צ'ימפילה – Chimaphila umbellata

צ'ימפילה - רפואה מסורתית: האינדיאנים השתמשו בצמח כאנטי רוימטי. הרופאים האקלקטיים ראו אותו כאסטרינג'נט, והשתמשו בו לטיפול בבעיות דרכי השתן >

צ'ימפילה
שם מקומי: Pipsissewa
משפחה: Ericaceae אברשיים
תאור בוטני: גדל באירופה, אסיה, סיביר, צפון ודרום אמריקה. השם Pipsissewa ניתן לו על ידי האינדיאנים של מזרח אמריקה.
שם הסוג Chimaphila מקורו ביוונית, ומשמעותו אהבת חורף. זהו צמח קטן רב-שנתי, ירוק-עד, הגדל באזורים הממוזגים של ארה"ב וקנדה. הוא מגיע לגובה של 25 ס"מ.

חלקי צמח בשימוש: העלים היבשים או הצמח השלם.

רפואה מסורתית: האינדיאנים השתמשו בצמח כאנטי רוימטי. הרופאים האקלקטיים ראו אותו כאסטרינג'נט, והשתמשו בו לטיפול בבעיות של דרכי השתן. הם ראו אותו כמתאים למקרים של הטלת שתן תכופה ביום ובלילה, לטיפול בדלקות וכאבים ולאבנים בדרכי השתן. השתמשו בצמח גם כמחזק של מערכת העיכול. השימוש היה בדרך כלל כחליטה. מאוחר יותר העדיפו להרתיח ולנדף את המים. לקחו מהמירתח המרוכז 5-20 טיפות כל 2-4 שעות. הרופאים האקלקטים טענו שהצמח נעשה פעיל וחזק יותר לאחר כמה חודשים. השאירו את הצמח ששה חודשים, והנוזל נעשה ג'לטיני.

מרכיבים: גליקוזידים הידרוקינונים, בעיקר isohomoarbutin, homoarbutin נגזרות של נפתוקינון, chimaphilin שהוא 2,7-dimethyl-1,4-naphthquinone

פלבנואידים, כולל avicularinו- 4-5% טאנינים

טריטרפן beta-amyrin.

פעילות: chimaphilin הוא חומר גבישי צהוב, הדומה במבנה שלו לויטמין K. הוא אנטי בקטריאלי ואנטי פטרייתי. הוא מעכב S. aureus, קולי וקנדידה.

ה-chimaphilin עלול לגרום לדרמטיטיס.

מרכיב אנטי בקטריאלי נוסף הוא הארבוטין. הצמח הוא נוגד דלקת, כפי שהוכח במחקרים שנערכו בחיות. המרכיבים האנטי דלקתיים הם chimaphilin, חומצה אורסולית וחלק מהפלבנואידים.

התוויות: ציסטיטיס חריף וכרוני, רוימטיזם.

בשימוש חיצוני משתמשים בו לטיפול בפגעי עור שונים ולאבעבועות רוח.

התוויות נגד: אינו מתאים לשימוש ממושך בגלל תכולת ההידרוקינון שבו.

מינון: מיצוי נוזלי 1:1 באלכוהול 1-4 מ"ל ליום, חליטה 1-3 ג' ליום.
תכשיר הומיאופטי שמכינים מהצמח משמש לטיפול בדלקות כרוניות של דרכי השתן ובלוטת הערמונית.
המינון 5-10 טיפות או 5-10 גלובולים 1-3 פעמים ביום.
ספרות:

1. Brinker F. Chimphila, 2003 J. of American Herbalists Guild, 4:4-7.

2. Hausen BM. Schiedermair I. 1988, The sensitizing capacity of chimaphilin, a naturally- occurring quinine. Contact Dermatitis 19: 180-183.

3. Thomson RH. Naturally Occuring Quinones, 1971 2^nd Ed,. Academic Press, New York.

חזרה לחנות

ערבז סוככני – Centaurium erythraea

ערבז סוככני - רפואה מסורתית: לחוסר תיאבון, אנורקסיה, הפרעות בעיכול, למקרים של חוסר מיץ קיבה, או חוסר פפסין או חומציות נמוכה במיץ הקיבה >

ערבז סוככני

שם נרדף: Erythraea centarium

משפחה: ערבזיים, Gentianaceae

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח בפריחה

תאור בוטני: לסוג Centaurium משתייכים 40 מינים של צמחים חד-שנתיים ודו-שנתיים, לפעמים רב-שנתיים, הגדלים באזורים ממוזגים. הפרחים בצבע ורוד. C. erythraea גדל באירופה ובדרום-מערב אסיה.

מרכיבים: secoiridoid glucosides, בעיקר4-9% של swertiamarin, 0.3-0.9% gentiopicrin ו-gentiopicrin

sweroside. מקדם המרירות של מרכיבים אלה הוא 12.000 (1). שני אסטרים של sweroside אחראים לרוב המרירות של הצמח: centapicrinו- deacetylcentapicrin. השנים מצויים בריכוז נמוך בשחלות של הפרח. מקדם המרירות של centapicrin4.000.000 (2), ושל deacetylcentapicrin1.000.000 (3).

Xanthones: eustomin 0.04-0.06%(4) ו-demethl-eustomin0.03-0.04% (5).

חומצות פנוליות, קומרית, ונגזרות של חומצה צינמית, כגון, חומצה קפאית, פרולית וסינאפית, וכן נגזרות של חומצה בנזואית: ונילית וסירינגית (6).

טריטרפנים, כולל beta-amyrin, oleanolic acid oleanolic acid lactone (7).
אלקלואידים, בעיקר gentianine0.3% . flavonols, גליקוזידים של קורצטין ו-kaempferol (6) ופיטוסטרולים, כולל בטא-סיטוסטרול, סטיגמהסטרול, קמפסטרול.

פעילות: צמח מר וקר, מזרז של העיכול (8), נוגד דלקת עדין (9), מוריד חום (10).

מקדם המרירות של הצמח השלם הוא 2000 -10.000, בהשוואה לגנציאנה שהמקדם אצלו הוא 10.000-20.000.

התוויות: לחוסר תיאבון (11), אנורקסיה במיוחד אצל ילדים (12), הפרעות בעיכול, למקרים של חוסר מיץ קיבה, או חוסר פפסין או חומציות נמוכה במיץ הקיבה (12).

התוויות נגד: לא נמצאו

תופעות לוואי: לא נמצאו

אינטראקציות עם תרופות: אינן ידועות

הכנות ומינון: חליטה, 1-3ג' 3-4 פעמים ביום, טינקטורה 1:5 ב-40% אלכוהול 1-3 מ"ל שלוש פעמים ביום.

לשיפור העיכול יש לקחת את הצמח 20-30 ד' לפני הארוחה. יש ללגום באיטיות כדי לתת למרירות להמריץ את שחרור מיצי העיכול (12,13).

סטטוס: GSL באנגליה, מאושר לשימוש בצרפת ובגרמניה. בארה"ב משתמשים בצמח לתיבול משקאות אלכוהוליים.

מחקרים פרמקולוגיים בבני אדם

צמחים שהם tonic bitters כמו Cenaurium ואחרים מגבירים הפרשה של כל מיצי העיכול, כולל, רוק, מיץ קיבה, מיצים מהפנקריאס ומיצי המרה. הם מגבירים את התנועתיות והחומציות של מיץ הקיבה, על ידי סטימולציה התחלתית של הקולטנים למרירות שעל הלשון, וסטימולציה משנית כשהמרכיבים המרים מגיעים לקיבה.

כנראה שהמרכיבים המרים אינם מגבירים הפרשת מיצי עיכול במקרים שהרפלקסים הטבעיים גורמים להפרשה אופטימלית של כל מיצי העיכול (12,13).

ספרות.

1.Jankovic T. Krisic D. Savikin-Fodulivik K. et al. Comparative investigation of secoiridoid compounds of Centaurium erythraea grown in nature and cultivated in vitro. Pharm. Pharmacol. Lett. 1998, 8: 30-32.

2. van der Sluis WG. and Labadie RP. Secoiridoid glucoside occurring in Gentianaceae. Pharm. Weekblad 1978, 113: 21-32.

3. van der Sluis WG. and Labadie RP. Secoiridoids and Xanthones in the Genus Centaurium. Part III Decentapicrins A,B and C new m-hydroxybenzoyl esters of sweroside from Centaurium littorale. Planta Medica 1981, 41: 150-160.

4. Jankovic T. Krstic D. Savikin-Fodulivic K. et al. Xanthone compounds of Centaurium erythraea grown in nature and cultured in vitro. Pharm. Pharmacol. Lett. 2000 8: 23-25.

5. Schimmer O. and Mauthner H. Polymethoxylated xanthones from the herb of Centaurium erythraea with strong antimutagenic properties in Salmonella typhimurium . Planta Med, 1996, 62: 561-564.

6. Andrade PB. Seabra RM. Valentao P. et al. Simultaneous determination of flavonoids, phenolic acids and coumarins in seven medicinal species by HPLC/dioderray detector. J. Liq. Chrom. Rel. Technol. 1998, 21: 2813-1820.

7. Bellavita V. Schiaffella F and Mazzetti. Triterpenoids of Centaurium erythraea. Phytochemistry 1974, 13: 289-290.

8. Chevallier A. Centaury, in: The Encyclopedia of Medicinal Plants. ISBN 0-7513-0314-3. London, New York, Stuttgart: Dorling Kindersley, 1996:204.

9. Capasso F. Mascolo N. Morrica P. Phytotherapeutic profile of some plants used in folk medicine. Boll. Soc. Ital. Biol. Sper. 1983, 59: 1398-1404.

10. Berkan T. Ustunes L. Lemioglu F. et al. Antiinflammatory , Analgesic and Antipyretic Effects of an Aqueous Extract of Erythraea centaurium. Planta Medica 1991, 57: 34-37.

11. Centauree (Petite). In: Medicaments a base de plantes. ISBN 2-911473-02-7. Saint Denis Cedex, France: Agence du Medicaments, 1998.

12. Weiss RF and Fintelmann V. Amara Bitters Centaurium minus (C. erythraea) Lesser Centaury. In: Herbal Medicine 2^th ed. ISBN 3-13-126332-6 and 0-86577-970-8, Stuttgart-New york: Tieme 2000:51-54.

13. Schulz V. Hansel R. and Tyler VE. Bitter Herbs (Bitters) . in: Rational Phytotherapy – A Physicians’ Guide to Herbal Medicine 4^th ed. ISBN 3-540-67096-3.Berlin- Heidelberg, New York, London , Springer-Verlag, 2001: 204-209.

חזרה לחנות

ילקוט הרועים – Capsella bursa

ילקוט הרועים - רפואה מסורתית: לעצירת שטפי דם של מחזור חודשי, לעצירת דימומים פנימיים, לדימום בשתן, לטיפול בטחורים, בשלשול, בציסטיטיס חריף >

ילקוט הרועים
השם באנגלית: Shepherd’s purse
משפחה: מצליבים, Cruciferae, Brassicaceae
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח.
קוצרים את הצמח לקראת סוף עונת הפריחה, כשהתרמילים המכילים זרעים נמצאים.
תאור בוטני: עשב חד שנתי, בעל גבעול זקוף. העלים התחתונים ערוכים בשושנת. הפרחים קטנים, לבנים, הפרי פחוס, דמוי לב. נפוץ מאד בארץ.
מרכיבים: פלבנואידים, כולל נגזרות של kaempferol ושל קורצטין, רוטין ו-hesperidin(1)

חומצות אורגניות, כולל חומצה פומרית, מאלית, אוקסאלית, טרטארית, פירובית וגלוטמית, בעלים מצויה חומצה אסקורבית 136 מ"ג ב-100 ג' (2)

חומצות אמיניות 2-3%, זיהו 22 חומצות אמיניות בצמח, ביניהן פרולין בריכוז הגבוה ביותר (3) טיראמין, אלפה- וגמה- חומצה אמינובוטירית, אורניתין (3)

שמן חרדל המכיל sinigrin, ו9-methylsulfinylnonyl-glucosinolate(4) שמן נדיף 0.02%, כולל מעל 70 מרכיבים, שהבולט מביניהם הוא הקמפור
מרכיבים נוספים: בטא-סיטוסטרול (4), כולין, היסטמין, סוכר ומינרלים, בעיקר אשלגן.

פעילות: עוצר דימום (5), עוצר שטפי דם של מחזור חודשי(6), אסטרינג'נט (6), ממריץ של הרחם (7), דיורטי (8), נוגד דלקת (8), מעכב חדירות של קפילרות (8), אנטיספטי בדרכי השתן (9).
התוויות: אין התוויות שהוכחו על ידי מחקרים קליניים.
התוויות לפי הרפואה המסורתית: לעצירת שטפי דם של מחזור חודשי (6,9), לעצירת דימומים פנימיים (10), לדימום בשתן (6,9), לטיפול בטחורים, בשלשול, בציסטיטיס חריף (6,9). בשימוש חיצוני, לעצירת דימום באף ובעור (6,10)
התוויות נגד: הריון (6)
תופעות לוואי: בלתי ידועות אינטראקציות עם תרופות: בלתי ידועות

הכנות ומינון: חליטה 2-4ג' שלוש פעמים ביום, ניתן לקחת עד 15 ג' ליום בחליטה מחולק לשלוש פעמים (6,10)

שימוש חיצוני: חליטה של 3-5 ג' בתוך כוס מים, להשתמש כקומפרס. לעצירת דימום באף להכניס עם צמר גפן לנחיריים.

בטיחות: LD50 בעכברים 31.5ג' לק"ג במתן תת עורי, ו-1.5ג' לק"ג במתן אינטרה-פריטונאלי (1).

סטטוס: GSL באנגליה, מאושר בצרפת ובגרמניה.
ספרות

1. Shepherd’s purse, in:British Herbal Compendium Vol 2, by Peter Bradley, 2006 British Herbal Medicine Association, Bournemouth, p. 353-356

2. Jones E. and Hughes RE. Foliar ascorbic acid in some Angiosperms. Phytochemistry 1983, 22: 2493-2499.

3. Maillard C. Barlatier A. Debrauwer L. et al. Identification des acides amines des parties aeriennes de Bourse a Pasteur, Capsella bursa pastoris Moench, interet dans le controle analytique. Ann. Pharm. Fr. 1988, 46: 211-216.

4. Nazmi Sabri N. Sarg T. and Seif el Din AA. Phytochemical investigation of Capsella bursa pastoris. Growing in Egypt. Egypt. J. Pharm. Sci. 1975, 16: 521-522.

5. Vermathen M. and Glasl H. Effect of the Herb Extract of Capsella bursa pastoris in Blood Coagulation. Planta Medica 1993, 59 (suppl) A 670.

6. Chevallier A. Shepherd’s purse in: Encyclopedia of Medicinal Plants. ISBN 0-7513-0314-3. London-New York-Stuttgart: Dorling Kindersley, 1996:181.

7. Kuroda K. and Takagi K. Physiologically Active Substance in Capsella bursa pastoris. Nature, 1968, 220; 707-708.

8. Kuroda K. and Takagi K. Studies on Capsella bursa pastoris II. Diuretic, anti-inflammatory and anti-ulcer action of ethanol extracts of the herb. Arch. Int. Pharmacodyn. 1969, 178: 392-399.

9. Capsella in: British Herbal Pharmacopeia 1983, ISBN 0-903032-07-4, Bournemouth, British Herbal Medicine Association 1983.

10. Bursae pastoris herba. German Commission E Monograph published in: Bundesanzeiger No 173 of 18 September 1986, amended in Bundesanzeiger No 50 of 13 March 1990.

חזרה לחנות

קלנדולה – Calendula officinalis – צפורני חתול רפואיות

קלנודלה לטיפול בדלקות של הפה וריריות הלוע. אושר גם שימוש חיצוני לטיפול בפצעים שנרפאים בקושי. חליטות, טינקטורות ומשחות משמשות לטיפול

שם עברי: קלנדולה, ציפורני חתול רפואיות (פרח)

שם בפרמקופיאה (ספר התרופות) Calendula flos

שמות נוספים marigold, poet’s marigold, pot marigold

סקירה כללית

מוצאו של הקלנדולה מארצות הים-התיכון. השם, קלנדולה, מתייחס לנטייה של הצמח לפרוח בהתאמה ללוח השנה בכל חודש באזורים מסויימים, או בימים של ירח חדש. השם, מריגולד, מתייחס לבתולה מריה. פרחי מריגולד משמשים בטקסים קתוליים הקשורים למריה.

לפעמים מבלבלים את פרחי הקלנדולה עם פרחי הטגטס, האחרונים משמשים בנוי יותר מפרחי הקלנדולה¹. בעבר השתמשו בצמח כתחליף זול לזעפרן, הפרחים מוסיפים טעם וצבע למאכלים שונים, בעיקר אורז ומרק דגים. באירופה, בתקופת ימי הביניים, היה שכיח בשווקים ושימש בדרך-כלל כמתאבן. היום, מוסיפים לפעמים לסלט את עלי הכותרת.

חליטות, מיצויים ומשחות שמכינים מעלי הכותרת שימשו את המרפאים המסורתיים באירופה בכדי לזרז מחזור חודשי, לייזע במקרים של חום ולרפא צהבת. הרופאים האקלקטים האמריקאיים, מהמאה ה-19, נהגו להשתמש בקלנדולה לטיפול בכיב קיבה, בעיות כבד, דלקת הלחמית, וכו בפצעים שטחיים, חבלות וכוויות ². ההכנות שהכינו מפרחי הקלנדולה הראו תכונות אנטי-דלקתיות ומכווצות. בעבר ובהווה, טינקטורות, משחות ושטיפות של קלנדולה שימשו לריפוי מהיר של כוויות, חבלות, חתכים ודלקות קלות שנגרמו מהם ^1,³.

למרות שמנגנון הפעולה של קלנדולה בזירוז ריפוי פצעים אינו מובן לחלוטין, התוצאות הן ברורות 1, המרכיבים הטריטרפנים מציגים תכונות אנטי-דלקתיות, במקרים מסוימים גוברים על השפעת אינדומטצין (תרופה נוגדת דלקת) ⁴. באירופה, משתמשים במשחות מקלנדולה לטיפול בפצעים בפה וחתכים או פצעים שנרפאים לאט, ומסתמכים על הפעילות האימונוסטימולנטית והאנטי-בקטריאלית של הצמח ¹. ניסויים הראו שמשחות המכילות קלנדולה מסייעות לשיקום הרקמות והתפתחות תאי אפיתל ⁵.

מחקרים קליניים אחדים הוכיחו יכולת טיפול מוקדם בכיב קיבה, למרות שמחקר נוסף עדיין נדרש ^{6, 7}. דווחו גם פעילות אימונוסטימולנטית ואנטי-ויראלית. המשקל המולקולרי הגבוה של הפוליסכרידים של הקלנדולה ממריץ את פעילות מערכת החיסון ⁸. נחקרה ההשפעה של קלנדולה על מערכת החיסון ונקבע שיש פוטנציאל לטיפול בנגיף האיידס-HIV. מיצויים דכאו באופן משמעותי את HIV-1במבחנה, והפחיתו reverse-transcriptase של HIV-1 בתלות במינון ובזמן ⁹.

תיאור

פרחי קלנדולה כוללים ראשי פרחים יבשים של Caendula officinalis L.(משפחת מורכבים) וההכנות שלהם במינון יעיל.

ההכנות מכילות טריטרפנים גליקוזידים ואגליקונים, כמו גם קרוטנואידים ושמן נדיף.

כימיה ופרמקולוגיה

מרכיבים פעילים כוללים גליקוזיגים של פלבנול – isoquercitrin, narcissin, neohesperidoside, rutin

טרפנואידים – a & b-amyrin, lupeol, longispinogenin.

סטרולים, שמן נדיף, arvoside A, פיגמנטים קרוטנואידים, קלנדולין ופוליסכרידים ¹⁰.

Commission Eדיווח על פעילות אנטי דלקתית, מגרענת ומרפאה פצעים בשימוש מקומי.

מחקרים בבני אדם במקרים של נפיחות אחרי כריתת שד הראו שמריחה חיצונית של קלנדולה (בשילוב עם מיצויים מצמחים אחרים) הפחיתו את הכאב ¹⁰. במבחנה, מחקרים הראו פעילות אנטי-בקטריאלית, בגלל קיומו של אתנול ¹¹. פעילות נוספת כוללת הגברה של גליקופרוטאין, מטבוליזם של קולגן, ונוקליאו- פרוטאינים באתרי פצעים, ופעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-פטרייתית, אנטי-ויראלית ונוגדת פרזיטים ¹².

שימוש

Commission E אישר שימוש פנימי ומקומי של פרחי קלנודלה לטיפול בדלקות של הפה וריריות הלוע. אושר גם שימוש חיצוני לטיפול בפצעים שנרפאים בקושי. במיוחד, חליטות, טינקטורות ומשחות משמשות לטיפול בדלקות עור וקרומים ריריים כמו דלקת הלוע, דרמטיטיס, כיבים ברגליים, חבלות, נפיחות ופריחה ¹³.

התוויות נגד – לא ידועות

תופעות לוואי – לא ידועות

שימוש בתקופת הריון והנקה – לא ידועות מגבלות

אינטראקציה עם תרופות אחרות – לא ידוע

צורת שימוש ומינון אלא אם כן נאמר אחרת –

בשימוש פנימי 1-2 גרם ליום של הפרח השלם המיובש

חליטה 1-2 גרם צמח יבש ב-150 מ"ל

מיצוי נוזלי 1:1 (גרם/מ"ל) 1-2 מ"ל

טינקטורה 1:5 (גרם/מ"ל) ד 5-10 מ"ל

מקורות / סימוכין

1. Foster, S. 1993. 101 Medicinal Herbs: An Illustrated Guide. Loveland: Interweave Press.

2. Ellingwood, F. 1983. American Materia Medica, Therapeutics and Pharmacognosy.Portland, OR: Eclectic Medical Publications [reprint of 1919 original].

3. Tyler, V.E. 1994. Herbs of Choice: The Therapeutic Use of Phytomedicinals. New York: Pharmaceutical Products Press.

4. Zitterl-Eglseer, K. et al. 1997. Anti-oedematous activities of the main triterpendiol esters of marigold (Calendula officinalis L.). J Ethnopharmacol 57(2):139-144.

5. Klouchek-Popova, E. et al. 1982. Influence of the physiological regeneration and epithelialization using fractions isolated from Calendula officinalis. Acta Physiol Pharmacol Bulg 8(4):63-67.

6. ChakurskiI., M. Matev, A. Koichev, I. Angelova, G. Stefanov. 1981. [Treatment of chronic colitis with an herbal combination of Taraxacum officinale, Hipericum perforatum, Melissa officinalis, Calendula officinalis and Foeniculum vulgare] [In Bulgarian]. Vutr Boles 20(6):51-54.

7. Krivenko, V.V., G.P. Potebnia, V.V. Loiko. 1989. [Experience in treating digestive organ diseases with medicinal plants] [In Russian]. Vrach Delo (3):76-78.

8. Wagner, H. et al. 1985. [Immunostimulating action of polysaccharides (heteroglycans) from higher plants] [In German]. Arzneimforsch 35(7):1069-1075.

9. Kalvatchev, Z., R. Walder, D. Garzaro. 1997. Anti-HIV activity of extracts fromCalendula officinalis flowers. Biomed Pharmacother 51(4):176-180.

10. Newall, C.A., L.A. Anderson, J.D. Phillipson. 1996. Herbal Medicines: A Guide for Health-Care Professionals. London: The Pharmaceutical Press.

11. Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing.

12. Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs and Cosmetics, 2^nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.

13. Wichtl, M. and N.G. Bisset (eds.). 1994. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals.Stuttgart: Medpharm Scientific Publishers.

מקורות נוספים

· Akihisa, T. et al. 1996. Triterpene alcohols from the flowers of compositae and their anti-inflammatory effects. Phytochemistry 43(6):1255-1260.

· Boucaud-Maitre, Y., O. Algernon, J. Raynaud. 1988. Cytotoxic and antitumoral activity of Calendula officinalis extracts. Pharmazie 43(3):220-221.

· Della Loggia, R. et al. 1994. The role of triterpenoids in the topical anti-inflammatory activity of Calendula officinalis flowers. Planta Med 60(6):516-520.

· Gasiorowska, I., M. Jachimowicz, B. Patalas, A. Mlynarczyk. 1983. [The use of Calendula officinalis in the treatment of periodontopathies] [In Polish]. Czas Stomatol 36(4):307-311.

המידע עובד מתוך The Complete German Commission E MonographsTherapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.

להזמנת קלנדולה אורגנית בגידול על עלים

חזרה לחנות

שדר לבן – Betula alba

שדר לבן - רפואה מסורתית: כדיורטי מומלץ לטיפול בדלקות בדרכי השתן. העליה בכמות השתן מונעת הצטברות של אבנים בכליות. לטיפול בגאוט, בצקות >

שדר לבן
שם אנגלי: Silver Birch
משפחה: שדריים, Betulaceae
תאור בוטני: הסוג Betula כולל כ-60 מינים של עצים או שיחים נשירים הגדלים בחצי הצפוני של כדור הארץ. הם בין העצים הנפוצים ביותר באזורים הצפוניים, ומרבים לגדל אותם כי הם גדלים במהירות על אדמות שונות.
Betula pendula הוא עץ נשיר עם קליפת גזע מתקלפת בצבע כסף-לבן. הפרחים הזכריים והנקביים גדלים על אותו עץ באביב, לפני הלבלוב. הפרחים הזכריים משתלשלים,הפרחים הנקביים קצרים וזקופים. העץ גדל באירופה עד מערב סיביר. גובהו 10-25 מ'.

חלקי צמח בשימוש: עלים שנקטפים באביב.

מרכיבים: פלבנואידים, כולל flavonol glycosides1-2%, במיוחד hyperoside, myricetin 3-galactoside

Quercetin 3-glucuronide, rutin, isohamnetinLuteolin, acacetin, scutellarein(1-3).
ריכוז הפלבנואידים עולה במשך עונת הצמיחה.

פנולים בעלי משקל מולקולרי נמוך 3,4-dihydroxypropiophenone 3-glycoside0.8%

הריכוז הכולל של הפנולים והפלבנואידים הוא 2.7%.
טאנינים: תערובת של galltannins, ellagitannins ופרואנתוציאנידינים, במיוחד delphinidinעד 10%.
טרפנים: 8 dammarane triterpenes בודדו מהעלים (4)

בודדו גם מונוטרפנים וססקויטרפנים. סליצילאטים.

פעילות: אסטרינג'נט, מר, דיורטי, נוגד דלקת, משכך כאב, מגביר הזעה, ל-dammarane טריטרפנים יש פעילות המוליטית.

התוויות: כדיורטי מומלץ לטיפול בדלקות בדרכי השתן. העליה בכמות השתן מונעת הצטברות של אבנים בכליות. לפי הידע המסורתי משתמשים בעלים לטיפול בגאוט, מחלות שגרוניות ובצקת.

התוויות נגד: בצקת בגלל אי ספיקת לב או כליות

תופעות לוואי: אינן ידועות

אינטראקציות עם תרופות: אינן ידועות

הכנות ומינון: חליטה 2-3 ג' 3-5 פעמים ביום

טינקטורה 1:5 2 מ"ל שלוש פעמים ביום

מנת יתר: לא נראתה השפעה טוקסית.

הצמח נחשב לבטוח לשימוש.

סטטוס: באנגליה GSL- general sale list גרמניה מאושר על ידי Commission E

מחקר קליני נערך בגרמניה. מיצוי יבש מהעלים ניתן ל-1066 מטופלים, שסבלו מדלקת בדרכי השתן. כחצי מהמשתתפים קבלו טיפול באנטיביוטיקה בנוסף לטיפול הצמחי. המחקר נמשך 2-4 שבועות. 80% מהמטופלים שקבלו אנטיביוטיקה, ו-75% מאלו שלא קבלו אנטיביוטיקה נרפאו עד סוף המחקר. רק שמונה מהנבדקים התלוננו על תופעות לוואי קלות (6).

ספרות.

1. Dallenbach-Tolke K. Nyiredy S. et al. Flavonoid glycosides from Betula pubescens and Betula pedula. J. Nat. Prod. 1986, 49: 1155-1156.

2. Salminen JP. Ossipov V. Characterization of hydrolysable tannins from leaves of Betula pubescens by high performance liquid chromatography mass spectrometry. J. Chromatogr. A 1999, 864: 283-291.

3. Hilpisch S. Hartmann R. et al. New dammaranes esterified with malonic acid from leaves of Betula pendula. Planta Medica 1997, 63: 347-351

4. Rickling B and G lombitza KW. Saponins in the leaves of Birch? Hemolytic dammarane triterpenoid esters of Betula pendula. Planta Medica 1993 59: 76-79.

5. Betula folium German Commission E Monographs, Published in: Bundessanzeiger, 198

חומצה בטולינית

חומצה בטולינית היא טריטרפן פנטה-ציקלי. היא בודדה לראשונה מעץ אפריקאי Zizyphus mauritiana ממשפחת האשחריים, Rhamnaceae (1).

החומצה מעכבת את וירוס האיידס – HIV, נוגדת מלריה ואנטי דלקתית.

זמן קצר לאחר מכן בודדו בטולין מקליפת הגזע של Betula alba שדר לבן. הבטולין מצוי בריכוז גבוה בקליפת הגזע שנושרת מעצמה, וכך מקבל העץ את צבע הגזע הלבן האופייני לו. ניתן לייצר ללא קושי את החומצה הבטולינית מהבטולין.

ממצים את החומצה מהגזע עם כלורופורם.

מצאו שהחומצה הבטולינית הורגת באופן סלקטיבי תאי מלנומה אנושיים, מבלי לפגוע בתאים בריאים (2). בדקו תאי מלנומה בתרבית רקמה. התאים נלקחו מקשרי לימפה, נוזל של הריאה והעור. גידול התאים עוכב באופן משמעותי ע"י חומצה בטולינית בריכוז 1-5 מ"ג למ"ל.

פעילות החומצה נבדקה בעכברים שהזריקו להם תאי מלנומה. עקבו אחרי התפתחות הגידול במשך 40 יום. לחלק מהם הזריקו חומצה בטולינית.

התקבל עיכוב משמעותי בגידול המלנומה בעכברים שקבלו חומצה בטולינית. לא נראתה רעילות של התרופה והעכברים לא ירדו במשקל.

החומצה הבטולינית מעודדת אפופטוזיס של תאים סרטניים, והפעילות שלה ייחודית לתאי מלנומה ולכמה סוגים בודדים של סרטן.

עידוד של אפופטוזיס הוא מנגנון של מרכיבים אנטי סרטניים שונים. הם פועלים ברמה סוב-סלולרית ומעוררים מנגנונים של איתות אל התאים.

החומצה הבטולינית פועלת על ידי השפעה ישירה על המיטוכונדריה (3,4). היא משנה את החדירות של הממברנה של המיטוכונדריה ובכך מגרה את מנגנון האפופטוזיס.

בנוסף מצאו החוקרים שלחומצה הבטולינית יש פעילות נגד גידולים ממאירים במוח (5,6), קרצינומה ברחם (5) ובתאי לויקמיה HL-60(7).

מחקר שבדק צרוף של חומצה בטלינית עם הקרנות מצא השפעה אדיטיבית, והוא מציין שהם שונים זה מזה בדרך הפעולה שלהם (8).

היתרון הגדול של החומצה הבטולינית הוא הסלקטיביות שלה כלפי תאים סרטניים, והרעילות המינימלית שלה כלפי תאים נורמליים (5).

כמה חברות תרופות ממנות את המשך המחקר, כדי להכין מהחומצה תרופה נגד סרטן, וכן תכשיר למניעת מלנומה בצורת משחה שבו תהווה החומצה הבטולינית את אחד המרכיבים העיקריים (9).

פעילות אנטי מיקרוביאלית לחומצה הבטולינית פעילות אנטי בקטריאלית. היא מעכבת Staphylococcus aureus ו- E. coli. עיכוב מיוחד התקבל נגד טיפוסים שונים של וירוס האיידס- HIV(10,11). החומצה הבטולינית פחות רעילה ממרכיבים ציטוטוקסיים אחרים, היא זולה יחסית ומצויה בריכוז גבוה בקליפת הגזע של השדר הלבן בצורת בטולין ההופך לחומצה בטולינית.

ספרות

1. Cowdhury AR. Mandel S. mittra B. et al. Betulinic acid, a potent inhibitor of eukaryotic topoisomerase I: identification of the inhibitory step, the major functional group responsible and development of more potent derivatives. Med. Sci. Monit. 2002, 8: BR254-265

.2. Pisha E. Chai H. Lee IS. et al. Discovery of betulinic acid as a selective inhibitor of human melanoma. Nature Medicine 1995, 1: 1046-1051.

3. Fulda S. Scaffidi C. Susin SA. et al. Activation of mitochondria and release of mitochondrial apoptogenic factors by betulinic acid, J. Biol. Chem. 1998, 273; 33942-33948.

4. Ying Meei T. Rong Y. Pezzuto JM. Betulinic acid-induced programmed cell death in human melanoma cells involved mitogen-activated protein kinase activation. Clinical Cancer Research 2003, 9: 2866-2875.

5. Zuco V. Supino R. Righetti SC. Selective cytotoxicity of betulinic acid on tumor cell lines, but not on normal cells. Cancer Lett. 2002, 175: 17-25.

6. Wick W. Grimmel C. Wagenknecht B. Betulinic acid-induced apoptosis in glioma cells: A sequential requirement for new protein synthesis, formation of reactive oxygen species, and caspase processing. J. Pharmacol. Exp. Ther. 1999, 289: 1306-1312.

7. Ji ZN. YE WC. LIU GG. 23-Hydroxylbetulinic acid-mediated apoptosis is accompanied by decreases in bcl-2 expression and telomerase activity in HL-60 Cells. Life Sci 2002, 72: 1-9.

8. Selzer E. Pimentel E. Wacheck V. et al. Effects of betulinic acid alone and in combination with irradiation in human melanoma cells. J. Invest. Dermatol. 2000, 114: 935-940.

9. Betulinic acid selectively kills melanoma cells, point to new mechanism against HIV, Economic Botany Leaflets, Southern Illinois University www.siu.edu/ebl/issue1/betulini.htm

10. Evers M. Poujade F. Soler F. Betulinic acid derivatives: a new class of human immunodeficiency virus type 1 specific inhibitors with a new mode of action. 1996, J. of Medical Chemistry 39: 1056-1068.

11. Soler F. Poujade C. Evers M. et al. Betulinic acid derivatives: a new class of specific inhibitors of human immunodeficiency virus type 1 entry, J. of Medical Chemistry 39: 1069-1083.

חזרה לחנות

בלוטה שחורה – Ballota nigra

בלוטה שחורה - רפואה מסורתית: להפרעות שינה, חרדה, סטרס, בחילות, שיעול, שעלת, כאבי בטן עוויתיים, הפרעות עצביות בתקופת המנופאוזה >

בלוטה שחורה

שם אנגלי: Black horehound

משפחה: שפתניים, Lamiaceae(Labiatae)

חלקי צמח בשימוש: צמרות ענפים פורחים

תאור בוטני: צמח רב-שנתי ארומטי בגובה 30-80 ס"מ. הפריחה בצבע סגול-לילך. הצמח נפוץ באירופה עד מרכז אסיה. למין nigra יש לפחות ששה תת-מין מצויים באירופה. הנפוצים ביותר הם B. nigraו- B. foetida. בארץ גדלים ארבעה מינים של בלוטה.

מרכיבים: phenylpropanoids עד 5.5%, בעיקר נגזרות של ortho-dihydroxycinnamic acid, ריכוז נמוך מאד של שלושה גליקוזידים, alyssonoside, angoroside lavandulifolioside, 1% של E-caffeoyl-malic acid

במחקר שנערך באוקראינה, כנראה על תת-מין שונה (1), דווח על המצאות חומצה כלורוגנית 3.8%, קפאית 0.15% ופרולית 0.15%. דיטרפנואידים ballotinone, ballotenolפלבנואידים, luteoline 7-lactate, apigenin, scutellarin, acacetin(1).

שמן נדיף 0.01%.

פעילות: מפחית חרדה (2,3), מרגיע (2,4), נוגד דכאון (5),ספסמוליטי (6).

התוויות: אין התוויות שהוכחו במחקרים קליניים.

רפואה מסורתית: להפרעות שינה, חרדה, סטרס (2,3), בחילות (3), שיעול (6), שעלת, כאבי בטן עוויתיים (6,3), הפרעות עצביות בתקופת המנופאוזה (3).

התוויות נגד: אינן ידועות

תופעות לוואי: במקרים בודדים יש עייפות או בחילה בתחילת הטיפול (3).

הכנות ומינון: חליטה, 0.5-4.0 ג' שלוש פעמים ביום או טינקטורה במינון דומה.

בטיחות: הצמח נחשב לבטוח לשימוש.

מחקרים in vitro

ה-phenylpropanoides המצויים בצמח בודדו ונבדקו. לשלושה מהם, verbascoside, forsythoside, arenarioside יש אפיניות לקולטנים של דופמין, מורפין ו- benzodiazepine. כנראה שהפעילות המרגיעה של מערכת העצבים קשורה לפניל-פרופנואידים (7).

הוכיחו פעילות נוגדת חמצון של הפניל-פרופנואידים. הם נטרלו פעילות מחמצנת של סופראוקסיד, H202, ושל הקבוצה ההידרוקסילית OH(7).

מחקרים in vivo

השפעה מרגיעה התקבלה אצל חולדות ועכברים שקבלו 200 מ"ג ממיצוי הצמח בהזרקה לפריטונאום (2). מחקר נוסף הראה השפעה מרגיעה על מערכת העצבים בהשפעת מיצוי מהצמח שניתן לפריטונאום (4). אחרי שעה אחת התקבלה ירידה של תנועות ספונטניות של 60% ואחרי שלוש שעות ירידה של 65% (4).

מחקרים קליניים

במחקר פתוח נבדקו 28 איש עם חרדה, דכאון והפרעות בשינה. הם קבלו במשך 90 יום, כמות אקוויולנטית ל1.5 ג' של הצמח בצורת טינקטורה, בלקיחה אוראלית. הם נבדקו בימים: 0, 15, 30, 60, 90. שיפור במצב הנבדקים התקבל אחרי 60 יום (60%) ואחרי 90 יום (73%). השיפור בכל מה שקשור להפרעות בשינה היה המשמעותי ביותר (3).

ספרות.

1. Zhukov IM and Belikov VV. Chromatospectrophotometric determination of flvonoids and dioxycinnamic acids in the above – ground parts of Ballota nigra L.1990, Chem Abstracts, 1990, 112: 18874.

2. Mongold JJ. Camilleri S. Serrano JJ. et al. Etude experimentale de l’activite psychotrope de Ballota nigra. Phytotherapy (Paris) 1991, 36/37: 5-11.

3. Huriez A. L’utilisation du M.D.E. de Ballota chez des patients anxieux ( a propos de 28 cases) Phytotherapy (Paris) 1991, 36/37: 12-19.

4. Racz-Kotilla E., Racz G. and Jozsa J. Activity of some species belonging to Labiatae on the central nervous system in mice. Herba Hungarica 1980, 19: 49-53.

5. Vural K. Ezer N. Erol K. and Sahin PP. Anxiolytic and antidepressant activities of some Ballota species. J. Fac. Pharm. Gazi 1996, 13: 29-32.

6. Darbour N. Baltassat F. and Raynaud J. Sur la presence d’un O-heteroside et d’un C-heteroside d’apigenine dans les feulles de Ballota foetida Lamk (Labiatae). Pharmazie 1986, 41: 605-609.

7. Daels-Rakotoarison DA. Seidel V. Gressier B. et al. Neurosedative and antioxidant activities of phenylpropanoids from Ballota nigra. Arzneim.-Forsch. Drug Res. 2000, 50: 16-23.

חזרה לחנות

בקופה פשוטה – Bacopa monniera

בקופה פשוטה מועילה למקרים של חולשה עצבית, להגברת זיכרון חלש, להגברת כושר הלימוד והריכוז, לחיזוק הלב, להרגעה במקרים של חרדה ועצבנות,

בקופה פשוטה – Bacopa monniera

שם נרדף: Herpestis monniera

שם בסנסקריט: Brahmi

משפחה: לועניתיים, Scrophulariaceae

חלקי צמח בשימוש: הצמח השלם.

תיאור בוטני: צמח מטפס, בשרני. הפרחים לבנים או כחולים. גדל באזורי ביצות בהודו, עד לגובה של 1320מ'. ניתן להרבות אותו מזרעים או מייחורים.

רפואה מסורתית: זהו הצמח השני, בנוסף לגוטו קולה, הנקרא בסנסקריט Brahmi. שם שמצביע על הערצה רבה לצמח.

Bacopa הוא צמח מר, צונן ואסטרינג'נט. נוהגים להשתמש בו לטיפול בצרידות, אסתמה, אפילפסיה, לחיזוק מערכת העצבים והלב. מיץ מהעלים ניתן לילדים במקרים של שלשול ולהקלה על שיעול. מחית שמכינים מהעלים משמשת לטיפול ברוימטיזם.

ברפואת האיורודה משתמשים בצמח לטיפול באנמיה וסכרת, וכן לניקוי הדם, לשיפור הזכרון, לשיפור פעילות המוח, לחיזוק הלב, לטיפול בדרמטיטיס וקטרקט. הצמח מומלץ במקרים של חרדה ודאגנות יתר.

מרכיבים: אלקלואידים, brahmine, herpestatine, ספונינים טריטרפניים, bacoside B, bacoside A,
monnierin, hersaponin, Bacopa monnierie

מרכיבים נוספים: D-mannitol, betulic acid

beta-sitosterol, stigmasterol, heptacosine, triacontane, luteolin glucoside

חומצות אמיניות, גלוטמית, אספרטית, סרין, אלנין.

פעילות: bacoside A &Bהם ספונינים המוליטיים.

hersaponin הוא ספסמוליטי, מרגיע ומחזק את הלב. לספונינים יש פעילות נוגדת דלקת.

מיצוי אלכוהולי (50%) של הצמח הראה פעילות אנטי סרטנית בעכברים.

הצמח הוא אדפטוגן, מגביר עמידות למצבי לחץ פיזיים ונפשיים, מחזק ומשקם של מערכת העצבים, מגביר את הפעילות הקוגניטיבית של המוח, מסייע לשיפור הזכרון וכושר הריכוז.

התוויות: למקרים של חולשה עצבית, להגברת זיכרון חלש, להגברת כושר הלימוד והריכוז, לחיזוק הלב במקרים של אי ספיקת לב קלה, להרגעה במקרים של חרדה ועצבנות, לטיפול באפילפסיה, כאדפטוגן נעזרים בצמח במצבי לחץ נפשי ופיזי, כסיוע להחלמה ממחלות ולשיפור ההרגשה הכללית הטובה.

התוויות נגד: בלתי ידועות.

תופעות לואי: בלתי ידועות.

רעילות: חסר רעילות. במתן אורלי לא הייתה תמותה אצל חולדות ועכברים עד מינון של 2150 מ"ג ל-ק"ג.

מיצוי הספונינים לא גרם לתופעות לואי שליליות במערכת העיכול או במערכת האנדוקרינית.

הכנות ומינון: אבקה, 5-10 ג' ליום.

חליטה, 8-16 ג' ליום.

טינקטורה 1:5 ב-50% אלכוהול, 5-15 מ"ל ליום.

ספרות:

Elangovan V. et al. In vitro studies on anti cancer studies of Bacopa monnieri. Fitoterpaia, 66: 211-215, 1995.

Garai S. et al. Damarane- type triterpenoid saponins from Bacopa monnieri. Phytochemistry, 42: 815-820, 1996.

Gupta SS. A few observations on the psychotropic and anticonvulsant effects of some ayurvedic remedies. Indian J. Physiol. Pharmacol. 6: 25-27, 1962,

Mahato SB. et al. Bacosaponins E and F, two jujubogenin bisdesmosides from Bacopa monniera. Phytochemistry, 53: 6-7, 2000.

Samiulla DS. et al. Mast cell stabillising activity of Bacopa monnieri. Fitoterapia, 72:284-285, 2001.

Singh HK. and Dhawan BN. Neuropsychopharmacological effects of the Ayurvedic nootropic Bacopa monnieri Linn. (Brahmi). India Pharmacoly 29: 5359-5365, 1996.

Vaidya ADB. The status and scope of Indian medicinal plants acting on central nervous system. Indian Journal of Pharmacology, 29: S340-S344, 1997.

Vohra SB. Analgesic activity of bacosine a new triterpene isolated from B. monnieri. Fitoterapia, 68: 361-365, 1997.

Martis G. et al. Neuropharmacological activity of Bacopa monniera. Fitoterapia, 63: 399-404, 1992.

להזמנת בקופה פשוטה

להזמנת בקופה אורגנית

אסטרגלוס- קדד סיני – Astragalus membranaceus

אסטרגלוס - לטיפול בבצקות שמקורן בחולשה בטחול. למקרים של פצעים וכיבים שאינם נרפאים, לפרונקלים, לאחר איבוד רב של דם. השורש הטרי משמש לריפוי

משפחה: פרפרניים- Papillonaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש
תכונות: מתוק, מחמם עדין
מרידיאן היעד: טחול, ריאות
תיאור הצמח: צמח רב שנתי בגובה 50-80 ס"צ. גדל בעיקר בצפון סין ובטיבט.
מרבים לגדל אותו. קוצרים את הצמח כשהוא בן 4-7 שנים. קוצרים אותו באביב לפני שהופיעו העלים, או בסתיו אחרי שהם נופלים.
מרכיבים: ספונינים, למעלה מ-40 גליקוזידים טריטרפניים
פוליסכרידים, פלבונואידים
למעלה מ-20 חומצות אמינו ביניהן: אספרגין, חומצה גלוטמית, חומצה אספרטית, פרולין, ארגינין, אלאנין, חומצה בטא-אמינו בוטירית
מינרלים: מגנזיום, ברזל. אבץ, נחושת, מנגן, מוליבדן, כרום
שורש אסטרגלוס טרי ידוע כמנקז מוגלה, מסייע לבניית רקמות ומחזק את השרירים.
פעילות: מחזק את הטחול, מגביר את הצ'י מעלה כלפי מעלה את ה- yang qi של הטחול והקיבה, מפחית הזעה, דיורטי, מפחית בצקות, ממריץ ניקוז של מוגלה,
מגביר ריפוי של פצעים, מחזק צ'י ודם, מפחית נפיחות
מחזק של מערכת החיסון
משפר את כושר הלימוד והזיכרון
התוויות: חוסר אנרגיה עם חולשה ועייפות
חוסר אנרגיה של הטחול עם עייפות ושלשול
למקרים של צניחת רחם, קיבה או פי הטבעת
לדימומים מהרחם- בצרוף עם אנג'ליקה
לתופעות של חולשה המתבטאות בהזעת יתר וקור
לחיזוק הריאות
למקרים של הצטננויות חוזרות וקוצר נשימה
לטיפול בבצקות שמקורן בחולשה בטחול
למקרים של פצעים וכיבים שאינם נרפאים, לפרונקלים
לאחר איבוד רב של דם. השורש הטרי משמש לריפוי פצעים קשים שאינם נרפאים וכיבים.
התוויות נגד: חוסר של YIN עם חום
מינון: 3-15ג' ליום כמרתח. ניתן להשתמש בצמח בשימוש חיצוני לאחר קליה עם דבש. מכינים כעין משחה ומורחים על כיבים ופצעים שאינם נרפאים.

מקור התמונה

להזמנת אסטרגלוס

חזרה לחנות

אנטיאוקסידנטים במשקאות בריאות – האם יש קליטה?

אנתיאוקסידנט - מחקר אחר שנערך בגרמניה הראה שמשקה המכיל תה ירוק, זרעי ענבים, מיצוי של ציפת ענבים ופטריית שיטאקי יכול להקטין את הסיכוי >

במחקר חדש שנערך בשיתוף חברת קוקה-קולה ואוניברסיטת גלזגו, אשר פורסם בירחון העוסק בנושאים של תזונה ומחקר מזון (Molecular Nutrition & Food Research), נמצא כי תרכובות של פוליפנולים אשר מקורן במגוון רחב של צמחים כגון תה ירוק, תפוחים, ענבים ופירות הדר והוגשו בצורה נוזלית נספגו במעי הדק וגם במעי הגס(Borges et al,2010) .פוליפנולים הם משפחה גדולה של כ- 5000 תרכובות כימיות הנוצרות באופן טבעי במגוון גדול של צמחים. כיום עולה עניין רב (המתבטא במספר גדול של מחקרים בנושא) בחומרים אלו הודות ליכולתם כחומרים נוגדי חמצון, יכולת שנחקרה ונמצאה מוכחת במעבדה, וליכולתם להתקשר ולנטרל רדיקליים חופשיים, מולקולות המזיקות לגופנו. בהמשך לממצאים שכבר הוכחו במעבדה, חוקרים רבים העלו את הסברה שיתכן וחומרים אלו מסוגלים להגן כנגד מגוון רחב של מחלות כגון: סרטן ומחלות קרדיו-וסקולריות, ולגבי חלקם יתכן שכוחם יפה כנגד מחלת האלצהיימר.

באופן מעניין לא נמצאו תגובות גומלין (אינטראקציות) משמעותיות בין התרכובות הפוליפנוליות השונות. עובדה זו מוליכה למסקנה שמשקאות העשירים בפוליפנולים יכולים באופן עקרוני לשמש כאמצעי העשרת דיאטה בפוליפנולים ופלבונואידים, ללא שינוי משמעותי בהרגלי האכילה.

מחקר אחר שנערך בגרמניה הראה שמשקה המכיל תה ירוק, זרעי ענבים, מיצוי של ציפת ענבים ופטריית שיטאקי יכול להקטין את הסיכוי לחלות במחלת השפעת (K. Schutz et al, 2010). המחקר פורסם בירחון הבריטי לתזונה (British Journal of Nutrition). עוד הראו החוקרים שחומרת התסמינים אצל אותם אנשים שכבר חלו במחלת השפעת וצרכו את המשקה, קטנה בצורה משמעותית.

החוקרים ייחסו תוצאות אלו למרכיבים הנמצאים בתה הירוק, העשויים לחזק פעילותם של תאי T, וע"י כך לחזק את מערכת החיסון. את היכולת לדיכוי הדלקת יחסו החוקרים לענבים שבמשקה, שכן מחקר מקדים בנושא הראה שאנטוציאנדין גליקוזידי (Chrysanthemin), פוליפנול המצוי בענבים, מסוגל לדכא אנזימים הנמצאים בראש השרשרת המביאה להתפתחות הדלקת, בדומה לאופן פעולתן של תרופות לא-סטרואידיות (כדוגמת האספירין) לטיפול בדלקות, זהו גם ההסבר להקלה בשאר הסימפטומים, כדוגמת כאבי הראש והפרקים.

מסקנתם של החוקרים הייתה שצריכה של משקה מסוג זה, העשיר בתרכובות פוליפנוליות, יכולה לחזק את ההגנה הטבעית של הגוף ולשפר את פעילות מערכת החיסון. לדברי החוקרים, התקווה היא כי את ההשפעה ניתן יהיה לאמוד מבחינה קלינית באנשים הסובלים ממערכת חיסון מוחלשת, כתוצאה מעקה או זיהומים קיימים.

יתכן וממצאים אלו מהווים נקודת מפנה בכל הנוגע לשימוש בתוספי תזונה וצריכה של משקאות בריאות, שכן הודות למידע זה ניתן יהיה לפתח את נושא הרפואה הטבעית בכיוונים נוספים כדוגמת צריכה של משקאות טבעיים עפ"י מרשם, או מיצים אשר יכילו תמציות מתאימות בהתאם לצורך.

מקורות:

1. G. Borges , W. Mullen, A. Mullan, M.E.J. Lean , S.A. Roberts , A. Crozier (2010)

2. Bioavailability of multiple components following acute ingestion of a polyphenol-rich juice drink, Molecular Nutrition & Food Research

3. Vol. 4, pp. 805-806K. Schutz, M. Sass, A. de With, H-J. Graubaum, J. Grunwald (2010)

4. Immune-modulating efficacy of a polyphenol-rich beverage on symptoms associated with the common cold: a double-blind, randomised, placebo-controlled, multi-centric clinical study

5. British Journal of Nutrition

חזרה לחנות

תרד – Spinacia oleracea

תרד - ברפואה המסורתית היה התרד ידוע כתרופה נגד דכאון. העלים מכילים ריכוז גבוה של כלורופיל וברזל, והשתמשו בו כמזון רפואי במקרים של אנמיה >

תרד

משפחה: סלקיים, Chenopodiaceae

צמח חד שנתי המגיע לגובה של כ-60 ס"מ. העלים משוננים אכילים בצורת רוזטה. העלים בשרניים.

ישנם שני סוגים- לאחד יש עלים מקומטים ולשני עלים רכים ושטוחים. לשני הסוגים יש עלים בשרניים בצבע ירוק כהה, עשירים במרכיבים מזינים.

התרד צריך אדמה עשירה בחנקן. הוא מעדיף אקלים קריר. האביב והסתיו הם העונות הטובות ביותר לגידול העלים (1).

קיץ חם עלול לגרום לצמיחה מהירה מדי ולפגוע בעלים (1).

הפרחים הם בצבע ירוק-צהוב .

מוצאו של מאזור אירן. במאה השביעית לפני הספירה התפשט גידול התרד לסין, ובמאה ה-12 התפשט הגידול לאירופה.

כיום גדל בארצות בעלות אקלים ממוזג על פני כל כדור הארץ.

מרכיבים: התרד הוא אחד מירקות העלים המזינים ביותר. הוא עשיר בקרוטנואידם ובפולאט, הוא עשיר בחלבון ועני בפחמימות ובשומנים (1).

מקור לוויטמינים ומינרלים. הוא מכיל ויטמינים B אחדים, שהם בעלי חשיבות למטבוליזם של פחמימות, למערכת העצבים ולמוח (1). ויטמינים A, K

ו-C מצויים בריכוז גבוה (2).

מינרלים רבים מצויים בו כולל: סידן, מגנזיום, אבץ, סלניום, אשלגן, נחושת, יוד וברזל (2).

הפלבונואידים שבתרד, החומצות הפנוליות והקרוטנואידים אחראים לפעילות נוגדת החמצון והאנטי דלקתית של הצמח.

לוטאין ובטא-קרוטן מהווים 65% מכלל הקרוטנואידים שבצמח.

הטיפול בצמח לאחר הקטיף משפיע על המרכיבים שלו. אחסון של תרד טרי בטמפרטורה של 4 מעלות במשך 24 שעות, לא פגע במרכיבים שלו, אבל אחסון של התרד במשך 72 שעות בטמפרטורה של 4 מעלות גרם לירידה של 15% בריכוז הקרוטנואידים (1).

שימוש היסטורי ומסחרי: נהגו בעבר להשתמש בעלי התרד כדיורטים, משלשלים, כאנטידוט נגד רעלים או זיהומים, וכטיפול באסתמה ובעיות נוספות של מערכת הנשימה, דלקת בגרון ואבנים בכליות.

העלים מועילים גם במקרים של רמת גלוקוז גבוהה בדם ודלקת (1).

בזרעים של התרד השתמשו להורדת חום, לטיפול בכאבי גב וכן כמשתנים (1).

ברפואה ההודית המסורתית השתמשו בעלי התרד לטיפול בפגיעה או בזיהום בכבד ובצהבת.

ברפואה הפרסית המסורתית היה התרד ידוע כתרופה נגד דכאון (1).

העלים מכילים ריכוז גבוה של כלורופיל וברזל, והשתמשו בו כמזון רפואי במקרים של אנמיה (4).

ניתן לאכול עלי תרד ללא בישול או מבושלים בצורות שונות.

יש מחקרים מעטים העוסקים בהשפעה של עלים טריים על מחלות, על מסלולים מטאבוליים ועל מצבים שונים. רוב המחקרים עוסקים בהשפעה של מיצויים מהעלים או מחלקים אחרים (1).

פעילות: אנטי אוקסידנט. הגליקוליפידים הנפוצים בעלי התרד מעכבים תאים של סרטן הקיבה.

עלי התרד מכילים ריכוז גבוה של פולאט. 100 ג' של עלים טריים מספק חצי מריכוז הפולאט הדרוש ליום. בודקים עכשיו אפשרות להוסיף עלים מיובשים וטחונים לקמח, כדי להעלות את ריכוז הפולאט בלחם.

העלים בלקיחה פנימית מסייעים לריפוי פצעים וכיבים לחולי סכרת.

התרד מכיל אוקסלאט, 0.77מ"ג ב-100 ג'. מומלץ לאנשים הסובלים מאבנים בכליות לא לאכול תרד. האוקסלאטים מתקשרים למינרלים, כגון, סידן, אבץ ומגנזיום, ומעכבים את הספיגה שלהם בגוף.

ערך תזונתי של 100 ג' של עלים טריים

קלוריות 23

חלבון 2.9 ג'

שומנים 0.4 ג'

ויטמין C 28.1 מ"ג

מנגן 0.9 מ"ג

מגנזיום 79 מ"ג

אשלגן 558 מ"ג

ברזל 2.7 מ"ג

ריבופלאבין 0.19 מ"ג

ויטמין E 2.03 מ"ג

ויטמין B6 0.2 מ"ג

סידן 99 מ"ג

סיבים 2.2 ג'

מקורות

1. Bauman H. and Alhado M. Food as Medicine: Spinach(Spinacia oleracea, Chenopodiaceae) HerbalEGram: Vol. 14, Number 4, April 2017.

2. Basic Report: 11457, Spinach, raw. United States Department of Agriculture, Agricultural Research Service weside. Available at: https://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/3167. Accessed March 22, 2017.

3. Van Wyk B-EFood Plants of the World. Portland. OR: Timber Press, 2006.

4. Grieve MA. Modern Herbal: The Medicinal, Culinary, Cosmetic and Economic Properties, Cultivation and Folk-lore of Herbs, Grasses, Fungi, Shrubs&Trees with All Their Modern Scientific Uses. Vol. 2, Chelmsford, MA, 1971.

חזרה לחנות