מחלת ליים – טיפול בעזרת צמחי מרפא

מחלת ליים צמחי מרפא - צמחים מומלצים להקלה על סימפטומים של מחלת ליים: להקלה על כאבי שרירים ומפרקים: ויתניה משכרת שורש,

מחלת ליים – טיפול בעזרת צמחי מרפא

מחלת ליים זוהתה לראשונה ב-1976 בעיירה ליים במדינת קונטיקט בארה"ב, כשהופיעו מקרים רבים של מחלה שהרופאים זיהו אותה בהתחלה כדלקת מפרקים שגרונית (1). המימצאים הראו שהמחלה נגרמה על ידי חיידק ספירוכטי Borrelia burgdorferi. היא הועברה על ידי קרצית האיילים Ixodes scapularis. החיידק חודר לעור במקום עקיצתה של הקרצית. לאחר 7-14 ימים החיידקים נודדים בתוך העור ומתפשטים בלימפה או דרך הדם לאיברים שונים או למקומות אחרים בעור. לפעמים זמן האינקובציה הוא שלושה ימים, והוא יכל להתארך עד 30 יום (1).

מאז זיהוי מחלת ליים התגלו מחלות נוספות המועברות על ידי קרציות. מחלת ליים היא הנפוצה ביותר. היא שכיחה במיוחד בחודשים מאי עד ספטמבר.

סימפטומים של מחלת ליים:

פריחה על העור. ברוב המקרים מתחילה המחלה בהופעת כתם אדום על פני העור, ובמרכז הכתם נקודה בהירה. הכתם עלול לגדול עד לקוטר של 15 ס"מ. אחריו מופיעים כתמים קטנים.

כאבי ראש, כאב בשרירים ובמפרקים, תשישות, עייפות, צוואר נוקשה, קשרי לימפה נפוחים וטחול מוגדל.

כשהמחלה מתמשכת עלולים להופיע הסימפטומים הבאים:

תשישות, הפרעות בשינה, דלקת בעצבי הפנים, שיתוק בצד אחד של הפנים, חרדה, ערפול של המחשבה.

האבחנה נעשית על פי הסימפטומים האופייניים, וכן על ידי בדיקה של רמת הנוגדנים לבורליה בדם.

הטיפול הרפואי הוא אנטיביוטיקה, והחולים מגיבים בדרך כלל היטב לטיפול. כשמתחילים בטיפול בשלב מוקדם ניתן למנוע סיבוכים.

שילוב של צמחים בטיפול האטיביוטי משפר את סיכויי ההחלמה, וחשוב במיוחד כאשר המחלה עקשנית ומתמשכת. עמידות לטיפול האנטיביוטי עלולה להופיע מכמה סיבות: החיידק בורליה בורגדורפרי עלול להמצא בנוזלים, כגון, דם, לימפה ונוזל בין-תאי, וגם בשרירים, עצבים ורקמות של איברים שונים (1). מצב כזה עלול לעכב את הצלחת הטיפול האנטיביוטי. בנוסף חיידק הבורליה יכל להופיע בצורות שונות, ועלול להופיע בצורה שאינה רגישה לאנטיביוטיקה.

צמחים מומלצים לטיפול במחלת ליים.

Smilax sarsaparilla 20% קיסוסית שורש

Guaiacum officinale 20% גואיאקום שרף

Uncaria tomentosa 20% אונקריה קליפת גזע

Andrographis paniculata 20% נוף הצמח

Zanthoxylum clava-herculis 20% קליפת הגזע

מינון: 3-4 מ"ל שלוש פעמים ביום. לקחת במשך שבועיים

ואז להוסיף את הפורמולה השניה. המטרה של הפורמולה השניה היא למנוע עמידות של החיידק.

לוקחים אותה במשך שבועיים ביחד עם הראשונה (1). עושים הפסקה לשבועיים, ולוקחים שוב לשבועיים. ממשיכים לקחת את את הפורמולה בהפסקות של שבועיים עד להעלמות המחלה (1).

פורמולה מס 2

Dipsacus spp. 25% שורש

Eupatorium perfoliatum 25% נוף הצמח

Isatis indigofera 25% שורש

Lomatium dissectum 25% שורש

מינון: 3-4 מ"ל ליום

צמחים מומלצים להקלה על סימפטומים של מחלת ליים.

להקלה על כאבי שרירים ומפרקים:

Withania somnifera ויתניה משכרת שורש

Scutellaria lateriflora קערורית נוף הצמח

Pueraria lobata קודזו שורש

Viburnum opulus מורן קליפת הגזע

Morinda officinalis מורינדה רפואית

Harpagophytum procumbens הרפגו פקעת

Hypericum perforatum פרע מחורר ענפים פורחים

בנוסף מומלץ להשתמש בצמחים נוגדי דלקת, ממריצים של מערכת החיסון וכן צמחים המשפרים פעילות של מערכת העצבים, נוגדי עייפות ואדפטוגנים. בוחרים בצמחים לפי הסימפטומים של המטופל, ומשנים מדי פעם את הפורמולה לפי התקדמות הטיפול.

במקרים של קושי להתרכז, פגיעה בהתמצאות, ערפול ובלבול נוכל להעזר בצמחים הבאים:

Bacopa monnieri מפחית חרדה, מגביר זכרון וכושר קוגנטיבי, ממריץ פעילות של בלוטת התירואיד (1).

Ginkgo biloba מגביר זרימת דם ואספקת גלוקוז וחמצן למוח, נוגד חמצון יעיל.

Rhodiola rosea אדפטוגן, נוגד דכאון, נוגד חמצון

Rosmarinus officinalis ממריץ של המוח, אנטי בקטריאלי, נוגד חמצון

Schisandra chinenesis אדפטוגן, מגן על הכבד, נוגד חמצון, מחזק כללי

במקרים של תשישות וחרדה:

Piper methysticum מפחית חרדה, מרגיע

Bacopa monnieri מפחית חרדה, ממריץ של המוח

Anemone pulsatilla מפחית חרדה יעיל, מרגיע

Avena sativa מחזק ומשקם את מערכת העצבים

הטיפול האנטיביוטי הארוך עלול לפגוע בכבד ובפלורה הנורמלית של הגוף. מומלץ להשתמש בצמחים המגינים על הכבד, כגון, גדילן מצוי, כורכום ושיזנדרה. הפגיעה בפלורה הנורמלית עלולה לאפשר צמיחה של פטריות ושמרים. מומלץ להשתמש בצמחים המעכבים צמיחה של פטריות, כגון, Berberis vulgaris, Spilanthes acmella המעכב צמיחה של Candida albicans.

לחיזוק מערכת החיסון ניתן להשתמש ב:

Asragalus membranaceus שורש

Ganoderma sinensis פטריה

Grifola frondosa פטריה

Uncaria tomentosa קליפת הגזע

Inonotus obliquus פטריה

ספרות.

1.Winston D. Tick-borne diseases Medical Herbalism 2006, 15: 1-9

Back S. Integrative treatment of Lyme disease. International Journal of Integrative Medicine, 1999, May/June 1: 19-23.

Krause PJ. Telford SR. et al. Concurrent Lyme disease and Babesiosis, JAMA, 1996, 275: 1657.Steere AC. Coburn J. Blickstein L. The Emergence of Lyme disease, J. Clin. Invest. 2004, 113: 1093-1101.

חזרה לחנות

צמחי מרפא לאבנים בכליות

טיפול טבעי באמצעות צמחי מרפא לאבנים בכליות. על עלים מספקים מגוון עשבים רפואיים למניעה וטיפול באבנים בכליות. לקנייה מהירה ומאובטחת אונליין הקליקו

אבני הכליות הנפוצות ביותר הן אוקסלאט הסידן ופוספאט הסידן. אחריהן באות אבנים הנוצרות מחומצת שתן.

אבנים בכליות הן תופעה נפוצה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. היחס בין גברים לנשים הוא 3:1. בארצות מתפתחות זוהי תופעה נדירה.

יש כנראה קשר בין רמות גבוהות של חומצה אוקסאלית ושל סידן בשתן, לבין הנטייה לייצר אבנים בכליות ^(1,2), למרות שהקשר בין ריכוז החומצה האוקסאלית במזון וריכוז החומצה בגוף, אינו ברור. החומצה האוקסאלית נספגת מעט מהמזון, ורק כ-5% ממנה מגיע לגוף ⁽³⁾.

מחקר שבדק 207 מטופלים שסובלים מאבני אוקסלאט הנוצרים מחדש אחרי טיפולים, מצא שרק אצל 20% היו רמות גבוהות של חומצה אוקסאלית בשתן ⁽⁴⁾. שיפור התקבל אצל 45% מתוכם כשהגבילו את כמות האוקסלאט במזונם.

החומצה האוקסאלית היא חומצה חזקה, המתגבשת לגבישים חסרי צבע. היא נמסה במים ובאלכוהול.

מאכלים שעלולים לגרום לעליה ברמת האוקסלאטים בשתן:

תרד, rhubarb, שוקולד, תה ירוק ושחור, סובין של חיטה, עלי סלק, אגוזים ותות שדה ⁽⁵⁾.

המלצות לטיפול באבנים בכליות:

חשוב לאנשים בעלי נטייה לייצר אבנים בכליות לשתות לפחות שמונה כוסות מים ליום. ניתן להחליף את המים בלימונדה. במחקר שבדק השפעת לימונדה כטיפול באבני כליות ⁽⁶⁾, הוסיפו 100 מ"ל של מיץ לימון ל-2 ליטר מים. הראו עליה משמעותית ברמת הציטראט בשתן. ציטראט הסידן נמס במים, ובכך מונע היווצרות של אבנים ⁽⁷⁾. הוא גם מסייע לשמירת ה-pHשל השתן בין 6-7, ומעכב שקיעה של אבני פוספאט הסידן, ואבנים של חומצת שתן.

תוספי תזונה מומלצים הם פירידוקסין (ויטמין B6) ומגנזיום. פירידוקסין דרוש לפירוק החומצה האוקסאלית, ויעילותו בעיכוב היווצרות אבנים בכליות הוכחה ⁽⁸⁾. מגנזיום מגביר באופן סינרגיסטי עם פירידוקסין את מסיסות אוקסלאט הסידן.

טיפול באבנים בכליות באמצעות צמחים:

השימוש בצמחים למניעה וטיפול באבנים בכליות, כולל שימוש בירקות ופירות המועילים לכליות כחלק מהתזונה.

סלרי, פטרוזיליה ואספרגוס הם ירקות המחזקים את הכליות. בנוסף הם גם משתנים ועשירים במינרלים.

אצות ים ופטריית השיטקי הם מקור למינרלים זמינים, והם מחזקים את הכליות.

ירקות, פירות ודגנים המכילים ריכוז גבוה של מגנזיום מומלצים גם כן. הם כוללים: אבוקדו, בננה, סויה, שעורה, שיפון, שבולת שועל, אורז ועוד.

פורמולה מומלצת למניעת אבנים בכליות ⁽⁹⁾:

Taraxacum officinale 15% – שינן רפואי, עלים

Rubia tinctoria 15%- פואת הצבעים, שורש

Serenoa serrulata 15%- דקל ננסי, פירות

Aesculus hippocastanum 10%- ערמונית הסוסים, פירות

Berberis vulgaris 10%- ברברית מצויה, קליפת הגזע

Agropyron repens 10%- אגרופירון זוחל, שורש

Eupatorium purpureum 5% – אבפטוריון, שורש

Hydrangea arborescens 5% – הידרנגאה, שורש

Equisetum arvense 10%- שבטבט, נוף הצמח

Parietaria officinalis 5% – כותלית, נוף הצמח

מינון: טינקטורה, 5 מ"ל שלוש פעמים ליום בין הארוחות. אם משתמשים בטינקטורות רצוי לשתות עם כל כפית כוס מים.

חליטה: 2 כפיות לכוס שלוש פעמים ביום.

לחזרה לחנות

כשלון בכליות – מניעה וטיפול

כשלון בכליות - ניתן לשמור על תפקוד הכליות על ידי תזונה מתאימה, צמחים המחזקים את הכליות, והמנעות מאורח חיים הפוגע בחיוניות האצורה בכליות.

כל כליה מכילה כמיליון נפרונים, שמספרם הולך ויורד במשך החיים. ירידה הדרגתית בתפקוד הכליות אינה מורגשת עד שנהרסים כ- 70% ממספר הנפרונים. אלו שנותרו ממשיכים לפעול ולסנן, ועומס העבודה עליהם הולך וגדל.

כשלון כליות הוא מצב שבו הכליות אינן מסוגלות לסנן את הדם ולתפקד ביעילות.

מבחינים בין כשלון כליות חריף וכשלון כליות כרוני.

כשלון כליות חריף

כשלון כליות חריף מתבטא בהידרדרות מהירה בתפקודי הכליות. הפרשת השתן פוחתת, יש עליה ברמת הקריאטינין והאוראה בדם. בשתן ניתן לגלות תאי דם וכמות גדולה של חלבון.

ישנם כמה מצבים העלולים לגרום לכשלון כליות חריף.

ירידה באספקת הדם אל הכליות כתוצאה מכשל של הלב, תפוקת לב ירודה או לחץ דם נמוך, היא הסיבה העיקרית. הירידה בזרימת הדם גורמת לירידה בכושר הסינון של הגלומרולים.

גורם נוסף עלול להיות פגיעה בכליות על ידי חומרים רעילים, או מצבים, כגון, גלומרולונפריטיס כתוצאה מזיהום. קומפלקס של אנטיגן-נוגדן שוקע על הגלומרולים וחוסם אותם.

חסימה בזרימת השתן, כמו במקרים של בלוטת ערמונית מוגדלת עלול גם הוא לגרום לכשל חריף של הכליות.

כשלון כליות כרוני

כשלון כליות כרוני הוא הידרדרות הדרגתית בתפקוד הכליות, כתוצאה מאיבוד של מספר גדול של נפרונים. הירידה בתפקוד הכליות מתפתחת באיטיות ובהדרגה. תסמינים שמופיעים עם הזמן רומזים על הפגיעה בתפקוד. עלולה להופיע רמה גבוהה של כולסטרול, עליה ברמת האוראה, עליה בלחץ הדם או צורך להטיל שתן בלילה.

עליה בריכוז החומרים הרעילים שאינם מתנקזים על ידי הכליות, גורמת להתכווצות השרירים, נימול בקצות האצבעות או עוויתות וחולשה.

כשכשלון הכליות מחמיר האדם נמצא בסכנת חיים. הדרך היחידה להאריך את חייו היא דיאליזה או השתלת כליה.

סיכון גבוה לכשלון כלייתי יש לחולים בסכרת מטיפוס 1, למקרים של יתר לחץ דם ולחולים בגלומרולונפריטיס כרוני.

טיפול ומניעה של כשלון כלייתי

מניעת המחלה יעילה יותר מאשר הטיפול. ההתייחסות לכליות כאיבר ההולך ומתכלה ידועה ברפואה הסינית כבר אלפי שנים. הכליות נחשבו לאוצרי החיונית של האדם, וירידה בתפקוד הכליות התבטאה בירידה בחיוניות. כאבי גב תחתון, ירידה בשמיעה, ספרמטוראה, נשירת שיער, חולשה של העצמות, נחשבו להופעה הדרגתית של כשל כלייתי, גם אם לא היתה פגיעה בהרחקת הנוזלים מהגוף. הכליות הן איבר שצריך כל הזמן לשמור עליו ולחזק אותו.

ניתן לשמור על תפקוד הכליות על ידי תזונה מתאימה, צמחים המחזקים את הכליות, והמנעות מאורח חיים הפוגע בחיוניות האצורה בכליות.

תזונה מומלצת לחיזוק הכליות

הקטניות נחשבות למאכל המחזק את הכליות. מומלץ לאכול מהן בכמות קטנה כמרכיב קבוע של התזונה. המינון המומלץ כטיפול רפואי הוא כף אחת ליום. מומלצים במיוחד סויה, מיסו, טופו, עדשים, שעועית אדומה, פול.

ערמונים נחשבים לפרי בעל פעילות ישירה על הכליות. ניתן לאכול אותם אחרי בישול במים או צליה. ערמונים מבושלים במים מחזקים יותר את ה-yin של הכליות, ואילו הערמונים הצלויים מחזקים יותר את ה-yang של הכליות.

פירות נוספים: רימון, מיץ רימונים, פטל שחור, תות שחור, אגוזים

ירקות: כל מיני הכרוב, במיוחד ברוקולי, כרוב, סלרי, תירס, גזר, חילבה

אצות ים ופטריות נחשבות למקררות, אך מחזקות את הכליות אם אוכלים מהן כמויות קטנות, ומוסיפים להן תבלינים מחממים, כגון, שום, בצל, כמון, רוזמרין, קנמון.

הפירות המומלצים הם נוגדי חמצון פעילים ביותר. הם מגינים על הנפרונים מפני נזק הנגרם על ידי חמצון, ומסייעים להארכת התפקוד שלהם.

צמחים מחזקי כליות

שם סיני: Dan Shen

שם לועזי: Salvia miltoirrhiza

שם עברי: מרוה

חלק בשימוש: שורש

מרכיבים: דיטרפנים, חומצות פוליפנוליות,

פלבון וכמות קטנה של ויטמין E.

פעילות: מיצוי מהצמח השלם וכן גם הדיטרפנואידים הם בעלי פעילות אנטי- בקטריאלית. הראו עיכוב של סטפילוקוקים, קולי, שיגלה וסלמונלה.

מעכב צימות של טסיות דם, מרחיב כלי דם קורונריים, מגביר זרימת דם בעורקים הקורונריים מבלי להשפיע על תפוקת הלב.

מיצוי מהצמח והחומצות הפוליפנוליות משפרים את תפקוד הכליות.

הראו שהצמח מפחית ריכוז methylguanidine וחומצה guanidinosuccinic במקרים של uremia. אלה הם מרכיבים הגורמים לפגיעה בתפקוד טסיות הדם, במטבוליזם של גלוקוז ולעיכוב של טנספורמציה של לימפוציטים. הצמח ממלא כאן תפקיד של מנטרל רדיקלים חופשיים.

במחקרים שנערכו על עכברים שהשרו בהם uremia, מצאו ש- Mg- lithospermate B, שהוא טטרמר של חומצה קפאית גרם לירידה בריכוז urea בדם, קריאטינין, פחמן אורגני, מתיל-גואנידין וחומצהגואנידונוסוקסינית.

צמח חשוב במיוחד במקרים של יתר לחץ דם.

להזמנת DAN SHEN

צמחים נוספים מחזקי כליות (להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו, במידה וקיים במלאי)

-Vaccinium myrtillus אוכמניות (פירות)

Crataegus spp. – מיני עוזרר

צמחים משתנים:

Equisetum arvensis- שבטבט- נוף הצמח

Petroselinum crispum–פטרוזיליה (שורש)

Zea mays- שערות תירס

Taraxacum officinale- שינן

אי ספיקת כליות –מניעה וטיפול

Echinacea spp.- מיני אכינצאה

Hydrastis canadensis– חותם זהב (צמח זה מצריך אישור רוקח/ת)

Astragalus membranaceus- שורש אסטרגלוס

Ligusticum porterii – Osha

Althea officinalis – נטופית/ חוטמית רפואית

Salix alba – ערבה לבנה (צמח זה מצריך אישור רוקח/ת)

Feverfew – בן חרצית ריחנית

צמחים המחזקים את הכליות ומומלצים בשימוש קבוע להאטת ההרס:

Urtica dioica – סרפד

Medicago sativa – אספסת תרבותית

Panax ginseng- ג'ינסנג שורש

Astragalus membranaceus – אסטרגלוס

Codonopsis, Rheimania

Laminaria – Kombu – אצת ים

Rheum officinalis (צמח זה מצריך אישור רוקח/ת)

Apium graveolens – כרפס

Ganoderma lucudum – reishi- ריישי- גוף הפטריה

Lycium chinense- אטד- פירות

Schizandra chinensis- שיזנדרה- פירות

Rehmannia glutinosa- רהמניה- שורש

Cinnamomum cassia- קינמון- קליפת הגזע

Polygonum multiflorum- ארכובית- שורש

Silybum marianum- גדילן מצוי- זרעים, עלים

מקור התמונה

לחזרה לחנות

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה – FMS

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה: רודיולה, בקופה, ויטניה אשווגנדה, ג'ינסנג, היפריקום, מליסה, קרטום, זנתיקסילום.

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה הוא כינוי לתסמונת הכוללת תסמינים של כאבי שרירים, סיבי רקמות חיבור (גידים, רצועות) ומפרקים. FMS פוגעת בעיקר בשרירם וברקמות המחברות אותם לעצמות. הפגיעה מתבטאת בעיקר בכאב, ללא דלקת וללא עיוותים או ניוון של המפרקים. בדיקות מעבדה שונות אינן מגלות מימצאים יוצאי דופן, והרופא צריך להסתמך על דיווחי החולה ותלונותיו (1).

בשנים האחרונות התקבלו ואושרו כמה תסמונות כאלה, שהרפואה התייחסה אליהן בעבר בזלזול, כגון, תסמונת העייפות הכרונית (CFS), תסמונת המעי הרגיז ותסמונת טרום ויסתית (PMS).

יש דמיון רב בין תסמונת העייפות הכרונית ופיברומיאלגיה, ויתכן שאי אפשר להפריד ביניהן.

רוב החולים בפיברומיאלגיה הן נשים בגיל 20-50. המחלה עלולה להופיע גם אצל ילדים וזקנים.

תסמינים של פיברומיאליה (2):

כאב מפושט, שעלול להתחיל במקום אחד, כגון, הצוואר והכתפיים , ולהתפשט לכל הגוף.

חולשה כללית, תשישות, קושי לתפקד

הפרעות שינה, בדרך כלל אין קושי להרדם אבל מתעוררים לעתים קרובות. שלב השינה העמוקה מופרע.

שינויים במצב הרוח, דכאון וחרדה

קשיים בריכוז וזכרון (3,4)

כאבי ראש, כאבי בטן

קהות חושים, עקצוצים או נימול בגפיים

תכיפות במתן שתן.

הטיפול במחלה הוא משולב, וכולל תרופות או צמחי מרפא, דיקור, עיסוי, טכניקות של הרפייה, פעילות גופנית מתונה, טיפול באמצעות תזונה, הדרכה של החולה לניהול אורח חיים עם פיברומיאלגיה.

הטיפול ממושך, אבל מצבם של רוב החולים משתפר עם הזמן והם חוזרים לתפקוד מלא.

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה:

מאחר ופיברומיאלגיה היא תסמונת הכוללת תסמינים רבים, נעזר בצמחים בעלי פעילויות שונות:

משככי כאב, אנטי דלקתיים (מסייעים למרות שהמחלה אינה דלקתית), משפרי שינה, משפרי הכושר הקוגנטיבי, מגבירי זרימת דם, נוגדי דכאון, אדפטוגנים.

צמחי מרפא אדפטוגנים מומלצים לטיפול בפיברומיאלגיה:

חלק מהצמחים זמינים בחנות, להזמנת הצמח יש ללחוץ על שמו. צמחים המסומנים ב * אינם זמינים בחנות.

Bacopa monnieri נוף הצמח בקופה

Panax ginseng שורש ג'ינסנג

Eleutherococcus שורש אליטרוקוקוס

Rhodiola rosea שורש רודיולה

Withania somnifera שורש ויתניה משכרת

תערובות צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה:

Curcuma longa 10% שורש, קנה שורש

Viburnum opulus 15% קליפת גזע

Cimicifuga racemosa 10% שורש וקני שורש

Corydalis cava 15%* קנה שורש

Ginkgo biloba 10% עלים

Bacopa monnieri 10% נוף הצמח

Withania somnifera 10% שורש

Harpagophytum procumbens 10% שורש

Hypericum perforatum 10%* ענפים בפריחה

מינון: טינקטורות, 3-5 מ"ל שלוש פעמים ביום.

הטיפול בפיברומיאלגיה הוא ארוך טווח. רצוי להחליף מרכיבים בפורמולה כל 4-6 שבועות.

נבנה את הפורמולה בהתאם למצבו ותלונותיו של המטופל. אם הוא סובל מכאבים קשים נגדיל את מספר וריכוז הצמחים משככי הכאב. אם הוא סובל מתשישות נוסיף צמחים מחזקים. אם הוא מתלונן על ערפול של כושר החשיבה ועל קשיי ריכוז נגביר את ריכוז הצמחים המשפרים את הכושר הקוגנטיבי. יש לצפות לשינויים במשך הטיפול ולשנות את הפורמולה בהתאם.

דוגמא לתערובת נוספת:

Rhodiola rosea 15% שורש

Bacopa monnieri 15% נוף הצמח

Withania somnifera 10% שורש

Panax quinquefolium 10% שורש

Petasites hybridus 10%* קנה שורש

Hypericum perforatum 10%* ענפים פורחים

Melissa officinalis 10% נוף הצמח

Carthamus tinctoria 10%* פרחים

Zanthoxyllum spp. 10% קליפת גזע

מינון: חליטה 2 כפיות לכוס שלוש פעמים ביום

תערובת טינקטורות, 3-5 מ"ל שלוש פעמים ביום.

שני הצמחים האחרונים בפורמולה מגבירים זרימה של דם.

ניתן להוסיף Vinca minor/major שמגביר זרימת דם למוח.

טיפול בתזונה ותוספי מזון

נבדקה השפעה של מזון צמחוני על חולים בפיברומיאלגיה. אנשים שקבלו מזון מן הצומח בלבד דווחו על שיפור בגמישות המפרקים, ירידה משמעותית בכאב והרגשה כללית טובה יותר (1,2). בדיקות דם ושתן הראו עליה ברמת נוגדי החמצון. נראתה עליה בריכוז quercetin,myricetinו- kaempherol(2). רמת נוגדי החמצון בסרום נמוכה בדרך כלל אצל חולים בפיברומיאלגיה ובמחלות של המפרקים ושל רקמת החיבור (3). רוב המחקרים הראו שאין שיפור כאשר נותנים לחולים נוגדי חמצון כתוספי מזון, אבל כשהם ניתנים כחלק מהתזונה מתקבל שיפור ניכר במצב החולים (4).

מחקר נורבגי הראה שאחרי שלושה שבועות של מעבר למזון צמחוני אצל חולים בפיברומיאלגיה, ניתן היה לראות ירידה ברמת peroxidase בסרום, פיברינוגן בפלסמה וכולסטרול כללי (5).

המלצה נוספת היא להגביר שימוש במגנזיום כחלק מהתזונה וכתוסף מזון. רמת המגנזיום נמוכה מאד אצל החולים בפיברומיאלגיה, ויש חוקרים הרואים בחסר זה גורם עיקרי למחלה (7,6). אחרים טוענים שהוספת מגנזיום תסייע לשיכוך הכאב (8). לסיכום, אין תרופת פלא לפיברומיאלגיה, אבל יש דרכים לעזור לחולים להשתקם.

ספרות.

1. Hanninen O. et al. Antioxidant in vegan diet and rheumatic disorders. Toxicology, 30:155: 45-53, 2000.

2. Kaartinen K. et al. Vegan diet alleviates fibromyalgia symptoms. Scand J. Rheumatol. 29: 308-13, 2000.

3. Knekt P. et al. Serum selenium, serum alpha-tocopherol, and the risk of rheumatoid arthritis. Epidemiology, 11: 402-405, 2000.

4. Mangge H. et al. Diet and Rheumatoid arthritis- a review. Scand. J. Rheumatol. 28: 201-209, 1999.

5. Hostmark AT. et al. Reduced plasma fibrinogen, serum peroxides, lipids and apolilipo-proteins after a three-week vegeterian diet. Plant Foods Hum. Nutr. 43: 55-61, 1993.6. Ng SY. Hair calcium and magnesium levels in patients with fibromyalgia: a case center study . J. Manipulative Physiol Ther. 22: 586-593, 1999.

לחזרה לחנות

צמחי מרפא להורדת כולסטרול

צמחי מרפא להורדת כולסטרול- כולסטרול הוא מרכיב חיוני לתפקוד תקין של הגוף, עודף כולסטרול עלול לגרום למחלות שונות. לקריאה >>

צמחי מרפא להורדת כולסטרול

הכולסטרול הוא מרכיב חיוני בגוף האדם. הוא מצוי אצל בעלי חיים רבים, ונדיר מאד בצמחים. מיקרו אורגניזמים שונים, כגון, וירוסים וחידקים מכילים כולסטרול.

אצל האדם הכולסטרול מהווה מרכיב בממברנות התאים, ובעטיפת תאי עצבים. הוא משמש כחומר מוצא לייצור הורמונים סטרואידיים, ולייצור של חומצות מרה.

גוף האדם השוקל כ-70 ק"ג מכיל כ-300 ג' כולסטרול. במוח מהווה הכולסטרול כ-10% ממשקלו היבש.

הכבד אחראי לייצור כ-70% מכמות הכולסטרול, ורק 30% מגיע מהמזון. הכבד מייצר כ-1.0 ג' כולסטרול ליום, כ-300 מ"ג מקורם במזון.

הכולסטרול הוא חומר שומני בעל מבנה סטרואידילי. נוסחתו היא C27 H46 0 .

כולסטריל-אסטר הוא כולסטרול הקשור לחומצות שומן ארוכות שרשרת, כגון, החומצה הלינולאית.

ליפידים, כגון, טריגליצרידים, כולסטרול וכולסטריל-אסטר, שאינם נמסים במים, נעים בתוך זרם הדם כחלקיקים עטופים בחלבוני טרנספורט המכונים אפופרוטאינים. מכנים את החלקיקים של השומנים העטופים בחלבון ליפופרוטאינים.

מסווגים את הליפופרוטאינים לארבעה סוגים לפי גודלם וצפיפותם:

Chylomicrons- כילומיקרונים הם הגדולים בין חלקיקי הליפופרוטאינים. קוטרם 800-10.000 אנגסטרם, וצפיפותם קטנה מ – 1.006 ג' במ"ל. הכילומיקרונים נוצרים במעי, ומכילים טריגליצרידים וכולסטרול שמקורם במזון. הם מספקים חומצות שומן לרקמות. הכולסטרול שנשאר לאחר ההיפרדות מהטריגליצרידים מגיע אל הכבד.
Very Low Density Lipoprotein – VLDL. חלקיקים גדולים יחסית, שקוטרם 300-800 אנגסטרם, וצפיפותם 1.006 ג' למ"ל. הם מכילים בעיקר טריגליצרידים, וגם כולסטרול וכולסטריל-אסטר. הם נוצרים בכבד, ומובילים בעיקר טריגליצרידים אל הרקמות.
Low Density Lipoprotein –LDL. חלקיקים בקוטר של כ-200 אנגסטרם, וצפיפות של 1.006-1.063 ג' במ"ל. LDLהוא הספק העיקרי של כולסטרול לרקמות. הוא חודר לתאים על ידי קשירה לרצפטור המצוי על פני הממברנה. בתא הוא משתחרר מהכולסטרול. כאשר רמת הכולסטרול בתא מספקת, הוא מונע כניסת LDL לתוכו. LDL שהתחמצן על ידי רדיקלים חופשיים אינו מוכר על ידי הרצפטורים. כשהוא מצוי בריכוז גבוה הוא נכנס לתאים בדרך בלתי מבוקרת. חדירת LDLמחומצן לדפנות העורקים גורמת לתאים להפוך לתאי קצף, והם הבסיס להתהוות טרשת עורקים וחסימה של כלי דם.
High Density Lipoprotein –HDL. אלה הם החלקיקים הקטנים ביותר. קוטרם 90-120 אנגסטרם וצפיפותם 1.063-1.21 ג' במ"ל. HDL קולט עודף כולסטרול מהדם ומהרקמות ומעביר אותו לכבד. בכך הוא מסייע בוויסות רמת הכולסטרול בדם.

וויסות רמת הכולסטרול:

רמת הכולסטרול בדם נקבעת על ידי הייצור האנדוגני בכבד, ריכוזו במזון, קליטתו ברקמות והפרשתו מהגוף. הרמה הקבועה בתאים נשמרת על ידי בקרת הרצפטורים ל-LDLעל פני הממברנות.

הכולסטרול חוזר מהתאים אל הכבד על ידי HDL, שם הוא הופך לחומצות מרה ומוזרם דרך צינור המרה אל התריסריון והמעי הדק. כמחצית מהכולסטרול מופרש בצואה לאחר הפיכתו למלחי מרה. חלק נספג מחדש על ידי המעי.

רמה גבוהה של כולסטרול בדם יכולה להגרם על ידי צריכת יתר במזון, ייצור אנדוגני מוגבר, מחסור ברצפטורים פנויים ל-LDL, או מחסור יחסי ב-HDL.

רמת כולסטרול בדם מתחת ל-200 מ"ג ל-100 מ"ל נחשבת לתקינה.

רמת הכולסטרול בדם מעל 240 מ"ג ל – 100 מ"ל נחשבת לגבוהה.

הסכנה שברמה גבוהה של כולסטרול בדם, ובעיקר של LDL, היא בעידוד תהליך של טרשת עורקים.

הכולסטרול הוא פרקורסור למרכיבים חיוניים: חומצות מרה, הורמונים סטרואידיים זכריים, הורמונים סטרואידיים נקביים, פרוגסטרון, ויטמין D3והורמונים סטרואידיים של קליפת האדרנל.

כל תאי הגוף חייבים לקבל אספקה מתמדת של כולסטרול.

היבטים קליניים של כולסטרול:

הוכח הקשר בין רמה גבוהה של כולסטרול בדם ובין מחלות לב, בעיקר טרשת עורקים – atherosclerosis.

השומנים, ובעיקר הכולסטרול, שוקעים על דפנות כלי הדם, ונוצר plaque. עליו מצטברים קרישי דם וחומרים נוספים. ה- plaqueשגדל גורם להיצרות העורקים, להאטה בזרימת הדם ולחסימות בכלי הדם. החסימות עלולות לגרום להתקפי לב, אירוע מוחי, שבץ ומוות.

גורמי סיכון עיקריים להתפתחות של טרשת עורקים:

תזונה המכילה ריכוז גבוה של חומצות שומן רוויות
תזונה ענייה בסיבים תזונתיים
חוסר פעילות גופנית
יתר לחץ דם
עישון
רמה גבוהה של כולסטרול בדם

מניעת עליה ברמת כולסטרול באמצעות התזונה:

סיבים תזונתיים: מסיעים לוויסות רמת הכולסטרול בדם על ידי עיכוב ספיגתו מהמעי, והגברה של הפרשתו.

מאכלים מומלצים: שיבולת שועל כולל סובין, חיטה כולל סובין, תפוח עץ עם הקליפה, אצות ים, קליפות של פירות הדר, גרגרנית יוונית (חילבה), כרוב, גזר, זרעי פשתן, קטניות, בצל, שום, נבטים של אלפלפה, סויה ועוד ירקות ופירות.

מאכלים עשירים בספונינים:

הספונינים מסייעים להפחתת רמת כולסטרול על ידי מניעת ספיגת כולסטרול מהמעי הדק, קשירת חומצות מרה ומניעת מחזורן בכבד, וכן על ידי קשרים עם הסטרולים המשפיעים על מטבוליזם של כולסטרול.

מאכלים מומלצים: נבטי אלפלפה , סלק, תרד, חומוס, סויה, שעועית, אפונה, חילבה, שבולת שועל, שומשום, עדשים, זרעי חמניות, אספרגוס.

מחקרים הראו ירידה משמעותית ברמת הכולסטרול (21-24%) על ידי חומוס, סויה, יוקה, אלפלפה ושעועית, כשריכוז הספונינים הגיע ל-300-500 מ"ג ליום.

צמחי מרפא להורדת כולסטרול:

ארטישוק (עלים) – Cynara scolymus

לחך גדול (עלים) – Plantago major

לחך איזמלני (עלים) – Plantago lanceolata*

לחך סגלגל (זרעים) – Plantago ovata*

עוזרר (עלים ופירות) – Crataegus oxyacantha

שינן רפואי (שורש) – Taraxacum officinalis

קומבו (אצה) – Laminaria

שום – Allium sativum

סובין שבולת שועל – Avena sativa

Guar gum – Cyamopsis tetragonolobus*

נפרט במאמר זה בהרחבה על ארטישוק תרבותי:

שם לועזי: Cynara scolymus

השם בעברית: קנרס תרבותי

שם עממי: ארטישוק

משפחה: מורכבים .Compositae

תיאור בוטני: צמח רב שנתי, שמוצאו מאזור הים התיכון. בארץ גדל הקנרס הסורי – Cynara syriaca, שהוא צמח גבוה בעל קרקפות קוצניות קטנות. על ידי הכלאות חוזרות של הקנרס הסורי עם הקנרס התרבותי מתקבל צמח חסר קוצים.

הקרקרפות משמשות למאכל. בתקופת המשנה והתלמוד נהגו לגדל את הצמח בארץ. הוא מוזכר פעמים אחדות בספרות חז"ל כירק מאכל.

רפואה מסורתית: הצמח מוזכר במקורות יווניים ורומאיים עתיקים, ומומלץ כצמח טוב למאכל ומרפא מחלות כבד. מייחסים לו תכונות של דיורטי ושל ממריץ הפרשת מיצי מרה.

בתקופות מאוחרות יותר השתמשו בו כמגן על הכבד וכמוריד רמת כולסטרול בדם.

מרכיבים: חומצות פנוליות עד 2%, בעיקר חומצה קפאית והנגזרות שלה – חומצה כלורוגנית וצינרין. לקטונים ססקויטרפנים מרים עד 4%, שהעיקרי ביניהם הוא cynaropicrin.

פלבנואידים עד 1%- apigenin, luteolin, cynaroside

scolymosideשהוא luteolin-7-beta-rutinoside

סוכרים, אינולין, אנזימים ושמן נדיף המורכב ברובו מ- beta-selineneו- caryophyllene.

חלקי צמח בשימוש: עלים.

פעילות: לצינרין יש פעילות choleretic, כלומר, הוא מגביר ייצור מיצי מרה. בנוסף, צינרין וסקולימוזיד מגבירים הפרשת וזרימת מיצי מרה. מחקרים הוכיחו שהצמח ממריץ את הכבד ומגן עליו. כמו כן הראו שעלי הארטישוק גורמים להורדת רמת כולסטרול ושומנים אצל בני אדם ואצל חיות מעבדה. הצמח נחשב למונע טרשת עורקים. צינרין מעכב ייצור של כולסטרול בכבד, וממריץ את הפרשתו עם מלחי המרה. Cyanaropicrin הוא חומר מר. מקדם המרירות שלו 11.500.

התוויות: לטיפול בהפרעות בכבד, להפרעות בעיכול, כאב בטן, גזים, בחילה והתנפחות. לטיפול בהיפרליפידמיה ורמה גבוהה של כולסטרול.

התוויות נגד: אלרגיות למשפחת המורכבים. חסימת צינור המרה, במקרים של אבנים במרה השימוש צריך להיות זהיר מאד.

תופעות לואי: בלתי ידועות.

שימוש בתקופת ההריון וההנקה: אין מניעה.

אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי ידועות.

הכנה ומינון: חליטה 2 ג' שלוש פעמים ביום,

מיצוי יבש 12:1, 0.5 ג' פעם אחת ביום,

טינקטורה 1:5, 6 מ"ל שלוש פעמים ביום.

ספרות:

1. Budavari S. (ed). The Merck Index: An Encyclopedia of Chemicals, Drugs, and Biologicals, 12^th ed. Whitehouse Station, N.J. Merck & Co, Inc, 467-468, 1996.

2. Kirchhoff R. et al. Increase in cholersis by means of artichoke extract. Phytomedicine, 1: 107-115, 1994.

3. Kraft K. Artichoke leaf extract- recent findings reflecting effects on lipid metabolism, liver, and gastrointestinal tracts. Phytomedicine 4: 369-378, 1997.

4. Lietti A. Choleretic and cholesterol lowering properties of two artichoke extracts. Fitoterapia, 48: 153-158, 1977.

5. Adzet T. Camarasa J. Laguna JC. Hepatoprotective activity of polyphenolic compounds from Cynara scolymus against CCL4 toxicity in isolated rat hepatocytes. J. Nat. Prod. 50: 612-617, 1987.

6. Bluementhal M. (ed). Herbal Medicine. Expanded Commission E Monographs. American Botanical Council, Austin Texas, 2000.

7. https://www.semana.com/vida-moderna/articulo/tomate-de-arbol-para-reducir-el-colesterol-asi-se-prepara/202310/ מקור התמונה

לחזרה לחנות

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם-

צמחים לטיפול לחץ דם - אכילאה, דבקון לבן, עלי זית, שום, מיני עוזרר... צמחים המונעים עליה ברמת של טריגליצרידים וחסימות כלי דם. לקריאה >>>

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם

לחץ דם הוא הלחץ הנמדד בעורקים הגדולים, והוא ניתן בשני ערכים: לחץ דם סיסטולי- הלחץ המירבי בעורקים בזמן כיווץ שריר הלב, לחץ דם דיאסטולי- הלחץ המירבי בזמן התרחבות הלב.

לחץ דם דיאסטולי- הלחץ המינימלי בעורקים בזמן הרפייה של שריר הלב:

הלחץ תלוי בתפוקת הלב, בהתנגדות כלי הדם, במיוחד הקטנים יותר, לזרימת הדם, ובנפח הדם.

הטווח האופטימלי של ערכי לחץ דם נשמר על ידי מערכות בקרה הקשורות לפעילות הלב, לתפקודי הכליות ולמערכת העצבים האוטונמית.

הערך שנחשב לתקין הוא 80/120 מ"מ כספית. לחץ דם העולה על 140/90 נחשב ליתר לחץ דם.

הסיבה לעליה בלחץ הדם אינה ידועה, ומכאן הכינוי יתר לחץ דם ראשוני או ממקור בלתי ידוע. זהו המצב הנפוץ ביותר וכולל מעל 90% מהמקרים.

יתר לחץ דם שניוני עלול להיות תוצאה של מחלות שונות של הכליות, הפרעות הורמונליות, כגון, עודף אלדוסטרון, או תרופות שונות.

הסכנה שביתר לחץ דם היא בכך שנגרם עומס-יתר ממושך ללב, שעלול להוביל לאי ספיקת לב ולהאצת תהליכי טרשת עורקים שיגרמו לחסימת כלי דם. הוא מגביר את הסיכון להתקף לב ולאי ספיקת כליות. יתר לחץ דם מקצר את תוחלת החיים.

עליה חדה מהירה בלחץ הדם לערכים גבוהים עלולה לגרום לפיצוץ של כלי דם עדינים, וכתוצאה מכך יופיעו שטפי דם, שבץ, אירוע מוחי או דימומים.

הטיפול התרופתי ביתר לחץ דם מכוון למערכות גוף שונות שמשתתפות בשליטה על לחץ הדם.

רוב התרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם משתייכות לאחת משלוש הקבוצות הבאות:

○ תרופות דיורטיות שמקטינות את נפח הדם.

○ תרופות המעכבות פעילות של מערכת העצבים הסימפתטית, הקובעת את דרגת כיווץ כלי הדם, ובכך את ההתנגדות לזרימת הדם.

○ תרופות המרחיבות כלי דם.

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם:

Achillea millefolium אכילאה אלף העלים

Viscum album דבקון לבן

Olea europaea זית אירופאי

Allium sativum שום הגינה

Crataegus spp. מיני עוזרר

Apium graveolens כרפס ריחני

Petroselinum crispum פטרוזיליה מסולסלת

הצמחים פועלים לפי מנגנונים שונים:

○ צמחים נוגדי חמצון מונעים חמצון שלLDL , ובכך מונעים חדירות- יתר של כולסטרול לכלי הדם, וחסימה על ידי הכולסטרול.

○ צמחים ספסמוליטיים מסייעים להרפיה של דפנות כלי הדם, ומונעים היצרות של כלי דם.

○ צמחים המונעים עליה ברמת של טריגליצרידים מונעים חסימות של כלי דם.

○ צמחים משתנים מסייעים להורדת נפח הדם.

○ צמחים המעכבים את האנזים המהפך, angiotensin converting enzymeמונעים הפיכת angiotensinI ל-II.

פורמולה מומלצת למקרים של יתר לחץ דם:

Olea eurpaea 30% זית אירופאי, עלים

Crataegus spp. 30% מיני עוזרר, עלים, פרחים, פירות

Achillea millefolium 20% אכילאה אלף העלים, נוף הצמח

Viscum album 10% דבקון לבן, עלים וענפים צעירים

Tilia europaea 10% תירזה, עלים

מינון: חליטה מהתערובת 3-5 ג' ליום.

תערובת של טינקטורות 5-10 מ"ל ליום.

למעבר לחנות

צמחים משככי כאב

צמחים משככי כאב - קוהוש שחור, פרג קליפורניה, פלפלת חריפה, צפורן, בן חרצית ריחנית, צפצפה, ערבה לבנה, שחורה, ספיראה, מורן, פיסידיה, פרע מחורר,

צמחים משככי כאב

הכאב הוא מנגנון של אזהרה והתראה. הוא מתחיל בקולטני כאב המפוזרים בגופנו, עובר כגירוי בסיבי עצב דקים, סיבי Cו-דלתא A, מגיע אל מוח השדרה וממנו אל המוח, שבו קיים (כנראה בתלאמוס), אזור האחראי לקליטת תחושת הכאב ולתגובה עליו.

הכאב מתריע על פגיעה אקוטית, או על תהליך של הרס רקמות הגורם לכאב כרוני.

על אף הצד החיובי והמועיל שבכאב, זוהי תחושה קשה, ובני אדם חפשו מאז שחר ההיסטוריה צמחים המסייעים לשיכוך הכאב ובכל התרבויות יש מסורת לשימוש בצמחים כאלה שעוברת בכתב ובעל פה.

כשבודקים את הצמחים משככי הכאב המומלצים בתרבויות השונות, ניתן לחלק אותם לפי אופן פעילותם:

1. צמחים משככי כאב- פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית:

פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית, שמביאה לדיכוי הרגישות של המרכז לכאב לקליטת גירויים של כאב, ולהפחתת התגובה עליהם. מורפין הוא אב הטיפוס לפעילות לפי מנגנון זה, והוא נחשב למשכך הכאב היעיל ביותר. לקבוצה זו משתייכים צמחים המכילים אופיאטים ואופיואידים. אופיאטים הם מרכיבים הדומים במבנה הכימי שלהם ובפעילותם למורפין. האופיואידים דומים למורפין בפעילותם אך שונים במבנה הכימי שלהם.

לקבוצת המורפין משתייך פרג האופיום Papaver somniferum.

האופיאטים והאופיואידים של הפרג מתקשרים לקולטנים אנדוגניים לאנדורפינים.

2. צמחים משככי כאב- חסימת המעבר מהעצב למוח:

חסימת מעבר הגירוי לכאב בעצב תחושתי מונעת את הגעתו למוח. החומרים הפועלים לפי מנגנון זה נקראים מאלחשים, והם גורמים לאיבוד של תחושה.

החומר המאלחש עובר דיפוזיה לתוך העצב, וחוסם את תעלות הנתרן האחראיות לתהליך העברת הגירויים. משתמשים בחומרים מאלחשים להרדמה מקומית בזמן ניתוח. צמחים המכילים מרכיבים מאלחשים שימשו בעבר לשיכוך כאבים קשים.

דוגמאות לצמחים מאלחשים: Erythroxylum coca, Atropa belladonna, Hyoscyamus niger Bromelain

3. צמחים משככי כאב- עיכוב הייצור של פרוסטגלנדינים:

עיכוב ייצור של פרוסטגלנדינים הגורמים בין השאר לכאבים עוויתיים. צמחים הפועלים לפי מנגנון זה מכילים מרכיבים המעכבים את האנזים cyclo-oxygenase האחראי לייצור של פרוסטגלנדינים מהחומצה הארכידונית. פרוסטגלנדינים נוצרים במקום של פגיעה בממברנה, והם משתתפים בהופעת האודם, הנפיחות, החום והכאב במקום הפגיעה. האנזים cyclo-oxygenase אחראי גם לייצור של תרומבוקסאן מהחומצה הארכידונית. תרומבוקסאן מעודד צימות של טסיות דם. הצמחים המעכבים אנזים זה מונעים קרישיות יתר. היעילים ביותר פועלים כמדללי דם.

המרכיבים העיקריים המעכבים אנזים זה הם: סליצילאטים, פלבנואידים, טאנינים, פנולים.

הצמחים המעכבים cyclo-oxygenase הם, בנוסף, נוגדי דלקת ונוגדי עוויתות. הם גורמים להרפיה של שרירים מכווצים ובכך מסייעים לשיכוך כאבים. ניתן להשוות פעילות זו לפתיחת חסימות שאותן רואה הרפואה הסינית כמקור לכל כאב.

צמחים משככי כאב

להזמנת צמח מסוים יש ללחוץ על שמו. צמחים המסומנים ב* אינם קיימים בחנות.

Cimicifuga racemosa שורש קוהוש שחור

Eschscholtzia californica נוף הצמח פרג קליפורניה*

Capsicum annuum פירות פלפלת חריפה

Syzygium aromaticum שמן נדיף צפורן

Tanacetum parthenium נוף הצמח בן חרצית ריחנית

Petasites hybridus שורש, עלים *

Populus spp. ניצנים, קליפת גזע צפצפה*

Salix alba/nigra קליפת הגזע ערבה לבנה, שחורה*

Filipedula ulmaria נוף הצמח ספיראה

Corydalis yan hu suo פקעת קורידלית*

Viburnum opulus קליפת הגזע מורן

Piscidia piscipula קליפת הגזע פיסידיה

Hypericum perforatum ענפים פורחים פרע מחורר*

Piper methysticum שורש קאוה*

Lobelia inflata נוף הצמח, זרעים לובליה*

Ruta graveolens נוף הצמח פיגם ריחני*

Betula alba עלים, קליפת גזע שדר לבן*

Gaultheria procumbens שמן נדיף Wintergreen*

Harpagophytum procumbens קנה שורש הרפגו

Dioscorea villosa שורש דיוסקוראה

Smilax sarsaparilla שורש קיסוסית

נפרט כמה מהצמחים היעילים כמשככי כאב. נבחר באלה שהם פחות מוכרים, אך כדאי להכיר אותם וללמוד להשתמש בהם.

hybridus Petasites

שם אנגלי: Butterbur

משפחה: מורכבים Compositae

חלקי צמח בשימוש: שורש, קנה שורש.

תיאור בוטני: צמח עשבוני רב שנתי, הגדל באירופה ובחלקים של אסיה וצפון אמריקה. הוא גדל במקומות לחים, ביצתיים, ביערות לחים ועל גדות נחלים ונהרות. גובהו של הצמח כ-1 מ'.

מקור השם Petasites בשם היווני petasos, שהוא כינוי לכובע של רועים. הוא מתייחס לעלים הגדולים של הצמח. מקורו של השם האנגלי בשימוש שנעשה בעלים הגדולים לכיסוי חמאה בימים חמים.

רפואה מסורתית:בימי הביניים השתמשו בצמח לטיפול בדבר ובחום גבוה. כמו כן, השתמשו בשורש לטיפול בשיעול, אסתמה ופגעי עור שונים. הוא היה ידוע כמשכך כאב, והשתמשו בו לשיכוך כאבי ראש וכאבים בכליות ובדרכי השתן.

מרכיבים: sesquiterpenes: petasin, isopetasin

שמן נדיף, פלבנואידים, טאנינים, אלקלואידים פירוזילידינים.

פעילות: ספסמוליטי, petasin אחראי לפעילות הספסמוליטית של הצמח, על ידי הרפיית שרירים חלקים ודפנות של כלי דם. ה- petasin מעכב ייצור של לויקוטריאנים, ויש לו פעילות נוגדת דלקת.

לצמח יש אפיניות מיוחדת לכלי הדם של המוח.

התוויות: להקלה על כאבי מחזור, כאבים הקשורים להפרעות בדרכי השתן, מיגרנה, אבנים בכליות, כאבים הקשורים לחסימות בזרימת מיצי המרה, אסתמה, כאבי בטן עוויתיים.

שני מחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו את יעילות הצמח כטיפול מונע למיגרנות. הניסויים נעשו בשיטת הסמיות הכפולה (1,2). המטופלים קבלו 50 מ"ג של מיצוי מכויל של הצמח פעמיים ביום, במשך 12 שבועות. המחקרים הראו ירידה משמעותית בתדירות ההתקפים אצל 60% מהנבדקים. בנוסף הראו, הקלה בעוצמת ההתקפים, קיצור זמן כל התקף וירידה בסימפטומים השונים המלווים מיגרנות.

מחקרים שבדקו את השפעת הצמח על חולי אסתמה וברונכיט כרוני (3), הראו הגדלה משמעותית של נפח האויר בנשיפה שעתיים עד שלוש שעות לאחר שהמטופלים קבלו 600 מ"ג של מיצוי מהצמח.

התוויות נגד: הריון והנקה.

תופעות לוואי: בלתי ידועות.

אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי ידועות.

הכנות ומינון: המרכיבים הפעילים הם ליפופיליים. ניתן למצות אותם עם ריכוז גבוה של אלכוהול או ממיסים ליפופיליים אחרים.

משתמשים במינון המקביל ל-4.5-7 ג' של הצמח.

משך הטיפול: לא יותר מ- 4-6 שבועות בשנה.

חלקי צמח בשימוש: עלים.

השימוש בעלים ידוע ברפואה המסורתית כבר מאות שנים. נהגו להשתמש בצמח השלם, כולל השורש, או בשורש ובעלים באופן נפרד. הידע בא רובו מהרפואה המסורתית.

שימוש רפואי: לטיפול בכאבים עוויתיים, במיוחד כאלה הקשורים בכאבים עצביים, להקלה על כאבי ראש, למחלות של דרכי הנשימה, הצטננות, הפרעות הקשורות לכבד, כיס המרה והלבלב, לחיזוק העצבים, להגברת התיאבון, להפרעות בשינה ולמצבים של חוסר שקט.

אזהרה: העלים מכילים אלקלואידים פירוזילידינים.

ספרות:

1. Mauskop A. Grossmann WM. Schmidramsl H. Petasites hybridus (butter root) extract is effective in the prophylaxis of migraines. Results of a randomized, double-blind trial. J. Head Face Pain, 40:4, 2000.

2. Grossmann WM. Schmidramsl H. An extract of Petasites hybridus is effective in the prophylaxis of migraine. Int. J. Clin. Pharmacol. Ther. 38: 430-435, 2000.

3. Ziolo G. Samochowiec L. Study on clinical properties and mechanism of action of Petasites in bronchial asthma and chronic obstructive bronchitis. Pharmaceutica Acta Helvetica, 72: 359-380, 1998.

4. Mauskop A. Petasites hybridus: ancient medicinal plant is effective prophylactic for migraine. Townsend Lett. 202: 104-106, 2000.

Corydalis cava (yan hu suo)

משפחה: פרגיים, Papaveraceae

חלקי צמח בשימוש: פקעות, קני שורש

תיאור בוטני: צמח רב שנתי הגדל לגובה של 15-30 ס"מ. כמה גבעולים זקופים יוצאים מקני השורש המעובים, והם נעשים במהירות חלולים. הפרחים בעלי ריח עדין. הצמח גדל בצפון מערב סין וכן במרכז ודרום אירופה.

קוצרים את קני השורש בסתיו ומיבשים אותם במקום מאוורר וקריר.

מרכיבים: כ-40 אלקלואידים איזוקינולידים, כולל, tetrahydropalmatine, corydaline, corytuberine, protropine

פעילות: מרגיע, משרה שינה,ספסמוליטי, מדכא של מערכת העצבים המרכזית, מוריד לחץ דם.

ברפואה הסינית מרבים להשתמש בצמח כמשכך כאב בשימוש פנימי וחיצוני. הוא נחשב לצמח הפותח חסימות של דם ושל צ'י, ומאפשר זרימה תקינה שלהם. מומלץ לטיפול בכאבים שונים, בעיקר כאלה הקשורים לחסימה של הדם או הצ'י. ממצים את הצמח בכוהל או בחומץ.

התוויות: לטיפול בדיכאון קל, פגיעה בעצב, רעד, הפרעות רגשיות, מחלת פרקינסון, פיברומיאלגיה.

התוויות נגד: הריון

מינון: 3-5 ג' ליום.

Gelsemium sempervirens

שם אנגלי: Yellow jessamine או Carolina jessamine

משפחה: Loganiaceae, לוגניים

חלקי צמח בשימוש: שורש, קנה שורש.

תיאור בוטני: צמח מטפס רב שנתי, ירוק-עד, הגדל בצפון ומרכז אמריקה ודרום-מזרח אסיה. הוא מגיע לגובה רב, ומטפס ועובר מעץ לעץ. נחשב לצמח הלאומי של דרום קרולינה. מרבים להשתמש בו כצמח נוי בארצות חמות. הגבעול מכיל מיץ חלבי. העלים איזמלניים ומבריקים. הפרחים צהובים, ריחניים מאד, פורחים באביב ובקיץ. הם רעילים מאד. פרח אחד עלול לגרום למוות של ילד.

מרכיבים: אינדול אלקלואידים, gelseminine, gelsemine

iridoids, קומרינים, טאנינים.

gelseminine הוא אלקלואיד צהוב, מר ורעיל, הנמס בקלות באלכוהול ואתר. המלחים שלו נמסים במים.

האלקלואיד gelsemine הוא חסר צבע, חסר ריח, מר מאד. המלחים שלו הם גבישיים ונמסים במים.

שמן נדיף 6%, רזין 4%.

קנה השורש מכיל גם gelsemic acid.

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בצמח להורדת חום גבוה, במיוחד לחום שעולה לסרוגין.

הדיווח הראשון על שימוש בצמח הוא מתחילת המאה ה-19. מסופר על חקלאי ממיסיסיפי שהיה חולה בקדחת צהובה, ומתוך טעות בזיהוי נתנו לו לשתות מירתח מהשורש. הוא הגיב בצורה קשה מאד, אבל הצליח להתגבר ולשרוד, ואז התברר שהוא נרפא מקדחת צהובה שממנה סבל.

פעילות: מוריד חום, מגביר הזעה, משכך כאב, ספסמוליטי, מרגיע עוויתות והתכווצויות, אחד מהצמחים היעילים ביותר להרפיית שרירים.

התוויות: נוירלגיה, כאבים של עצב הפנים, כאב שיניים, מיגרנות, כאבי ראש קשים, אישיאס, להרגעת כאבים במצב סופני או אחרי תאונות קשות.

התוויות נגד: מומלץ לא להשתמש בצמח במקרים של מחלות לב שונות, לחץ דם נמוך ו-myasthenia gravis.

השימוש בצמח מומלץ רק למטפלים מקצועיים שיודעים איך להשתמש בו מבלי לסכן את המטופל.

רעילות: הצמח הוא מדכא של מוח השדרה והמוח. הוא גורם למוות על ידי דיכוי מרכז הנשימה. זמן קצר לאחר לקיחת הצמח הנשימה מואטת עד שנפסקת.

סימפטומים של הרעלה: הרחבה של האישונים, ראייה כפולה, דופק מואץ מאד וחלש, חום הגוף יורד מתחת לנורמלי, כובד של השרירים, העור נעשה קר, נשימה מואטת, חלשה ובלתי סדירה.

הומיאפתיה:תכשיר הומיאופתי של הצמח משמש לשיכוך כאבי ראש, כאבי מחזור, כאבי שרירים למחלות המלוות בחום גבוה וכן לטיפול בחרדה.

Viburnum prunifolium

שם אנגלי: Black haw

שם עברי: מורן

משפחה: Caprifoliaceae יערתיים

חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע והשורש.

תיאור בוטני: שיח או עץ קטן נשיר שגובהו מגיע ל- 5 מ'. מוצאו מצפון אמריקה. הפריחה בתחילת האביב. הפרחים לבנים וקטנים. הפירות הם ענבות בצבע כחול-שחור. השתמשו בהם להכנת צבע ודיו.

רפואה מסורתית: האינדיאנים נהגו להשתמש בצמח לטיפול לכאבים הקשורים למחזור החודשי, למנוע הפלות, לשיכוך כאבים עוויתיים, לטיפול בפצעים בפה (1,2). מרתחים ומשחות מהצמח שמשו לשיכוך כאבי גב, שרירים ומפרקים. האינדיאנים השתמשו במינים שונים של מורן, בעיקר, .V. opulus.

כל המינים נקראים באנגלית Cramp bark.

מרכיבים: קומרינים, בעיקר scopoletin, וכן scopolin

חומצות אורגניות: מאלית, ציטרית, אוקסאלית, ואלרית, איזוואלרית, אצטית וקפרילית.

חומצות סליציליות, סאליצין

חומצות פנוליות: קפאית, כלורוגנית, איזוכלורוגנית. בנוסף מכיל הצמח טאנינים, מרכבים מרים, ארבוטין.

salicilate

פעילות: ספסמוליטי ברקמות השרירים, בדרכי הנשימה וברחם, אסטרנג'נט, מוריד לחץ דם, מרגיע, נוגד אסתמה, מעכב התכווצויות ספונטניות של השרירים.

התוויות: כאבים בזמן המחזור החודשי, למניעת הפלה, להתכווצויות של הרחם בתקופת ההריון, כאבים והתכווצויות אחרי הלידה, אסתמה, יתר לחץ דם, לטיפול בשלשול.

התוויות נגד: לא ידועות, לא נערכו ניסויים קליניים.

הכנות ומינון: מרתח כפית לכוס, להרתיח על אש קטנה במשך 10 ד'. לשתות שלוש כוסות ליום.

אבקה, 2-5 ג' שלוש פעמים ליום.

טינקטורה 1:5 ב- 50% אלכוהול 5 מ"ל שלוש פעמים ביום.

המין Viburnum opulus דומה במרכיבים הפעילים ובתכונות הפיזיולוגיות ל- V. prunifolium.

הוא משכך כאבים, נוגד עוויתות, אסטרינג'נט, מרגיע, מסייע להרפיה של שרירים.

התוויות: שלשול, יתר לחץ דם, כאבי מחזור חודשי, למניעת הפלה, להתכווצויות שרירים ספונטניות, לכאבי שרירים, גב תחתון ומפרקים. במקרים של נטייה ללידות מוקדמות, מומלץ להשתמש בצמח באופן פרופילקטי בשליש האחרון של ההריון.

ספרות.

1. Trickey R. Women, Hormones & the Menstrual Cycle. Allen & Unwin, St. Leonards, Australia, 1998.

2. Woodbury RA. The Viburnums, Drug Standards, 19: 143-152, 1951.

מקור התמונה

לחזרה לחנות >

צמחים נוגדי סרטן

צמחים נוגדי סרטן - הפורמולה הוצעה על ידי אחות מקנדה. היא טענה שקבלה אותה ממרפאים אינדיאנים שהשתמשו בה, בין השאר, לטיפול בחולי סרטן. לקריאה >>

צמחים נוגדי סרטן:

טיפול בלויקמיה באמצעות צמחי מרפא

הצמחים שניתן לסייע בעזרתם לחולי סרטן פועלים לפי מנגנונים שונים:

צמחים נוגדי חמצון מגינים מפני הרדיקלים החופשיים, הפוגעים בקרום התא, בחדירות הסלקטיבית שלו ועלולים לפגוע ב-DNA. פגיעה ב-DNA עלולה לגרום למוטציה ולעורר תהליך סרטני.

צמחים המגבירים פעילות של מערכת החיסון מסייעים במהלך הטיפול הכימותירפי, כאשר מערכת החיסון נפגעת, והמטופל נחשף למחלות זיהומיות.

צמחים הפועלים על תופעות לוואי של המחלה ושל הטיפולים שהחולה מקבל, כגון, נוגדי הקאה, נוגדי חרדה, אדפטוגנים המסייעים לעמוד במצבי לחץ, משככי כאב, צמחים לטיפול בהפרעות בשינה, צמחים מנקזים המגבירים פעילות של מערכות הפרשה וניקוי בגוף. הצטברות של פסולת בגוף עלולה להיות בין הגורמים למחלה או בין אלה המחריפים אותה.

במשך שנים רבות נעשו ניסיונות על ידי רופאים ומרפאים לטפל בחולים עם פורמולות של צמחים. המפורסמות מכולן הן נוסחת Hoxsey ונוסחת ה- ESSIAC.

נוסחת Hoxsey

זוהי פורמולה שהוצעה בשנת 1840 על ידי ג'ון הוקסי, ופותחה ונוסתה באמצע המאה ה-20 בידי נכדו הרי הוקסי. הפורמולה פורסמה בספר You Don’t Have To Die, ב-1956. היא מבוססת על נתונים שנלקחו מהרפואה המסורתית באמריקה וניתנה במשך שנים לחולי סרטן.

Trifolium pratense 40g תלתן אדום פרחים

Rhamnus catharica 40g אשחר קליפת הגזע

Arctium lappa 20g לפה שורש

Stilligia sylvatica 20g סטילינגיה שורש

Berberis vulgaris 20g ברברית קליפת הגזע

Glycyrrhiza glabra 40g שוש קירח שורש

Phytolacca americana 20g פיטולקה שורש

Cascara sagrada 15g אשחר קליפת גזע

Zanthxylum americanum 15gזנתוקסילום קליפת גזע

Potassium iodide salt מלח יודיד האשלגן

הפורמולה נמכרת היום כצמחים בתפזורת, תערובת של טינקטורות וכן ככדורים וקפסולות.

Trifolium pretense– משתמשים בפרחים. הם מכילים איזופלבונים, מעכבים צימות של טסיות דם, משרים התאבדות תאים (apoptosis), מעכבים חלוקת תאים, מעכבים ייצור של לויקוטריאנים, מעכבים ייצור של כלי דם חדשים במקום הגידול (angiogenesis).

Rhamnus catharica– השימוש בקליפת הגזע כצמח משלשל המכיל אנתרקינונים. ל- emodinמייחסים תכונות של מעכב ייצור של כלי דם חדשים.

Arctium lappa–מכיל ססקויטרפנים לקטונים נוגדי סרטן. הם פועלים על תאי הגזע במוח העצם ומשפיעים על ייצור תאי דם. הלפה נחשב לאחד מהצמחים המנקזים היעילים ביותר, במיוחד כשהבעיה היא בעור.

Stillingia sylvatica– שייך למשפחת החלבלוביים -Euphorbiaceae. משתמשים בשורש, שמכיל

3-4% שמן נדיף,טאנינים, חומצות רזיניות

טרפנואידים – אסתרים די טרפניים.

פעילות: מגביר הפרשת רוק, מכייח, מגביר הפרשת זיעה, נוגד עוויתות, אסטרינג'נט. ברפואה המסורתית, בדרום ארה"ב, היה ידוע כצמח מנקה וממריץ זרימת דם.

מומלץ לשימוש במקרים של ברונכיט, לרינגיטיס, סטרידו, לפגעי עור, במיוחד כאלה הכוללים פצעים מפרישים, לטחורים ועצירות.

ניתן להשתמש בצמח כמירתח, 1-2 ג' שלוש פעמים ביום,

או טינקטורה 1:5 ב-45% אלכוהול, 1-4 מ"ל שלוש פעמים ביום.

רעילות- האסתרים הדי טרפניים אופייניים למשפחת החלבלוביים. במינון גבוה מהמומלץ הם עלולים לגרום לבחילה, סחרחורת, יובש בפה ובגרון, גירוי של קרומים ריריים, שלשול, כאב וגרוד.

Berberis vulgaris-צמח מנקה המגביר הפרשת מיץ מרה. מכיל אלקלואידים, בעיקר ברברין שהוא אנטי בקטריאלי ונוגד פטריות. מייחסים תכונות אנטי סרטניות לשני אלקלואידים: berberrubineו- lycobetain.

Glycyrrhiza glabra– החומצה הגליצריטינית מעכבת גידולים סרטניים, מעכבת שחרור היסטמין, ממריצה את פעילות מערכת החיסון.

Phytolacca Americana–מנקז של דרכי הלימפה, מגביר פעילות של מערכת החיסון.

Zanthoxylum americanum–ממריץ זרימת דם, נוגד דלקת, משכך כאב.

יודיד האשלגןמסייע להמיס פצעים פיברוטיים.

Essiac Formula

הפורמולה הוצעה על ידי אחות מקנדה בשם Rene Caisse. היא טענה שקבלה אותה ממרפאים אינדיאנים שהשתמשו בה, בין השאר, לטיפול בחולי סרטן. היא קראה לפורמולה Essiac שהוא השם שלה Caisse כשקוראים אותו מימין לשמאל. היא טיפלה במשך עשרות שנים עם הפורמולה בחולי סרטן, ודווחה על שיפור במצב החולים, הארכת תוחלת החיים שלהם והקלה בכאב.

סיפור חייה של רנה קייס, והחומר על השימוש ב-Essiacמתפרסמים בספר: Calling of an Angel

By Gary L. Glum, Los Angeles.

הרכב הפורמולה

Rumex acetosella חומעה נוף הצמח

Actiumlappa לפה שורש

Ulmus fulva/rubra אולמוס קליפת הגזע

Rheum palmatum ריבס שורש

החומעה והריבס מכילים אנתרקינונים, ביניהם אמודין הנחשב לאנטי סרטני. הם מנקים הודות לפעילותם על המעי הגס כמשלשלים. האולמוס מרכך. ארבעת הצמחים פועלים באופן סינרגיסטי כאנטי סרטניים.

Catharanthus rosea

משפחה: הרדופיים Apocyanaceae

התרופות הידועות בטיפול בלויקמיה vincristineו- vinblastineבודדו מהצמח Catharanthus rosea שמוצאו ממדגסקר. במשך השנים פיתחו מאלקלואידים אלה מרכיבים סינתטיים למחצה, ומרבים להשתמש בהם לטיפול בלויקמיה.

נפרט להלן את תכונותיו של הצמח, מרכיביו ואופן השימוש בו.

תאור בוטני: לסוג Catharanthus משתייכים 8 מינים. שבעה מתוכם אנדמיים לאי מדגסקר, והשמיני

C. pusillus גדל בהודו ובסרי לנקה. עד לפני זמן לא רב, נהגו לשייך את מיני ה-Catharanthusלסוג Vinca. שם הצמח הוחלף ל-Catharanthus שמשמעותו ביוונית פרח טהור.

ה – Catharanthus הוא צמח רב שנתי, ירוק-עד, שגובהו 30-60 ס"מ. פרח הבר הוא ורוד בהיר, ובמרכזו עיגול ארגמן. הוא צנוע בדרישותיו, קל לגדל אותו, והוא פורח במשך כל הקיץ ועד ירידת הטמפרטורה בחורף. מגדלים אותו היום בכל הארצות הסוב-טרופיות והממוזגות כצמח נוי. פיתחו ממנו זנים בעלי צבעים וגוונים שונים מלבן ועד ארגמן.

מדענים מערביים התחילו להתעניין בצמח כשלמדו שחליטה מהצמח השלם משמשת לטיפול בסכרת.

מרכיבים: הצמח נחקר בשנות החמישים של המאה ה-20. מצאו בו למעלה מ-70 אלקלואידים, ביניהם,

Catharanthine, leurosine sulphate, lochnerine, tetrahydroalstonine, vindoline, vindolinine, vincristine, vinblastine ואחרים.

הנגזרות החצי סינתטיות של וינבלסטין הן vindesineו- vinorelbine.

פעילות: מוריד רמת סוכר, עוצר דימומים, מוריד לחץ דם, מרגיע, אנטי סרטני.

Vincristine ו- vinblastineו הנגזרות החצי סינתטיות שלהם vindesine ו- vinorelbine מעכבים חלוקת תאים בשלב במטפאזה. הם נקשרים לדימר טובולין ומונעים ממנו להפוך לפולימר מיקרוטובולין, בכך הם מונעים את ייצור כישור החלוקה, וחלוקת התא נעצרת. בנוסף, הם מעכבים ייצור של DNA ו-RNA.

משתמשים במלחי סולפט של האלקלואידים, ונותנים אותם לחולה במתן תוך-ורידי. זמן מחצית החיים של Vincristine הוא 85 שעות. השימוש העיקרי שלו הוא לטיפול בלויקמיה, מחלת Hodgkin’s ולימפומות אחרות.

האלקלואידים של הצמח והמרכיבים הסינתטיים הם ציטוטוקסיים, והצמח נחשב לרעיל. האלקלואידים פועלים על כל התאים המתחלקים מהר, כולל תאי סרטן, אבל גם תאי אפיתל של רירית הקיבה והמעי ותאי דם המתחלקים במוח העצם.

תופעות הלוואי קשות. הן כוללות איבוד השיער, בחילה, ספירה נמוכה של תאי דם, כאב ראש, כאבי בטן, נימול, עצירות ופצעים בפה.

ספרות

Goodman LS. Gilman A. Goodman A. eds. 1990. The Pharmacololgical Basis of Therapeutics, 8^th Edition, Elmsford, NY, Pergamon Press.

Mutschler E. and Derendorf H. 1995. Drug Actions: Basic Principles and Therapeutic Aspect. Stuttgart, Germany, medpharm Scientific Publishers.

Dobelis Inge N. ed. Magic and Medicine of Plants. Pleasantville, NY, Reader’s Digest Books.

Heywood VH. Ed 1993. Flowering Plants of the World. New York. NY, Oxford University Press.

http://biotech.icmb.utexas.edu/botany/vvv.html

http://biotech.icmb.utexas.edu/botany/perhist.html

חזרה לחנות

Alzheimer's disease מחלת אלצהיימר

אלצהיימר - האם יש קשר למחקר הנוכחי ולהשפעה של צמחים על מחלות ניווניות של המוח? מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים שאנתוציאנינים הניתנים בתזונה

תרופה חדשה המסייעת לשיפור מהיר בכושר הקוגנטיבי אצל חולי אלצהיימר.

בעתון המדעי J. of Neuroinflammationהתפרסם ב-9 לינואר מקרה של שיפור בכושר הקוגניטיבי תוך דקות, אצל חולה אלצהיימר שקבל תרופה בהזרקה לעמוד השדרה ⁽¹⁾. התרופה נקראת etanercept, והיא פועלת כאנטגוניסט ל- tumor necrosis factor –alpha (TNF-alpha).

דלקת של העצבים עם פעילות מוגזמת של ציטוקינים מאפיינים את הפתולוגיה של המוח במקרים של אלצהיימר ⁽²⁾. אחד מהציטוקינים הפעילים הוא TNF-alpha, שממלא תפקיד מרכזי במחלת אלצהיימר. מחקרים הראו שמלבד הפעילות שלו כמעודד דלקת הוא פועל גם כמוליך עצבי בין תאי הגליה שבמוח ^(3,4).

בשנת 1998 אושרה לשימוש תרופה בשם etanercept (שם מסחרי Enbrel) שפועלת כמעכב יעיל ל-TNF. השתמשו בה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. התרופה מתקשרת ל-TNF-alpha ומונעת את ההתקשרות שלו לקולטנים שלו המצויים על שטח הפנים של התא.

מאז משתמשים ב-etanercept לטיפול במחלות דלקתיות שבהן מניחים שיש השתתפות של TNF-alpha.

בשנת 2006 פרסמו Tobinick ו- Gross מחקר ראשוני על טיפול ב-etanercept בחולי אלצהיימר.

הזריקו את התרופה לעמוד השדרה באזור העורף פעם בשבוע במשך 6 חודשים. הם ראו שיפור בכושר הקוגנטיבי ⁽⁵⁾. במחקר השתתפה גם S. Griffin שפרסמה מאמר ב-1989 על השפעת עודף ציטוקינים במוח על מחלת אלצהיימר ⁽⁶⁾. מחקר זה סלל את הדרך לעבודה שנעשתה על טיפול באלצהיימר עם מעכבים של TNF⁽⁷⁾.

המחקר הנוכחי מדווח על הצלחה מהירה וגדולה אצל מטופל יחיד, אבל ביחד עם התוצאות שהתקבלו במחקרים שנעשו בשלוש השנים האחרונות, יש פתיחה לכיוון חדש ותקווה להצלחה.

האם יש קשר למחקר הנוכחי ולהשפעה של צמחים על מחלות ניווניות של המוח? מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים שאנתוציאנינים הניתנים בתזונה מונעים התפתחות דלקת של תאי גליה⁽⁸⁾. העיכוב נעשה על ידי עיכוב של גורמים המשתתפים בתהליכי הדלקת, ביניהם TNF-אלפה ואחרים ⁽⁹⁾.

מקורות

1 .Tobinick L. Gross H. Rapid cognitive improvement in Alzheimer’s disease following perispinal etanercept administration. J. of Neuroinflammation 2008, 5:2-31. התקציר מופיע באינטרנט www.jneuroinflammation.com/content/5/1/2/abstract

2. Mrak RE. and Griffin WS. Interleukin-1, neuroinflammation, and Alzheimer’s disease, Neurobiol. Aging, 2001, 22: 903-908

3. Mrak RE. and Griffin WS. Glia and their cytokines in progression of neurodegeneration. Neurobiol Aging, 2005, 26: 349-354.

4. Perry RT. Collins JS. Wiener R. et al. The role of TNF and its receptors in Alzheimer’s disease. Neurobiol. Aging, 2001, 22: 873-883.

5.Tobinick E. Gross H. Weinberger A. and Cohen H. TNF-alpha modulation for trearment of Alzheimer’s disease: a 6-month pilot study. Medscape General Medicine 2006, 8; 25f and U.S patent 7,214,658.

6. Griffin WS. Stanley LC. Ling C. and al. Brain interleukin 1 ND s-100 immunoreactivity are elevated in Down syndrome and Alzheimer disease. Proc. Natl. Acad. Sci. 1989, 86:7611-7615.

7. Tobinick E. Perispinal etanercept for treatment of Alzhimer’s disease. Curr. Alzeimer Res. 2007, 4: 550-552.

8. Lau FC. Bielinski DF. Joseph JA. Inhibitory effects of blueberry extract on the production of inflammatory mediators in lipopolysaccharide-activated BV2 microglia. J. neurosci. Res. 2007, 85: 1010-1017.

9. שפירא צ. אנתוציאנינים במזון האדם, קול הצמחים 2008, 8: 34-37.

חזרה לחנות

תיאנין- Theanine

תיאנין - שני מחקרים התחילו במטרה לבדוק אם תיאנין הוא בעל השפעה אנטי דכאונית. במחקר על חולדות שנמשך 10 ימים, בדקו השפעה אנטי דכאונית של

Theanine (gamma –glutamylamide or gamma-ethylamino-l-glutamic acid) היא נגזרת של חומצה גלוטמית. תיאנין הוא חומצה אמינית שאינה קשורה לחלבון. בודדו והגדירו אותה לראשונה בשנת 1949 (1).
התיאנין הוא המרכיב העיקרי בצמח התה- Camellia sinensis והוא נחשב למרכיב הריחני ביותר בתה. הריכוז שלו בתה מגיע ל-50% מכלל חומצות האמינו החופשיות, או 2% מהתוכן הכללי של המרכיבים (1). הוא מצוי בריכוז גבוה בתה הירוק ובתה השחור. הריכוז הגבוה ביותר מצוי בתה ירוק ובתה Oolong (1).
אלה הם סוגי התה שנחשבו במיוחד למרגיעים, ובו בזמן מגבירים ערנות.
התיאנין נמכר כתוסף מזון צמחי, בשם המסחרי Suntheamine.

ביוכימיה

כשהתיאנין נלקח דרך פה הריכוז שלו עולה לשיא בתוך 60 דקות, והוא מופיע בשתן אחרי חמש שעות. הרמה שלו יורדת במשך 24 שעות (1). הוא מגיע לרמה המקסימלית שלו במוח בתוך חמש שעות , ובאופן הדרגתי נעלם מהכבד, הכליות והמוח בתוך 24 שעות (2).
הוא עובר באופן חופשי את מחסום הדם-מוח באופן תחרותי יחסית לחומצות אמינו גדולות. הרמה של התיאנין במוח עולה תוך שעה מאז שהוא נלקח דרך הפה, הרמה שלו ממשיכה לעלות בארבע השעות הבאות, ואז ב-19 השעות הבאות רמתו יורדת בהדרגה עד שלא ניתן להבחין בה. מופיעה עליה ברמת הגלוטמאט ואתילאמין במוח.

ההשפעה על הכימיה של המוח

אחת העבודות הראשונות על השפעת L-תיאנין על מערכת העצבים המרכזית (CNS) הראתה עליה של GABA 30 דקות אחרי הזרקת תיאנין לפריטונאום (3).
נערך ניסוי שבו האכילו חולדות בהריון עם תיאנין במשך שלושה שבועות. בדקו אחר כך את המוחות של הצאצאים. מצאו שהרמות של גליצין ו-GABA עלו בשבוע הראשון עד שלושה שבועות בהשוואה לביקורת. גליצין ו-GABA פועלים כמתווכים עצביים מעוררים בזמן התפתחות המוח. יש להם תפקיד חשוב מאד בהתפתחות של מוח בריא. המחקר מראה שהוספת תיאנין לתזונה של חולדה בהריון יכולה לעזור להבשלה של עצבים, ולזירוז ייצור של GABA אצל הצאצאים (1).
מחקר אחד הראה עליה ברמה של סרוטונין ודופמין בסטריאטום, בהיפותלאמוס ובהיפוקמפוס כשהחדירו תיאנין למוח של חולדות.
הסטריאום הוא חלק תת קורטיקלי של המוח. הוא מורכב מתאי עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי GABA, אך ניתן למצוא בו גם תאי עצב כולינרגיים, כלומר, כאלה המופעלים על יד אצטילכולין.
הסטריאטום הוא החלק הגדול ביותר של גרעיני הבסיס. הוא מקבל מידע מכל האזורים של קליפת המוח. הוא מעורב בהנחייה לעבר הגשמת מטרות רצויות.
הסטריאטום הוא חלק מהמערכת הדופימינרגית של המוח.
מחקרים נערכים כדי לברר את השפעת התיאנין הנלקח לאורך זמן. בודקים השפעה של תיאנין הנלקח למשך 14 יום, 30 יום שלושה חודשים.
הממצא שתיאנין גורם לעליה ברמה של סרוטונין ודופמין בסטריאטום, בהיפותלמוס ובהיפוקמפוס, מראה שלתיאמין יש פוטנציאל להשפיע על מצב הרוח, מוטיבציה, קוגניציה וזיכרון.

Neuroprotective effects of theamine

נערך מחקר על השפעת תיאנין על ירידה של הכושר הקוגנטיבי אצל בני אדם וחיות מעבדה.
נתנו לאנשים מבוגרים מנה יומית של 47.5 מ"ג של תיאנין ובדקו אותם מול קבוצת ביקורת שקבלה פלצבו.
התוצאות הראו ירידה קטנה בהרבה בכושר הקוגניטיבי בקבוצה שקבלה תיאנין לעומת קבוצת הביקורת (4).
במחקרים נוספים נתנו לאנשים את התיאנין על ידי שתייה של תה ירוק, או על ידי לקיחת אבקה של תיאנין.
בכל המחקרים קבלו פחות ירידה של הכושר הקוגנטיבי לעומת קבוצת הביקורת שקבלה תיאנין.
מצאו גם שתיאנין משנה גלי אלפה של המוח אצל בני אדם וחיות מעבדה.
הפעילות של גלי אלפה במוח של בני אדם מתבטאת בהרגעה והגברה של היצירתיות, שיפור של פעילות וביצוע דברים תחת סטרס, שיפור בכושר הלמידה והריכוז וירידה בחרדה ובדאגנות.
ארבעה מחקרים הראו עליה בגלי אלפה אצל אנשים שקבלו 50 עד 250 מ"ג של תיאנין (1).

טיפול בחרדה עם תיאנין

מחקרים מעטים בדקו השפעה של תיאנין על חרדה. שלושה מחקרים בדקו השפעה של מנה יחידה שלו על חרדה.
מחקר אחד הישווה בין הפעילות של 200 מ"ג של תיאנין לעומת 1 מ"ג של benzodiazepine על חרדה אצל 16 אנשים בריאים. התיאנין אמנם הישרה רגיעה אבל לא הייתה לו השפעה על מצב של חרדה.
נערך מחקר על 60 מטופלים עם סכיזופרניה. הם קבלו 400 מ"ג של תיאנין ביום ביחד עם התרופות האנטי פסיכוטיות שהם לוקחים באופן קבוע. המחקר נמשך 32 חודשים. התוספת של תיאנין גרמה לירידה בחרדה. הריכוז הגבוה שלו היה בטוח ולא היה קושי לנבחנים לקחת אותו.
החוקרים הסיקו שהריכוז הגדול של התיאנין שנלקח מיטיב עם המטופלים החולים בסכוזופרניה וגורם לשיפור במצב שלהם.
צריך להמשיך את המחקר, לדייק בבדיקה של החרדה, לבדוק מצבים של פניקה.
ניתן להסיק שיש לו פוטנציאל לעזור למקרים של סכיזופרניה, אבל צריך לערוך עוד הרבה מחקרים כדי לדעת איך לעזור במקרים קשים אלה.

תיאנין ודכאון

שני מחקרים התחילו במטרה לבדוק אם תיאנין הוא בעל השפעה אנטי דכאונית.
במחקר על חולדות שנמשך 10 ימים, בדקו השפעה אנטי דכאונית בריכוז של 1,4 ו-20 מ"ג ל-ק"ג. מצאו שיפור בשני מבחנים שבודקים אם השפעה אנטי דכאונית. החוקרים הסיקו שהוא יכול לעזור במקרים של דכאון, וחשוב להמשיך לחקור וללמוד על תכונותיו, ומה הדרך הנכונה להשתמש בו במקרים של דיכאון קל, בדיכאון קשה יותר.

סיכום

המחקרים שנעשו מראים שיתכן שעלו על חומר שיכול לשנות את פעילות המוח. צריך לעשות עוד מחקרים רבים כדי לבסס את המידע שהתקבל על פעילות התיאנין בהסדר הפעילות שלל המתווכים העיצביים GABA וגליצין, ואת העיכוב של המתווך העצבי גלוטמאט.
הפעילות שלו כמפחית של חרדה ומגביר הרגשה של רגיעה חוזרת במחקרים השונים. ההשפעה החיובית שיש לו על גלי אלפה של המוח יכולה להיות בעלת משמעות רבה לטיפול .
יתכן שימצאו פעילות סינרגיסטית שתעזור לטיפול במקרים של חרדה.
עוד לא נעשו המחקרים המראים אם אמנם הוא יכול לטפל במקרים אקוטיים של חרדה ושל פניקה. כמה מחקרים הראו שיפור במקרים של חרדה כרונית וסכיזופרניה. המחקרים בבני אדם הראו שהגברת גלי אלפה במוח גורמת לשיפור של הכושר הקוגנטיבי ושל הערנות. תוצאה זאת חזרה בכל המחקרים שנעשו על בני אדם.
ישנם כבר כמה מחקרים על הטאנינים הקטכינים של התה הירוק שמסייעים להגנה על העצבים.
התוצאות שהתקבלו במחקרים שנעשו על בני אדם וחיות מעבדה מעודדים את המשך המחקר על הפעילות שלו.
ישנן בעיות פסיכולוגיות רבות שהאדם מתמודד אתן, דכאון, אלימות, חוסר ריכוז, אלצהיימר, דמנציה, חרדה, חוסר ביטחון, ויש מקום לעבודה רבה כדי ללמוד כיצד להתגבר עליהן.

מקורות

1. Lardner AL. Neurobiological effects of the green tea constituent theanine and its potential role in the treatment of psychiatric and neurodegenerative disorders. Nutritional Neuroscience 2013.
2. Terashima T. Takido J. Yokogoshi H. Time- dependent changes of amino acids in the serum, liver, brain and urine of rat administered with theanine.
Biosci Biotechno. Biochem. 1999: 63:615-618.
3.Yamada T. Terashima T. Okubo T. et al. Effects of theanine –glutamyl ethylamide, on netrotransmitter release and its relationship with glutamic acid neurotransmission, Nutr. Neurosci 2005:8:219-226.
4. Kakuda T. Neuroptotective effects of thenine and its preventive effects on cognitive function. Pharm Res. 2011:64:162-168.

לחזרה לחנות

מחלת ליים – טיפול בעזרת צמחי מרפא

צמחי מרפא לאבנים בכליות

המלצות לטיפול באבנים בכליות:

טיפול באבנים בכליות באמצעות צמחים:

פורמולה מומלצת למניעת אבנים בכליות (9):

כשלון בכליות – מניעה וטיפול

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה – FMS

תסמינים של פיברומיאליה (2):

צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה:

צמחי מרפא אדפטוגנים מומלצים לטיפול בפיברומיאלגיה:

תערובות צמחי מרפא לטיפול בפיברומיאלגיה:

טיפול בתזונה ותוספי מזון

צמחי מרפא להורדת כולסטרול

צמחי מרפא להורדת כולסטרול:

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם-

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם:

צמחים משככי כאב

צמחים משככי כאב

1. צמחים משככי כאב- פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית:

2. צמחים משככי כאב- חסימת המעבר מהעצב למוח:

3. צמחים משככי כאב- עיכוב הייצור של פרוסטגלנדינים:

צמחים משככי כאב

צמחים נוגדי סרטן

Essiac Formula

Alzheimer's disease מחלת אלצהיימר

תיאנין- Theanine

ביוכימיה

ההשפעה על הכימיה של המוח

Neuroprotective effects of theamine

טיפול בחרדה עם תיאנין

תיאנין ודכאון

סיכום

פורמולה מומלצת למניעת אבנים בכליות ⁽⁹⁾: