clinical consequences of inhibiting coenzyme Q10 biosynthesis by lipid-lowering HMG-coA reductase  inhibitors (statins): a critical overview. Adv. Ther. 1998, 15: 218-228.
8. Grieco A. Mele L. Porrpili M. et al. Acute hepatitis caused by a natural lipid-lowering product: when "alternative' medicine is no "alternative" at all. J. Hepatol. 2009, 50: 1273-1277.
9. Becker DL. Gordon RY. Halbert SC. et al. Red yeast rice for dyslipidemia in statin-intolerent patients: a randomized trial. Ann Intern. Med. 2009, 150: 830-839.
10. Halbert SC. French B. Gordon RY. et al. Tolerability of red yeast rice (2.400 mg twice daily) versus pravastatin  (20 mg twice daily) in patients with previous statin intolerance. Am. J. Cadiol. 2010, 15: 198-204.
11. Venero CV. Venero JV. Wortham DC. et al. Lipid lowering efficacy of red yeast rice in a populaton intolerant to statins. Am. J. Cardio. 2010, 105: 664-666.

השפעת הצמחים האדפטוגנים על מערכת העצבים המרכזית

אדפטוגנים מערכת עצבים מרכזית - ההשפעה של האדפטוגנים על מצבים של סטרס קשורה לוויסות של ההומיאוסטזיס באמצעות כמה מנגנונים הקשורים

הקדמה
העבודות הראשונות על  Schisandra chinensis כצמח ממריץ ומחזק נכתבו ברוסיה (1,2). העניין בצמח התעורר  בעקבות מחקרים אתנופרמקולוגיים שנערכו באזורים מרוחקים במזרח רוסיה. גילו שציידים בני שבטים שחיו באזורים אלה נהגו להשתמש בפירות ובזרעים של השיזנדרה כדי להפחית רעב, צמא ועייפות, וכדי לשפר ראיית לילה (3).
בשנים 1950-60 התגבר החיפוש אחרי צמחים שיסייעו להגביר את כושר ההישרדות בסביבה עויינת,  Lazarev הציע את המונח אדפטוגן לצמחים שמגבירים עמידות בלתי ספציפית במצבים של סטרס (4).
בסוף שנות ה-60 הגדיר Brekhman את האדפטוגנים כמרכיבים המגבירים עמידות לגורמי סטרס פיסיקליים, כימיים, ביולוגיים. הם מחזירים את האדם לאיזון ללא תלות בגורם הפתולוגי שהשפיע עליו (5).
המחקר על האדפטוגנים התפתח ברוסיה, מתוך מטרה למצוא מרכיבים ותרופות המסייעים לאדם לשרוד במצב של סטרס ממושך, תוך שמירה על הכושר הפיזי והקוגנטיבי, הריכוז וכושר העבודה (1). עד 1982 פורסמו 1009 עבודות מחקר על צמחים אדפטוגנים. מחקרים רבים עסקו במיצויים שונים של אליטרוקוקוס (1).

המחקר על צמחים אדפטוגנים בימינו עוסק ב-4 תחומים עיקריים:
1. בידוד ולימוד של מרכיבים פעילים בצמחים האדפטוגנים
2. לימוד מנגנון הפעולה של הגנה בפני סטרס ברמה תאית ומולקולרית
3. ניסויים קליניים וניסויים עם חיות שמטרתם להוכיח את יעילות ובטיחות הצמחים
4. פיתוח של תכשירים צמחיים בעלי פעילות מוכחת.

השפעות פיזיולוגיות של אדפטוגנים לפי מחקרים במבחנה ועל חיות (1)

  • מעודדים וממריצים את מערכת העצבים המרכזית
  • מגבירים את הכושר הקוגנטיבי
  • בעלי השפעה מאזנת ומגינה על מערכת העצבים, הלב, הכבד ומערכת העיכול
  • נוגדי חמצון, מגינים בפני קרינה
  • מונעים עלייה ברמת סוכר בדם
  • נוגדי דלקת ואלרגיה
  • נוגדי דכאון וחרדה

פעילות פיזיולוגית שהוכחה על ידי מחקרים קליניים (1)

  • פועלים על המערכת הנוירו-אנדוקרינית
  • מפחיתים עייפות פיזית, מאפשרים להמשיך להיות פעיל במצב של עייפות
  • מפחיתים עייפות מנטלית, מסייעים לשמור על ריכוז ושיקול דעת
  • מפחיתים עייפות כרונית הנגרמת כתוצאה מסטרס
  • מפחיתים מצבי דכאון
  • מאזנים פעילות של מערכת החיסון

מרכיבים פעילים:

באופן כללי המרכיבים של צמחים אדפטוגנים הם או תרכובות של פנולים מורכבים או של ספונינים טריטרפניים או ספונינים סטרואידיים (1).
המרכיבים הפנוליים כוללים פניל-פרופנואידים ונגזרות של פניל-אתן בדומה ל-salidrosin או rosavin המצויים ברודיולה וכן lignans כמו eleutherosid E ו- schisandrin B (6).
הם דומים במבנה שלהם לקטכולאמינים, מוליכים עצביים הקשורים להפעלה של מערכת הסטרס בשלבים הראשונים של תגובה למצבי סטרס (1).
הספונינים הטריטרפנואידים, כגון cucurbitacin R  מהצמח Bryonia alba, ג'ינסנואידים מהג'ינסנג האסיאתי והג'ינסנג האמריקאי, eleutheroside A  מאליטרוקוקוס, דומים במבנה שלהם לקורטיקוסטרואידים שפועלים כהורמונים של סטרס, המעורבים בהגנה על הפסקת הפעולה של מערכת הסטרס (7).

מנגנון מלקולרי של פעילות האדפטוגנים

פעילות על הציר היפותלאמוס- היפופיזה- אדרנל, כולל פעילות על קולטנים לקורטיזול ולגלוקו-קורטיקואידים (8)
מגבירים שחרור של בטא- אנדורפינים (9).
מחישים ייצור של ATP ומונעים אחסון שלו ובכך גורמים להגברה של שחרור אנרגיה, ולהשפעה של האדפטוגנים כמפחיתי עייפות וכמגבירים של הכושר הפיזי (10).
מחקר שפורסם בשנת 2008 מראה שאליטרוקוקוס, רודיולה ושיזנדרה מגינים על תאי עצב במוח מפני הרס. יתכן שהם משפיעים על מנגנונים הגורמים לניוון של תאי עצב כמו במקרים של מחלת פרקינסון (11).

מחקרים קליניים

נעשו מחקרים קליניים רבים שהראו שהתכונות הפיזיולוגיות העיקריות של האדפטוגנים, הירידה בסטרס ועידוד של מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית, משותפות לכל הצמחים שנבדקו. נערכו מחקרים קליניים רבים עם משתתפים בריאים וחולים. הצמחים ניתנו בצורות שונות , כחליטות, טינקטורות, קפסולות, מיצויים מרוכזים וגם מרכיבים מנוקים מבודדים.
רוב המחקרים לא נעשו לפי הכללים הנדרשים במחקר מסודר.
נבדקו אלפי אנשים בריאים בתנאים נורמליים ובמצבי עקה, כגון, רעש חזק, טמפרטורה גבוהה או נמוכה מאד, נשיאת משא כבד, עבודה פיזית קשה, מטפסי הרים, עובדים בבתי חרושת בשיטת הסרט הנע ועוד (1).
רוב המחקרים מדווחים על שיפור במצב הנבדקים כשלקחו מיצויים של אדפטוגנים שונים.
החולים שנבדקו היו חולי סרטן, סכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, ברונכיט כרוני, הפרעות בשינה ועוד. שיפור מסוים התקבל גם אצל החולים. לא היו תופעות לוואי שליליות ולא התפתחה סבילות במשך הזמן.
התוצאות המשכנעות ביותר התקבלו בניסויים שבדקו השפעה של הצמחים על תאי העצב.
הוכחה פעילות של הצמחים האדפטוגנים כמגינים של תאי עצב, כמגבירים את הכושר הקוגנטיבי, את כושר הריכוז והחשיבה, וכן כנוגדי עייפות וכמגבירים את כושר העבודה.

Rhodiola rosea

סיכום מימצאים של מחקרים קליניים:

  • פעילות כללית נמרצת יותר
  • התייעלות אינטלאקטואלית ופיזית
  • מועיל לאנשים בריאים במצב של עייפות
  • מסייע לשיקום של אנשים אחרי מצב של תשישות
  • מסייע להחלמה אחרי מחלה זיהומית
  • מומלץ שימוש פרופילקטי ברודיולה כשבוע לפני שעומדים לעבור מצב של מאמץ פיזי או מנטלי רב. להמשיך להשתמש בצמח לאורך כל התקופה המאומצת.
  • מומלץ כסיוע לשיקום והרגעה אחרי תקופה ארוכה מאמץ פיזי ומנטלי
  • מומלץ במקרים של אין אונות אצל גברים
  • במקרים של טיפולים פסיכיאטריים מומלץ השימוש ברודיולה כדי להפחית תופעות לוואי שליליות של התרופות.
  • תופעות הלוואי של הטיפול ברודיולה היו נדירות. במקרים מועטים היו כאבי ראש, נדודי שינה, התרגשות יתר וחוסר שקט (1).

Schisandra chinensis

סיכום ממצאים של מחקרים קליניים

  • ניתן להשתמש בשיסנדרה בטיפול פסיכיאטרי, כסיוע נגד מצב של תשישות דכאונית, באופן בלתי תלוי מהמחלה.
  • מיצויים משיזנדרה מפחיתים עייפות, מסייעים לשיפור מצב הרוח והתיאבון, מומלצים לאדם בריא במצבים של עייפות.
  • ניתן להשתמש בשיזנדרה במצב של פסיכוזה מבלי לחשוש לתופעות לוואי קשות
  • הוכחה השפעה מרפאה של שיזנדרה במקרים של  תשישות ודכאון
  • צירוף של שיסנדרה עם תרופות מרגיעות במקרים של דכאון מסייע להפחתת תופעות הלוואי של התרופות, ומאפשר להן לפעול באופן אופטימלי (1).

סיכום כללי של המחקרים הקליניים והמחקרים in vitro

המחקרים שנעשו בשנים האחרונות על צמחים אדפטוגנים נותנים בסיס רציונלי להשפעות שלהם ברמה המולקולרית.
ההשפעה של האדפטוגנים על מצבים של סטרס קשורה לוויסות של ההומיאוסטזיס באמצעות כמה מנגנונים הקשורים לציר של ההיפולאמוס- היפופיזה – אדרנל, וכן על ידי וויסות של מתווכים הקשורים לתגובה לסטרס, כגון קורטיזול, nitric oxide ואחרים.
ניתן להתייחס אל האדפטוגנים כמפחיתי עייפות, מגבירי ריכוז, התמדה, כוח סבל במקרים של עייפות, חולשה וירידה בכושר הגופני והשכלי
מפחיתים סטרס הקשור למערכת הנוירו-אנדוקרינית.
הצמחים האדפטוגנים יכולים להועיל במקרים של מחלות הקשורות להזדקנות, כגון, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ומחלות של הלב וכלי הדם. שימוש באדפטוגנים במהלך השנים מסייע לשמור את הבריאות הפיזית והנפשית ומונע ירידה באיכות החים.

מקורות

1. Panossian A. and Wikman G. Effects of Adaptoges on the Central Nervous System and the Molecular Mechanisms Associated witj Their Stress- Protective Activity. Pharmaceuticals 2010, 3: 188-224.
2. Zhestyanikov VD. Some data on the effect of the Dar East Schizandra on the CNS, Scientific Papers of 3rd Year Students of the naval Medical School, 1945, 19: 30-33.
3. Fil'kin AM. About Schizandra chinensis (historicalliterary information). Aptechn. Delo 1952, 2;46-48.
4. Lazarev NV. General and specific in action of pharmacological agents. Farmacol. Toxicol. 1958, 21:81-86.
5. Brekhman II. Dardymov IV. New substances of plant origin which increase nonspecific resistance. Ann. Rev. Pharmacol. 1968, 8: 419-430.
6. Chen N. Chiu PY. Ko KM. Schizandrin B enhances cerebral mitochondrial antioxidant status and structural integrity, and protects against cerebral ischemia/reperfusion injury in rats. Biol. Pharm. Bull. 2008, 31, 1387: 1391.
7. Chrousos GP. Gold PW. The concept of stress system disorders; Overview of behavioral and physical homeostasis. JAMA 1992, 267: 1244-1252.
8. Oanossian A. Hambarsumyan M. Hovanissian et al. The Adaptogen Rhodiola and Schizandra Modify the Response to Immbilization Stress in Rabbits by Suppressing the Increase of Phosphorylated Stress-activated Protein Kinase, Nitric Oxide and Cortisol. Drug Targets Insifhts 2007, 1: 39-54.
9. Maslov LN. Lishmanov IuB.  Naumova TV. Et al. Do endogenous ligands of eripheral mu-and deltaopiate receptors mediate anti-arrhythmic and cardioprotective effects of Rhodiola rosea extracr? Bull. Ekso, Biol. Med 1997, 124: 1511-153.
10. Abidov M. Crendal F. Grachev S. et al. Effect of extract s from Rhodiola rosea and Rhodiola crenulata (Crassulaceae) roors on ATP content in mitochondria of skeletal muscles. Bull. Exp, Biol. Med, 2003, 136:585-587.
Bocharov EV. Kucherianu VG. Bochrova OA et al. Neuroprotective features of phytoadaptogens. Vestin Ross. Akad. Med. Nauk 2008, 4:47-50.

צמחי מרפא ותוספי מזון למחלת פרקינסון

צמחי מרפא לפרקינסון- בשנים האחרונות הראו שצמחים הפעילים כנוגדי חמצון, כגון גינקו בילובה, מרוה רפואית, רודיולה באקופה ואחרים מגינים על תאי המוח

צמחי מרפא ותוספי מזון למחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון הוגדרה לראשונה על ידי רופא אנגלי, ג'יימס פרקינסון, בשנת 1817. זוהי המחלה הידועה והנפוצה ביותר מבין מחלות העצבים.
המחלה מופיעה בדרך כלל אחרי גיל 50, אבל יש מקרים שהיא מופיעה בגיל צעיר יותר.
הסיכון למחלה הולך ועולה עם הגיל. מעריכים שאחרי גיל 50 מופיעה המחלה אצל אחד מאלף אנשים באוכלוסיה, אחרי גיל 60 אצל אחד מ-200 ואחרי גיל 70 אצל אחד מ-100.
אזור קטן במוח, הנקרא החומר השחור, substania nigra, מתחיל להתנוון.
החומר השחור הוא גרעין בזאלי הממוקם בעומק המוח הגדול, מתחת לקליפת המוח. הגרעינים הבזאליים משמשים כיחידה תיפקודית שפועלת במסגרת המערכת המוטורית, ומסייעת לאיזורים המוטוריים בקליפת המוח להוציא לפועל תנועות רצוניות של השרירים. הוא מכונה החומר השחור בגלל הריכוז הגבוה של מלנין, שהוא תוצר לוואי בייצור דופמין. תאי העצב בחומר השחור מייצרים דופמין שהוא אחד מהמוליכים העצביים האחראים לבקרת התנועה במוח. המוליך השני האחראי לבקרת התנועה במוח הוא אצטילכולין.
מסיבה בלתי ידועה נהרסים תאי עצב בחומר השחור, ויש ירידה בייצור הדופמין. המחסור בדופמין מביא לחוסר איזון עם אצטילכולין שנעשה דומיננטי, וגורם לרעד, נוקשות של שרירים, האטה בתנועות וקושי בהליכה.
המחלה מתקדמת בהדרגה ואין כיום ידע איך לעצור אותה. עלולים להופיע סימנים נוספים, כגון, ירידה בזכרון, הפרעות בדיבור, עצירות, הפרעות בשינה, חרדות, הזעה מוגברת.
המחלה מתפתחת באיטיות, והירידה באיכות החיים היא הדרגתית. הטיפולים המוצעים על ידי הרפואה הקונבנציונלית  ובשיטות השונות של הרפואה המשלימה, מטפלים בעיקר בסימפטומים של מחלת פרקינסון. מטרתם לסייע לחולה, למנוע ככל האפשר פגיעה בתפקוד שלו ולשפר את איכות חייו.

טיפול בפרקינסון באמצעות צמחי מרפא ותוספי מזון

שימוש בצמחים ומזון נוגדי חמצון
תאי העצב רגישים מאד לחמצון. בשנים האחרונות הראו שצמחים הפעילים כנוגדי חמצון, כגון גינקו בילובה, מרוה רפואית, רודיולה באקופה ואחרים מגינים על תאי המוח מפני הרס, מעכבים ירידה בפעילות המוח, באיבוד הזכרון, והם מסייעים לשיפור הריכוז וכושר הלימוד.
אין הוכחה שתאי העצב בחומר השחור נפגעו מחמצון-יתר, אבל יש חשיבות רבה לשימוש בנוגדי חמצון כדי להאיט ולעכב את הנזק שנגרם להם.
לאחרונה פורסמה עבודה שהראתה ששימוש בפלבונואידים מפחית את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון (2). החוקרים הראו שאצל אנשים שהרבו להשתמש בפלבונואידים מפירות יער, יין אדום, תה, תפוחי עץ וירקות, היה הסיכון לחלות בפרקינסון קטן ב-40% מאשר אצל אלה שהמעיטו באכילת מזון המכיל פלבונואידים (2).
שימוש במזון המכיל קבוצות שונות של פנולים, ובמיוחד אנתוציאנינים, קרוטנואידים,  מזון המכיל גלוטתיון, או מסייע לייצור גלוטתיון מסייע למנוע או לעכב את התקדמות המחלה, והופעת הסימפטומים המישניים (1).
רוב הפנולים והקרוטנואידים אינם נהרסים בהרתחה או בבישול קצר. רק בישול ממושך הורס אותם. ניתן לאכול אותם במרק ירקות, במרק פירות, בלפתנים, ובכל צורה שתהיה נעימה ונוחה למטופל.
הקרוטנואידים יציבים לחום יותר מהפלבונואידים. הם מצויים בפירות וירקות כתומים וצהובים וכן בעלים בעלי צבע ירוק כהה.
רצוי להפחית באכילת מאכלי חלב. הראו קשר בין אכילה של מוצרי חלב רבים והתקדמות מהירה של המחלה (1).

צמחים מומלצים לטיפול במחלת פרקינסון
ניתן להשתמש בצמחים בצרוף עם תרופות קונבנציונליות. עדיף במקרים אלה לבדוק השפעה של כל צמח בנפרד, ולהתחיל במינון נמוך כדי ללמוד איך השילוב ביניהם משפיע באופן אישי על כל מטופל.
1. Mucuna pruriens:
צמח חשוב במיוחד במקרים של מחלת פרקינסון. בהודו משתמשים בצמח במשך מאות שנים. הצמח שייך למשפחת הקטניות. משתמשים בזרעים, שהם נוגדי חמצון יעילים, ובנוסף הם מכילים levdopa, שהוא פקורסור ישיר של דופמין.
2. Withania somnifera:
צמח אדפטוגן, ממשפחת הסולניים. גדל בר בארץ. שימוש רפואי נעשה בעיקר בשורש. הצמח מפחית סטרס, אנטי אוקסידנט, אנטי דלקתי, משפר כושר קוגנטיבי, מגביר מהירות החשיבה ושיקול הדעת (3). נחשב לצמח המרגיע מבין האדפטוגנים.
3. Ginkgo biloba:
עץ גדול שמוצאו מסין. משתמשים בעלים. מצוי בשוק מיצוי יבש מכויל EGb 761 ומיצוי חצי סינתטי BN 52063. חלק מהמחקרים נעשו על העלים, ואחרים עלהמיצויים המכוילים.שימוש רפואי נעשה בעלים שמכילים קבוצות של פלבונואידים וטרפנים.
הגינקו פועל על כלי דם ומשפר זרימת דם לכל חלקי הגוף, כולל למוח. הוא אנטי אוקסידנט פעיל מאד, מנטרל רדיקלים חופשיים, מגיע אל המוח ומגן על תאי עצב.
מונע ירידה בפעילות של המוח, מונע איבוד זכרון, משפר את הזכרון ואת הכושר הקוגנטיבי.
מחקרים אחדים מראים שהוא עוצר מחלת אלצהיימר בשלבים הראשונים.
הגינקו מגביר ספיגת גלוקוז וחמצן על ידי תאי המוח (4).
4. Bacopa monnier:
צמח הגדל בארצות חמות, משתייך למשפחת הלועניתיים. צמח חשוב מאד ברפואת האיורודה . מחקרים הראו שהצמח הוא נוגד חמצון, נוגד חרדה, משפר זרימת דם אל המוח, משפר כושר לימוד וריכוז, משפיע על מתווכים עצביים (5).
5. Curcma longa.

צמחים בני משפחת השפתניים הפועלים על המוח:
Salvia officinalis
Rosmarinus officinalis
Ballota nigra
Melissa officinalis
Scutellaria lateriflora

המרוה והרוזמרין היו ידועים ברפואה המסורתית כמגבירי זכרון ומשפרי הכושר הקוגנטיבי.
מחקרים המתפרסמים בשנים האחרונות מוכיחים שהם צמחים נוגדי חמצון המגינים על תאי המוח, ומונעים מחלות ניווניות של המוח.
מליסה רפואית, בלוטה שחורה וסקוטלריה הם צמחים מרגיעים, נוגדי דכאון, מגבירים פעילות של המוליך העצבי GABA ומסייעים לשינה.

תוספי מזון מומלצים לטיפול במחלת פרקינסון
1. Alpha lipoic acid חומצה שומנית נוגדת חימצון המסייעת לייצר גלוטתיון (6). מומלץ לקחת 10-50 מ"ג עם ארוחת הבוקר שלוש פעמים בשבוע (1).

2. ויטמין E
פעילמאד כאנטי אוקסידנט בפאזה השומנית. מומלץ לקחת 30-100 יחידות יחד עם הארוחה 3-4 פעמים בשבוע.
מזון עשיר בויטמין E מגן מפני מחלת פרקינסון.
מזון עשיר בויטמין E כולל אגוז מלך, נבט חיטה, קליפות שלזרעי דגניים, עלים ירוקים.

3. ויטמין C
אנטי אוקסידנט בפאזה המימית. מנטרל רדיקלים חופשיים. ניתן לקחת ממנו 100-300 מ"ג פעמים עד פעמיים ביום. ויטמין C מסייע לייצור L-dopa מטירוזין (1).

4. Quercetin
הוא פלבונואיד נפוץ בצמחים. הוא מצוי בחלקים השונים של הצמח, בעלים, בפירות, בזרעים ובשורש. הקורצטין נפוץ מאד בצמחים כגליקזיד עם סוכרים שונים.
הקורצטין הוא אנטי אוקסידנט פעיל.
מזון עשיר בקורצטין: תה ירוק ושחור, תפוחי עץ (בעיקר הקליפה), בצל במיוחד בצל אדום, ענבים אדומים, ברוקולי, חמוציות, פטל ועוד.

5. מיצוי מזרעי ענבים ופירות יער
המרכיבים הפעילים הם פרואנתוציאנינים. מיצוי מזרעי ענבים מצוי בשוק כמיצוי מרוכז.
פירות היער מכילים אנתוציאנינים ופרואנתוציאנינים. הם מומלצים במקרים של מחלת פרקינסון כדי למנוע ניוון של תאי מוח ושל רקמות אחרות.
תכונות פיזיולוגיות: נוגדי חמצון. מסיייעים להגנה מפני נזקים שהרדיקלים החופשיים עלולים לגרום לתאים ולרקמות.
מעכבים אנזימים, כגון, קולגנאז, אלסטאז, היילורונידאז, ובכך מונעים נזק לקולגן שהוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף.
מחזקים את מבני הקולגן של העור, כלי הדם, הגידים והסחוסים.
מעכבים שחרור של היסטמין ופעילים כנוגדי אלרגיה.
מעכבים ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים מחומצה ארכידונית, נוגדי דלקת.
מחזקים כלי דם נימיים, ממריצים את זרימת הדם ההיקפית, מסייעים לשיפור הראייה.

שימוש בפרקורסור של דופמין:
הטיפול העיקרי במחלת פרקינסון הוא מתן של פרקורסור של דופמין שעובר את המחסום דם-מוח. הפרקורסר הישיר של דופמין הוא L-dopa

L-DOPA
 L-dopa, L-3,4-dihydroxyphenylalanine מיוצר  בגוף האדם מהחומצה האמינית טירוזין, והוא הפרקורסור הישיר של המוליכים העצביים דופמין, אפינפרין (אדרנלין) ונור-אפינפרין, הידועים כקטכול אמינים. הוא מסונתז ונמכר  כ-levdopa, ומשמש בעיקר לטיפול בחולי פרקינסון. דופמין אינו עובר את המחסום דם-מוח, בעוד ש-L-דופה עובר אותו והופך לדופמין במוח על ידי האנזים aromatic L-amino acid decarboxylase. הקו-פקטור לריאקציה זו הוא ויטמין B6, והוא דרוש כדי לבצע אותה.
L-דופה הופך לדופמין גם במערכת העצבים ההיקפית.  נוצר מצב של היפר דופמינרגיה שגורם לתופעות לוואי שליליות של הטיפול ב-L דופה. כדי למנוע תופעות אלה נותנים ביחד עם L-דופה מעכב של  Dopa-secarboxylaseבמערכת העצבים ההיקפית, לדוגמא, carbidopa. אם נותנים פירידוקסין בלי carbidopa, מתקבל ייצור מוגבר של דופמין במערכת העצבים ההיקפית, הגורם לשלילת ההשפעות החיוביות של הטיפול במערכת העצבים המרכזית.
L-pheny alanine, L-tyrosine, L-dopa מהווים שלושתם פרקורסורים לפיגמנט מלנין.
תופעות לוואי של L-דופה עלולות להיות:
ירידה בלחץ הדם, במיוחד במינון גבוה, פגיעה בקצב הלב, בחילה, דימום במערכת העיכול, נשירת שיער, חוסר התמצאות, בלבול, חרדה, נדודי שינה, ישנוניות (7).
L-דופה מצוי בצמח Mucuna pruriens וניתן להשתמש בו במקרים של מחלת פרקינסון.

הארכת פעילות של דופמין:
האנזים Monoamine oxidase (MAO) מפסיק את פעילות הדופמין. עיכוב של אנזים זה יביא להארכת פעילות הדופמין, וזה יכל להועיל לחולים במחלת פרקינסון.
יש כמה תרופות המעכבות MAO. הSelegiline הוא הפעיל והנפוץ יותר בשימוש. המינון הוא 5 מ"ג ליום.

מקורות

1. Sahelian R. Parkinson's Disease herbs vitamins and supplements- natural and alternative treatment, diet, food and home remedy. http://www. Raysahelian.com/parknson.html
2. Gao x. Cassidy A. Schwarzs C. et al. Habitual intake of dietary flavonoids and risk of Parkinson disease. Neurology 2012; 10
3. Monograph, Withania somnifera, Review of the Therapeutic Effects of Ashwaganda (Withania somnifera). Altern. Med. Rev. 2004, 9:211-214.
4. Sahelian R. Neuroprotective effect of Ginkgo biloba L. extract in a rat model of Parkinson disease. Phytother. Res. 2004.
5. Russo A. Borreli F. Bacopa monnieri, a reputed nootropic plant. An overview, Phytomedicine 2005, 12(4): 305-317.
6. Sahelian R. Combined R-alpha-lipoic acid and acetyl-L-carntine exerts efficient preventative effects in a cellular modek of Parkinson's disease. J. Cell. Mol. Med. 2008.
7. Merims D. Giladi N. Dopamine dysregulation syndrome, addiction and behavioral changes in Parkinson's disease. Parknsonian Relat. Disord. 2008, 14: 273-280.

אנדופיטים כמקור להכנת תכשירים רפואיים

אנדופיטים - האנדופיטים הם מיקרואורגניזמים החיים בתוך רקמות של צמחים. הם משמשים מקור להכנת תכשירים חדשים בעלי פעילות ביולוגית

האנדופיטים הם מיקרואורגניזמים החיים בתוך רקמות של צמחים. הם משמשים מקור להכנת תכשירים חדשים בעלי פעילות ביולוגית (1). האנדופיט אינו מזיק לפונדקאי שלו, וברוב המקרים הוא עוזר לו ומגן עליו, באמצעות המרכיבים הרבים שהוא מייצר. מרכיבים אלה, אחרי שמבודדים אותם ולומדים להכיר אותם, הם מקור להכנת תכשירים לחקלאות, לתעשיה ולרפואה (1).
כל צמח עלול להיות פונדקאי למיקרואוגניזמים, ממש כמו שלכל בעל חי יש את הפלורה הטבעית ששוכנת בתוכו ומתפרנסת ממנו. המחלות שהופיעו אצל אנשים אחרי שהרסו להם את הפלורה הטבעית עם ריכוזים גבוהים של אנטיביוטיקה, הבהירו לנו עד כמה חשובים חיידקים אלה בשבילנו. התעשיה התחילה לייצר מיד חיידקים ולהחזיר אותם לאנשים שהפלורה שלהם נפגעה.
רק חלק קטן מאד מהאנדופיטים נחקר עד עכשיו. האנדופיטים פועלים כמעבדה כימית בגוף הצמח הפונדקאי. הם מייצרים מרכיבים שאינם רעילים עבור הצמח, ושמגינים עליו בפני מיקרואורגניזמים פתוגנים, מפני חרקים ומפני בעלי חיים רבים שאוכלים את הצמחים (2).
אנדופיטים מייצרים מרכיבים שניוניים רבים, כגון, אלקלואידים, פלבונואידים, חומצות פנוליות, סטרואידים, קינונים, טרפנואידים, ורבים אחרים (3). מרכיבים אלה הם בשימוש במוצרים רפואיים נוגדי חיידקים, נוגדי וירוסים, נוגדי טפילים, אימונומודולנטים, אנטי אוקסידנטים (3).
נביא דוגמאות מתכשירים רפואיים המיוצרים בתעשיה מאנדופיטים.

מרכיבים נוגדי סרטן

Taxol
טקסול הוא די טרפן שמרבים להשתמש בו לטיפול בסרטן השד, השחלות והריאות.
הטקסול נקשר למיקרוובול ומונע ממנו לעבור דה פולימריזציה לטובולין. הוא מונע חלוקת תאים בשלב הראשון של המיטוזיס.
בודדו את הטקסול מקליפת העץ  Taxus brevifolia. תהליך הבידוד ארוך ויקר וקילוף העץ גורם למותו. הטקסוס גדל לאט, וכמות הטקסול שהפיקו מכל עץ היתה קטנה.
בידוד האנדופיט Taxomyces andreanae  שמייצר טקסול, פתח אפשרות חדשה לייצור טקסול זול וזמין יותר (4), מבלי לפגוע בעצים.
מאוחר יותר מצאו כמה פטריות אנדופיטיות החיות במינים אחרים של Taxus וגם בצמחים אחרים שמייצרים טקסול בתהליך של תסיסה (1).
האלקלואיד Camptothecin הוא חומר אנטי סרטני שבודדו אותו מ-Camptotheca acuminata. אין מרבים להשתמש בו בגלל הרעילות הגבוהה שלו והמסיסות הנמוכה במים.
לאחרונה מייצרים אותו מפטריה אנדופיטית Fusarium solani  הגדלה ב-Camyotheca.
מאז שהחומר נעשה זמין יותר מרבים לחקור אותו ולהכין ממנו נגזרות מסיסות יותר במים ובעלות רעילות קטנה יותר (5).
Podophyllotoxin מצוי בצמח עשבוני הגדל בצפון אמריקה Podophyllum peltatum. בודדו אותו מהשורש ומקנה השורש. 

Pdophyllotoxin הוא אלקלואיד המתקשר לטובולין ומעכב את הפולימריזציה של טובולין למיקרוטובול. הוא מעכב חלוקת תא בשלב של המטאפאזה.
הכינו ממנו נגזרות  חצי סינתטיות teniposide, etoposide, etoposide sulphate ומשתמשים בהן לטיפול בגידול באשכים, בלימפומות non Hodgkin. מצאו שהוא פעיל נגד לויקמה בילדים ובתינוקות.
מצאו פטריה אנדופיטית Trametes hirsute שגדלה ב- Podophyllum ומייצרת podophllotoxin בעל תכונות אנטי סרטניות (6).
התגלו פטריות אנדופיטיות נוספות המייצרות podophyllotoxin, הפטריה Aspergillus fumigatus הגדלה ב- Juniperus communis . הפטריה Fusarium oxysporum הגדלה ב- Juniper recurva (7)

מרכיבים אנטי מיקרוביאליים
גילוי של מרכיבים אנטי מיקרוביאליים חדשים המיוצרים על ידי אנדופיטים הוא בעל חשיבות גדולה, לאור העמידות של מיקרואורגניזמים פתוגנים לחומרים האנטי ביוטיים המצויים בוק.
תופעה זו ידועה גם אצל צמחים. חיידקים ופטריות התוקפים אותם נעשים עמידים לתכשירים המצויים בשימוש בחקלאות.
בודדו מגינקו בילובה פטריה מהסוג Xylaria, שמצויה כאנדופיט בכמה צמחים. אצל הגינקו היא מייצרת חומר שהוגדר כ- 7-amino-4-methylcoumarin (8). זהו חומר בעל ספקטרום רחב של פעילות נגד חיידקים המתרבים במזון וגורמים לקלקול של המזון. הוכחה פעילות של החומר נגד S. aureus, E. coli, S. typhi, S. typimurium, S. enteriditis, Yersinia, Shigella. מזון שהזדהם על ידי חיידקים לעיתים קרובות מקבל מרירות. הקומרין שבודד מהאנדופיט של הגינקו מעכב גם התפתחות פטריות במזון. הוכחה פעילות נגד Aspergillus niger, Candida albicans, Aspergillus hydrophila. החוקרים מציעים להשתמש בקומרין כחומר משמר טבעי במזון (8).
Xylaria הגדלה כאנדופיט בצמח Abies holophylla מייצרת griseofulvin, הוא חמר ידוע  לטיפול רפואי בפטריות פתוגניות אצל בני אדם ובעלי חיים (9). החוקרים מדווחים גם על פעילות אנטיפרייתית נגד פטריות פתוגניות לצמחים (9).
פטריה אנדופיטית החיה בצמח Hypericum perforatum  מייצרת היפריצין שהוא נגזרת של naphthodianthrone. הוכיחו פעילות של ההיפריצין שמיוצר מהאנדופיט נגד חיידקים ופטריות, כגון,  S. aureus, Klebsiella pneumoniae, Pseudomonas aeroginosa, Salmonella enterica, E. cole, Candida albicans, Aspergillus nifer.

מרכיבים אנטי אוקסידנטים
מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים מצויים בירקות ופירות. כשיש צורך בריכוז גבוה של אנטי אוקסידנטים מרכזים אותם מתך הצמחים ולוקחים אותם בקפסולות או כדורים.
Xyllaria, שהיא פטריה אנדופיטית בגינקו בילובה מייצרת מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים. בודדו מהפטריה 41 מרכיבים ששייכים לקבוצות השונות של הפנולים והפלבונואידים (11). הם היו בעלי פעילות אנטי אוקסידנטית ואנטי דלקתית (11).
מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים נוספים בודדו מאנדופיטים של צמחים סינים, הודים ומערביים. רובם השתייכו לקבוצות השונות של הפוליפנולים (1).

לסיכום, עבודות שנעשו בשנים האחרונות הוכיחו שהאנדופיטים הם מקור עשיר למרכיבים חדשים, בעלי ספקטרום רחב של פעילות ביולוגית. זהו תחום חדש של מחקר שיושם במהירות רבה, ונתן אפשרות להקמת תעשיות חדשות. רב עדיין הנסתר על הנגלה בתחום זה, והוא ימשיך להעסיק את עולם המדע והביוטכנולוגיה.

מקורות

1. Pimentel MR. Molina G. Dionisio AP. et al. The use of Endophytes to Obtain Compounds and Their Application in Biotransformation Process. Biotechnology Research International 2011 1-15.
2. Owen NL. and Hundley N. Endophytes chemical synthesizers inside plants. Science Progress, 2004,87:79-99.
3. Tan RX and Zou WX. Endphytes: a rich source of functional metabolites. Natural Product Reports, 2011, 18 :448-459.
4. Stierle A. Strobel G. Stierle D. Taxol and taxane production by Taxomyces andreanae, an endophytic fungus of Pacific yew. Science, 1993, 260: 214-216.
5. Amna T. Puri C. Verma V. et al. Bioreactor  studies on the endophytic fungus entrophospora infrequens for the production of an anticancer alkaloid camptothecin. Canadian Journal of Microbiology, 2006, 52: 189-196.
6. Puri C. Nazir A. Chawia R. et al. The endophyte fungus Trametes hirsute as a novel alternate source of podophyllotoxin and related aryl tetralin lignans. Journal of Biotechnology, 2006, 122: 494-510.
7. Wagenaar MM. Corwin G. Strobel G. and Clardy J. Three new cytochalasins produced by an endophytic fungus in the genus Rhinocladiella. Journal of Natural Products, 2000, 63: 1692-1695.
8. Liu M. Dong X. Chen M. et al. Antimicrobial activity of an endophytic Xylaria sp. and identification of its antimicrobial compound 7 amino-4-methylcoumarin. Applied Microbiology and Biotechnology 2008, 78: 241-247.
9. Park JH. Choi GI. Lee HB et al. Grisofulvin from Xylaria sp. Strain F0010, an endophytic fungus of Abies holophylla and its antifungul activity against plant pathogenic fungi. Journal of Microbiology and Biotechnology, 2005, 15: 112-117.
10. Kusari M. Lamshoft S. Zuhike et al. An endophytic fungus from Hypericum perforatum hypericin. Journal of Natural products, 2008, 71: 159-162.
11. Liu X Dong X. Chen M. et al. Antioxidant activity and phenolics of an endophytic Xylaria sp. From Ginkgo biloba. Food Chemistry, 2007, 105: 548-554.

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות