טיפול בצמחי מרפא בדלקות מפרקים אצל ילדים

טיפול בצמחי מרפא בדלקות מפרקים אצל ילדים - דלקת מפרקים של ילדים, Juvenile idiopathic arthritis, היא מחלת מפרקים אידיופאטית- פרע מחורר

טיפול בצמחי מרפא בדלקות מפרקים אצל ילדים.

דלקת מפרקים של ילדים, Juvenile idiopathic arthritis, היא מחלת מפרקים אידיופאטית. הסיבה להתפרצות המחלה אינה ידועה. ההתפרצות הראשונה מתרחשת לפני גיל 16, וכשהיא נמשכת לפחות ששה שבועות, מוגדרת המחלה ככרונית.

המחלה הוגדרה לראשונה בשנת 1977 (1). היא מאופיינת בכאבים במפרקים, ירידה בכושר התנועה של המפרקים, חום של המפרק (2). לפעמים הכאבים מתבטאים רק בתנועה. הם באים וחולפים, אבל המפרק עלול לההרס במהלך המחלה. החולה מתלונן לפעמים על עייפות, חוסר תיאבון, ירידה במשקל ופגיעה בגידול. עלולה להיות הגדלה של בלוטות לימפה, של הכבד ושל הטחול (2). המפרקים הגדולים, כגון, הברכיים, המרפק והקרסול, יותר פגיעים מהקטנים. דלקת מפרקים אידיופטית של ילדים היא מחלה הטרוגנית, ומבחינים בה כמה תת-קבוצות: ארטריטיס אוליג-ארטיקולרית,ארטריטיס פולי-ארטיקולרית, ארטריטיס סיסטמית. ההבדלים הם בתפקוד, במספר המפרקים שנפגעו, במספר המפרקים עם הגבלה בתנועה ובשקיעת הדם.

הגורם הרוימטולוגי בדרך כלל שלילי. אם הוא חיובי זוהי פרוגנוזה גרועה.

טיפול בצמחי מרפא בדלקות מפרקים אצל ילדים-

כשנבחר את צמחי המרפא לטיפול במחלה נתחשב בכך שמדובר במחלה הפוקדת ילדים, נערות ונערים צעירים עד גיל 16. חלק מהחולים הם ילדים קטנים, בשנים הראשונות של החיים. המחלה עלולה לפגוע בגידול שלהם, במבנה הגוף ובאיכות החיים שלהם לכל ימי חייהם.

חשוב מאד לבחור בצמחים חסרי רעילות ככל האפשר, להתחשב בטעם של הצמחים, לנסות להקל על הילדים הסובלים, להפחית את הכאב ולהגדיל את הסיכוי שלהם לחיות חיים נורמליים.

נשתמש בצמחים משככי כאב, נוגדי דלקת, מגבירי זרימת דם.

צמחים משככי כאב

Hypericum perforatum- פרע מחורר- נוף הצמח בפריחה

Arnica montana- ארניקה- פרחים

Cinnamomum camphora- קמפור- שמן מהעלים

Ruta graveolens- פיגם ריחני- נוף הצמח

Viburnum opulus- מורן- קליפת הגזע

צמחים אנטי דלקתיים

דלקת המפרקים של ילדים היא מחלה דלקתית. מערכת החיסון נלחמת ומפעילה אנזימים, מתווכים וציטוקינים, העלולים לגרום להרס הרקמה. הצמחים האנטי דלקתיים מעכבים את תהליכי הדלקת, משככים כאב ומונעים פגיעה ברקמות.

הם פועלים על בסיס של סליצילאטים, של ספונינים, שמנים נדיפים ומרכיבים נוספים, ומעכבים ייצור של פרוסטגלנדינים, לויקוטיראנים וציטוקינים.

צמחי מרפא אנטי דלקתיים

Salix alba/bigra- ערבה לבנה- קליפת הגזע

Filipendula ulmaria- ספיראה- נוף הצמח

Dioscorea villosa- דיוסקוריאה- שורש

Cimicifuga racemosa- קוהוש שחור- שורש

Matricaria recutita- בבונג- פרחים

Zingiber officinalis- ג'ינג'ר רפואי- שורש וקנה שורש

Curcuma longa- כורכום- שורש

Boswellia serrata- לבונה- שרף

Harpagophytum procumbens- הרפגו- פקעות

צמחים מגבירי זרימת דם

זרימת דם לקויה פוגעת באספקת החמצן, הגלוקוז ושאר המרכיבים. ריקמה שאינה מקבלת את הדרוש לה לתפקוד מלא עלולה להתנוון.

Zanthoxylum Americana- זנתוקסילום- פירות

Zingiber officinalis- ג'ינג'ר- שורש

Cinnamomum cassia- קינמון- קליפת גזע

פורמולות טיפול בצמחי מרפא בדלקות מפרקים אצל ילדים:

Harpagophtum procumbens 20% הרפגו פקעות

Tanacetum parthenium 20% בן חרצית ריחנית נוף הצמח

Hypericum perforatum 20% פרע מחורר נוף הצמח בפריחה

Spiraea ulmaria 20% ספיראה נוף הצמח

20% Matricaria recutita קמומיל פרחים

פעילות: נוגד דלקת, משכך כאב.

מינון: 30-40 טיפות שלוש פעמים ביום.

פורמולה נוספת לטיפול בצמחי מרפא בדלקות מפרקים אצל ילדים

15% Dioscorea villosa דיוסקוראה שורש

Curcuma longa 20% כורכום שורש, קנה שורש

Thuja occidentalis 20% תויה נצרים צעירים

15% Boswellia serata לבונה שרף

15% Zingiber officinalis זנגביל שורש, קנה שורש

Rhemannia glutinosa 15% רהמניה שורש

מינון: 30-40 טיפות, 3-5 פעמים ביום.

פעילות: נוגד דלקת, משכך כאב.

Rehmannia glutinosa הרהמניה הוא אחד הצמחים החשובים ביותר ברפואה הסינית לטיפול בהפרעות שונות של הכליות ושל בלוטת האדרנל (3).

הפעילות האנטי דלקתית של הרהמניה קשורה להשפעה שלו על בלוטת האדרנל.

במחקר קליני שנערך על חולים בדלקת מפרקים שגרונית, קבלו החולים מירתח של רהמניה. אצל רוב החולים היה שיפור שהתבטא בשיכוך הכאבים, ירידה בנפיחות, שיפור בתנועתיות של המפרקים וערכים נורמליים של שקיעת דם.

אצל כמה מהמשתתפים הופיעה בצקת קלה, בדומה לזו הנגרמת על ידי טיפול בהורמונים קורטיקוסטרואידיים (4).

Curcuma longa

ברפואת האיור-ודה משתמשים בכורכום לטיפול בכיבים, מחלות עור, אורטיקריה, הפרעות בדרכי השתן, אנמיה, נזלת כרונית, סינוסיטיס כרוני (5). בנוסף משתמשים בכורכום לטיפול באנורקסיה, שיעול, פצעים אצל סכרתיים, הפרעות בכבד ובכיס המרה ורוימטיזם (6).

שימוש חיצוני נעשה במימרח או משחה שמכינים מהשורש הטחון. מורחים אותו על עור יבש או מחספס, פצעים, שריטות, דלקות וכן על מפרקים מודלקים וכואבים (6).

ברפואת היונאני

משתמשים בכורכום לטיפול בכיבים, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת עיניים, גיהוקים, אסתמה, הצטננות וגרוד (7).

ברפואה הסינית

ממליצים על שימוש בכורכום לשיפור העיכול, לטיפול במקרים של אל-וסת, גודש בקיבה, כאבים שגרוניים של הכתפיים והזרועות, דלקת, כאבים בחזה ובבטן (8).

האיגוד האירופאי

EMEA- European Medicines Agency פרסם מונוגרף בו הוא מציע להשתמש בכורכום ובמוצרים שמכינים ממנו לשפר את העיכול.

Health Canada

הוציא מונוגרף בו הוא מציע להשתמש בכורכום להפחית גזים במערכת העיכול, וכסיוע לעיכול תקין (9).

הכורכום מוצג בפרמקופיאות של ארצות אחדות. הוא נחשב לבטוח לשימוש על תקן של GRAS.

מחקרים בני זמננו

במשך למעלה מ-50 שנות מחקר הוכיחו שהכורכום, והמרכיב הפעיל העיקרי שלו כורכומין, הם בעלי פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת, נוגדת מוטציות, נוגדת סרטן, מגן על הכבד, אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי, מרפא פצעים (10).

מחקרים הראו את יעילות הכורכומין במקרים של דלקת הלבלב, פסוריאזיס, דלקת מפרקים, חוסר רגישות לאינסולין, דלקת המעי הגס המתכייבת, דלקות כבד, רמה גבוהה של כולסטרול בדם, טרשת עורקים (11).

הצרוף של הכורכום עם הלבונה- Boswellia serrata, נתן תוצאות טובות בטיפול באוסטאוארטריטיס, מחלה ניוונית של המפרקים.

בארץ יש גידול התחלתי של כורכום. הצמח מגיע אלינו יבש. ממליצים לקנות את השורש השלם ולטחון אותו קרוב לשימוש, כי הארומה מתפזרת במהירות מהצמח הטחון.

להזמנת פקעות כורכום

שרף לבונה

Tanacetum parthenium

הצמח נקרא בעברית בן חרצית ריחנית. שמו האנגלי הוא Feverfew. השם קשור לאחד השימושים העיקריים שנעשו בצמח. הוא נחשב לצמח מוריד חום.

בן חרצית ריחנית הוא צמח עשבוני רב שנתי המשתייך למשפחת המורכבים.מוצאו מדרום-מזרח אירופה.

הצמח מכיל ססקויטרפנים, ובעיקר פרתנוליד, שהוא האחראי העיקרי לפעילות האנטי דלקתית שלו (12). הוא מעכב תרומבוקסן, לויקוטריאנים, וכן פוספוליפאז (13). הוא מעכב שחרור של חומצה ארכידונית (14).

לבן חרצית יש פעילות ספסמוליטית. מיצויים מהצמח גורמים שלרירים חלקים להגיב פחות למתווכים, כגון, נור-אפינפרין, אצטיל כולין, ברדיקינין ופרוסטגלנדינים.

להזמנת בן חרצית

Harpagophytum procumbens

ההרפגו הוא צמח המשתייך למשפחת השומשומיים, Pedaliaceae. שמו האנגלי Devil's claw. הרפגו הוא צמח עשבוני, רב שנתי, עם גבעולים המגיעים לגובה 2 מ'. מוצאו מאפריקה, והוא גדל על חולות במדבר קלאהרי.

הגבעולים יוצאים אחרי הגשם מפקעת בשרנית רב שנתית, הנקראת פקעת האם. פקעות שניוניות יוצאות מהפקעת הראשית דרך שורשים בשרניים. פקעות אלה הן החלק הרפואי של הצמח.

הפרחים פתוחים רק יום אחד, והם מואבקים על ידי דבורים. הזרעים משתחררים באיטיות מהפרי הבשל, והם שומרים על חיוניותם למעלה מ-20 שנה.

הצמח מכיל מרכיבים מרים המסייעים לשיפור התיאבון והעיכול.Commission E מציעה להשתמש בצמח לטיפול בנקע, בדלקות גידים, למחלות ניווניות הפוגעות בתנועתיות. לאחרונה הראו שהצמח מגן מפני ניוון סחוסים (15).

ערכו העיקרי של ההרפגו הוא בטיפול במחלות רוימטיות, כגון, rheumatoid arthritis, osteoarthritis, פיברומיאלגיה וארטריטיס פסוריאטי.

ההרפגו נוגד דלקת. הוא מעכב ייצור של לויקוטריאנים על ידי עיכוב של האנזים lipoxygenase (16,17(. הפעילות האנטי דלקתית מתבטאת יותר במחלות דלקתיות כרוניות (18).

ברפואה מסורתית השתמשו בהרפגו כמשכך כאב, לטיפול בדלקות מפרקים, הפרעות בכליות, בשלפוחית השתן, בכבד ובכיס המרה, וכן להוריד חום ולשיפור העיכול.

מכינים משחה מהצמח לטיפול בפציעות ובדלקות בעור.

מומלץ לא להשתמש בצמח במקרים של אולקוס בקיבה ובתריסריון, בגלל ההשפעה הממריצה על הפרשת מיצי עיכול.

הכנות ומינון: חליטה, 1 כפית (4.5 ג') בתוך 300 מ"ל מים רותחים. משרים במשך 8 שעות.

קפסולות וכדורים 500 מ"ג.

שימוש חיצוני: משחה, קומפרסים.

להזמנת צמח ההרפגו

Viburnum prunifolium

שמו העברי של הצמח מורן, שמו האנגלי Black haw. הוא משתייך למשפחת היערתיים, Caprifoliaceae.

המורן הוא שיח או עץ קטן, נשיר, שגובהו מגיע ל-5מ'. מוצאו מצפון אמריקה.שמוש רפואי נעשה בקליפת הגזע והשורש.

האינדיאנים נהגו להשתמש בצמח לטיפול בכאבים הקשורים למחזור החודשי, למנוע הפלות, לשיכוך כאבים עוויתיים, לטיפול בפצעים בפה (19,20). מירתחים ומשחות מהצמח שמשו לשיכוך כאבי גב, שרירים ומפרקים. האינדיאנים השתמשו במינים שונים של מורן, בעיקר, .V. opulus כל המינים נקראים באנגלית Cramp bark.

המורן הוא ספסמוליטי ברקמות השרירים, בדרכי הנשימה וברחם, אסטרנג'נט, מוריד לחץ דם, מרגיע, נוגד אסתמה, מעכב התכווצויות ספונטניות של השרירים.

הוא מומלץ לטיפול בכאבים בזמן המחזור החודשי, למניעת הפלה, להתכווצויות של הרחם בתקופת ההריון, כאבים והתכווצויות אחרי הלידה, אסתמה, דלקת מפרקים, יתר לחץ דם, לטיפול בשלשול.

הכנות ומינון: מירתח כפית לכוס, להרתיח על אש קטנה במשך 10 ד'. לשתות שלוש כוסות ליום.אבקה, 2-5 ג' שלוש פעמים ליום.

טינקטורה 1:5 ב- 50% אלכוהול 5 מ"ל שלוש פעמים ביום. המין Viburnum opulus דומה במרכיבים הפעילים ובתכונות הפיזיולוגיות ל- V. prunifolium.

הוא משכך כאבים, נוגד עוויתות, אסטרינג'נט, מרגיע, מסייע להרפייה של שרירים.

משמש לטיפול בשלשול, יתר לחץ דם, כאבי מחזור חודשי, למניעת הפלה, להתכווצויות שרירים ספונטניות, לכאבי שרירים, כאבי גב תחתון ומפרקים. במקרים של נטייה ללידות מוקדמות, מומלץ להשתמש בצמח באופן פרופילקטי בשליש האחרון של ההריון. טיפול חיצוני ב-Juvenil arthritis עיסוי עם שמנים משככי כאב של המפרקים הכואבם והשרירים עשוי להרגיע את הכאב לכמה שעות. עיסוי לפני השינה יאפשר לחולה לישון במנוחה.

ניתן להשתמש בשמנים נדיפים ששמים כמה טיפות מהם בתוך שמן שקדים או זית. אפשרות נוספת היא לחלוט צמחים משככי כאב בתוך שמן. מחממים את הצמחים בתוך השמן בחום של 65 מעלות במשך 12-24 שעות. מכינים כל שמן לבד, וכשהשמנים מוכנים מערבבים אותם, ומקבלים תערובת יעילה להרגעה ולשיכוך כאב.

להזמנת מורן שסוע

צמחים מתאימים הם: אכילאה ריחנית, אכילאה אלף העלים, פיגם מצוי, פיגם ריחני, ארניקה, רוזמרין רפואי, פרע מחורר, לבונה, קמפור, לבנדר רפואי.

מקורות

1. Brewer EJ. Bass J. Baum J. et al. Current proposed revisionof JRA Griteria. JRA Criteria Subcommittee of the Diagnostic and Therapeutic Criteria Committee of the American Rheumatism Section of the Arthritis Foundation. Arthritis Rheum, 1977, 2002, Suppl. :195-199.

2. Ben Whitehead CB. Juvenile idiopathic arthritis, Australian Family Physician Vol. 39, 2010, No 3: 631-636.

3. Bensky D. Gamble A. Chinese Herbal Medicine Materia Medica. Eastland Press, Seattle, 1986.

4. Chang HM. But PP. Pharmacology and Applications of Chinese Materia Medica. World Scientific, Singapore, 1987.

5. Ayurvedic Pharmacopoeia Committee. Haridra in: The Ayurvedic Pharmacopoeia of India, Part 1 Volume 1, 1^st Edition 1, New Delhi, India: Government of India, Ministy of Health and Family Welfare, Department of Ayurveda, Yoga & Naturopathy, Unani, Siddha and Homoepathy 1989: 45-46.

6. Ravindran PN, Babu KN, Sivaraman K. Turmeric: the Genus Curcuma, Boca Raton, FL. CRC Press, 2007.

7. Unani Pharmacopoeia Committee, Zard Chob. In: The Unani Pharmacopeia of India. Part 1, Vol 1. New Delhi, India: Government of India, Ministry of Health and Family Welfare, Department of Ayurveda, Yoga & Naturopathy, Unani, Siddha and Homoeopathy (AYUSH), 2007: 90-91.

8. Chinese Pharmacopoeia Commission, Rhizoma Curcumae Longae, in: Pharmacopoeia of the people’s Republic of China, Volume 1. Bejing, China: People’s Medical Publishing House, 2005: 260-261.

9. Health Canada Natural Health Products Directorate (NHPD), Turmeric in: NHPD Compendim of Monographs, Ottawa, ON: Natural Health Products Directorate , March 3, 2008.

10. Cheng AL. Hsu CH. Lin JK. et al. Phase I clinical trials of curcumin, a chemopreventive agent in patients with high risk or pre malignant lesions. Anticancer Res, 2001, 21: 2895-2900.

11. Bundy R. Walker AF. Middleton RW. et al. Turmeric extract may improve irritable bowel syndrome symptomology in otherwise healthy adults: a pilot study. J. Altern. Complement Med. 2004. 10: 1015-1018.

12. Groenwegen WA & Heptinstall S. Amount of Feverfew in commercial preparations of the herb. Lancet 198471): 44-45, 1986.

13. Sumner H. et al. Inhibition of 5-lipoxygenase and cyclo-oxygenase in leukocytes by Feverfew. Involvement of sesquiterpene lactones and other components. Biochem. Pharmacol. 43: 2313-2320, 1992.

14. Makheja AN. Bailey JM. A platelet phospholipase inhibitor from the medicinal herb Feverfew (Tanacetum parthenium). Prostaglandins Leukot. Med. 1992,8: 653-660.

15. Schulze-Tanzil G. Effectof a Harpagophytum procumbens DC extract on matrix metalloproteinase in human chondrocytes in vitro. Arzeimittelforschung, 2004, 54: 213-220.

16. Wegener R. Devil’s claw: from African traditional remedy to modern analgesic and anti-inflammatory. Herbalgram, 2004, 50:47-54.

17. Loew D. et al. Investigations on the pharmacokinetic properties of Harpagophytum extracts and their effects on eicosanoid biosynthesis in vitro and ex vivo. Clinical Pharmacology and Therapeutics 2001, 69: 356-364.

18. Lanhers MC. et al. Antiinflammatory and analgesic effects of an aqueous extract of Harpagophytum procumbens. Planta Medica 1992, 58: 117-123

19. Trickey R. Women, Hormones & the Menstrual Cycle. Allen & Unwin, St. Leonards, Australia, 1998.

20. Woodbury RA. The Viburnums, Drug Standards, 19: 143-152, 1951.

מקור התמונה

לחזרה לחנות

מחלות כרוניות ומצבי דלקת

מחלות כרוניות ומצבי דלקת - מחקרים העוסקים באלצהיימר מראים נוכחות של דלקת כרונית במוח של החולה, ביחד עם רמה גבוהה של גלוקוז. אנשים סכרתיים

לדלקת כרונית ודלקת ממושכת יש שתי סיבות עיקריות. סיבה אחת היא חשיפה מתמדת לגורם הסביבתי האחראי לדלקת, הוא עלול להיות מרכיב מהמזון היום-יומי, חומרים כימיים שמקורם במזון מעובד ומשומר, בתרופות, בכימיקלים הבאים ממקום העבודה, ברעלנים ממקורות שונים, כגון, מתכות כבדות, קרינה, או מפתוגנים מזהמים, כגון, וירוסים, פטריות או טפילים. (1).

הסיבה השניה עלולה להיות תפקוד לקוי של מערכת החיסון, שמונע ממנה לעצור את התהליך הדלקתי.

דלקת ממושכת עלולה להוביל למחלות כרוניות, כגון, מחלות אוטואימוניות, סרטן, מחלות לב, סכרת או מחלת אלצהיימר (1). ניתן לרסן דלקת כרונית על ידי כך שנמנעים ממגע עם הגורמים המעוררים אותה, ועל ידי שיפור הפעילות של מערכת החיסון, הדלקת מתבטאת בנפיחות, אודם, חום וכאב. היא מתפתחת כשמערכת החיסון מזהה חומרים זרים שחדרו לגוף מבחוץ, או חומרים אנדוגניים המשתחררים בגוף.

דלקת כרונית פוגעת בתאים, ובמשך הזמן גורמת להרס של רקמות. המגע החוזר עם הגורמים לדלקת מגבירים את התהליך הדלקתי ומחלישים את מערכת החיסון.

Cyclooxygenase פועל על החומצה הארכידונית ומייצר פרוסטגלנדינים הפועלים כמתווכים של מערכת החיסון. פעילות ממושכת שלהם עלולה לגרום לכאב ונזק.

בגופנו פועלים שני אנזימים ציקלו-אוקסיג'נאז: COX-1 ו- COX-2 . COX-1 אחראי לייצור של פרוסטגלנדינים המסייעים להרחבה של כלי דם, ומועילים לקרום הרירי של המעי.

COX-2 מהווה גורם לתהליך הדלקת המורכב.

נעשים ניסיונות לפתח תרופות שיעכבו COX-2 מבלי לעכב COX-1.

מחקרים העוסקים באלצהיימר מראים נוכחות של דלקת כרונית במוח של החולה, ביחד עם רמה גבוהה של גלוקוז. אנשים סכרתיים הם ברמת סיכון גבוהה יותר לפתח אלצהיימר (2).

השאלה הנשאלת היא ממה צריך אדם עם דלקת כרונית להמנע, ומה הוא צריך לקבל.

החלק השני של המאמר ייתן הצעות לטיפול באמצעות המזון, תוספי מזון ושינוי אורח חיים (1).

מקורות

1. Rountree R. Infammation and functional medicine interventions: Part 1- Inflammation and chronic disease. Altern. Complement Med. 2010, 16:72-76.

2. Vlassara H. Cai W. Crandall J. et al. Inflammatory mediators are induced by dietary glycotoxins, a major risk factor for diabetic angiopathy. Proc. Natl. Acad. Sci. USA. 2002, 99: 15596-15601.

חזרה לחנות

Rosacea

רוזצאה וטיפול בעזרת צמחי מרפא - מורחים שמן קמפור לאזורים פגועים בעור. הוא נספג בעור בקלות, ויש לו השפעה מרגיעה. הוא אנטיספטי ומשכך כאב (4).

רוזצאה היא מחלת עור כרונית המתבטאת בפריחה אדומה (erythema) ותחושה של בעירה ודלקת בעיקר על הלחיים, האף, מסביב לפה והמצח. המקור לתופעות אלה הוא הרחבה של כלי דם המצויים ברקמות שמתחת לעור. הצוואר, האוזניים ובית החזה עלולים גם הם להפגע. עם הזמן עלולים כלי הדם להראות על פני העור, מופיעות תפיחות, והאף מתנפח.

המחלה מופיעה לרוב בגיל 30-50. נשים נפגעות יותר מגברים (1). ללא טיפול הולם תהיה הרעה עם הזמן. מופיעות על הפנים כעין שלפוחיות אדומות, שעלולות להתמלא במוגלה. האף נעשה גדול ונפוח, ומופיעות עליו תפיחות כעין ציסטות.

במקרים רבים המחלה תוקפת את העיניים. קוראים לה במקרים אלה occular rosacea. מופיעה נפיחות על העפעפיים, ולפעמים הריסים נושרים. העיניים שורפות ומגרדות, ולעתים קרובות יש דלקות (1).

רגשות, כגון, כעס, חרדה, דאגנות-יתר, תסכול וסטרס עלולים לגרום להחמרת המחלה.

טיפול ברוזצאה באמצעות תזונה וצמחי מרפא

הטיפול ברוזצאה הוא כולל, ודורש שינוי באורח החיים. הביטוי של המחלה מעיד על עודף של חום בגוף, או על חום שמשתחרר ועולה למעלה בגלל חולשה של אזורים אחרים בגוף. חשוב להמנע מחימום של הגוף על ידי תרגילים, תזונה, משקאות וצמחים (2).

פעילות גופנית: מומלץ להמנע מהתעמלות אארובית, מריצה ומתרגילים מאמצים מאד בחדרי כושר.

הליכה רגועה מומלצת, שחיה, ותרגילים עדינים, כגון, פלדנקרייס, טאי צ'י, צ'י קונג וכדומה.

חשוב להמנע ממקומות מחוממים, כגון, סאונה, מלשבת מול תנורים במיוחד עם אש גלויה, משהות ארוכה בחוץ בימים חמים ותחת שמש יוקדת. חשוב מאד להמנע מעישון אקטיבי ופסיבי.

תזונה: להמנע ממזונות חמים ולאכול מזונות קרירים (3).

להפחית באכילת בשר ובאוכל מטוגן, להמנע משומנים טרנס, משומן אנימלי, ממרגרינה, מאוכל חריף שעלול לגרום להרחבת כלי דם, מתבלינים חמים, כגון, פלפל שחור, הל, קנמון.

להמנע מסוכרים מזוקקים שעלולים לעורר צמיחה של פטריות בגוף. להמנע ממזון מעושן ומוחמץ. להפחית במשקאות אלכוהוליים.

להפחית מצבי דלקת בגוף על ידי הימנעות ממזון שאינו מתאים באופן אישי, על ידי שימוש בשמנים מכבישה קרה המכילים חומצות שומניות פעילות, ועל ידי הוספת חומצות שומניות אומגה 3.

לאכול מאכלים קרירים, כגון, סלק, סלרי, עלים של שינן, חסה, עלי סלק, מלפפון, קישואים, דלעת, סלטים מעלים ירוקים.

לאכול פירות מקררים, כגון, מלון, אגסים, פאפיה, ענבים, אננס.

פירות המחזקים קפילרות ומגינים על כלי דם: רימון, פטל שחור, אוכמניות, פירות אדומים ושחורים.

השימוש בצמחי מרפא

צמחי מרפא המכילים פלבנואידים ואנתוציאנינים הם אנטי אוקסידנטים, אנטי דלקתיים, מחזקים של הקפילרות, מגינים על כלי הדם, כגון, מיצוי מגרעיני ענבים, מיצוי מפירות של סמבוק, מיץ רימון.

צמחים אנטי דלקתיים: כורכום, קמומיל, שורש של לפה, שורש של שינן

ויטמין C הוא אנטי אוקסידנט יעיל, ומגן על הקפילרות (2)

צמחים מומלצים לשימוש חיצוני

שמן קמפור : Cinnamomum camphora

מורחים שמן קמפור לאזורים פגועים בעור. הוא נספג בעור בקלות, ויש לו השפעה מרגיעה. הוא אנטיספטי ומשכך כאב (4). שמן אתרי של קמפור עלול לגרום לגירויים בעור בשימוש ממושך. עדיף להשתמש בשמן שממיסים בו שמן אתרי של קמפור בריכוז של 20%.

קמומיל, Matricaria recutita

משתמשים בחליטה של קמומיל כקטמפרס קר על העור האדום והשורף. מכינים חליטה מפרחי הקמומיל. משאירים לחלוט במים הרותחים 10-15 ד'. מקררים את החליטה ועושים קומפרס על האזורים האדומים שבעור (5).

הקמומיל מכיל שמן אתרי, אזולן, שהוא אנטי דלקתי ומשכך כאב.

בן חרצית ריחנית, Tanacetum parthenium

הצמח הוא אנטי דלקתי. הוא מעכב את האנזימים cyclooxygenase ו- 5-lipoxygenase. המיצויים של הצמח מכילים פרתנולידים שפועלים על העור (6). מחקר שנערך על יעילותו של הצמח כמפחית דלקות בעור, מצא שהוא הפחית את האודם שבעור (6).

הצמח אינו מומלץ בתקופת ההריון וההנקה (7).

שמן אתרי של לבנדר

ניתן בדרך כלל למרוח אותו ישירות על העור, והוא משכך כאב ומסייע לרפא פצעים. ישנם מקרים שהוא מעורר תופעות אלרגיות. מומלץ למרוח כמות קטנה ממנו על העור ועל אזור פגוע, לחכות ולראות אם אין תגובה אלרגית, ואז למרוח על הפנים, האף והמצח.

תה ירוק, Camellia sinensis

ניתן להשתמש בתה ירוק כקומפרס שמכינים מחליטה של העלים, או שמשתמשים בקרם מתה ירוק.התה מכיל ריכוז גבוה של טאנינים שהם אנטי אוקסידנטים ואנטי דלקתיים. התה הירוק קר, והוא עוזר לקרר את העור האדום והמודלק.

שוש קירח, Glycyrrhiza glabra

נחשב לצמח אדפטוגן. מחקר שנעשה על שימוש חיצוני בצמח במקרים של דרמטיטיס, הראה שהוא סייע להפחתת אודם, בצקת וגרוד במקרים של דרמטיטיס אטופי (8). במחקר השתמשו בו בצורת ג'ל.

שבולת שועל, Avena sativa

ניתן להשתמש בשיבולת שועל כמסכה על הפנים. הוא מנקה, מוסיף לחות, מפחית גרוד, מרגיע את העור, ומפחית דלקת. המסכה מבודדת את העור הפגוע מהסביבה החיצונית ועוזרת לו להשתקם.

גוטו קולה, Centella asiatica

צמח מקרר, מרפא פצעים, מרפא כוויות ומגביר זרימת דם בורידים. ניתן להשתמש בו כקומפרס או להכין ממנו קרם.

מקורות

1. http:/www.internatinalrosaceafoundation.org/

2. Brigitte Mars Rosacea, Herbalhall

3. http:/www.wikihow.com/Use-Herbal-Remedies-for-Rosacea

4. El Shazly AM. Hassan AA. Soliman M. et al. Treatment of human Demodex folliculorum by Camphor oil and metronidazole. J. Egypt Soc. Parasitol. 2004, 34: 107-116.

5. Chamomile (Matricaia recutita, Chamaemelum nobile) Medline Plus U.S National Library of Medicine. National Institute of Health , Department of Health and Human Sevices, 30 January, 2009.

6. Sur R. Martin K. Liebel F. et al. Anti-inflammatory activity of parthinolide-depleted Feverfew (Tanacetum parthenium) inflammopharmacology 2009, 17: 42-49.

7. http:/www.eherbalorg/data/feverfew/htmlSaeedi M. Morteza-Semnani K. Ghoreishi MR. The treatment of atopic dermatitis with licorice gel. J. Dermatolog. Treat. 2003, 14: 153-157.

מקור התמונה

לחזרה לחנות

מחלת אלצהיימר והשימוש בצמחי מרפא

אלצהיימר וצמחי מרפא - התרופות המוצעות לטיפול באלצהיימר מתבססות בעיקר על עיכוב של אצטילכולין אסטראז. יש ביקוש רב לטיפול צמחי שהשפעתם החיובית >

מחלת אלצהיימר מתבטאת באיבוד זכרון, איבוד כושר התמצאות, איבוד השליטה על תפקודי הגוף, התנתקות מוחלטת מהסביבה ומוות. המחלה תוארה לראשונה על ידי נוירולוג גרמני בשם Alois Alzheimer בשנת 1907. מספר החולים באלצהיימר עולה עם השנים, בגלל העליה בתוחלת החיים, ומפני שאנשים נחשפים לחומרים רעילים רבים במשך השנים. המחלה מתפתחת בהדרגה, וחלקים מהמוח הולכים ומתנוונים. תאי עצב נהרסים, ויכולת ההגבה למתווכים של מערכת העצבים פוחתת.

מופיעות במוח רקמות אנומליות, רבדים עשויים מעמילואיד שהוא סוג של חלבון אנומלי. לרוב מגלים אותו בניתוחים שלאחר המוות.

המוח רגיש במיוחד לחמצון. נזק חמצוני הנגרם למוח עלול להיות אירוע מוקדם הגורם להתחלה של תהליך הרסני במוח . המוח צורך חמצן רב בשביל הפעילות שלו, ובתאי המוח יש ריכוז גבוה של חומצות שומניות רב-בלתי רוויות . פעילות חמצונית רבה עלולה לגרום לשחרור של רדיקלים חופשיים ולנזק לתאי המוח.

התרופות המוצעות לטיפול באלצהיימר מתבססות בעיקר על עיכוב של אצטילכולין אסטראז. יש להן תופעות לוואי בלתי נעימות, והן אינן משנות את מהלך המחלה (1). יש ביקוש רב לטיפול אלטרנטיבי, ומוצעים כמה צמחים שהשפעתם החיובית הוכחה במחקרים שנערכו בשנים האחרונות (1).

גינקו בילובה

ברפואה הסינית המסורתית היה מוכר השימוש בפירות ובזרעים של הגינקו. השימוש הנרחב בעלים התחיל רק אחרי שמחקרים שנערכו בגרמניה הוכיחו את פעילותם המסייעת לשמירה על פעילות המוח, (1). השימוש בגינקו בילובה נפוץ באירופה כטיפול בשלבים ראשונים של אלצהיימר ושל סניליות. ישנן הוכחות שלגינקו יש השפעות חיוביות על המטופלים במקרים אלה. מחקר שהשווה טיפול בחולי אלצהיימר עם גינקו מול פלצבו, הראה אצל המטופלים בגינקו דחייה בהתפתחות המחלה (2). סיכום של 33 מחקרים קליניים שנעשה על ידי Cochrane הראה שגינקו הוא צמח בטוח לשימוש, והטיפול עם גינקו בחולי אלצהיימר תרם לשיפור בכושר הקוגנטיבי שלהם (3). לעתים קרובות מעדיפים טיפול בגינקו על טיפול עם מעכבים של אצטילכולין אסטראז, שמלווה בתופעות לוואי קשות. ברוב המחקרים השתמשו במיצוי של גינקו שהכיל 24% פלבונואידים ו-6% טרפנים. המינון היה בדרך כלל 120-240 מ"ג ליום מחולק לשלוש פעמים (1). ממליצים להפסיק את השימוש בגינקו לקראת ניתוח.

להזמנת גינקו בילובה

Curcuma longa

מחקרים אפידמיולוגיים הראו שבמקומות בהם נפוץ הכורוכום בשימוש, כגון, הודו, קטן מספר החולים באלצהיימר פי 4.4 בהשוואה לארצות המערב (4). מחקרים אפידמיולוגיים אחרים הראו קשר בין סיכון נמוך למחלת אלצהיימר ושימוש בתרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידיות NSAID (5). הכורכום פעיל כאנטי דלקתי עוצמתי ללא תופעות לוואי (6). לא נערכו מחקרים על שימוש בכורכום לטיפול בחולי אלצהיימר. כמה מחקרים שנעשו עם חולדות ועכברים הוכיחו שהכורכום או הכורכומין מונעים נזק מחמצון במוח, ומקטינים ריכוז של beta-amyloid alpha-amyloid (7). הכורכום חסר רעילות. המינון שלוקחים מטינקטורה של כורכום הוא 5 מ"ל שלוש פעמים ליום (8). ניתן להשתמש בכורכום כחלק מהתזונה במינון של 1-3 כפיות ליום, או לקחת אותו בקפסולות 500 מ"ג שלוש פעמים ליום.

להזמנת כמוסות כורכום

מליסה רפואית

המליסה ידועה כבר שנים רבות כצמח נוגד חרדה, מרגיע ומסייע לשיפור הזכרון (1). משתמשים במליסה לטיפול בהרפס ובזיהומים ויראליים אחרים, וכן משתמשים בו לשיפור טעם של פורמולות של צמחי מרפא (1). נערכו כמה מחקרים קליניים שהראו שטיפול בחולי אלצהיימר עם מליסה עשוי לתת תוצאות חיוביות. נערך מחקר מבוקר שבו נתנו לחולי אלצהיימר במצב קל עד בינוני מיצוי נוזלי (1:1) של מליסה. החולים קבלו 60 טיפות מהמיצוי ליום במשך ארבעה חודשים (9). התקבל שיפור משמעותי בכושר הקוגנטיבי של חולי אלצהיימר שקבלו מליסה לעומת אלה שקבלו פלצבו. בנוסף, בקבוצה שקיבלה פלצבו היה חוסר שקט שלא נראה בקבוצה שקיבלה מליסה (9). מחקר נוסף הראה השפעה מרגיעה של השמן הנדיף של מליסה על חולי אלצהיימר (10). הטיפול עם השמן הנדיף היה חיצוני וניתן פעמיים ביום (10). המליסה הוא צמח בטוח לשימוש. אין לו התוויות נגד ולא אינטראקציות עם תרופות (1).

להזמנת מליסה רפואית

מיני מרוה

מרוה רפואית הוא צמח שהשתמשו בו באופן מסורתי לשיפור הזיכרון והכושר הקוגנטיבי. בשנים האחרונות הוכח שמינים נוספים של מרוה מכילים מרכיבים הפועלים על המוח, מעכבים אצטילכולין אסטראז ויש להם פעילות אסטרוגנית (11). כמה מחקרים קליניים קטנים הראו שמיני מרוה הם בעלי פוטנציאל להועיל לטיפול באלצהיימר. שני מחקרים בדקו השפעה של שמן נדיף של S. lavendufolia על חולי אלצהיימר. השמן הנדיף של מין זה מכיל כמות קטנה מאד של thujone. השתתפו במחקר 50 מטופלים שאובחנו עם אלצהיימר התחלתי או בינוני (11). הם קבלו קפסולות שהכילו 50 מ"ל שמן נדיף במשך 6 שבועות. היה שיפור בזיכרון ובערנות של המטופלים. מחקר נוסף בדק את השפעת השמן הנדיף על אנשים בריאים. עשרים מתנדבים צעירים מנה אחת של שמן נדיף של S. lavendufolia (5-10מ"ל). התגובה הייתה שיפור משמעותי בזיכרון של מילים ומספרים, לעומת קבוצת הביקורת (12). מנה גדולה יותר של שמן נדיף, בין 25-150 מ"ל לא גרמה לשיפור נוסף (12). נבדקה השפעה של טינקטורה של מרוה רפואית על חולי אלצהיימר. במחקר השתתפו 42 מטופלים מבוגרים, שאובחנה אצלם מחלת אלצהיימר קלה עד בינונית (13). הם קבלו 60 טיפות ליום ממיצוי נוזלי 1:1 של מרוה רפואית. המחקר נמשך ארבעה חודשים. לא התגלו תופעות לוואי בכל תקופת המחקר. בקבוצת הפלצבו היה יותר חוסר שקט. לטינקטורה הייתה השפעה חיובית משמעותית על הכושר הקוגנטיבי של החולים (13).

להזמנת מרווה רפואית

רוזמרין רפואי

הרוזמרין ידוע מאז שנים רבות כצמח שמגביר זרימת דם, וממריץ פעילות של המוח (1). הוא מומלץ במקורות רבים לשמירה על הכושר הקוגנטיבי, למניעת סניליות ולשיפור הזיכרון (1). במחקר שכלל 144 משתתפים בריאים נבדקה ההשפעה של השמן הנדיף של הרוזמרין (14). החוקרים מדווחים על הגברה משמעותית בכושר הקוגנטיבי (14). המינון המומלץ של טינקטורה של רוזמרין הוא 3-5 מ"ל שלוש פעמים ביום. הרוזמרין הוא צמח בטוח לשימוש, וניתן להשתמש בו גם בשימוש חיצוני לשיפור זרימת הדם.

להזמנת רוזמרין רפואי

ויתניה משכרת

ויתניה נחשב לצמח אדפטוגן, שמחזק את הגוף והמוח. הוא מומלץ במיוחד כדי להפחית מצב של סטרס (1). ברפואה ההודית נהגו להשתמש בויתניה כדי לעכב תהליכי זיקנה (15). במחקרים בחיות ובן במחקרים in vitro הראו שויתניה מגביר את הכושר הגופני, ממריץ פעילות של בלוטת התירואיד, מגן על הכבד והכליות, אנטי דלקתי, אנטי אוקסידנט ומגביר פעילות של מערכת החיסון (14). הויתניה הוא אדפטוגן מרגיע, ויכל להתאים לכן לטיפול בחולי אלצהיימר. לא נערכו מחקרים על השפעה של ויתניה על המוח, אבל לפי השימוש בצמח ברפואת האיורודה נראה שהוא יהיה מועיל לחולים באלצהיימר. לשני מיני הג'ינסנג האסיאתי והאמריקאי יש השפעה חיובית על הזכרון.

להזמנת ויתניה משכרת

פורמולה מומלצת לטיפול באלצהיימר– (להזמנת הצמח יש ללחוץ על שמו)

Curcuma longa 30% כורכום טינקטורה מקנה שורש טרי

Salvia spp 15% מרווה טינקטורה מעליים טריים

Melissa officinalis 15% מליסה טינקטורה מעלים טריים

Rosmarinus officinalis 10% רוזמרין טינקטורה מצמח טרי

Withania somnifera 30% ויטניה טינקטורה משורש טרי

המינון: 10 מ"ל ליום מחולק לשלוש פעמים

בנוסף מומלץ לקחת:

גינקו בילובה 120-240 מ"ג מחולק לשלוש פעמים, ממיצוי סטנדרטי המכיל 24% פלבונואידים ו-6% טרפנים.

ויטמין E 400 יחידות ליום

ויטמין C 1000 מ"ג ליום

אוכמניות כוס אחת של פירות או מיץ מהפרי ליום

סלק, חצי כוס פעם ביומיים

מקורות

1. Abascal K. Yarnell E. Alzheimer’s Disease, A Botanical Treatment Plan. Alternative and Complementary Therapies 2004 April: 67-72.

2. Schultz V. Ginkgo extract or cholinesterase inhibitors in patients with dementia: What clinical trials and guidelines fail to consider. Phytomed. 2003, 10 (suppl IV): 74-79.

3. Birks J. Grimley E. Van Dongen M. Ginkgo biloba for cognitive impairment and dementia. Cochrane Database Syst Rev. 2002:4:CD003120.

4. Ganguli M. Chandra V. Kamboh MI. et al. Apolipoprotein E polymorphism and Alzheimer disease: The Indo-U.S. cross-nutritional dementia study. Arch. Neurol. 2000, 57: 824-830.

5. Breitner JCS. Welsh KA. Helms MJ. et al. Delayed onset of Alzheimer’s disease with nonsteroidal anti-inflammatory and histamine H2 blocking drugs. Neurobiol. Aging 1995, 16: 523-530.

6. Chainani-Wu N. Safety and anti inflammatory activity of curcumin: A component of turmeric (Curcuma longa) J. Altern. Compement Med. 2003, 9: 161-168.

7. Lim GP. Chu T. Yang F. et al. The curry spice curcumin reduces oxidative damage and amyloid pathology in an Alzheimer transgenic mouse. J. Neurosci 2001, 21: 8370-8377.

8. Yarnel E. Abascal K. Hooper CG. Clinical Botanical Medicine. Larchmont NY: Mary Ann. Liebert, Inc. 2003.

9. Akhondzadeh S. Noroozian M. Mohammadi M. et al. Melissa officinalis extract in the treatment of patients with mild to moderate Alzheimer’s diseae: A double blind, randomized, placebo controlled trial. J. Neurol. Neurosurg Psychiatry, 2003, 74; 863-866.

10. Ballard CG. O’Brien JT. Reichelt K. Perry EK. Aromatherapy as a safe and effective treatment for the management of agitation in severe dementia: The results of a double blind, placebo-controlled trial with Melissa. J. Clin. Psychology, 2002, 63: 553-558.

11. Perry NSL. Bollen C. Perry EK. Ballard C. Salvia for dementia therapy: Review of pharmacological activity and pilot tolerability clinical trial. Pharmacol. Biochem. Behav. 2003, 75: 651-659.

12. Tildesley NTJ. Kennedy DO. Perry EK. et al. Salvia lavendufolia (Spanish sage) enhances memory in healthy young volunteers. Pharmacol. Biochem. Behav. 2003, 75: 669-674.

13. Akhondzadeh S. Noroozian M. Mohammadi M. et al. Salvia officinalis extract in the treatment of patients with mild to moderate Alzheimer’s disease: A double blind, randomized and placebo-controlled trial. J. Clin. Pharm. Ther. 2003, 28: 53-59.

14. Moss M. Cook J. Wesnes K. Duckett P. Aromas of rosemary and lavender essential oils differentially affect cognition and mood in healthy adults. Int. J. Neurosci 2003, 113: 15-38.

15. Abascal K. Yarnell E. Increasing vitality with adaptogens: Multifaceted herbs for treating physical and mental stress. Altern. Complement Ther. 2003, 9: 54-60.

לחזרה לחנות

מחקר ישראלי על יעילות של טיפות אוזניים מצמחי מרפא

טיפות אוזניים מצמחי מרפא - בקבוצה א' ו-ב' התקבלה ביום השני ירידה בעוצמת הכאב מ-8.53 עד 0.56, 30 דקות לאחר הטיפול. זוהי ירידה של 93.4% >

חוקרים מאוניברסיטת תל- אביב, בשיתוף עם בית החולים וולפסון, ערכו מחקר בו הישוו טיפול בדלקת האוזן התיכונה עם טיפות אוזניים מצמחי מרפא לעומת טיפול עם טיפות אוזניים סטנדרטיות (1). במחקר השתתפו 171 ילדים בגיל 5-18 שנים, שאובחנה אצלם דלקת של האוזן התיכונה. הם חולקו ל-4 קבוצות וקבלו טיפול במשך שלושה ימים. קבוצה א' קבלה טיפות אוזניים מצמחי מרפא (M. Pharm Co פתח תקוה), 5 טיפות שלוש פעמים ביום. הטיפות כללו מיצויים של: Calendula officinalis 28% צפורני חתול פרחים, 30% Hypericum perforatum פרע מחורר נוף הצמח, 25% Vebascum tapsus בוצין פרחים, 10% Allium sativum שמן אתרי 0.05% בשמן זית, 5.0% Lavandula angustifolia לבנדר פרחים, 2.0% ויטמין E כל הצמחים בתוך שמן זית. קבוצה ב' קבלה את טיפות האוזניים הצמחיות בשילוב עם amoxicillin 80 מ"ג ל-ק"ג מחולק ל-3 פעמים. קבוצה ג' קבלה טיפות משככות כאב amethocaine and phenazone בגליצרין, 5 טיפות שלוש פעמים ביום. קבוצה ד' קבלה אותן טיפות משככות כאב בשילוב עם amoxicillin 5 טיפות שלוש פעמים ביום. עוצמת הכאב נמדדה על ידי מכשיר מודד כאב עם סקלה מ-1 עד 10, ועל ידי דיווח של המטופלים. המדידות נעשו לפני הטיפול עם טיפות אוזניים ו-15-30 דקות אחרי. בקבוצה א' ו-ב' התקבלה ביום השני ירידה בעוצמת הכאב מ-8.53 עד 0.56, 30 דקות לאחר הטיפול. זוהי ירידה של 93.4%. בקבוצה ג' ו-ד' שקבלו טיפות סטנדרטיות התקבלה ביום השני ירידה מ-8.44 ל-1.61, ירידה של 80.9%. ביום השלישי התקבלו ירידה בכאב של 95.9% בקבוצה א' 90.9% בקבוצה ב', 84% בקבוצה ג' 77.8% בקבוצה ד'. זהו מחקר שני שנערך על ידי קבוצת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ביחד עם בי"ח וולפסון, על היעילות בטיפול בדלקת אוזניים עם טיפות מצמחי מרפא. במחקר הראשון השתמשו בטיפות אוזניים דומות בלי הלבנדר (2).

במחקר הנוכחי הם בדקו את יעילות הטיפול עם תרופה אנטי ביוטית amoxicillin. הם מצאו שהוספת האנטיביוטיקה לא הוסיפה ליעילות הטיפול. הם לא בדקו את הטיפול עם אנטיביוטיקה בלבד ללא הטיפות הצמחיות. הם גם לא נתנו תוצאות בדיקה של רופא אוזניים בניגוד למחקר הראשון (3). החוקרים מסיקים שהטיפות הצמחיות יעילות לפחות כמו, ואף יותר מהטיפול הסטנדרטי בדלקת האוזן התיכונה.

מקורות

1. Sarrell EM. Cohen HA. Kahan E. Naturopathic treatment for ear pain in children. Pediatrics, 2003, 111:e574-579.

2. Sarrell EM. Mandelberg A. Cohen HA. Efficacy of naturopathic extracts in the management of ear pain associated with acute otitis media. Arch. Pediatr. Adolesc. Med. 2001, 155; 796-799.

3. Brown D. Herbal ear drops effectively treat ear pain associated with acute otitis media. HerbalGram 2002, 54: 23-24.

חזרה לחנות

טיפול בנוזלים באוזן הפנימית עם Aescin ו-Troxerutin

טיפול בנוזלים באוזן - Aescin הוא תערובת של כ-30 ספונינים המבודד מהזרעים של הצמח ערמונית הסוסים, Aesculus hippocastanum. משתמשים בו במקרים של

דליפה של נוזלים באוזן הפנימית היא בעיה נפוצה בעיקר אצל ילדים אך לא רק. היא עלולה לגרום לירידה בשמיעה. נערך מחקר על שימוש ב-aescin ו-troxerutin בלקיחה פנימית לטיפול בדליפת נוזלים באוזן.

Aescin הוא תערובת של כ-30 ספונינים המבודד מהזרעים של הצמח ערמונית הסוסים, Aesculus hippocastanum. משתמשים בו במקרים של אי ספיקת זרימת דם בורידים. ל-aescin יש פעילות אנטי דלקתית, והוא פעיל נגד בצקות מקומיות.

Troxerutin הוא נגזרת של רוטין ומשתמשים בו לטיפול בנוזלים באוזן, ולאי ספיקה בורידים. יש לו פעילות אנטי אוקסידנטית, והוא מחזק נימי דם.

לצרוף של aescin עם troxerutin יש השפעה סינרגיסטית. נערך מחקר קליני שבדק שילוב של שני התכשירים לטיפול בנוזלים באוזן. נבדקה קבוצה של מטופלים מול קבוצת ביקורת. המטופלים קבלו חמש קפסולות ליום של 25 מ"ג aescin ו-450 מ"ג troxerutin. הם קבלו בסה"כ 450 מ"ג ליום של aescin ו-2250 מ"ג של troxerutin. קבוצת המטופלים כללה 68 משתתפים, נשים (36) וגברים (32). המחקר נמשך 40-44 יום. אצל 70% מהמטופלים התקבל שיפור בשמיעה, לעומת 16% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת. לא היו תופעות לוואי שליליות אצל המשתתפים. החוקרים הסיקו ששילוב של aescin ו-tiroxerutin ביחס 1:18 יעיל לטיפול בדליפת נוזלים באוזן הפנימית.

מקורות

Siegers CP. Syed Ali S. Tegtmeier M. Aescin and troxerutin as a successful combination for the treatment of inner ear perfusion disturbances. Phytomed. 2008, 15: 160-163.

חזרה לחנות

מסיסות ופולריות של מרכיבים צמחיים

מסיסות ופולריות של מרכיבים צמחיים - כורכומין וג'ינג'רול: נמסים בריכוז גבוה של אלכוהול ובשמןסטילבנואידים, כגון, resveratrol, נמסים בתמיסות

מסיסות של מרכיבים נקבעת על ידי כמה גורמים. הפולריות של החומר היא גורם חשוב, אבל לא יחידי. המשקל המולקולרי, מצב המרכיב שרוצים להמיס, אם הוא חופשי או קשור למולקולה אחרת, כגון, סוכר, אם הוא קשור כקומפלקס עם חומר אחר, אם הוא מחומצן או מחוזר, אם הוא מיונן, ומה ה-pH של התמיסה.

בנוסף, אנו מנסים להמיס מרכיבים מתוך הסביבה השלימה שהם נמצאים בה, מתוך הצמח. הם כמובן אינם מצויים בצמח כמרכיבים נקיים ומבודדים. הסביבה משפיעה עליהם, והיא תשפיע גם על מסיסותם. ב- Index Merck ניתן למצוא נתונים על מסיסות של רוב המרכיבים הכימיים. אבל הנתונים מתייחסים לחומרים מנוקים, ויש להניח שהם יהיו שונים כאשר אותם המרכיבים מצויים בתוך הצמח, בקשר עם מרכיבים אחרים.

באופן כללי מרכיבים פולריים נמסים בממיסים פולריים, ומרכיבים שאינם פולריים מסיסים בתוך ממיסים בלתי פולריים. ממיסים הדומים זה לזה בפולריות שלהם יתערבבו בקלות זה עם זה, כמו המים והאלכוהול, ואילו חומרים השונים בפולריות לא יתערבבו ביניהם כמו המים והשמן. הם יוכלו להתערבב רק בנוכחות מחליב.

המים הם הממיס הפולרי ביותר מכל הממיסים שאנו משתמשים בהם כדי למצות צמחי מרפא. כדי למדוד את הפולריות היחסית של ממיסים שונים נתנו למים ערך יחסי 1, ומשווים את שאר הממיסים הנפוצים למים, כמפורט בטבלה.

פולריות יחסית של ממיסים נפוצים

ממיס פולריות יחסית

מים 1.00

גליצרין 0.81

כוהל אתילי 0.65

חומצת חומץ 0.65

אצטון 0.35

אתיל אצטט 0.23

דיאתיל אתר 0.11

הקסאן 0.0009

שמן זית 0

הגליצרין דומה בפולריות שלו למים והוא ממיס מרכיבים הנמסים במים. החומץ כמעט זהה בפולריות שלו למים, כי החומץ מכיל 5% של חומצת חומץ בתוך מים. אצטון, אתיל אצטט והקסאן הם ממיסים שמרבים להשתמש בהם בתעשייה למיצוי מרכיבים בלתי פולריים מצמחי מרפא. דיאתיל אתר הוא ממיס יעיל מאד, אבל ממעטים להשתמש בו כי הוא מתפוצץ בקלות. שמן זית בעל פולריות 0 מוצג בטבלה כדוגמא לשמנים אחרים, כגון, שקדים, בוטנים, קוקוס, דלק, שומשום.

גורמים נוספים המשפיעים על מסיסות של חומרים.

משקל מולקולרי: מולקולות קטנות נמסות בדרך כלל בקלות, לעומת מולקולות בעלות משקל מולקולרי גבוה.

קישור לסוכרים: גליקוזיד הוא כל מולקולה הקשורה ליחידות של סוכר. מכיוון שהסוכרים נמסים במים הם מגדילים את הפולריות של המרכיבים שמתקשרים אליהם, ומגבירים את מסיסותם במים. כנראה שזו אחת הסיבות לכך שמרכיבים רבים בצמח מתחברים לסוכרים. הם הופכים למסיסים במים, ויכולים לנוע בקלות בתוך מוהל הצמח. מרכיבים הנוצרים בעלים בתהליך הפוטוסינתיזה נישאים אל השורש, הפקעת או אל מקומות אגירה אחרים.

קוורצטין רוטין

לדוגמא, הרוטין הוא אחד הגליקוזידים של הקוורצטין. מסיסותו במים גבוהה בהרבה משל הקוורצטין.

תלות ב-pH : מולקולות יכולות להיות מיוננות או בלתי מיוננות לפי ה-pH של הסביבה. כשהמולקולות מיוננות המסיסות שלהן עולה.

באופן כלל אלקלואידים ואמינים יותר מסיסים במים בסביבה חומצית, כי הם יהיו קטיונים. פלבונואידים וחומצות אורגניות יותר מסיסים בסביבה בסיסית, כי הם יהיו אניונים.

טמפרטורה: המסיסות של רוב המרכיבים גדולה יותר במים חמים. החום מוסיף למולקולות אנרגיה קינטית, אנרגיה של תנועה. המסיסות של אלקלואידים קשי תמס עולה כאשר מרתיחים את הצמח. שמנים נדיפים שמסיסותם במים קטנה מאד, נמסים בקיטור.

יוצאי דופן הם המרכיבים הריריים שנמסים היטב במים קרים או פושרים, אבל מתקשרים ביניהם בחימום ויוצרים מבנה של ג'ל.

פולריות ומסיסות של מרכיבים

נתונים כלליים על מסיסות של מרכיבים. יש יוצאים מן הכלל.

פחמימות

הפחמימות הן בדרך כלל פולריות ונמסות במים. הן שוקעות בתמיסות שיש בהן ריכוזים גבוהים של אלכוהול, ובדרך כלל אינן נמסות בשמנים.מונוסכרידים, כגון, גלוקוז, פרוקטוז, קסילוז : נמסים היטב במים

דיסכרידים, כגון, סוכרוז, מלטוז: נמסים היטב במיםאוליגוסכרידים, כגון, אינולין, FOS: נמסים במים, במיוחד במים חמים

הטרופוליסכרידים, כגון, מוצילג, גומי: נמסים במים, במיוחד במים קריםהומופוליסכרידים, כגון, עמילן נמס במים חמים, צלולוז אינו נמס במיםסיבים תזונתיים, ישנם מסיסים, כגון, פקטין, המיצלולוזה ובלתי מסיסים, כגון, ליגנין, צלולוז

חומצות אורגניות שהן נגזרות של פחמימות, כגון, חומצה ציטרית, פורמית, אסקורבית: בדרך כלל נמסות במים

פחמימות נשארות מסיסות במים בריכוזים נמוכים של אלכוהול (עד 30%) וכן בגליצרין. הן שוקעות בריכוזים גבוהים ש אלכוהול. טאנינים עלולים להתקשר לפחמימות ולהשקיע אותן.

שומנים

חומרים שומניים נמסים היטב בשמנים ובתמיסות של מים עם אלכוהול.חומצות שומניות, כגון, EPA, PUFA, DHA נמסות בשמן, נמסות מעט באלכוהולטריגליצרידים, שמנים כגון, שמן זית, שקדים, פשתן, חמניות : נמסים מעט באלכוהול , אינם נמסים במים, ממיסים מרכיבים רבים, כגון, פוספוליפידים: לציטין, פוספטידילכולין

שעוות, כגון, דונג דבורים: נמסים אחרי שמתיכים אותם בשמן חם, אבל לא בשמן קרAlkamides: נמסים בתערובת של מים עם אלכוהול בריכוז 40-60%Unsaponifiable matter: זהו מושג המתייחס לחומרים הנמסים בשמן, שאינם חומצות שומניות או טריגליצרידים. המשמעות המילולית היא חומר שאינו נהפך לסבון, כולל ויטמינים הנמסים בשמן, פיטוסטרולים, טרפנואידים, קרוטנואידיםשמנים נדיפים מורכבים ממונוטרפנים, ססקויטרפנים, אלדהידים, קטונים ועוד. נמסים בתערובות המכילות ריכוז בינוני עד גבוה של אלכוהול, בשמנים, נמסים מעט במים חמים, נמסים בקיטור

חומצות אמינו ונגזרותיהן

תרכובות רבות בנויות מחומצות אמיניות. ההתייחסות כאן היא לאמינים, מתיל קסנתינים, גליקוזידים ציאנוגניים ותרכובות גפרית אורגניות.חומצות אמינו ב-pH נייטרלי הן צויטריונים. הן נמסות היטב במים ובד"כ ישארו בתמיסה בריכוז נמוך של אלכוהולנגזרות של חומצות אמינו המכילות גפרית, כגון, ajoene, סולפידים של שום, חרדל ומצליבים אחרים: נמסים בשמן, אליצין משום טרי נמס מעט במיםגליקוזידים ציאנוגניים, כגון, אמיגדלין, prunasin: נמסים במים, נמסים טוב יותר במים חמיםאמינים, כגון אלקלואידים, נמסים יותר טוב בתמיסות חומציות, כשאטום החנקן בעל מטען חיובי, מלחים של אמינים נמסים היטב במיםמתיל קסנתינים, כגון, קפאין נמסים טוב במים חמיםפפטידים נמסים היטב במים

חלבונים, נמסים מעט במים, המסיסות תלויה ב- pH

חלבונים ואנזימים עוברים דנטורציה באלכוהול, הם מתפרקים ומאבדים את המבנה המיוחד שלהם

טאנינים גדולים קושרים חלבונים ומשקיעים אותם

תרכובות פנוליות

התרכובות הפנוליות שונות בהרבה זו מזו. רובן מופיעות כגליקוזידים או כאגליקון. הגליקוזידים בד"כ נמסים טוב במים. התרכובות שמסיסותן במים נמוכה בד"כ נמסות באלכוהול. הפוליפנולים הקטנים נמסים טוב יותר מאשר הגדולים. ב-pH גבוה יותר יש בד"כ קבוצות OH מיוננות וזה מגביר את המסיסות שלהן. חומצות פנוליות: המסיסות משתנה עם המבנה וה-pH

קומרינים: גליקוזידים של קומרינים נמסים במים ובאלכוהול, ללא קישור לסוכר הקומרינים פחות מסיסים

Lignans: נמסים באצטון-מים

נגזרות של פנילפרופנואידים, כגון, כורכומין וג'ינג'רול: נמסים בריכוז גבוה של אלכוהול ובשמן

סטילבנואידים, כגון, resveratrol, נמסים בתמיסות כוהליות, כולל ביין

Xanthones נמסים בריכוזים גבוהים של אלכוהול ובשמן

פלבונואידים: מסיסות משתנה, פלבונואידים רבים נמסים במים ובריכוזים נמוכים של אלכוהול

אנתוציאנינים: הגליקוזידים נמסים במים ובריכוזים נמוכים של אלכוהול, אלה שאינם קשורים לסוכר מסיסים פחות

פרואנתוציאנינים אוליגומרים: נמסים במים חמים ובריכוזים בינוניים של אלכוהול

טאינינים: בעלי משקל מולקולרי נמוך נמסים במים חמים ובריכוזים בינוניים של אלכוהול. טאנינים גדולים אינם נמסים במים ובאלכוהול

איזופלבונואידים: נמסים בתמיסות אלכוהוליות. הגליקוזידים יותר מסיסים מהתרכובות שאינן קשורות לסוכר

Chromones כגון קיילין המצוי באמיתה הקייצית, נמסים במים חמים ובאלכוהול

קינונים, כגון, אנתרקינונים: רובם נמסים במים חמים ובריכוזים נמוכים עד בינוניים של אלכוהול. ישנם כאלה, כגון, ההיפריצין שמסיסים בשמן

רזינים פנוליים, בדומה לאלה המצויים בניצנים של הצפצפה: נמסים בריכוזים גבוהים של אלכוהול ובשמן

טרפנואידים

באופן כללי הטרפנואידים נמסים בשמן ובריכוז גבוה של אלכוהול. ספונינים טריטרפניים וסטרואידליים נמסים במים ובשמן, הודות לפולריות הנמוכה של השלד הטרפנואידי, והפולריות הגבוהה של קבוצות הסוכר.

הטרפנואידים הקטנים, כגון אלה המצויים בשמנים הנדיפים נמסים מעט מאד במים, נמסים טוב באדי מים חמים, בשמן ובריכוז בינוני עד גבוה של אלכוהול. מונוטרפנים וססקויטרפנים נכללים בין הטרפנים הקטנים.

הטרפנים הגדולים יותר אינם נדיפים. הם נמסים בשמן, בממיסים בלתי פולריים אחרים ובריכוז גבוה של אלכוהול. הטרפנים הגדולים כוללים דיטרפנים, טריטרפנים וקרוטנואידים.

החלק הלא סוכרי של הספונינים הטריטרפנים, הנקרא ספוג'נין, אינו נמס במים, אבל הגליקוזיד נמס טוב במים ומייצר קצף.

סטרואידים

הסטרואידים הצמחיים הם בעלי פולריות נמוכה, והם נמסים בשמן ובממיסים בלתי פולריים. כשהם קשורים ליחידות סוכר, כגון ספונינים סטרואידיים הם מסיסים במים.

פיטוסטרולים, כגון, סטיגמה-סטרול, בטא-סיטוסטרול, הם אנלוגים לכולסטרול. הם נמסים בשמן ובריכוזים גבוהים של אלכוהול.

גליקוזידים קרדיאליים נמסים מעט במים, ונמסים יותר טוב באלכוהול מהול.

אלקלואידים מושפעים במסיסות שלהם מה-pH של הממיס. בסביבה אלקלית הם נמסים בשמן, ובסביבה חומצית הם נמסים יותר במים. רובם נמסים בריכוז בינוני וגבוה של אלכוהול.

מקור התמונה

חזרה לחנות

השפעת התזונה על תפקוד המוח

תזונה ותפקוד המוח - יש חשיבות רבה לחומצות אומגה 3 EPA ו-DHA, וכן לחומצות אומגה 6 גמא-חומצה לינולנית, במקרים של הפרעות קשב, דכאון וסכיזופרניה

אחד הנושאים החשובים שנחקרים בשנים האחרונות הוא השפעת המרכיבים הכימיים הבונים את האדם על תפקוד המוח ועל ההתנהגות (1).

פגיעה באיזון של הכימיקלים במוח משפיעה על התנהגות הילד, האדם הבוגר והמזדקן (1,2).

פעילות תקינה של מערכת העצבים המרכזית תלויה בייצור המתווכים העצביים. הם נוצרים במוח מחומצות אמיניות, ויטמינים, מינרלים ומרכיבים נוספים שמקורם במזון.

הנחושת, לדוגמא, ממלאת תפקיד בהפיכת דופמין לנוראדרנלין (3), אבץ דרוש לייצור של GABA (4), הוא מהווה מרכיב של אנזימים רבים ומשפיע על ייצור של חלבונים ועל המטבוליזם של פחמימות. ויטמין B6 הכרחי לייצור סרוטונין, דופמין, GABA ונוראדרנלין (5), פולאט דרוש לייצור של קטכול אמינים (6).

גורמים גנטיים וסביבתיים משפיעים על עיבוד וספיגת המזון, ואנשים שאוכלים מזון זהה סופגים את המרכיבים ומעבדים אותם בצורה שונה. אצל רוב בני האדם מתקבל חוסר של מרכיבים מסוימים ועודף של אחרים.

דר' William Walsh, שחוקר את נושא המזון והשפעתו על המוח ב-30 השנים האחרונות טוען, שאחרי שהוא בדק למעלה מ-10.000 איש הוא משוכנע שהנזק הגדול נגרם לגוף מהמרכיבים שנאגרים בעודף הרבה יותר מאלה המצויים בחוסר (1). תוספי המזון, שנמכרים בצורה חופשית בכל מקום, ונלקחים כאילו הם בטוחים לשימוש ואין בהם סיכון, עלולים להשפיע בצורה שלילית אם הם מצויים בעודף אצל האדם שמשתמש בהם. חשוב שאדם ידע מה דרוש לו ומה מתאים בשבילו באופן אישי בתקופה מסוימת. האם הוא צריך לקחת תוספים, או ההיפך מוטב שינקה וירוקן במקום להוסיף.

המקור של הפרעות רבות במתווכים העצביים הוא גנטי, וקשור לספיגה, מטבוליזם ואחסון של מרכיבים חשובים. ניתן לתקן אותם על ידי התזונה שהיא המקור למרכיבים הבונים את המתווכים של מערכת העצבים. לימוד השימוש בתזונה לתיקון הביוכימיה של מערכת העצבים יחסוך שימוש בתרופות פסיכיאטריות שיש להן תופעות לוואי קשות.

חוסר איזון כימי, השפעה התנהגותית וטיפול

נערך מחקר על 207 מטופלים, שאובחנו אצלם בעיות התנהגותיות, כגון, קשיים בריכוז, התנהגות פרועה, קשיים בחברה, הפרעות קשב ובעיות אחרות (1). גיל המשתתפים היה בין שלוש ל-55, עם ממוצע של 11.5.

למשתתפים נעשו בדיקות דם, שתן ושיער על ידי מעבדות מוכרות. בדיקות הדם כללו בדיקות רבות שאינן נעשות באופן רוטיני, כגון, בדיקה של מתכות, היסטמין ואחרות. בשתן נבדקו בנוסף לבדיקות הרגילות הריכוז של krytopyrroles.

אצל כל אחד מהמשתתפים מצאו חוסר איזון לפחות באחד או שניים מהמרכיבים שנבדקו. הטיפול היה אישי, עם נסיון לאזן את הכימיקלים של כל אחד מהמשתתפים (7). המימצאים הנפוצים ביותר מפורטים להלן.

יחס גבוה בין נחושת לאבץ

אצל 75.4% מהמשתתפים מצאו רמה גבוהה של נחושת בסרום ורמה נמוכה יחסית של אבץ (8).

ההפרעות ההתנהגותיות הקשורות למימצא זה כוללות התפרצויות של כעס, הפרעות קשב והיפראקטיביות (9). הטיפול היה עם אבץ, ציסטאין, מנגן, ויטמין B6, ויטמין C, ויטמין E.

Overmethylation

אצל 29.5% מהמשתתפים מצאו ריכוז נמוך של היסטמין בדם, יחס גבוה בין מתיל לפולאט ורמה גבוהה של קטכול אמינים. כשיש ריכוז גבוה של קבוצות מתיליות, CH3, עולה הריכוז של דופמין, נור-אדרנלין וסרוטונין. התופעות הקשורות הן חרדה, פראנויה, דכאון, חוסר הישגיות ביחד עם רגישות למזון, ריכוז הפולאט נמוך וריכוז הנחושת גבוה (10).

הטיפול כלל הוספת חומצה פולית, cobalamine, ויטמין B3.

Undermethylation

אצל 37.7% מהמשתתפים היה מצב של תת-מתילציה. הביטוי הוא ריכוז גבוה של היסטמין בדם, ריכוז נמוך של סרוטונין, ריכוז נמוך של קטכול אמינים, ריכוז גבוה של חומצה פולית, ריכוז נמוך של מגנזיום, סידן ומתיונין. התופעות הקשורות הן דכאון, אלרגיות עונתיות, נטייה לכפייתיות וליבידו גבוה (10). הטיפול כולל הוספת מתיונין, סידן, מגנזיום, ויטמין D.

היפריקום מחורר וקאוה יביאו תועלת למטופלים אלה.

בעיות ב-pyrrole, pyroluria

אצל 32.9% מהמשתתפים מצאו pyroluria. המימצא הוא רמה גבוהה של kryptopyrroles בשתן. זוהי הפרעה תורשתית מולדת המתבטאת בפגיעה בכימיה של ה-pyrrole, אבל יכל להופיע גם במצבים של חשיפה למתכות כבדות, כימיקלים רעילים ומצבים הגורמים לסטרס חמצוני. Pyroluria הוא מצב המתגלה בהפרעות התנהגותיות ורגשיות רבות.

במצב זה יש חוסר חמור של ויטמין B6, של אבץ ושל חומצה ארכידונית. פירולים מסוימים הנקראים kryptopyrroles קושרים ויטמין B6, ואחר כך אבץ, וגורמים לירידה החדה בריכוז שלהם בדם.

התופעות הקשורות חוסר שליטה במצב של סטרס, קושי להתגבר על מצבי לחץ, התפרצות של כעס, שינויים במצב הרוח, חולים לעתים קרובות במחלות זיהומיות (1,8,11).

הטיפול הוא הוספת ויטמין B6, אבץ, ויטמין E, ויטמין C.

Pyrroles

הפירול הוא תרכובת הבנויה מטבעת מחומשת. pyrrole הפירולים הם חלק ממולקולות גדולות יותר, כגון, porphyrins של ה-heme, chlorines של הכלורופיל ו-porphyrinogens. האלקליות שלהם נמוכה מאד בהשוואה לאמינים.

אחת התופעות המשותפות להפרעות התנהגותיות ורגשיות רבות היא pyroluria שמגלים בשתן.

Pyroluria

היא הפרעה מולדת בכימיה של pyrrole. מוצאים בשתן מרכיבים הנקראים kryptopyrroles שהמשמעות המילולית היא פירולים נסתרים. הם התגלו לראשונה בשנת 1960 בבדיקת שתן של מטופל עם סכיזופרניה. נבדקו מאז אלפי חולים בסכיזופרניה לנוכחות של kryptopyrrole. התוצאות היו מפתיעות. היה יחס ברור ומשמעותי בין ריכוזים גבוהים של kryptopyrrole בשתן והופעת סימפטומים של סכיזופרניה.

Kryptopyrrole קושרים ויטמין B6 ואבץ, והתוצאה היא ירידה חדה במרכיבים אלה. התופעות הקשורות כוללות התפרצויות של זעם, חוסר שקט, ירידה בזכרון הקצר, פגיעה בתפקוד המוח, פגיעה בתפקוד של מערכת החיסון.

ריכוז גבוה של מתכות כבדות

ריכוז גבוה של עופרת, קדמיום ומתכות רעילות אחרות נמצא אצל 17.9% מהמשתתפים.

מצב זה קשור עם הפרעות בהתנהגות, הפרעות קשב והישגיות נמוכה בלימודים (12).

הטיפול כלל הוספת ויטמין B6, אבץ, ויטמין E, ויטמין C.

ריכוז נמוך של גלוקוז

אצל 30.4% מהמשתתפים היה ריכוז נמוך של גלוקוז בדם. זוהי החמרה של מצב המטופל. הביטוי עלול להיות סחרחורת, חוסר שקט, תשוקה לדברים מתוקים, רעד, קושי להתרכז.

הטיפול כולל תוספת של כרום, מנגן, טיפול תזונתי שכולל המלצה לאכול כמה ארוחות קטנות של פחמימות מורכבות וחלבון.

חוסר ספיגה

אצל 15.5% מהמשתתפים היתה תופעה של חוסר ספיגה, שהתבטאה ברמות נמוכות של חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים. ישנם כמה סוגים של חוסר ספיגה, כגון, חומציות נמוכה בקיבה, עיכול בלתי מושלם במעי הדק, קנדידה, הפרעות בוילי הקטנים במעי הדק שמשם נספג המזון המעוכל אל הדם.

התופעות הקשורות הן חוסר שקט, אימפולסיביות, תת-הישגיות (1,13). הטיפול משתנה לפי הבעיה של חוסר הספיגה.

חומצות שומניות חיוניות

השומן מהווה 20% מהמשקל היבש של המוח. לחומצות השומניות יש תפקיד חשוב במוח. המיילין מיוצר מהחומצות השומניות. יש חשיבות רבה לחומצות אומגה 3 EPA ו-DHA, וכן לחומצות אומגה 6 גמא-חומצה לינולנית, במקרים של הפרעות קשב, דכאון וסכיזופרניה (14)הטיפול הוא הוספת חומצות שומניות אומגה 3 ואומגה 6. לסיכום, רק 50% מהמשתתפים סיימו את כל הטיפול. אלה שהפסיקו לא עמדו בדרישות של לקיחת התוספים וויתור על דברים אחרים.

מבין המשתתפים שסיימו את הטיפול היה שיפור בבעיות השונות אצל 92% מהמשתתפים שמתחת לגיל 14, ו-79% מהמשתתפים המבוגרים יותר. לא היה הבדל בין הגברים והנשים.

הקושי העיקרי הוא במשמעת העצמית של האנשים ובנכונות לעמוד בדרישות של הטיפול. המזון ממלא תפקיד חשוב כאבני בניין הבונים את מערכת העצבים. יש חשיבות רבה לתזונה של האשה בהריון, ולחומצות השומן שהיא מספקת לבניית מערכת העצבים של העובר. ניתן לתקן חוסר גנטי על ידי תזונה ואורח חיים מתאימים.

המזון שמקבלים הילדים משפיע על ההתנהגות וכושר הריכוז והלימוד שלהם. חשוב להמנע ממזון שאינו מתאים באופן אישי. הראו שרגישות לגלוטן נפוצה באוכלוסיה הרבה מעבר לביטוי שלה כמחלת צליאק. ארוחת בוקר הכוללת דגנים מתוקים בתוך חלב קר היא אחת הסיבות לקשיים של הילד להתרכז בלימודים.

הרגישות לגלוטן עלולה לגרום לירידה בזרימת הדם אל המוח, דלקת במוח, בעיות התנהגותיות, הפרעות קשב, כאב ראש כרוני, ניוון של תאי עצב.

כל מזון שאינו מתאים לאדם מסוים עלול לגרום לתופעות אלה, ולהוביל בהמשך להתפתחות של טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון או אלצהיימר.

מקורות

1.Walsh JW. Glab LB. Haakenson ML Reduced violent behavior following biochemical therapy, Biology and Behavior, 2004, 82: 835-839.

2. Gesch C. Hammond S. Eves A. Crowder M. Influence of supplementary vitamins, minerals, and essential fatty acids on the antisocial behaviour of young adult prisoners: randomized, placebo-controlled trial. Br. J. Psychol. 2002, 181: 22-28.

3. Klinman JP. Brenner M. Role of copper and catalytic mechanism in the copper monooxyganase, dopamine beta-hydrogenase (DBH). In: King TE.Masson HS. Morrison M. editors. Oxidases and related redox systems. New York: Alan R. Liss, 1988, p. 227-248.

4. Prasad AS. Biochemistry of zinc. Biochemistry of the elements, Vol. 11 Plenum Press 1993, p. 153-164.

5. Dakshinamurti K. et al. Neurobiology of pyridoxine, Vitamin B-6. Annal of the New York Acad. of Sci. 2000, 585: 128-144.

6. Alpert JE. Fava M. Nutrition and depression: the role of folate. Nutr. Rev. 1997, 55(5): 145-149.

7. Pfeiffer C. Nutrition and mental illness. Rochester (VT): Healing Arts Press, 1987, p. 93-103.

8. Pfeiffer C. Audette L. Pyrolutia, zinc and B-6 deficiencies. Int. Clin. Nutr. Rev. 1988:8 (30): 107-110.

9. Pfeiffer C. Live V. A study of zinc defieciency and copper excess in the schizophrenias. Int. Rev. Neurobiol. 1972, 72: 141.

10. Walsh WJ. Rehman F. Methylation syndromes in menthal illness. Abstract, Neuroscience Society, New Otleans: Nov. 1997.

11. Irvine D. Bayne W. Miyashita H. Identification of kryptopyrrole in human urine and its relation to psychosis. Nature 1969, 224:811-813.

12.Needleman H. The persistent threat of lead; a singular opportunity , Am. J. Public Health, 1989, 79: 643-645.

13. Benton D. et al. Vitamin supplementation for one year improves mood. Neuropsychobiology 1996, 32: 98-105.14. Walsh WJ. Nutrients help alleviate menthal symptoms, Well Being Journal, 2002, 11:4-6

חזרה לחנות