טיפול תומך בסרטן באמצעות PSK מ Trametes versicolor

PSK- פוליסכריד שממוצה מהפטריה Trametes versicolor (שם נרדף Coriolus versixolor) משמש ביפן כטיפול משלים, בשיתוף עם הרפואה הקונבנציונלית, בחולי סרטן.

פוליסכריד שממוצה מהפטריה Trametes versicolor (שם נרדף Coriolus versixolor) משמש ביפן כטיפול משלים, בשיתוף עם הרפואה הקונבנציונלית, בחולי סרטן.

הפוליסכריד הוא proteoglycan המכונה polysaccharide Krestin- PSK. הוא מאושר ביפן כטיפול תומך בניתוחים, כמותירפיה והקרנות הניתנים לחולי סרטן. משתמשים בו בטיפול בסרטן כבר 30 שנה. בשנים האחרונות הוא קבל אישור רשמי, והטיפול ממומן על ידי הביטוח הרפואי.

PSK הוא פוליסכריד הנמס במים, שממצים אותו מהפטריה. הוא ניתן בלקיחה פומית. הוא מומלץ בעיקר במקרים של סרטן בקיבה, בושט, במעי הגס, ברקטום ובריאות. מחקרים קליניים מוכיחים שהוא מאריך הישרדות של חולי סרטן, בעיקר על יד חיזוק מערכת החיסון שלהם. בנוסף, הוא מעכב התפשטות של גרורות.

הפטריה עצמה, המרכיבים הפעילים שלה והפעילות הפיזיולוגית נחקרו באופן חלקי.

היפנים אשרו את השימוש בפוליסכריד PSK על סמך המחקרים הקליניים, שהראו תוצאות טובות אצל בחולים שקבלו את הטיפול המשולב.

נערכו 10 מחקרים בהם ניתן PSK3 ג' ליום לחולים בסרטן הקיבה, שעברו ניתוח להסרת הגידול. הם קבלו בנוסף טיפול ארוך טווח בכימותירפיה. המחקרים הראו הארכת ההישרדות שלהם ב-3-15 שנים.

התוצאות הטובות ביותר התקבלו כאשר הטיפול ניתן לסרוגין עם הטיפול הכימותירפי.

מחקרים אחרים הראו שיפור אצל חולים בסרטן המעי הגס. תקופת הרמיסיה התארכה אצלם באופן משמעותי.

שני מחקרים נערכו על חולים בסרטן הושט. הם הראו הארכה של הישרדות של 1-5 שנים.

הארכת ההישרדות בחמש שנים התקבלה במקרים של סרטן הריאות.

המחקרים שבדקו השפעה של שילוב PSK בטיפול בסרטן השד נתנו תוצאות מעורבות.

החוקרים מסכמים שהמחקרים הקליניים משכנעים, והאישור הרשמי שניתן ביפן להכנסת PSK לשימוש רפואי מבורך.

מקורות

Abascal K. Yarnell E. A turkey tails polysaccharide as an immunochemotherapy agent in cancer. Altern. Complement Ther. 2007: 178-182

מקור התמונה

להזמנת פטרית הטראמטס

חזרה לחנות

צמחי מרפא לטיפול באוסטאוארטריטיס- Osteoarthritis

צמחי מרפא לטיפול באוסטאוארטריטיס - נבחר בצמחים בעלי השפעות פיזיולוגיות שונות המסייעים לעצירת התהליך הניווני כגון, ערבה לבנה ושחורה, ספיראה,

צמחי מרפא לטיפול באוסטאוארטריטיס- Osteoarthritis.

אוסטאוארתריטיס היא מחלה ניוונית, המתפתחת כתוצאה של בלאי במפרקים. זוהי ההפרעה השכיחה ביותר מבין מחלות המפרקים. מעריכים שלמעלה מ-80% מבני 70 ומעלה סובלים ממנה.

המחלה מתפתחת בעיקר במפרקים הנושאים משא כבד, בעיקר, מפרק הירך, הברך ועמוד השדרה. המחלה איננה דלקתית. נפיחות עלולה להופיע, אבל היא אינה מלווה באודם וחום.

הסימנים הראשונים הם קשיחות של המפרקים בבוקר, וכאב המופיע מדי פעם. בדרך כלל הסימפטומים מופיעים במפרק אחד או שנים, אבל לא באופן סימטרי.

בהמשך הכאב מתגבר, והמפרק הולך ומתנוון. הסחוס נשחק והעצם נפגעת ומאבדת את צורתה המקורית.

הכאב מורגש במפרק הפגוע, או שהוא מוקרן לאזור אחר. לדוגמא, הכאבים הקשורים לאוסטאוארתריטיס במפרק הירך מתבטאים בעוצמה רבה בברכיים. הפגיעה בעמוד השדרה עלולה לגרום לכאבים בצוואר או בגב התחתון.

המלצות לטיפול באוסטאוארתריטיס:

ניתן לעצור את המחלה, ובמקרים רבים גם לשקם את הרקמות הפגועות. מטרת הטיפול היא להפחית הרס של קולגן, להגביר ייצור של קולגן ושל מרכיבי הסחוסים. הטיפול הוא בתזונה, צמחים, תוספי מזון, טיפולים חיצוניים ופעילות גופנית עדינה.

המלצות לתזונה:

יש להימנע ממאכלים כבושים במלח או בחומץ, מירקות ופירות חמוצים, כגון, עגבניות, תפוזים, תות שדה וכדומה, מפחמימות מזוקקות, צבעי מאכל, מזון מעובד, תוספים מלאכותיים, חומרי שימור, ומכל מזון שאינו מתאים למטופל באופן אישי.

מומלץ לאכול מזון פשוט, עשיר בסיבים תזונתיים ובמרכיבים נוגדי חמצון. אנתוצאינינים ופרוציאנינים חשובים במיוחד כנוגדי חמצון וכמעכבים של קולגנאז הגורם להרס של קולגן.

חומצות שומניות רב בלתי רוויות אומגה 3 ואומגה 6 חשובות כדי להפחית מצבי דלקת. ניתן לקבל אותם משמני מאכל מכבישה קרה, מדגי ים, או משמן נר הלילה, שמן בורגו, שמן פשתן.

חשוב שהמטופל יהיה מודע להשפעה הפיזיולוגית של המזון שהוא אוכל, ויכיר מי הם המזונות שאינם מתאימים לו וגורמים להחמרה במצבו.

צמחי מרפא לטיפול באוסטאוארטריטיס:

צמחים הזמינים בחנות יסומנו עם קו מתחתם. להזמנת הצמח יש ללחוץ על שמו.

לטיפול במחלה נבחר בצמחים בעלי השפעות פיזיולוגיות שונות, שיעצרו את התקדמות המחלה ויסייעו בשיקום הרקמה.

צמחים נוגדי דלקת פועלים באופן סימפטומטי ומסייעים לעצירת התהליך הניווני. צמחים המכילים סליצילאטים חשובים במיוחד, כגון, ערבה לבנה ושחורה, ספיראה, מיני Populus (צפצפה), Betula alba (שדר לבן).

צמחים מנקזים:

שחרור מפסולת חשוב בכל מחלה כרונית וניוונית. הם מסייעים בשמירה על הקיים ובהאטת תהליכי ניוון. מומלצים במיוחד שבטבט- Equisetum, סרפד- Urtica spp וקיסוסית- Smilax sarsaparilla.

מחליפי הורמונים:

העלייה בשכיחות של אוסטאוארתריטיס אצל נשים אחרי גיל הפוריות, מצביעה על קשר הורמונלי. מחקרים הראו ש-tamoxifen הפועל כאנטי אסטרוגן מביא לשיפור במצב החולה.

פיטואסטרוגנים, הנקשרים לרצפטורים של אסטרוגן, פועלים כאנטי אסטרוגן ומעכבים ניוון של עצמות.

צמחים המכילים פיטואסטרוגנים: אספסת תרבותית- Medicago sativa, שוש קירח-Glycyrrhiza glabra, תלתן אדום- Trifolium pretense ועוד.

הסויה הוא אחד הצמחים העשירים בפיטואסטרוגנים, ומומלץ להשתמש בו כמרכיב תזונתי.

נוגדי עוויתות:

צמחים המסייעים להרפיית השרירים פועלים כמשככי כאב. מומלצים במיוחד:

Cimicifuga racemosa- קוהוש שחור ו- Viburnum opulus- מורן שסוע. צמח ספסמוליטי יעיל נוסף הוא Lobelia inflata. הוא אינו מומלץ לטיפול פנימי ממושך, אבל ניתן להשתמש בו כחלק מפורמולה בשימוש פנימי, וכן בשימוש חיצוני.

משככי כאב:

מומלץ להיעזר, בשימוש חיצוני, במשככי כאב הפועלים לפי מנגנונים שונים. משתמשים במיצוי בשמן שמכינים מהצמחים. תערובת של כמה שמנים נותנת שמן יעיל במיוחד כמשכך כאב.

מומלצים במיוחד: ארניקה, אכילאה אלף העלים, אכילאה ריחנית, פיגם מצוי או ריחני, רוזמרין, היפריקום, Capsicum, קמפור.

משחה מארניקה מצויה בשוק, והיא יעילה לשיכוך כאב.

Harpagophytom ו- Feverfew הם צמחים אנטי דלקתיים משככי כאב. השימוש בהם הוא פנימי.

מגבירי זרימת דם:

זרימת דם לקויה עלולה לפגוע ברקמה ולזרז תהליך של ניוון. צמחים המגבירים זרימת דם יסייעו לריפוי ולשיקום. צמחים מומלצים: Xanthoxylum spp.

קינמון, זנגוויל, או רוזמרין בשימוש חיצוני.

צמחים המסייעים לבניית עצם:

גוטו קולה הוא צמח המסייע לבניית רקמות, מומיו אינו צמח, אבל יעילותו בבניית עצם הוכחה. Symphytum officinalis הוא צמח המסייע לבניית העצם, משתמשים בו במקרים של שבר. הוא אינו מומלץ לשימוש ממושך כצמח יחיד, אבל ניתן להוסיף אותו כחלק מפורמולה.

Equisetum arvense-שבטבט הוא צמח עשיר במינרלים, ומסייע לבניית עצם.

תוספי מזון:

גלוקוזאמין סולפט נכנס לשוק בשנים האחרונות. הוא מומלץ כמסייע לבנייה ושיקום של סחוסים. מחקרים הוכיחו את יעילותו אצל קרוב ל-80% מהמשתמשים.

פעילות גופנית:

הפעילות המומלצת ביותר היא הליכה יומית.

פורמולות צמחי מרפא לטיפול באוסטאוארטריטיס:

Harpagophtum procumbens 20% קנה שורש

Tanacetum parthenium 20% נוף הצמח

Hypericum perforatum 20% ענפים פורחים

Spiraea ulmaria 20% נוף הצמח

Salix alba 20% קליפת הגזע

פעילות פורמולת הצמחים: נוגד דלקת, משכך כאב.

מינון: 30-40 טיפות שלוש פעמים ביום.

פורמולת צמחים נוספת:

Smilax sarsaparilla 15% שורש

Curcuma longa 20% שורש, קנה שורש

Thuja occidentalis 20% נצרים צעירים

Melilotus officinalis 15% נוף הצמח

Equisetum arvense 15% נוף הצמח

Rhemannia glutinosa 15% שורש

מינון: 30-40 טיפות, 3-5 פעמים ביום.

פעילות: נוגד דלקת, משכך כאב, מחזק כליות, בונה עצם.

פורמולת צמחים נוספת:

Lycium chinensis 15% פירות

Alisma orientalis 10% קנה שורש

Ligusticum walichii 15% שורש

Rehmannia glutinosa 20% שורש

Zingiber officinalis 15% קנה שורש

Curcuma longa 15% קנה שורש

Boswelia serrata 10% שרף

מינון:30-40 טיפות 3-5 פעמים ביום.

פעילות: פירות ה- Lycium מחזקים את הכבד והכליות. הם מומלצים למקרים של כאבי גב ורגליים ולהפרעות הקשורות בחוסר בכליות ובכבד.

קנה השורש של ה- Alisma הוא קר ומשתן. משתמשים בו במקרים של חוסר yin בכליות, כדי למנוע מה-yang לפגוע ב-yin.

Ligusticum walichii הוא צמח המגביר זרימה של דם. הוא מחזק את הדם ומסייע לזרימה תקינה.

Rhemannia מחזק את הכליות, שלפי הרפואה הסינית המסורתית חוזק העצמות תלוי בהן.

הזנגוויל הוא צמח מחמם, פותח חסימות, מניע ומאזן של המחמם האמצעי. הכורכום והלבונה הם צמחים נוגדי דלקת פעילים.

Gout – צינית או שיגדון

צינית היא מחלה דלקתית הנגרמת על ידי גבישים של חומצת שתן השוקעים ברווחים שבין המפרקים.

חומצת שתן, uric acid היא אחד מחומרי הפסולת הנוצרים בגוף בתהליכים של חילוף החומרים.

חומצת השתן היא תוצר של פירוק הפורינים. היא מופרשת בעיקר בשתן דרך הכליות, וחלק קטן מופרש דרך המעי. ריכוז של חומצת שתן בדם קשור באופן ישיר לאיזון העדין שבין הייצור וההפרשה שלה.

כשריכוז החומצה עולה על יכולת ההפרשה של הכליות היא מצטברת ויוצרת גבישים בצורת מחטים. כשהם שוקעים במפרקים הם גורמים לדלקת ברקמה המקיפה את המפרק. הדלקת מגרה את קצות העצבים וגורמת לכאבים עזים. אם הגבישים מצטברים בכליות עצמן הם עלולים לגרום לאי ספיקת כליות.

מקור התמונה

חזרה לחנות

מחלות השרירים והשלד

במאמר הבא נסקור את מחלות השרירים והשלד הבאות ואת הטיפול באמצעות צמחים:

מחלות רוימטיות – שגרוניות

דלקות פרקים – osteoarthritis

rheumatoid arthritis

אוסטאופורוזיס – בריחת סידן

לומבגו, כאבי גב תחתון, אישיאס, רככת, שגדון – gout

התכווצויות שרירים, קרע בגיד, מתיחה נקע, שבר, סדק, חבלות, מכות, פציעות, תאונות ספורט

בעיות של יציבה ושל עמוד השדרה

זיהומים ודלקות

Rheumatoid Arthritis – RA

מחלה דלקתית כרונית, המשפיעה על הגוף כולו, כולל המפרקים. מעריכים שאחוז החולים באוכלוסיה הוא 1-3%. היחס בין נשים לגברים 3:1.

המחלה מתחילה בד"כ באופן הדרגתי. סימנים ראשונים הם: עייפות, חום נמוך, חולשה, נוקשות של המפרקים, כאב עמום במפרקים בד"כ באופן סימטרי ימין ושמאל.

המפרקים נעשים חמים ומתחילה נפיחות. העור מעל המפרקים מאדים. בהמשך המפרקים מתחילים להתעוות והכאבים מתגברים.

RAהיא מחלה אוטו אימונית, ואצל רוב החולים מוצאים בסרום ובסינוביה את הפקטור הרוימטואידי – RF. הוא כולל כמה נוגדנים נגד חלקיק של IgG.

שגדון- Gout

מחלה שגרונית המלווה בכאב עז, ונובעת מחילוף חומרים בלתי תקין של חומצת שתן – uric acid. גבישים של

Monosodium urateשוקעים על מפרקים וגידים. הסימפטומים אינם מופיעים בכל מקרה של רמת חומצת שתן גבוהה בדם.

הסימפטומים מופיעים בפתאומיות, בצורת כאב עז במפרק אחד, בד"כ בבוהן כף הרגל. אם המחלה אינה מטופלת עלולים להפגע מפרקים נוספים בכף הרגל, בקרסול, בברך, בפרק כף היד או בכף היד. מופיעים אודם, חום, נפיחות וכאב עז.

עלול להתפתח מצב כרוני, עם שינוי בצורת המפרק והגבלת התנועה.

מרפק טניס–דלקת של הצד החיצון של המרפק, הנגרמת עקב אימוץ יתר של המרפק. הכאב מופיע בד"כ לאחר מאמץ, כגון, משחק טניס. עלול להיות מלווה בכאב עז, חום ונפיחות, ולהקשות על כל פעולה של היד.

לופוס – Systemic Lupus Erythematous

מחלה דלקתית של רקמת החיבור, המופיעה בד"כ אצל נערות ואצל ילדים. הנשים מהוות 90% מבין החולים במחלה. בסרום של החולים מוצאים נוגדנים נגד חומצות גרעין. כ-90% מהחולים מתלוננים על כאבי מפרקים. בד"כ מופיעה פריחה על העור, הפרעות בכליות, לויקופניה, רמה גבוהה של גלובולינים בסרום ונוגדנים נגד DNA.

סימפטומים נוספים: רגישות לאור השמש, כיבים בפה, ארטריטיס, ירידה במספר הלימפוציטים, ירידה במספר טסיות הדם, אנמיה, הפרעות עצביות.

מחלות זיהומיות של העצמות והמפרקים

דלקת מפרקים זיהומית

נגרמת ע"י זיהום של הרקמות הסינוביאליות ע"י חידקים או מיקרואורגניזמים אחרים. בד"כ הזיהום נגרם ע"י חידק, אבל גם וירוסים עלולים לגרום למחלה. הזיהום יכל להיות גם תוצאה של ניתוח או פציעה. הטיפול חייב להיות מיידי, אחרת המפרק עלול לההרס.

Osteomyelitis

זיהום של העצם, שנגרם ע"י חידקים, ולפעמים ע"י פטריות. המחלה מלווה בכאב של העצם ובחום, שיכל להקדים את הכאב בכמה ימים. הזיהום יכל להגרם ע"י פציעה, אבל לעתים קרובות חודרים החידקים דרך מחזור הדם, בעקבות זיהום בדם.

המשך: השרירים והשלד

התכווצויות שרירים

התכווצויות שרירים במקומות שונים בגוף, נגרמות לעתים קרובות ע"י חוסר איזון של סידן ומגנזיום, או מחוסר של ויטמין E.

ההתכווצויות מתרחשות לרוב בלילה, במנוחה. מתכווצים בעיקר שרירי הרגליים.

שימוש בתרופות משתנות להורדת לחץ דם או להפרעות של הלב, יכל ג"כ לגרום להתכווצויות. סיבה אחרת עלולה להיות זרימת דם לקויה.

אוסטיאופורוזיס – בריחת סידן

אוסטאופורוזיס, שמשמעותו עצמות נקבוביות, הוא תהליך של הריסת עצם. התופעה שכיחה יותר אצל נשים, והיא מתחילה לעתים קרובות לאחר הפסקת המחזור החודשי. ההרס עלול להתבטא בכל העצמות, בעיקר בעמוד השדרה, הירכיים והצלעות. אלה הם המקומות הרגישים במיוחד לכאב, שברים ושינויי צורה.

נגרם נזק גם למרכיבים האורגניים של העצם- הקולגן, החלבון ומוקופוליסכרידים.

הטיפול הוא בעיקר מניעתי.

ספרות

Musculoskeletal and connective tissue disorders. The Merck Mannual, 16^th Edition, 1992, Merck Research Laboratories N.Y. pp. 1294-1377.

טיפול באמצעות צמחים

מאות צמחים מומלצים ברפואה המסורתית של עמים שונים כנוגדי שגרון. חלקם נחקרו ומנגנון הפעולה שלהם ברור. ניתן לסווג אותם לפי השפעתם הפיזיולוגית לכמה קבוצות:

צמחים נוגדי דלקת

צמחים מנקזים – depuratives

צמחים דיורטיים – משתנים

ממריצי זרימת דם

צמחים ספסמוליטיים – נוגדי עוויתות

צמחים משככי כאב.

צמחים נוגדי דלקת

פועלים לפי מנגנונים שונים:

פעילות על בסיס של סליצילאטים– פעילותם דומה לזו של אספירין, והם אינם גורמים לתופעות הלואי של אספירין. מנגנון הפעולה הוא עיכוב סינתיזה של פרוסטג-לנדינים ושל תרומבוקסן, וכן של מתווכי דלקת שונים.

דוגמאות:

Salix alba/nigra– ערבה לבנה או שחורה, קליפת הגזע

Spiraea ulmaria– נוף הצמח

Populus spp.– מיני צפצפה, קליפת הגזע

Gaultheria procumbens –Wintergreen– עלים

Viburnum opulus/ prunifolium– קליפת השורש

Cimicifuga racemosa –Black Cohosh– שורש

פעילות על בסיס ספונינים

הספונינים הם גליקוזידים, שהאגליקון שלהם הוא סטרואיד או טריטרפן. בין הצמחים המכילים ספונינים מצויים כאלה הפועלים במנגנון של "חיקוי" של סטרואידים אנימליים. הם מתקשרים לרצפטורים שלהם, ומעכבים אנזימים במסלול ייצור הפרוסטגלנדינים והלויקוטיראנים.

דוגמאות:

מיני דיוסקוראה – שורש

Smilax sarsaparilla– שורש וקנה שורש

Glycyrrhiza glabra– שורש

ערמונית הסוסים – פירות

Ruscus aculeatus– שורש

Yucca spp.

צמחים ארומטיים המכילים שמן נדיף

לכמה מהשמנים הנדיפים יש תכונות של נוגדי דלקת. רבים מהם משככי כאב.

דוגמאות:

Matricaria chamomilla– קמומיל, פרחים

Melissa officinalis– עלים

Hypericum perforatumפרע, צמרות הענפים והפרחים

Calendula officinalis– צפורני חתול, פרחים

שמנים נדיפים משככי כאב: קמפור, לבנדר, אזולנים, בורנאול, eugenol, אגוז מוסקט ועוד.

צמחים המכילים שרף (resin)

כמה מהצמחים מכילי השרף עלולים לגרום לדלקות במערכת העיכול, והשימוש בהם צריך להיות מוגבל. כמה מהם הם בין הטובים ביותר לטיפול במחלות שגרוניות.

דוגמאות:

Menyanthes trifoliata– עלים

Harpagophytum procumbens– פקעת

Guaiacum officinale and sanctum– החלק הפנימי של הגזע

Commiphora molmol– מור, שרף

תערובת צמחים מומלצים לטיפול ב – Rheumatoidarthritis

בתערובת נכללים צמחים אנטי דלקתיים, נוגדי עוויתות ומשככי כאב.

Curcuma longa 15%

Zingiber officinale 10%

Tanacetum parthenium- Feverfew 15%

Harpagophytum procumbens 10%

Bupleurum falcatum 10%

Glycyrrhiza glabra 10%

Panax ginseng 15%

Scutellaria baicalensis 15%

צמחים מנקזים

הגורם למחלות הרוימטיות אינו ברור. מייחסים חלק גדול ממחלות השרירים והשלד לתהליך טבעי של בלייה של הסחוסים והעצמות. הצטברות של פסולת בגוף מזרזת תהליכים של בלייה.

הצמחים המנקזים שמשפרים וממריצים אלימינציה של פסולת דרך הכליות, הכבד, הריאות, המעי הגס והעור, מסייעים לשיפור איכות החיים בכלל ולהאטת תהליכי הבלייה.

דוגמאות:

Iris versicolor– קני שורש

Tanacetum parthenium –Feverfew– נוף הצמח

Apium graveolens– סלרי, זרעים

Arctium lappa– שורש

Smilax sarsaparilla– שורש

Rumex crispus– חומעה, שורש

Taraxacum officinalis– שורש

Urtica spp.- סרפד, נוף הצמח

Thuja occidentalis– עלים ונצרים צעירים

Calendula officinalis– נוף הצמח

Silybium marianum– זרעים

Trifolium pratense– תלתן אדום, נוף הצמח

צמחים דיורטיים

מסייעים לניקוי דרך הכליות, מונעים בצקות.

Apium graveolens– זרעים

Achillea millefolium– נוף הצמח

Arctostaphylos uva-ursi– עלים

Juniper communis– פירות

Taraxacum officinale– שורש

Eupatorium perfoliatum– נוף הצמח

Eupatorium purpurea– שורש וקני שורש

Equisetum arvens– נוף הצמח

צמחים ממריצי זרימת דם

זרימת דם לקויה גורמת לירידה בכמות החמצן המגיעה לתאים, ועלולה לפגוע בתפקוד השרירים. צמחים הממריצים זרימת דם בשימוש פנימי וחיצוני מסייעים בשמירה על תפקוד השרירים, ומשככים כאב הנגרם ע"י הפרעה בזרימת הדם.

דוגמאות:

Rosmarinus officinalis– עלים ופרחים

Brassica alba– כרוב שחור, זרעים

Sinapsis alba– חרדל לבן, זרעים

Capsicum annum– פלפלת, פירות

Myrica cerifera– קליפת הגזע

Zanthoxylum americanum– קליפת הגזע, פירות

Zingiber officinalis– קני שורש

נוגדי עוויתות

צמחים הפועלים על קצות עצבים וגורמים להרפייה של שרירים חלקים. צמחים המעכבים ייצור של פרוסטגלנדינים נחשבים ג"כ לנוגדי עוויתות.

דוגמאות:

Cimiciguga racemosa

Viburnum opulus

Tanacetum parthenium

צמחים משככי כאב

אלה הם צמחים הפועלים על מערכת העצבים לפי מנגנונים שונים. ניתן להעזר בהם בשימוש פנימי וחיצוני במקרים של מכות, פציעות, חבלות ותאונות. במקרים של מחלות רוימטיות המלוות בכאב, נעזרים בהם כטיפול סימפטומטי לשיכוך הכאב. הפעילים ביותר בין משככי הכאב הם צמחים המכילים אלקלואידים, הפועלים על מערכת העצבים המרכזית או ההיקפית.

דוגמאות:

Arnica montana– פרחים

Capsicum anuum– פירות

Papaver somniferum– פרג האופיום, מורפין

Atropa belladona– הצמח כולו בשימוש חיצוני

Hyocyamus aureus– נוף הצמח, בשימוש חיצוני

Anemona pulsatilla– נוף הצמח, יבש

Hypericum perforatum– פרחים ועלים

צמחים מומלצים לטיפול בארטריטיס (לפי Ed Smith)

Harpagophytum procumbens 22.5%

Smilax ornata 22.5%

Urtica dioica 20%

Arctium lappa 20%

Angelica archangelica 7.5%

Xanthoxylum clava-herculis 7.5%

הפורמולה מורכבת מצמחים אנטי דלקתיים ואנטי אוקסידנטים, יעילים בטיפול במחלות מיפרקים דלקתיות וניווניות. הצמחים שבפורמולה מסייעים למנוע או להפחית את הנזק מהתהליך הדלקתי לרקמות הסינוביאליות, לסחוסים ולמיפרקים. בנוסף, הם מסייעים להורדת רמת חומצת שתן בדם, ובכך מפחיתים את הנזק שעלול המשקע של החומצה לגרום למיפרקים.

התוויות:Rheumatoid arthritis, Osteoarthritis, Gout

מינון:

לדלקת חריפה 30-50 טיפות,3-5 פעמים ביום

לדלקת כרונית 20-40 טיפות שלוש פעמים ביום.

תערובת של צמחים אנטי דלקתיים(ע"פ Ed Smith)

Curcuma longa 18% קני שורש

Matricaria chamomilla 18% פרחים

Spiraea ulmaria 18% עלים ופרחים

Glycyrrhiza glabra 18% שורש

Hypericum perforatum 18% פרחים וניצנים

Arnica latifolia 10% שורש, עלים ניצנים

המרכיבים הבולטים של הצמחים המשתתפים בפורמולה הם: פלבנואידים, סליציליאטים וסטרולים צמחיים.

פעילות:אנטי אוקסידנט, אנטי היסטמין, מורידי חום, אנטי דלקתיים.

הפורמולה נועדה להרגיע עוצמה ולקצר זמן של תהליך דלקתי, ולהפחית נזק לרקמות.

התוויות: לטיפול בדלקות חריפות או כרוניות: סינוסיטיס, סטומטיטיס,גסטריטיס, נפריטיס, ארטריטיס, פלביטיס וכד'. הפורמולה מסייעת גם להקלה על דלקות הקשורות למחלות אוטואימוניות.

מינון:לדלקת חריפה 20-50 טיפות 3-5 פעמים ביום

לדלקת כרונית 20-40 טיפות שלוש פעמים ביום.

ניתן להשתמש בתערובת גם בשימוש חיצוני, בצורתה המרוכזת או מהולה במים.

תערובת מומלצת לטיפול בדלקות מיפרקים

Salix alba/nigra 10%

Hypericum perforatum 10%

Spiraea ulmaria 10%

Achillea millefolium 10%

Tanacetum parthenium 10%

Harpagophytum procumbens 10%

Dioscorea villosa 10%

Smilax sarsaparilla 10%

Thuja occidentalis 10%

Cimicifuga racemosa 10%

הצמחים המשתתפים בפורמולה הם אנטי דלקתיים ומשככי כאב. הם יעילים במקרים של מחלות שגרוניות המלוות בכאב.

תערובת שמנים מומלצת לשימוש חיצוני:

מכינים כל אחד מהמיצויים בנפרד, ומערבבים לפי הצורך.

הצמחים המומלצים הם משככי כאב:

Hypericum perforatum

Ruta graveolens

Arnica montana

Capsicum anuum

Achillea millefolium

רוזמרין, אורגנו, קמומיל

Bursitis ודלקת גידים

הטיפול המומלץ הוא צמחים אנטי דלקתיים, נוגדי שגרון, ספסמוליטיים, ממריצי זרימת דם ומשככי כאב.

Salix alba 15% קליפת גזע

Spiraea ulmaria 15% עלים ופרחים

Apium graveolens 15% זרעים

Lobelia inflata 15% נוף הצמח

Viburnum opulus 15% קליפת גזע

Zanthoxylum americana 10% קליפת גזע, פירות

התכווצויות שרירים

המלצות לתזונה: אלפלפה, שמרי בירה, עלים ירוקים, אצות ים.

צמחים מומלצים:

Angelica sinensis

Ginkgo biloba

Equisetum arvense

Chaparral– יעיל במיוחד

Viburnum opulus

תוספות מזון: מגנזיום, סידן, ויטמין E400 יחידות ליום,ויטמין B100 מ"ג ליום.

טיפולים חיצוניים

עיסוי להרפיית שרירים מכווצים:

Lobelia inflata

Viburnum opulus

לערבב טינקטורות ביחס 1:1. לעסות את השרירים הכואבים.

הלובליה הוא אחד הצמחים היעילים ביותר להרפיית מתח שרירים ולשיכוך כאב, במקרים של התכווצויות, רוימטיזם, חבלות ספורט, דלקת גיד, דורבן ועוד.

להכין מיצוי בברנדי מלובליה, ולריאנה, עלי כרוב וסקוטלריה. להשרות במשך שבוע, לסנן ולהשתמש למסג'.

זרעי חרדל או כרוב שחור:

הזרעים מחממים, ממריצים זרימת דם ומשככים כאבים, כגון, אישיאס, כאב גב תחתון, פריצת דיסק, gout ועוד.

משרים זרעים במים רותחים, עד שנוצרת כעין עיסה. שמים על חתיכת בד ומניחים על המקום הכואב. להשאיר 10 דקות. שימוש ממושך עלול לגרום לכוויות קשות.

Capsicum spp

מכינים מחית מפרי הפלפלת ועלי בוצין בתוך חומץ תפוחי עץ. מניחים על המקום הכואב. ניתן להשתמש בפלפלת גם כטינקטורה, מיצוי בשמן, או משחה.

Stellaria media– כוכבית מצויה

ניתן להשתמש בצמח כתחבושת או משחה, לטיפול בכאבים רוימטיים, ובפגעי עור רבים, כולל גרוד קשה.

תערובת מומלצת:

Stellaria media

Thymus vulgaris– בת קורנית

Trigonella – חילבה

Capsicum spp.– פלפלת

עלי כרוב

לערבב את כל המרכיבים עם חילבה טחון. להוסיף חומץ תפוחי עץ. לחמם, ולהניח חם על המקום הכואב. לכסות עם פיסת גאזה או בד ועליה ניילון כדי לשמור על החום.

Verbascum spp.– בוצין

צמח משכך כאב, במיוחד כמיצוי בשמן.

ניתן להכין תערובת של פרחי ועלי בוצין עם לובליה ופלפלת בתוך חומץ תפוחי עץ. להשרות כ-15 ד' לחמם ולהניח על מקום הכאב.

חבישה עם לחך בתוך חומץ תפוחי עץ

Plantago major/ lanceolata 3g

Symphytum officinale 3g

Althaea officinalis 1g

Lobelia inflata 1g

משככי כאב המכילים אלקלואידים

כדי לשכך כאבים קשים, ניתן להשתמש במיצוי בשמן של עלי בלאדונה, ויתניה משכרת, שכרון זהוב, שכרון סיני, דודא רפואי. ניתן להוסיף למיצוי כלורופורם או אלכוהול 95%. השימוש הוא חיצוני כעיסוי או קומפרס.

Hedera helix– קיסוס

צמח משכך כאב. להעביר מגהץ חם על העלים או לחלוט במים רותחים ל2-3 דקות. להניח כתחבושת על המקום הכואב.

ספרות

D. Hoffmann. An Elders’ Herbal, 1993 pp. 139-149

F.J. Brinker, Eclectic Dispensatory of Botanical Therapeutics, 1995, pp 65-70

Theel, R.J. Musculuskeletal pain relief for people with arthritis, lupus and fibromyalgia. Townsend Letters for Doctors and Patients. November 1997, 91

Nicolini E. Studies in cartilage. The 12^th Annual Convention of the American Naturopathic Medical Association, Las Vegas, 1995

DarlingtonL.G. and Ramey, S.W. Clinical Review of the Dietary Therapy for Rheumatoid Arthritis. British J. of Rheumatol. 32:507-514, 1992Ongley, M.J, Dorman T.A. et al. Ligament instability of knees. A new approach to treatment. Manual Medicine 1988, 3:151-154.

חזרה לחנות

מחלת ליים – טיפול בעזרת צמחי מרפא

מחלת ליים צמחי מרפא - צמחים מומלצים להקלה על סימפטומים של מחלת ליים: להקלה על כאבי שרירים ומפרקים: ויתניה משכרת שורש,

מחלת ליים – טיפול בעזרת צמחי מרפא

מחלת ליים זוהתה לראשונה ב-1976 בעיירה ליים במדינת קונטיקט בארה"ב, כשהופיעו מקרים רבים של מחלה שהרופאים זיהו אותה בהתחלה כדלקת מפרקים שגרונית (1). המימצאים הראו שהמחלה נגרמה על ידי חיידק ספירוכטי Borrelia burgdorferi. היא הועברה על ידי קרצית האיילים Ixodes scapularis. החיידק חודר לעור במקום עקיצתה של הקרצית. לאחר 7-14 ימים החיידקים נודדים בתוך העור ומתפשטים בלימפה או דרך הדם לאיברים שונים או למקומות אחרים בעור. לפעמים זמן האינקובציה הוא שלושה ימים, והוא יכל להתארך עד 30 יום (1).

מאז זיהוי מחלת ליים התגלו מחלות נוספות המועברות על ידי קרציות. מחלת ליים היא הנפוצה ביותר. היא שכיחה במיוחד בחודשים מאי עד ספטמבר.

סימפטומים של מחלת ליים:

פריחה על העור. ברוב המקרים מתחילה המחלה בהופעת כתם אדום על פני העור, ובמרכז הכתם נקודה בהירה. הכתם עלול לגדול עד לקוטר של 15 ס"מ. אחריו מופיעים כתמים קטנים.

כאבי ראש, כאב בשרירים ובמפרקים, תשישות, עייפות, צוואר נוקשה, קשרי לימפה נפוחים וטחול מוגדל.

כשהמחלה מתמשכת עלולים להופיע הסימפטומים הבאים:

תשישות, הפרעות בשינה, דלקת בעצבי הפנים, שיתוק בצד אחד של הפנים, חרדה, ערפול של המחשבה.

האבחנה נעשית על פי הסימפטומים האופייניים, וכן על ידי בדיקה של רמת הנוגדנים לבורליה בדם.

הטיפול הרפואי הוא אנטיביוטיקה, והחולים מגיבים בדרך כלל היטב לטיפול. כשמתחילים בטיפול בשלב מוקדם ניתן למנוע סיבוכים.

שילוב של צמחים בטיפול האטיביוטי משפר את סיכויי ההחלמה, וחשוב במיוחד כאשר המחלה עקשנית ומתמשכת. עמידות לטיפול האנטיביוטי עלולה להופיע מכמה סיבות: החיידק בורליה בורגדורפרי עלול להמצא בנוזלים, כגון, דם, לימפה ונוזל בין-תאי, וגם בשרירים, עצבים ורקמות של איברים שונים (1). מצב כזה עלול לעכב את הצלחת הטיפול האנטיביוטי. בנוסף חיידק הבורליה יכל להופיע בצורות שונות, ועלול להופיע בצורה שאינה רגישה לאנטיביוטיקה.

צמחים מומלצים לטיפול במחלת ליים.

Smilax sarsaparilla 20% קיסוסית שורש

Guaiacum officinale 20% גואיאקום שרף

Uncaria tomentosa 20% אונקריה קליפת גזע

Andrographis paniculata 20% נוף הצמח

Zanthoxylum clava-herculis 20% קליפת הגזע

מינון: 3-4 מ"ל שלוש פעמים ביום. לקחת במשך שבועיים

ואז להוסיף את הפורמולה השניה. המטרה של הפורמולה השניה היא למנוע עמידות של החיידק.

לוקחים אותה במשך שבועיים ביחד עם הראשונה (1). עושים הפסקה לשבועיים, ולוקחים שוב לשבועיים. ממשיכים לקחת את את הפורמולה בהפסקות של שבועיים עד להעלמות המחלה (1).

פורמולה מס 2

Dipsacus spp. 25% שורש

Eupatorium perfoliatum 25% נוף הצמח

Isatis indigofera 25% שורש

Lomatium dissectum 25% שורש

מינון: 3-4 מ"ל ליום

צמחים מומלצים להקלה על סימפטומים של מחלת ליים.

להקלה על כאבי שרירים ומפרקים:

Withania somnifera ויתניה משכרת שורש

Scutellaria lateriflora קערורית נוף הצמח

Pueraria lobata קודזו שורש

Viburnum opulus מורן קליפת הגזע

Morinda officinalis מורינדה רפואית

Harpagophytum procumbens הרפגו פקעת

Hypericum perforatum פרע מחורר ענפים פורחים

בנוסף מומלץ להשתמש בצמחים נוגדי דלקת, ממריצים של מערכת החיסון וכן צמחים המשפרים פעילות של מערכת העצבים, נוגדי עייפות ואדפטוגנים. בוחרים בצמחים לפי הסימפטומים של המטופל, ומשנים מדי פעם את הפורמולה לפי התקדמות הטיפול.

במקרים של קושי להתרכז, פגיעה בהתמצאות, ערפול ובלבול נוכל להעזר בצמחים הבאים:

Bacopa monnieri מפחית חרדה, מגביר זכרון וכושר קוגנטיבי, ממריץ פעילות של בלוטת התירואיד (1).

Ginkgo biloba מגביר זרימת דם ואספקת גלוקוז וחמצן למוח, נוגד חמצון יעיל.

Rhodiola rosea אדפטוגן, נוגד דכאון, נוגד חמצון

Rosmarinus officinalis ממריץ של המוח, אנטי בקטריאלי, נוגד חמצון

Schisandra chinenesis אדפטוגן, מגן על הכבד, נוגד חמצון, מחזק כללי

במקרים של תשישות וחרדה:

Piper methysticum מפחית חרדה, מרגיע

Bacopa monnieri מפחית חרדה, ממריץ של המוח

Anemone pulsatilla מפחית חרדה יעיל, מרגיע

Avena sativa מחזק ומשקם את מערכת העצבים

הטיפול האנטיביוטי הארוך עלול לפגוע בכבד ובפלורה הנורמלית של הגוף. מומלץ להשתמש בצמחים המגינים על הכבד, כגון, גדילן מצוי, כורכום ושיזנדרה. הפגיעה בפלורה הנורמלית עלולה לאפשר צמיחה של פטריות ושמרים. מומלץ להשתמש בצמחים המעכבים צמיחה של פטריות, כגון, Berberis vulgaris, Spilanthes acmella המעכב צמיחה של Candida albicans.

לחיזוק מערכת החיסון ניתן להשתמש ב:

Asragalus membranaceus שורש

Ganoderma sinensis פטריה

Grifola frondosa פטריה

Uncaria tomentosa קליפת הגזע

Inonotus obliquus פטריה

ספרות.

1.Winston D. Tick-borne diseases Medical Herbalism 2006, 15: 1-9

Back S. Integrative treatment of Lyme disease. International Journal of Integrative Medicine, 1999, May/June 1: 19-23.

Krause PJ. Telford SR. et al. Concurrent Lyme disease and Babesiosis, JAMA, 1996, 275: 1657.Steere AC. Coburn J. Blickstein L. The Emergence of Lyme disease, J. Clin. Invest. 2004, 113: 1093-1101.

חזרה לחנות

צמחי מרפא לאבנים בכליות

טיפול טבעי באמצעות צמחי מרפא לאבנים בכליות. על עלים מספקים מגוון עשבים רפואיים למניעה וטיפול באבנים בכליות. לקנייה מהירה ומאובטחת אונליין הקליקו

אבני הכליות הנפוצות ביותר הן אוקסלאט הסידן ופוספאט הסידן. אחריהן באות אבנים הנוצרות מחומצת שתן.

אבנים בכליות הן תופעה נפוצה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. היחס בין גברים לנשים הוא 3:1. בארצות מתפתחות זוהי תופעה נדירה.

יש כנראה קשר בין רמות גבוהות של חומצה אוקסאלית ושל סידן בשתן, לבין הנטייה לייצר אבנים בכליות ^(1,2), למרות שהקשר בין ריכוז החומצה האוקסאלית במזון וריכוז החומצה בגוף, אינו ברור. החומצה האוקסאלית נספגת מעט מהמזון, ורק כ-5% ממנה מגיע לגוף ⁽³⁾.

מחקר שבדק 207 מטופלים שסובלים מאבני אוקסלאט הנוצרים מחדש אחרי טיפולים, מצא שרק אצל 20% היו רמות גבוהות של חומצה אוקסאלית בשתן ⁽⁴⁾. שיפור התקבל אצל 45% מתוכם כשהגבילו את כמות האוקסלאט במזונם.

החומצה האוקסאלית היא חומצה חזקה, המתגבשת לגבישים חסרי צבע. היא נמסה במים ובאלכוהול.

מאכלים שעלולים לגרום לעליה ברמת האוקסלאטים בשתן:

תרד, rhubarb, שוקולד, תה ירוק ושחור, סובין של חיטה, עלי סלק, אגוזים ותות שדה ⁽⁵⁾.

המלצות לטיפול באבנים בכליות:

חשוב לאנשים בעלי נטייה לייצר אבנים בכליות לשתות לפחות שמונה כוסות מים ליום. ניתן להחליף את המים בלימונדה. במחקר שבדק השפעת לימונדה כטיפול באבני כליות ⁽⁶⁾, הוסיפו 100 מ"ל של מיץ לימון ל-2 ליטר מים. הראו עליה משמעותית ברמת הציטראט בשתן. ציטראט הסידן נמס במים, ובכך מונע היווצרות של אבנים ⁽⁷⁾. הוא גם מסייע לשמירת ה-pHשל השתן בין 6-7, ומעכב שקיעה של אבני פוספאט הסידן, ואבנים של חומצת שתן.

תוספי תזונה מומלצים הם פירידוקסין (ויטמין B6) ומגנזיום. פירידוקסין דרוש לפירוק החומצה האוקסאלית, ויעילותו בעיכוב היווצרות אבנים בכליות הוכחה ⁽⁸⁾. מגנזיום מגביר באופן סינרגיסטי עם פירידוקסין את מסיסות אוקסלאט הסידן.

טיפול באבנים בכליות באמצעות צמחים:

השימוש בצמחים למניעה וטיפול באבנים בכליות, כולל שימוש בירקות ופירות המועילים לכליות כחלק מהתזונה.

סלרי, פטרוזיליה ואספרגוס הם ירקות המחזקים את הכליות. בנוסף הם גם משתנים ועשירים במינרלים.

אצות ים ופטריית השיטקי הם מקור למינרלים זמינים, והם מחזקים את הכליות.

ירקות, פירות ודגנים המכילים ריכוז גבוה של מגנזיום מומלצים גם כן. הם כוללים: אבוקדו, בננה, סויה, שעורה, שיפון, שבולת שועל, אורז ועוד.

פורמולה מומלצת למניעת אבנים בכליות ⁽⁹⁾:

Taraxacum officinale 15% – שינן רפואי, עלים

Rubia tinctoria 15%- פואת הצבעים, שורש

Serenoa serrulata 15%- דקל ננסי, פירות

Aesculus hippocastanum 10%- ערמונית הסוסים, פירות

Berberis vulgaris 10%- ברברית מצויה, קליפת הגזע

Agropyron repens 10%- אגרופירון זוחל, שורש

Eupatorium purpureum 5% – אבפטוריון, שורש

Hydrangea arborescens 5% – הידרנגאה, שורש

Equisetum arvense 10%- שבטבט, נוף הצמח

Parietaria officinalis 5% – כותלית, נוף הצמח

מינון: טינקטורה, 5 מ"ל שלוש פעמים ליום בין הארוחות. אם משתמשים בטינקטורות רצוי לשתות עם כל כפית כוס מים.

חליטה: 2 כפיות לכוס שלוש פעמים ביום.

לחזרה לחנות

כשלון בכליות – מניעה וטיפול

כשלון בכליות - ניתן לשמור על תפקוד הכליות על ידי תזונה מתאימה, צמחים המחזקים את הכליות, והמנעות מאורח חיים הפוגע בחיוניות האצורה בכליות.

כל כליה מכילה כמיליון נפרונים, שמספרם הולך ויורד במשך החיים. ירידה הדרגתית בתפקוד הכליות אינה מורגשת עד שנהרסים כ- 70% ממספר הנפרונים. אלו שנותרו ממשיכים לפעול ולסנן, ועומס העבודה עליהם הולך וגדל.

כשלון כליות הוא מצב שבו הכליות אינן מסוגלות לסנן את הדם ולתפקד ביעילות.

מבחינים בין כשלון כליות חריף וכשלון כליות כרוני.

כשלון כליות חריף

כשלון כליות חריף מתבטא בהידרדרות מהירה בתפקודי הכליות. הפרשת השתן פוחתת, יש עליה ברמת הקריאטינין והאוראה בדם. בשתן ניתן לגלות תאי דם וכמות גדולה של חלבון.

ישנם כמה מצבים העלולים לגרום לכשלון כליות חריף.

ירידה באספקת הדם אל הכליות כתוצאה מכשל של הלב, תפוקת לב ירודה או לחץ דם נמוך, היא הסיבה העיקרית. הירידה בזרימת הדם גורמת לירידה בכושר הסינון של הגלומרולים.

גורם נוסף עלול להיות פגיעה בכליות על ידי חומרים רעילים, או מצבים, כגון, גלומרולונפריטיס כתוצאה מזיהום. קומפלקס של אנטיגן-נוגדן שוקע על הגלומרולים וחוסם אותם.

חסימה בזרימת השתן, כמו במקרים של בלוטת ערמונית מוגדלת עלול גם הוא לגרום לכשל חריף של הכליות.

כשלון כליות כרוני

כשלון כליות כרוני הוא הידרדרות הדרגתית בתפקוד הכליות, כתוצאה מאיבוד של מספר גדול של נפרונים. הירידה בתפקוד הכליות מתפתחת באיטיות ובהדרגה. תסמינים שמופיעים עם הזמן רומזים על הפגיעה בתפקוד. עלולה להופיע רמה גבוהה של כולסטרול, עליה ברמת האוראה, עליה בלחץ הדם או צורך להטיל שתן בלילה.

עליה בריכוז החומרים הרעילים שאינם מתנקזים על ידי הכליות, גורמת להתכווצות השרירים, נימול בקצות האצבעות או עוויתות וחולשה.

כשכשלון הכליות מחמיר האדם נמצא בסכנת חיים. הדרך היחידה להאריך את חייו היא דיאליזה או השתלת כליה.

סיכון גבוה לכשלון כלייתי יש לחולים בסכרת מטיפוס 1, למקרים של יתר לחץ דם ולחולים בגלומרולונפריטיס כרוני.

טיפול ומניעה של כשלון כלייתי

מניעת המחלה יעילה יותר מאשר הטיפול. ההתייחסות לכליות כאיבר ההולך ומתכלה ידועה ברפואה הסינית כבר אלפי שנים. הכליות נחשבו לאוצרי החיונית של האדם, וירידה בתפקוד הכליות התבטאה בירידה בחיוניות. כאבי גב תחתון, ירידה בשמיעה, ספרמטוראה, נשירת שיער, חולשה של העצמות, נחשבו להופעה הדרגתית של כשל כלייתי, גם אם לא היתה פגיעה בהרחקת הנוזלים מהגוף. הכליות הן איבר שצריך כל הזמן לשמור עליו ולחזק אותו.

ניתן לשמור על תפקוד הכליות על ידי תזונה מתאימה, צמחים המחזקים את הכליות, והמנעות מאורח חיים הפוגע בחיוניות האצורה בכליות.

תזונה מומלצת לחיזוק הכליות

הקטניות נחשבות למאכל המחזק את הכליות. מומלץ לאכול מהן בכמות קטנה כמרכיב קבוע של התזונה. המינון המומלץ כטיפול רפואי הוא כף אחת ליום. מומלצים במיוחד סויה, מיסו, טופו, עדשים, שעועית אדומה, פול.

ערמונים נחשבים לפרי בעל פעילות ישירה על הכליות. ניתן לאכול אותם אחרי בישול במים או צליה. ערמונים מבושלים במים מחזקים יותר את ה-yin של הכליות, ואילו הערמונים הצלויים מחזקים יותר את ה-yang של הכליות.

פירות נוספים: רימון, מיץ רימונים, פטל שחור, תות שחור, אגוזים

ירקות: כל מיני הכרוב, במיוחד ברוקולי, כרוב, סלרי, תירס, גזר, חילבה

אצות ים ופטריות נחשבות למקררות, אך מחזקות את הכליות אם אוכלים מהן כמויות קטנות, ומוסיפים להן תבלינים מחממים, כגון, שום, בצל, כמון, רוזמרין, קנמון.

הפירות המומלצים הם נוגדי חמצון פעילים ביותר. הם מגינים על הנפרונים מפני נזק הנגרם על ידי חמצון, ומסייעים להארכת התפקוד שלהם.

צמחים מחזקי כליות

שם סיני: Dan Shen

שם לועזי: Salvia miltoirrhiza

שם עברי: מרוה

חלק בשימוש: שורש

מרכיבים: דיטרפנים, חומצות פוליפנוליות,

פלבון וכמות קטנה של ויטמין E.

פעילות: מיצוי מהצמח השלם וכן גם הדיטרפנואידים הם בעלי פעילות אנטי- בקטריאלית. הראו עיכוב של סטפילוקוקים, קולי, שיגלה וסלמונלה.

מעכב צימות של טסיות דם, מרחיב כלי דם קורונריים, מגביר זרימת דם בעורקים הקורונריים מבלי להשפיע על תפוקת הלב.

מיצוי מהצמח והחומצות הפוליפנוליות משפרים את תפקוד הכליות.

הראו שהצמח מפחית ריכוז methylguanidine וחומצה guanidinosuccinic במקרים של uremia. אלה הם מרכיבים הגורמים לפגיעה בתפקוד טסיות הדם, במטבוליזם של גלוקוז ולעיכוב של טנספורמציה של לימפוציטים. הצמח ממלא כאן תפקיד של מנטרל רדיקלים חופשיים.

במחקרים שנערכו על עכברים שהשרו בהם uremia, מצאו ש- Mg- lithospermate B, שהוא טטרמר של חומצה קפאית גרם לירידה בריכוז urea בדם, קריאטינין, פחמן אורגני, מתיל-גואנידין וחומצהגואנידונוסוקסינית.

צמח חשוב במיוחד במקרים של יתר לחץ דם.

להזמנת DAN SHEN

צמחים נוספים מחזקי כליות (להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו, במידה וקיים במלאי)

-Vaccinium myrtillus אוכמניות (פירות)

Crataegus spp. – מיני עוזרר

צמחים משתנים:

Equisetum arvensis- שבטבט- נוף הצמח

Petroselinum crispum–פטרוזיליה (שורש)

Zea mays- שערות תירס

Taraxacum officinale- שינן

אי ספיקת כליות –מניעה וטיפול

Echinacea spp.- מיני אכינצאה

Hydrastis canadensis– חותם זהב (צמח זה מצריך אישור רוקח/ת)

Astragalus membranaceus- שורש אסטרגלוס

Ligusticum porterii – Osha

Althea officinalis – נטופית/ חוטמית רפואית

Salix alba – ערבה לבנה (צמח זה מצריך אישור רוקח/ת)

Feverfew – בן חרצית ריחנית

צמחים המחזקים את הכליות ומומלצים בשימוש קבוע להאטת ההרס:

Urtica dioica – סרפד

Medicago sativa – אספסת תרבותית

Panax ginseng- ג'ינסנג שורש

Astragalus membranaceus – אסטרגלוס

Codonopsis, Rheimania

Laminaria – Kombu – אצת ים

Rheum officinalis (צמח זה מצריך אישור רוקח/ת)

Apium graveolens – כרפס

Ganoderma lucudum – reishi- ריישי- גוף הפטריה

Lycium chinense- אטד- פירות

Schizandra chinensis- שיזנדרה- פירות

Rehmannia glutinosa- רהמניה- שורש

Cinnamomum cassia- קינמון- קליפת הגזע

Polygonum multiflorum- ארכובית- שורש

Silybum marianum- גדילן מצוי- זרעים, עלים

מקור התמונה

לחזרה לחנות

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה – FMS

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה: רודיולה, בקופה, ויטניה אשווגנדה, ג'ינסנג, היפריקום, מליסה, קרטום, זנתיקסילום.

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה הוא כינוי לתסמונת הכוללת תסמינים של כאבי שרירים, סיבי רקמות חיבור (גידים, רצועות) ומפרקים. FMS פוגעת בעיקר בשרירם וברקמות המחברות אותם לעצמות. הפגיעה מתבטאת בעיקר בכאב, ללא דלקת וללא עיוותים או ניוון של המפרקים. בדיקות מעבדה שונות אינן מגלות מימצאים יוצאי דופן, והרופא צריך להסתמך על דיווחי החולה ותלונותיו (1).

בשנים האחרונות התקבלו ואושרו כמה תסמונות כאלה, שהרפואה התייחסה אליהן בעבר בזלזול, כגון, תסמונת העייפות הכרונית (CFS), תסמונת המעי הרגיז ותסמונת טרום ויסתית (PMS).

יש דמיון רב בין תסמונת העייפות הכרונית ופיברומיאלגיה, ויתכן שאי אפשר להפריד ביניהן.

רוב החולים בפיברומיאלגיה הן נשים בגיל 20-50. המחלה עלולה להופיע גם אצל ילדים וזקנים.

תסמינים של פיברומיאליה (2):

כאב מפושט, שעלול להתחיל במקום אחד, כגון, הצוואר והכתפיים , ולהתפשט לכל הגוף.

חולשה כללית, תשישות, קושי לתפקד

הפרעות שינה, בדרך כלל אין קושי להרדם אבל מתעוררים לעתים קרובות. שלב השינה העמוקה מופרע.

שינויים במצב הרוח, דכאון וחרדה

קשיים בריכוז וזכרון (3,4)

כאבי ראש, כאבי בטן

קהות חושים, עקצוצים או נימול בגפיים

תכיפות במתן שתן.

הטיפול במחלה הוא משולב, וכולל תרופות או צמחי מרפא, דיקור, עיסוי, טכניקות של הרפייה, פעילות גופנית מתונה, טיפול באמצעות תזונה, הדרכה של החולה לניהול אורח חיים עם פיברומיאלגיה.

הטיפול ממושך, אבל מצבם של רוב החולים משתפר עם הזמן והם חוזרים לתפקוד מלא.

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה:

מאחר ופיברומיאלגיה היא תסמונת הכוללת תסמינים רבים, נעזר בצמחים בעלי פעילויות שונות:

משככי כאב, אנטי דלקתיים (מסייעים למרות שהמחלה אינה דלקתית), משפרי שינה, משפרי הכושר הקוגנטיבי, מגבירי זרימת דם, נוגדי דכאון, אדפטוגנים.

צמחי מרפא אדפטוגנים מומלצים לטיפול בפיברומיאלגיה:

חלק מהצמחים זמינים בחנות, להזמנת הצמח יש ללחוץ על שמו. צמחים המסומנים ב * אינם זמינים בחנות.

Bacopa monnieri נוף הצמח בקופה

Panax ginseng שורש ג'ינסנג

Eleutherococcus שורש אליטרוקוקוס

Rhodiola rosea שורש רודיולה

Withania somnifera שורש ויתניה משכרת

תערובות צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה:

Curcuma longa 10% שורש, קנה שורש

Viburnum opulus 15% קליפת גזע

Cimicifuga racemosa 10% שורש וקני שורש

Corydalis cava 15%* קנה שורש

Ginkgo biloba 10% עלים

Bacopa monnieri 10% נוף הצמח

Withania somnifera 10% שורש

Harpagophytum procumbens 10% שורש

Hypericum perforatum 10%* ענפים בפריחה

מינון: טינקטורות, 3-5 מ"ל שלוש פעמים ביום.

הטיפול בפיברומיאלגיה הוא ארוך טווח. רצוי להחליף מרכיבים בפורמולה כל 4-6 שבועות.

נבנה את הפורמולה בהתאם למצבו ותלונותיו של המטופל. אם הוא סובל מכאבים קשים נגדיל את מספר וריכוז הצמחים משככי הכאב. אם הוא סובל מתשישות נוסיף צמחים מחזקים. אם הוא מתלונן על ערפול של כושר החשיבה ועל קשיי ריכוז נגביר את ריכוז הצמחים המשפרים את הכושר הקוגנטיבי. יש לצפות לשינויים במשך הטיפול ולשנות את הפורמולה בהתאם.

דוגמא לתערובת נוספת:

Rhodiola rosea 15% שורש

Bacopa monnieri 15% נוף הצמח

Withania somnifera 10% שורש

Panax quinquefolium 10% שורש

Petasites hybridus 10%* קנה שורש

Hypericum perforatum 10%* ענפים פורחים

Melissa officinalis 10% נוף הצמח

Carthamus tinctoria 10%* פרחים

Zanthoxyllum spp. 10% קליפת גזע

מינון: חליטה 2 כפיות לכוס שלוש פעמים ביום

תערובת טינקטורות, 3-5 מ"ל שלוש פעמים ביום.

שני הצמחים האחרונים בפורמולה מגבירים זרימה של דם.

ניתן להוסיף Vinca minor/major שמגביר זרימת דם למוח.

טיפול בתזונה ותוספי מזון

נבדקה השפעה של מזון צמחוני על חולים בפיברומיאלגיה. אנשים שקבלו מזון מן הצומח בלבד דווחו על שיפור בגמישות המפרקים, ירידה משמעותית בכאב והרגשה כללית טובה יותר (1,2). בדיקות דם ושתן הראו עליה ברמת נוגדי החמצון. נראתה עליה בריכוז quercetin,myricetinו- kaempherol(2). רמת נוגדי החמצון בסרום נמוכה בדרך כלל אצל חולים בפיברומיאלגיה ובמחלות של המפרקים ושל רקמת החיבור (3). רוב המחקרים הראו שאין שיפור כאשר נותנים לחולים נוגדי חמצון כתוספי מזון, אבל כשהם ניתנים כחלק מהתזונה מתקבל שיפור ניכר במצב החולים (4).

מחקר נורבגי הראה שאחרי שלושה שבועות של מעבר למזון צמחוני אצל חולים בפיברומיאלגיה, ניתן היה לראות ירידה ברמת peroxidase בסרום, פיברינוגן בפלסמה וכולסטרול כללי (5).

המלצה נוספת היא להגביר שימוש במגנזיום כחלק מהתזונה וכתוסף מזון. רמת המגנזיום נמוכה מאד אצל החולים בפיברומיאלגיה, ויש חוקרים הרואים בחסר זה גורם עיקרי למחלה (7,6). אחרים טוענים שהוספת מגנזיום תסייע לשיכוך הכאב (8). לסיכום, אין תרופת פלא לפיברומיאלגיה, אבל יש דרכים לעזור לחולים להשתקם.

ספרות.

1. Hanninen O. et al. Antioxidant in vegan diet and rheumatic disorders. Toxicology, 30:155: 45-53, 2000.

2. Kaartinen K. et al. Vegan diet alleviates fibromyalgia symptoms. Scand J. Rheumatol. 29: 308-13, 2000.

3. Knekt P. et al. Serum selenium, serum alpha-tocopherol, and the risk of rheumatoid arthritis. Epidemiology, 11: 402-405, 2000.

4. Mangge H. et al. Diet and Rheumatoid arthritis- a review. Scand. J. Rheumatol. 28: 201-209, 1999.

5. Hostmark AT. et al. Reduced plasma fibrinogen, serum peroxides, lipids and apolilipo-proteins after a three-week vegeterian diet. Plant Foods Hum. Nutr. 43: 55-61, 1993.6. Ng SY. Hair calcium and magnesium levels in patients with fibromyalgia: a case center study . J. Manipulative Physiol Ther. 22: 586-593, 1999.

לחזרה לחנות

צמחי מרפא להורדת כולסטרול

צמחי מרפא להורדת כולסטרול- כולסטרול הוא מרכיב חיוני לתפקוד תקין של הגוף, עודף כולסטרול עלול לגרום למחלות שונות. לקריאה >>

צמחי מרפא להורדת כולסטרול

הכולסטרול הוא מרכיב חיוני בגוף האדם. הוא מצוי אצל בעלי חיים רבים, ונדיר מאד בצמחים. מיקרו אורגניזמים שונים, כגון, וירוסים וחידקים מכילים כולסטרול.

אצל האדם הכולסטרול מהווה מרכיב בממברנות התאים, ובעטיפת תאי עצבים. הוא משמש כחומר מוצא לייצור הורמונים סטרואידיים, ולייצור של חומצות מרה.

גוף האדם השוקל כ-70 ק"ג מכיל כ-300 ג' כולסטרול. במוח מהווה הכולסטרול כ-10% ממשקלו היבש.

הכבד אחראי לייצור כ-70% מכמות הכולסטרול, ורק 30% מגיע מהמזון. הכבד מייצר כ-1.0 ג' כולסטרול ליום, כ-300 מ"ג מקורם במזון.

הכולסטרול הוא חומר שומני בעל מבנה סטרואידילי. נוסחתו היא C27 H46 0 .

כולסטריל-אסטר הוא כולסטרול הקשור לחומצות שומן ארוכות שרשרת, כגון, החומצה הלינולאית.

ליפידים, כגון, טריגליצרידים, כולסטרול וכולסטריל-אסטר, שאינם נמסים במים, נעים בתוך זרם הדם כחלקיקים עטופים בחלבוני טרנספורט המכונים אפופרוטאינים. מכנים את החלקיקים של השומנים העטופים בחלבון ליפופרוטאינים.

מסווגים את הליפופרוטאינים לארבעה סוגים לפי גודלם וצפיפותם:

Chylomicrons- כילומיקרונים הם הגדולים בין חלקיקי הליפופרוטאינים. קוטרם 800-10.000 אנגסטרם, וצפיפותם קטנה מ – 1.006 ג' במ"ל. הכילומיקרונים נוצרים במעי, ומכילים טריגליצרידים וכולסטרול שמקורם במזון. הם מספקים חומצות שומן לרקמות. הכולסטרול שנשאר לאחר ההיפרדות מהטריגליצרידים מגיע אל הכבד.
Very Low Density Lipoprotein – VLDL. חלקיקים גדולים יחסית, שקוטרם 300-800 אנגסטרם, וצפיפותם 1.006 ג' למ"ל. הם מכילים בעיקר טריגליצרידים, וגם כולסטרול וכולסטריל-אסטר. הם נוצרים בכבד, ומובילים בעיקר טריגליצרידים אל הרקמות.
Low Density Lipoprotein –LDL. חלקיקים בקוטר של כ-200 אנגסטרם, וצפיפות של 1.006-1.063 ג' במ"ל. LDLהוא הספק העיקרי של כולסטרול לרקמות. הוא חודר לתאים על ידי קשירה לרצפטור המצוי על פני הממברנה. בתא הוא משתחרר מהכולסטרול. כאשר רמת הכולסטרול בתא מספקת, הוא מונע כניסת LDL לתוכו. LDL שהתחמצן על ידי רדיקלים חופשיים אינו מוכר על ידי הרצפטורים. כשהוא מצוי בריכוז גבוה הוא נכנס לתאים בדרך בלתי מבוקרת. חדירת LDLמחומצן לדפנות העורקים גורמת לתאים להפוך לתאי קצף, והם הבסיס להתהוות טרשת עורקים וחסימה של כלי דם.
High Density Lipoprotein –HDL. אלה הם החלקיקים הקטנים ביותר. קוטרם 90-120 אנגסטרם וצפיפותם 1.063-1.21 ג' במ"ל. HDL קולט עודף כולסטרול מהדם ומהרקמות ומעביר אותו לכבד. בכך הוא מסייע בוויסות רמת הכולסטרול בדם.

וויסות רמת הכולסטרול:

רמת הכולסטרול בדם נקבעת על ידי הייצור האנדוגני בכבד, ריכוזו במזון, קליטתו ברקמות והפרשתו מהגוף. הרמה הקבועה בתאים נשמרת על ידי בקרת הרצפטורים ל-LDLעל פני הממברנות.

הכולסטרול חוזר מהתאים אל הכבד על ידי HDL, שם הוא הופך לחומצות מרה ומוזרם דרך צינור המרה אל התריסריון והמעי הדק. כמחצית מהכולסטרול מופרש בצואה לאחר הפיכתו למלחי מרה. חלק נספג מחדש על ידי המעי.

רמה גבוהה של כולסטרול בדם יכולה להגרם על ידי צריכת יתר במזון, ייצור אנדוגני מוגבר, מחסור ברצפטורים פנויים ל-LDL, או מחסור יחסי ב-HDL.

רמת כולסטרול בדם מתחת ל-200 מ"ג ל-100 מ"ל נחשבת לתקינה.

רמת הכולסטרול בדם מעל 240 מ"ג ל – 100 מ"ל נחשבת לגבוהה.

הסכנה שברמה גבוהה של כולסטרול בדם, ובעיקר של LDL, היא בעידוד תהליך של טרשת עורקים.

הכולסטרול הוא פרקורסור למרכיבים חיוניים: חומצות מרה, הורמונים סטרואידיים זכריים, הורמונים סטרואידיים נקביים, פרוגסטרון, ויטמין D3והורמונים סטרואידיים של קליפת האדרנל.

כל תאי הגוף חייבים לקבל אספקה מתמדת של כולסטרול.

היבטים קליניים של כולסטרול:

הוכח הקשר בין רמה גבוהה של כולסטרול בדם ובין מחלות לב, בעיקר טרשת עורקים – atherosclerosis.

השומנים, ובעיקר הכולסטרול, שוקעים על דפנות כלי הדם, ונוצר plaque. עליו מצטברים קרישי דם וחומרים נוספים. ה- plaqueשגדל גורם להיצרות העורקים, להאטה בזרימת הדם ולחסימות בכלי הדם. החסימות עלולות לגרום להתקפי לב, אירוע מוחי, שבץ ומוות.

גורמי סיכון עיקריים להתפתחות של טרשת עורקים:

תזונה המכילה ריכוז גבוה של חומצות שומן רוויות
תזונה ענייה בסיבים תזונתיים
חוסר פעילות גופנית
יתר לחץ דם
עישון
רמה גבוהה של כולסטרול בדם

מניעת עליה ברמת כולסטרול באמצעות התזונה:

סיבים תזונתיים: מסיעים לוויסות רמת הכולסטרול בדם על ידי עיכוב ספיגתו מהמעי, והגברה של הפרשתו.

מאכלים מומלצים: שיבולת שועל כולל סובין, חיטה כולל סובין, תפוח עץ עם הקליפה, אצות ים, קליפות של פירות הדר, גרגרנית יוונית (חילבה), כרוב, גזר, זרעי פשתן, קטניות, בצל, שום, נבטים של אלפלפה, סויה ועוד ירקות ופירות.

מאכלים עשירים בספונינים:

הספונינים מסייעים להפחתת רמת כולסטרול על ידי מניעת ספיגת כולסטרול מהמעי הדק, קשירת חומצות מרה ומניעת מחזורן בכבד, וכן על ידי קשרים עם הסטרולים המשפיעים על מטבוליזם של כולסטרול.

מאכלים מומלצים: נבטי אלפלפה , סלק, תרד, חומוס, סויה, שעועית, אפונה, חילבה, שבולת שועל, שומשום, עדשים, זרעי חמניות, אספרגוס.

מחקרים הראו ירידה משמעותית ברמת הכולסטרול (21-24%) על ידי חומוס, סויה, יוקה, אלפלפה ושעועית, כשריכוז הספונינים הגיע ל-300-500 מ"ג ליום.

צמחי מרפא להורדת כולסטרול:

ארטישוק (עלים) – Cynara scolymus

לחך גדול (עלים) – Plantago major

לחך איזמלני (עלים) – Plantago lanceolata*

לחך סגלגל (זרעים) – Plantago ovata*

עוזרר (עלים ופירות) – Crataegus oxyacantha

שינן רפואי (שורש) – Taraxacum officinalis

קומבו (אצה) – Laminaria

שום – Allium sativum

סובין שבולת שועל – Avena sativa

Guar gum – Cyamopsis tetragonolobus*

נפרט במאמר זה בהרחבה על ארטישוק תרבותי:

שם לועזי: Cynara scolymus

השם בעברית: קנרס תרבותי

שם עממי: ארטישוק

משפחה: מורכבים .Compositae

תיאור בוטני: צמח רב שנתי, שמוצאו מאזור הים התיכון. בארץ גדל הקנרס הסורי – Cynara syriaca, שהוא צמח גבוה בעל קרקפות קוצניות קטנות. על ידי הכלאות חוזרות של הקנרס הסורי עם הקנרס התרבותי מתקבל צמח חסר קוצים.

הקרקרפות משמשות למאכל. בתקופת המשנה והתלמוד נהגו לגדל את הצמח בארץ. הוא מוזכר פעמים אחדות בספרות חז"ל כירק מאכל.

רפואה מסורתית: הצמח מוזכר במקורות יווניים ורומאיים עתיקים, ומומלץ כצמח טוב למאכל ומרפא מחלות כבד. מייחסים לו תכונות של דיורטי ושל ממריץ הפרשת מיצי מרה.

בתקופות מאוחרות יותר השתמשו בו כמגן על הכבד וכמוריד רמת כולסטרול בדם.

מרכיבים: חומצות פנוליות עד 2%, בעיקר חומצה קפאית והנגזרות שלה – חומצה כלורוגנית וצינרין. לקטונים ססקויטרפנים מרים עד 4%, שהעיקרי ביניהם הוא cynaropicrin.

פלבנואידים עד 1%- apigenin, luteolin, cynaroside

scolymosideשהוא luteolin-7-beta-rutinoside

סוכרים, אינולין, אנזימים ושמן נדיף המורכב ברובו מ- beta-selineneו- caryophyllene.

חלקי צמח בשימוש: עלים.

פעילות: לצינרין יש פעילות choleretic, כלומר, הוא מגביר ייצור מיצי מרה. בנוסף, צינרין וסקולימוזיד מגבירים הפרשת וזרימת מיצי מרה. מחקרים הוכיחו שהצמח ממריץ את הכבד ומגן עליו. כמו כן הראו שעלי הארטישוק גורמים להורדת רמת כולסטרול ושומנים אצל בני אדם ואצל חיות מעבדה. הצמח נחשב למונע טרשת עורקים. צינרין מעכב ייצור של כולסטרול בכבד, וממריץ את הפרשתו עם מלחי המרה. Cyanaropicrin הוא חומר מר. מקדם המרירות שלו 11.500.

התוויות: לטיפול בהפרעות בכבד, להפרעות בעיכול, כאב בטן, גזים, בחילה והתנפחות. לטיפול בהיפרליפידמיה ורמה גבוהה של כולסטרול.

התוויות נגד: אלרגיות למשפחת המורכבים. חסימת צינור המרה, במקרים של אבנים במרה השימוש צריך להיות זהיר מאד.

תופעות לואי: בלתי ידועות.

שימוש בתקופת ההריון וההנקה: אין מניעה.

אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי ידועות.

הכנה ומינון: חליטה 2 ג' שלוש פעמים ביום,

מיצוי יבש 12:1, 0.5 ג' פעם אחת ביום,

טינקטורה 1:5, 6 מ"ל שלוש פעמים ביום.

ספרות:

1. Budavari S. (ed). The Merck Index: An Encyclopedia of Chemicals, Drugs, and Biologicals, 12^th ed. Whitehouse Station, N.J. Merck & Co, Inc, 467-468, 1996.

2. Kirchhoff R. et al. Increase in cholersis by means of artichoke extract. Phytomedicine, 1: 107-115, 1994.

3. Kraft K. Artichoke leaf extract- recent findings reflecting effects on lipid metabolism, liver, and gastrointestinal tracts. Phytomedicine 4: 369-378, 1997.

4. Lietti A. Choleretic and cholesterol lowering properties of two artichoke extracts. Fitoterapia, 48: 153-158, 1977.

5. Adzet T. Camarasa J. Laguna JC. Hepatoprotective activity of polyphenolic compounds from Cynara scolymus against CCL4 toxicity in isolated rat hepatocytes. J. Nat. Prod. 50: 612-617, 1987.

6. Bluementhal M. (ed). Herbal Medicine. Expanded Commission E Monographs. American Botanical Council, Austin Texas, 2000.

7. https://www.semana.com/vida-moderna/articulo/tomate-de-arbol-para-reducir-el-colesterol-asi-se-prepara/202310/ מקור התמונה

לחזרה לחנות

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם-

צמחים לטיפול לחץ דם - אכילאה, דבקון לבן, עלי זית, שום, מיני עוזרר... צמחים המונעים עליה ברמת של טריגליצרידים וחסימות כלי דם. לקריאה >>>

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם

לחץ דם הוא הלחץ הנמדד בעורקים הגדולים, והוא ניתן בשני ערכים: לחץ דם סיסטולי- הלחץ המירבי בעורקים בזמן כיווץ שריר הלב, לחץ דם דיאסטולי- הלחץ המירבי בזמן התרחבות הלב.

לחץ דם דיאסטולי- הלחץ המינימלי בעורקים בזמן הרפייה של שריר הלב:

הלחץ תלוי בתפוקת הלב, בהתנגדות כלי הדם, במיוחד הקטנים יותר, לזרימת הדם, ובנפח הדם.

הטווח האופטימלי של ערכי לחץ דם נשמר על ידי מערכות בקרה הקשורות לפעילות הלב, לתפקודי הכליות ולמערכת העצבים האוטונמית.

הערך שנחשב לתקין הוא 80/120 מ"מ כספית. לחץ דם העולה על 140/90 נחשב ליתר לחץ דם.

הסיבה לעליה בלחץ הדם אינה ידועה, ומכאן הכינוי יתר לחץ דם ראשוני או ממקור בלתי ידוע. זהו המצב הנפוץ ביותר וכולל מעל 90% מהמקרים.

יתר לחץ דם שניוני עלול להיות תוצאה של מחלות שונות של הכליות, הפרעות הורמונליות, כגון, עודף אלדוסטרון, או תרופות שונות.

הסכנה שביתר לחץ דם היא בכך שנגרם עומס-יתר ממושך ללב, שעלול להוביל לאי ספיקת לב ולהאצת תהליכי טרשת עורקים שיגרמו לחסימת כלי דם. הוא מגביר את הסיכון להתקף לב ולאי ספיקת כליות. יתר לחץ דם מקצר את תוחלת החיים.

עליה חדה מהירה בלחץ הדם לערכים גבוהים עלולה לגרום לפיצוץ של כלי דם עדינים, וכתוצאה מכך יופיעו שטפי דם, שבץ, אירוע מוחי או דימומים.

הטיפול התרופתי ביתר לחץ דם מכוון למערכות גוף שונות שמשתתפות בשליטה על לחץ הדם.

רוב התרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם משתייכות לאחת משלוש הקבוצות הבאות:

○ תרופות דיורטיות שמקטינות את נפח הדם.

○ תרופות המעכבות פעילות של מערכת העצבים הסימפתטית, הקובעת את דרגת כיווץ כלי הדם, ובכך את ההתנגדות לזרימת הדם.

○ תרופות המרחיבות כלי דם.

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם:

Achillea millefolium אכילאה אלף העלים

Viscum album דבקון לבן

Olea europaea זית אירופאי

Allium sativum שום הגינה

Crataegus spp. מיני עוזרר

Apium graveolens כרפס ריחני

Petroselinum crispum פטרוזיליה מסולסלת

הצמחים פועלים לפי מנגנונים שונים:

○ צמחים נוגדי חמצון מונעים חמצון שלLDL , ובכך מונעים חדירות- יתר של כולסטרול לכלי הדם, וחסימה על ידי הכולסטרול.

○ צמחים ספסמוליטיים מסייעים להרפיה של דפנות כלי הדם, ומונעים היצרות של כלי דם.

○ צמחים המונעים עליה ברמת של טריגליצרידים מונעים חסימות של כלי דם.

○ צמחים משתנים מסייעים להורדת נפח הדם.

○ צמחים המעכבים את האנזים המהפך, angiotensin converting enzymeמונעים הפיכת angiotensinI ל-II.

פורמולה מומלצת למקרים של יתר לחץ דם:

Olea eurpaea 30% זית אירופאי, עלים

Crataegus spp. 30% מיני עוזרר, עלים, פרחים, פירות

Achillea millefolium 20% אכילאה אלף העלים, נוף הצמח

Viscum album 10% דבקון לבן, עלים וענפים צעירים

Tilia europaea 10% תירזה, עלים

מינון: חליטה מהתערובת 3-5 ג' ליום.

תערובת של טינקטורות 5-10 מ"ל ליום.

למעבר לחנות

צמחים משככי כאב

צמחים משככי כאב - קוהוש שחור, פרג קליפורניה, פלפלת חריפה, צפורן, בן חרצית ריחנית, צפצפה, ערבה לבנה, שחורה, ספיראה, מורן, פיסידיה, פרע מחורר,

צמחים משככי כאב

הכאב הוא מנגנון של אזהרה והתראה. הוא מתחיל בקולטני כאב המפוזרים בגופנו, עובר כגירוי בסיבי עצב דקים, סיבי Cו-דלתא A, מגיע אל מוח השדרה וממנו אל המוח, שבו קיים (כנראה בתלאמוס), אזור האחראי לקליטת תחושת הכאב ולתגובה עליו.

הכאב מתריע על פגיעה אקוטית, או על תהליך של הרס רקמות הגורם לכאב כרוני.

על אף הצד החיובי והמועיל שבכאב, זוהי תחושה קשה, ובני אדם חפשו מאז שחר ההיסטוריה צמחים המסייעים לשיכוך הכאב ובכל התרבויות יש מסורת לשימוש בצמחים כאלה שעוברת בכתב ובעל פה.

כשבודקים את הצמחים משככי הכאב המומלצים בתרבויות השונות, ניתן לחלק אותם לפי אופן פעילותם:

1. צמחים משככי כאב- פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית:

פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית, שמביאה לדיכוי הרגישות של המרכז לכאב לקליטת גירויים של כאב, ולהפחתת התגובה עליהם. מורפין הוא אב הטיפוס לפעילות לפי מנגנון זה, והוא נחשב למשכך הכאב היעיל ביותר. לקבוצה זו משתייכים צמחים המכילים אופיאטים ואופיואידים. אופיאטים הם מרכיבים הדומים במבנה הכימי שלהם ובפעילותם למורפין. האופיואידים דומים למורפין בפעילותם אך שונים במבנה הכימי שלהם.

לקבוצת המורפין משתייך פרג האופיום Papaver somniferum.

האופיאטים והאופיואידים של הפרג מתקשרים לקולטנים אנדוגניים לאנדורפינים.

2. צמחים משככי כאב- חסימת המעבר מהעצב למוח:

חסימת מעבר הגירוי לכאב בעצב תחושתי מונעת את הגעתו למוח. החומרים הפועלים לפי מנגנון זה נקראים מאלחשים, והם גורמים לאיבוד של תחושה.

החומר המאלחש עובר דיפוזיה לתוך העצב, וחוסם את תעלות הנתרן האחראיות לתהליך העברת הגירויים. משתמשים בחומרים מאלחשים להרדמה מקומית בזמן ניתוח. צמחים המכילים מרכיבים מאלחשים שימשו בעבר לשיכוך כאבים קשים.

דוגמאות לצמחים מאלחשים: Erythroxylum coca, Atropa belladonna, Hyoscyamus niger Bromelain

3. צמחים משככי כאב- עיכוב הייצור של פרוסטגלנדינים:

עיכוב ייצור של פרוסטגלנדינים הגורמים בין השאר לכאבים עוויתיים. צמחים הפועלים לפי מנגנון זה מכילים מרכיבים המעכבים את האנזים cyclo-oxygenase האחראי לייצור של פרוסטגלנדינים מהחומצה הארכידונית. פרוסטגלנדינים נוצרים במקום של פגיעה בממברנה, והם משתתפים בהופעת האודם, הנפיחות, החום והכאב במקום הפגיעה. האנזים cyclo-oxygenase אחראי גם לייצור של תרומבוקסאן מהחומצה הארכידונית. תרומבוקסאן מעודד צימות של טסיות דם. הצמחים המעכבים אנזים זה מונעים קרישיות יתר. היעילים ביותר פועלים כמדללי דם.

המרכיבים העיקריים המעכבים אנזים זה הם: סליצילאטים, פלבנואידים, טאנינים, פנולים.

הצמחים המעכבים cyclo-oxygenase הם, בנוסף, נוגדי דלקת ונוגדי עוויתות. הם גורמים להרפיה של שרירים מכווצים ובכך מסייעים לשיכוך כאבים. ניתן להשוות פעילות זו לפתיחת חסימות שאותן רואה הרפואה הסינית כמקור לכל כאב.

צמחים משככי כאב

להזמנת צמח מסוים יש ללחוץ על שמו. צמחים המסומנים ב* אינם קיימים בחנות.

Cimicifuga racemosa שורש קוהוש שחור

Eschscholtzia californica נוף הצמח פרג קליפורניה*

Capsicum annuum פירות פלפלת חריפה

Syzygium aromaticum שמן נדיף צפורן

Tanacetum parthenium נוף הצמח בן חרצית ריחנית

Petasites hybridus שורש, עלים *

Populus spp. ניצנים, קליפת גזע צפצפה*

Salix alba/nigra קליפת הגזע ערבה לבנה, שחורה*

Filipedula ulmaria נוף הצמח ספיראה

Corydalis yan hu suo פקעת קורידלית*

Viburnum opulus קליפת הגזע מורן

Piscidia piscipula קליפת הגזע פיסידיה

Hypericum perforatum ענפים פורחים פרע מחורר*

Piper methysticum שורש קאוה*

Lobelia inflata נוף הצמח, זרעים לובליה*

Ruta graveolens נוף הצמח פיגם ריחני*

Betula alba עלים, קליפת גזע שדר לבן*

Gaultheria procumbens שמן נדיף Wintergreen*

Harpagophytum procumbens קנה שורש הרפגו

Dioscorea villosa שורש דיוסקוראה

Smilax sarsaparilla שורש קיסוסית

נפרט כמה מהצמחים היעילים כמשככי כאב. נבחר באלה שהם פחות מוכרים, אך כדאי להכיר אותם וללמוד להשתמש בהם.

hybridus Petasites

שם אנגלי: Butterbur

משפחה: מורכבים Compositae

חלקי צמח בשימוש: שורש, קנה שורש.

תיאור בוטני: צמח עשבוני רב שנתי, הגדל באירופה ובחלקים של אסיה וצפון אמריקה. הוא גדל במקומות לחים, ביצתיים, ביערות לחים ועל גדות נחלים ונהרות. גובהו של הצמח כ-1 מ'.

מקור השם Petasites בשם היווני petasos, שהוא כינוי לכובע של רועים. הוא מתייחס לעלים הגדולים של הצמח. מקורו של השם האנגלי בשימוש שנעשה בעלים הגדולים לכיסוי חמאה בימים חמים.

רפואה מסורתית:בימי הביניים השתמשו בצמח לטיפול בדבר ובחום גבוה. כמו כן, השתמשו בשורש לטיפול בשיעול, אסתמה ופגעי עור שונים. הוא היה ידוע כמשכך כאב, והשתמשו בו לשיכוך כאבי ראש וכאבים בכליות ובדרכי השתן.

מרכיבים: sesquiterpenes: petasin, isopetasin

שמן נדיף, פלבנואידים, טאנינים, אלקלואידים פירוזילידינים.

פעילות: ספסמוליטי, petasin אחראי לפעילות הספסמוליטית של הצמח, על ידי הרפיית שרירים חלקים ודפנות של כלי דם. ה- petasin מעכב ייצור של לויקוטריאנים, ויש לו פעילות נוגדת דלקת.

לצמח יש אפיניות מיוחדת לכלי הדם של המוח.

התוויות: להקלה על כאבי מחזור, כאבים הקשורים להפרעות בדרכי השתן, מיגרנה, אבנים בכליות, כאבים הקשורים לחסימות בזרימת מיצי המרה, אסתמה, כאבי בטן עוויתיים.

שני מחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו את יעילות הצמח כטיפול מונע למיגרנות. הניסויים נעשו בשיטת הסמיות הכפולה (1,2). המטופלים קבלו 50 מ"ג של מיצוי מכויל של הצמח פעמיים ביום, במשך 12 שבועות. המחקרים הראו ירידה משמעותית בתדירות ההתקפים אצל 60% מהנבדקים. בנוסף הראו, הקלה בעוצמת ההתקפים, קיצור זמן כל התקף וירידה בסימפטומים השונים המלווים מיגרנות.

מחקרים שבדקו את השפעת הצמח על חולי אסתמה וברונכיט כרוני (3), הראו הגדלה משמעותית של נפח האויר בנשיפה שעתיים עד שלוש שעות לאחר שהמטופלים קבלו 600 מ"ג של מיצוי מהצמח.

התוויות נגד: הריון והנקה.

תופעות לוואי: בלתי ידועות.

אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי ידועות.

הכנות ומינון: המרכיבים הפעילים הם ליפופיליים. ניתן למצות אותם עם ריכוז גבוה של אלכוהול או ממיסים ליפופיליים אחרים.

משתמשים במינון המקביל ל-4.5-7 ג' של הצמח.

משך הטיפול: לא יותר מ- 4-6 שבועות בשנה.

חלקי צמח בשימוש: עלים.

השימוש בעלים ידוע ברפואה המסורתית כבר מאות שנים. נהגו להשתמש בצמח השלם, כולל השורש, או בשורש ובעלים באופן נפרד. הידע בא רובו מהרפואה המסורתית.

שימוש רפואי: לטיפול בכאבים עוויתיים, במיוחד כאלה הקשורים בכאבים עצביים, להקלה על כאבי ראש, למחלות של דרכי הנשימה, הצטננות, הפרעות הקשורות לכבד, כיס המרה והלבלב, לחיזוק העצבים, להגברת התיאבון, להפרעות בשינה ולמצבים של חוסר שקט.

אזהרה: העלים מכילים אלקלואידים פירוזילידינים.

ספרות:

1. Mauskop A. Grossmann WM. Schmidramsl H. Petasites hybridus (butter root) extract is effective in the prophylaxis of migraines. Results of a randomized, double-blind trial. J. Head Face Pain, 40:4, 2000.

2. Grossmann WM. Schmidramsl H. An extract of Petasites hybridus is effective in the prophylaxis of migraine. Int. J. Clin. Pharmacol. Ther. 38: 430-435, 2000.

3. Ziolo G. Samochowiec L. Study on clinical properties and mechanism of action of Petasites in bronchial asthma and chronic obstructive bronchitis. Pharmaceutica Acta Helvetica, 72: 359-380, 1998.

4. Mauskop A. Petasites hybridus: ancient medicinal plant is effective prophylactic for migraine. Townsend Lett. 202: 104-106, 2000.

Corydalis cava (yan hu suo)

משפחה: פרגיים, Papaveraceae

חלקי צמח בשימוש: פקעות, קני שורש

תיאור בוטני: צמח רב שנתי הגדל לגובה של 15-30 ס"מ. כמה גבעולים זקופים יוצאים מקני השורש המעובים, והם נעשים במהירות חלולים. הפרחים בעלי ריח עדין. הצמח גדל בצפון מערב סין וכן במרכז ודרום אירופה.

קוצרים את קני השורש בסתיו ומיבשים אותם במקום מאוורר וקריר.

מרכיבים: כ-40 אלקלואידים איזוקינולידים, כולל, tetrahydropalmatine, corydaline, corytuberine, protropine

פעילות: מרגיע, משרה שינה,ספסמוליטי, מדכא של מערכת העצבים המרכזית, מוריד לחץ דם.

ברפואה הסינית מרבים להשתמש בצמח כמשכך כאב בשימוש פנימי וחיצוני. הוא נחשב לצמח הפותח חסימות של דם ושל צ'י, ומאפשר זרימה תקינה שלהם. מומלץ לטיפול בכאבים שונים, בעיקר כאלה הקשורים לחסימה של הדם או הצ'י. ממצים את הצמח בכוהל או בחומץ.

התוויות: לטיפול בדיכאון קל, פגיעה בעצב, רעד, הפרעות רגשיות, מחלת פרקינסון, פיברומיאלגיה.

התוויות נגד: הריון

מינון: 3-5 ג' ליום.

Gelsemium sempervirens

שם אנגלי: Yellow jessamine או Carolina jessamine

משפחה: Loganiaceae, לוגניים

חלקי צמח בשימוש: שורש, קנה שורש.

תיאור בוטני: צמח מטפס רב שנתי, ירוק-עד, הגדל בצפון ומרכז אמריקה ודרום-מזרח אסיה. הוא מגיע לגובה רב, ומטפס ועובר מעץ לעץ. נחשב לצמח הלאומי של דרום קרולינה. מרבים להשתמש בו כצמח נוי בארצות חמות. הגבעול מכיל מיץ חלבי. העלים איזמלניים ומבריקים. הפרחים צהובים, ריחניים מאד, פורחים באביב ובקיץ. הם רעילים מאד. פרח אחד עלול לגרום למוות של ילד.

מרכיבים: אינדול אלקלואידים, gelseminine, gelsemine

iridoids, קומרינים, טאנינים.

gelseminine הוא אלקלואיד צהוב, מר ורעיל, הנמס בקלות באלכוהול ואתר. המלחים שלו נמסים במים.

האלקלואיד gelsemine הוא חסר צבע, חסר ריח, מר מאד. המלחים שלו הם גבישיים ונמסים במים.

שמן נדיף 6%, רזין 4%.

קנה השורש מכיל גם gelsemic acid.

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בצמח להורדת חום גבוה, במיוחד לחום שעולה לסרוגין.

הדיווח הראשון על שימוש בצמח הוא מתחילת המאה ה-19. מסופר על חקלאי ממיסיסיפי שהיה חולה בקדחת צהובה, ומתוך טעות בזיהוי נתנו לו לשתות מירתח מהשורש. הוא הגיב בצורה קשה מאד, אבל הצליח להתגבר ולשרוד, ואז התברר שהוא נרפא מקדחת צהובה שממנה סבל.

פעילות: מוריד חום, מגביר הזעה, משכך כאב, ספסמוליטי, מרגיע עוויתות והתכווצויות, אחד מהצמחים היעילים ביותר להרפיית שרירים.

התוויות: נוירלגיה, כאבים של עצב הפנים, כאב שיניים, מיגרנות, כאבי ראש קשים, אישיאס, להרגעת כאבים במצב סופני או אחרי תאונות קשות.

התוויות נגד: מומלץ לא להשתמש בצמח במקרים של מחלות לב שונות, לחץ דם נמוך ו-myasthenia gravis.

השימוש בצמח מומלץ רק למטפלים מקצועיים שיודעים איך להשתמש בו מבלי לסכן את המטופל.

רעילות: הצמח הוא מדכא של מוח השדרה והמוח. הוא גורם למוות על ידי דיכוי מרכז הנשימה. זמן קצר לאחר לקיחת הצמח הנשימה מואטת עד שנפסקת.

סימפטומים של הרעלה: הרחבה של האישונים, ראייה כפולה, דופק מואץ מאד וחלש, חום הגוף יורד מתחת לנורמלי, כובד של השרירים, העור נעשה קר, נשימה מואטת, חלשה ובלתי סדירה.

הומיאפתיה:תכשיר הומיאופתי של הצמח משמש לשיכוך כאבי ראש, כאבי מחזור, כאבי שרירים למחלות המלוות בחום גבוה וכן לטיפול בחרדה.

Viburnum prunifolium

שם אנגלי: Black haw

שם עברי: מורן

משפחה: Caprifoliaceae יערתיים

חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע והשורש.

תיאור בוטני: שיח או עץ קטן נשיר שגובהו מגיע ל- 5 מ'. מוצאו מצפון אמריקה. הפריחה בתחילת האביב. הפרחים לבנים וקטנים. הפירות הם ענבות בצבע כחול-שחור. השתמשו בהם להכנת צבע ודיו.

רפואה מסורתית: האינדיאנים נהגו להשתמש בצמח לטיפול לכאבים הקשורים למחזור החודשי, למנוע הפלות, לשיכוך כאבים עוויתיים, לטיפול בפצעים בפה (1,2). מרתחים ומשחות מהצמח שמשו לשיכוך כאבי גב, שרירים ומפרקים. האינדיאנים השתמשו במינים שונים של מורן, בעיקר, .V. opulus.

כל המינים נקראים באנגלית Cramp bark.

מרכיבים: קומרינים, בעיקר scopoletin, וכן scopolin

חומצות אורגניות: מאלית, ציטרית, אוקסאלית, ואלרית, איזוואלרית, אצטית וקפרילית.

חומצות סליציליות, סאליצין

חומצות פנוליות: קפאית, כלורוגנית, איזוכלורוגנית. בנוסף מכיל הצמח טאנינים, מרכבים מרים, ארבוטין.

salicilate

פעילות: ספסמוליטי ברקמות השרירים, בדרכי הנשימה וברחם, אסטרנג'נט, מוריד לחץ דם, מרגיע, נוגד אסתמה, מעכב התכווצויות ספונטניות של השרירים.

התוויות: כאבים בזמן המחזור החודשי, למניעת הפלה, להתכווצויות של הרחם בתקופת ההריון, כאבים והתכווצויות אחרי הלידה, אסתמה, יתר לחץ דם, לטיפול בשלשול.

התוויות נגד: לא ידועות, לא נערכו ניסויים קליניים.

הכנות ומינון: מרתח כפית לכוס, להרתיח על אש קטנה במשך 10 ד'. לשתות שלוש כוסות ליום.

אבקה, 2-5 ג' שלוש פעמים ליום.

טינקטורה 1:5 ב- 50% אלכוהול 5 מ"ל שלוש פעמים ביום.

המין Viburnum opulus דומה במרכיבים הפעילים ובתכונות הפיזיולוגיות ל- V. prunifolium.

הוא משכך כאבים, נוגד עוויתות, אסטרינג'נט, מרגיע, מסייע להרפיה של שרירים.

התוויות: שלשול, יתר לחץ דם, כאבי מחזור חודשי, למניעת הפלה, להתכווצויות שרירים ספונטניות, לכאבי שרירים, גב תחתון ומפרקים. במקרים של נטייה ללידות מוקדמות, מומלץ להשתמש בצמח באופן פרופילקטי בשליש האחרון של ההריון.

ספרות.

1. Trickey R. Women, Hormones & the Menstrual Cycle. Allen & Unwin, St. Leonards, Australia, 1998.

2. Woodbury RA. The Viburnums, Drug Standards, 19: 143-152, 1951.

מקור התמונה

לחזרה לחנות >

טיפול תומך בסרטן באמצעות PSK מ Trametes versicolor

צמחי מרפא לטיפול באוסטאוארטריטיס- Osteoarthritis

צמחי מרפא לטיפול באוסטאוארטריטיס:

פורמולות צמחי מרפא לטיפול באוסטאוארטריטיס:

Gout – צינית או שיגדון

מחלות השרירים והשלד

מחלת ליים – טיפול בעזרת צמחי מרפא

צמחי מרפא לאבנים בכליות

המלצות לטיפול באבנים בכליות:

טיפול באבנים בכליות באמצעות צמחים:

פורמולה מומלצת למניעת אבנים בכליות (9):

כשלון בכליות – מניעה וטיפול

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה – FMS

תסמינים של פיברומיאליה (2):

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה:

צמחי מרפא אדפטוגנים מומלצים לטיפול בפיברומיאלגיה:

תערובות צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה:

טיפול בתזונה ותוספי מזון

צמחי מרפא להורדת כולסטרול

צמחי מרפא להורדת כולסטרול:

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם-

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם:

צמחים משככי כאב

צמחים משככי כאב

1. צמחים משככי כאב- פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית:

2. צמחים משככי כאב- חסימת המעבר מהעצב למוח:

3. צמחים משככי כאב- עיכוב הייצור של פרוסטגלנדינים:

צמחים משככי כאב

פורמולה מומלצת למניעת אבנים בכליות ⁽⁹⁾: