טיפול טבעי באסטמה- Herbal antiasthmatics

טיפול טבעי באסטמה - הפעילות הרפואית של צמחי מרפא נחקרת בעשרות השנים האחרונות. הידע על המרכיבים הפעילים המצויים בצמח, על הפעילות שלהם ועל הערך

אסטמה מוגדרת כמחלה כרונית דלקתית של דרכי האוויר, שמשתתפים בה הרבה תאים. במיוחד משתתפים בה תאי mast, איאוזינופילים, T-לימפוציטים, נויטרופילים ותאי אפיתל (1).
הטיפול הצמחי באסתמה הוא יעיל ובטוח, נתמך על ידי מחקרים קליניים (1).
הטיפול באסתמה בעבר הותאם בעיקר לסימפטומים של המטופל.
מאז תחילת שנות השמונים מתייחסים אל האסתמה כאל מחלה דלקתית, והטיפול הוא בדלקת של הסימפונות (1).
מטרות הטיפול באסתמה הן:
לאפשר לחולה באסתמה לקיים חיים נורמליים, לצאת לעבודה וגם לעסוק בפעילות גופנית.
לקיים פעילות נורמלית או קרוב לנורמלית של הריאות
למנוע סימפטומים כרוניים של המחלה.
למנוע תופעות שליליות של התרופות.
כאשר החולה סובל מהתקפים נדירים, מטפלים בכל התקף בנפרד.
כאשר החולה סובל מהתקפים חוזרים ונישינים מציעים לו טיפול מונע.

טיפול באסתמה

מרחיבי סימפונות
משתמשים בתרופות או צמחים המונעים כיווץ של הסימפונות . הפעילות שלהם מתבטאת בהרפיה של שרירים חלקים בדרכי האוויר. משתמשים באופן קליני בשלושה סוגים של מרחיבי סימפונות: beta-adrenergenic agonists, methylxanthines, anticholinergics.
מאז תחילת המאה ה-20 משתמשים באפינפרין לטיפול באסתמה. השימוש באינהלציה יעיל יותר מהלקיחה הפומית של התרופה. הביטוי הוא שיפור של הנשימה, ולאורך זמן יש האטה בהחמרה של המחלה (1).
אטרופין מסייע לחולי אסתמה להרחבה של הסמפונות. נותנים אותו באינהלציה. הוא מונע כיווץ של הסמפונות ועוזר להרחבה שלהם. Methylxanthines, כגון, theophylline מצויים בשימוש מאז 1930 (1). תיאופילין מגביר ניקוי של ריר וליחה, ומעכב שחרור של מתווכים מתאי פיטום.

מתייחסים לאסתמה כאל מחלה דלקתית כרונית, ומשתמשים בתרופות נוגדות דלקת. הן מעכבות תגובה אנטי דלקתית על ידי עיכוב של חדירה ואקטבציה של תאי דלקת.
משתמשים בקורטיקוסטרואידים שנינתנים באינהלציה (1). הם מעכבים שחרור של מטבוליטים של חומצה ארכידונית, וכך הם מעכבים של לויקוטריאנים ופרוסטגלנדינים.
קורטיקוסטרואידים הם התרופה היעילה ביותר לאסתמה, אבל הפחד הלגיטימי מתופעות הלוואי שלהן מכביד על השימוש בהן. תופעות הלוואי של שימוש בקורטיקוסטרואידים הן עצירה של נוזלים בגוף, הגברה של תיאבון, עליה במשקל, אוסטיאופורוזיס, שבירות של קפילרות, עליה בלחץ הדם (1).
לויקוטריאנים נחשבים למנציחי הדלקת.אנטי לויקוטריאנים מפחיתים את הסימפטומים של האסתמה, ומפחיתים את החמרת המחלה.

Chromolyn sodium הוא נגזרת של khelin מהצמח Ammi visnaga הגדל בישראל, במצרים, מרוקו, אירן. משתמשים בפירות. הוא מרחיב סמפונות.
הפירות גורמים להרפיה של שרירים, ומשתמשים בהם לטיפול בברונכיט ספסטי ובאסתמה. chromolin sodium נחשב לתרופה נוגדת אלרגיה, כי הוא משפיע על דלקת שמתחילה עם אלרגיה (1).
ממשיכים לחפש פתרון תרופתי או צמחי לאסתמה, כי אין תרופה ידועה המרפאה את המחלה או מונעת התקפים אצל חולים (1). שימוש ממושך בתרופות גורם לתופעות לוואי קשות הפוגעות באיכות החיים של החולה.

טיפול טבעי באסתמה באמצעות צמחים

השימוש בצמחי מרפא גדל מאד בעשרות השנים האחרונות (1). ברפואה המסורתית השתמשו ביותר מ-400 צמחים לטיפול באסתמה. כמה מהצמחים נחקרו במשך השנים ומנגנון הפעילות שלהם ידוע. נחלק אותם לפי קבוצות פעילות:

צמחים מרחיבי סימפונות

הצמחים שמודגשים ב * הם צמחים הנמצאים בחנות וניתנים לרכישה.

שם הצמח	חלקי הצמח בשימוש	מרכיבים פעילים
Adhatoda vasica	עלים, שורש	אלקלואידים
Albizzia lebbeck	קליפת הגזע	ספונינים
Artemisia caerulescens	נוף הצמח	קוורצטין. isorgamnetin
Beincasa hispida	פירות	טריטרפנים, סטרולים
Clerodendron serratum	קליפת הגזע	גליקוזידים פנוליים
Coleus forskohlii	שורש	פורסקולין
Galphimia glauca	נוף הצמח	קוורצטין
Gardenia latifplia	גזע	ספונינים
Ginkgo biloba*	עלים	גינקולידים
Lepidum sativum	זרעים	אלקלואידים, פלבונואידים
Ocimum sanctum	עלים	נרול eugenol myrcenol
Rosmarinus officinalis*	כל הצמח	חומצה רוזמרינית קפאית
Ephedra sinica	גבעולים	אפדרין
Tephrosia purpurea	נוף הצמח	פלבונואידים

הצמחים שבטבלה פועלים כמרחיבי סימפונות. המרכיבים הפעילים שונים, אבל הם כולם מסייעים למנוע היצרות של הסימפונות ולהרחיב אותם. כמה מהצמחים ידועים מאד ברפואה המסורתית. גינקו בילובה היה ידוע במשך אלפי שנים כצמח אנטי אסתמטי. אפדרה הוא אחד הצמחים הידועים והמועילים ביותר לטיפול באסתמה. בטיפול נמרץ משתמשים באפדרין (מהצמח EPHEDRA SINICA) להצלת חיי אדם במקרים של התקפים.

צמחים המייצבים תאי פיטום

שם הצמח	חלקי צמח בשימוש	מרכיבים פעילים
Achyranthes aspera	נוף הצמח	חומצה אולאנית
Azadirachia indica	עלים, מיץ	Nimbin, קוורצטין
Bacopa monniera*	עלים	אלקלואידים, גליקוזידים
Bidens parviflora	נוף הצמח	גליקוזידים
Cassia obtusifolia	זרעים	חומצה בטולינית
Cedrus deodora	שמן מהעץ	Himacholol
Clerodendrom serratum	גזע	גליקוזידים פנוליים
Coleus forskohlii	שורש	פורסקולין
Curcuma longa	קנה שורש	כורכומינואידים
Crinum glaucum	עלים	אלקלואידים, lycorine
Elaecarpus spharicus	פירות	סטרואידים, אלקלואידים
Gledistia sinensi	פירות	ספונינים
Impatiens textori	פרחים	ספונינים
Inula racemosa	שורש	ססקויטרפן לקטון
Magnolia officinalis	קליפת הגזע	מגנולול
Mentha piperita*	עלים	גליקוזידים פנוליים
Ocimum sanctum	עלים	Myrcenol, eugenol
Tephrosia purpurea	נוף הצמח	פלבונואידים
Terminalia chebula*	פירות	חומצה אלגית, טאנינים
Vitex nrgundo	עלים	קטכין, לוטאולין

צמחים נוגדי אלרגיה

שם הצמח	חלקי צמח בשימוש	מרכיבים פעילים
Adhatoda vasica	עלים	vasicine
Albizzia lebeck	גבעול, קליפת הגזע	ספונינים
Camellia sinensis*	עלים	פלבונואידים
Citrus unchiu	קליפות	פלבונואידים
Crinium glaucum	עלים	אלקלואידים, ליקורין
Curcuma longa*	קנה שורש	כורכורמין
Dalbergia odorifera	עצה	פלבונואידים, טאנינים
Desmodium adscendins	צמח מים	ספונינים טריטרפנואידים
Ginkgo biloba*	עלים	גינקולידים
Magnolia officinalis	קליפת הגזע	מגנולול
Inula racemosa	שורש	ססקויטרפן לקטון
Gledisia sinensis	פירות	ספונינים
Vitex negundu	עלים	קטכין, לוטאולין

הפעילות הרפואית של צמחי מרפא נחקרת בעשרות השנים האחרונות. הידע על המרכיבים הפעילים המצויים בצמח, על הפעילות שלהם ועל הערך שבשימוש בהם הולך וגדל. רבים מהם מסייעים לטיפול במחלות של דרכי הנשימה. ישנם צמחים המסייעים להרחיב סימפונות, צמחים נוגדי אלרגיה, נוגדי דלקת, מחזקים של מערכת החיסון. ניתן להשתמש בצמחים לטיפול בחולים באסתמה.

מקורות

Ravindra GM. and Dhake AS. A review on herbal antiasthmatics. Orient Pharm. Exp. Med. 2011 Aug. 11 (20: 77-90

מקור התמונה

לחזרה לחנות

מחלות כרוניות ומצבי דלקת

מחלות כרוניות ומצבי דלקת - דלקת ממושכת עלולה להוביל למחלות כרוניות, כגון, מחלות אוטואימוניות, סרטן, מחלות לב, סכרת או מחלת אלצהיימר. ניתן לרס

מחלות כרוניות ומצבי דלקת

לדלקת כרונית ודלקת ממושכת יש שתי סיבות עיקריות:

סיבה אחת היא חשיפה מתמדת לגורם הסביבתי האחראי לדלקת, הוא עלול להיות מרכיב מהמזון היום-יומי, חומרים כימיים שמקורם במזון מעובד ומשומר, בתרופות, בכימיקלים הבאים ממקום העבודה, ברעלנים ממקורות שונים, כגון, מתכות כבדות, קרינה, או מפתוגנים מזהמים, כגון, וירוסים, פטריות או טפילים. (1).
הסיבה השנייה עלולה להיות תפקוד לקוי של מערכת החיסון, שמונע ממנה לעצור את התהליך הדלקתי.

דלקת ממושכת עלולה להוביל למחלות כרוניות, כגון, מחלות אוטואימוניות, סרטן, מחלות לב, סכרת או מחלת אלצהיימר ⁽¹⁾. ניתן לרסן דלקת כרונית על ידי כך שנמנעים ממגע עם הגורמים המעוררים אותה, ועל ידי שיפור הפעילות של מערכת החיסון.

דלקת מתבטאת בנפיחות, אודם, חום וכאב. היא מתפתחת כשמערכת החיסון מזהה חומרים זרים שחדרו לגוף מבחוץ, או חומרים אנדוגניים המשתחררים בגוף.

דלקת כרונית פוגעת בתאים, ובמשך הזמן גורמת להרס של רקמות. המגע החוזר עם הגורמים לדלקת מגבירים את התהליך הדלקתי ומחלישים את מערכת החיסון.

Cyclooxygenase פועל על החומצה הארכידונית ומייצר פרוסטגלנדינים הפועלים כמתווכים של מערכת החיסון. פעילות ממושכת שלהם עלולה לגרום לכאב ונזק.

בגופנו פועלים שני אנזימים ציקלו-אוקסיג'נאז: COX-1 ו- COX-2 .

COX-1 אחראי לייצור של פרוסטגלנדינים המסייעים להרחבה של כלי דם, ומועילים לקרום הרירי של המעי. COX-2 מהווה גורם לתהליך הדלקת המורכב.

נעשים ניסיונות לפתח תרופות שיעכבו COX-2 מבלי לעכב COX-1.

מחקרים העוסקים באלצהיימר מראים נוכחות של דלקת כרונית במוח של החולה, ביחד עם רמה גבוהה של גלוקוז. אנשים סכרתיים הם ברמת סיכון גבוהה יותר לפתח אלצהיימר ⁽²⁾.השאלה הנשאלת היא ממה צריך אדם עם דלקת כרונית להמנע, ומה הוא צריך לקבל.

החלק השני של המאמר יתן הצעות לטיפול באמצעות המזון, תוספי מזון ושינוי אורח חיים ⁽¹⁾.

מקורות

1. Rountree R. Infammation and functional medicine interventions: Part 1- Inflammation and chronic disease. Altern. Complement Med. 2010, 16:72-76.

2. Vlassara H. Cai W. Crandall J. et al. Inflammatory mediators are induced by dietary glycotoxins, a major risk factor for diabetic angiopathy. Proc. Natl. Acad. Sci. USA. 2002, 99: 15596-15601.

מקור התמונה

לחזרה לחנות

אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס - שעלולים להשפיע על מערכת החיסון ועל המערכת ההורמונלית.חשוב להתרחק מחומרי שימור, מחומרים המצויים בבקבוקי פלסטיק

אנדומטריוזיס היא הפרעה נפוצה באוכלוסיה. היא מופיעה אצל 5-10% מהנשים. היא מתבטאת בכך שרירית הרחם, שנושרת מדי חודש, אינה יוצאת כולה החוצה. חלקים ממנה נשתלים במקומות שונים בגוף, כגון, על השחלות, על החצוצרות, בחלל הבטן ובמקומות שונים בגוף. הרקמות מהרירית שנשתלו במקומות שונים, ממשיכות להגיב לקצב של המחזור החודשי. ריכוז האסטרוגן עולה אצלן בשלב האסטרוגני, ובסוף השלב הלוטאלי כשריכוז ההורמונים יורד הרירית נושרת ומופיע דימום. הדם מתנקז לרקמות מסביב, ומופיעה דלקת והתנפחות. עלולים להופיע פצעים (1).

אנדומטריוזיס מופיע בדרך כלל אצל נשים בגיל 25-30. הסיכון לחלות במחלה עולה כשהמחזור החודשי ארוך יותר, ונמשך למעלה משבעה ימים ⁽²⁾.

הסימפטומים כוללים כאבים באזור האגן, באזור הבטן התחתונה, כאבי גב תחתון, כאבים ודימום בתקופת המחזור החודשי במקומות בהם נשתלו חלקים מהרירית, כאבים המלווים פעילות גופנית, קושי להכנס להריון ⁽²⁾. אנדומטריוזיס עלול להיות קשור לדלקות באזור האגן, לציסטות בשחלות, לעצירות, לדלקות בדרכי השתן, להריון מחוץ לרחם ⁽²⁾.

האבחון המדויק נעשה על ידי לפרוסקופיה. לפעמים ניתן להוציא את חלקי הרירית בזמן הלפרוסקופיה.

הסיבה המדויקת לאנדומטריוזיס אינה ידועה. ישנן כמה תיאוריות וכולן אינן מוכחות. יש חוקרים הטוענים שנשים שיש להן קרובות משפחה מדרגה ראשונה עם אנדומטריוזיס, הן בסיכון גדול פי 10 מאשר באוכלוסיה הכללית ⁽¹⁾.

ישנם מחקרים המראים התערבות של מערכת החיסון במקרים של התפתחות המחלה, וטוענים שאנדומטריוזיס היא מחלה דלקתית ⁽³⁾. הם מראים עליה בציטוקינים, כגון, אינטרלויקינים מסוימים ו- Tumor necrotic factor alpha ⁽³⁾.

נבדק הקשר בין אנדומטריוזיס והתזונה. נערך מחק על 504 נשים שהוכח על ידי לפרוסקופיה שהן סובלות מאנדומטריוזיס. קבוצת הביקורת כללה 504 נשים שאינם סובלות ממחלה זו ⁽⁴⁾. מצאו שאצל נשים שהתזונה שלהן כללה ירקות ירוקים ופירות טריים היה סיכון קטן ב-40% לחלות במחלה. אצל נשים שהרבו לאכול בשר בקר ובשר אדום אחר היה הסיכון גבוה ב- 80% ⁽⁴⁾.

טיפול באנדומטריוזיס ברפואה הקונבנציונלית

הטיפול מתחיל בדרך כלל עם תרופות המדכאות ייצור של אסטרוגן. טיפול הורמונלי נוסף הוא דיכוי של הביוץ על ידי גלולות נגד הריון. מפחיתים את הדלקת בעזרת תרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידיות, ונותנים תרופות משככות כאב כדי להרגיע את הכאבים ⁽²⁾.הטיפול העיקרי הוא הרחקה של חלקי הרירית על ידי ניתוח לפרוסקופי. במקרים קשים ממליצים על ניתוח להוצאת הרחם ולפעמים גם השחלות ⁽²⁾.

טיפול בתזונה ובצמחי מרפא

הטיפול הוא אישי, תוך התחשבות בבעיות המיוחדות של המטופלת. האם יש הפרעה בפוריות, האם המטופלת רוצה להכנס להריון, האם הכאב חזק במיוחד בזמן המחזור החודשי או שזה כאב קבוע ממושך. מטרות הטיפול הן:

להפחית דלקת, להוריד את עוצמת הכאב, להקטין את חלקי הריריות שהושתלו במקומות השונים, לתמוך בפוריות, להפחית את המגע עם רעלנים סביבתיים.

הטיפול כולל: תזונה, צמחים משככי כאב, צמחים נוגדי דלקת, צמחים מנקי כבד, תמיכה הורמונלית, תמיכה במערכת החיסון.

תזונה

מומלץ להפחית שימוש בשומנים רוויים ובמאכלים מן החי המכילים חומצה ארכידונית, להרבות באכילת מוצרי סויה המכילים איזופלבונים genistein ו- daidezin. הראו ירידה בסיכון לחלות באנדומטריוזיס אצל נשים שהרבו באכילת מוצרי סויה ⁽⁵⁾. מומלץ להרבות במאכלים המכילים חומצות שומניות אומגה 3, שיש להן פעילות נוגדת דלקת ⁽²⁾.

להזמנת צמח מסוים יש ללחוץ על שמו. במידה ואינו קיים, תסומן * ליד השם.

צמחים משככי כאב

Valeriana officinalis ולריאנה רפואית שורש

Viburnum opulus, prunifolium מורן קליפת הגזע

Piscidia erythrina פיסידיה קליפת השורש

Zingiber officinale ג'ינג'ר שורש, קנה שורש

Salix alba/nigra ערבה לבנה.שחורה* קליפת הגזע

Dioscorea villosa דיוסקוראה שורש

Hypericum perforatum פרע מחורר* נוף הצמח בפריחה

Piper methysticum קאוה* שורש

צמחים נוגדי דלקת

Boswellia serrata לבונה שרף

Curcuma longa כורכום שורש

Betula alba שדר לבן* קליפת גזע, עלים

Dioscorea villosa דיוסקוראה שורש

Cimicifuga racemosa קוהוש שחור שורש

פיקנוגנול או מיצוי מזרעי ענבים מסייעים כנוגדי דלקת ונוגדי חמצון

תמיכה במערכת החיסון

משתמשים בצמחים אימונומודולטורים המסייעים לאזן את מערכת החיסון, ולהפחית שחרור של ציטוקינים.

Astragalus membranaceus קדד שורש

Ganoderma lucidum ריישי פטריה

Cordyceps sinensis קורדיספס פטריה

Curcuma longa כורכום שורש, קנה שורש

Withania somnifera ויתניה משכרת שורש

Panax quinquefolium ג'ינסנג אמריקאי* שורש

תמיכה הורמונלית

אסטרוגן גורם להחמרה במקרים של אנדומטריוזיס, ואילו פרוגסטרון ואנדרוגן מביאים להקלה ⁽⁶⁾. פרוגסטרון מפחית התכווצויות וכאב ברחם. ניתן להשתמש בפרוגסטרון במשחות כשימוש חיצוני, ולפי הצורך משתמשים בו גם בשימוש פנימי ⁽²⁾.

התרחקות מרעלנים סביבתיים

שעלולים להשפיע על מערכת החיסון ועל המערכת ההורמונלית.

חשוב להתרחק מחומרי שימור, מחומרים המצויים בבקבוקי פלסטיק, מצבעי מאכל, ממתיקים מסוג אספרטיים ומחומרים כימיים כמחליבים, מיימבים וצבעי מאכל.

אצל רוב בני האדם המפגש עם חומרים אלה הוא יום-יומי, וההימנעות מהם אינה קלה.

פורמולה לטיפול באנדומטריוזיס

Dioscorea villosa 20% Cimicifuga racemosa 15% Boswellia serrata 15% Piscidia erythrina 20% Astragalus membranaceus 15% Zingiber officinale 15%

מינון 15 מ"ל ליום

מקורות

1. Frakiewicz EJ. Rndometriosis: an overview of the disease and its treatment. J. AM. Pharm. Assoc. 2000, 40: 645-657.

2. Marchesse M. Endometriosis, Townsend Letter for Examiner of Alternative Medicine, April 2009.

3. Podgaec S. et al. Endometriosis: an inflammatory disease with a Th2 immune response componenet. Human Reproduction 2007, 22: 1373-1379.

4. Parazzini F. et al. Selected food intake and risk of endometriosis. Human Reproduction , 2004, 19: 1755-1759.

5. Tsuchia M. et al. Effect of soy isoflavones on endometriosis: interaction with estrogen receptor 2 gene polymorphism. Epidemiology 2007, 18: 402-408.

מקור התמונה

חזרה לחנות

הפאטיטיס A, B, C טיפול באמצעות צמחי מרפא

הפאטיטיס - עיכוב ייצור של תרומבוקסאן A2 ומעכב צימות של טסיות דם. הכורכום מומלץ לטיפול בהפרעות של מערכת העיכול, בטיפול בהפרעות הקשורות

הפאטיטיס זיהומי הוא מחלת כבד דלקתית הנגרמת כתוצאה מזיהום עם אחד מחמשת הוירוסים : הפאטיטיס A, B, C, D, E .

הפאטיטיס A הוא הנפוץ ביותר, והוא עלול להופיע כמגפה, כשהוא מועבר באמצעות מים ומזון. הפאטיטיס A נפוץ במיוחד בארצות בהן ההגיינה לקויה, ומי הביוב זורמים למי השתייה. המחלה עלולה להופיע בכל גיל, ואדם שחלה מפתח נוגדנים והוא מחוסן במשך שנים רבות.

קיים חיסון נגד וירוס הפאטיטיס A, ונהגו לתת אותו למטיילים שיצאו לארצות בהן המחלה נפוצה. הפאטיטיס B וירוס, HBV, מועבר על ידי דם נגוע. המחלה שכיחה בקרב אנשים המשתמשים במחטים בלתי סטריליות להזרקה, לקעקוע או לדיקור באקופונקטורה. הוירוס עלול לעבור במגע מיני, וכן הוא עלול לעבור מהאם לתינוק במהלך הלידה.

הפאטיטיס B עלול להפוך למחלה כרונית ולגרום נזק בלתי הפיך לכבד. הפאטיטיס C וירוס, HCV, מועבר בדם. לפני שבדקו דם שנתנו לעירוי לנוכחות הוירוס, היו מקרי הדבקה רבים כתוצאה מעירוי דם. שימוש במחטים שלא עברו סטריליזציה, טיפולי דיאליזה, קעקוע, וכן שריטות ופציעות עלולים לגרום להדבקה בוירוס.

העברה של הוירוס על ידי מגע מיני אפשרית, אולם אינה נפוצה. לפי הסטטיסטיקה כ-5% מהמקרים הם תוצאה של העברה על ידי מגע מיני. הפאטיטיס C וירוס "התגלה" בשנת 1989, כאשר הפאטיטיס שכינו אותו קודם לא-A לא- B נקבע להפאטיטיס C.

הסימפטומים אינם מתתחילים ביחד עם הזיהום. ברוב המקרים עוברות כמה שנים עד להופעת הסימפטומים. הפאטיטיס C נחשב היום למחלה מגפתית. מקרים חדשים מתגלים כל שנה. הסימפטומים של דלקת הכבד החריפה דומים במקרים של זיהום עם וירוס הפאטיטיס A, B או C.

המחלה מתחילה עם תסמינים דמויי שפעת בדומה למחלות ויראליות, בהמשך מופיעות בחילות והקאות, איבוד תיאבון, שלשול, השתן נעשה כהה, מתפתחת צהבת, יש עצירה או הפחתה בזרימת המרה והצואה נעשית חיוורת, מופיע גרוד קשה בכל הגוף.

המחלה החריפה נמשכת 4-8 שבועות. הפאטיטיס B נעשה כרוני ב-5-10% מהמקרים.הפאטיטיס C הופך לכרוני ב-75-80% מהמקרים. 20% מתוכם הופכים לנשאים. אין אצלם נזק לכבד, כל תפקודי הכבד שלהם תקינים, אבל הם עלולים להדביק אחרים.

אצל כ-60% יופיעו סימפטומים כרוניים בממוצע 13 שנים אחרי הזיהום. הם עלולים לפתח צירוזיס, סרטן הכבד ולהגיע לכשל מוחלט של הכבד.

טיפול בהפאטיטיס באמצעות צמחי מרפא

ברפואה המסורתית שמקורה בתרבויות שונות אנו מוצאים צמחים רבים המוצעים לטיפול בבעיות של הכבד. ניתן לסווג אותם לפי צמחים המגינים על הכבד, אנטי אוקסידנטים המנטרלים רדיקלים חופשיים ומונעים נזק לתאי הכבד, צמחים המנקים את הכבד על ידי הגברת ייצור ושחרור של מיצי מרה מהכבד (chleretics ) או הגברת שחרור וזרימת מיצי המרה מכיס המרה (cholagogues), צמחים המסייעים לשיקום הכבד (1).

נדגים דרך כמה מהצמחים הפועלים על הכבד כיצד הם מסייעים לטיפול בהפאטיטיס כרוני.

Silybium marianum

שמו העברי הוא גדילן מצוי, והוא גדל בר בארץ. מוצאו של הגדילן מאזור הים התיכון. מאז ימי קדם נהגו להשתמש בעלים ובזרעים לטיפול במחלות שונות, בעיקר מחלות כבד.

המחקר העוסק בגדילן התחיל ב-1929. בסוף שנות ה-50 בודד הסילימרין, שהוא תערובת של flavonolignans כולל silybin (הידוע גם כ-silybinin), silydianin ו- silychristin. ריכוז הסילימרין בזרעים 4-6%. התכשיר המסחרי מכיל 70-80% של סילימרין (2,3).

silymarin

סילימרין הוא אנטי אוקסידנט המגן על תאי הכבד מפני הנזק שעלולים לגרום רדיקלים חופשיים. בנוסף מגן הסילימרין מפני רעלנים, כגון, הרעל של פטריית האמניטה וכן פחמן טטרה-כלורי CCl4 (3).

לסילימרין יש פעילות ממברנאלית. יש לו אפיניות גבוהה לממברנות של תאי הכבד והוא מנקה את הממברנות מרעלנים שנצמדים אליהם (4). סילימרין מסייע לשיקום תאי הכבד. הוא מחיש ייצור של חלבונים ומסייע להחזרת תאי הכבד לתפקוד (4).

הגדילן נחשב לצמח בטוח לשימוש (3,4). המינון המומלץ 8-12 ג' ליום.

מקורות

1. Dhiman ark. Chawla YK. Herbal medicines for liver diseases. Digestive Diseases and Sciences. 2005, 50: 1807-1812.

2. Mayer KE. Myers RP. Lee SS. Silymarin treatment of viral hepatitis; a systematic review. Journal of Viral Hepatitis. 2005, 12: 559-567.

3. Wellington K. Jarvis B. Silymarin: a review of its clinical properties in the management of hepatic disorders. BioDrugs: Clinical Immunotherapeutics, Biopharmaceuticals and Gene Therapy. 2001, 15: 465-489.

4. Abascal K. Yarnell E. The many faces of Silybum marianum (milk thistle). Part I Treating cancer and hyperlipidemia and restoring kidney function. Alternative & Complementary Therapies. 2003, Aug: 170-175.

Cynara scolymus

שמו העברי קנרס מצוי והוא ידוע בשמו האנגלי ארטישוק. הצמח גדל בר בארץ ונהגו לגדל אותו ולהשתמש בו כירק מאכל. הוא מוזכר במשנה ובתלמוד.

עלי הארטישוק מכילים תרכובת פנולית בשם cynarin, פלבונואידים ו- sesquiterpene lactones (1). cynarin לאחרונה נערך מחקר על השימוש במיצוי מעלי ארטישוק במקרים של הפטאטיטיס C כרוני (1) הראו במיצוי מהעלים פעילות אנטי אוקסידנטית, הגנה על הכבד מפני רעלנים, פעילות כולרטית המתבטאת בהגברת ייצור מיצי מרה בכבד (1). החוקרים הראו שהמיצוי גורם להגברת ייצור מיצי מרה אצל אנשים בריאים.

במחקר השתתפו 17 חולים בהפאטיטיס C. לשניים מהחולים היה צירוזיס. 10 חולים לא הגיבו לתרופות שניתנו להם. אצל כל המשתתפים היתה רמת האנזים alanine aminotransferase- ALT גבוהה פי 1.5 מהרמה הנורמלית. המשתתפים קבלו 10 קפסולות ליום של מיצוי מעלי ארטישוק, במשך 12 שבועות. נבדקו אצלם האנזימים של הכבד, בילירובין וכן נבדקה הרגשה כללית אישית.

לא היתה ירידה ברמת האנזימים של הכבד לאחר 12 שבועות של טיפול במיצוי מעלי ארטישוק. היתה ירידה ברמת הבילירובין, והמשתתפים דווחו על שיפור בהרגשה הכללית (1).

זהו מחקר ראשון שנערך על טיפול בחולים בהפאטיטיס C כרוני עם מיצוי מעלי ארטישוק. המחקר נערך ללא קבוצת ביקורת והמידגם היה קטן.

עלי הארטישוק נחשבים לבטוחים לשימוש. הם מסייעים להורדת רמת כולסטרול בדם, נוגדי חמצון ומגינים על הכבד (2,3).

מקורות

1.Huber R. Muller M. Naumann J. et al. Artichoke leaf extract for chronic hepatitis C- a pilot study. Phytomed. Sep. 2009, 16: 801-804.

2. Artichoke leaf in: Bluementhal M. (ed) Herbal Medicine. Expanded Commission E Monographs 200, American Botanical Council, Austin, Texas USA.

3. Pengelly A. Assessment of hepatoprotective remedies. Australian Journal of Medical Herbalism Vol 7 p. 17-20, 1995.

Schizandra sinensis

השיזנדרה הוא צמח מטפס ממשפח המגנוליה Magnoliaceae. מוצאו מרוסיה, צפון-מזרח סין וקוריאה.

שימוש רפואי נעשה בפירות, שהם חמוצים, מרירים ועפיצים.

פירות השיזנדרה היו בשימוש ברפואה הסינית לאורך שנים רבות. הוא נחשב לצמח המחזק את כל אברי הגוף, ובמיוחד את הכבד והכליות (1).

המרכיבים של הפירות הם כ-30 ליגננים הידועים בשם כולל schizandrins.

לפירות יש פעילות אנטי דלקתית, אנטי אוקסידנט, מגן על הכבד, מפחית עייפות, מגביר עמידות.

מחקרים in vivo שנעשו בחיות מעבדה הוכיחו שהצמח מגן על הכבד מפני רעלנים (1).

schizandrin מיצוי מפירות השיזנדרה הוריד רמה של האנזימים של הכבד במקרים של הפטיטיס מושרה בחיות (1). הצמח נחשב לאדפטוגן, המסייע במצבי לחץ, מפחית סטרס, מסייע לשיפור פעילות המוח ומונע איבוד זכרון.

1. Fructus Schisandrae in WHO Monographs, 2008, p.296-313.

Phyllanthus amarus

ה-Phyllanthus הוא צמח חד- או רב-שנתי קטן, המגיע לגובה של 30-40 ס"מ. הוא גדל ביערות הגשם של האמזונס, וכן בדרום הודו ובסין. שימוש רפואי נעשה בצמח כולו.בדרום אמריקה נהגו להשתמש בצמח להרחקת אבנים בכליות ובמרה, לטיפול בסכרת, במלריה, דיזנטריה, חום, שפעת, צהבת, דלקת של הוגינה, לשיפור העיכול ולהרחקת תולעים. בהודו נחשב הצמח למגן על הכבד. משתמשים בו לטיפול בהפאטיטיס וצהבת (1).

מרכיבים: אלקלואידים, פלבונואידים, ליגננים, אלגיטאנינים.

פעילות: אסטרינג'נט, דיורטי, מגביר הפרשת מיצי מרה (cholagogue), מגן על הכבד, משכך כאב, נוגד עוויתות, אנטי ויראלי, היפוגליקמי (1).

הוכיחו פעילות אנטי ויראלית נגד הפאטיטיס וירוס B (2). בהודו נחשב שורש ה-Phyllanthus לאמצעי היעיל ביותר לטיפול בצהבת.

הצמח מומלץ לחיזוק וניקוי הכבד, להגנה על הכבד, להרחקת רעלנים מהכבד, לוויסות של אנזימי הכבד, לטיפול במחלות ויראליות, כולל, נגד וירוסים של הפאטיטיס A, B, C.

מחקרים קליניים שנערכו בהודו ובסין הראו שהמינים P. amarua ו- P. urinaria היו היעילים ביותר בטיפול בהפאטיטיס B כרוני.

במחקר שנערך בהודו (1) קבלה קבוצת חולים בהפאטיטיס B כרוני שלוש קפסולות ביום, שהכילו 200 מ"ג של P. amarus במשך 30 יום. עקבו אחר סמנים של HBV : HbsAg, HbeAg ונוגדנים מסוג IgM. המעקב נמשך תשעה חודשים.

אצל 59% מהנבדקים נעלם HbsAg לעומת 4% בקבוצת הביקורת. הסמן לא הופיע מחדש במשך כל תקופת המחקר. נבדקים שהכילו את שני הסמנים HbsAg HbeAg לא הגיבו לטיפול.

במחקרים שנעשו in vitro הוכיחו שכמה מיני Phyllanthus מעכבים את האנזים DNA- polymerase, שהוא הכרחי לרפליקציה של DNA

אינטראקציות עם תרופות: הצמח עלול להגביר פעילות של אינסולין ושל תרופות אחרות נגד סכרת. עלול להגביר השפעה של תרופות להורדת לחץ דם.

מינון: חליטה או מירתח קל 1-3 כוסות ליום.

מיצוי בגליצרין 2-6 מ"ל 2-3 פעמים ביום.

מקורות

1. Neeral aja et al. Molecular diversity in Phyllanthus amarus assessed through RAPD analysis. Current Science, Vol 85, No 10, 2003.

2. Shead A. et al. Effect of Phyllanthus plant extracts on duck hepatitis B virus in vitro and in vivo. Antiviral Research Vol 18 p. 127-138, 1992.

Bupleurum chinensis

צמח השייך למשפחת הסוככיים. אחד הצמחים החשובים ברפואה הסינית לטיפול בכבד.

השורש מכיל ספונינים טריטרפניים, הכוללים saikosaponins a, b1, b4, c,d, e, הצמח נוגד דלקת, מפחית עליה בחדירות של כלי הדם הנימיים, מגן על הכבד מפני רעלנים, מעכב פראוקסידציה של ליפידים בכבד, אנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי.

השורש מומלץ לטיפול במקרים של הפאטיטיס חריף וכרוני. הוא מסייע להחזרת הכבד לתפקוד תקין.

Taraxacum officinalis

שמו העברי שינן רפואי . הצמח משתייך למשפחת המורכבים. אחד מצמחי הכבד הידועים ביותר. מינים שונים של Taraxacum גדלים בארצות רבות, ומשתמשים בהם כצמחים להרחקת פסולת מהגוף. השורש מגביר הפרשת מיצי מרה וממריץ את התרוקנות כיס המרה. בנוסף יש לשורש פעילות דיורטית ומשתמשים בו להפחתת נוזלים ולטיפול בבצקות.

שימוש בצמח מומלץ במקרים של הפאטיטיס, דלקות בכבד, דלקות בכיס המרה, לשיפור זרימת מיצי מרה.

זהו אחד הצמחים החשובים ביותר לשיפור דה-טוקסיפיקציה של הכבד. הוא מסייע להרחקת פסולת במקרים של מחלות כרוניות, כגון, דלקות מפרקים, דלקות בעור, פרונקלוזיס ומחלות רוימטיות שונות.

השורש מר והוא מסייע לשיפור העיכול במקרים של התנפחות הבטן וגזים.

הוא מסייע לשיקום תפקודי הכבד וכיס המרה ונעזרים בו לשמירה על תפקוד תקין של הכבד.

Curcuma longa

כתבה על צמחי כבד לא תהיה שלמה אם לא נזכיר את הכורכום.

השם האנגלי הוא Turmeric. הכורכום הוא צמח ממשפחת הזנגביליים, Zingiberaceae מוצאו מדרום אסיה, ומרבים לגדל אותו בהודו, סין, אינדונזיה וארצות טרופיות אחרות. שימוש רפואי נעשה בקנה השורש.

המרכיבים הפעילים בקנה השורש הם: שמן נדיף בריכוז 3-7.2%, הכולל בעיקר ססקויטרפנים, כגון, alpha & beta turmerone, alpha curcumene, zingiberene3-5% פיגמנטים צהובים בלתי נדיפים הנקראים curcuminoids פוליסכרידים, כגון arabinogalactans הפעילים כאימונוסטימולנטים curcumene.

הכורכום הוא צמח אנטי דלקתי, המעכב סינתיזה של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים, אנטי אוקסידנט, אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי, מגביר הפרשת מיצי מרה, מגן על הכבד מפני רעלנים, כגון CCl4, D-galactosamine.

מיצויים מהצמח מסייעים להחזרת רמות של אנזימי הכבד לרמה הנורמלית, בנוסף הם גורמים לעליה בריכוז הסקרטין המופרש מהלבלב.

כורכומין מעכב ייצור של תרומבוקסאן A2 ומעכב צימות של טסיות דם. הכורכום מומלץ לטיפול בהפרעות של מערכת העיכול, בטיפול בהפרעות הקשורות לתפקוד לקוי של הכבד וכיס המרה, לעודף גזים במערכת העיכול, להורדת רמת כולסרול בדם, לטיפול במחלות של הכבד וכיס המרה, למקרים של חום העולה ויורד לסרוגין.

הכורכום הוא צמח בטוח לשימוש. הוא אינו מומלץ במקרים של אולקוס ועודף חומציות בקיבה.

הכנות ומינון: אבקה, 1-3 ג' ליום

טינקטורה 1:5 10 מ"ל ליום.

מקורות

1. Ammon HP.Wahl MA. Pharmacology of Curcuma longa. Planta Med.57: 1-7, 1991.

2. Rasyid A.Lelo a. The effect of curcumin and placebo on human gall bladder function:an ultarsound study.Aliment Pharmacological Therapy ,13:245-249, 1999

3. Selvam R. et al. the anti oxydant activity of turmeric (curcuma longa). J. Ethnopharmacology ,47:59-67, 1995.

4. Kiso y. et al. Anti hepatotoxic principles of Curcuma Longa rhizomes. Planta Med. 49:185-187 ,1983.

מקור התמונה

לחזרה לחנות

שפעת, חיסון וטיפול בצמחי מרפא

שפעת טיפול בצמחי מרפא - טיניספורה - ממריץ פעילות של מערכת החיסון, מפחית מתח ולחץ, מסייע לשיפור הזכרון והכושר הקוגניטיבי (1), מגביר ייצור

שפעת, חיסון וטיפול בצמחי מרפא

השפעת היא מחלה חריפה של דרכי הנשימה הנגרמת על ידי הוירוסים Influenza A &B, המחולקים לתת-קבוצות על פי התכונות האנטיגניות שלהם.

אינפלואנזה A וירוסים מתחלקים לשני תת- טיפוסים עיקריים לפי שני אנטיגנים שונים שנמצאים על שטח הפנים שלהם: hemagglutinin ו- neuramidase. המאגלוטינין אנטיגן–HA הוא גליקופרוטאין המתקשר לחומצה הסיאלית שבתא ומתמזג עם הממברנות של הפונדקאי. נויראמידאז אנטיגן- NA, עושה פעולה הפוכה. הוא שובר את החומצה הסיאלית ומאפשר לוירוס להתפשט החוצה מהתא.

ב-1933 בודדו לראשונה את הוירוס Influenza A מאנשים (1), וב-1957 התאפשר מחקר של הוירוס במעבדות (2). החוקרים שניסו להכין חיסון נגד הוירוס נוכחו שהוא עובר מוטציות במהירות, ושיש קושי רב בהכנת חיסון יעיל.

Influenza A הוא נפוץ ומסוכן יותר, והוא גרם לרוב ההתפרצויות המגפתיות הידועות בהיסטוריה. Influenza B הוא פחות אלים, והוא גורם למחלה קלה יותר אצל מבוגרים. אצל ילדים המחלה דומה בחומרתה לזו הנגרמת על ידי אינפלואנזה A (3).

המגפות פורצות בדרך כלל כשמופיע וירוס חדש של אינפלואנזה, שהאוכלוסיה אינה מחוסנת נגדו (4). המחלה מתפשטת במהירות, ועלולה לעבור מארץ אחת לשניה. מדובר אז על התפרצות פנדמית.

במאה ה-20 היו התפרצויות פנדמיות ב-1918, 1957 ו-1968. בהתפרצות של השפעת הספרדית ב-1918 מתו כ-500.000 איש בארה"ב, וכ-50 מיליון איש בעולם כולו, בהתפרצות של השפעת האסייתית ב-1957 מתו כ-70.000 איש וב-1968 מתו כ-33.000 איש (4).

כשההתפרצות מופיעה, מתחילה מיד התגייסות של מדענים הממהרים לבודד את הוירוס ולהכין חיסון נגדו. ב-1957 בודדו זן חדש והכינו חיסון נגדו. כשמזהים זן חדש דרושים 6-9 חודשים עד שמכינים חיסון נגדו, וכשמחסנים אנשים דרושים להם כשבועיים לייצר נוגדנים ולהתחסן (4).

יעילות החיסון מוטלת בספק. הרשויות מדווחות על הצלחת החיסונים וממליצות לאוכלוסיה להתחסן. רבים טוענים שעל אף האחוז הגבוה של אנשים המתחסנים אין ירידה בתמותה. ובסיבוכים. השפעת היא מחלה עונתית. היא מתחילה להופיע בסתיו, מתגברת בחודשי החורף וממשיכה עד האביב. הוירוס של השפעת עלול להדביק אנשים בכל קבוצת גיל, אבל שיעור ההדבקה הגבוה ביותר הוא אצל ילדים (5). שיעור התמותה הגבוה ביותר הוא אצל קשישים (5).

שפעת, חיסון וטיפול בצמחי מרפא:

צמחים מומלצים למניעה וטיפול בשפעת החזירים

באביב של שנת 2009 דווח במקסיקו על התפרצות של דלקת ריאות חמורה, שהופיעה כסיבוך של שפעת, שנגרמה על ידי וירוס influenza A (H1N1). מקור הוירוס הוא בחזירים והשפעת התפרסמה בתור שפעת החזירים. מ-24 במרץ עד 29 באפריל היו במקסיקו 2155 מקרים של דלקת ריאות חמורה. משרד הבריאות של מקסיקו דיווח על 821 אישפוזים ו-100 מקרי מוות (6).

השפעת התפשטה בעולם, ועד סוף ספטמבר דווח על 300.000 חולים שנדבקו בוירוס influenza A H1N1 , ועל 3917 מקרי מוות (7).

בסין דווח על 14.581 חולים בשפעת. אין דיווח ממשלתי על מקרי מוות. משרד החינוך הציע לתושבים טיפול מניעתי באמצעות פורמולה הנקראת lian hua qing wen, הכוללת שני צמחים: פרחים של יערה יפנית Lonicera japonica ופירות של Forsythia suspense (8).

ביה"ח Ditan בביג'ינג דיווח על הצלחה של 75% בטיפול בחולים בשפעת החזירים. מתוך 117 חולים שאושפזו 88 הבריאו. החולים קבלו חליטות מארבעה צמחים, 3 ג' מכל צמח.

הם שתו מהחליטות והשתמשו בהן גם לשטיפת הפה (9). הצמחים הם:

Lonicera japonica יערה יפנית פרחים

Isatis indigotica איזטיס שורש ועלים

Mentha spp. מיני מנתה עלים

Glycyrrhiza uralensis שוש שורש

הכנה ומינון: חליטה מ-12 ג' של התערובת (כל צמח 3 ג') לשתייה ולשטיפת הפה. בהודו נפטרו 277 חולים בשפעת החזירים. ממליצים בהודו על שימוש בצמח Tinospora cordifolia או על תערובת המכילה שלושה צמחים (8):

Tinospora cordifolia טינוספורה

Ocimum tenuifolium ריחן נוף הצמח

Zingiber officinale ג'ינג'ר רפואי שורש, קנה שורש

FDA ממליץ לתושבים להתחסן נגד השפעת, ומזהיר מפני המלצות על שימוש בתוספי מזון וצמחים למניעה וטיפול בשפעת.

San Francisco Chronical (10) ממליץ להרבות באכילת שום ולהשתמש בפטריות הרפואיות המחזקות את מערכת החיסון (10).

Grifolia frondosa Maitaki

Lentinula edodes Shitaki

Ganoderma lucidum Reishi

חשיבותו של ויטמין D בפעילות החיסון הבלתי ספציפי חוזרת ועולה. Gombart A. (12) טוען שחשיבותו של ויטמין D כמווסת את הפפטידים האנטי מיקרוביאליים גדולה כל כך, שהיא נשמרה במשך 60 מיליון שנה אצל בני אדם וקופים (12). ויטמין D מונע פעילות יתר של מערכת החיסון הספציפית ומעודד פעילות של החיסון המולד הבלתי ספציפי. בנוסף לפעילות הפפטידים האנטי מיקרוביאליים כמגינים מפני מחלות זיהומיות, הם גם מסייעים בבניית כלי דם, ובריפוי פצעים (12). ויטמין D חשוב מאד לבריאות העור ולפעילות תקינה של מערכת העיכול. ריכוז תקין של ויטמין D יסייע להמנע משפעת, או לעבור אותה כמחלה קלה ללא סיבוכים (13).

מקורות

1. Smith W. Andrewes CH. Laidlaw PP. A virus obtained from influenza patients. Lancet 1933, 2: 66-68.

2. Chu CM. Shao D. Hou CC. Studies of strains of influenza virus isolated during the epidemic in 1957 in Changchun. Vopr Virusol 1957, 2: 278-281.

3. Immunisation against infectious diseases. In: The Green Book; Influenza Update, 2006, Chapter 19. Department of Health. www.dh.uk [Accessed December 13, 2006]

4. Bergner P. Influenza prevention, Immunization and Tmiflu is not enough. Medical Herbalism Eletter, December 2008. 1-8.

5. Roxas M. Jurenka J. Colds and Influenza; A Review of Diagnosis and Conventional, Botanical, and Nutritional Considerations. Alternative Medicine Review, 2007, 12 : 25-47.

6. Chowell G. Stefano M. Colchero MA et al. Severe Respiratory Disease Concurrent with the Circulation of H1N1 Influenza. The New England Journal of Medicine, 2009, 361: 1-6.

7. Pandemic (H1N1) 2009-update 67. World Health Organization website. Available at: http://www.who.int/csr/don/2009 09 25/en/index.html. Accessed September 22, 2009.

8. Lindsay Stafford, International Report on Herbs and Swine Flu, HerbalEGram Vol. 10 No.6 October, 2009.

9. Margolin C. Swine flu cured using Chinese herbs. Alternative Health Journal, July 25, 2009.

10. Robbins S. Naturopath bridges gap in treatment, prevention. San Francisco Chronicle. September 21, 2009.

11. Gombart AF. Borregaard N. Koffler HP. Human Cathelicidin Antimicrobial Peptide Gene is a Direct Target of the Vitamin D Receptor and is Strongly Upregulated in Myeloid Cells by 1,25 dihydroxy Vitamin D3. FASEB J. 2005, 19: 1067-1077.

12. Gombart A. Key feature of immune system survived in humans, other primates for 60 million years, Oregon State University, http://www.orst.edu 2009.

13. Cannell JJ. Vieth R. Umhau JC. Epidemic influenza and vitamin D. Epidemiol. Infect. 2006, 134: 1129-1140.

השימוש ב-Lomatium בהתפרצות של שפעת

בכתבה משנת 1920 מתאר Dr. Krebs איך טפלו האינדיאנים של נבאדה בהתפרצות של השפעת ב-1918 (1). בנבאדה גר השבט האינדיאני Washoe. הם השתמשו בצמח שקראו לו באותה תקופה Leptotaemia dissecata. הצמח שייך למשפחת הסוככיים והוא גדל במורדות הגבעות.

האינדיאנים קטפו אותו בסתיו. חודש נובמבר נחשב למתאים ביותר אצל האידיאנים. הם חתכו את השורש, הרתיחו אותו ושתו ממנו כמויות גדולות (1). האינדיאנים החשיבו את הצמח ל-panacea.

הוא הוכיח את עצמו כיעיל במיוחד לטיפול בדלקת ריאות כסיבוך של שפעת. הוא פועל כמחזק של הקרומים הריריים של דרכי הנשימה, עוצר שיעול, מוריד חום, מכייח. בריכוז גבוה הוא לקסטיבי, ובמינון מוגזם הוא גורם להקאה (1).

בקרב האינדיאנים משבט Washoe לא היו מקרי מוות, ואילו אצל אינדיאנים שגרו במקומות בהם לא גדל הצמח היו מקרי מוות רבים.

שמו של הצמח הוחלף ב-1942 על ידי Mathias ו- Constance מ- Leptotaenia ל- Lomatium

Lomatium dissectum

שם מקומי: Biscuit root

משפחה: סוככיים Apiaceae

חלקי צמח בשימוש: שורש

תאור בוטני: לסוג Lomatium משתייכים מעל 80 מינים. L. dissectum הוא צמח רב שנתי ריחני. החלק התחתון של הגבעולים סגול. כמה גבעולים יוצאים מהשורש, וגובהם 50-150 ס"מ. השורש מעובה. העלים מצויים רובם בחלק התחתון של הגבעולים. הפרחים קטנים, צהובים בצורת סוכך. הפירות מאורכים.

הצמח גדל על מדרונות סלעיים בצפון-מערב ארה"ב (2,1).

נהגו ליבש את השורש, לטחון אותו ולהכין ממנו עוגיות זה המקור לשם המקומי Biscuit root (3, 2)

מרכיבים: Michael Moore שהכיר את הצמח ועבד אתו מציין כמה מרכיבים, שמן נדיף, שלושה גליקוזידים של קומרינים אחד מהם הוא apiose , גומי, רזין, לוטאולין, אלקלואיד (1) פורנוקומרינים, חומצה אסקורבית. המחקר על המרכיבים הפעילים מצומצם.

פעילות: אנטי ויראלי, אנטי מיקרוביאלי, אימונוסטימולנט.

רפואה מסורתית: הצמח נחשב למרפא הכל אצל האינדיאנים שגרו באזור נבאדה (4), אבל לא משך תשומת לב של האירופאים שהגיעו לאמריקה.

האינדיאנים השתמשו בצמח בעיקר לטיפול במחלות של העור ושל דרכי הנשימה (5,6). בנוסף השתמשו בשורש לטיפול במחלות שגרוניות, כאבי בטן, שיעול, הצטננות, ברונכיט, שפעת, דלקת גרון, דלקת ריאות, שחפת (6,5).

נהגו לשרוף את השורש היבש ולשאוף את העשן לטיפול באסתמה (6).

הכינו משחה מהחלק הפנימי של השורש לטיפול בחתכים, פצעים פתוחים וכוויות (6).

מים שהשרו בהם את השורש שמשו כשטיפת שיער נגד קשקשים (6).

בנוסף השתמשו בשורש כקטורת (6).

הצמח התפרסם כשאינדיאנים שגרו באזורים בהם הוא גדל, השתמשו בו לטיפול בשפעת הספרדית, ב-1918, שגרמה למוות של 50 מיליון איש. הטיפול באמצעות ה-Lomatium היה יעיל, ולא היו מקרי מוות בין המטופלים. דר' Krebs חקר את הצמח ודיווח על המימצאים שלו (1).Ed Smith מספר באתר שלו (Herb Pharm) שהוא שמע על סגולות ה-Lomatium מ-Dr’ Bastyr שסיפר לו על הצלחותיו בטיפול במחלות ויראליות עם שורש ה-Lomatium. דר' Bastyr נהג לאסוף את הצמח בשדות ולהרתיח אותו כפי שעשו האינדיאנים.

הצמח עולה ומוזכר שוב בימינו כשיש חשש מהתפרצות של שפעת החזירים בחודשי החורף.

בטיחות: לפי הדיווחים שנאספו הצמח בטוח לשימוש במינון של 2-3 ג' ליום.

שימוש ממושך או מוגזם עלול לגרום להופעת פריחה על העור. Ed Smith טוען שהפריחה נעלמת תוך 1-7 ימים, כשמפסיקים לקחת את הצמח.

מקורות:

1. Krebs, Dr. Krebs uses Lomatium for Influenza Epidemic Bulletin of the Nevada State Board of Health,1920, No. 1, Carson City, Nevada.

2. Hitchcock CL.Vascular Plants of the Pacific Northwest. University of Washngton Press, 1955.

3. Tanaka T. Tanaka’s Cyclopaedia of Edible Plants of the World, 1976, Keigaku Publishing.

4. Facciola S. Cornucopia- A Source Book of Edible Plants, 1990, Kampong Publications.

5. Coffey T. The History and Folklore of North American Wild Flowers. Facts on File, 1993.

6. Moerman D. Native American Ethnobotany , 1998 Timber Press, Oregon.

Forsythia suspense

משפחה: זיתיים, Oleaceae

חלקי צמח בשימוש: פירות

תאור בוטני: לסוג Forsythia משתייכים שבעה מינים שגדלים במזרח אסיה. במאה ה-19 התחילו לגדל את הצמח , והוא התקבל במהירות כצמח נוי מבוקש. הוא מרשים בפריחתו הצהובה באביב. הוא נקרא על שם בוטנאי סקוטי William Forsyth.Forsythia suspense הוא שיח נשיר עם עלים משוננים ופרחים בצבע צהוב בהיר.

פעילות של הפירות: אסטרינג'נט, ממריץ של מערכת העצבים, הלב וכיס המרה

משתן, נוגד דלקת

מוריד חום, אנטי בקטריאלי

מחזק קפילרות (1)

שימוש רפואי: לטיפול במחלות זיהומיות, כגון, דלקת גרון, erysipelas, דלקות בדרכי השתן, פריחות אלרגיות, דימום ברישתית (1)

רפואה סינית מסורתית (2)הפירות מרים וצוננים, הולכים למרידיאנים של הלב, הכבד וכיס המרה.

פעילות: מרחיקים חום ורעלנים, מפזר רוח חמה

התוויות: לטיפול בפצעים, בפריחה עם חום, בלוטות לימפה נפוחותלטיפול בדלקת גרון, חום גבוה, כאב ראש (2)

צרופים: Mentha haplocalycis לטיפול בשפעת

התוויות נגד: אינו מומלץ במקרים של שלשול בגלל חוסר בקיבה ובטחול

מינון: 6-15 ג'

מקורות:

1. Bown D. The Herb Society of America New Encylopedia of Herbs and Theur Uses, 2001, DK, London, New York, Delhi

2. Bebski D, & Gamble A. Chinese Herbal Medicine Materia Medica, Revised Ed.1993,Eastland Press, Washington.

Tinospora cordifolia

השם בסנסקריט: Guduchi

משפחה: Menispermaceae

חלקי צמח בשימוש: כל הצמח

תאור בוטני: צמח מטפס גדול, נשיר, בשרני, השולח שורשי אויר מרובים. קליפת הגזע בצבע אפור-חום. העלים בצורת לב, הפרחים קטנים וצהובים. גדל באזורים הטרופיים של הודו ובסין.

מרכיבים: אלקלואידים- ברברין, פאלמיטין, כולין, טינוספורין, נוכחים בגזע ובשורש.

גליקוזידים tinocordifolioside, syringintinocorside נוכחים בגזע.

דיטרפן לקטונים furanolactone, tinosporon, columbin

סטרולים -סיטוסטרולססקויטרפנואידים tinocordifolin.

פעילות: ממריץ פעילות של מערכת החיסון, מפחית מתח ולחץ, מסייע לשיפור הזכרון והכושר הקוגניטיבי (1), מגביר ייצור של אצטילכולין במוח (2), היפוגליקמי (3), אדפטוגן (4), נוגד דלקת,מוריד רמת שומנים בדם (5), מגן על הכבד (6), נוגד חמצון.

המנגנון הפועל על המוח הוא כנראה השפעה על מתווכי עצב, ובעיקר עליה ברמת אצטילכולין (1).

רפואה מסורתית: ברפואת האיור-ודה משתמשים בצמח להגברת הפרשת מיצי מרה, להורדת רמת סוכר אצל סכרתיים, לטיפול בטחול מוגדל, לשיכוך כאבים רוימטיים, לטיפול בשלשול כרוני, כמחזק כללי, כמאיט של תהליכי זקנה. הצמח מהווה מרכיב ב-141 פורמולות. הצמח מוגדרכ- rasayana, שהוא מונח דומה להגדרה של אדפטוגן.

הכנות ומינון: בטיפול המסורתי הצמח ניתן בצורת אבקה. הוא מצוי בשוק בצורת קפסולות, כדורים וחלק מתכשירים.במחקרים השתמשו במיצויים במים או באלכוהול.

מינון, 5-15 ג' ליום.

מקורות

1. Agarwal A. et al. Effect of Tinospora cordifolia on learning and memory in normal and memory deficit rats. Indian J. of Pharmacology, 34: 339-349, 2002.

2. Khosa RL. et al. Effect of Tinospora cordifolia on brain neurotransmitter in stressed rats. Fitoterapia, 141: 421-422, 1995.

3. Chemistry and medical properties of Tinospora cordata. Indian Journal of Pharmacology 35: 83-91, 2003.

4. Rege NN. et al. Adaptogenic properties of six rasayana herbs used in ayurveda medixine. Phytother. Res. 13: 275-291, 1991.

5. Stanley M. et al. Hypolipidaemic action of Tinospora cordata roots in alloxan rats. J. Ethnopharmacol. 64: 53-57, 1999.

6. Gupta S. and Rai NP. Tinospora cordata, treatment of viral hepatitis. Institut of Medical Science, B.H.U. Ayurveda News Oct.: 16-31, 1998.

Lonicera japonica

משפחה: יערתיים, Caprifoliaceae

שם אנגלי: Honeysuckle

שם עברי: יערה יפנית

תאור בוטני: הסוג יערה כולל 180 מינים של מטפסים, שהם בדרך כלל נשירים ולפעמים ירוקי-עד. הם גדלים בארצות רבות בחצי הצפוני של כדור הארץ. בארץ מיני יערה גדלים בר. מינים רבים פותחו כצמחי נוי ובושם.היערה היפנית היא מטפס ירוק-עד (1). הפרחים לבנים וריחניים, לפעמים הצבע קצת סגול. יש זנים בהם הפרח נעשה צהוב לפני שהוא נובל.

חלקי צמח בשימוש: גבעולים, ניצנים של פרחים

פעילות: צמח מקרר, אנטי בקטריאלי,משתן, מוריד חום, מגביר הזעה

שימוש רפואי: לטיפול בארטריטיס שגרוני, הפטיטיס, זיהומים של דרכי הנשימה העליונים, כולל דלקת ריאות, לטיפול בדלקות עיניים, מחלות זיהומיות של ילדים, כולל אדמת, לטיפול בפריחות, פצעים שהזדהמו, דלקת בשד.

טיפול חיצוני: לטיפול בדלקות בעור, פריחות עם זיהומים, erysipelas (1).

רפואה סינית מסורתית (2)

חלקי צמח בשימוש: פרחיםהפרחים קרירים וצוננים

פעילות: מרחיק חום ורעילות הקשורה לחום מרחיק רוח חמה שבאה מבחוץ

שימוש רפואי: במקרים של פצעים מכאיבים ונפיחות בשלבים שונים של התפתחות, במיוחד בגרון, בעיניים ובשדלשלבים ראשונים של מחלות עם רוח חמה שבאה מבחוץ, עם סימפטומים, כגון, חום, דלקת גרון, כאב ראש

התוויות נגד: במקרים של שלשול הקשור לקור וחוסר בטחול ובקיבה

מינון: 9-15 ג'

מקורות

1. Bown D. The Herb Society of America New Encylopedia of Herbs and Theur Uses, 2001, DK, London, New York, Delhi

2. Bebski D, & Gamble A. Chinese Herbal Medicine Materia Medica, Revised Ed.1993,Eastland Press, Washington.

מקור התמונה

לחזרה לחנות

סערת ציטוקינים- היפרציטוקינמיה Cytokine storm – hypercytokinemia

ציטוקינים - התפרצות של ציטוקינים היא מצב שבו משתחררים בריכוז גבוה והם פועלים על תאים של מערכת החיסון. הם חומרים המופרשים

סערת ציטוקינים- היפרציטוקינמיה Cytokine storm – hypercytokinemia

התפרצות של ציטוקינים היא מצב שבו משתחררים ציטוקינים בריכוז גבוה והם פועלים על תאים של מערכת החיסון.

מי הם וכיצד הם פועלים?

הציטוקינים הם חומרים המופרשים בעיקר מתאים של מערכת החיסון, והם נקשרים ומשפיעים על תאים של מערכת החיסון, או על תאים ורקמות במקומות שונים בגוף (1). הם מורכבים מחלבונים קטנים, פפטידים או גליקופרוטאינים. הם התגלו באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי Stanley Cohen. משמעות השם הוא cyto- תא ו-kinos- תנועה. הם נוצרים כתגובה לאנטיגן. הם נקשרים לרצפטורים המצויים על הממברנות של התאים, מעבירים איתות בין תאים, וממלאים תפקיד חשוב בתקשורת בין תאית.

ההשפעה של ציטוקין מסוים על תא תלויה באופי הציטוקין, בריכוז שלו, בריכוז הרצפטור הספציפי שלו על פני שטח התא, ובאיתות שנוצר בזמן הקישור שלו לרצפטור.

הם יכולים לפעול על אותו סוג של תאים שהפרישו אותם, או על תאים שונים המצויים בקירבתם.

ציטוקינים הוא שם כולל לקבוצה גדולה של חלבונים, כולל:

מונוקינים– ציטוקינים המיוצרים על ידי מקרופאגים

לימפוקינים– ציטוקינים המיוצרים על ידי לימפוציטים משופעלים

אינטרלויקינים– ציטוקינים הפועלים כמתווכים בין לויקוציטים. הם מופרשים על ידי לויקוציטים ונקשרים לרצפטורים על פני לויקוציטים אחרים. ישנם אינטרלויקינים הפועלים כפרו-דלקתיים ואחרים הפועלים כאנטי דלקתיים. עד היום הוגדרו 35 אינטרלויקינים שונים.

כימוקינים הם חלבונים קטנים הפועלים בעיקר על נדידה של לויקוציטים בתהליך המוכר בשם כמוטקסיס.ציטוקינים המופרשים משפיעים על ייצור של ציטוקינים אחרים.הם מייצרים תגובות שרשרת ועלולים לזרז או לעכב ייצור של ציטוקינים אחרים. הם אינם נאגרים, אלא נוצרים לפי הצורך כחלק מהתגובה החיסונית.

Tumor necrosis factor alpha-TNF-alpha נוצר על ידי מקרופאגים משופעלים בתגובה לחיידקים, בעיקר לליפופוליסכרידים LPS של חיידקים גרם-שליליים. הם פועלים כמתווכי דלקת חשובים. חסימת TNF- alpha מסייעת לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית.

אינטרפרון גאמא מופרש מתאים של מערכת החיסון, כגון תאי T מסייעים, תאי הרג טבעיים ומקרופאגים. הוא משמש מרכיב חשוב בתהליכי דלקת ובהתמודדות עם פתוגנים שחדרו לגוף. אינטרפרון גאמא מגביר את פעילות מערכת החיסון. התפרצות של ציטוקינים עלולה לקרות במחלות זיהומיות, כגון, שפעת, אלח דם, מחלות של דרכי הנשימה, וגם במקרים של השתלות. התייחסות ראשונה לתופעה של התפרצות ציטוקינים היתה ב-1993 על ידי Ferarara (2).

בחודשים האחרונים, כששפעת החזירים מתפשטת בעולם כהתפרצות פנדמית, מתעורר העניין בהתפרצות של ציטוקינים, ובאפשרות של מוות כתוצאה מהתפרצות כזאת.

מקורות:

1. Seymour RM. and Henderson B. Pro-inflammatory-anti-inflammatory cytokine dynamics mediated by cytokine-receptor dynamics in monocytes. Mathematical Medicine and Biology 2001, 18(2): 159-192.

2. Ferrara JL. Abhyanakar S. Gilliland DG. Cytokine storm of graft-versus –host disease: a critical effector role for interleukin-1. Transplant Proc. 1993, 2: 1216-1217. דיון ב-Herbal Hall

בעקבות הפרסומים עלתה השאלה: האם אין סכנה בשימוש בצמחים אימונוסטימולנטים במקרים של שפעת? האם אכינצאה עלול לעורר התפרצות של ציטוקינים.

Paul Bergner: אכינצאה מעודד שגשוג של לימפוציטים, ובכך מגביר ייצור של נוגדנים ופעילות של לימפוציטים נגד וירוסים וחידקים. במקרים של מחלות אוטואימוניות, כשהגוף מייצר נוגדנים נגד עצמו, השימוש באכינצאה עלול להחמיר את המחלה, ורצוי לא להשתמש בו. ברגנר מעיד שהיו לו 18 מקרים של החמרת מחלה אוטואימונית בעקבות שימוש באכינצאה.

הנושא של התפרצות ציטוקינים עלה בקשר לשפעת העופות באסיה. הופיעו מאמרים בהם הועלתה ההשערה שהתפרצות של ציטוקינים עלולה לגרום למוות במקרים של שפעת. טענו שבהתפרצות השפעת ב-1918 מתו אנשים צעירים רבים, וכנראה שמערכת חיסון בריאה שמשחררת ציטוקינים רבים מדי היתה הסיבה לתמותה.

על סמך הנחה זו טפלו בחולים בשפעת העופות עם סטרואידים. כל המטופלים בסטרואידים נפטרו, ו-WHO הוציא פירסום שטיפול בסטרואידים אינו מתאים במקרים של שפעת העופות.

כמה הרבליסטים טענו שצמחים אימונוסטימולנטים עלולים להגביר שחרור של ציטוקינים ואינם מתאימים לטיפול בשפעת. ברגנר אינו מסכים אתם. הוא טוען שצמחים הפועלים על מערכת החיסון מעודדים גם את המזרזים וגם את המעכבים ואין בהם סכנה.

ברגנר טוען שהמוות במקרים של שפעת נגרם כתוצאה מדלקת ריאות כזיהום מישני. בדרך כלל החיידקים המזהמים הם אופורטוניסטיים, כלומר, אינם אלימים בדרך כלל, אלא רק כשהגוף חלש ממילא.

C. Robinson טוען שרוב המסקנות לקוחות ממחקרים in vitro, והם לא תמיד מתאימים למה שקורה במציאות. הוא טוען שהוא, ועוד קלינאים פגשו מקרים בהם אכינצאה גרמה לפעילות- יתר של מערכת החיסון. לעומת זאת, צמחים המכילים סליצילאטים הפחיתו ואיזנו את שחרור הציטוקינים.

Robinson מציע לבנות פורמולות דומות לאלו שמשתמשים בהם ברפואה הסינית, בהם יש כמה צמחים עיקריים חזקים, שמאזנים אותם עם צמחים מישניים מקררים ואנטי דלקתיים.

לאחרונה התפרסמה עבודה של Hudson, בה הוא מראה, במחקר in vitro, שאכינצאה מעכב שחרור של ציטוקינים פרו-דלקתיים.

Hudson JB. Altamirano-Dimas M. Sharma M. Echinacea: from folklore to scientific validation. Biology 2009, 47: 1-34.
מקור התמונה

לחזרה לחנות

דיאטת האורז שתגרום ללחץ הדם שלכם לרדת

דיאטת אורז- "אני מודה שבהתחלה הרעיון נשמע לי מגוחך", אומר ד"ר שי אפרתי, מנהל היחידה למחקר ופיתוח במרכז הרפואי אסף הרופא, "אבל הסכמתי לבצע

דיאטת האורז שתגרום ללחץ הדם שלכם לרדת

רוצים להוריד את לחץ הדם ולהימנע מהטיפול התרופתי? כדאי שתתחילו לאכול על-פי דיאטת האורז. במחקר שנערך ב"אסף הרופא" הצליחו 62% מהמשתתפים לרדת מהכדורים לגמרי או להוריד מינון
מיטל יסעור בית-אור

"דיאטת אורז" ותרגול יוגה ומדיטציה נמצאו כיעילים יותר בהפחתה של יתר לחץ דם, יותר מאשר הדיאטה הרגילה והמומלצת הכוללת הפחתה בצריכת המלח. מחקר השוואתי שנערך בבית החלים "אסף הרופא" מצא כי 60 אחוז מהמשתתפים בסדנה שבה נחשפו לדיאטת אורז הפסיקו או הפחיתו את הטיפול התרופתי לאחר שאיזנו את ערכי לחץ הדם. שיעור גבוה פי שניים מאשר בקבוצת הנבדקים שאכלו מאכלים דלי מלח ודלי שומן. במחקר נבדקו 135 משתתפים בני 30 עד 70, שסבלו מיתר לחץ דם ורובם נזקקו לטיפול תרופתי. קבוצת הביקורת טופלה לפי ההנחיות המקובלות והקפידה על דיאטה דלת מלחים ואכילת מוצרי חלב דלי שומן. הם עברו סדנה בת ארבעה חודשים שכללה הליכה והרצאות בנושא הדיאטה ה"רגילה". חברי קבוצת המחקר עברו סדנה בת ארבעה חודשים שפותחה בשיר"ם, המרכז לשירותי רפואה משלימה באסף הרופא וכללה דיאטת אורז מלא, יוגה, צ'י קונג, תרגול מדיטציה יומי והליכה.

השינוי הורגש תוך שבועיים

בקרב כל משתתפי סדנת דיאטת האורז חלה ירידה משמעותית בלחץ הדם ו-62 אחוז מהמשתתפים אף הפחיתו מינון או הפסיקו במהלכה את הטיפול התרופתי לאחר שלחץ הדם שלהם התאזן. לעומת 30 אחוז מהמשתתפים בקבוצת הביקורת. בנוסף קבוצת דיאטת האורז הגיעה לערכי היעד תוך זמן קצר יותר: בתוך שבועיים שלושה בלבד, לעומת קבוצת הביקורת שהגיעה לערכי המטרה תוך 7 או 8 שבועות.

בבדיקות שנערכו לאחר חצי שנה עד שנה מתום הסדנה נמצא כי 70 אחוז מהמשתתפים בשתי הקבוצות שמרו על התוצאות ועל ערכי לחץ דם תקינים. הנבדקים מילאו שאלונים שבהם התבקשו לדרג את איכות חייהם בעקבות הסדנאות. בקרב משתתפי דיאטת האורז נרשמו ציונים גבוהים באופן מובהק.

דיאטת האורז מוכרת בעולם מזה עשרות שנים ובעבר, לפני שהומצאו התרופות לטיפול ביתר לחץ דם, אף שימשה כטיפול היחיד למחלה. עם זאת, הדיאטה לא נחקרה מעולם באופן מדעי. השיטה התפתחה במקביל במספר מדינת ונעשה בה שימוש בארצות הברית, במדינות חבר העמים ובחלק ממדינות אירופה.

עורך המחקר: "התוצאות הפתיעו אותי"

מה (חוץ מאורז) אוכלים בדיאטת אורז? אופיר פוגל, נטורופת, ראש תחום נטורופתיה במרפאת שירמ ומדריך בסדנא מסביר "בשבוע הראשון אוכלים רק אורז מלא ומוצריו בהם פסטה שמיוצרת מאורז, פריכיות אורז וחלב אורז ושותים רק מים וחליטות צמחים. השבוע הראשון הוא מאד מאתגר, אבל אחד הדברים שעוזרים להתגבר הוא שהמשתתפים אינם מוגבלים בכמויות, אוכלים כמה שהם רוצים ולא חשים רעב. בכל שבוע מרחיבים את התפריט לקבוצת מזון אחרת בסדר מסויים. בהתחלה מוסיפים ירקות מסויימים, אחר כך פירות כשהמטרה בתום ארבעת חודשי הסדנה להגיע לתפריט מלא".

"אני מודה שבהתחלה הרעיון נשמע לי מגוחך", אומר ד"ר שי אפרתי, מנהל היחידה למחקר ופיתוח במרכז הרפואי אסף הרופא, "אבל הסכמתי לבצע מחקר מסודר של הנושא. לא האמנתי שזה יעבוד אבל התוצאות הפתיעו גם אותי". עם זאת ציין כי "יש לעשות את הדיאטה הזו בפיקוח רפואי. בימים הראשונים של הסדנה ישנן ירידות חדות בלחץ הדם וצריך ליווי רפואי כדי שנוכל לשנות את מינוני התרופות ליתר לחץ דם. הדיאטה אינה מאימה לאנשים הסובלים מבעיות במערכת העיכול כמו עצירות או בעיות ספיגה". ד"ר דן קרת, רופא ומבכירי הנטורופתים בארץ שהיה שותף למחקר ציין כי "יתרונות נוספים הצפויים למשתתפים בתוכנית הם, בין השאר, ירידה במשקל, שיפור איזון סוכרת, שיפור בתפקוד המיני הנפגע לעתים מתרופות להפחתת לחץ דם, הפחתת סיכון למחלות לב כליליות, הפחתת סיכון לסרטן ושיפור במצב הרוח כתוצאה מחוויה של ריפוי עצמי ושדרוג הבריאות. כמובן שלבוחרים בדרך זו, נחסכות תופעות הלוואי הנלוות לטיפול התרופתי".

עמוס זיו, ראש אגף מחקר ברפואה משולבת בשיר"ם: "קשה לנו להגדיר בדיוק אילו מהמרכיבים, דיאטת אורז, יוגה, מדיטציה או צ'י קונג הביאו לשינוי. מדובר בתוכנית שלמה. כעת אנחנו עורכים מחקר נוסף שייתכן שיענה על השאלה". המחקר צפוי להתפרסם בקרוב באחד מכתבי העת הרפואיים בעולם.

מקור התמונה

לחזרה לחנות

תגובות מ-Herbal Hall וצמחים לשפעת

צמחים לשפעת- צמחים לשפעת יהיו אנטי אוקסידנטיים, אנטי ויראליים, אנטימיקרוביאלייםצמחים אנטי אוקסידנטים, כגון, כורכום

תגובות מ-Herbal Hall וצמחים לשפעת

בתשובה לשאלה מה סיבת המוות במקרים של שפעת, הועלתה ההצעה שהסיבה היא התפרצות של ציטוקינים. הסימן הראשון להתפרצות כזאת הוא חום גבוה, נפיחות, אודם, תשישות ובחילה.

התפרצות של ציטוקינים

כאשר מערכת החיסון נלחמת בפתוגנים, הציטוקינים שולחים אותות לתאים, כגון, תאי T-לימפוציטים ומקרופאגים, ומסמנים להם שהם צריכים לנוע אל מקום הזיהום. בנוסף, הציטוקינים משפעלים את התאים האלה, וממריצים אותם לייצר עוד ציטוקינים. בדרך כלל התהליך מבוקר ומווסת, אבל ישנם מקרים שהתהליך יוצא מוויסות ותאים רבים הקשורים למערכת החיסון משופעלים במקום אחד (1) יתכן שהסיבה לכך היא תגובה מוגזמת של מערכת החיסון כשהיא פוגשת פולש פתוגני אלים. התפרצות של ציטוקינים עלולה לגרום נזק רב לאיברים ולרקמות. אם התפרצות של ציטוקינים מתרחשת בריאות, לדוגמה, זה יגרום להצטברות של נוזלים ושל מקרופאגים ולחסימת דרכי האוויר. התוצאה עלולה להיות מוות.

בהתפרצות של ציטוקינים יש ביטוי לפעילות עוצמתית ואלימה של מערכת החיסון. משתחררים בפעילת כזאת יותר מ-150 מתווכי דלקת,כגון, ציטוקינים, רדיקלים חופשיים ופקטורים הקשורים לקרישת הדם.בין המתווכים יהיו כאלה המגבירים דלקת, כגון, tumor necrosis factor-alpha, אינטרלויקין 1 ואינטרלויקין 6. ציטוקינים אחרים הם מעכבי דלקת. כולם יהיו ברמה גבוהה בסרום (1). התפרצות של ציטוקינים עלולה להופיע במחלות זיהומיות ובלתי זיהומיות, כגון, בדחיית שתל, במחלות המתבטאות בקוצר נשימה, בספסיס, שפעת העופות, אבעבועות שחורות. המושג התפרצות ציטוקינים הופיע בפעם הראשונה בספרות הרפואית בשנת 1993 על ידי Ferrara (2). משערים שהתפרצות של ציטוקינים היתה אחראית לרבים ממקרי המוות במגיפה של השפעת ב-1918, שבה מתו מספר גדול חסר פרופורציה של אנשים צעירים (3). בהתפרצות של ה-SARS בהונג קונג בשנת 2003 היו גם כן צעירים רבים בין המתים. ניתן להסביר זאת על ידי מערכת חיסון בריאה ופעילה שמתפרצת ומזיקה לגוף.

מקורות

1. Cytokine storm, Classification and external resources in: www.disessedatabase/ddb34296.html

2. Ferrara JL. Abhyankar S. Gilliland DG. 1993, Cytokine storm of graft versus host disease: a critical effector role for interleukin-1. Transplant Proc. 2: 1216-1217.

3. Osterholm AB. Michael T. 2005, Cecil Textbook of Medicine 21^st ed.

הצעות לטיפול בהתפרצות של ציטוקינים

צמחים לשפעת יהיו אנטי אוקסידנטיים, אנטי ויראליים, אנטימיקרוביאליים

צמחים אנטי אוקסידנטים, כגון, כורכום –Curcuma longa שהוא גם אנטי דלקתי יעיל.

Cimicifuga racemosa שהוא צמח מר, מקרר ונוגד דלקת. הוא מפחית חום בדם, מוריד חום ומשכך כאב. ברפואה המסורתית השתמשו בו לטיפול במחלות שגרוניות, שיעול, אסתמה, נוירלגיה ושעלת.

Eupatorium perfoliatum צמח מר, מקרר, מגביר הזעה, מוריד חום, ספסמוליטי בדרכי הנשימה. נוהגים להשתמש בו לטיפול בשפעת, מחלות שגרוניות, הצטננות, להורדת חום ושיכוך כאב.

Achillea millefolium צמח מר ומקרר. משתמשים בו להורדת חום, לשיכוך כאב לטיפול בשפעת. צמח נוגד דלקת ומשכך כאב.

Echinacea spp. צמח אנטי ויראלי מחזק ומאזן את מערכת החיסון

Sambucus nigra הוכח בכמה מחקרים כצמח אנטי ויראלי, נוגד וירוסים של שפעת, נוגד וירוס של שפעת העופות.

Lomatium dissectum

Ligusticum porterii – osha

Uncaria tomentosa

La pacho

רוב החוקרים ממליצים על מניעת התפשטות המחלה לארצות אחרות. ממליצים להשתמש בצמחים אנטי ויראליים, להגביר את פעילות מערכת החיסון על ידי שימוש בצמחים אימונוסטימולנטים ובויטמין D, ללעוס Osha בטיסות. בזמנים שקיימת סכנה של התפשטות מחלה ויראלית זיהומית מומלץ להשתמש באופן קבוע, יום-יומי בצמחים אנטי מיקרוביאליים, כגון, אורגנו, תימוס, מרוה, פרחי סמבוק, פירות סמבוק, איזטיס, תויה ג'ינסנג אמריקאי, היפריקום.

מקור התמונה

חזרה לחנות

סויה וסרטן השד

סויה וסרטן השד - המאמר הנוכחי (1) מסכם מסקנות של מחקרים אפידמיולוגיים שבדקו את הקשר בין צריכת הסויה וסרטן השד.סוכמו תוצאות של 28 מחקרים שנעשו

סויה וסרטן השד

חשיפה לסויה בגיל צעיר וסרטן השד

הסיכון הנמוך לסרטן השד אצל נשים במזרח אסיה, הוביל אל התיאוריה שהסויה המקובל כמזון בארצות אלה אחראי לכך. נערכו מחקרים רבים על המרכיבים המצויים בסויה, שהם איזופלבונים, שהמטבוליטים שלהם הם בעלי דמיון מבני לאסטרוגן, והם קבלו את השם פיטואסטרוגנים. נמצאו מאז מאות צמחים המכילים מרכיבים שניתן לקרוא להם פיטואסטרוגנים, ונערכו מחקרים על השפעתם על הסיכון לחלות בסרטן השד, סרטן הפרוסטטה, צפיפות העצם אחרי גיל הפוריות, מחלות לב אצל נשים אחרי גיל הפוריות וסימפטומים הקשורים למנופאוזה.

חברות מזון התחילו לייצר מזון לתינוקות המבוסס על חלב סויה, והתעוררו ויכוחים על השפעת הסויה על התפתחות של תינוקות וילדים צעירים.

המחקר הנוכחי מסכם תוצאות של מחקרים בהם בדקו השפעה של סויה, או של ג'ניסטאין שניתן לחיות מעבדה בתקופת ההריון או בגיל צעיר על הסיכון לסרטן השד במשך החיים (1).

מחקרים שנעשו על חולדות נתנו תוצאות מנוגדות: שלושה מחקרים הראו עליה בסיכון לסרטן השד אצל חולדות שקבלו סויה או ג'ניסטאין בחיים העובריים. מחקר אחד הראה ירידה משמעותית בסרטן השד, ושני מחקרים הראו שלא היתה השפעה לסויה ולג'ניסטאין.

ארבעה מחקרים בדקו השפעה של סויה או ג'ניסטאין שניתנו בשלב העוברי, והשימוש בהם נמשך באופן רציף עד גיל ההתבגרות. הם הראו ירידה בסרטן השד ובמיני סרטן אחרים.

שבעה מחקרים שנעשו בעכברים, ובדקו השפעה של סויה כארוחה, שניתנה לפני גיל הפוריות נתנו תוצאות סותרות. אחדים הראו ירידה בסרטן השד ואחרים הראו עליה.

המסקנות שהסיקו ממחקרים אפידמיולוגיים וממחקרים בחיות הם:

סויה או ג'ניסטאין הניתנים בשלב מוקדם של החיים לפני גיל הפוריות, מפחיתים את הסיכון להתפתחות של סרטן השד בשלבים מאוחרים של החיים.

חשיפה לסויה או ג'ניסטאין בשלב העוברי אינו נותן הגנה.

חשיפה לסויה בשלב העוברי תתן הגנה רק אם ימשיכו אותה עד גיל הפוריות.

נראה שההשפעה המגינה של הסויה מקסימלית כשהיא ניתנת בגיל הילדות ובתחילת גיל ההתבגרות. הסיבה לכך אינה ברורה. יתכן שניתן להסביר זאת בכך שהיא קשורה להגדלה של הדיפרנציאציה של השד, והפחתה של אזורים בהם עלול להתפתח שינוי שיוביל לסרטן.

מקורות

Warri A. Saarinen NM. Makela S. Hilakivi- Clarke L. The role of early life genistein exposure in modifying brest cancer risk.m Br. J. Cancer, 2008: 1-9.

סויה Glycine max הוא מזון נפוץ במזרח אסיה מאז מאות שנים. ההגירה של הסינים למערב הביאה אתה את הסויה וכל מוצרי הסויה למערב. בשנים האחרונות נעשו מוצרי סויה נפוצים מאד בארצנו.

הסויה הוא קטנית, והזרעים עשירים באיזופלבונים, בעיקר genistein ו- daidzein, שיש להם פעילות אסטרוגנית.

בשנת 1991 פורסם לראשונה מחקר על הסיכון הנמוך לסרטן השד אצל נשים בסינגפור. המחקר עושה את הקשר בין האחוז הנמוך של נשים חולות בסרטן השד וצריכת הסויה הגבוהה באוכלוסיה.

מאז פורסמו עבודות רבות במערב על איזופלבונים הפעילים כפיטואסטרוגנים, ועל השפעתם על הסיכון לסרטן השד.

המאמר הנוכחי (1) מסכם מסקנות של מחקרים אפידמיולוגיים שבדקו את קשר זה.

סוכמו תוצאות של 28 מחקרים שנעשו באסיה ובארצות מערביות. מכיון שהיו הבדלים בכמויות הסויה ובמוצרים שנצרכו באסיה ובמערב, נעשתה האנליזה בנפרד בשתי האוכלוסיות.

במחקרים האסיאתיים התקבל ערך מרשים מבחינה סטטיסטית של 29% ירידה בסיכון לסרטן השד באוכלוסיות שצרכו כמות גדולה של סויה, שהגיעה ל-20 מ"ג של איזופלבונים ליום.

צריכה בינונית של סויה, שהגיעה ל-10 מ"ג של איזופלפונים ליום היתה קשורה ל-12% ירידה בסיכון לחלות. שני מחקרים הראו השפעה חזקה יותר על הסיכון לסרטן השד, כשהשתמשו בסויה בגיל ההתבגרות לעומת שימוש בגיל מבוגר.

הצריכה הממוצעת של סויה בארצות המערב היתה נמוכה בהרבה, והגיעה ל-0.3 מ"ג איזופלבונים ליום. לא נמצאה כל השפעה על הסיכון לסרטן השד במינון נמוך זה. מניחים שההגנה של הסויה מתווכת על ידי מנגנון הורמונלי, וריכוזים גבוהים עלולים להשפיע על אסטרוגן חופשי ועל sex hormone binding globulin.לסיכום, בהתבסס על מחקרים אפידמיולוגיים אסיאתיים, ניתן להסיק שיש השפעה תלויה במינון לצריכה גבוהה של סויה וירידה בסיכון לסרטן השד. הירידה היתה בערך של 16% ל-10 מ"ג של איזופלבונים.

ההשפעה של האיזופלבונים גדולה יותר על נשים בגיל ההתבגרות.

החוקרים טוענים שלא ברור אם כמויות קטנות של סויה, או שימוש לזמן קצר משפיע על רמת האסטרוגן או על צפיפות רקמת השד.

מקורות

.Wu AH. Yu MC. Tseng CC. Pike MC. Epidemiology of soy exposures and breast cancer risk. Br. J. Cancer, 2008, 98: 9-14.

מקור התמונה

חזרה לחנות

הצטננות ושפעת, אפידמיולוגיה, מניעה טיפול וצמחים

צמחים טיפול שפעת -

הצטננות ושפעת, אפידמיולוגיה, מניעה טיפול וצמחים-

הצטננות נגרמת על ידי למעלה מ-100 וירוסים שונים. Rhinoviruses ו- Coronaviruses אחראים ל-50-70% ממקרי ההצטננות (1). כ-50% ממקרי ההצטננות נגרמים על ידי rhinoviruses, 10-20% מהמקרים נגרמים על ידי coronaviruses, 10-15% נגרמים על ידי influenza viruses ו-5% על ידי adenoviruses.

Rhinoviruses הם RNA וירוסים, המשתייכים למשפחת ה- Picornaviridae. pico משמעותו קטן, ו-rna כי הם RNA וירוסים. אנטרו-וירוסים, והוירוס הגורם להפטיטיס A שייכים לאותה משפחה.

זיהומים הנגרמים על ידי רינו-וירוסים מתבטאים בדרך כלל באף ובגרון. הם עלולים לגרום לזיהום גם באוזן התיכונה ובסינוסים. הם גדלים בטווח צר של טמפרטורה, 33-35 מעלות צלזסיוס, טמפרטורה אופיינית לדרכי הנשימה עליונים. בדרכי הנשימה התחתונים שוררת טמפרטורה גבוהה יותר, שאינה מתאימה לרינו-וירוסים. הם אינם יכולים לגדול בסביבה חומצית, והחומציות ביחד עם הטמפרטורה הגבוהה בקיבה מונעת זיהומים של וירוסים אלה במערכת העיכול.

הוירוס מתפשט בסביבה על ידי העברה אישית מאחד לשני, על ידי מגע עם חפצים שהזדהמו, כגון, שפופרת של טלפון, כלי אוכל, מעקה של מדרגות וכו', וכן על ידי שאיפה של חלקיקים הנמצאים באויר. הם נקשרים לרצפטורים המצויים על תאי אפיתל של האף והגרון. התאים המותקפים משחררים אינטרלויקין-8, שממריץ שחרור של מתווכי דלקת, כגון, קינינים ופרוסטגלנדינים, הגורמים להתרחבות כלי דם ולהגדלת החדירות של כלי הדם, וכן להגברת הפרשה של בלוטות אקסוקריניות. מתפתחים הסימפטומים הידועים ממקרים של הצטננות, נזלת, התעטשות, דימוע של העיניים.

מקור המונח הצטננות ברפואה המסורתית. מדווח על הצטננות בכתבים מצריים עתיקים, אצל היפוקרטס שחי במאה החמישית לפני הספירה ואצל הרופאים היוונים והרומאים, כגון, תאופרסטוס, דיוסקורידס, פליני ואחרים.המדען הגמני Walter Kruse הראה בשנת 1914 שוירוסים ולא חיידקים גורמים להצטננות, אבל המימצא שלו לא התקבל, עד 1920, כש- A. Dochez הוכיח זאת על ידי מחקרים בבני אדם ובשימפנזים.ההצטננות נחשבת למחלה קלה, אבל היא גורמת להפסד של ימים רבים של עבודה ולימודים, ולביקורים רבים אצל רופאים (2). במקרים רבים נוהגים לתת לחולה אנטיביוטיקה, למרות שאין לתרופות האנטיביוטיות השפעה על וירוסים (2).

השפעת היא מחלה חריפה של דרכי הנשימה הנגרמת על ידי הוירוסים Influenza A &B, המחולקים לתת-קבוצות על פי התכונות האנטיגניות שלהם.

ב-1933 בודדו לראשונה את הוירוס Influenza A מאנשים (3), וב-1957 התאפשר מחקר של הוירוס במעבדות (4). החוקרים שניסו להכין חיסון נגד הוירוס נוכחו שהוא עובר מוטציות במהירות, ושיש קושי רב בהכנת חיסון יעיל.

הדיווח הראשון על מחלה המתוארת כהתפרצות מגפתית של שפעת הופיע בשנים 1173-1174 (6). הדיווח על מחלה המוגדרת כהתפרצות של שפעת הופיע בשנת 1694 (7). במאה ה-18 וה-19 התרבו הנתונים על התפרצויות של שפעת (6,8).

המגפות פורצות בדרך כלל כשמופיע וירוס חדש של אינפלואנזה, שהאוכלוסיה אינה מחוסנת נגדו (9). המחלה מתפשטת במהירות, ועלולה לעבור מארץ אחת לשניה. מדובר אז על התפרצות פנדמית.

במאה ה-20 היו התפרצויות פנדמיות ב-1918, 1957 ו-1968. בהתפרצות של השפעת הספרדית ב-1918 מתו כ-500.000 איש בארה"ב, בהתפרצות של השפעת האסייתית ב-1957 מתו כ-70.000 אישוב-1968 מתו כ-33.000 איש (9).

כשההתפרצות מופיעה מתחילה מיד התגייסות של מדענים הממהרים לבודד את הוירוס ולהכין חיסון נגדו. ב-1957 בודדו זן חדש והכינו חיסון נגדו. כשמזהים זן חדש דרושים 6-9 חודשים עד שמכינים חיסון נגדו, וכשמחסנים אנשים דרושים להם כשבועיים לייצר נוגדנים ולהתחסן (9).

השפעת היא מחלה עונתית. היא מתחילה להופיע בסתיו, מתגברת בחודשי החורף וממשיכה עד האביב. הוירוס של השפעת עלול להדביק אנשים בכל קבוצת גיל, אבל שיעור ההדבקה הגבוה ביותר הוא אצל ילדים (10). שיעור התמותה הגבוה ביותר הוא אצל קשישים (10).

מכיוון שהשפעת עלולה להיות מחלה קשה ואפילו לטלית, ומכיוון שיש סכנה להתפשטות מגפתית של המחלה, ממליצות רשויות הבריאות לאנשים בסיכון גבוה להתחסן.

סיכון גבוה לפיתוח סיבוכים בעקבות שפעת מצוי אצל: קשישים מעל גיל 65

ילדים מתחת לגיל שנתיים

נשים בהריון

חולים במחלות לב וכלי דם

אנשים הסובלים מאי ספיקת כליות, מסכרת, מכשל חיסוני

חולים במחלות של דרכי הנשימה

משנים את החיסון כל שנה כך שיכלול את הזנים הנפוצים ביותר בעונה הקודמת. בדרך כלל מכיל החיסון שני זנים של אינפלואנזה A וזן אחד של אינפלואנזה B. כשהחיסון אמנם מכיל את האנטיגנים הזהים לאלה שגורמים לשפעת באוכלוסיה, הוא יכל למנוע זיהום אצל 70-90% ממבוגרים בריאים שגילם פחות מ-65 שנה (9,10). אבל בכל עונה יש מאות זנים של וירוסים של אינפלואנזה באוכלוסיה, וקשה למצוא במדויק את הזן שיש להתחסן נגדו. בנוסף, אצל אנשים מעל גיל 65 יעילות החיסון נמוכה יותר, ורק 30-40% מפתחים נוגדנים נגד הוירוסים (11).

סקר שנערך בארה"ב על יעילות החיסון למניעת תמותה משפעת הראה, שעל אף שאחוז האנשים המתחסנים נגד שפעת עלה מ -15-50% לפני 1980 עד ל- 65% ב-2001, לא היתה ירידה בתמותה (12). בארה"ב מתים 36.000 איש משפעת כל שנה.

הטיפול המומלץ לשפעת הוא צמחים ותוספי מזון, שנפרט בהמשך.

שפעת, ויטמין D והחיסון המולד

במאמר שפורסם לאחרונה על ידי J. Cannel ושות' (13) מציגים המחברים שאלות ותהיות לגבי הההנחות שהפכו למוסכמות בכל הנוגע להדבקות בשפעת ולהתפשטות המחלה. מקובל לחשוב שהוירוסים הגורמים לשפעת אלימים מאד, ועוברים מהאדם החולה אל הבריא. המחברים מראים שכאשר נתנו למתנדבים לא מחוסנים זן חדש של וירוס אינפלואנזה A רובם לא נדבקו במחלה, ומעטים חלו בשפעת קלה ביותר (14). כמה מחקרים חזרו על מימצא זה, והראו שהדבקה ישירה בוירוס אינה גורמת להתפתחות של שפעת (13). שאלה נוספת ששואלים המחברים היא לגבי העונתיות של מחלת השפעת. איפה נמצאים הוירוסים במשך כל הקיץ? איך ניתן להסביר את הופעת המחלה בסתיו, התגברותה בחודשי החורף, והעלמותה בקיץ. Hope-Simpson טוען במאמר שפרסם בשנת 1987 שהאפידמיולוגיה של השפעת אינה מתבססת על העברה של מחלה מאד מדבקת מהחולה לבריא (15). הוא טוען שיש ממריץ עונתי, שקשור לקרינה של השמש, שגורם להתפרצות של שפעת בחודשי הסתיו והחורף ולהעלמותה בקיץ (15). מחקרים שנעשו על ידי Cannel ושות' מראים שהגורם העונתי עלול להיות ירידה ב-AMP –Antimicrobial peptides שהם הכרחיים לתפקוד תקין של החיסון המולד (16). הירידה בריכוז AMP קשורה להבדלים ענתיים ברמה של ויטמין D (17).

מחקרים שנעשים לאחרונה מראים שיש קשר הדוק בין ויטמין D והחיסון המולד הבלתי ספציפי (18).

Anti microbial peptides הם חלבונים קטנים, בעלי משקל מולקולרי קטן, הנוצרים ברקמות אפיתליאליות ובתאי הדם הפגוציטיים. הם פעילים נגד ספקטרום רחב של מיקרו-אורגניזמים, חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים, וירוסים, פטריות ושמרים (19). הם טעונים מטען חשמלי חיובי, מסיסים במים וגם חודרים בקלות דרך ממברנות ליפידיות. הם פועלים במהירות והורסים ממברנות של חיידקים ווירוסים בעלי מעטפת (13).AMP

אחדים, כגון, beta defensin 3 קושרים המאגלוטינין A דרך אינטראקציה עם לקטין (13).

הם מגינים על האפיתל ויוצרים כעין שריון נגד חידקים. Cathelicidin, בנוסף, מאיץ צמיחה של אפיתל ושל כלי דם חדשים (20).

התפקיד החשוב שיש לויטמין D בחיסון המולד התגלה רק לאחרונה (21). תאי אפיתל ומקרופאגים מגדילים את ההתבטאות של cathelicidin כשהם נחשפים לחיידקים. ההתבטאות שלהם תלויה בנוכחות של ויטמין D (21). במקרופאגים ויטמין D מדכא יצור מוגבר של ציטוקינים (13).

הזנים האלימים של האינפלואנזה גורמים לתאים המודבקים לייצר אינטרלויקין-8 שמגביר ייצור של ציטוקינים מעוררי דלקת, והם עלולים לגרום נזק יותר מהוירוסים עצמם (9). ויטמין D שמעכב ייצור מוגבר של ציטוקינים פועל כאנטי דלקתי, ומקטין את חומרת המחלה.

Canell ושות' טוענים שהגורם העונתי עליו כתב Simpson הוא הרמה הנמוכה של ויטמין D בחודשי החורף (13), והרמה הגבוהה יותר בקיץ. ייצור ויטמין D קשור לפעילות של הקרניים האולטרה סגוליות על הכולסטרול. פעולות ההסברה של רשויות הבריאות על הסכנה שבהחשפות לשמש, ביחד עם אורח החיים המודרני שבו אדם מבלה את רוב שעות היום סגור בבית או במשרד, גורם לירידה בריכוז ויטמין D באוכלוסיה. ישנה ירידה בייצור של ויטמין D עם הגיל, ויחד עם הריכוז הנמוך של ויטמין D שהוא הורמון סטרואידי, יש ירידה בחיסון הבלתי ספציפי. כך מסביר המחקר את חומרת המחלה אצל קשישים, שלעתים קרובות מופיעים בעקבותיה סיבוכים ואף תמותה.

ההסבר שנותנים המחברים ליעילות הנמוכה של החיסונים הוא, שהחיסונים פועלים על החיסון הספציפי, ויעילותם תלויה בוירוס שגורם לזיהום. עיקר המלחמה של הגוף נגד הוירוסים של השפעת הוא עם החיסון הבלתי ספציפי, הקשור לייצור של AMP.

הויוסים הגורמים לשפעת אינם נעלמים בקיץ, אבל אינם יכולים להיות פעילים כאשר הרמה של ויטמין D גבוהה. לקיחת ויטמין D כתוסף מזון מונעת את העונתיות של השפעת ומפחיתה באופן משמעותי את מספר המקרים ואת חומרת המחלה (13). החוקרים ממליצים לקחת 2000 יחידות ליום של ויטמין D.

רשימת הצמחים המומלצים לטיפול בשפעת

Echinacea spp. מיני אכינצאה שורש, נוף הצמח

Sambucus nigra סמבוק שחור פירות

Olea europaea זית אירופי עלים

Astragalus membranaceus אסטרגלוס שורש

Baptisia tinctoria ניל הצבעים שורש

Isatis tinctoria איזטיס הצבעים שורש ועלים

הרחבה על הצמחים המומלצים לטיפול בשפעת –

אכיניצאה צרת עלים Echinacea spp.

לפחות שלושה מינים מצויים היום בשימוש: E. purpurea, E. angustifolia, E. pallida

מיני האכינצאה הם הצמחים הנפוצים ביותר בשימוש לטיפול בשפעת והצטננות. פעילותם על מערכת החיסון הבלתי ספציפית הוכחה in vivo ו-in vitro. הם גם מגבירים ייצור של נוגדנים, ובכך מסייעים לשיפור החיסון הספציפי.

להזמנת אכינציאה צרת עלים

פירות סמבוק שחור Sambucus nigra

מיצויים מצמחים של הפירות הם בעלי פעילות אנטי ויראלית מוכחת, וניתן להעזר בהם לטיפול בהצטננות, שפעת וזיהומים עם מיני ההרפס השונים.

הפירות מכילים פלבונואידים, אנתוציאנינים שזוהו כ- cyaniding-3-glucoside ו- cyaniding-3-sambubioside לקטין הנקרא sambucus nigra agglutinin IIIcyanogenic glycosides כולל sambunigrin

חומצה ויבורנית וויטימין A ו-C. הפעילות האנטי ויראלית של הסמבוק נחקרה לראשונה על ידי מדלן מומצוגלו (10) שהראתה שהפירות מנטרלים את פעילות ההמגלוטינינים המצויים כעוקצים על שטח הפנים של הוירוסים אינפלואנזה A ו-B וכן וירוסים של הרפס. ניטרול ההמאגלוטינינים מונע מהוירוס מלהצמד לתא ולחדור לתוכו. הפירות גם מגבירים ייצור של ציטוקינים המחישים את תנועת הפאגוציטים אל מקום הזיהום.

Commission E מאשרת את השימוש בסמבוק ברשימת הצמחים לטיפול בהצטננות, חום ושפעת.

להזמנת סמבוק שחור

שום – Allium sativa

שום טרי, או מיצויים הכוללים אליצין הם אנטי ויראליים, אנטי בקטריאליים ואנטי פטרייתיים. ניתן להתשמש בשום טרי לטיפול בשפעת. כמה מחקרים הוכיחו שטיפול זה יעיל.

להזמנת שום

גינסנג קוריאני – Panax quinquefolium

מחקרים שנעשו לאחרונה על הג'ינסנג האמריקאי הוכיחו שהוא מסייע למנוע הצטננות ושפעת, להקל על חומרת המחלה ולקצר את משך המחלה (10).

להזמנת גינסנג קוריאני

צרוף של ג'ינסנג סיבירי עם אנדרוגרפיס Eleutherococcus senticosus@ Andrographis paniculata

מחקר שנעשה על טיפול בשפעת עם אליטרוקוקוס ביחד עם אנדרוגרפיס הוכיח את יעילות הטיפול (10). המטופלים קבלו שני כדורים שכללו מיצוי של אנדרוגרפיס 88.8מ"ג ו-10 מ"ג של אליטרוקוקוס. הם לקחו את הכדורים שלוש פעמים ביום. המטופלים דיווחו על הקלה בסימפטומים של המחלה ועל קיצור ימי המחלה לעומת קבוצת ביקורת.

להזמנת אליטרוקוקוס – גינסנג סיבירי

להזמנת אנדרוגרפיס

עלי זית – Olea europea

עלי זית שמשו לטיפול במחלות זיהומיות ברפואה המסורתית. מיצוי עלי זית מיוצר מהעלים. הוא מכיל תרכובות פנוליות oleuropein שהוא אנטי מיקרוביאלי, אנטי אוקסידנט ואנטי דלקתי. הנגזרות שלו הנוצרות כמטבוליטים, כגון, elenolic acid, פעילים in vitro ו-in vivo נגד influenza virus, parainfluenza, retroviruses, coxsackie וכן נגד כמה חיידקים (10). כנראה שהמרכיבים של עלי הזית מתקשרים עם החלבונים של הוירוסים ומעכבים את הרפליקציה שלהם. ניתן להשתמש בעלי הזית בגרגור במקרים של דלקת גרון ויראלית.

להזמנת עלי זית

אסטרגלוס- Astragalus membranaceus

אסטרגלוס פעיל כאימונוסטימולנט. הוא מגביר חלוקה של תאי דם לבנים, בעיקר תאי T-לימפוציטים הפעילים נגד וירוסים.

להזמנת אסטרגלוס

ניל הצבעים – Baptisia tinctoria

בפטיסיה ניתן בדרך כלל בצרוף עם עוד צמחים, כגון, אכינצאה ותויה. מחקרים הראו הטבה במצב החולה כבר ביום השני. אינו במלאי.

שורש איסאטיס – Isatis tinctoria

משתמשים בשורש ובנוף הצמח לטיפול במחלות של דרכי הנשימה העליונים, שפעת וגסטרואנטריטיס (10). הוכיחו פעילות אנטי ויראלית, אנטי בקטריאלית ונוגדת טפילים של האיסטיס. הפוליסכרידים של הצמח פועלים על מערכת החיסון, וגורמים להגדלת הספירה של תאי הדם הלבנים. הם מגבירים גם ייצור של נוגדנים והוא אחד הצמחים היעילים בטיפול בשפעת.

להזמנת שורש איסטיס

ספרות

1. Durand M. Joseph M. Infections of the upper respiratory tract. In: Braunwald E. Fauci AS. Kasper DL. et al. eds. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15^th ed. New York, NY: McGraw Hill, 2001:187-193.

2. Fendrick AM Monto AS.Nightengale B. Sarnes M. The economic burden of non-influenza-related viral respiratory tract infection in the United States. Arch. Intern. Med. 2003, 163: 487-494.

3. Smith W. Andrewes CH. Laidlaw PP. A virus obtained from influenza patients. Lancet 1933, 2: 66-68.

4. Chu CM. Shao D. Hou CC. Studies of strains of influenza virus isolated during the epidemic in 1957 in Changchun. Vopr Virusol 1957, 2: 278-281.

5. Immunisation against infectious diseases. In: The Green Book; Influenza Update, 2006, Chapter 19. Department of Health. www.dh.uk [Accessed December 13, 2006]

6. Hirsch A. Handbook of Geographical and Historical Pathology. London, UK: New Sydenham Society, 1883.

7. Molineux T. Dr. Molineux’s historical Account of the late general coughs and colds: with some observations on other epidemic distemper. Philosophical Transcations of Royal Society of London 1694: 18:105-109.

8. Creighton C. A History of Epidenics in Britain. London, UK, Cambridge University Press.

9. Bergner P. Influenza prevention, Immunization and Tmiflu is not enough. Medical Herbalism Eletter, December 2008. 1-8.

10. Roxas M. Jurenka J. Colds and Influenza; A Review of Diagnosis and Conventional, Botanical, and Nutritional Considerations. Alternative Medicine Review, 2007, 12 : 25-47

11. Advisory Committee on Immunization Practices, Smith NM, Bresee JS. Shay DK. et al. Prevention and control of influenza: recommendations of the Advisory Committee on Immunnization Practices (ACIP). MMWR Recomn Rep 2006, 55(rr-10):1-42.

12. Simonsen L. Reichert TA. Viboud C. et al. Impact of influenza vaccination on seasonal mortality in the US elderly population. Arch Intern. Med. 2005, 165: 265-272.

13. Cannell JJ. Zasloff M. Garland CF. et al. On the epidemiology of influenza, Virology Journal 2008, 5: 29-41.

14. Brankston G. Gitterman L. Hirji Z. et al. Transmission of influenza A in human beings. Lancet Infect. Dis. 2007, 7: 257-265.

15. Hope-Simpson RE, Golubev DB: A new concept of the epidemic process of influenza A virus. Epidemiol. Infect 1987, 99: 5-54.

16. Cannell JJ. Vieth R. Umhau JC. Epidemic influenza and vitamin D. Epidemiol. Infect. 2006, 134: 1129-1140.

17. Hypponen E. Power C. Hypovitaminosis D in British adults at age 45 y: nationwide cohort study of dietary and lifestyle predictors. Am. J. Clin. Nutr. 2007, 85: 860-868.

18. Adams JS. Hewison M. Unexpected actions of vitamin D: new perspectives on the regulation of innate and adaptive immunity. Nat. Clin. Pract. Endocrinol. Metab. 2008, 4: 80-90.

19. Schuttb BC. McCray PB. Jr: beta-defensin in lung host defense. Annu. Rev. Physiol. 2002, 64: 709-748.

20. Tjabringa GS. Aarbiou J. Ninaber DK. et al. The Antimicrobial Peptide LL-37 Activate Innate Immunity at the Airway Surface by Transactivation of the Epithelial Growth Factor Receptor. J. Immunol. 2003, 171: 6690-6696. Gombart AF. Borregaard N. Koffler HP. Human Cathelicidin Antimicrobial Peptide Gene is a Direct Target of the Vitamin D Receptor and is Strongly Upregulated in Myeloid Cells by 1,25 dihydroxy Vitamin D3. FASEB J. 2005, 19: 1067-1077.

21. מקור התמונה 30 Herbs That Fight Cold And Flu | Prevention

לחזרה לחנות