שום הגינה ALLIUM SATIVUM

משפחה: שושניים – Liliaceae

חלקי צמח בשימוש: בצל.

תאור בוטני

גאופיט בעל בצל. בסיסי העלים מעובים ואוגרים מזון. הם מחוברים בבסיסם לגבעול מקוצר, ואילו נדניהם ארוכים מאד. הבצל מחולק לבצלצולים קטנים הנקראים שיננות.

התפרחת דמוית סוכך, והיא נישאת על עמוד תפרחת גבוה.

רפואה עממית

השום היה ידוע כצמח רפואי כבר לפני אלפי שנה.

באשור העתיקה המליצו על שימוש בשום למאכל ולרפואה. נמצאו לוחות מחימר משנת 2600 עד 2300 לפני הספירה, ועליהן נרשמו תכונות פיזיולוגיות של השום והמלצות לשימוש.

בהודו יש עדויות לשימוש בשום לפני 5000 שנה. Charak, אבי הרפואה האיור-ודית, שחי בערך בשנת 3000 לפנה"ס, טען שהשום שומר על נוזליות הדם ומחזק את הלב.

בפפירוס Ebers שנכתב בשנת 1550 לפנה"ס, השום מומלץ לטיפול במקרים של יתר לחץ דם, כאבי ראש, עקיצות, תולעים וגידולים. ידוע לנו לפי כתבים מצריים ששרדו שהקפידו להוסיף שום ובצל למזונם של העבדים שבנו את הפירמידות והמקדשים.

בני ישראל, במסעם במדבר, מתלוננים על חסרון השום והבצל שהם היו רגילים לאכול במצרים.

בארצות שונות השתמשו בשום לטיפול בטרשת עורקים, דיזנטריה, שלשול, שיעול, יתר לחץ דם, כאב אוזניים ועוד. בשימוש חיצוני נעזרו בשום לחיטוי פצעים פתוחים.

מרכיבים

השום השלם מכיל חומצה אמינית חסרת ריח – aliin, בריכוז של 1%.

ה-aliin הוא חומר בלתי יציב מסיס במים. על־ידי פעולה אנזימטית של האנזים aliinaseהופך האליין ל- alicin.

1 מ"ג אליין אקויולנטי ל-0.45 מ"ג אליצין.

אליצין מתפרק כמעט במלואו בטמפרטורה של 20 מעלות בתוך 20 שעות.

האליצין נחשב למרכיב הפעיל העיקרי של השום.

האליצין הוא פרקורסור למרכיבים אחרים:

Allyl sulfides, ajoenes, vinyldithiins.

שום טרי מכיל

65% מים, 28% פחמימנים בעיקר פרוקטנים, 2.3% תרכובות אורגניות של גופרית, 2%

חלבון בעיקר אליינאז, 1.2% חומצות אמיניות בעיקר ארגינין, 1.5% סיבים, ספונינים, סטרולים צמחיים, בעיקר בטא-סיטוסטרול, מינרלים בעיקר סלניום וגרמניום, כולין, יוד ועוד.

תרכובות גופריתיות:

alkyl-L-cysteine sulfoxides,

(aliin) methiin, isoaliin, cycloaliin,

L-glutamyl-s-alkyl cysteine, glutamyl-S-allylcysteine

פעילות

• אנטי בקטריאלי
• מוריד רמת שומנים בדם
• מעכב קרישת דם
• אנטי סרטני
• מוריד לחץ דם
• אליצין ו-ajoene מעכבים ביוסינתיזה של כולסטרול בכבד. ניתן להראות עיכוב של ביוסינתיזה של כולסטרול גם בתאי כבד בתרביות רקמה. הכנות שום שנמצאו יעילות בהורדת רמת כולסטרול: מיצוי מימי טרי, אבקת שום, מיצוי של שמן נדיף, שום טרי באכילה.
• אנטי פטרייתי
• מעכב צימות של טסיות דם
• ממריץ פעילות פיברינוליטית
• אנטי ויראלי
• מונע טרשת עורקים
• מניעת היפרליפידמיה
• לאחר ארוחה עשירה בשומנים יש עליה משמעותית בריכוז הטריגליצרידים והכולסטרול בדם. אכילת שום ביחד עם הארוחה מונעת עליה זו. מרכיבים פעילים בהורדת כולסטרול וליפידים בדם:

allyl propyl disulfide, alicin, aliin, ajoene, 5-methyl-L-cysteine sulfoxide, diallyl dislfide

• מניעת צימות טסיות דם צימות של טסיות דם מוגבר על־ידי כמה חומרים ביוכימיים אנדוגניים, כגון, ADP, קולגן, אפינפרין ובמיוחד תרומבוקסן A2. שום מעכב סינתיזה של תרומבוקסן על־ידי עיכוב של האנזים Cyclo-oxygenase עליה בפעילות הפיברינוליטית, כלומר, פירוק הפיברינוגן בסרום.
• פעילות נוגדת יתר לחץ דם שום מוריד לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי. מחקרים הראו פעילות זו בבני אדם ובחיות. מסבירים פעילות זו של השום בהרחבה של כלי הדם בהשפעת מרכיבי השום. ניתן לייחס את ההשפעה על כלי הדם לפעילות של מרכיבי השום כפותחי תעלות סידן. בנוסף, השום מסייע למנוע חסימות של כלי דם בכך שהוא מונע עליה ברמת כולסטרול ושומנים בדם.
• פעילות אנטי סרטנית. פעילות זו מיוחסת לתכונות האנטי אוקסידנטיות של השום. הוא גורם להעלאת ריכוז הגלוטטיון בתא, ומסייע לניטרול רדיקלים חופשיים. השום פועל כאימונוסטימולנט בכך שהוא גורם לייצור מוגבר של לימפוקינים, שמגבירים את פעילות המקרופאגים, לימפוציטים ותאי הרג טבעיים.
• מחקרים מצביעים על כך שפלסמינוגן משופעל על־ידי אחת מתרכובות השום. הפלסמינוגין הוא חלבון המצוי בזרם הדם. באמצעות הפעילות הפרוטאוליטית הופך הפלסמינוגן לפלסמין המפרק קרישי דם. עיכוב צימות של טסיות דם מיוחסת בעיקר ajoene וכן לתרכובות גופריתיות שונות.

התוויות

שיעול, הצטננות, ברונכיט כרוני, סינוסיטיס, יתר לחץ דם, טרשת עורקים, זרימת דם לקויה, היפרליפידמיה, רמה גבוהה של כולסטרול בדם, תולעים, דיזנטריה.

שימוש חיצוני

לטיפול בעקיצות של דבורים וצרעות.

התוויות נגד

בלתי ידועות.

תופעות לואי

במקרי נדירים עלול לגרום לגירוי במערכת העיכול או לתגובה אלרגית.

אינטראקציות עם תרופות אחרות

לא נמצאו.

רעילות

השום הוא צמח חסר רעילות.

אצל חולדות שקבלו 2000 מ"ג לק"ג שום במשך ששה חודשים לא התגלו הפרעות בפעילות הכליות, הלב, זרימת הדם, ולא היה שינוי פתולוגי באברים וברקמות.

LD50 בהזרקה לוריד לעכברים 60 מ"ג ל-1 ק"ג.

הכנה ומינון

שום טרי 2-4 שיניים ליום,

חליטה – 4 ג' שום טרי בתוך כוס מים,

מיצוי מימי, 1:1 2 מ"ל – 4 מ"ל ליום,

סירופ: מערבבים מיץ שום עם דבש, או שממצים שום טרי בתוך מים חמים במשך 12

שעות, ואחר כך מוסיפים סוכר חום או דבש.

מיצוי שום מרוכז

כותשים או מרסקים 350 ג' שום ושמים בתוך 200 מ"ל אלכוהול 95%.

משאירים במקרר במשך 10 ימים.

מסננים ומשאירים במקרר יום יומיים נוספים.

לוקחים את מיצוי השום עם מעט חלב כדי לא לפגוע בקרומים הריריים של הקיבה.

השימוש במיצוי צריך להיות הדרגתי.

באופן מסורתי לוקחים ביום הראשון טיפה אחת בבוקר, 2 טיפות בצהרים, 3 טיפות בערב

ביום השני: 4 טיפות – 5 -6

ביום השלישי: 9-8-7 ביום הרביעי: 12-11-10

ביום החמישי: 15-14-13 ביום הששי: 18-17-16

בששת הימים הבאים יורדים בכמות: 16-17-18

13-14-15, 11-11-12 וכן הלאה עד 1-2-3

ממשיכים לקחת מהמיצוי 25 טיפות שלוש פעמים ביום עד שמסיימים את כל הכמות.

מיצוי שום בשמן

מרסקים שום לתוך שמן מכבישה קרה ללא זיקוק ומשאירים אותו במשך 7 ימים.

ניתן להשתמש בשמן באופן פנימי וחיצוני. רצוי לשמור במקרר כי השמן מתחמצן במהירות.

טינקטורה 1:5 בתוך 60% אלכוהול.

ספרות:

Kleijnen J. Garlic, onions and cardiovascular risk factors. A review of the evidence from human experiments with emphasis on commercially available preparations. Br. J. Clinc. Pharmac. 28: 535-544, 1989.

Mansell P. and Reckless J.P.D. Garlic effects on serum lipids, blood pressure, coagulation and vasodilation. Br. Med. J. 303: 379. 1991.

Ziyyat A. Phytotherapy of hypertension and diabetes in oriental Marroco. J. of Ethnopharmacology, 58: 45-54, 1997.

Gebhardt R. Multiple inhibitory effects of garlic extract on cholesterol biosynthesis in hepatocytes. Lipids 28: 613-619, 1993.

Gebhardt R. Beck H. Wagner KG. Inhibition of cholesterol biosynthesis by allicin and ajoene in rat hepatocytes and HepG2 cells. Biochem. Biophys. Acta, 1213: 57-62, 1994.

Kamanna VS. Chandrasekhara N. Hypocholesteremic activity of different fractions of garlic. Indian J. Med. Res. 79: 580-583, 1984.

Koch HP. Lowson DL. Garlic- the Science and Therapeutic Application of Allium sativum L. and related species. 2nd Edition Williams and Wilkins, Baltimore, 1996.