פרה ביוטיקה כמזון פונקציונלי
מזון פונקציונלי הוא חלק מתזונת האדם. הוא מועיל לבריאות, מפחית את הסיכון למחלות כרוניות, ויש לו יתרון מעבר לזה של המזון הרגיל (1).
המזון הפונקציונלי מכיל: מזון רגיל עם תוספת של מרכיבים טבעיים פעילים, כגון, סיבים תזונתיים.
מזון שהוסיפו לו מרכיבים פעילים, כגון, חיידקים פרוביטיים או מזון מרוכז המכיל אנטי אוקסידנטים.
מרכיבים הבאים מהמזון ומוסיפים אותם למזון הפונקציונלי, כגון, פרה-ביוטיקה.
המזון הפונקציונלי נאכל כמזון רגיל, ולא נלקח כקפסולות או כדורים.
מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים קליניים מאשרים את התועלת שיש במזון פונקציונלי (1). הראו שיש ירידה בסיכון לסרטן, שיפור בבריאות הלב, שיפור בתפקוד של מערכת החיסון , ירידה בסימפטומים של המנופאוזה, שיפור בתפקוד מערכת העיכול, ירידה בלחץ הדם, ירידה בסיכון למחלות דלקתיות, ירידה באוסטיאופורוזיס (1).
החומרים הפרה ביוטיים הם שרשרות קצרות של פחמימות, שאינן מתעכלות על ידי אנזימים במעי הדק אצל בני אדם. לפעמים מתייחסים אליהם כאל אוליגוסכרידים בלתי נעכלים, הנמסים ב-80% אלכוהול.
כשאוכלים אותם הם מגיעים עד המעי הגס, ושם הם עוברים פרמנטציה סלקטיבית. הם גורמים לזירוז של צמיחה או פעילות של חיידק אחד, או מספר מצומצם של חיידקים (2). כיום רק כמה מולקולות של פחמימות בלתי נעכלות, בתחום של די סכרידים, אוליגוסכרידים ופוליסכרידים, עמילנים יציבים, מוכרים כבעלי תכונות פרה ביוטיות (1).
המרכיבים הפרהביוטיים עוברים דרך המעי הדק אל החלק התחתון של המעי. שם יכולים לפעול עליהם חיידקים פרוביוטיים.
Lactulose, galactooligosaccharides, fructooligosaccharides, inulin ועמילן עמיד הם פרהביוטיים שמשתמשים בהם כרגיל בתזונת האדם. המרכיבים שנשארים בסוף המטבוליזם של הפחמימות הם שרשרות קצרות של חומצות שומן, במיוחד, חומצת חומץ, חומצה פרופיונית ובוטירית, שהגוף משתמש בהן כמקור לאנרגיה.
ניתן למצוא אותםבצמחים , כגון, עולש, בצל, שום, אספרגוס, ארטישוק, כרישה, בננות, עגבניות ובצמחים נוספים (1).
ניתן לקבל אוליגוסכרידים פרוביוטיים על ידי שלוש שיטות: בידוד ממקור צמחי, ייצור על ידי חיידקים או סינתיזה על ידי חיידקים.
רוב האוליגוסכרידים המשמשים בפרוביוטיקה מתקבלים בייצור תעשייתי.
בדרך כלל מייצרים תערובות של פרוביוטיקה ופרה ביוטיקה, כי ביניהם יש השפעה סינרגיסטית, ביחד עם מזון.
כשמצרפים פרה ביוטיים עם חיידקים פרוביוטיים , כגון, Lacobacillus rhamnosus, Bifidobacterium spp. Lactobacillus acidophilus זה גורם לשיפור החיוניות שלהם ב-4 מעלות לארבעה שבועות של אחסון (1).סיבים מתפוחי עץ ואגסים מעלים גם הם את החיוניות של פרוביוטיקה (1).
סוגים ומקורות של פרהביוטיקה
פחמימות שאינן מתעכלות יכולות להיחשב פרהביוטיות אם הן עמידות בפני החומצות של מערכת העיכול, אם הן רגישות לפרמנטציה על ידי החיידקים של המעי הדק, ואם הן מסוגלות להגביר את החיוניות והפעילות של חיידקים מועילים (3). Galactooligosaccharides GOS), fructooligosaccharides (FOS) ואינולין הם הפרה ביוטיים הידועים ביותר.
GOS אינם נעכלים. הם נוצרים מלקטוז המצוי בחלב של יונקים, והם מורכבים משרשרות של גלקטוז.
אינולין והפרוקטנים של אינולין ידועים כסיבים תזונתיים מסיסים (1).
פרה ביוטיים מצויים במזון, כגון, אספרגוס, עולש, עגבניות וחיטה. הם מצויים בחלב אם.
FOS מצויים באספרגוס, סלק סוכר, שום, עולש, ארטישוק ירושלמי, חיטה, בננה, שעורה, עגבניות ושיפון.
Raffinose oligosaccharides מצויים בזרעים של קטניות, עדשים, אפונה, שעועית.
פרה ביוטיים הם סובסטרט סלקטיבי לאחד או לקבוצה קטנה של פרוביוטיים. הם מזרזים את הפרוביוטיים לגדול ולייצר חומצות שומניות בעלי שרשרות קצרות. הפרה ביוטיים מסוגלים לשנות את הפלורה של המעי הגס ולגרום להרכב בריא יותר.
נעשים מאמצים להפריד ולנקות אינולין ואוליגופרוקטוז כדי להשתמש בהם כמוצרים לשיפור התזונה (1). משתמשים בהם עכשיו כמרכיבים בתוך מוצרי מזון רבים (1). בתעשיה משתמשים בכמה שיטות לייצור פחמימות שאינן מתעכלות במעי הדק (4).
משתמשים בפרה ביוטיים במוצרי מאפה שונים ובדגנים לארוחת בוקר. הם שומרים על טריות המוצרים ומאריכים את חיי המדף שלהם. המסיסות שלהם מאפשרת להשתמש בהם לשתייה בתוך מוצרים חלביים.
משתמשים בהם גם כסיבים תזונתיים בכדורים ובמזון פונקציונלי. מרבים להשתמש בהם במוצרי חלב ובלחם. ניתן לקבל מהם צורה של ג'ל וזה מאפשר להוסיף אותם למאכלים במקום שמן, ולמכור אותם כדלי קלוריות.
מחקרים רבים נערכים על השפעה של פרה ביוטיקה על מערכת החיסון, על מחלות של מערכת העיכול ועל השפעתם על ספיגת מינרלים ומרכיבים נוספים. רוב המחקרים נערכו במשך תקופה קצרה, ואין מעקב למשך החיים.
לסיכום, למרכיבים הפרה ביוטיים יש השפעה משמעותית על בריאות האדם. ישנן אפשרויות רבות להוסיף אותם למוצרי מזון רבים, וההשפעה שלהם מתבטאת כשהם חלק מהתזונה.
הם פועלים על ידי פחמימות שעברו פרמנטציה, שמעודדות צמיחה של חיידקים פרוביוטיים, כגון bifidobacteria וטיפוסים אחדים של לקטובצילים.
הם מסייעים לשיפור התפקוד של מערכת העיכול ומערכת החיסון.
בנוסף הראו שפרוביוטיים מגבירים ספיגה של סידן ומגנזיום, משפיעים על רמת הגלוקוז בדם ופועלים על השומנים של הפלסמה.
דרושים מחקרים שיעקבו אחרי השפעת הפרה ביוטיים במשך תקופה ארוכה.
מקורות
1. Al-Sheraji SH. Ismail A. Manap MY. Prebiotics as functional foods: A review. Journal of Functiona foods 5, 2013 1542-1553.
Available at www.Sciencedirect.com
2. Gibson GR. & Roberfroid MB. 1995, Dietary modulation of the human colonic microbiotaIntroduction of the cocept of prebiotics.Journal of Nutrition, 125, 1401-1412.
3. Rstall B. & Gibson G. 2006, Prebiotics Development and application. Wiley.
4. Mussatto SL. & Mancilha LM. 2007, Non-digestible oligosaccharides: A review. Carbohydrate Polymers, 68: 587-597.
חזרה לחנות
