השם בעברית: בת קורנית מצויה
השם באנגלית: Thyme
משפחה: שפתניים, Lamiaceae
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח
בת קורנית מצויה הוא בן שיח רב שנתי ארומטי וקטן . מוצאו מארצות הים התיכון. העלים קטנים בצבע ירוק-אפור. הפרחים קטנים בצבע כחול בהיר או כחול ארגמן. הצמח גדל באדמה קלה ויבשה.
לסוג בת קורנית משתייכים כ-100 מינים. מין רפואי נוסף , הגדל בדרום צרפת הוא Thymus serpyllum, שנקרא באנגליתWild Thyme .
רפואה מסורתית: במצרים העתיקה, ביוון ורומא גידלו כמה מינים של קורנית ובת קורנית. השימוש העיקרי בצמחים היה כבושם למשחה לחניטה ולשימוש רפואי (1). המליצו על הצמח כחשוב והכרחי לבריאות.
כזאת הייתה ההתייחסות לתימוס במשך כל השנים. המליצו לאנשים להחליף את כוס הקפה שהם שותים בבוקר בחליטה של תימוס, כדי להיות פעילים ויעילים, להרגיש טוב, להרגיש תחושה של נינוחות במערכת העיכול ולמנוע שיעול (1).
שימוש רפואי בתימוס מוזכר בפרסומים רפואיים שהופיעו במקומות שונים על פני כדור הארץ.
Nicholas Culpeper מספר על שימוש בתימוס בספר על רפואת צמחים שפורסם ב-1652 (2). הוא ממליץ על התימוס כמחזק של הריאות וכתרופה מתאימה לטיפול בשיעול. צמח מתאים מאד לטיפול בילדים לבעיות של מערכת הנשימה. בנוסף מסופר שהתימוס מנקה ליחה, מסייע במקרים של קוצר נשימה ופעיל כטיפול נגד תולעים.
שימוש נוסף שמציע Culpeper הוא כמזרז של לידה. התימוס מסייע ללידה מהירה ובטוחה, וכן עוזר לחזור לכושר אחרי הלידה(2).
בשימוש חיצוני , כמשחה, התימוס מסייע במקרים של נפיחויות, יבלות, אישיאס וגם לכאבים הקשורים לטחול, כאבים באזור המותן והירכיים. בשמן הנדיף ממליץ Culpeper להשתמש לטיפול בברונכיט, שיעול, פתיחה של דרכי הנשימה, וגם במקרים של כאב שיניים (2).
במקסיקו קוראים לתימוס Tomillo. משתמשים בו לטיפול בברונכיט, שיעול, הצטננות, דלקת, כאבי בטן, שלשול ולהרחיק טפילים.
התימוס מוזכר בכתבים שנמצאו בגניזה הקהירית שנמצאה בבית הכנסת בן עזרא בקהיר (3). התימוס מצוי בתוך מרשמים רפואיים לטיפול בכאבי בטן, מחלות של מערכת העיכול, הפרשה מוגברת של דמעות, צמיחה של העפעפיים וכן כצמח מחזק (3).
בקנון הרפואי שנכתב על ידי על ידי Avicenna מומלץ התימוס לטיפול בפצעים פתוחים, אבסס, התנפחות של הטחול, חום כרוני, עקיצות של עקרבים, וכן כצמח דיורטי, משלשל ומסייע לבעיות של מחזור חודשי (3).
הרופא al-Ghafiqi שחי באנדלוסיה וטיפל לפי רפואת היונאני כתב שהתימוס הוא צמח דיורטי, ממריץ של מחזור חודשי, מרפא פצעים, כיבים ועקיצות של חרקים רעילים (3).
ביוון ורומא הרבו להשתמש בתימוס כתבלין למזון ולמשקאות (4). מוסיפים אותו למאכלים טריים ומבושלים רבים (4). גם היום התימין הוא אחד התבלינים החשובים באיטליה.
השימוש בתימוס בימינו
התימוס כצמח יחיד או בתערובת עם צמחים נוספים, כגון, בוצין, דרוזרה, פרימולה ואחרים, משמש כאחד הצמחים החשובים לטיפול בשיעול יבש ושיעול לח. מכינים ממנו משחות ביחד עם שרף של מור וחותם זהב לטיפול בזיהומים עם הרפס (5).
התימוס הוכח כאנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי ואנטי פטרייתי (5). השמן הנדיף משמש כמשמר של מזון, כולל שימוש של בשר ועוף (6)
כימיה ופרמקולוגיה
השמן הנדיף של הצמח אחראי לרוב הפעילות האנטי מיקרוביאלית שלו. הפלבונואידים והחומצות הפנוליות אחראים לפעילות האנטי אוקסידנטית, אנטי דלקתית ולשיכוך הכאב.
איכות השמן הנדיף תלויה בעונה שבה הצמח נקטף, בארץ ובאזור שבו הוא נקטף ובאופן ההפקה שלו. השיטה היעילה ביותר היא זיקוק באדים. חשוב מאד לזקק את השמן הנדיף מיד לאחר הקטיף.
מרכיבים המצויים בשמן הנדיף: המריכיבים העיקריים הם תימול וקרוקרול. (6). ריכוז התימול בשמן הנדיף 8.55 מ"ג ב-1ג'. ריכוז הקרוקרול 0.68 מ"ג ב-1 ג'.
לינלול מצוי בריכוז של 0.48 מ"ג ב-1 ג' בורנאול 0.24, קמפור- 0.15, 1,8-צינאול בריכוז 0.24 alpha-terpineol מצוי בריכוז של 0.29 מ"ג ב-1 ג'.
מרכיבים נוספים מצויים בריכוזים קטנים (6).
בבדיקה שעשו בקליפורניה מצאו בשמן הנדיף 43 מונוטרפנים, 16 ססקויטרפנים, 7 אלכוהולים, 4 אלדהידים, 4 אסטרים של קטונים (6).
ריכוז התימול הוא 72% בתוך השמן הנדיף, ריכוז הקרווקרול 5.7%.
פעילות
אנטי פטרייתי- הוכח בניסויים in vitro ו- in vivo (7).
נוגד עוויתות, אנטי מיקרוביאלי, נוגד קנדידה, נוגד שיעול, נוגד אלרגיה.
לפלבונואידים יש פעילות נגד היסטמין והם אחראים לפעילות הנוגדת אלרגיה וכן לפעילות הספסמוליטית. הפלבונואידים מעכבים ייצור של superoxide ןמגינים על כדוריות הדם האדומות מפני השפעה מזיקה של חמצון-יתר (8).
הפעילות האנטי דלקתית קשורה לפעילות של הפלבונואידים וכן של התימול והקרווקרול כמעכבי ייצור של פרוסטגלנדינים (8).
נערכו כמה מחקרים קליניים שהוכיחו את הפעילות הרפואית של התימוס.
אצל ילדים שקבלו תימוס לצחצוח שיניים, גילו רמה נמוכה יותר של חיידקים שהתיישבו בין השיניים, וייצור קטן יותר של plaque (8).
מחקרים שבדקו השפעה של תימוס מול תרופות לטיפול בברונכיט אצל ילדים ומבוגרים, מצאו שהתימוס היה יעיל יותר, ולא היו תופעות לוואי שליליות (9).
החוקרים ממליצים לשקול שימוש בתימוס לטיפול בהצטננות, ברונכיט, שיעול ומחלות ויראליות הנפוצות אצל ילדים, במקום לתת להם אנטיביוטיקה, שהורסת את הפלורה הטבעית.
בטיחות: התימוס בטוח בשימוש במינון של עד 10 ג' ליום לאדם מבוגר (8).
לפי כל הידוע על הצמח בעבר, והמחקרים שנערכים בימינו אפשר להסיק שהצמח בטוח לשימוש.
עלולים להיות מקרים של רגישות אישית לתימוס.
אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו
מינון לילדים: חליטה של 1 כפית של תימוס בתוך כוס מים שלוש פעמים ביום.
תוספת של דבש מעלה את יעילות הטיפול.
ניתן להשתמש בחליטה גם כדי לגרגר במקרים של דלקת גרון.
טיפול בסינוסיטיס: להרתיח חליטה של שתי כפות של עלי תימוס יבשים בתוך שלוש כוסות מים. לשאוף את האדים.
שימוש חיצוני: שמן נדיף מהול בתוך שמן שקדים.
משחות, סבונים, קרמים שניתן להכין מחליטות, מיצוי בשמן, מיצוי באלכוהול ושמן נדיף של התימוס.
מקורות
Stahl-Biskup E. & Saez F. 2002, Thyme: the genus Thymus; London, New York, Taylor and Francis.
Culpeper N. 1955 Complete herbal: consisting of a comprehensive description of nearly all herbs with their medicinal properties and directions for compounding the medicines extracted from them. London, New Tork. Foulsham.
Amar EZ.2008, Practical Materia Medica of the Medieval Eastern Mediterranean According to the Cairo Genizah. Boston: Koninklijke BRILL nv.
Andrew AC. 1958. Thyme as a Condiment in the Cairo Genzah Graeco-Roman Era. Osiris.13 (Article type: Research article, The University of Chicago press), 150-156.
Lee SJ. Umano K. Shibamoto T. & Lee KG. 2005. Identification of volatile components in basil (Ovimum basilicum L.) and thyme leaves (Thymus vulgarisL.) and their antioxidant properties. Food Chemistry, 91:131-137.
Fratianni F. De Martino L. Melone A. et al. 2010. Preservation of Vhicken Breat Meat Treated with thyme and Balm Essential Oils. Jpirnal of Food Science 75(8).
Kumar A. Shukla R. Singh P. et al. 2008. Assessment of Thymus vulgaris L. essential oils as a safe botanical preservative against post harvest fungal infestation of food commodities. Innovative Food Science &. Emerging Technologies 9:575-580.
Basch E. Ulbricht C. Hammerness P. et al. 2004. Thyme (Thymus vulgaris L.) thymol.Journal of Herbal Pharmacotherapy, 4(1):49-67
Ernst E. Martz R. Sieder C. 1997. A controlled multi-centre study of herbal versus synthetic secretolytic drugs for acute bronchitis. Phytomedicine; international lournal of phytotherapy and phytopharmacology 4: 287-293.
