Albizia julibrissin – Albizia julibrissin

השימוש בקליפת האלביציה הוא עתיק יותר. הוא מוזכר בספרו של Shen Nong. הטעם של קליפת הגזע מתוק והוא מרגיע את חמשת האיברים, את הלב והמוח

אלביציה – Albizia julibrissin
משפחה: Mimosaceae
שם אנגלי: Silk tree
שם סיני: קליפת הגזע he huan pi הפרחים he huan hua
חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע, פרחים
תיאור הצמח: הסוג אלביציה כולל כ-150 מינים, של עצים, שיחים ומטפסים הגדלים באזורים סוב-טרופיים של אסיה, אפריקה ואוסטרליה.

המין A. julibrissin גדל בדרום- מזרח אסיה, מאירן עד סין וקוריאה. מרבים לגדל אותו כעץ נוי, הפורח בקיץ עם פריחה עדינה ויפה. מקלפים את הגזע באביב או בסוף הקיץ.

פעילות האלביציה:

אסטרינג'נט, מרגיע של העצבים, משכך כאב, נוגד תולעים, דיורטי, ממריץ, מגביר התכווצויות בזמן הלידה

שימוש רפואי: למקרים של חרדה, הפרעות בשינה, קוצר נשימה, לסיוע בלידה.

הפרחים משמשים לטיפול בנדודי שינה, לשיפור העיכול, להרגעה ולחיזוק, לשיפור הזכרון.

בשימוש חיצוני משתמשים בפרחים ובקליפת הגזע לריפוי פצעים, לטיפול באבצס, להפחית נפיחות.

השימוש באלביציה ברפואה הסינית המסורתית:

ברפואה הסינית משתמשים בקליפת הגזע ובפרחים להרגיע את הרוח.

השימוש בקליפת הגזע הוא עתיק יותר. הוא מוזכר בספרו של Shen Nong. נאמר שם שהטעם של קליפת הגזע מתוק והטבע שלו נייטרלי. הוא מרגיע את חמשת האיברים, את הלב והמוח. הוא מביא שמחה ללא חרדה, וכשמשתמשים בו במשך תקופה ארוכה הוא גורם לתחושת קלילות של הגוף ולבהירות של העיניים. בספר The Grand Dictionary of Chinese Medicinals כתוב שמרידיאן היעד של קליפת הגזע הוא הלב והכבד. הצמח מרגיע את הרוח ומפזר את הדכאון, מביא להרמוניה בדם.הוא מטפל בחוסר השקט של הלב, מפחית חרדה ודאגנות-יתר, מרחיק דכאון, מסייע במקרים של הפרעות בשינה, מטפל בנפיחות ואבצס, במכות, פציעות וחבלות בגלל נפילה. השימוש בפרחים התחיל מאוחר יותר. הם מוזכרים בפעם הראשונה בספר שהופיע ב-1116 Augmented Materia Medica. הספר The Grand Dictionary of Chinese Medicine כותב שטעם הפרחים מתוק-מר, הטבע שלהם נייטרלי, מרידיאן היעד הוא הלב והכבד. הפרחים מרגיעים דכאון, משקיטים את הרוח, מאזנים את הצ'י, מוסיפים בהירות לעיניים ומשפרים את זרימת האנרגיה בגוף.משתמשים בהם לטיפול בחרדה, בדאגנות-יתר, בדכאון, בנדודי שינה, בחוסר מנוחה, בשיכחה, בעיניים אדומות, בכאבים בבית החזה וכאבים בגלל נפילות וחבלות ב- Ling shu מסופר על קליפת הגזע: אלביציה מקבל מהאדמה את הצ'י כדי לצמוח. הטעם שלו מתוק, הצ'י שלו מאוזן ואין בו רעילות. הוא מזין את חמשת האיברים. הלב הוא שורש ההרמוניה של הגוף. אם אנרגית הלב אינה רגועה האדם יהיה בדכאון. אם הטחול חסר אנרגיה חמשת האיברים יהיו בלתי רגועים. הטעם המתוק מזין את הטחול, והוא מביא את הרגיעה לחמשת האיברים. אם הלב רגוע הרוח תהיה חופשיה, ללא דאגה, והאדם יהיה בנוכחות ובפתיחות מלאה.
מקורות

1. Albizia julibrissin, www.naturalstandard.com

2. Sylvan Institute of Botanical Medicine

3. Materia Medica by Dan Benski

להזמנת קליפת האלביציה HE HUAN PI

ענבי דב – Uva ursi

ענבי דב - Uva ursi - משתמשים בו לטיפול בזיהומים ודלקות של בכליות ושלפוחית השתן. השתמשו בו לטיפול בדלקות וזיהומים של המערכת האורוגניטלית.

ענבי דב

שם אנגלי: uva ursi
שם עברי: ענבי דוב
משפחה: Ericaceae, אברשיים
חלקי צמח בשימוש: עלים
מרכיבים פעילים: המרכיב העיקרי הוא גליקוזיד פנולי בשם ארבוטין (1). האגליקון שלו הוא הידרוקינון מרכיבים נוספים: טאנינים, פלבונואידים, חומצה p-cumaric, חומצה קפאית, חומצה סליצילית (1), חומצה אורסולית
פעילות: אנטיספטי במערכת הכליות והשתן, נוגד דלקת, אסטרינג'נט.

ארבוטין נספג במהירות כשלוקחים אותו כחליטה או כטינקטורה. מטבוליטים שלו משתחררים בשתן בכמה שעות, עד 24 שעות (2).

הפעילות האנטי בקטריאלית של הצמח חזקה במיוחד ב- pH 8 (1).
רפואה מסורתית: לפחות 12 שבטים של אינדיאנים בארה"ב ובקנדה דיווחו על שימוש בעלים של הצמח לטיפול בדלקות וזיהומים במערכת האורוגניטלית (3). זהו אחד הצמחים הנפוצים ביותר בשימוש במקרים של זיהומים ודלקות בדרכי השתן (4).

במקסיקו משתמשים ב- uva ursi גם במקרים של דלקות בוגינה (1).

הצמח הוכנס לאירופה, ומשתמשים בו לטיפול בזיהומים ודלקות של בכליות ושלפוחית השתן (1). המתיישבים בצפון אמריקה למדו מהר מאד מהאינדיאנים על חשיבותו של Uva ursi כצמח רפואי. הם השתמשו בו לטיפול בדלקות וזיהומים של המערכת האורוגניטלית.

בסוף המאה ה-19 הרבו להשתמש בצמח הרופאים האקלקטיים. הם כתבו עליו בכתבים שלהם, ודווחו על הצלחות בטיפולים. הם הרחיבו את השימוש בצמח והסתמכו בעיקר על הפעילות שלו כאסטרינג'נט. הם השתמשו בו לטיפול בשלשול, בדיזנטריה, בשטפי דם של מחזור חודשי ובהפרעות של המערכת האורוגניטלית (1).

מייילדות משתמשות בצמח בשימוש פנימי וחיצוני לטיפול בדלקות בוגינה ובצינור השתן.

במחקרים in vitro הראו שעלים של uva ursi מעכבים גידול של השמר הלבן- Candida albicans, של קולי, סטפילוקוקים, Proteus vulgaris (5).
הכנה ומינון: חליטה קרה, חליטה חמה, טינקטורה. 3 ג' של עלים יבשים בתוך 150 מ"ל של מים, לחליטה קרה משרים את הצמח שעתיים בתוך המים, לחליטה חמה משרים 30 דקות בתוך מים חמים. שותים את החליטות 4 פעמים ביום (6).

טינקטורה 1:5 ב-45% אלכוהול 2-4 מ"ל ביום (4). כדי שהשתן יהיה אלקלי יש הרבליסטים המציעים לשתות מיץ של ירקות, אחרים ממליצים להמנע ממאכלים חומציים (1).

יש הרבליסטים המציעים להפסיק את השימוש בצמח אחרי שבוע אחד, אחרים טוענים שכדאי להמשיך עד שנעלם הזיהום, אבל לא יותר משבועיים כצמח יחיד (1). אם יש צורך ממשיכים לקחת את הצמח כחלק מפולרמולה.

שימוש בתקופת ההריון וההנקה: ההמלצה הכללית היא להמנע משימוש בתקופת ההריון וההנקה.

אביבה רום מתנגדת לדעה זו, למרות שרוב החוקרים והמטפלים ממליצים לא להשתמש. אביבה רום טוענת שאין הוכחה מספיקה שהצמח יכל לגרום לנזק לאם או לעובר, ובמקרים של דלקות וזיהומים במערכת האורוגניטלית כדאי להשתמש בו. היא טוענת גם שבמשך מאות שנים נהגו המיילדות להשתמש בצמח ולא דווח על נזק.

יש גם הוראה לא להשתמש בצמח אצל ילדים פחות מגיל 12. א. רום טוענת שגם הוראה זו ניתנת ללא ניסיון להצדיק אותה. כנראה שהסיבה היא הריכוז הגבוה של הטאנינים, שעלולים לעכב ספיגה של ברזל. אולי גם מפני שהצמח מר וזה עלול לגרום לבחילה והקאה. ישנם הרבליסטים המגבילים את השימוש בצמח לשבוע אחד, ומציעים לא להשתמש בו יותר מ-5 פעמים בשנה. א. רום טוענת שגם הוראה זו ניתנת ללא נימוק.

ESCOP מאפשר שימוש בצמח במשך שבועיים.

אין מחקרים על רעילות ישירה של הצמח ובכל זאת יש הסתייגויות ממנו.

א. רום טוענת שיש צורך להעמיק ולחקור את נושא הבטיחות של הצמח.

מקורות

1.    Romm A. Plant profile: Uva ursi, Integratve Medicine for Woman and Children, 2008.
2.   Quintus J. Kovar K. Link P. et al. Urinary excretion of arbutin metabolites after oral administration of bearberry leaf extracts. Planta Med. 2005, 71:147-152.
3.   Moerman D. Native American Ethnobotany, 3^rd. ed. Portland OR: Timber Press, 2000.
4.   Upton R. Uva ursi leaf: Arctostaphylos uva ursi. Scott Valley, CA: 2006.
5.   Jahodar L. Jilek P. Paktova M. et al. Antimicrbial effect of arbutin and an extract of the leaves of Arctostaphylos uva ursi in vitro. Ceskoslovenia Farmacie Jun 1985, 34: 174-178.

6. Wichtl M. Herrbal Drugs and Phytopharmaceuticals: A Handbook for Practice on a Scientific Basis. 4 ed. Stuttgart: Medpharm, 2004.

חזרה לחנות

Sanguinaria canadensis

Sanguinaria - אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת, נוגד עוויתות, מכייח, מרגיע של מערכת העצבים, מגביר זרימת דם היקפית. בריכוז גבוה גורם להקאה

Sanguinaria canadensis

שם אנגלי: Blood root
משפחה: פרגיים, Papaveraceae
שמות נרדפים: Red root, Red puccoon, Snakbite
תאור הצמח: הסנגוינריה הוא צמח רב שנתי, שמוצאו ממזרח ארה"ב וקנדה. הוא גדל במקומות מוגנים ביערות (1). הצמח פורח בתחילת האביב. הפרחים לבנים.לצמח יש קנה שורש עבה, אופקי ובשרני, המכיל נוזל בצבע כתום-אדום, וכן שרף אדום ועמילן. אורכו 2.5-10 ס"מ (1).
מרכיבים: אלקלואידים איזוקינולינים 3-7%, כולל בעיקר sanguinarine שריכוזו כ-1% ממשקל הצמחאלקלואידים אחרים: celrythrine, protopine, sanguidimerine, berberine (2)מרכיבים נוספים: רזין, עמילן, חומצה ציטרית ומאלית.
פעילות: אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת, נוגד עוויתות, מכייח, מרגיע של מערכת העצבים, מגביר זרימת דם היקפית (2,3). בריכוז גבוה גורם להקאה (3).
רפואה מסורתית: האינדיאנים של צפון אמריקה הפיקו את הצבע האדום מהצמח, והשתמשו בו כדי לצבוע את עצמם (1). הם נהגו להשתמש בצמח לטיפול בשיעול, במחלות שגרוניות ובסרטן. בשימוש חיצוני השתמשו בו לטיפול ביבלות ובפוליפים (1).
התוויות: לטיפול בשיעול וברונכיט ולהגביר זרימת דם היקפית (3). בשימוש חיצוני משמש הצמח לטיפול בבעיות בעור, להמסת יבלות, לזיהומים פטרייתיים, לסרטן העור (4,5).

בשנים האחרונות השמשו בסנגוינריה ובסנגוינרין לטיפול בדלקות חניכיים וברפואת הפה (3).

הראו שהצמח מפחית רובד דנטלי דלקת חניכיים ודימום. מחקרים מדעיים לא הוכיחו את ערכו של הצמח בשמירה על הגיינה של הפה ובטיפול במחלות פה ולסת.

בטיחות: ריכוז גבוה של הצמח עלול לגרום לבחילה, הקאה, סחרחורת, ירידה בלחץ הדם ובקצב הלב (3).

שטיפות של הפה עם סנגוינרין עלולות לגרום לתחושה של בעירה בלסת (7).

התוויות נגד: הריון, להימנע ממגע עם העיניים (8) להימנע משימוש במקרים של דלקות בדרכי העיכול.

הכנות ומינון: טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול 0.5 – 1.0 מ"ל שלוש פעמים ביום (3)שורש יבש טחון בקפסולות 60-500 מ"ג שלוש פעמים ביום.

מקורות

1. Hutchens AR. Indian Herbology of North America, Boston, Shambhala Publications, Inc, 1991.

2. Foster S. Duke J. A field guide to Medicinal Plants and Herbs of Eastern and Central North America, New York, Houughton Mifflin, 2000.

3. Hoffman D. Medicinal Herbalism, Rochester, Vermont Healing Arts Press, 2003.

4. Duke JA. The Green Pharmacy. Emmaus, Pennsylvania, Rodale Press, 1997.

5. Alleger I. Cancer Salves: A Botanical Approach to Treatment. Townsend Letter for Doctors & Patients, Townsend Letter Group, pp. 142, 199.

6. Eley BM. Antinacterial agents in the control of supragingival plaque- a review. Br. Dent. J. 186(6): 286-296, 1999.

7. Simard F. Landry RG. Mouthrinses as an antibacterial adjunct in periodontal treatment, J. Can. Dent. Assoc., 1994, 60: 906-907, 910-911.

8. Brinker F. Herb contraindications and drug interactions. Second ed. Sandy, Oregon. Eclectic Medical Publications, 1998.

חזרה לחנות

מגנוליה רפואית – Magnolia officinalis

מגנוליה- שימוש רפואי: מומלץ לשימוש במקרים של סטגנציה הנגרמת על ידי מזון, עם הרגשה של מלאות בבטן וגודש בחזה, לטיפול בהקאות למקרים של שיעול

השם בעברית: מגנוליה רפואית
שם נרדף: Magnolia hypoleuca
משפחה: מגנוליים, Magnoliaceae
תיאור הצמח: לסוג מגנוליה משתייכים כ-125 מינים, חלקם נשירים ואחרים ירוקי-עד. יש להם פרחים
ריחניים. המין מגנוליה רפואית הוא צמח נשיר, עם קליפת גזע מתקלפת בצבע אפור ועלים גדולים
מאורכים. מוצאו מסין. הפרחים גדולים וריחניים וצבעם לבן-קרם
חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע וקליפת השורש
מרכיבים: lignans כולל, honokiol 0.005-9% magnolol 0.01-16%, אלקלואיד איזוקינולין
magnocurarine 0.15-0.23% שמן נדיף, 1% הכולל, cadinol 14%, 1,4-cineole 6%, p-cymene 8%beta-eudesmol 17%, geraniol 9% (1).
פעילות: נוגד אלרגיה, נוגד אסתמה, אנטי בקטריאלי, מיצוי אלכוהולי מעכב גידול של Actinomyces
viscosus, Streptococcus mutans, נוגד אולקוס (2), נוגד דלקת (3), אנטי אוקסידנט (4), מפחית
מתח, מפחית חרדה (5)Magnolol ו- honokiol אחראים לפעילות נוגדת הסטרס של הצמח. הם מסייעים להורדת רמת הקורטיזול (5). Mangnolol ו- honokiol מגבירים פעילות של choline
acetyl-transfrase, ומעכבים Acetyl- choline esterase (6).
שימוש רפואי: לטיפול בהפרעות של מערכת העיכול, כגון, עצירות, dyspepsia, גסטריטיס, בחילה,
הקאה, וכן לטיפול במקרים של חרדה, שיעול, קוצר נשימה (7).
שימוש ברפואה המסורתית: נוהגים להשתמש בקליפת הגזע של המגנוליה לטיפול באלרגיה, נזלת
אלרגית, כאב ראש, כאבים בבית החזה, לטיפול בגודש בדרכי הנשימה, כצמח מנקז, למצבי לחץ (8).
רעילות: הצמח אינו רעיל. LD50 בהזרקה לחלל הבטן לעכברים 6 ג' לק"ג, LD50 לחתולים בהזרקה
לוריד 4.25 ג' לק"ג (1).
התוויות נגד: לא נמצאו
אזהרות: לא נמצאו
אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו
שימוש בהריון: לא נמצאו השפעות טרטוגניות. לא נערכו מחקרים המראים שהשימוש בצמח בטוח
בהריון, ולכן מומלץ לא להשתמש בצמח בתקופת ההריון.
שימוש בהנקה: לא נערכו מחקרים המבטיחים שהצמח בטוח לשימוש בהנקה. מומלץ לא להשתמש בצמח בתקופת ההנקה (1).מומלץ לא להשתמש בצמח לטיפול בילדים מתחת לגיל 12 (1).
הכנות ומינון: מירתח 3-9 ג' ליום.
שימוש בצמח ברפואה הסינית
שם סיני: hou po הצמח הוא מר, מחמם וארומטי, הולך למרידיאנים של המעי הגס, הריאות, הטחול
והקיבה
פעילות לפי הרפואה הסינית המסורתית: מגביר את תנועת הצ'י, מפחית לחות, מונע סטגנציה, פותח
חסימות שנוצרות על ידי ליחה, מוריד צ'י מורד כלפי מטה
שימוש רפואי: מומלץ לשימוש במקרים של סטגנציה הנגרמת על ידי מזון, עם הרגשה של מלאות בבטן
וגודש בחזה, לטיפול בהקאות למקרים של שיעול המלווה בחסימה של ליחה
התוויות נגד: להשתמש בזהירות בתקופת ההריון
מינון 3-9 ג' ליום הצמח בטוח לשימוש כשהוא ניתן במתן פומי.

מקורות

1.   Cortex Magnolia in: WHO Monographs on selected medicinal plants, Vol 4, 2004, p. 167-178.
2.   Zhu ZP. et al. Pharmacological effect of cortex Magnolia officinalis on digestive system. Zhongguo Zhongyao Zazbi, 1997, 22; 686-688.
3.   Wang JP. et al. Anti-inflammatory and analgesic effects of magnolol. Naunyn-Schmiedebergs Archives of Pharmacology. 1992, 346: 707-712.
4.   Kong CW. et al. Magnolol attenuates peroxidative damage and improves survival of rats with sepsis. Shock, 2000, 13: 24-28.
5.   Kuribara H. Kishi E. Hattori N. et al. The anxiolytic effect of two oriental herbal drugs in Japan attributed to honokiol from magnolia bark. J. Pharm. Pharmacol. 2000, 52: 1425-1429.
6.   Hou YC. Chao PD. Chen SY. Honokiol and magnolol increased hippocampal acetycholinerelease in freely –mooving rats. American J of Chinese Medicine, 2000, 28: 379-384.Pharmacopoeia of the Republic of China. Vol 1, Beijing,(English ed) 2005.

מקור התמונה

חזרה לחנות

עכובית הגלגל – Gundelia tourneforii

עכובית הגלגל - במחקר אחר הוכיחו שפוליפנולים עכבו פעילות של גלוטטיון בתאי סרטן בתרבית (5).החוקרים טוענים שהעבודה שלהם מקבלת חשיבות

שם עברי: עכובית הגלגל
שם ערבי: עכוב
משפחה: מורכבים, Asteraceae
חלקי צמח בשימוש: צוואר השורש, העלים, הקרקפות
תאור הצמח: צמח קוצני רב שנתי הגדל ברוב אזורי הארץ. מופיע בתלמוד בשם עכוב, ובתנ"ך הוא מוזכר כגלגל הנדחף על ידי הרוח. (וגער בו ונס ממרחק ורודף כמו הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה. ישעיהו, י"ז, י"ג).

הצמח מכיל מיץ חלבי. העלים גדולים וקוצניים בשוליים. במרכזם מתפתח עמוד תפרחת עם
פרחים צהובים. התפרחת מורכבת מקרקפיות רבות וצפופות. רק הפרח המרכזי עושה פרי. לאחר הבשלת
הפרי הצמח מתייבש כולו, ניתק ממקומו ומתגלגל כמו גלגל עם הרוח. זוהי דרכו של הצמח להפיץ את
זרעיו.

עכובית הגלגל הוא מין יחיד בסוג עכובית. העכובית הוא צמח מאכל מבוקש. צוואר השורש, העלים
והקרקפות נחשבים למעדן בקרב האוכלוסייה הערבית והבדווית בארץ. כתוצאה מקטיף מוגזם תפוצת הצמח יורדת, והתחילו ניסיונות לגדל את הצמח. מחקר שנערך בטורקיה בדק את ערכו של העכובית כצמח רפואי, כנוגד חמצון יעיל ואת האפשרות לשימוש בו כאנטי סרטני (1). העכובית גדלה בר במצרים, קפריסין,
אירן, ירדן, טורקיה, אזרביז'אן וטורקמניסטן (1). בכל ארצות גידולו הוא ידוע כצמח מאכל (2). באנטוליה משתמשים בזרעים ברפואה המסורתית לטיפול בויטיליגו. זרעים טריים ידועים כדיורטיים יעילים (1).
במחקר נבדקה השפעה של מיצויים של עכובית הגלגל על הפעילות של גלוטטיון GST. החוקרים מעלים
טענה, שאחת הסיבות להתפתחות סרטן שאינו רגיש לתרופות, היא קוניוגציה בין הגלוטטיון לתרופות
הניתנות בכימותירפה (3). התרופות מורחקות על ידי דה-טוקסיפיקציה באמצעות הגלוטטיון. החוקרים
חפשו צמח אנטי אוקסידנט, שיעכב את פעילות הגלוטטיון, ויאפשר לתרופות לפעול על המטופלים (1).
עבודה דומה התפרסמה בשנת 2004 על צמח אפריקני (4), והחוקרים חפשו אם גם העכובית תהיה דומה
בפעילות שלה. החוקרים בדקו את תכולת הפנולים, הפעילות נוגדת החמצון וההשפעה על הגלוטיון בזרעים ובנוף הצמח של עכובית הגלגל. הם מצאו עיכוב של פראוסידציה של השומנים במיקרוזומים של כבד
מכבשים בהשפעת הזרעים ונוף הצמח. ריכוז הפנולים בזרעים היה גבוה בהרבה מאשר בנוף הצמח.
הזרעים היו יעילים יותר בניטרול רדיקלים חופשיים ועיכוב פראוקסידציה של ליפידים (1).

הזרעים היו יעילים יותר גם בעיכוב של הגלוטטיון. הקשר בין ריכוז גבוה של פוליפנולים ועיכוב של גלוטטיון הוכח
בעבר (4). במחקר אחר הוכיחו שפוליפנולים עכבו פעילות של גלוטטיון בתאי סרטן בתרבית (5).
החוקרים טוענים שהעבודה שלהם מקבלת חשיבות מיוחדת מפני שהם מוצאים פעילות שעלולה להיות
אנטי סרטנית בצמח מאכל מקובל. זהו מחקר ראשון על העכובית, וצריך להעמיק ולחקור את כל המרכיבים, אבל, החוקרים הצליחו להראות, שהצמח, ובפרט הזרעים הם אנטי אוקסידנטים ומעכבים פעילות של גלוטטיון.

מקורות

1.   Coruh N. Sagdicoglu AG. Ozgokce F. Iscan M. Antioxidant capacity of Gundelia tournefortii L. extracts and inhibition on glutathione-S-transferase activity, Food Chemistry, 2007, 100: 1249-1253.
2.   Ertug F. An ethnobotanical study in central Anatolia (Turkey). Economic Botany, 2000, 54: 155-182.
3.   Zanden Jj. Geraets V. Wortelboer HM. et al. Structural requirements for the flavonoid-mediated modulation of glutathioneS-transferase P1-1 and GS-X pump activity in MCF-7 breast cancer cells. Biochemical Pharmacology, 2004, 67: 1607-1617.
4.   Gyamfi AM. Ohtani II. Shinno E. Aviya Y. Inhibition of glutathione-S-transferases by thonningianin A. isolation from the African medicinal herb. Thonningia sanguinea, in vitro. Food and Chemical Toxicology, 2004, 42: 1401-1408.Zhang K. & Wong KP. Glutathione conjugation of chlorambucil: measurement and modulation by plant polyphenols, 1997, Biochemical Journal, 325: 417-422.

מקור התמונה

חזרה לחנות

Sophora flavescens

שורש KU SHEN סופורה והאלקלואידים המבודדים ממנו יעילים בטיפול באורטיקריה, אקזמה ובמחלות דלקתיות אחרות של העור

שם עברי: סופורה

שם סיני: ku shen

משפחה: פרפרניים, Leguminosae, Fabaceae

תיאור הצמח: לסוג סופורה משתייכים כ-50 מינים של עצים ושיחים נשירים וירוקי-עד. מרבים לגדל את המין Sophora japonica כצמח שדרות, בעיקר ביפן ובארצות שמסביב לים התיכון. הוא צריך קיץ חם כדי לפרוח יפה. כמה ממיני הסופורה משמשים כצמחי מרפא ברפואה הסינית. המין S. flavescense הוא שיח נשיר. הוא פורח בקיץ. הפרחים בצבע צהוב-ירקרק בהיר. הפרי הוא תרמיל באורך כ-8 ס"מ. מוצאו של הצמח מיפן, סין, סיביר וקוריאה.

חלקי צמח בשימוש: שורש הצמח גדל בכל מקום בסין, במיוחד באזור Shanxi ו-Henan. השורש קר ומר, והולך למרידיאנים של הלב, הכבד, המעי הגס והמעי הדק.

רפואה מסורתית: הצמח מפחית חום, מייבש עודף לחות, הורג טפילים, מפסיק גירוד, משתן. הצמח מומלץ לטיפול בדיזנטריה, צהבת, פגעי עור המלווים בגרוד, לזיהום בוגינה מומלץ טיפול פנימי וחיצוני (1).מרבים להשתמש בסין בסופורה בשימוש חיצוני לטיפול במחלות עור. המינון המומלץ בסין הוא 3-15 ג' ליום.

מרכיבים: מכיל כ-12 אלקלואידים בריכוז של 2% מהמשקל היבש, שהחשובים שבהם הם Matrine ו- oxymatrine. הם מצויים במינים נוספים של סופורה. אלקלואידים נוספים: sophoramine, sophoridine, allomatrine, isomatrine matrine בודדו את האלקלואידים לראשונה בשנת 1958. יש להם מבנה מיוחד שלא נמצא עד היום בצמחים אחרים. הם משתייכים לקבוצת tetracyclo-quinolizidine.

פעילות: אנטי ויראלי, מעכב רפליקציה של הווירוס. הוכח עיכוב של וירוס הפטיטיס B ו-C (3,2,4, 5). מפחית הרס של הכבד ממחלה ויראלית, מגן על הכבד מפני פיברוזיס. מגביר זרימה של מיצי מרה. מאט קצב של הלב, כנראה על ידי חסימת תעלות סידן,

מרחיב כלי דם קורונריים (6)

נוגד אלרגיה, מעכב שחרור היסטמין אנטי פטרייתי, מעכב Candida albicans.

טיפול באסתמה: בסין משתמשים בקפסולות של האלקלואידים שבודדו משורש הסופורה במינון של 100 מ"ג שלוש פעמים ביום, במשך 10 ימים. במקרים אחרים משתמשים במירתח מ-15 ג' של השורש פעם אחת ביום. שני הטיפולים נותנים תוצאות טובות (8).

פעילות נגד טריכומונס נמצאה במיצוי אלכוהולי של השורש. המיצוי נעשה בריכוז גבוה של אלכוהול והכיל את האלקלואידים המצויים בשורש. נבדקו 176 נשים עם טריכומונס וגינלי. אצל 126 נשים הטפיל נעלם אחרי הטיפול (9).

השורש, והאלקלואידים המבודדים ממנו יעילים בטיפול באורטיקריה, אקזמה ובמחלות דלקתיות אחרות של העור (9). האלקלואיד aloprene הוא מעכב יעיל של נפיחות הנגרמת על ידי אלרגנים שונים (10). בשימוש חיצוני משתמשים בסין במשחה שמכינים מהאלקלואידים של הסופורה ביחד עם הפלבונואיד האנטי דלקתי baicalin לטיפול בפסוריאזיס ודרמטיטיס (11). השימוש החיצוני השכיח יותר הוא קומפרס או אמבט מקומי עם מירתח שמכינים מסופורה ביחד עם עוד צמחים נוספים. הפורמולה הבאה מומלצת לטיפול בפריחות הנגרמות על ידי טפילים (12).Sophora flav. 60g, Phellodendron 15g, Lonicera 30g, Cnidium fruit 30g Angelica sinensis 15g, Chrysanthemum (wild) 60g, Kochia 15g מכינים מירתח מכל המרכיבים. מטפלים בשטיפות, אמבט מקומי או קומפרס במשך 20-30 דקות. חוזרים על הטיפול 1-3 פעמים ביום במשך שבועיים. יש להקפיד לא לטפל יותר מחודש אחד ברציפות (12).

הפעילויות שנזכרו הוכחו עם הצמח השלם ועם האלקואידים המבודדים, הניתנים בסין בהזרקה. במערב משתמשים במיצוי מכויל של שני האלקלואידים העיקריים. המיצוי מכיל 20% שלהאלקלואידים.

מינון: 400-600 מ"ג מהמיצוי ליום.

מקורות

1. Radix Sophorae flavescentis in: Bebsky D. Gamble A. Chinese Herbal Medicine Materia Medica. Revised Edition Eastland Press, 1993, p. 82-83.

2. Liu J. Zhu m. Shi R. Yang M. Radix Sophorae flavescentis for Chronic Hepatitis B: A Systematic Review of Randomized Trials. The American Journal of Chinese Medicine, 2003, 31: 337-354.

3. Chen YX et al. The inhibitory effect of oxymatrine on hepatitis C virus in vitro. Chinese Journal of Liver Diseases 2001, 9(Supplement):12-14.

4. Li J. et al. A preliminary study on therapeutic effect of oxymatrine in treating patients with chronic hepatitis C. Chinese Journal of Integrated Traditional and Western Medicine, 1998, 18:227-229.

5. Kang J. and Kang S. 30 cases of chronic hepatitis B treated with oxymatrine injection combined with syndrome differentiation of Traditional Chinese Medicine. Journal of Traditional Chinese Medicine, 2002, 43: 53.

6. Li Y. and He Liren, Pharmacological study of Sophora alkaloid actions on the cardiovascular system. Chinese Traditional and Herbal Drugs, 2000, 31: 227-229.

7. Li X et al. Treatment of 50 patients with candida albicans vaginitis by cortex sophorae, Chinese Journal of Integrated Traditional Chinese and Western Medicine 2000, 6; 146-147.

8. Dhamananda S. Sophora, www. Itmoneline.org./arts/sophora.htm

9. Dong Zhi Lin, Yu Shu Fang Modern Study and Application of Materia Medica. 1990 China Ocean Press, Beijing.

10. Zhou Chongchu et al. Anti-inflammatory and anti-allergic actions of aloprine, ACTA Pharmacologica Sinica 1989, 10: 360-365.

11. Ding T. et al. The preparing and clinical application of Complex Matrine Liniment. ACTA Chinese Medicine and Pharmacology, 2002, 30: 47-48.Shen De-Hui, Wu Xiu-Fen and Nissi Wang. Manual of Dermatology in Chinese Medicine, 1995, Eastland Press Seattle, WA.

להזמנת סופורה KU SHEN

לבנה רפואי – Styrax officinalis

לבנה רפואי - פעילות : אנטיספטי, מכייח (2,3)שימוש בחלקי הצמח: הפרי והזרע מכילים ספונינים. הפרי מר מאד עבור בני אדם,

שם עברי: לבנה רפואי
משפחה: לבניים, Styracaceae
תאור בוטני: הלבנה הרפואי הוא צמח בר בארץ. הוא גדל בהרי יהודה, בשפלה, בכרמל, בשומרון, בגליל, בגולן ובחרמון. הלבנה הוא עץ נמוך, גובהו עד 6 מ'. הוא גדל בחברות צומח שונות. העץ נשיר. עליו
מצהיבים בסתיו. הלבלוב בצבע ירוק בהיר. הוא פורח בחודשים אפריל עד יוני. הפרחים לבנים, תלויים
כלפי מטה, והם מפיצים ריח נעים. הלבנה הוא צמח דבש חשוב. הפרי מבשיל בחודשים ספטמבר-אוקטובר. הזרע קשה, ומכינים ממנו מחרוזות. הלבנה גדל בארצות הים התיכון, סוריה, יוון, איטליה וטורקיה.
חלקי צמח בשימוש: שרף שמפיקים מהגזע והענפים (1).
פעילות : אנטיספטי, מכייח (2,3)
שימוש בחלקי הצמח: הפרי והזרע מכילים ספונינים. הפרי מר מאד עבור בני אדם, אבל חביב על הצאן.
הוא אינו רעיל לגבי הצאן. הזרע מכיל ספונינים, והדייגים משתמשים בו טחון ומעורב עם קמח כפתיון
לדגים. השרף מוצק, ומכיל בנזואין. משתמשים בו כחומר אנטיספטי להכנת מוצרים קוסמטיים.
מקורות
1.Facciola S. Cornucopia-A Source Book of Edible Plants. Kampong Publicaton 1990.
2. Chopra RN. Nayar SL. Chopra IC. Glossary of Indian Medicinal Plants, New Delhi, 1986.
3.Haywood VH. Flowering Plants of the World. Oxford University Press

מקור התמונה

חזרה לחנות

אגוז מוסקט – Myristica fragrans

אגוז מוסקט אנטי בקטריאלי נגד סטרפטוקוס מוטנס, אחד הגורמים העיקריים לעששת בפה. ישנה השפעה על מערכת העצבים במינונים נמוכים

שם עברי: עץ אגוז המוסקט
משפחה: Mytisticaceae
שם אנגלי: Nutmeg
תיאור הצמח: לסוג Myristica משתייכים כ-100 מינים של עצים ירוקי-עד הגדלים באסיה ואוסטרליה.
המין החשוב ביותר הוא M. fragrans. מוצאו מאיי בנדה שנקראים איי התבלינים של אינדונזיה. הוא גדל היום גם באיים הקריביים, בעיקר באי גרנדה, במלזיה, בקרלה שבמערב הודו ובסרי לנקה. הפרי, בצבע
צהוב, נפתח כשהוא בשל, ובתוכו זרע אחד, עטוף בקליפה קשה חומה, ועליה מעטה אדום שנעשה צהוב
לאחר ייבוש. הזרע הוא בצורת ביצה. גודלו כשני ס"מ ומשקלו 5-10 ג'. לעלים, לפירות ולזרע יש ריח
מיוחד אופייני. קוטפים את הפירות מהעץ כשהוא בן 7-9 שנים. העץ מגיע לבשלות מלאה ונותן כמות
מקסימלית של פרי בגיל 20 (1).

משתמשים גם בפירות פחות איכותיים של שני מיני מיריסטיקה, M. argenta, הנקרא Papua nutmeg וגדל בגיניאה החדשה, ו- M. malabarica הגדל בהודו. שניהם משמשים לזיוף התבלינים המופקים מ-M. fragrans.
חלקי צמח בשימוש: זרעים: מפיקים מהזרע שני תבלינים, nutmeg ו- mace. ה-Nutmeg מופק מהזרע
השלם בלי המעטה. ה-Mace מופק מהמעטה החיצוני האדום. שמן נדיף: מופק על ידי זיקוק באדים של
הזרעים. הוא כולל,, pinene, dipentene. borneol, terpineol. geraniol, safrolmyristicin
camphene 60-80% (2).Safrol הוא קרצינוגני בריכוז גבוה. Myristicin הוא מרכיב הפועל על
מערכת העצבים, ובריכוז גבוה הוא הלוצינוגני.
היסטוריה: במשך שנים רבות היו איי בנדה שבאינדונזיה המקור היחידי לתבלינים nutmeg ו-mace.
הסוחרים הערבים הביאו אותו בדרכי הבשמים והתבלינים ומכרו אותו לונציה. הם לא גילו מה המקור
לתבלין, ודרשו סכומים גבוהים מאד עבורו. הפורטוגזים הגיעו לאינדונזיה ב-1511. משלחת מפורטוגל
הגיעה לאיי בנדה שבאינדונזיה ב-1512, נשארה שם במשך חודש וחזרה עם אוניות עמוסות עם תבלינים
שכללו אגוז מוסקט וצפורן. הפורטוגזים גורשו מהאיים על ידי ההולנדים. במאה ה-17 שלטו ההולנדים
בסחר באגוז מוסקט. האנגלים שחמדו את אגוז המוסקט נלחמו עם ההולנדים. המאבק הסתיים בהסכם
שנחתם ב-1667, בו וויתרו האנגלים על כל תביעותיהם על האיים. בתמורה וויתרו ההולנדים על המושבה ניו אמסטרדם, שנכבשה על ידי אנגליה שלוש שנים מוקדם יותר, ואשר ידועה היום בשם ניו יורק. כיום
אינדונזיה שולטת ב-75% מהסחר העולמי בשני התבלינים, nutmeg ו- mace. האי גרנדה שבאיי
הקריביים משווק כ-20% מהתפוקה העולמית המגיעה לכ-10.000 טון לשנה.
פעילות: אנטי בקטריאלי נגד סטרפטוקוס מוטנס, אחד הגורמים העיקריים לעששת בפה. הוא יעיל יותר
ממרכיבים אחרים הפעילים נגד עששת, כגון,תימול, סנגוינרין, מנתול, ומתיל סליצילאט (3).

אגוז מוסקט פעיל גם נגד Streptococcus sangis ו- Actinomyces viscosus .
השפעה על מערכת העצבים בריכוזים נמוכים, של שימוש באגוז מוסקט כתבלין, לא מורגשת שום
השפעה על מערכת העצבים. בריכוזים גבוהים מורגשת ההשפעה של myristicin שהוא מעכב חלש של
Monoamine oxidase.

הרעלה עם מיריסטיצין מתבטאת בעוויתות, פרפור, בחילה, התייבשות וכאבים כלליים בגוף (4). מיריסטיצין פועל גם כמעורר הזיות (5).

מקרי מוות הודות להרעלה עם מיריסטיצין נדירים מאד. דווח על שני מקרים, על ילד בן 8, ועל אדם בן 55 (6,7).

הרעלה עם מיריסטיצין עלולה להיות חמורה יותר לחיות בית. כמות קטנה של תבלין במזון עלולה להרוג כלב וחיות בית נוספות.
ההשפעות על מערכת העצבים מתחילות להופיע כארבע שעות לאחר הלקיחה. כמויות גדולות של התבלין
גורמות לעייפות מרובה ושינה ארוכה מלווה בהתייבשות.
השימוש באגוז מוסקט כתבלין לשני התבלינים המופקים מהזרע יש טעם דומה, אבל לא זהה. Mace נותן למזון צבע צהוב דומה לזה של הזעפרן.

בהודו, מלזיה ובארצות אחרות של מזרח אסיה, מרבים להשתמש באגוז מוסקט. הוא מרכיב חשוב במטבח, ומשתמשים בו לתיבול מרקים, תפוחי אדמה, כרובית, רוטבים ומאכלים המכילים בשר. שימוש דומה נעשה בתבלין במטבח היווני והאירופאי. באינדונזיה מכינים ריבות וסוכריות מאגוז מוסקט.
שימוש בהריון: התבלין בטוח לשימוש במינון קטן. ריכוזים גבוהים יותר משל תבלין אסורים בהריון.

מקורות

1.   Shulgin AT. Sargent TW. and Naranjo C. Chemistry and psychopharmacology of nutmeg and of several related phenylisopropylamines. United States Public Health Publication, 1967, 1645: 202-214.
2.   Erowid Nutmeg Information, http://erowid.org/plants/nutmeg/shtml
3.   Parimala Devi B. et al. J. of Pharmacy Research, 2009, 2(11); 1669-1675.
4.   "Low cost high risk, accidental nutmeg intoxication, Emerg. Med. J. 2005. 22: 223-225.
5.   Nutmeg Erowid, http://www.erowid.org/plants/nutmeg
6.   The use of Nutmeg as a Psychotropic Agent, by Andrew T. Weil, 1966.
7.   Nutmeg (myristicin) poisoning-report on a fatal case and a series of cases recorded by a poison information center.     in: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11343860

להזמנת אגוז מוסקט

Hericium erinaceus

ברפואה הסינית המסורתית משתמשים בפיטריית היריסיום לטיפול במחלות של מערכת העיכול, בנוסף נעשו מחקרים מוצלחים בנושא שיפור כושר קוגנטיבי ודימנציה

שם עברי: פטריית היריסיום

שם אנגלי: Lion's mane mushroom
משפחה: Hericiaceae
תיאור בוטני: Hericium erinaceus היריסיום היא פטריה ספרופיטית וטפילה, שגדלה על מקומות פגועים על עצים, בעיקר עצי אלון, או על עצים שנגדעו, זמן קצר אחרי שגדעו אותם. היא גדלה בעיקר על אלונים, שדר לבן (Betula alba/pendula), שקמה, אגוז המלך ואדר (Maple) (1). היא גדלה באזורים ממוזגים על פני
כדור הארץ, בצפון אמריקה, אירופה, יפן וסין. הפיטריה אכילה ורפואית. טעמה נעים כשהיא צעירה. היא
מופיעה בסוף הקיץ ובסתיו. בארצות חמות היא גדלה גם בחורף ובאביב. מגדלים אותה בכמה ארצות, והיא נמכרת טרייה או יבשה. הפיטריה לבנה, והצבע שלה לא משתנה כשפורסים או חותכים אותה.
מרכיבים: פוליסכרידים beta-glucans, galactoxyloglucan, glucoxylan, mannoglucoxylan, xylan (2) Erinacines (3) ארגוסטרול Erinacines A-I הם קבוצה של דיטרפנואידים, מזרזים פוטנטיים של ייצור NGF-Nerve Growth Factor. Erinacines A-G מזרזים in vitro ייצור של NGF יותר מאפינפרין (4). מפיקים אותם מהפיטריה על ידי מיצוי בתוך אלכוהול 85%. קבוצה אחרת של מרכיבים של הפטריה, שגם הם מזרזים ייצור של NGF הםHericenones, שהפיקו אותם על ידי מיצוי באצטון במשך 1-2 ימים. הם פעילים in vitro כמזרזים של NGF כמו אפינפרין (4).Erinacines ו- hericenones עוברים את המחסום דם-מוח.

NGF הם קבוצה של חלבונים הממלאים תפקיד בהחזקה ורגנרציה של תאי עצב. חוסר ב-NGF במוח של עכברים גורם להם למצב דומה למחלת אלצהיימר. החלבונום הבונים את NGF אינם עוברים את המחסום דם-מוח, ולכן אי אפשר להיעזר בהם במתן פומי.
פעילות: אימונוסטימולנט, אנטי פטרייתי, מעכב אספרגילוס וקנדידה, נוגד סרטן, מעודד רגנרציה של
מיילין, מעודד רגנרציה של תאי עצב (5).

ברפואה הסינית המסורתית משתמשים בפיטריית ההיריסיום לטיפול במחלות של מערכת העיכול, בעיקר לטיפול בסרטן של הקיבה והכבד. ברפואה הסינית המסורתית נהגו למצות את הצמחים בתוך מים חמים. מיצוי כזה הוציא את המרכיבים הנמסים במים, כגון, פוליסכרידים וחלבונים.
במיצוי המימי התבטאו בעיקר התכונות האימונוסטימולנטיות והאנטי דלקתיות של הפטריה. הפוליסכרידים שאינם נעכלים, כגון, בטא-גלוקן מרפדים את דפנות הקיבה והמעי, ומונעים נזק למערכת העיכול. ניתן
להשתמש בפטריה טרייה או יבשה. מ-10 ג' של פטריה טרייה מקבלים 1 ג' של פטריה יבשה.
פרמקולוגיה שיפור הכושר הקוגנטיבי מחקר בשיטת הסמיות הכפולה, נערך ביפן, עם נשים וגברים בגיל 50-80 עם ירידה בכושר הקוגנטיבי שלהם. השתתפו במחקר 30 איש, שמתוכם 15 קבלו אבקה של הפיטריה, בצורת כדורים, במינון של 250 מ"ג שלוש פעמים ביום, וה-15 האחרים קבלו פלצבו (6).
המחקר נמשך 16 שבועות. לאחר שהסתיים עקבו אחרי המשתתפים במשך ארבעה שבועות. בבדיקות
שנעשו בשבוע 8, 12 ו-16, היה שיפור ניכר אצל המשתתפים שקבלו את הפטריה. בבדיקה שנעשתה
ארבעה שבועות אחרי סיום המחקר ניכרה ירידה אצל המשתתפים. החוקרים הסיקו שפטריית היריסיום יעילה
לשיפור הכושר הקוגנטיבי (6).
השפעה של הפטריה על דמנציה המחקר נערך ביפן (7). השתתפו בו 100 איש זקנים, שסבלו ממחלות
ניווניות, מפרקינסון, ממחלות אורטופדיות ועוד. שבעה משתתפים סבלו מדמנציה. חמישים מהמשתתפים קבלו
פלצבו, וה-50 האחרים קבלו 5 ג' של הפטריה Hericium erinaceus בתוך מרק. המחקר נמשך ששה
חודשים. שיפור ניכר נראה אחרי ששה חודשים אצל ששה מתוך 7 המשתתפים שסבלו מדמנציה. השיפור
ניכר בהבנה, תקשורת ובזכרון, וכן ביכולת שלהם לדאוג לעצמם, להתלבש, להתרחץ וכו' (7).
השפעה על nerves growth factor בדקו השפעה של מיצוי אלכהולי של Hericium erinaceus על
תאי עצב אנושיים בתרבית. הראו עליה ביצור של NGF (4).

מקורות

1.   Kawagishi H. et al. Hericenones C,D and E stimulators of Nerve Growth Factor synthesis, from the mushroom Hericium eribaceum. Tetrahedron Lett. 1991, 32: 4361-4564.
2.   Kawagishi H. et al. Chromans, Hericenones F,G and H from the mushroom Hericium erinaceum. Phytochemistry 1993, 32: 175-178.
3.   Chong YK. Abdul Rashid BA. Young SI. Et al. Quantification and identification of polysaccharide contens in Hericium erinaceus. Nutr. Food Sc 2007, 37:260-271.
4.   Mori K. Obara Y. Hirota M. et al. Nerve growth factor-inducing activity of Hericium erinaceus in 1321N1 human astrocytoma cells. Biol Pharm. Bull. 2008, 31: 1727-1732.
5.   Moldavan MG. Voronin KY. Skibo GG. The influence of Hericium erinaceus extract on myelination process in vitro. Fiziol, Zh. 2003, 49: 38-45.
6.   Mori K. Inatomi S. Ouchi K. et al. Improving effects of the mushroom Yamabushitake (Hericium erinaceus) on mild cognitive impairment: a double –blind placebo-controlled clinical trial. Phytother. Res. 2009, 23: 367-372.Kawagishi H, Zhuang C, Shnidman E. The Anti-Dementia effect of Lion's Mane mushroom and its clinical application- Hericium erinaceum- Lion Mane. Townsend Letter for Doctors and Patients. April, 2004.

להזמנת פטריית היריסיום

דושן – .Bidens spp

דושן - התוויות: למקרים של דימום בשתן, דימום מהרחם, לדלקת המעי הגס המתכייבת ולאולקוס.רפואה מסורתית: נוהגים לקטוף את הצמח מהבר. משתמשים

משפחה: מורכבים, Compositae, Asteraceae
שם עברי: דושן משולש/ שעיר
תאור בוטני: הסוג כולל כ-200 מינים הנפוצים על פני כדור הארץ. צמחים עשבוניים, חד או רב-שנתיים. משמעות השם Bidens שתי שיניים. השם מתייחס לצורת הפרי השעיר שנתפש בבגדים. כמה מינים
של Bidens מוכרים בשימוש רפואי. המין הידוע ביותר הוא Bidens pilosa, שהוא צמח טרופי.
משתמשים בו כצמח רפואי בארצות רבות, כולל סין, מרכז אמריקה, אפריקה.
מינים נוספים: B. bipinnata, B. chinensis, B. parviflora, B. tripartiteהמין B. tripartite גדל בר בארץ.
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח
מרכיבים: הצמח כולל שתי קבוצות של מרכיבים, פלבנואידים ופוליאצטילנים. בנוסף הוא מכיל טריטרפנים ושמן נדיף.
פעילות: מעכבים גידול חיידקים, שמרים וזחלים של חרקים in vitro.המרכיב הפעיל בעלים phenylhepatatriyne, שהוא אחד מהפוליאצטילנים, הוא אנטי מיקרוביאלי ואנטי ויראלי (1).

הצמח מעכב CMV- Cytomegalovirus.

מעכב חיידקים גרם-חיוביים (2). אנטי דלקתי, מעכב ציקלואוקסיג'נאז וליפוקסיג'נאז (3). Bidens tripartita הוא צמח מר, אסטרינג'נט, דיורטי ועוצר דימומים.
התוויות: למקרים של דימום בשתן, דימום מהרחם, לדלקת המעי הגס המתכייבת ולאולקוס.
רפואה מסורתית: נוהגים לקטוף את הצמח מהבר. משתמשים בו לטיפול בדיזנטריה, לטיפול בפגעי עור
שונים ובעקיצות. ברוסיה נהגו להשתמש בצמח כדי למנוע נשירת שיער. ניסוי קליני נערך בסין על טיפול ב- B. tripartita ב-500 איש חולים בדיזנטריה (4). הם קבלו מירתח מ-200 ג' צמח טרי, או מירתח מ-100 ג' צמח יבש, או כדורים של מיצוי מימי, 5 ג' שלוש פעמים ביום. הכדורים התקבלו ממצוי של 75 ג' צמח יבש. המחקר נמשך 3-10 ימים. מתוך 500 המקרים, 387 נרפאו לחלוטין. באותו מחקר נבדקו גם 3131 חולים באנטריטיס, כולם נרפאו.
הכנות ומינון: חליטה, 1 כפית לכוס, למקרים אקוטיים של דימום לוקחים מהצמח כל שעתיים, למקרים כרוניים שלוש פעמים ביום. טינקטורה 1:5 ב-45% אלכוהול, 1-2 מ"ל שלוש פעמים ביום.
מקורות

1. Hudson JB. Antiviral Compounds from Plants. 1990 CRC Press, Boca Raton FL.
2. Rabe T. and van Staden J. Antibacteral activity of South African plants used for medicinal purposes, Journal of Ethnopharmacology 1997, 56: 81-87.
3. Redl K. Breu W.. Davis B. and Bauer R. Antiinfammatory active polyacetylenes from Bidens campylotheca, Planta Med. 1994, 60: 58-62.
4. Zhang Shoutai, Treatment of 500 cases of dysentery with Bidens tripartite, Shandong Journal of Traditional Chinese Medicine 1989, 8: 11-12.

חזרה לחנות