סל קניות 0

ליפוזומים – Liposome silibinin

ליפוזומים - הליפוזומים הם נאנו-נשאים המסוגלים להמיס ולהעביר מרכיבים  רפואיים הידרופוביים ולהגביר את התועלת של תרופות.יש להם נטייה להצטבר בכבד >

הליפוזומים הם נאנו-נשאים המסוגלים להמיס ולהעביר מרכיבים  רפואיים הידרופוביים ולהגביר את התועלת של תרופות (1).

יש להם נטייה להצטבר בכבד, והם מייצגים מערכת להעברה אופטימלית של תרופות לטיפול בכבד. ניתן להשתמש בהם לטיפול במחלות הקשורות לכבד, כולל הפטיטיס C כרוני (1).

Silibinin המרכיב העיקרי המצוי בזרעים של הגדילן – Silybum marianum הוא flavolignan  הידרופובי  שמתגלה כתרופה אפשרית להפטיטיס C . מחקרים הראו שהוא מעכב כניסה  לתא של הוירוס של הפטיטיס C, ומעכב  את  הרפליקציה שלו אחרי שחדר לתא (1).

במחקר הנוכחי בדקו את החדירות לתא והפעילות האנטי ויראלית של סיליבינין שניתן כפיטוליפוזום, לעומת סיליבינין  ללא קשירה לליפוזום. המטרה בניסוי זה היא להתגבר על המסיסות הנמוכה במים של הסיליבינין ולהגביר את התועלת על ידי השימוש בו קשור לליפוזום (1(.

המחקר אישר שסיליבינין מעכב כניסה של הוירוס של הפטיטיס C לתאים.

הפיטוליפוזום-סיליבינין נספג לתוך התאים ביעילות גדולה פי 2.4 יותר מהמולקולה החופשית של הסיליבינין. הפעילות הפרמקולוגית של הייתה יעילה פי 300 מזו של הסיליבינין החופשי.

החוקרים גילו להפתעתם שהפיטוליפוזום בעצמו, ללא סיליבינין, מעכב כניסה לתאים על ידי הקטנת ההידבקות של חלקיקי הוירוס.

החוקרים טוענים שלפי תוצאות המחקר ניתן להציע פיטוליפוזומים כמגבירים את היעילות של הפעילות האנטי ויראלית של התרופה (1).

מקורות

1. Ripoli M. Angelico R.  Sacco P. et al. Phytoliposome-Based Silibinin Delivery System as a Promising Strategy to Prevent Hepatitis C Virus Infection. J. Biomed Nanotechnol. 2016 Apr. 12(4): 770-780.

כוסמין – Triticum spelta

כוסמין - בכוסמין יש ריכוז גבוה של ניאצין שמסייע לייצור של הורמונים של האדרנל, במיוחד של הורמוני המין.הכוסמין מכיל רמה הגבוהה של מינרלים >

כוסמין

משפחה: דגניים, Poaceae

חלקי צמח בשימוש: זרעים

הכוסמין הוא אחד מהגידולים העתיקים בהיסטוריה האנושית. גידול הכוסמין התחיל לפני למעלה מ-7000 שנים. זהו דגן הדומה לחיטה, אבל עשיר במרכיבים , ויטמינים ומינרלים שחסרים לחיטה.

בשנים האחרונות גוברת התופעה של אנשים הרגישים לחיטה, ומחפשים דגן אחר המתאים להם. ניתן היום להשיג לחם ומיני מאפה משיפון, שבולת שועל, כוסמין ושעורה.

החיטה שמצויה היום בשימוש מקורה בהכלאות שנעשו ב-100 – 150 השנים האחרונות. מוסיפים ללחם כימיקלים כדי שיראה טרי ורך לתקופה ארוכה.

הכוסמין מכיל פחמימות, סיבים תזונתיים, מינרלים, כגון, ברזל, נחושת, מנגן, מגנזיום, זרחן, אשלגן, אב., סלניום, נאזין, תיאמין, ויטמין B6 וחומצה פולית.

השפעת הכוסמין על מערכת העיכול

התכולה הגבוהה של סיבים בכוסמין מסייעת לעיכול ומונעת עצירות, התנפחות, כאבים עוויתיים, גזים, ,שלשול, אולקוס.

הסיבים התזונתיים מונעים עלייה ברמת הכולסטרול, ומעודדים ירידה ברמת הכולסטרול

מניעת עלייה ברמת הסוכר בדם

הסיבים שבכוסמין  סופחים מים במערכת העיכול ומאיטים את העברת הסוכר אל הכבד. הם מונעים על ידי כך ייצור והפרשה מהירים של אינסולין.

הם מסייעים למנוע סכרת.

בכוסמין יש ריכוז גבוה של ניאצין שמסייע לייצור של הורמונים של האדרנל, במיוחד של הורמוני המין.

הכוסמין מכיל רמה הגבוהה של מינרלים, כולל, אבץ, מגנזיום, נחושת, זרחן וסלניום.  הם מסייעים לבניית עצמות חזקות. הזרחן המצוי בכוסמין ביחד עם החלבון, מסייע להתפתחות וצמיחה של רקמת בגוף, שרירים, עצמות, כלי דם.

החלבון המצוי בכוסמין יכול להתפרק, וחומצות האמינו המשתחררות מרכיבות חלבונים חדשים.

תיאמין מחזק את מערכת החיסון. הוא עוזר להרגיע לחץ ודאגנות.

התוויות נגד: הכוסמין מכיל גלוטן וחולי צליאק צריכים להימנע   מלאכול כוסמין.

ההרכב התזונתי של הכוסמין  ב-100 ג'

מים               11.2 ג'

קלוריות          338 קק"ל

חלבונים         11.57 ג'

פחמימות        70.19 ג'

שומן              2.43 ג'

ויטמין     B1        0.364

ויטמין      B2       0.113

ויטמין      B3       0.364

ברזל                  4.4 מ"ג 

סידן                   2.7 מ"ג

אשלגן                 3.88 מ"ג

נתרן                  8 מ"ג

סיבים               10.7 מ"ג

קינואה – Chenopodium quinoa

קינואה - נהגו להשתמש במים שבהם רחצו את הזרעים לשטיפה של שריטות ופצעים. ערבבו זרעים במים והשתמשו בבצק כמסכה לפצעים פתוחים >

קינואה

משפחה: סלקיים, Chenopodiaceae   

חלקי צמח בשימוש: זרעים

תיאור הצמח: מוצאו מהרי האנדים. זהו צמח חד שנתי, המגיע לגובה של 3מ'. זנים שונים נותנים זרעים לבנים, אדומים או שחורים, כולם טובים לאכילה. ידוע כגידול עתיק. צמחים עתיקים נוספים הם הירבוז- Amaranthus השעורה, הכוסמין. הם ידועים כעתיקים כי הם לא השתנו בהרבה במשך מאות או אלפי שנים. (1,2).

משמעות השם Chenopodium הוא כף אוז. בארץ גדלים 7 מינים של כף אוז. קוראים להם בשם זה בגלל הדמיון של העלים לכף רגל של אווזים.

האינדיאנים משבט האינקה התחילו לגדל את הקינואה לפני כ-5000 שנה. הם כינו אותו : "האם של כל הזרעים". בשבילם היוותה מקור המזון החשוב ביותר. טחנו את הזרעים והשתמשו בהם לאפיית לחם ועוגות. הם אכלו גם את העלים המבושלים.

כיום מגדלים קינואה בפרו, צ'ילי, בוליביה, קולומביה ואקוודור. הקינואה גדל באקלים קריר ובמקום גבוה. הוא גדל בהרים בגובה 3300-5000 מ'.

ישנם מאות טיפוסים שונים בגידול. הנפוצים ביותר הם בעלי זרעים לבנים, אדומים ושחורים.

מרכיבים: נחשבת למזון המכיל חלבון מלא. מכילה את כל תשע החומצות האמיניות החיוניות (3).

מכיל מינרלים: ברזל, מגנזיום, זרחן, אשלגן, אבץ

ויטמינים: B6, ניאצין, תיאמין, ויטמין E

סיבים: הקינואה מכילה ריכוז גבוה יותר של חלבון מפחמימות. היא אינה מכילה גלוטן, ומתאימה ביותר לחולי צליאק. משביעה ומסדירה את מערכת העיכול. ניתן להכין ממנה לחם ומיני מאפה שונים כמו מהדגנים. עשירה יותר מהקמח והאורז הלבנים שנמכרים בשוק אחרי שקלפו אותם והורידו מהם את רוב המרכיבים הפעילים שלהם.

NASA הציע את הקינואה כמזון אידיאלי לטיסות ארוכות ולשהייה ארוכה בחלל (3). בנוסף מכילה הקינואה חומצות שומניות חשובות. חומצה אולאית מצויה בקינואה בריכוז של 25%. חומצה אלפה-לינולנית אומגה 3 מצויה בריכוז 8%.

רבע כוס של קינואה נותן 160 קלוריות

2.5 ג' שומן, 27 ג' פחמימות, 3 ג' של סיבים, 6 ג' של חלבון.

אין בקינואה כולסטרול ולא סוכר.

הקינואה אינו זרע אמיתי מבחינה בוטנית. הוא מכוסה בעטיף, קליפה מרה המכילה ספונינים. בדרך כלל מסירים את הקליפה מהזרע כשהוא נמכר למאכל.

הספונינים המרים מרחיקים חרקים ואין צורך להוסיף קוטלי חרקים. באופן מסורתי נהגו להשתמש לרחצה ולכביסה במים שהשתמשו בהם כדי לרחוץ את הקינואה ולהוריד את הקליפה המרה (2). הספונינים נמסים במים והם פועלים כדטרגנט מנקה ומרחיק חרקים.

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש במים שבהם רחצו את הזרעים לשטיפה של שריטות ופצעים. ערבבו זרעים במים והשתמשו בבצק כמסכה לפצעים פתוחים.

הספונינים שבמים מנעו זיהום של הפצע הפתוח.

שימוש כמזון: הקינואה מתאים במיוחד לחולי סכרת וצליאק. הוא מסייע להורדת רמת סוכר ומשביע.

חוקרים באוניברסיטת קולומביה הראו שהמזון חסר הגלוטן הניתן לחולי צליאק השתפר מאד כשהוסיפו לו קינואה.  החלבון במזון עלה ל-20.6 ג' לעומת 11 ג' במזון ללא קינואה, הברזל עלה ל-18.4 מ"ג לעומת 1.4 מ", הסידן עלה ל-182 מ"ג לעומת 0 מ"ג, והסיבים  עלו ל-12.7ג' לעומת 5 ג' (3).

אנחנו יודעים היום שאנשים רבים באוכלוסיה רגישים לגלוטן. אמנם לא כולם רגישים בצורה קיצונית כמו חולי צליאק, אבל הגלוטן עלול לגרום להתנפחות, לעלייה במשקל ולתופעות של המעי הרגיז. רבים מרגישים שיפור בבריאות כשהם אוכלים מזון חסר גלוטן או עני בגלוטן.

טוחנים את זרעי הקינואה לקמח וניתן להשתמש בהם כמו בדגניים. הם נמכרים למזון בלי הקליפה המכילה ספונינים, אבל אין פגיעה בנבט, והם נחשבים למזון מלא. זמן הבישול הוא 15 דקות.

מחקר שנערך באקוואדור הראה שילדים שגדלו בתנאים של תת-תזונה, וקבלו קינואה כתוסף מזון, התפתחו יותר טוב מילדים שניזונו בתזונה זהה ללא קינואה כתוסף (4).

מחקר אחר הראה שקינואה נספג אצל ילדים טוב יותר מאשר מזון המכיל זרעי סויה או חלב (4).

הגידול והשימוש בו נעשה נפוץ בעולם. הגידול דורש יום קצר ואקלים קריר. העניין שהתעורר בארצות רבות גורם לארצות דרום אמריקה לגדל כמויות גדולות מהצמח, וזה מסייע לכלכלה של המדינות.

מקורות

1.   Bemejo JEH and Leon J. Quinoa (Chenopodium quince) Food and Agriculture Organization of the United Nations, 1994.

    http://www.fao.org/docrep/t0646e/htm  April, 2005

2.   Ralley K. Whole Grains: Quinoa from the Andes. Health and Beyond.

     http://chetday.com/quinoa.htm.  2005

3. Quinoa: Health benefits, Nutritional Profile- Medical Newa Today.  http://www.medicinalnewstoday.com/articlea/274745php

4.      Ruales J. Grijjalva Y. Lopez-Jaramillo P. et al. The nutritional qaullity of an infant food from quinoa and its effect on the plasma level of insulin-like growth factor-1 in undernourished children. International Journal of Food Sciences and Nutrition.2002, 53: 143-154.

דודא רפואי – Mandragora officinarum

דודא רפואי - רפואה מסורתית: מרגיע, משכך כאב, אנטי דלקתי, הליצינוגני, מזרז מחזור חודשי, גורם להפלה, גורם להקאה, רעיל, עלול לגרום למוות >

דודא רפואי

משפחה: סולניים, Solabaceae

חלקי צמח בשימוש: פירות, עלים, שורש

תיאור הצמח: הדודא הוא צמח רב שנתי, חסר גבעול ובעל שורש עבה. העלים גדולים ערוכים בשושנת. הפרחים בצבע סגול. הפרי הוא ענבה כדורית, בעלת צבע צהוב  בפרי יש זרעים רבים.

הדודא גדל ברוב אזורי הארץ, כולל צפון הנגב. הוא אינו גדל בדרום הנגב ובערבה.

מרכיבים: tropane alkaloids:   scopolamine, hyoscyamine, atropine, mandrgorine,

טרופאן אלקלואידים אופייניים לצמחים ממשפחת הסולניים. יש להם השפעה חזקה על מערכת העצבים המרכזית.

פעילות: מרגיע, משכך כאב, אנטי דלקתי, הלוצינוגני, מזרז מחזור חודשי, גורם להפלה, גורם להקאה, רעיל, עלול לגרום למוות.

שימוש רפואי: בניגוד לדטורה ולבלאדונה שדומים לדודא במרכיבים הפעילים שלהם, אין לדודא הרפואי שימוש רב ברפואת הצמחים.

בזמן העתיק החשיבו את הדודא לצמח רפואי חשוב.

השורש רעיל. הוא גורם לטשטוש של הראייה, להרחבת האישונים, ליובש בפה, סחרחורת, כאב ראש, הקאה וטכיקרדיה.

הכינו מיץ מהשורש, הוסיפו למיץ יין והרתיחו אותם ביחד כדי להקטין את נפח הנוזל ולרכז אותו. השתמשו במוצר המרוכז כדי להרדים אנשים לקראת ניתוח. דיוק במינון היה חשוב מאד, כי הצמח רעיל, וכמות גדולה מהמותר גורמת למוות. היה צורך באדם בעל ניסיון רב כדי להרדים חולה עם  מיצוי משורש הדודא הרפואי.

במקרים אחרים נתנו לאדם לפני ניתוח ללעוס חתיכה מהשורש וזה היה מרדים אותו.

שימוש חיצוני בשורש משכך כאב, והשתמשו בו כדי להקל על כאבים רוימטיים.

הכינו ממיץ השורש פתילות ונתנו אותן כדי לגרום להפלה.

השתמשו בעלים כתחבושת במקרים של דלקת, נפיחות והתקשויות על פני העור.

הפירות נרקוטיים, פחות רעילים מהשורש, אבל מסוכן לאכול מהם כמות גדולה. לא ידוע מה הכמות שעלולה לגרום לכאבי בטן קשים ואפילו למוות.

לפירות יש ריח נעים מאד, ועליהן כתוב בשיר השירים " הדודאים נתנו ריח".

בזמן קדום התייחסו לריח של פירות הדודא כאל אפרודיזיאק, וטענו שהוא מגביר פוריות. השתמשו בדודא כקמיע המביא מזל ועוזר נגד עקרות.

האמונה בדודא כצמח נגד עקרות הגיעה עד ימינו.  ישנן נשים שמשתמשות בפרי הדודאים  נגד עקרות. אין נתונים על כמות הפירות הנאכלים ועל התוצאות.

מקורות:

http://www.sacredearth.com

שעורה תרבותית – Hordeum vulgare

שעורה - שימוש מסורתי בזרעים: שימוש בשעורה במזון במקום חיטה או דגן אחר גורם לירידה ברמת הגלוקוז אצל חולי סכרת. מחקרים הראו >

שם עברי: שעורה תרבותית

השם באנגלית  Barley

משפחה: דגניים, Poaceae

חלקי צמח בשימוש: עלים, גבעול, זרעים

תיאור הצמח: השעורה היא צמח חד שנתי ממשפחת הדגניים. העלים ארוכים וצרים. הפרי הוא שיבולת ארוכה וצרה יותר מזאת של החיטה. מלעני השיבולת ארוכים ושעירים, ומכאן נלקח שם הצמח- שעורה.

השעורה התרבותית ניכרת בכך שהשיבולים אינן מתפזרות כשהן בשלות, אלא מחכות לקוצר שיבוא ויקצור אותן. מקורה בשעורת התבור שהוא מין של שעורת בר הגדל בארץ.

הייתה נפוצה באזור הים התיכון לפני יותר מ-5000 שנה. היא נחשבת לגידול העתיק ביותר באזור. כנראה שהיא הגיעה מהאזור של מזרח טורקיה. בחפירות ארכאולוגיות נמצאו גרגרי שעורים בפירמידות במצרים ובמצדה.

היא מבשילה לפני החיטה, וקוצרים אותה לפני פסח. בספר שמות מסופר שמכת הארבה השמידה את השעורה שכבר הבשילה, ולא פגעה בחיטה שהבשלתה מאוחרת יותר.

כשבית המקדש היה קיים הקריבו את העומר עם תחילת קציר השעורים, למחרת החג בט"ז בניסן, והתחילו באותו יום לספור את ספירת העומר עד חג השבועות. השעורה נחשבת לאחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

גידולה דורש פחות מים משל החיטה, והיא צנועה גם בדרישותיה לגבי הקרקע. בעבר נחשב לחם שעורים ללחם עוני. השתמשו בשעורה בעיקר כמאכל לבהמות.

בימינו משתמשים בשעורה להכנת קמח שהוא עשיר בסיבים ומשמש לאפיית לחם ומיני מאפה שונים. מכינים מזרעי השעורה את הגריסים שמתקבלים על ידי  קילוף הזרעים והליטוש שלהם. מזרעים ללא קילוף מתקבלים גריסים מלאים כהים ומזינים יותר.

מפיקים מהשעורה לתת על ידי הנבטת זרעי השעורה במים וקלייתם. בזמן ההנבטה  נוצרים בזרעים אנזימים  ההופכים את העמילן לסוכר. נוצרים מונוסכרידים, כגון, פרוקטוז או גלוקוז, ודיסכרידים , כגון, מלטוז או סוכרוז (2). טוחנים את הגרעינים הקלויים ומבשלים אותם. מקבלים מהם נוזל כהה ומתוק שמשתמשים בו בתעשיית הבירה ומשקאות  אלכוהוליים. שימוש נוסף בנוזל המתקבל הוא כממתיק למשקאות ומזון.

הצמח כולו משמש מזון לבעלי חיים. העלים והגבעולים שנקטפים בהתחלת הפריחה הם בעלי סגולות רפואיות חשובות שנפרט בהמשך.

ההערכה לשעורה גדלה מאד בימינו, ונערכים מחקרים על מרכיבי הזרעים ועל הערך הרפואי שלהן.

נוף הצמח

קוטפים את הצמח בתחילת הפריחה. משתמשים בגבעול ובעלים.

מרכיבים: בטא קרוטן, ויטמינים B1, B2, B6, B12   pantothenic acid , חומצה פולית.

מינרלים: אשלגן, סידן, ברזל, זרחן, מגנזיום

חומצות אמיניות, חלבון, סיבים, אנזימים  (1).

פעילות: אנטי אוקסידנט, מוריד רמת כולסטרול, מוסיף אנרגיה

התוויות נגד: לחולי צליאק עדיף להימנע משימוש בנוף הצמח (2).

שימוש רפואי בזרעים

שימוש בשעורה במזון במקום חיטה או דגן אחר גורם לירידה ברמת הגלוקוז אצל חולי סכרת. מחקרים הראו ירידה ברמת הגלוקוז בצום, ירידה ברמת ההמוגלובין המסוכרר, וכן ירידה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים (3)

השעורה היא דגן מומלץ לשימוש במקרים של הפרעות במערכת העיכול, כגון, שלשול, כאבי בטן ומחלות דלקתית של המעי (2).

הזרעים המונבטים מכייחים, מסייעים לעיכול, מונעים עצירות, demulcent, ועוזרים לעיכול בקיבה.

משתמשים במקרים של דיספפסיה, וכן לתינוקות המרבים לפלוט חלב אחרי יניקה.

בנוסף גורמת לירידה בהפרשת חלב ביניקה, והשימוש בה אינו מומלץ בתקופת ההנקה (2).

הזרעים מזינים ומרככים במיוחד את העור. משתמשים בהם כמשחה לטיפול בפצעים ובכוויות.

ניתן להשתמש בזרעים המונבטים כחליטה בתוך מים. השימוש בזרעים מתאים במיוחד לילדים ולאנשים חלשים (2).

בארה"ב יותר ממחצית מהשעורה שמגדלים מנוצלת למאכל לבעלי חיים. באדמות שאינן מתאימות לגידול תירס מגדלים שעורה שגדלה בתנאים קשים יותר, ושתקופת הגידול שלה קצרה.

באירופה, במקומות שהאקלים אינו מתאים לגידול דגניים אחרים מגדלים שעורה.

שימוש במזון

טוחנים את הזרעים ומקבלים מהם קמח. משתמשים בו לאפיית לחם ולהכנת דייסות. הזרעים מכילים פחות גלוטן מהחיטה, והם פחות מתאימים להכנת לחם.  לא ניחן להכין מהזרעים סוגים רבים של לחם כפי שמכינים מהחיטה. מזרעים מותססים מכינים שמרי בירה, שיש להם שימוש רפואי. מהזרעים שעברו תסיסה מכינים גם מיסו וטמפה.

השימוש כמזון מתאים במיוחד לחולי סכרת: השעורה גורמת לירידה ברמת הסוכר בדם, ויכולה להפחית את כמות התרופות שחולי סכרת משתמשים בהם באופן קבוע.

השימוש כמזון מועיל מאד גם לאנשים שרמת הכולסטרול והטריגליצרידים גבוהה אצלם.

נבטים שמכינים מהזרעים משמשים כתוספת לסלט. סוחטים מהנבטים מיץ שנחשב למשקה מועיל לבריאות.

אחרי שקוצרים את השעורה נשארים בשדה הגבעולים . משתמשים בהם כמקור לסיבים, ומכינים מהם נייר. הגבעולים היבשים משמשים כקש.

התוויות נגד: נחשבת כדגן בטוח לשימוש. הוא בטוח גם כמזון בתקופת ההיריון.

אין מספיק מחקרים על שמימוש בשעורה בתקופת ההנקה. הוא נחשב למפחית הפרשת חלב בהנקה ומומלץ להימנע מאכילת שעורה בתקופה זאת.

השעורה מכילה גלוטן ואינה מתאימה לחולי צליאק.

לסיכום, השעורה שנחשבה כפחות איכותית מהחיטה מתגלה כצמח רפואי, שהשימוש בו כמזון חשוב ומועיל לבריאות האדם.

מקורות

1. Barley Grass. Review of Natural Products. Factsandcomparisons4.0 (0nline) 2005. Available from Wolters Kluwe Health, Inc. Accessed April 16, 2007.

2. Barley (Hordeum vulgare) 0verview, Health Benefits, Side effects

www.tipdisease.com/2015/05/barley-hordeum-vulgare-overview-health.html

3. Venugopal S. Lyer U. 2010, Management of diabetic dyslipidemia with subatmospheric dehydrated barley grass powder. International Journal of Green Pharmacy, 4(4); 251-256.

טיפול צמחי בבעיות מערכת העיכול

טיפול בעזרת צמחים למערכת העיכול - צמחי מרפא לפי התאמתם לבעיות שונות של מערכת העיכול:1.צמחים אנטי מיקרוביאליים- משתמשים בצמחים אנטי מ

בעיות במערכת העיכול נפוצות מאד בכל גיל. הן עלולות להופיע אצל תינוקות, ילדים, צעירים המטיילים בעולם, מתבגרים וזקנים.

כדי לעזור למטופל חובה שהמטפל יבין מה שורש הבעיה. המטופל מספר מה הסימפטומים שהופיעו אצלו. המופל צריך להבין מיהו הגורם, ואיך אפשר להשתחרר ממנו.

מרכיבים רבים של מערכת העצבים מצויים במערכת העיכול,  והיא מושפעת מאד מהמצב הנפשי של האדם.  מצבים של דאגה, עצב ודיכאון משפיעים על מערכת העיכול, וכן גם שמחה ומצב רוח טוב.

שלשול ועצירות הם סימפטומים שעלולים להופיע בגלל סיבות רבות, וחשוב שהמטפל יבין מה הגורם כדי לדעת איך לטפל.

לפני שהמטפל שולח את המטופל לבדיקות פולשניות קשות, הוא צריך להשתדל  לקבל פרטים רבים על ידי תשאול המטופל.

המטפל צריך לברר אם הבעיה עליה מתלונן המטופל היא כרונית או אקוטית. האם זאת בעיה שהופיעה בפעם הראשונה אצל המטופל, או שהוא כבר סבל ממנה בעבר.

האם הוא עשה שינוי בתזונה לאחרונה, שינוי במקום מגורים, שינוי בחיים הפרטיים, במקום עבודה, בבית ספר.

האם הבעיה עליה מתלונן המטופל היא החרפה של מחלה שכבר הייתה, או שזאת בעיה רפואית המופיעה בפעם הראשונה.

האם המטופל סובל ממחלה נוספת. האם הוא לוקח תרופות.

האם המטופל אכל משהו שאינו רגיל לאכול.

האם המטופל היה חולה במחלה זיהומית.

האם המטופל סובל מעיכול איטי, ומהצטברות של מזון שגורמת לו להרגיש כובד ואי נוחות.

זמן העיכול שונה אצל אנשים שונה ותלוי במזון שהאדם אוכל.

בדרך כלל המזון שאוכלים עובר כולו את מערכת העיכול ב-24- 72 שעות.

המזון המצוי בקיבה מתרוקן בתוך 4-5 שעות. בתוך 2-3 שעות מתרוקן 50% מהמזון המצוי בקיבה.

במעי הדק  50% מהמזון מתרוקן בתום 2.5 עד שלוש שעות

המעי הגס מתרוקן בתוך 25-40 שעות.

הגדרות של המחלות השונות של מערכת העיכול

עצירות– יש קושי בהתרוקנות של המעי הגס. בדרך כלל מדובר על עצירות במקרים של התרוקנות פחות משלוש פעמים בשבוע. אבל יש גם הבדלים אישיים. רוב בני האדם מתרוקנים כל יום.

שלשול- תופעה של יציאות רבות ביום אחד, בדרך כלל הצואה נוזלית ומכילה הרבה מים. לפעמים יש כאבים והתכווצויות.

דיזנטריה– זיהום של המעי שנגרם על ידי מזון או מים מזוהמים. וגורם לכאבי בטן, שלשול מלווה בדם, מוגלה וריר. מקור הזיהום עלול להיות חיידק, טפיל חד תאי או וירוס.

דיזנטריה אמבית- זיהום במעי הגס שנגרם על ידי  אכילת מזון או שתיית מים מזוהמים בטפיל חד תאי Entamoeba histolytica. הסימפטומים הם של מחלה זיהומית קשה עם שלשול  מימי ודמי.

גסטרואנטריטיס– דלקת של הקיבה והמעי כתוצאה מזיהום, בדרך כלל  וירוס, לפעמים על ידי חיידק. הסימפטומים הם: חום, כאבי בטן עוויתיים, שלשול והקאה. המחלה נמשכת בדרך כלל 3-5 ימים, ועלולה לגרום לאיבוד נוזלים, במיוחד אצל תינוקות.

גיארדיאזיס – זיהום של המעי הדק הנגרם על ידי טפיל חד תאי, Giardia lambia. הסימפטומים כוללים שלשול, בחילה, צואה בהירה ושומנית, פגיעה בספיגת המזון על יד המעי הדק.

שלשול מטיילים- שלשול, בחילות והקאות, התכווצויות בבטן אצל מטיילים שאינם  מקפידים על מזון ומים נקיים בטיולים. החיידק השכיח ביותר בגרימת הזיהום הוא E. coli וכן וירוסים מסוימים.

צמחי מרפא לפי התאמתם לבעיות שונות של מערכת העיכול:

1.צמחים אנטי מיקרוביאליים– משתמשים בצמחים אנטי מיקרוביאליים במקרים של זיהום על ידי חיידקים, וירוסים, פטריות.

להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו בעברית. הצמחים המסומנים ב * לא נמצאים בחנות.

שם הצמח השם בעברית משפחה חלקי צמח
Allium sativum שום הגינה שושניים בצל
Salvia officinalis מרווה רפואית שפתניים נוף הצמח
Achillea millefolium אכילאה אלף העלים מורכבים נוף הצמח
Acorus calamus קלמוס* Araceae קנה השורש
Matricaria recutita בבונג, קמומיל Asteraceae פרחים
Echinacea spp. אכינצאה Asteraceae שורש
Calendula officinalis צפורני חתול רפואיות Asteraceae פרחים
Glycyrrhiza glabra שוש קירח Fabaceae שורש
Uncaria tomentosa אונקריה Rubiaceae שורש

2. צמחים נוגדי פרזיטים– צמחים ההורגים טפילים, כגון, יד תאיים ותולעים.

להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו בעברית. הצמחים המסומנים ב * לא נמצאים בחנות.

שם הצמח השם בעברית משפחה חלקי צמח
Juglans nigra אגוז שחור* Jouglandaceae קליפת הפרי
Allium sativa שום הגינה שושניים בצל
Artemisia annua לענה חד שנתית* Asteraceae עלים
Eugenia caryophyllus צפורן הדסיים זרעים
זרעי דלעת דלעת* דלועיים זרעים

3. צמחים משככי כאב– צמחים המרגיעים כאבים עוויתיים של השרירים.

להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו בעברית. הצמחים המסומנים ב * לא נמצאים בחנות.

שם הצמח השם בעברית משפחה חלקי צמח
Viburnum prunifolium מורן* Caprifoliaceaee קליפת השורש
Viburnum opulus מורן שסוע עלה Caprifoliaceae קליפת הגזע
Dioscorea villosa דיוסקוראה Dioscoraceae שורש
Lobelia inflata לובליה* Campanulaceae נוף הצמח
Matricaria recutita בבונג, קמומיל Asteraceae פרחים

4. צמחים אסטרינג'נט המכווצים רקמות במעי– צמחים אסטרינג'נט מסייעים לעצור דימומים.

להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו בעברית. הצמחים המסומנים ב * לא נמצאים בחנות.

שם הצמח השם בעברית משפחה חלקי צמח
Capsella bursa pastoris ילקוט הרועים* מצליבים נוף הצמח
Hamamelis virginiana הממיליס* Hamamelidaceae קליפת הגזעעלים
Camellia sinensis קמליה סינית, תה Theaceae עלים
Filipendula ulmaria ספיראה ורדניים נוף הצמח
Inula helenium טיון השמש מורכבים שורש
Achillea millefolium אכילאה אלף העלה מורכבים נוף הצמח

5. צמחים מרים– צמחים מרים מגבירים הפרשות של מיצי עיכול ומזרזים את העיכול.

להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו בעברית. הצמחים המסומנים ב * לא נמצאים בחנות.

שם הצמח השם בעברית משפחה חלקי צמח
Artemisia vulgaris לענה מצויה* מורכבים נוף הצמח
Artemisia arborescens לענה שיחנית* מורכבים נוף הצמח
Taraxacum officinale שינן רפואי מורכבים נוף הצמח
Centaurium erythraea ערבז סוככני* ערבזיים נוף הצמח
Gentiana lutea גנציאנה ערבזיים נוף הצמח
Teucrium capitatum געדה מצויה* שפתניים נוף הצמח
Cynara scolymus ארטישוק, קנרס מורכבים עלים

6. צמחים להפרעות שונות של המערכת המלוות בכאב.

להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו בעברית. הצמחים המסומנים ב * לא נמצאים בחנות.

שם הצמח השם בעברית משפחה חלקי צמח
Scutellria latriflora קערורית שפתניים נוף הצמח
Foeniculum vulgaris שומר פשוט סוככיים פירות
Matricaria recutita בבונג, קמומיל מורכבים פרחים
Zinziber officinalis זנגביל זנגביליים קנה שורש
Glycyrrhiza glabra שוש קירח פרפרניים שורש
Lobelia inflata לובליה* פעמוניתיים נוף הצמח
Spirea ulmaria ספיראה ורדניים נוף הצמח
Mentha piperita מנתה חריפה שפתניים נוף הצמח
Dioscorea villosa דיוסקוראה Dioscoraceae שורש

7. צמחים המשקמים את המעי אחרי מחלה.

להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו בעברית. הצמחים המסומנים ב * לא נמצאים בחנות.

שם הצמח השם בעברית משפחה חלקי צמח
Foeniculum vulgare שומר פשוט סוככיים פירות
Althea officinalis חוטמית רפואית* חלמיתיים שורש
Avena sativa שבולת שועל דגניים נוף הצמח
Mentha piperita מנתה חריפה שפתניים נוף הצמח
Ulmus fulva אולמוס Ulmaceae קליפת הגזע
Zinziber officinalis זנגביל רפואי זנגביליים קנה שורש

מקור התמונה

לחזרה לחנות

מיקרוביום ומערכת העצבים – Microbiume-Gut –Brain Axis

מיקרוביום ומערכת העצבים - ישנם מחקרים הטוענים  שעצב הואגוס קשור בהעברה של חיידקים הגורמים למחלות ניווניות של המוח. מחקר שנערך על ידי >

המחקרים הרבים הנערכים בעשרות השנים האחרונות על היחס בין המיקרוביום ומערכת העצבים מראים, שמיקרואורגניזמים יכולים לפעול בהדדיות על אלמנטים של המערכת הנוירו-פיזיולוגית ,ולגרום לשינויים בהתנהגות של הפונדקאי (1). הם מסוגלים להשפיע על התנהגות הפונדקאי מפני שהם מסוגלים לייצר ולהכיר נוירו-כימיקלים שהם מקבילים במדויק במבנה שלהם לאלה שמיוצרים על ידי מערכת העצבים של הפונדקאי (1).

הקשר הדו-כיווני בין המערכת הנוירו-פיזיולוגית של הפונדקאי והמיקרוביום מכונה אנדוקרינולוגיה מיקרוביאלית (2).

אצל בני אדם שסובלים ממחלות דלקתיות של מערכת העיכול יש נטייה לדאגנות ודכאון. המחקרים שמוכחים את הכושר של החיידקים לשנות את המיקרוביום ולהשפיע על התנהגות הפונדקאי, מראים כולם שחרור של ציטוקינים ומתווכים של דלקת אצל הפונדקאי שפועלים על מערכת העצבים המרכזית ועל מערכת העצבים של המעי (1).

החיידקים המצויים במעי מייצרים חומצות שומניות בעלות שרשרות קצרות שנספגות לתוך הדם. הן יכולות לעבור את מחסום הדם-מוח ולהשפיע על המוח. החומצות השומניות קצרות השרשרת נוצרות מהפירוק של הסיבים התזונתיים (3). חומצות אלה יכולות לפעול בהדדיות עם תאי עצב במערכת העצבים המרכזית, ולווסת את קצב הלב, את  קצב הבעירה האיטית שבגוף ואת התנועתיות במערכת העיכול (3).

GABA

Gamma Aminobutyric Acid- GABA הוא המתווך העצבי המעכב העיקרי במערכת העצבים המרכזית. ריכוז נמוך של GABA קשור  לדאגנות חרדה, דיכאון ומחלת אלצהיימר (1).   GABA נוצר במוח במחזוריות של גלוטמין-גלוטמט-GABA . הוא מצוי גם במערכת העצבים של דרכי העיכול.

הראו במחקר שLactobacillus – ו- Bifidobacillus שבודדו ממיקרוביום אנושי, הצליחו לייצר GABA כשגדלו אותם על מצע שהכיל גלוטמט(1).  GABA אמנם אינו יכול לחדור למוח, אבל הוא עלול להשפיע דרך מערכת העצבים של המעי, או דרך עצב הואגוס.

סרוטונין

סרוטונין מווסת תהליכים ביולוגיים שונים, כולל, נשימה,הפרשות מהקיבה והמעי, תגובות של הלב וכלי הדם ותפקודים עצביים (3). שינויים בהעברת גירויים עצביים והביטוי שלהם על ידי סרוטונין קשורים להפרעות נפשיות, כולל דיכאון. כ-90% מהסרוטונין שבגוף מצוי במערכת העיכול. הייצור של הסרוטונין במעי קשור באינטראקציות מיוחדות בין המעי והמיקרוביום (3).

רוב הטריפטופן המצוי במעי אינו משמש לייצור סרוטונין, שמיוצר מ-kinurenine. שינויים ביחס בין טריפטופן וקינורנין קשור לדיכאון וחרדה (3).

קינורנין הוא מטבוליט של החומצה האמינית טריפטופן. עודף של קינורנין עלול לחזק סימפטומים של דיכאון. בעיות קוגנטיביות, כגוף סכיזופרניה קשורות לחוסר איזון באנזימים ששוברים קינורנין. במקרים של אלצהיימר ומחלות לב יש ריכוז מוגבר של קינורנין.

חיידקי המעי יכולים לשנות את היחס בין הטריפטופן והקינורנין, ולעכב ייצור של קינורנין.

Gastrointestinal epithelium

השכבה האפיתליאלית של דרכי העיכול היא מחסום חצי חדיר שמאפשר מעבר של חומרי מזון ואותות חיסוניים למחזור הדם, ומונע מעבר של מיקרו -אורגניזמים ופקטורים דלקתיים (3). החדירות של האפיתל של המעי קשורה לכמה הפרעות נוירולגויות, כולל אוטיזם, מחלת פרקינסון ודיכאון קשה.

העברה מוגברת  של חיידקים דרך האפיתל של מעי דולף עלול לגרום למצב של דלקת ובעיות בהתנהגות (3).  מחקרים מראים שחדירת חיידקים מהמעי לדם, עלולה להשפיע על תפקוד עצבי.

Vagus nerve

עצב הואגוס או העצב התועה,  הוא זוג עצבי הגולגולת העשירי, היוצא מהמוח והולך אל המעי. הוא מווסת תחושה של שובע וגם תנועות פריסטלטיות במעי.   עיקר תפקידו הוא לעצבב איברים פנימיים בגוף במסגרת מערכת העצבים הפרה-סימפתטית. הוא מורכב מסיבים תחושתיים ומעביר אינפורמציה מהמעי למערכת העצבים (1).

ישנם מחקרים הטוענים  שעצב הואגוס קשור בהעברה של חיידקים הגורמים למחלות ניווניות של המוח. מחקר שנערך על ידי Svensson et al טוען שמחלה זיהומית במעי גורמת למחלת פרקינסון, כנראה על ידי העברת החיידקים מהמעי אל המוח.

דרושים מחקרים נוספים כדי להוכיח את ההצעה הזאת.

שאלות רבות נשארו ללא מענה, ודרושים מחקרים רבים כדי להעמיק את הידע וההבנה של הקשר בין המוח ומערכת העצבים ומוח המעי.

השאלות שהחוקרים מחפשים את התשובות  עליהן הן:

מתי  חלות תקופות ההתפתחות הקריטית שבהן המוח ירגיש יותר להשפעה של החיידקים? האם יש תקופות שבהן החיידקים מושפעים יותר מהאותות העצביים? איזה אותות דואליים הם החשובים ביותר בתקופות של ההתפתחות או השינויים של המיקרוביום? האם החיידקים הפרו-ביוטיים או הפרה-ביוטיים יכולים להפחית את הרגישות להפרעות עצביות?

האם יש חיידקים במעי או מטבוליטים הקשורים לשמירה על ההומיאסטזיס של מערכת העצבים? מה ההבדל בתפקוד של המתווכים העצביים של מוח המעי ושל מערכת העצבים המרכזית?

דברים רבים אינם מובנים ואינם ידועים, ודרושים מחקרים רבים כדי ללמוד ולהבין את הנושא המרתק הזה.

מקורות

1. Lyte M. Microbial Endocrinology in the Microbium-Gut-Brain Axis: How Bacteria Production and Utiliation of Neurochemicals Influence Behavior. Plos .org/ Plos pathogens 2013.

2. Lyte M. The role of microbial endocrinology in infectious disease. J. Endocrinol.1993,  137:343-345.

3. Kylynda C.  Bauer , Kelsey E. Huus, B. Brett Finlay. Microbes and the mind: emerging hallmarks of the gut microbiota-brain axis. Cellular Microbiology Vol.18 Issue 5, 2016:632-644.

פרה ביוטיקה כמזון פונקציונלי

פרה ביוטיקה - מצויים באספרגוס, סלק סוכר, שום, עולש, ארטישוק ירושלמי, חיטה, בננה, שעורה, עגבניות ושיפון. מצויים בזרעים של קטניות, עדשים >

פרה ביוטיקה כמזון פונקציונלי

מזון פונקציונלי הוא חלק מתזונת האדם. הוא מועיל לבריאות, מפחית את הסיכון למחלות כרוניות, ויש לו יתרון מעבר לזה של המזון הרגיל (1).

המזון הפונקציונלי מכיל: מזון רגיל עם תוספת של מרכיבים טבעיים פעילים, כגון, סיבים תזונתיים.

מזון שהוסיפו לו מרכיבים פעילים, כגון, חיידקים פרוביטיים או  מזון מרוכז המכיל אנטי אוקסידנטים.

מרכיבים הבאים מהמזון ומוסיפים אותם למזון הפונקציונלי, כגון, פרה-ביוטיקה.

המזון הפונקציונלי נאכל כמזון רגיל, ולא נלקח כקפסולות או כדורים.

מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים קליניים  מאשרים את התועלת שיש במזון פונקציונלי (1). הראו שיש ירידה בסיכון לסרטן, שיפור בבריאות הלב, שיפור בתפקוד של מערכת החיסון , ירידה בסימפטומים של המנופאוזה, שיפור בתפקוד מערכת העיכול, ירידה בלחץ הדם, ירידה בסיכון למחלות דלקתיות, ירידה באוסטיאופורוזיס (1).

החומרים הפרה ביוטיים הם שרשרות קצרות של פחמימות, שאינן מתעכלות על ידי אנזימים במעי הדק אצל בני אדם. לפעמים מתייחסים אליהם כאל אוליגוסכרידים בלתי נעכלים, הנמסים ב-80% אלכוהול.

כשאוכלים אותם הם מגיעים עד המעי הגס, ושם הם עוברים פרמנטציה סלקטיבית. הם גורמים לזירוז של צמיחה או פעילות של חיידק אחד, או מספר מצומצם של חיידקים (2). כיום רק כמה מולקולות של פחמימות בלתי נעכלות, בתחום של די סכרידים, אוליגוסכרידים ופוליסכרידים, עמילנים יציבים, מוכרים כבעלי תכונות פרה ביוטיות (1).

המרכיבים הפרהביוטיים עוברים דרך המעי הדק אל החלק התחתון של המעי. שם יכולים לפעול עליהם חיידקים פרוביוטיים.

Lactulose, galactooligosaccharides, fructooligosaccharides, inulin ועמילן עמיד הם פרהביוטיים שמשתמשים בהם כרגיל בתזונת האדם. המרכיבים שנשארים בסוף המטבוליזם של הפחמימות הם שרשרות קצרות של חומצות שומן, במיוחד, חומצת חומץ, חומצה פרופיונית ובוטירית, שהגוף משתמש בהן כמקור לאנרגיה.

ניתן למצוא אותםבצמחים , כגון, עולש, בצל, שום, אספרגוס, ארטישוק, כרישה, בננות, עגבניות ובצמחים נוספים (1).

ניתן לקבל אוליגוסכרידים פרוביוטיים  על ידי שלוש שיטות: בידוד ממקור צמחי, ייצור על ידי חיידקים או סינתיזה על ידי חיידקים.

רוב האוליגוסכרידים המשמשים בפרוביוטיקה מתקבלים בייצור תעשייתי.

בדרך כלל מייצרים תערובות של פרוביוטיקה ופרה ביוטיקה, כי ביניהם  יש השפעה סינרגיסטית, ביחד עם מזון.

כשמצרפים פרה ביוטיים עם חיידקים פרוביוטיים , כגון, Lacobacillus  rhamnosus, Bifidobacterium spp. Lactobacillus  acidophilus זה גורם לשיפור החיוניות שלהם ב-4 מעלות לארבעה שבועות של אחסון (1).סיבים מתפוחי עץ ואגסים מעלים גם הם את החיוניות של פרוביוטיקה (1).

סוגים ומקורות של פרהביוטיקה

פחמימות שאינן מתעכלות יכולות להיחשב פרהביוטיות אם הן עמידות בפני החומצות של מערכת העיכול, אם הן רגישות לפרמנטציה על ידי החיידקים של המעי הדק, ואם הן מסוגלות להגביר את החיוניות והפעילות של חיידקים מועילים (3).  Galactooligosaccharides GOS), fructooligosaccharides (FOS)  ואינולין הם הפרה ביוטיים הידועים ביותר.

GOS אינם נעכלים. הם נוצרים מלקטוז המצוי בחלב של יונקים, והם מורכבים משרשרות של גלקטוז.

אינולין והפרוקטנים של אינולין ידועים כסיבים תזונתיים מסיסים (1).

פרה ביוטיים מצויים במזון, כגון, אספרגוס, עולש, עגבניות וחיטה. הם מצויים בחלב אם.

FOS מצויים באספרגוס, סלק סוכר, שום, עולש, ארטישוק ירושלמי, חיטה, בננה, שעורה, עגבניות ושיפון.

Raffinose oligosaccharides מצויים בזרעים של קטניות, עדשים, אפונה, שעועית.

פרה ביוטיים הם סובסטרט סלקטיבי לאחד או לקבוצה קטנה של פרוביוטיים. הם מזרזים את הפרוביוטיים לגדול ולייצר חומצות שומניות בעלי שרשרות קצרות.  הפרה ביוטיים מסוגלים לשנות את הפלורה של המעי הגס ולגרום להרכב בריא יותר.

נעשים מאמצים להפריד ולנקות אינולין ואוליגופרוקטוז כדי להשתמש בהם כמוצרים לשיפור התזונה (1). משתמשים בהם עכשיו כמרכיבים בתוך מוצרי מזון רבים (1). בתעשיה משתמשים בכמה שיטות לייצור פחמימות שאינן מתעכלות במעי הדק (4).

משתמשים בפרה ביוטיים במוצרי מאפה שונים ובדגנים לארוחת בוקר. הם שומרים על טריות המוצרים ומאריכים את חיי המדף שלהם. המסיסות שלהם מאפשרת להשתמש בהם לשתייה בתוך מוצרים חלביים.

משתמשים בהם גם כסיבים תזונתיים בכדורים ובמזון פונקציונלי. מרבים להשתמש בהם במוצרי חלב ובלחם. ניתן לקבל מהם צורה של ג'ל וזה מאפשר להוסיף אותם למאכלים במקום שמן, ולמכור אותם כדלי קלוריות.

מחקרים רבים נערכים על השפעה של פרה ביוטיקה על מערכת החיסון, על מחלות של מערכת העיכול ועל השפעתם על ספיגת מינרלים ומרכיבים נוספים. רוב המחקרים נערכו במשך תקופה קצרה, ואין מעקב למשך החיים.

לסיכום, למרכיבים הפרה ביוטיים יש השפעה משמעותית על בריאות האדם. ישנן אפשרויות רבות להוסיף אותם למוצרי מזון רבים, וההשפעה שלהם מתבטאת כשהם חלק מהתזונה.

הם פועלים על ידי פחמימות שעברו פרמנטציה, שמעודדות צמיחה של חיידקים פרוביוטיים, כגון bifidobacteria וטיפוסים אחדים של לקטובצילים.

הם מסייעים לשיפור התפקוד של מערכת העיכול ומערכת החיסון.

בנוסף הראו שפרוביוטיים מגבירים ספיגה של סידן ומגנזיום, משפיעים על רמת הגלוקוז בדם  ופועלים על השומנים של הפלסמה.

דרושים מחקרים שיעקבו אחרי השפעת הפרה ביוטיים במשך תקופה ארוכה.

מקורות

1. Al-Sheraji SH. Ismail A. Manap MY. Prebiotics as functional foods: A review. Journal of Functiona foods 5, 2013 1542-1553.

Available at www.Sciencedirect.com

2. Gibson GR. & Roberfroid MB. 1995, Dietary modulation of the human colonic microbiotaIntroduction of the cocept of prebiotics.Journal of Nutrition, 125, 1401-1412.

3. Rstall B. & Gibson G. 2006, Prebiotics Development and  application. Wiley.

4. Mussatto SL. & Mancilha LM. 2007, Non-digestible oligosaccharides: A review. Carbohydrate  Polymers, 68: 587-597.

שומשום – Sesamum indicum, Pedaliaceae

שומשום - רפואה מסורתית: ברפואת האיורוודה נהגו לטפל עם זרעים טחונים של שומשום ביחד עם אמבט ישיבה עם זרעי שומשום במקרים של כאבי וסת >

שומשום

משפחה: Pedaliaceaea שומשומיים

צמח חד שנתי עם עלים מאורכים ערוכים בזוגות על הגבעול. הצמח מגיע לגובה של 0.6-1.2 מ'. הפרחים בצבע ורוד, סגול או לבן, יושבים קרוב לגבעול. הזרעים מצויים בתוך תרמילים מאורכים. הזרעים קטנים בצורת ביצה בצבע שחור, לבן או אדום-חום (1).

השומשום גדל בארצות בעלות אקלים חם או ממוזג. הוא אינו יכול לגדול במקומות שיש בהם כפור (1). נחשב כצמח חזק, שיכול לגדול באדמה ענייה, יבשה, בתנאים של חום רב שרוב הצמחים אינם יכולים לגדול בהם.

ניתן לאכול את העלים, אבל החלק הנאכל העיקרי שלו הוא הזרעים. כובשים מהם שמן בעל חשיבות מסחרית ורפואית (1).

נחשב לבין הצמחים העתיקים ביותר הידועים לאנושות. מוצאו המדויק של הצמח והפיכתו לגידול תרבותי אינם ידועים. חושבים שמקורו מאפריקה ומשם התפשט למצרים, הודו, המזרח התיכון וסין. בארצות אלה התחיל גם הגידול שלו. כיום מגדלים את השומשום בארצות טרופיות וסוב טרופיות באסיה, אפריקה ודרום אמריקה.

מרכיבים: הזרעים קטנים, ועמוסים במרכיבים מזינים. הם עשירים בחלבון, שמהווה 20-25% ממשקלם. הם מכילים שמן שמגיע ל-50% ממשקל הזרעים.

בנוסף מכילים זרעי השומשום סיבים, ויטמין E, תיאמין, ריבופלבין, ניאצין ומינרלים, כגון, נחושת, אבץ, מגנזיום, זרחן, ברזל וסידן (2).

שמן שומשום מכיל 38% של חומצות שומן  חד- בלתי רוויות, ו-44% רב-בלתי רוויות (1). חומצות השומן העיקריות המצויות בשמן הם חומצה אולאית ולינולאית.

השמן חשוב לצמחונים וטבעונים בגלל החומצות האמיניות והסידן שהוא כולל. הוא מכיל את רוב חומצות האמינו החיוניות. החומצה האמינית ליזין היא היחידה החסרה בו. השמן עשיר במתיונין שחסר לעתים קרובות בשמנים צמחיים.

סידן הוא המינרל הבולט ביותר ביחד עם מנגן , זרחן וברזל. זרעי שומשום מכילים חומצה אוקסלית ופיטית (3). הן עלולות להפריע לספיגה של מרכיבים אחרים (1).

הזרעים מכילים בנוסף פיטוסטרולים וליגנן שהוא אנטי אוקסידנט חזק. ריכוז גבוה של פיטוסטרולים בתזונה מסייע להוריד רמה של כולסטרול בדם(1).

המרכיבים  sesmin  ,sesaminol, sesamolinol, seasamolin הם ליגננים הנמסים בשומן, והם המרכיבים הנחקרים ביותר בין המרכיבים של השומשום (1).

בזרעים מלאים של שומשום יש גם גליקוזידים של ליגנן. הם אינם מצוים בשמן שומשום. הם הופכים בגוף ל-sesaminol  ומתפקדים כאנטי אוקסידנטים.

שימוש היסטורי ומסחרי: השימוש בשומשום כמזון, כרפואה וכמרכיב  לשימוש רוחני כחלק מפולחן התחיל לפני יותר מ-4000 שנה במצרים, במזרח התיכון, משם התפשט להודו ולאירופה (1). במסורת ההודית מסמלים זרעי השומשום נצחיות. באימפריה הבבלית,  במאה ה-18 עד הששית לפני הספירה, השתמשו בשמן שומשום להכנת בושם ותרופות (1). גם במצרים העתיקה השתמשו בשומשום כתרופה, ובשמן השתמשו לטקסים של היטהרות (1).

באירופה פגשו לראשונה את השומשום כשהביאו אותו מהודו במאה הראשונה לספירה. זרעי שומשום הובאו מאפריקה לאמריקה במה ה-17 (1).

לאורך השנים השתמשו בכמה הכנות משומשום למטרות רפואיות. ברפואת האיורוודה נהגו לטפל עם זרעים טחונים של שומשום ביחד עם אמבט ישיבה עם זרעים כתושים של שומשום במקרים של אל-וסת וכאבי מחזור.

משחה מזרעי שומשום שימשה לטיפול בכיבים וכוויות ובצרוף חמאה מזוקקת- גי.  טפלו בדימום  וטחורים. שמן שומשום היה בסיס להכנת שמנים ריחניים למסג' ולמריחה על השערות כדי לעודד צמיחה שלהן (1).

ברפואה הסינית המסורתית היה השומשום ידוע כמחזק של ה-yin, מוסיף לחות ומרבה נוזלים בגוף. השתמשו בזרעים להגברת חלב בהנקה (1).

באירופה השתמשו בשמן כטיפות עיניים לדלקות וכבים בעיניים.

השתמשו בעלים כמירתח במקרים של דיזנטריה וכולרה (1).

הזרעים משמשים כמזון, להכנת טחינה, ממתקים, מיני מאפה. מקור הטחינה בארצות המזרח התיכון. היום נוהגים להכין ולאכול טחינה גם באירופה ובאמריקה. השמן נפוץ בשימוש בימינו. במקומות רבים מכינים אותו על ידי כבישה חמה וזיקוק. כרגיל בימינו מעדיפים שמנים בהירים, חסרי ריח וצבע.

מחקרים: נערך מחקר על השפעת השימוש של הזרעים והנגזרות שלהם בתזונה על השומנים, על לחץ הדם ועל רמת השומנים בדם (4).

המחקר שבדק השפעה של הזרעים על לחץ הדם מצא ירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי (4)

שלושה מחקרים בדקו השפעה של הזרעים על שומנים בדם. שני מחקרים מתוך השלושה מצאו ירידה משמעותית ברמת הכולסטרול וברמת LDL- כולסטרול. המחקר השלישי מצא עלייה ברמת HDL- כולסטרול (4).

הירידה ברמת הכולסטרול התקבלה אצל אנשים שקבלו במשך 45-60 יום 7.6 ג' זרעי שומשום שחורים בקפסולות (4).

נבדקה ההשפעה של הזרעים והשמן של השומשום על הלב וכלי הדם. התקבל שיפור בתפקוד כלי הדם, בהשוואה לשמן תירס ושמן זית.

החוקרים הסיקו שהוספת הזרעים לתזונה כתוספת לתרופה מועיל למניעת סיבוכים מבעיות בזרימת דם לקויה (1).

קליפות הזרעים מכילות ריכוז גבוה של חומצה אוקסלית. הסרת חלק הקליפות תורם להורדת הרמה של חומצה אוקסלית.

חימום הזרעים לפני שכובשים מהם שמן תורם גם הוא להורדת הרמה של החומצה האוקסלית.

ערך תזונתי של זרעי שומשום – בכפית אחת של זרעים המכילה 9 ג'

קלוריות         52

חלבון            1.6 ג'

פחמימות       2.11 ג'

שומן             4.47 ג'

סידן              88 ג'

מגנזיום          32 ג'

ברזל             1.31 ג'

מקורות

1. Bauman H. Food as Medicine: Sesame, Sesamum indicum, Pedaliaceae HerbalEGram, Vol.14, Issue 1 January 2017.

2. Namiki M. Nutraceutical funtions of sesame: A Review. Critical Reviews in Food Science and Nutrition. 2007, 47: 651-673.

3. Murray M. Pizzorno J. Pizzorno L. The Encyclopedia of Healing Foods. New York, NY: Atria Books, 2005

4.Cardoso CA. DE Olieira JMF, Gouvela ASB et al. The effect of dietary intake of sesame (Sesamum indicum) derivatives related to the lipid profile and blood pressure: a systematic review. Critical Reviews in Food Science and Nutrition. February 2016.

צמחי מרפא לכאבי מחזור

צמחי מרפא לכאבי מחזור - צמחים מומלצים להרגעת כאבי מחזור Viburnum opulus- מורן שסוע עלה. השימוש בקליפת הגזע Vibutnum prunifolium- מורן >

צמחי מרפא לכאבי מחזור – דיסמנוריאה – Herbal uterine spasmolytics for dysmenorrhea

כאבי מחזור  עלולים להיות קשים ומכאיבים, ופוגעים בפעילות היום-יומית של האישה. התכווצויות בודדות בזמן המחזור הן נורמליות, אבל כאב חזק ומתמשך דורש טיפול. השימוש בצמחי מרפא להרגעת כאבי מחזור נפוץ ויעיל.

אצל נשים הסובלות מכאבי מחזור יש התכווצויות חזקות  יותר ב-myometrium (השכבה האמצעית בדופן הרחם), וחוסר דם יחסי בשכבה הפנימית של דופן הרחם- endometrium (1). כדי להפחית כאבי מחזור צריך להפחית את הפעילות של השכבה האמצעית בדופן הרחם. ניתן לעשות זאת על ידי צמחים ספסמוליטיים הפועלים על מערכת הרבייה. משתמשים בצמחים שנשים נהגו להשתמש בהם  במשך שנים ודורות ברפואה המסורתית.

דופן הרחם בנויה משלוש שכבות: perimetrium- השכבה החיצונית של דופן הרחם, בנויה משרירים חלקים מאורכים,  endometrium- השכבה הפנימית , myometrium- השכבה האמצעית.

השרירים החלקים ברירית הרחם  דומים במבנה המולקולרי שלהם לשרירים חלקים במקומות אחרים בגוף. החלבונים הבולטים ביותר בהם הם myosin ו- actin. בשרירים החלקים שברחם יש ריכוז גבוה פי 6 של actin לעומת myosin. אחת ההשערות היא שעלייה בריכוז ה-myosin  משפיע על התכווצויות השרירים וזאת אחת הסיבות לכאבי המחזור.

שרירי הרחם עוברים פאזה של כיווץ ופאזה של מנוחה לסירוגין לפי תדירות ואורך כיווץ משתנים.

השכבה האמצעית של דופן הרחם- myometrium מתרחבת בזמן ההיריון. השרירים החלקים גדלים במספר התאים וגם בגודל שלהם. אחרי הלידה חל כיווץ של ה-myometrium כדי לסלק את השיליה ולהפחית איבוד של דם.

צמחים מומלצים להרגעת כאבי מחזור

Viburnum opulus– מורן שסוע עלה.

השימוש בקליפת הגזע

Vibutnum prunifolium– מורן

השימוש בעלים. מוצאו מצפון-מזרח אמריקה. לצמח יש אפיניות חזקה לרחם (1). משתמשים בחליטות או טינקטורות.

בשני מיני המורן יש להתחיל את הטיפול יום או יומיים לפני שמתחיל המחזור החודשי, ולהשתמש בהם עד שהוא מסתיים (1).

Foeniculum vulgare– שומר מצוי

צמח ממשפחת הסוככיים- Apiaceae השחמוש בפירות.

מרבים להשתמש בפירות השומר להרגעת השרירים החלקים של  מערכת העיכול.

לפירות יש השפעה מרגיעה דומה גם על שרירי הרחם. משתמשים בחליטות או בטינקטורות. אפשר להשתמש גם בקפסולות של שמן נדיף.

Angelica sinensis ואדמונית- Paeonia lactiflora מומלצים ברפואה הסינית לטיפול בכאבי מחזור. הם ניתנים באבקה של שני הצמחים ביחד.

האנג'ליקה הסינית שייכת למשפחת הסוככיים, והיא מומלצת על ידי הרפואה הסינית לטיפול בחסימות של דם, בהצטננות, בחולשה של ה-yin . חסימה היא הגורם לכאב, וכדי להשתחרר מכאב צריך לפתוח את החסימות.

צמחים נוספים המומלצים על ידי הרפואה הסינית

הפטריה Poria coccos   Polyporaceae-

Atractylodes macrocephala bai zhu- מורכבים

Ligusticum sinense סוככיים

Alisma plantago-aquatica – Alismataceae, משפחת כף הצפרדע

צמחים ספסמוליטיים מערביים

Ammi visnaga- אמיתה קייצית, סוככיים

Dioscorea villosa –Dioscoraceae

Lobelia inflate לובליה, Campanulaceae- פעמוניתיים

Piscidia piscipula Fabaceae'  קטנייתיים

הגורמים הישירים לכאבי המחזור הם הפרוסטגלנדינים המצטברים בדופן רירית הרחם, והם גורמים להתכווצויות. אין מחקרים העוסקים בשיכוך כאבי מחזור על ידי מעכבים של פרוסטגלנדינים. שמנים מכבישה קרה, המכילים חומצות שומן פעילות הם מעכבים של פרוסטגלנדינים הגורמים לכאב. הם פועלים כאנטי דלקתיים ומייצרים פרוסטגלנדינים מהקבוצה הראשונה שאינם גורמים לכאב. צמחים עשירים בפלבונואידים מעכבים פרוסטגלנדינים.

תערובת להרגעת כאבי  מחזור

Viburnum pruniflium  15%            מורן                     קליפת הגזע

Dioscorea villosa  15%                 דיוסקוראה            שורש

Tanacetum parthenium  20%       בן חרצית ריחנית  נוף הצמח

Curcuma longa  10%                   כורכום                 שורש, קנה שורש

Vitex agnus castus  20%             שיח אברהם          פירות

Zingiber officinalis  10%              ג'ינג'ר רפואי         קנה שורש

Scutellaria laterifolia  10%          קערורית               נוף הצמח

כמה מחקרים מצאו שהזנגביל מסייע להרגעת כאבי מחזור (1).

צמחים המחזקים את הרחם הם בדרך כלל אסטרינג'נט. יש שימוש רב בצמחים כאלה ברפואה המסורתית. השתמשו בהם לטיפול בבעיות שונות של הרחם כולל כאבי מחזור. מנגנון הפעולה שלהם אינו ידוע.

צמח כזה, לדוגמא, הוא Trillium erectumו- Trillium ovatum (1). הם שייכים למשפחת Melanthiaceae.

Trillium erectum גדל בצפון-מזרח אמריקה. והוא אסטרינג'נט וטוניק יעיל. זהו אחד הצמחים שנהגו להשתמש בהם לטיפול בכאבי מחזור. הטיפול יעיל במיוחד אם מתחילים להשתמש בו אחרי הביוץ וממשיכים עד שמסתיים הדימום (1).

Trillium ovatum גדל במערב אמריקה ליד האוקינוס השקט. לוקחים אותו באותה צורה, מאחרי הביוץ ועד סוף הדימום.

עלי הגויאבה Psidium guajava , Myrtaceae הם טוניק של הרחם. הם ידועים יותר בפעילות שלהם נגד טפילים ושלשול (1).

במקסיקו נערך מחקר עם סמיות כפולה על 197 שנים. הן קבלו מיצוי מעלי גויאבה 300 או 600 מ"ג שלוש פעמים ביום, או 400 מ"ג ibuprofen או פלצבו (1).  המחקר נמשך 3 חודשים ובדק 3 מחזורים חודשיים.

עלי הגויאבה בריכוז של 600 מ"ג וה-ibuprofen נתנו תוצאות טובות בהרבה יותר מאשר הפלצבו ללא טיפול בכלל. הם הפחיתו כאבי מחזור.

על הגויאבה היו יותר יעילים מאשר ה- ibuprofen  (1).

מקורות

1 Yarnell E. Herbal medicine for dysmenorrhea. Alter. Complement Ther. October 2015, 21 (5): 224-228.

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות