חזזית איסלנדית – Cetraria islandica

השתמשו ברפואה המסורתית בחזזית איסלנדית לטיפול באסתמה, ברונכיט, שיעול, סכרת, תשישות, הפרעות במערכת העיכול, ירידה בפעילות של מערכת החיסון,

שם עברי: חזזית איסלנדית

שם בוטני: Cetraria islandica

שם אנגלי: Lichen islandicus

תאור בוטני: חזזית איסלנדית (Cetraria) היא חזזית הגדלה בצפון, מזרח ומרכז אירופה, בסיביר ובאמריקה הצפונית (1). גובהה כ-10 ס"מ. הטאלוס מסועף. החלק התחתון של החזזית חום, החלק העליון בצבע ירוק-זית (2).

הטעם רירי ומר (2).

מרכיבים: פוליסכרידים מסיסים במים (50%), כולל בעיקר lichenin שהוא פולימר לינארי דומה לצלולוז של יחידות beta-D-glucose, ו-isolichenin שהוא פולימר של alpha-D-glucose.שני glucans, lichenan ו-isolichenan (3) וכן galactomannans (1).בנוסף מכילה החזזית lichen acids, fumaprotocetraric acid, protolichestearic acidcetraric acid (1,4).

פעילות: מעכב Helicobacter pilori במבחנה, מעכב פעילות של DNA-polymerase בוירוס האידסHIV (5).

אנטי אוקסידנט, אימונוסטימולנט, מרכך, מרפד קרומים ריריים.

התוויות: למקרים של דלקות ויובש בפה ובדרכי הנשימה העליונים (6)

למקרים של חוסר תאבון ובחילות (7).

שימוש ברפואה המסורתית: נוהגים להשתמש בחזזית איסלנדית- לטיפול באסתמה, ברונכיט, שיעול, סכרת, תשישות, הפרעות במערכת העיכול, ירידה בפעילות של מערכת החיסון, מיגרנות, בחילות בתקופת ההיריון, להגביר חלב בהנקה, כמרכך ומרפא פצעים בשימוש חיצוני.נהגו להשתמש בחזזית איסלנדית כמזון במצבים של מחסור.

פרמקולוגיה מיצוי מימי של החזזית הראה פעילות in vitro נגד הליקובקטר פילורי(2).

חומצה protolichesterinic שבודדו מהחזזית עכבה פעילות של DNA-polymerase של וירוס האיידסHIV (5).

פעילות אנטי אוקסידנטית נבדקה עם מיצוי מימי של החזזית in vitro. התקבלה עליה תלויה במינון בפעילות האנטי אוקסידנטית, עם מינונים של 50, 100, 250 ו-500 מיקרוגרם מהמיצוי המימי שהוסיפו לאמולסיה של חומצה לינולאית. מדדו פראוקסידציה של החומצה הלינולאית. המיצוי המימי גרם לעיכוב של 96%, 99% 100% 100% של פראוקסידציה של האמולסיה של החומצה הלינולאית, בהשוואה ל-500 מיקרוגרם של alpha-tocopherol שנתן עיכוב של 77% (8).

פוליסכריד שבודד מהחזזית, ותואר כ-galactomannan מסועף היה בעל פעילות אימונוסטימולנטית משמעותית. הוא הגביר פאגוציטוזיס ב-68% כשהוסיפו אותו לגרנולוציטים הומניים בריכוז של 1מ"ג ל- 1מ"ל (2,9).

כשהזריקו את הפוליסכריד הנ"ל לחלל הבטן של עכברים בריכוז של 1.0 מ"ג ל-1 ק"ג הוא העלה באופן משמעותי את רמת ההתנקות מפחמן רדיואקטיבי, וזה מעיד על עליה בפעילות של המערכת הרטיקולואנדותליאלית (2,9).

פוליסכריד נוסף שבודד מהמיצוי המימי ונקרא Ci-3 גרם גם הוא לעליה בפאגוציטוזיס (10).

מחקרים קליניים במחקר קליני פתוח, קבלו 100 משתתפים (ילדים ובוגרים) שסבלו מדלקות בדרכי הנשימה, לכסניות שהכילו מיצוי מימי של החזזית. המחלות היו מפרינגיטיס ולרינגיטיס ועד לברונכיט כרוני. המטופלים קבלו לכסניות שהכילו 160 מ"ג של מיצוי מימי, במשך ארבעה ימים עד שלושה שבועות. הסימפטומים היו שיעול, צרידות, דלקת, ליחה וכאב. התקבל שיפור אצל 86% מהמטופלים. היו תופעות לוואי מועטות ולא היו הפרעות במערכת העיכול (2).

מחקר נוסף נערך על 61 מטופלים שעברו ניתוח של מחיצת האף. המחקר נערך עם קבוצת ביקורת. המטופלים סבלו בעיקר מיובש ודלקת של חלל הפה, מפני שבמצב שהיו בו הם נשמו רק דרך הפה.

הם חולקו לשלוש קבוצות, וקבלו מיצוי מימי בתוך כדורים קטנים בריכוז 0.048ג', 0.3ג', 0.5ג' ליום. בדקו את היובש, הדלקת של הריריות, הציפוי, בלוטות הלימפה והלשון. כמו כן נבדקו סימפטומים כגון, צרידות וכאב גרון. נתנו את הטיפול מהיום הראשון ועד החמישי אחרי הניתוח. הטיפול עם החזזית גרם לירידה מיידית בשינויים הפתולוגיים. לא היה הבדל משמעותי בין הריכוזים השונים. הריכוז הקטן, 0.048ג' היה מספיק כדי לטפל במנותחים (6).

תופעות לוואי: במחקר שהשתתפו בו 3143 ילדים בגיל 4-12 שנים היו מעט תופעות לוואי. הילדים קבלו 320-600 מ"ג ממיצוי מימי בצורת לכסניות במשך 1-2 שבועות. תופעות הלוואי היו מועטות וחלפו מהר. הן התבטאו בכאב בטן ובחילה (11).

התוויות נגד: לא נמצאו

רעילות: לא נמצאה

מינון: מיצוי מימי, חליטה, טינקטורה (7).

אחסון: חשוב לאחסן בכלים סגורים היטב, במקום חשוך ויבש (1).

מקורות

1. Wichtl M. (Bisset NG ed. And trans) Herbal drugs and phytopharmaceuticals. English ed. Boca Raton, FL, CRC Press, 1994.

2. Lichen islandicus in; WHO monographs on selected medicinal plants, Vol 4, 2010, World Health Organization.

3. Kramer P. et al. Rational approach to fractionation, isolation, and characterization of polysaccharides from the lichen Cetraria islandica. Arzneimittel-forschung, 1995, 45: 726-731.

4. Ingolfsdottir K. Bioactive compounds from Iceland moss. Proceedings of the Phytochemistry Society of Europe, 2000, 44: 25-36.

5. Pengsuparp T et al. Mechanistic evaluation of new plant-derived compounds that inhibit HIV-1 reverse transcriptase. Journal of Natural Products, 1995, 58: 1024-1031.

6. Kempe C. et al. Islandisch- Moos- Pastillen zur Prophylaxe bzw. Heilung von und augertrockneter Rachenschleimhaut (Icelandic moss lozenges in the prevention or treatment of oral mucosa irritation and dried out throat mucosa). Laryngorbinootolgie, 1997, 76; 186-188.

7. Bluementhal M. et al. The complete German Commission E monographs: therapeutic guide to herbal medicines. Austin TX, American Botanical Council, 1998.

8. Gulcin I. et al. Determinatin of antioxidant activity of lichen Cetraria islandica (L) Ach. Journal of Ethnopharmacology 2002, 79: 325-329.

9. Ingolfsdottir ES. et al. Immunologically active polysaccharide from Cetraria islandica. Plant Medica, 1994, 60: 527-531,

10. Olafsdottir ES. et al. Immunology active (1-3) –(1-4)-alpha-D-glucan from Cetraria islandica. Phytomedicine, 1999, 6: 33-39.Hecker M. Volp A. Tolerability of Icelandic moss lozenges in upper respiratory tract diseases-multicentric drug monitoring study with 3143 chidren. Forschende Komplementarmedizin und klassische Naturbeilkunde, 2004, 11:76-82.

להזמנת חזזית איסלנדית

פיסידיה Piscidia erythrina, piscipula

פיסידיה - מרגיע, ספסמוליטי, מרגיע של העצבים, משכך כאב, מסייע לשינה, נוגד שיעול. שימוש רפואי: להיפראקטיביות אצל ילדים, למקרים של חרדות ל >

שם בעברית: פיסידיה

שם אנגלי: Jamaica dogwood

משפחה: Fabaceae

חלקי צמח בשימוש: קליפת השורש

תאור בוטני: עץ נשיר בגובה עד 15 מ'. מוצאו ממרכז אמריקה ומארצות שבצפון אמריקה הדרומית. כינוי נוסף שניתן לעץ הוא Fish poison bark.

מרכיבים: איזופלבונואידים, כולל, jamaicine, ichthynone rotenoids : rotenone, milleton, isomilletone טאנינים

פעילות: מרגיע, ספסמוליטי, מרגיע של העצבים, משכך כאב, מסייע לשינה, נוגד שיעול

שימוש רפואי: להיפראקטיביות אצל ילדים, למקרים של חרדות, לעצבנות, לטיפול בנוירלגיה, לכאב שיניים, לכאב בטן עוויתי, כאבי מחזור חודשי

בטיחות: לא דווח על תופעות לוואי במינון המומלץ

התווות נגד: הריון

הכנות ומינון: מירתח 2-4 ג' שלוש פעמים ביום טינקטורה 1:5 ב-45% אלכוהול 5-15 מ"ל ליום

צירופים: לעיתים קרובות נותנים את הצמח בצרוף עם ולריאנה רפואית, Pulatilla, Hops

מקורות:

Jamaica dogwood in: PDR for Herbal Medicine 3^rd ed.Thomson PDR 2004 p,497

להזמנת פיסידיה

חזרה לחנות

קיסוס החורש Hedera helix

קיסוס החורש - פעילות: אנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי, אנטי פטרייתי, מכייח, משכך כאב. שימוש רפואי: מבוסס על הרפואה המסורתית. השימוש בקיסוס ידוע >

קיסוס החורש

משפחה: קיסוסיים, Araliaceae

שם אנגלי: Common Ivy

תאור בוטני: קיסוס החורש הוא מטפס, ירוק-עד הגדל בארץ כאחד המטפסים של החורש הים תיכוני. הוא נפוץ בכל אירופה בצפון עד סקנדינביה ובמזרח עד תורכיה. הוא מגיע לגובה של 20-30 מ' ומכסה עצים ובתים. כשאינו מוצא בסביבתו גופים אנכיים לטפס עליהם הוא משתרע על האדמה. העלים בצורת לב עם חוד בקצה. הפרחים קטנים, בצבע צהוב-ירקרק. הפירות הם ענבות. הם משחירים כשהם מבשילים. הם משמשים מזון לצפורים (1).הקיסוס נחשב לצמח פולש בכמה ארצות שהוא הובא אליהן, כגון, אוסטרליה, וכמה אזורים בארה"ב(2,3). הוא עלול לטפס על עצים ולהפיל אותם, או לכסות שטחים ולמנוע צמיחה של הצמחיה המקומית. בכמה מדינות בארה"ב, כגון, באורגון חל איסור על מכירה והכנסה של קיסוס. אסור לשתול אותו בגינות פרטיות, כי הוא מופץ מהגינות לשטחים ציבוריים.

הקיסוס נחשב לצמח פולש בכמה ארצות שהוא הובא אליהן, כגון, אוסטרליה, וכמה אזורים בארה"ב(2,3). הוא עלול לטפס על עצים ולהפיל אותם, או לכסות שטחים ולמנוע צמיחה של הצמחיה המקומית. בכמה מדינות בארה"ב, כגון, באורגון חל איסור על מכירה והכנסה של קיסוס. אסור לשתול אותו בגינות פרטיות, כי הוא מופץ מהגינות לשטחים ציבוריים.

חלקי צמח בשימוש: עלים

מרכיבים: ספונינים 10%, כולל, alpha-hederin, beta-hederin. הדרין הוא ספונין המוליטי (4). בנוסף מכילים העלים hederacoside B & C. הם מכילים גם את האלקלואיד emetine (4).

פעילות: אנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי, אנטי פטרייתי, מכייח, משכך כאב.

שימוש רפואי: מבוסס על הרפואה המסורתית. השימוש בקיסוס ידוע מאז אלפי שנים.

משתמשים בעלי הקיסוס לטיפול בברונכיט חריף וכרוני, שעלת, דיזנטריה, הצטננות ושפעת בשימוש חיצוני משתמשים בעלים לטיפול בכוויות ואקסמה, לסילוק כינים.

מינון: 25 טיפות מטינקטורה פעמיים ביום לילדים

50 טיפות פעמיים ביום למבוגרים.

תופעות לוואי: נדירות במינון המומלץ. במינון גבוה או בשימוש ממושך הצמח עלול לגרום לבחילה או להקאה, וכן לדלקות בעור.

התוויות נגד: הריון והנקה

Commission E בגרמניה אישרה את השימוש בצמח לטיפול בחסימות בדרכי הנשימה.

מקורות

1. Metcalfe DJ 2005, Biological Flora of the British Isle no 268 Hedera helix L.

2. Thompson P. Poisonous and Invasive Plants in Australia, WWF-Australia.

3. USDA Plants Profile: Hedera helix (htto://plants.usda.gov/java/profile/symbol)Hedera helix in: Duke JA. Handbook of Medicinal Herbs CRC Press Boca Raton Florida, p. 224.

חזרה לחנות

פילאנטוס Phyllanthus niruri, amarus

פילאנטוס - מגן על הכבד, ממיס אבנים בדרכי השתן, נוגד עוויתות, אנטי ויראלי, אנטי בקטריאלי, דיורטי, אנטי מוטגני, היפוגליקמי.הוכיחו פעילות אנטי

פילאנטוס Phyllanthus niruri, amarus

שם מקומי (ספרדי): Chanca piedra

שם אנגלי: Black catnip

משפחה: חלבלוביים, Euphorbiaceae

חלקי צמח בשימוש: כל הצמח

תאור בוטני: לסוג Phyllanthus משתייכים כ-600 מינים של עצים, שיחים, צמחים דו-שנתיים וחד-שנתיים, המפוזרים באזורים טרופיים וסוב-טרופיים. P. amarus ו- P. niruri דומים מאד ואולי אף זהים. לפעמים מתייחסים אל P. amarus כאל זן של P. niruri .P. niruri נפוץ לאורך הנהר אמזונס, ביערות גשם בהם הלחות מרובה. P. amarus נפוץ בארצות טרופיות יבשות יותר, כגון, הודו, ברזיל ואפילו פלורידה (1). ה- Phyllanthus הוא צמח חד שנתי, קטן, זקוף, בגובה 30-40 ס"מ. משמעות השם הספרדי הוא מרסק אבנים. בברזיל קוראים לו Quebra-pedra שמשמעותו שובר אבנים.

רפואה מסורתית: יש היסטוריה ארוכה של שימוש בצמח (1). נוהגים להשתמש בו בכל הארצות הטרופיות בהן הוא גדל למטרות דומות. השימוש העיקרי היה לטיפול באבנים בכליות ובדרכי השתן, וכן למקרים של אבנים במרה. כמו כן משתמשים בצמח לטיפול במחלות ויראליות, כגון, הפטיטיס, שפעת, ומחלות זיהומיות של דרכי הנשימה, במחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקים, כגון ציסטיטיס, זיהום בבלוטת הערמונית ובדרכי השתן, למקרים של מלריה, שחפת, דיזנטריה, זיהום בוגינה. גונוריאה. בנוסף משתמשים בצמח במקרים של אנמיה, סכרת, לשיכוך כאבים, להפחית גזים במערכת העיכול, נגד תולעים ולהוריד לחץ דם (2).

מרכיבים: טאנינים, בעיקר גאלוטאנינים, כולל amarine, phyllanthusin, geraniine, corilagin
פלבונואידים, כולל, רוטין, גליקוזידים של קוורצטין ליגננים, כולל, phyllanthin 0.8%, hypophyllanthin

אלקלואידים, מתיל סליצילאט

פעילות: מגן על הכבד, ממיס אבנים בדרכי השתן, נוגד עוויתות, אנטי ויראלי, אנטי בקטריאלי, דיורטי, אנטי מוטגני, היפוגליקמי (3,1).

הוכיחו פעילות אנטי ויראלית נגד הפטיטיס וירוס B (4,5). בהודו נחשב שורש ה- Phyllanthus לאמצעי היעיל ביותר לטיפול בצהבת.

התוויות: לפי הרפואה המסורתית הצמח מומלץ לחיזוק וניקוי הכבד, להגנה על הכבד, להוריד חום, לעצירת שלשולים, לטיפול בסכרת (6), להפרעות במערכת הכליות והשתן, לטיפול במקרים של צהבת,לטיפול בזיהומים ויראליים, כגון, שפעת, וכן לוירוסים הפאטיטיס A, B, C (1).

ברפואה ההודית משתמשים בצמח לטיפול בברונכיט, אסתמה, אנמיה, שיעול, סכרת, שלשול, לשיפור העיכול, לטיפול בדיזנטריה, למחלות עיניים, להגברת חלב בהנקה, לעצירת שתן, לטיפול בזיהומים בדרכי השתן.

התווויות נגד: לא נמצאו

אינטראקציות עם תרופות: הצמח עלול להגביר פעילות של אינסולין, ושל תרופות אחרות המטפלות
בסכרת. הוא עלול להגביר השפעה של תרופות להורדת לחץ דם.

מינון: חליטה או מירתח קל 1-3 כוסות ליום

מיצוי בגליצרין 2-6 מ"ל 2-3 פעמים ביום

מקורות

1. Chanca piedra, Phyllanthus niruri, amarus in: Taylor L. The Healing Power of Rainforest Herbs, 2005.
2. Shead A. et al. Effect of Phyllanthus plant extracts on duck hepatitis B virus in vitro and in vivo. Antiviral Research Vol 18 p. 127-138, 1992.
3. Srividya N. Periwal S. Diuretic, hypotensive and hypoglycaemic effect of Phyllanthus amarus. Indian J. Exp. Biol. 1995, 74: 861-864.
4. Blumberg BS. Millman I. Venkatewaran PS. et al. Hepatitis B. virus and primary hepatocellular carcinoma: treatment of HBV carriers with Phyllanthus amarus. Vaccine. 1990, 8 suppl.: 86-92.
5. Ott M. Thyagarajan SP. Gupta S. Phyllanthus amarus suppresses hepatitis B virus by interrupting interactions between HBV enhabcer I and cellular transcription factors. Eur. J. Clin. Invest. 1997, 27: 908- 915.Black catnip in: PDR for Herbal Medicine 3^rd. ed. 2004, Thomson, PDR p. 92-93.

להזמנת פילאנטוס אמבליקה

חזרה לחנות

גלגה – Galega officinalis

גלגה - מוריד רמת סוכר בדם מניחים שאחד המנגנונים הוא עיכוב בטרנספורט של גלוקוז דרך תאי המעי. כנראה שהצמח יכל לסייע בשלבים התחלתיים של סכרת

גלגה – Galega officinalis

השם באנגלית: Goat’s rue

משפחה: פרפרניים, Papilionaceae

תאור בוטני: הסוג גלגה כולל ששה מינים של שיחים רב- שנתיים, הגדלים במרכז ודרום אירופה, במערב אסיה ובמזרח אפריקה. מקור השם האנגלי Goat’a rue, הוא בריח הנודף מהעלים כשמרסקים אותם. הריח אינו מורגש בצמח השלם.השם Galega מקורו במונח היווני gala שמשמעותו חלב. הצמח נחשב למגביר הפרשת חלב בהנקה.

הפרחים וורודים, הפירות הם תרמיל עגול המכיל זרעים רבים.

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח בפריחה

מרכיבים: נגזרות של guanidine, galegine, 4-hydroxygalegine אלקלואידים quinazoline, peganine לקטינים פלבונואידים, כולל gluteolin (1) ספונינים, טאנינים (2)מלחי כרום (3 (

פעילות: מוריד רמת סוכר בדם (4) מניחים שאחד המנגנונים הוא עיכוב בטרנספורט של גלוקוז דרך תאי המעי (5). כנראה שהצמח יכל לסייע בשלבים התחלתיים של סכרת (6).

אצל עכברים מצאו ירידה במשקל בהשפעת הצמח (7). אין מחקרים קליניים המוכיחים זאת.

מגביר הפרשת חלב. תפוקת החלב עלתה אצל פרות שקבלו Galega כחלק מהתזונה שלהם (3).

Galega נחשב למגן על הכבד ולמעכב צימות של טסיות דם (8)

תופעות לוואי: לא נמצאו כשהשתמשו במינון המומלץ (1)

רעילות: נמצאה אצל חיות שאכלו כמות גדולה מהצמח. אצל כבשים הופיעו עוויתות, שיתוק ומוות (1).

אינטראקציות עם תרופות: עלולות להיות אינטראקציות עם תרופות המורידות רמת סוכר בדם (1).

מינון: חליטה 2 ג' ליוםטינקטורה 1:10 ב-45% אלכוהול (1).

השימוש בצמח אינו מומלץ לחולי סכרת. יש סכנה של רעילות אם מעלים את המינון ואי אפשר לסמוך על הפעילות של 2 ג' ליום (3).

לאחרונה הועלתה הסברה שמלחי הכרום הם האחראים לפעילות ההיפוגליקמית של הצמח (3).

שימוש בהריון והנקה: אינו מומלץ. לא נערכו מחקרים.

מקורות

1. Goat’s rue, Galega officinalis in: PDR for Herbal Medicine 3^rd ed.Thomson PDR 2004 p. 388-389.

2. Funkunaga T. Nisgiya K. Takeya K. et al. Studies on the constituents of Goat’s rue (Galega officinalis) Chem. Pharm. Bull. 1987, 35: 1610-1614.

3. Galegae herba in: Wichtl M. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals, 1994, Medpharm Scientific Publishers, Stuttgart p. 220-221.

4. Marles RJ. Farnswoorth NR. Antidiabetic plants and their active constituents. Phytomedicine 1995, 2: 137-189.

5. Neef H. Augustijns P. Declercq P. et al. Inhibitory effects of Galega officinalis on glucose transport across monolayrs of human intestinal epithelial cells (CaCo-2) Pharm. Pharmacol. Lett. 1996, 6: 86-89.

6. Chevallier A. Encyclopedia of Medicinal Plants. New York, NY, DK Publishing, 1996: 212.

7. Palit P. Furman BL Gray AL. Novel weight reducing activity of ethanol-water extract of Galega officinalis. J. Pharm. Pharmacol. 1998, 50 (Supllment of Conference 1998) 80.Altanasov AT. Spasov V. Inhibiting effect of desalted extract from Galega officinalis L. on platelet aggregation. Folia Med. 1999, 41: 46-50.

*הצמח הינו ברשימה הרוקחית של משרד הבריאות

לחזרה לחנות

נים – Azadirachta indica

נים משמש ברפואה האירוודית לעקיצות, כוויות, לזיום נרתיקי וכאמצעי הגנה וגינלי. בניסוי שעשו מצאו שהזרקה של נים בכמויות גרמה לשינוי

שם מקומי: Neem tree
משפחה: Meliaceae
תאור בוטני: עץ שמוצאו מהודו והוא גדל בדרום-מזרח אסיה. מגדלים אותו באפריקה, באיי האוקינוס השקט, במרכז ודרום אמריקה ובאוסטרליה (1). גובהו של העץ 6-25 מ'. העלה ארוך ועליו יושבים עלעלים נגדיים. הפרחים בצבע לבן. הפירות מאורכים, מצהיבים כשהם בשלים.
חלקי צמח בשימוש: עלים, פרחים, קליפת הגזע, זרעים, שמן מהזרעים (1).
מרכיבים של העלים: tetranortriterpenes , כולל, azadirachtin A, azadirachtin Bazadirachtin D, azadirachtin H, meliacarpin, azadiriadione, azadirachtanin, nimbin, salannin, margosinolide, nimbandiol, nimbinene, nimboline A, nimbolide, nimocin, nimocinol (1,2).
קליפת הגזע מכיל gedunin, nimbarin, nimbinin, nimbonol, margosinone, maragosinolone, nimosone, margosone, margolonone (3) צלאדוראי הניצנים מכילים isonimolide, isolimbolide (3) הפרחים מכילים gedunin, azadiradione, azadirone, nimbiol (3) הפירות מכילים azadirachtin, salanin, azadirachtol, nimolinone (3)
שימוש רפואי בעלים: במקרים של תולעים וכינים, לטיפול בצהבת, כיבים חיצוניים, סכרת, דלקת חניכיים, מלריה, רוימטיזם, פגעי עור, מחלות לב וכלי דם.
שימוש חיצוני: לטיפול בפצעים מזוהמים (4,5).
שימוש רפואי ברפואה המסורתית: טיפול בתגובות אלרגיות בעור, אסתמה, דיזנטריה, כאבי מחזור חודשי, גאוט, גרוד, צהבת, אבנים בכליות, צרעת, פסוריאזיס, לויקוראה, סיפיליס, יבלות, פצעים, אמצעי מניעה (6).
ברפואת הסידהא והאיורודה משתמשים בפרחים, בניצנים, בזרעים ובקליפת הגזע באופן דומה. בנוסף משתמשים בהם לטיפול בדלקות עיניים ולטיפול במחלות כבד (3).

פרמקולוגיה ניסויים בחיות פעילות נוגדת חרדה ומשככת כאב: החדרה של 10-20 מ"ג ל-ק"ג משקל גוף למערכת העיכול, של מיצוי מימי של עלי Neem גרמה להשפעה מרגיעה דומה לזו של 1.0 מ"ג ל-ק"ג של diazepam אצל חולדות (7).
פעילות משככת כאב הוכחה אצל עכברים שקבלו 10-100 מ"ג ל-ק"ג של מיצוי מימי של העלים (8).

פעילות אנטי אנדרוגנית אצל חולדות שקבלו אבקה של עלי Neem בריכוז של 20,40 ו-60 מ"ג במשך 24 יום הראו ירידה בריכוז הטסטוסטרון בדם (9).
פעילות אנטי דלקתית החדרה של 200מ"ג ל-ק"ג של מיצוי מימי מהעלים למערכת העיכול של חולדות הפחיתה נפיחות ודלקת (10).
פעילות היפוגליקמית ארנבות נורמליות וארנבות עם סכרת מושרה על ידי אלוקסן קבלו 50מ"ג של מיצוי עלי Neem ב-70% אלכוהול. רמת הסוכר ירדה אצל הארנבות הנורמליות והסכרתיות, אבל היתה משמעותית בהרבה יותר אצל הסכרתיות (11).
פעילות נוגדת מלריה מיצוי מימי ואלכוהולי של העלים עיכב גידול של Plasmodium falciparum במבחנה. הריכוז המעכב היה 114 מיקרוגרם של מיצוי מימי ו-5.0 מיקרוגרם של מיצוי אלכוהולי (12).
פעילות אנטי מיקרוביאלית מיצוי מימי של העלים עיכב גידול במבחנה של: Bacteroides gingivitis, Bacteroides intermedius, Streptococcus salivarius, Streptococcus viridans (13).מיצוי של העלים בפטרוליום אתר עיכב גידול של Epidermophyton floccsum,Microsporum canis, M. gypseum, Trichophyton concentricum, T. violaceumT. rubrum (14).
רעילות: תרנגולות קבלו אבקה של עלי Neem בריכוז של 2% ו- 5% מהתזונה שלהם, מהיום השביעי עד היום 35 לחייהן. אחר כך קבלו תזונה מבוקרת במשך שבועיים. הן עלו במשקל פחות מקבוצת הביקורת, מצאו אצלן עליה בריכוז של חומצת שתן ובילירובין, וירידה בריכוז החלבון בדם. היתה גם ירידה משמעותית במספר כדוריות הדם האדומות, בריכוז ההמוגלובין. הרגליים שלהן קבלו צבע צהוב (15).
החדירו למערכת העיכול של עיזים ושל אוגרים מיצוי מימי בריכוז של 50 ו-200 מ"ג ליום, במשך שמונה שבועות. העיזים והאוגרים ירדו במשקל בתקופת הניסוי. הם נחלשו, היתה ירידה בקצב פעימות הלב ובנשימה. אצל העיזים הריכוז הגבוה גרם לרעד (16).
LD50 בעכברים, בהזרקה לפריטונאום של מיצוי באלכוהול 50% היה 681 מ"ג ל-ק"ג (17).
תופעות לוואי שליליות: דרמטיטיס במגע (18), דווח על מקרה אחד של פרפור חדרים (19).
התוויות נגד: הריון, הנקה, לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 12 (1).
אינטראקציות עם תרופות:יש לנהוג בזהירות עם סכרתיים המקבלים תרופות להורדת רמת סוכר (1).
מינון: חליטה 1:20, 15-30 מ"ל ליום, טינקטורה 1:5 4-8 מ"ל ליום (1).
מקורות

1. Folium Azadirachti in: WHO Monographs Vol 3, 2007, 88-101.

2. Medicinal plants in South Pacific, Manila, World Health Organization Regional Office for the Western Pacific, 1998 (WHO Regional Publications, Western Pacific Series, No 19).

3. Azaditachta indica in:Yoganarasimhan SN, Chelladurai V. Medicinal Plants of India, Tamil Nadu, 2000, 64-65.

4. Indian medicinal plants, Vol. 1. New Delhi, Orient Longman, 1971.

5. Iwu MM. Handbook of African medicinal plants. Boca Raton, FL, CRC Press, 1993.

6. Farnsworth NR, ed. NAPRALERT database. Chicago, IL.University of Illinois at Chicago, 9 February 2001 production.

7. Jaiswal AK. Bhattacharya SK. Acharya SB. Anxiolytic activity of Azadirachta ind ica leaf extract in rats. Indian Journal of Experimental Biology, 1994, 32: 489-491.

8. Khanna N. Antinociceptive action of Azadirachta indica (neem) in mice: possible mechanisms involved. Indian Journal of Experimental Biology, 1995, 33: 848-850.

9. Kasturi M. et al. Changes in the epididymal structure and function of albino rat treated with Azadirachta indica leaves. Indian Journal of Experimental Biology, 1995, 33: 725-729.

10. Chattopadhyay RR. et al. A comparative evaluation of some anti-inflammatory agents of plant origin. Fitoterapia, 1994, 65: 146-148.

11. Khosla P. et al. A study of hypoglycaemic effects of Azadirachta indica (neem) in normal and alloxan diabetic rabbits. Indian Journal of Physiology and Pharmacology, 2000, 44: 69-74.

12. Rochanakij S. et al. Nimbolide, a constituent of Azadirachta indica, inhibits Plasmodium falciparum in culture. Southeast Asian Journal of Tropical Medicine and Public Health, 1985, 16: 66-72.

13. Patel VK. Venkatakrishna- Bhatt H. Folklore therapeutic indigenous plants in periodontal disorders in India (review, experimental and clinical approach), International Journal of Clinical Pharmacology. Therapy and Toxicology, 1988, 26: 176-184.

14. Khan M. et al. The effects of raw materials of the neem tree, neem oils and neem extracts on dermatophytes, yeasts and moulds. Zeitschrift furHautkranheiten, 1988, 63: 499-502.

15. Ibrahim IA. et al. On the toxicology of Azadirachta indica leaves. Journal of Ethnopharmacology 1992, 35: 267-273.

16. Ali BH. The toxicity of Azadirachta indica leaves in goats and guinea pigs, Veterinary and Human Toxicology, 1987, 29: 16-19.

17. Abraham Z. et al. Screening of Indian plants for biological activity: Part XII, Indian Journal of Experimental Biology, 1986, 24: 48-68.

18. Pasricha JS. Bhaumik P. Agarwal A. Contact dermatitis due to Xanthium strumarium. Indian Journal of Dermatology, Venereology and Leprology, 1990, 56: 319-321.

19. Balakrishnan V. Pillai NR. Santhakumari G. Ventricular fibrillation and cardiac arrest due to neem leaf poisoning. Journal of the Association of Physicians of India, 1986, 34: 536.

שמן NEEM

מפיקים את השמן מהזרעים של העץ Azadirachta indica. צבעו של השמן צהוב כהה, טעמו מר מאד והוא בעל ריח חזק וחריף, המזכיר מעט ריח של שום. השמן מכיל חומצה אולאית 25-54%, חומצה לינולאית 6-16%, חומצה פלמיטית 16-33%, חומצה סטארית 9-24%.

פרמקולוגיה פעילות נוגדת פוריות נתנו לחולדות בהריון 0.6 מ"ל שמן Neem, בימים ה-8-10 להריונן. ביום השביעי בדקו כמה עוברים נקלטו. ביום ה-15 בדקו את מצב העוברים. מצאו אצל כל החולדות שהעוברים לא התפתחו אלא נספגו ונעלמו. בקבוצת הביקורת החולדות קבלו שמן בוטנים, והעוברים המשיכו להתפתח בקצב נורמלי (7). בניסוי נוסף נתנו לקופי באבון בהריון 6 מ"ל של שמן Neem ליום, במשך 60 יום. השמן גרם להפלה אצל כל הקופות (8).

הזריקו לחולדות ולקופים 100 מיקרוגרם של שמן לתוך הרחם. אצל החולדות נצפתה עקרות במשך 107-180 יום (8). אצל הקופים לא היו הריונות במשך 7-11 חודש (9).הפגיעה בפוריות היתה הפיכה, ולאחר כמה חודשים החולדות ןהקופות יכלו להכנס להריון (10).

כאשר הזריקו לחולדות זכרים 50 מיקרוליטר של שמן בפעם אחת הם הפסיקו לייצר זרע במשך שמונה חודשים. לא היתה פגיעה בייצור טסטוסטרון. קבוצת הביקורת קבלה כמות זהה של שמן חמניות, ולא היה שינוי בפוריות (11).

פעילות היפוגליקמית החדרה של 21 מ"ג ל-ק"ג של שמן Neem למערכת העיכול של חולדות גרם לירידה ברמת הסוכר בדם (12). לארנבות נורמליות ולארנבות עם סכרת מושרה על ידי אלוקסאן נתנו 200 מ"ג של שמן. הירידה ברמת הגלוקוז היתה גדולה בצורה משמעותית אצל הארנבות הסכרתית (13).

פעילות אנטי מיקרוביאלית ואנטי ויראלית נערכה השוואה בין הפעילות האנטי מיקרוביאלית של השמן ובין מיצוי של השמן בפטרוליום-אתר.

הפעילות נבדקה in vitro. המיצוי היה פעיל יותר. המיצוי עיכב גידול של Klebsiella pneumoniaE. coli בריכוז של 2 מ"ג ל-מ"ל, Candida albicans הוא עיכב בריכוז של 0.25 מ"ג ל-מ"ל, וכן הוא עיכב רפליקציה של poliovirus (14).

הזרקה תוך-ורידית של 60 מ"ג ל-ק"ג של שמן לעכברים במשך 7 ימים גרמה להעלמות של קנדידה, שהוכחה על ידי בדיקת כמה רקמות של העכברים (14).

השמן עיכב גידול של E. coli, Staphylococcus aureus, Pseudoman aeruginosaStreptococcus pyogenes במבחנה (15, 14).

השפעה על מערכת החיסון עכברים קבלו 150 מיקרוליטר של שמן לפריטונאום. בימים הבאים נערכו שטיפות של הפריטונאום. אחרי שלושה ימים היתה הגברה של פאגוציטוזיס, עליה בייצור של גאמא-אינטרפרון. הניסוי מראה ששמן ה-Neem מגביר פעילות לא ספציפית של מערכת החיסון (16).

פרמקולוגיה קלינית פעילות נוגדת פוריות בניסוי ללא קבוצת ביקורת, השתתפו 225 נשים בגיל 18-35. בתקופת הניסוי שנמשכה 16 חודש, בדקו את יעילות השמן שמונע הריון. הנשים שהשתתפו בניסוי החדירו לוגינה 1 מ"ל מהשמן חמש דקות לפני מגע מיני. הן לא השתמשו באמצעי מניעה אחרים.

במשך 16 חודש רק שלוש נשים נכנסו להריון (1).

פעילות אנטי בקטריאלית בניסוי מבוקר שנערך בסמיות כפולה, השתתפו 55 נשים עם זיהום בקטריאלי בוגינה. הקבוצה שטופלה בשמן ה-Neem החדירה לוגינה 5 מ"ל שמן כל יום במשך שבועיים. כל הנשים שטופלו עם השמן הבריאו בניגוד לאלה שקבלו פלצבו (3).

פעילות דוחה חרקים ערבבו שמן Neem עם שמן קוקוס בריכוז 1-4%. מרחו את השמן לגופות חשופים של מתנדבים. השמן הגן על המתנדבים מפני יתושים ב-81-91% במשך 12 שעות שהניסוי נמשך (2).

רעילות נמסר על כמה מקרים של רעילות אצל אנשים שלקחו מינון מוגזם של השמן (17).

התוויות נגד: שימוש פנימי בשמן אינו מומלץ בהריון, בהנקה ולילדים עד גיל 12 (4).
תופעות לוואי: השמן עלול להוריד רמת גלוקוז בדם. יש להזהר אצל סכרתיים התלויים באינסולין (4)
מינון: 1-5 מ"ל מהשמן לוגינה (4).
שימוש בחקלאות: משתמשים בשמן Neem כדי להרחיק מהצמחים חרקים, פטריות, עש, זחלים ומזיקים שונים. מוהלים כפית אחת של שמן בתוך 1 ליטר של מים.
מקורות

1. Schawat D. Tyagi RK. Kisgre P. The clinical studies on contraceptive effect of Nimba taila. Journal of the Royal Ayurveda Society, 1998, 19; 1-8.

2. Mishra AK. Singh N. Sharma VP. Use of neem oil as a mosquito repellent in tribal villages of Mandla District, Madhya Pradesh. Indian Journal of Malariology, 1995, 32: 99-103.

3. Mittal A. et al. Clinical trial with Praneem polyherbal cream in patients with abnormal vaginal dischargre due to microbial infections. Australian and New Zealand Journal of Obstetrics and Gynecology, 1995, 35: 190-191

4. Oleum Azadirachti in: WHA Monographs Vol. 3 2007, 102-113.

5. Vijayalakshmi K. Radha KS. Shiva V. Neem: a user’s manual. Madras, Centre for Indian Knowledge Systems, New Delhi, Research Foundation for Science, Technology and Natural Resource Policy, 1995.

6. Puri HS. Neem The Divine Tree, Azadirachta indica. Harwood Academic Publications, Amsterdam, 1999.

7. Mukherjee S. Talwar GP. Termination of pregnancy in rodents by oral administration of praneem, a purified neem seed extract. American Journal of Reproductive Immunology, 1996, 35: 51-56.

8. Mukherjee S. et al. Purified neem (Azadirachta indica) seed extract (Praneem) abrogate pregnancy in primates. Contraception, 1996, 53: 375-378.

9. Upadhyay SN. Kaushic C. Talwar GP. Antifertility effects of neem (Azadirachta indica) oil by single intrauterine administration : a novel method of contraception. Proceedings of the Royal Society of London B, 1990, 242: 175-180.

10. Upadhyay SN. et al. Long-term contraceptive effects of intrauterine neem treatment (IUNT) in bonnet monkeys: an alternate to intrauterine contraceptive devices (iucd) Contraception, 1994, 49: 161-169.

11. Upadhyay SN. Dhawan S. Talwar GP. Antifertility effects of neem (Azadirachta indica) oil in mail rats by single intra-vas administration: an alternate approach to vasectomy. Journal of Andrology, 1993, 14: 275-281

12. Sharma Mk Khare AK. Feroz H. Effect of neem oil on blood sugar levels of normal, hyperglycaemic and diabetic animals. Nagarjun , 1983, 26: 247-250.

13. Dixit MK. Sinha R. Tasnk R. Effect of neem oil on blood glucose concentration of normal and alloxan diabetic rats. Journal of Ethnopharmacology, 1986, 17:95-98.

14. SaiRam M. et al. Antimicrobial activity of a new vaginal contraceptive NIM-76 from neem oil (Azadirachta indica) Journal of Ethnopharmacology, 2000, 71: 377-382.

15. Rao DVK et al. In vitro antibacterial activity of neem oil. Indian Journal of Medical Research, 1986, 84: 314-316.

16. Upadhyay SN. Et al. Immunomodulatory effects of neem (Azadirachta indica) oil. International Journal of Immunopharmacology, 1992, 14: 1187-1193.

17. Sundaravalli N. Raju BB. Krishnamoorty KA. Neem oil poisoning. Indian Journal of Periatrics, 1982, 49: 357-359.s