סל קניות 0

טיפול צמחי בביופילמים פטרייתיים

טיפול צמחי בביופילמים פטרייתיים - נבדקה ההשפעה של 16 שמנים נדיפים על מינים של קנדיד. השמן הנדיף של הקינמון היה הפעיל ביותר נגד כמה

טיפול צמחי בביופילמים פטרייתיים

Candida albicans- השמר הלבן, הוא המין הנפוץ ביותר של קנדידה, אבל ישנם מינים נוספים. הם גדלים כשמרים.

רוב המינים מייצרים צורת גידול של חוטים שנקראת pseudohypae. המינים        C.  albicans ו-  C  dubliniensisמיצרים גם קורים אמיתיים – hypae, וכן הם מייצרים תאים בעלי דופן עבה (1).

מיני הקנדידה הם בין הבולטים בגרימת זיהומים הנרכשים בבתי החולים (1).

הם מייצרים ביופילם על המכשירים והצינורות שמשתמשים בהם בבתי החולים, וכשמנתקים את המטופלים מהמכשירים הקנדידה עלולים לחדור לדם, ולגרום לזיהום בדם (1).

בין  הזיהומים הנפוצים ביותר הם הביופילם שנוצרים בפה וגורמים לדלקת שקשה לרפא. הביופילם מתפתח ממין אחד של מיקרואורגניזמים או מכמה מיקרואורגניזמים שונים.

הביופילם מספק לפטריות ולחיידקים המצויים בו הגנה מהסביבה, מזון בשפע, שותפות בתהליכים מטבוליים ורכישה של תכונות תורשתיות חדשות (1).

קשה לחסל את הביופילם, והם המקור להרבה זיהומים חמורים (1).

זיהומים מיקרוביאליים קשים לריפוי שנגרמו על ידי ביופילם נפוצים במקרים של זיהומים ודלקות בדרכי השתן, זיהומים של קטטר, זיהומים ודלקות אוזניים אצל ילדים וכן במקרים של זיהומים ודלקות חניכיים. מקרים חמורים יותר הם endocarditis וזיהומים של השסתומים שבלב (1).

אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, מסרטן או מאיידס מצויים בסיכון מוגבר לייצור של ביופלים של חיידקים ופטריות.

ביופילם של חיידקים ופטריות ביחד או ביחידות מפתחים במהירות תנגודת לתרופות אנטי מיקרוביאליות, וכן להגנה שמספקת מערכת החיסון של הפונדקאי.

תרופות נגד פטריות, כגון, azole, fluconazole, amphotericin B  אינן משפיעות, והיה ברור שצריך יותר מתרופה אחת כדי להתגבר על זיהום עם מיקרופילם. לתרופות נגד פטריות יש השפעה טוקסית על הכבד, וכשהביופילם מפתח תנגודת נגדן והן גורמות לנזק ללא תועלת, נעשה ברור שצריכים לחפש

משהו אחר.

הצמחים קדמו לנו על פני כדור  הארץ והם היו צריכים להתמודד עם המיקרוארגניזמים שהיו קיימים עוד לפניהם, וידעו גם אז איך לשרוד.  הצמחים מכילים מרכיבים כימיים רבים, והם קיימו את המין האנושי ואת החיות לפני שגילו את האנטיביוטיקה ואת התרופות הסינתטיות.

חפשו צמחים שמונעים היווצרות של ביופילם וכאלה שמצליחים לפרק אותם.

החוקרים נוכחו שבמקרים רבים זמן קצר אחרי פירוק של ביופילם, וכשנראה שהמחלה חלפה, מופיעים שוב הסימפטומים של המחלה, ונוצר ביופילם חדש.

החיידקים או הפטריות שהיו מוגנים במרכז הביופילם  לא נפגעו, והם התחילו במהירות להתחלק  ולייצר מושבות חדשות ולבנות ביופילם חדש.

תוצאות שהתקבלו במחקרים

 חומצה usnic עיכבה צמיחה של Candida parapsiilosis ו- Candida orthoparapsilosis ומנעה מהם לייצר ביופילם (2).

הצמחים Arnica montana. Arthemisia absinthium, Urtica dioica עיכבו גידול של Staphylococcus aureus ו-  Candida albicans in vitro. נבדקו חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים רבים וכן כמה מינים של קנדידה. התקבלה השפעה רק על הספליקוקוס הזהוב והשמר הלבן (2).

נבדקה ההשפעה של 16 שמנים נדיפים על מינים של קנדידה בתרבית ועל ייצור של ביופילם.

השמן הנדיף של הקינמון היה הפעיל ביותר נגד כמה מינים של קנדידה ונגד ייצור של ביופילם.

מחקרים נוספים הראו ששמנים נדיפים פעילים כמעכבים של ייצור ביופילם או שהם הורסים ביופילם קיים. ביניהם שמן נדיף של רוזמרין- Rosemarinus officinalis שמן נדיף של בת קורנית- Thymus vulgare, Cymbppogon citratus- לימונית, Syzygium aromaticum – ציפורן .

ייצור ביופילם על ידי חיידקים ופטריות הוא אחד הנושאים שמרבים לעסוק בהם בשנים האחרונות. הוא מעניין מאד את החוקרים בתחום הרפואה כי הביופילם של החיידקים מסכן חיים של מטופלים המחוברים למכשירים שונים, והוא אחד הגורמים העיקריים למחלות זיהומיות ודלקתיות חוזרות.

הוא מעניין את העוסקים בתעשייה ובחקלאות, כי הביופילם מתפתח על צינורות, כלים ומכשירים.

יש כאן אתגר חדש לאדם כיצד להתמודד עם עולם המיקרואורגניזמים שלומדים בכל פעם למצוא שיטות נוספות כדי לשרוד.

מקורות

Jabra-Rizk M.A. Falkler W. Meiller T.F. Fungal Biofilms and Drug Resistance. Emerg Infect. Dis. 2004 10 (1):14-19.

Sajad M. Khan A. Ahawad I. Biofilm inhibition by Cymbopogon citratus and Syzygium aromaticum essential oils in the strains of Candida albicans. J. of Ethnopharmacology, 2012, 140: 416-423.

מקור התמונה

שעונית רפואית – פסיפלורה

פסיפלורה - מציינים בין השאר שמיצויים מפסיפלורה משמשים לטיפול במצבים של רוגז וכעס במוח ובמערכת העצבים עם  חולשה ורפיון הפרעות שינה בגלל עומס

השם בעברית: שעונית נאכלת

משפחה : שעוניתיים, Passifloraceae

חלקי צמח בשימוש: עלים, פירות

תיאור הצמח: במשפחת השעוניתיים מצויים כ- 520 מינים. רובם גדלים במרכז ודרום אמריקה. ישנם גם מינים הגדלים בצפון אמריקה ובדרום מזרח אסיה (1). Passiflora incarnate הוא מטפס עשבוני הגדל לגובה של כ-8 מ'. הוא מטפס בעזרת קנוקנות, ומתפשט במהירות בעזרת שורשים המסתעפים במהירות.

לפי האקלים שבו גדל הצמח הוא יכול להיות נשיר או ירוק-עד.

הצמח פורח באביב ובמשך כל הקיץ. הפרחים מרובים, גדולים בצבע סגול עם אבקנים ועלי בולטים מעל הפרח. הפירות הבשלים הם צהובים, מתוקים ואכילים (1).

במאה ה-17 הביאו את הפסיפלורה לאירופה, והוא הפך לצמח נוי, רפואי ומקור להכנת מיצים ומשקאות שונים. מגדלים היום את הפסיפלורה, כולל בארץ, אבל מרבים גם לקטוף אותו מהבר לתעשיית המזון (1).

השבטים האינדיאנים שגרו בדרום מזרח ארה"ב  השתמשו בכמה חלקים מהפסיפלורה כמזון. לעתים קרובות מוצאים זרעים באתרים ארכאולוגיים.

לפי ממצאים ארכאולוגיים  התחילו להשתמש בפסיפלורה בשנים 3500-800 לפני הספירה (1). מצאו זרעים של פסיפלורה באלבמה וטנסי, בלואיזיאנה, בצפון ודרום קרולינה.

מקור שם הסוג פסיפלורה והשם העממי passionflower   בשם האיטלקי שניתן לפרח fiore della passione , שמקורו בסמלים נוצריים.

הצמח נכנס לאנגליה ב-1629 כצמח חממה.

בסוף המאה ה-19 הכניס Isham  Jabus Marshall Goss   מגיאורגיה  את הפסיפלורה לשימוש ברפואה האקלקטית (1).

בשנת 1898 התפרסמה במהדורה ה-18 של הספר King's American Dispensatory  הפעילות הרפואית של המיצויים הנוזליים של פסיפלורה לפי הרפואה האקלקטית.  מציינים בין השאר שמיצויים מפסיפלורה משמשים לטיפול במצבים של רוגז וכעס במוח ובמערכת העצבים עם  חולשה ורפיון

הפרעות שינה בגלל עומס של עבודה, דאגות או בגלל התלהבות קדחתנית אצל אנשים צעירים או מזדקנים.                                  

כאבים נוירלגיים עם חולשה

עייפות, אפיסת כוחות

רגזנות ילדותית

כאב ראש מתוך עצבנות

נשימה כבדה, פרפורים בלב בגלל הלם.

בשנת 1916 נכנס הצמח למהדורה הרביעית של National Formulary והוא נשאר צמח מאושר באירופה עד 1936, שאז פורסמה המהדורה החמישית של הספר (1).

בשנת 1985 אישרה Commission E  הגרמנית את השימוש בנוף הצמח של הפסיפלורה כחליטה או כהכנות גאלניות דומות. הצמח קיבל אישור של תרופה לא רשומה לטיפול בעצבנות וחוסר שקט (1). מאז הצמח  נשאר בגרמניה עם סיווג של תרופה ומזון, תלוי בריכוז המומלץ.

מונוגרפים שהגישו מדינות אחרות של האיחוד האירופי נדחו על ידי המונוגרפים של European Medicines Agency- EMA.

בשנת 2007 פורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO מונוגרף איכותי ורפואי על הפסיפלורה.

מאז יצאו מונוגרפים בקנדה, במקסיקו ועל ידי EMA. בארה"ב ארץ מולדתו של הפסיפלורה עוד לא יצא .

הרבליסטים משתמשים בפסיפלורה כמשכך כאב, נוגד עוויתות, מסייע לשינה, מרגיע את מערכת העצבים ומוריד לחץ דם.

הוכיחו שהוא מועיל במקרים של נדודי שינה שקשה להתגבר עליהם ושהוא מסייע במקרים של כאבים עצביים.

פסיפלורה נחשב היום לצמח שעוזר במיוחד לאנשים שאינם מסוגלים להשתחרר בלילה מהדברים שהעסיקו אותם במשך היום.  אנשים שמשחזרים במיטה את כל מה שנאמר להם ומה הם ענו, וחוזרים ובודקים  אם הם התנהגו כמו שהיו מצפים מעצמם. המחשבות האלה כמובן מפריעות לשינה שקטה ורגועה.

בארצות המאוחדות באיחוד האירופי, וכן בקנדה ובאוסטרליה, קבעו תקן כמותי לנוף הצמח של הפסיפלורה. התקן שנקבע הוא לפחות 1.5% פלבונואידים שנקבעים על ידי  vitexin.  במיצוי יבש התקן הוא לפחות  2.0% פלבונואידים  שנקבע לפי vitexin.

לשימוש קוסמטי משתמשים במיצוי של הצמח השלם של הפסיפלורה. הוא נחשב לצמח בעל פעילות מכווצת- אסטרינג'נט.

 פרמקולוגיה

 נוף הצמח  המאושר לשימוש מכיל 1.0 -2.5% פלבונואידים. ריכוז הפלבונואידים השונים בתוך התערובת הכללית שונה מאד במוצרים השונים.

 במיצוי יש גם פוליסכרידים, במיוחד, arabinoglucan , חומצות אמינו חופשיות, GABA ועקבות של harmala alkeloids

ברוב במקרים משתמשים בפסיפלורה בצרוף עם צמחים נוספים. יש מעט מאד מחקרים על הפעילות של הפסיפלורה כצמח יחיד. יש לפחות 6 מחקרים שבדקו את פעילות הפסיפלורה כצמח בודד לטיפול בחרדה, נדודי שינה ובעיות של קשב וריכוז (1).

מחקר שנערך על 63 מטופלים, הראה בקבוצה שטופלה עם פסיפלורה לירידה בחרדה לעומת  קבוצות הביקורת שלא הראו השפעה כזאת (3).

מחקר נוסף בדק קבוצה של 60 איש מול קבוצת ביקורת. נבדקה השפעת הפסיפלורה על חרדה לפני ניתוח. המחקר הראה ירידה בחרדה אצל מטופלים שעמדו לעבור ניתוח עם הרדמה מקומית (4).

במחקר אחר בדקו מטופלים לקראת טיפולים אצל רופא שיניים. גם אצלם מצאו ירידה בחרדה בהשפעת הפסיפלורה (1).

במחקר נוסף נבדקה ההשפעה של פורמולה שהכילה 80 מ"ג של פסיפלורה, 300 מ"ג של Valeriana officinalis ו-30 מ"ג של Humulus lupulus.

המשתתפים קבלו את הפורמולה של שלושת הצמחים בהשוואה לתרופה קונבנציונלית מרגיעה. המחקר הראה שההשפעה של תערובת הצמחים הייתה זהה לזאת של התרופה הקונבנציונלית . שתיהן תרמו לשיפור השינה, להארכת שעות השינה ולירידה במספר היקיצות  במשך הלילה (5).

לסיכום, גידול הפסיפלורה הולך ומתרבה בארצות רבות. הוא מתרגל לאקלים שונה, פורח ונותן פרי בכל מקום. ישנם מקומות שהצמח מתחיל להתנהג כצמח פולש. הוא מתרבה במהירות רבה ותופש שטחים חדשים.

גם בארץ מצליח גידול הפסיפלורה באזורים השונים, כולל באזורים מדבריים אם הוא מקבל השקיה.

הפסיפלורה התקבל כצמח המסייע לשינה טובה, מרגיע, מומלץ במקרים של הפרעות של קשב וריכוז. הוא חסר רעילות ומתאים לשימוש לילדים ולמבוגרים.

הוא מהווה מרכיב כמעט קבוע בתערובות להרגעה ולטיפול בהפרעות בשינה.

מקורות

Engels G. Brichmann J. Passiflora incarnata. HerbalGram Issue 112, 2016.   www.herbalgram.org

Blaschek W. (ED). Wichtl- Teedrogen und Phytopharmaka- Ein Handbuch fur die Praxis.6. Auflage. Stuttgart Germany Wissen schaftliche Verlagsgesllschschaft. 2016, 472-475.

 Kaviani N. Tavakoli M.Tabanmehr MR. et al. The efficacy of Passiflora incarnata Linnaeus in reducing dental anxiety in patients undergoing periodontal treatment. J. Dent. Shiraz Univ. Med. Scien. 2013, 14(2):68-72.

Aslanargun P. Cuvas O. Dikman B. et al. Passiflora incarnata L.  as an anxiolytic before spinal anesthesia. J. Anesth. 2012, 26: 39-44.

Maroo N. Hazra A. Das t. Efficacy and safety of a polyherbal sedative-hypnotic formulation NSF-3 in primary insomnia in comparison to zolpidem: a randomized controlled trial. Indian J. Pharmacol. January-February 2013, 4591): 34-39.

מקור התמונה

חיסון נגד וירוס האבולה

אבולה - המחקר בבני אדם התחיל באפריל 2015. חסנו אלפי אנשים שהיו בקרבת חולי אבולה. המחוסנים לא נדבקו במחלה. מבין האנשים שלא חוסנו חלו 19

חיסון חדש נגד וירוס האבולה נבדק על אלפי אנשים בגיניאה וסיירה ליאון. הוא הראה יעילות מרשימה ביותר בניסוי קליני. החיסון עוד לא אושר על ידי ה-FDA או על ידי גופים אחרים, אבל החברה שפיתחה אותו ייצרה כבר 300.000 מנות, כדי שיהיה מוכן לשימוש במקרה של התפרצות קטלנית.

מחלת האבולה ידועה למדע מאז שהתפרצה בדרום סודן בשנת 1976. כבר אז החלו המאמצים לפתח חיסון נגד הווירוס. אבל לא נמצאו משאבים הדרושים לפיתוח החיסון.

לאחר ההתפרצות של 2014, שהייתה נרחבת יותר, ולאחר שהמחלה יצאה מאפריקה והגיעה גם למדינות מערביות, התעורר שוב העניין בייצור חיסון נגד הווירוס. המחקר נערך על ידי חוקרים מארגון הבריאות העולמי- WHO ביחד עם חוקרים של משרד הבריאות של גינאה. הם עבדו על חיסון שפותח על ידי סוכנות הבריאות של קנדה וצבא ארה"ב.

החיסון מורכב משלד של הווירוס  VSV-Vesicular Stomatitis Indiana Virus. זהו וירוס שמדביק פרות וסוסים אבל אינו מדביק בני אדם. הווירוס עבר הנדסה גנטית, והלבישו עליו נוגדנים המופיעים על גבי נגיף האבולה. זה מאפשר למערכת החיסון ללמוד לזהות את החלבונים האלה, ולפתח נוגדנים נגדם.  במקרה של הדבקה עם וירוס האבולה  החלבונים האלה יתקפו אותו.

החיסון נבדק תחילה על קופים. הם חוסנו ואז הזריקו להם נגיפי אבולה. הקופים היו עמידים למחלה. הם לא חלו.

המחקר בבני אדם התחיל באפריל 2015. חסנו אלפי אנשים שהיו בקרבת חולי אבולה. המחוסנים לא נדבקו במחלה. מבין האנשים שלא חוסנו חלו 19 איש באבולה. התחילו לחסן גם ילדים מגיל שש. הראו שהחיסון יעיל על המחוסנים  וגם על הסביבה שלהם, והוא מנע מהמחלה להתפשט.

תופעות לוואי

כחצי מהמחוסנים דיווחו בשבועיים הראשונים על כאבי ראש, עייפות וכאבי שרירים. רק אצל שני מחוסנים היו תגובות אלרגיות קשות.

החיסון שנבדק מגן רק מפני שני זנים של הווירוס, אבולה סודן ואבולה זאיר. הזן האחרון היה אחראי להתפרצות האחרונה במערב אפריקה.

לא ידוע כמה זמן נמשכת ההגנה של החיסון ואם יהיה צורך לחזור עליו.

חברות נוספות עובדות כיום על חיסונים אחרים נגד הנגיף, בתקווה שיוכיחו את עצמם יעילים או בטוחים יותר מהחיסון הנוכחי.

צריך להמשיך ולחקור את החיסון, אבל הוכח שהוא הצליח למנוע הדבקה, ולעצור את התפשטות המחלה.

דבש מאנוקה Manuka honey eradicate biofilms

דבש מאנוקה - הטיפול עם דבש מאנוקה מומלץ כטיפול מקומי יעיל לפצעים כרוניים שהזדהמו עם סטפילוקוקים. הדבש נוצר מהפרחים

פצעים כרוניים הם בעיה גלובלית. פצע נחשב לכרוני אם אינו מתחיל להתרפא אחרי ארבעה שבועות, או שלא נרפא לגמרי אחרי שמונה שבועות (1).  

ישנם כמה גורמים שעלולים לעכב או למנוע ריפוי של פצע. זיהום על ידי חיידקים הוא אחד הגורמים העיקריים. פצע אינו יכול להיסגר ולהתכסות בעור חדש אם יש בו זיהום.

בפצעים כרוניים החיידקים קיימים במיוחד כביופילם,  המתפקד כגוף רב תאי המספק הגנה לחיידקים המצויים בו מפני הסביבה. החיידקים שבתוך הביופילם מוגנים מפני שינויים   ברמת החומציות, מפני  שינויים בלחץ האוסמוטי וכן ממחסור במזון (1). הם עמידים למרכיבים אנטיביוטיים רבים, וקשה לחסל אותם.

כשהאדם עומד לפני בעיה חדשה הוא הולך לחפש מה ידוע עליה ברפואה המסורתית ואיך טפלו בה הקדמונים.

כבר לפני 4500 שנה טפלו בפצעים כרוניים עם דבש (1). התכולה הגבוהה של הסוכר בתוך הדבש מקנה לו תכונות אנטי מיקרוביאליות.  בנוסף יש לדבש pH נמוך, מייצר והוא H2O2   באמצעות האנזים glucose oxidase  שמיוצר על ידי הדבורה (1).

דבש מיוצר בכל מקום שיש בו פרחים ותנאים מתאימים, אבל האיכות שלו אינה זהה. האיכות תלויה במיקום הגיאוגרפי, בתנאי האקלים באזור, בצמחי הבר והתרבות הגדלים במקום, בפרחים המשמשים מזון לדבורים, באכסון של הדבש ובטיפול שהוא עובר.

התכונות האנטי מיקרוביאליות של הדבש תלויות של הדבש תלויות במרכיבים המצויים בפרחים שהדבורים לוקחות מהן את הצוף והאבקה.

דבש מאנוקה מיוצר  באוסטרליה ובניזילנד על ידי דבורים האוכלות מהשיח Leptospermum scoparium העשיר במרכיבים פעילים. הוא מכיל  dicarbonyl methylglyoxal –MGO, שמעכב גידול של חיידקים (1). מרכיבים אנטי מיקרוביאליים נוספים הם defensing-1 , תרכובות פנוליות  וקרבוהידרטים מסובכים (2). כל המרכיבים האלה ביחד כנראה מונעים מהחיידקים לפתח עמידות נגד הדבש, בניגוד למרכיבים האנטיביוטיים המורכבים ממרכיב אחד, שהחיידקים מפתחים עמידות נגדם במהירות.

כמה מחקרים שבדקו את ההשפעה של דבש מאנוקה על ביופילם מצאו שהוא פעיל נגד  ביופילם שמייצרים  סטרפטוקוקים  המוליטיים, סטפילוקוקים  מוטנס, פרוטאוס מירביליס, פסוידומונס אירוגינוזה, Enterobacter cloacae ו- Staph aureus (3).

במחקר הנוכחי נבדקה השפעת דבש מאנוקה מניוזילנד, דבש מפרחים של תלתן אדום ותמיסה של מי סוכר על Staph aureus MRSA שעמידים למתיצילין.

המחקר הראה שהדבש שמקורו בשיח המנוקה פעיל נגד  Staph aureus הרגישים ל-methicillin ולסטפילוקוקים עמידים למתיצילין (1).

הפעילות נגד הביופילם הייתה חזקה ביותר בדבש של המנוקה. הדבש הכיל methylglyoxal-MGO. כשבדקו את פעילות ה-MGO לבד, עם או בלי סוכר לא הייתה פעילות נגד הביופילם.

המסקנות שהסיקו החוקרים הן:

הכושר של דבש המנוקה למנוע היווצרות של ביופילם או להרוס אותו מושפעת מרמות ה-MGO המצויות בו, וכן מנוכחות של סוכר, אבל כנראה שקיימים עוד גורמים המשתתפים בפעילות נגד הביופילם, וצריך להמשיך במחקר.

דבש מסוגל להפחית את המסה של הביופילם, וגם להרוג את החיידקים שנשארים בתוך הביופילם.

למושבות החיידקים הבודדות שמשתחררות מהביופילם כתוצאה מהפעילות של הדבש, אין עמידות גבוהה נגד הדבש.

MGO לבד או MGO עם סוכר הראו פעילות נגד ביופילם של סטפילוקוקים, אבל פעילות קטנה בהרבה מזו של הדבש. ניתן להסיק מזה שהם משתתפים במניעת היווצרות ביופילם, אבל הפעילות שלהם קטנה בהרבה משל הדבש.

דבש שנוצר מדבורים שאכלו מהפרחים של התלתן האדום, מפרקים גם הם ביופילם של סטפילוקוקים, אבל באחוז קטן בהרבה מאשר דבש של מנוקה.

לסיכום ניתן לומר שדבש מאנוקה בריכוז שנדרש הורג Staph aureua שנמצא בתוך ביופילם בפצעים כרוניים.

הטיפול עם דבש מאנוקה מומלץ כטיפול מקומי יעיל לפצעים כרוניים שהזדהמו עם סטפילוקוקים.

מקורות

Lu J. Tumbull L. Burke CM. et al. Manuka-type honeys can eradicate biofilms produced by Staphylococcus aureus strains with different biofilm-forming abilities. PeerJ. 2014:2: e326

Adams CJ. Boult CH. Deadman BJ. et al. Isolation by HPLC and characterization of the bioactive fraction of New Zealand Manuka (Leptospermum scoparium) honey. Carbohydrate Research 2008, 343:651-659. Doi:10.1016

Alandejani et al. (2008) Alandejani T. Marson JG. et al. Effectiveness of honey on S. aureus and P. aeruginosa biofilms. Otolaryngology Head and Neck Surgery. 2008, 139:p107-p107.doi:10.1016.

פוליפנולים ומחלות מעיים דלקתיות

פוליפנולים ומחלות מעיים דלקתיות - מחקרים בחיות הראו שפוליפנולים מסייעים גם לשיפור תפקוד של שתל אחרי השתלה, כשהם פועלים בעצמם או בשילוב עם

פוליפנולים ומחלות מעיים דלקתיות

המחקר נערך בישראל על ידי רופאים של מחלקות גסטרואנטרולוגיות בבתי החולים תל השומר ובלינסון, וביה"ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב (1).

הם בדקו השפעה של פוליפנולים על מחלות דלקתיות של מערכת העיכול, מחלת קרוהן ודלקת המעי הגס המתכייבת, ועל דלקת  חריפה של הלבלב-פנקריאטיטיס.

הפוליפנולים ידועים כאנטי  אוקסידנטים, אנטי דלקתיים , מגבירים רגישות של תאים לאינסולין ומגינים על כלי הדם . מחקרים רבים שנערכו בעשרות השנים האחרונות  הוכיחו את חשיבותם הרפואית, ואת התועלת שיש בהם לבריאות. ניתן לקבל אותם מהתזונה. הם נפוצים בפירות ובירקות, ואין בהם רעילות (1,2).

לא  נעשו, עד היום, מחקרים הבודקים כמותית כמה פוליפנולים צריך לאכול כדי לשמור על הבריאות.  האם יש פוליפנולים מסוימים המועילים יותר למניעת מחלות של הלב וכלי הדם, או למניעת סרטן. מי הם? מה השיטה הטובה ביותר כדי להפיק מהם את התועלת המרבית.

פוליפנולים מצויים בשוק כתוספי מזון. רבים מעדיפים לקחת אותם בתור תוספים מרוכזים במקום להשתמש בהם כחלק מהתזונה היום-יומית.

ריכוז הפוליפנולים הדרוש לפעילות רפואית כשמשתמשים בהם כמזון היא כ- 1 ג' ליום. זהו ריכוז גבוה יותר  מויטמין C,E או בטא-קרוטן (3).

החוקרים בדקו ארבעה פוליפנולים שהפעילות שלהם הוכחה על ידי מחקרים רבים: resveratrol, epigallocatechin gallate, curcumin, quercetin.

פוליפנולים פעילים מאד כמנטרלים של רדיקלים חופשיים in vitro. מקובל היום שהפעילות האנטי דלקתית שלהם מקורה באינטראקציה שלהם עם חלבונים הקשורים לביטוי של גנים (4). פעילות זאת מצאו ברסרבטרול, במרכיבים המצויים בתה ירוק בכורכומין. ובקוורצטין המצוי בתפוחי עץ, בצל, ירקות עלים ובתה (1).

פוליפנולים ומחלות מעיים דלקתיות:

מחלת קרוהן ודלקת המעי הגס המתכייבת הן הפרעות הנגרמות מתגובה אפיתליאלית לא מתאימה לחיידקי המעי.

הטיפול הפרמקולוגי מכוון באופן מדויק לתגובה האוטואימונית והדלקתית, שהורסת את הריריות של הקיבה והמעי ופוגעת בכושר הספיגה שלהם.

מחקרים שנעשו על מכרסמים הראו שטיפול עם פוליפנולים במחלות מעיים דלקתיות  מושרות, היו יעילות במניעת התפתחות דלקת ובטיפול בדלקת ובמחלה (5).

רסרבטרול, epigallocatechin gallate, כורכומין , קורצטין ורוטין הפחיתו מקרים של מוות של המכרסמים, החלישו את הסימפטומים של הפגיעה במעי הגס, כגון, שלשול ודימום בצואה, הפחיתו איבוד של משקל והפחיתו את הדלקת (1,5).

קוורצטרין ורוטין אינם מראים פעילות אנטי דלקתית in vitro, אבל פועלים כאנטי דלקתיים כשהם ניתנים במזון במקרים של קוליטיס. הם אינם נספגים טוב במעי הדק, אבל הופכים במעי הגס לצורה הפעילה של הקורצטין על ידי חיידקי המעי הגס (5). קורצטין לא היה יעיל בשיפור הסימפטומים של הקוליטיס (1).

מחקרים בחיות הראו שפוליפנולים מסייעים לשיפור תפקוד של שתל אחרי השתלה, כשהם פועלים בעצמם או בשילוב עם ציקלוספורין (1). במקרה זה הם פועלים כמדכאים של מערכת החיסון (1).

מחקר קטן הראה שכורכומין שניתן באופן פומי גרם לשיפול של סימפטומים קליניים ובדיקות מעבדה, אצל חמישה מטופלים עם דלקת המעי הגס המתכייבת.  הכורוכומין שיפר גם את הסימפטומים בארבעה מתוך חמישה מטופלים עם מחלת קרוהן שלא הגיבו מספיק לתרופות קונבנציונלית (1).

החולים בדלקת המעי הגס המתכייבת קבלו 550 מ"ג של כורכומין פעמיים ביום במשך 30 יום, ואח"כ קבלו 550 מ"ג של כורכומין פעם אחת ביום במשך 30 יום (1). המטופלים עם מחלת קרוהן קבלו 360 מ"ג של כורכומין שלוש פעמים ביום במשך 30 יום, אח"כ הם קבלו 360 מ"ג של כורכומין ארבע פעמים ביום במשך חודשיים (1). תוצאות ראשונות שהתקבלו ממחקר על 89 מטופלים עם דלקת המעי הגס ברמיסיה, שקבלו כורכומין במשך 6 חודשים, הראה שהמחלה חזרה אצל 21% מהמטופלים שקבלו פלצבו, ורק אצל 5% מהמטופלים שקבלו כורכומין.

כל המטופלים קבלו 5-aminosalicylic acid (1).

לא היו תופעות לוואי לטיפול הארוך עם כורכומין.

לסיכום, פוליפנולים הם מרכיבים המצויים במזון מהצמחים, בעל פעילות נוגדת דלקת ומגינה על התאים. הם מקטינים את חומרת המחלה הניסיונית לדלקת המעי הגס המתכייבת ודלקת של הלבלב. הם מעודדים ריפוי כשהם ניתנים בתוך המזון והם בטוחים לשימוש. הם מעודדים ריפוי ובטוחים לשימוש גם אצל מטופלים החולים במחלות אלה. דרושים מחקרים נוספים.

מקורות

Shapiro H. Singer P. Halpern Z. Bruck R. Polyphenols in the treatment of inflammatory bowel disease and acute pancreatities. Gut 2007. 56(3):426-435.

Manach C. Mazur A. Scalbert A. Polyphenols and prevention of cardiovascular diseases. Curr 0pin Lipidol 20051677-84.84 pabMed.

Kris-Etherton PM. Lefevre M. Beecher et al. Bioactive compounds in nutrition and health-research methodologies for establishing biological function: the antioxidant and anti-inflammatory effects of flavonoids on atherosclerosis. Annu Rev Nutr 200424511 PubM.

Delhalle S. Blasius R. Dicato M. et al. A beginner's guide to NF-kappa B signaling pathways. Ann N Y Acad Sci 200410301 PubMed

Oz HS.  Chen TS.  MeClain CJ.et al. Antioxidants as novel therapy in a murine model of colitis. J. Nitr. Biochem. 20051629 PubMed.

צמחי מרפא לריפוי פצעים

צמחי מרפא לריפוי פצעים- אלוורה, פרע, אקליפטוס המקור, נים - אזדרכת הודית, טולסי- ריחן קדוש, גינקו בילובה, סנטלה

צמחי מרפא לריפוי פצעים.

פיסיולוגיה של ריפוי פצעים

ריפוי של פצע והחזרת הרקמה למבנה ולתפקוד התקין שלה, נעשים בכמה שלבים.

רגנרציה

ישנם בעור תאים שנמצאים בחלוקה מתמדת, לדוגמא תאי האפידרמיס. הם מתרבים בשכבה הקרובה לדרמיס ודוחפים כלפי מעלה את התאים הבוגרים. בהדרגה התאים הבוגרים מאבדים את הגרעין שלהם  ונשארים על פני העור כתאים מתים. הם משתתפים בהגנה על העור.

תאים של פרנכימה שנמצאים בשולי הפצע מתחילים להתחלק, נודדים לאזור הפצע הופכים לתאים בוגרים כדי לשקם את הרקמה.

בהמשך מגיע שלב התיקון, כשתאים מרקמת החיבור מתחלקים ובונים את הרקמה.

אם הפצע  גדול נוצרים כלי דם חדשים שמספקים מזון וחמצן לבניית התאים. הפצע מתכווץ ונסגר.

גורמים המשפיעים על ריפוי הפצע

גורמים מקומיים

זיהום על ידי מיקרואורגניזמים מעכב את ריפוי הפצע. כדי שהפצע ייסגר יש לטפל קודם בזיהום.

אספקת דם איטית, בעיות בזרימה של דם מאיטים ריפוי של פצעים.

חשיפה לאור אולטרה-סגול מזרזת את הריפוי

גופים זרים, כולל תפרים, מתערבים בתהליך ריפוי הפצע (1).

גורמים מערכתיים

ריפוי של פצעים ואיחוי של רקמות מתרחשים במהירות אצל צעירים, והם איטיים אצל זקנים.

חוסר בויטמין C ובאבץ מעכבים ריפוי של פצע.

ריפוי של פצע הוא איטי אצל סכרתיים

שימוש בגלוקוקורטיקואידים אנטי דלקתיים מעכב ריפוי (1).

צמחי מרפא לריפוי פצעים

אלוורה

הצמח גדל בכמה אזורים יבשים בהודו (1). אלויורה ידוע כצמח המרפא כוויות, חתכים ופצעים. הג'ל של האלויורה מצוי במאות מוצרים רפואיים וקוסמטיים.

גינקו בילובה

הגינקו שייך למשפחת ה-Ginkgoaceae  

במחקר ניסו לרפא פצעים בחולדות. המיצוי מעלי הגינקו הגביר את בניית האפידרמיס (2). הגינקו ידוע כצמח נוגד אלרגיה.

Centella asiatica

השם באנגלית Gotu kola. זהו צמח קטן משתרע, הגדל במקומות לחים. הוא ידוע בהודו בשם Brahmi. הוא מתרבה על ידי זרעים ועל ידי שלוחות (1).

מכינים ממנו משחות, קרמים ג'ל.

נערכו מחקרים על מיצויים מימיים של הצמח, וכן על משחות וקרמים שהכינו מהם. מרחו את המוצרים השונים על פצעים פתוחים ובדקו את התוצאות אחרי 24 שעות, הפצעים הפתוחים הצטמקו במהירות ונוצרה שכבה של תאי אפיתל (3).

הג'ל פעל במהירות רבה יותר מהמשחה והקרם (3).

המרכיבים  הפעילים המזרזים ריפוי פצעים הם הספונינים asiaticoside ו- madicassoides (3).

Nelumbo nucifera

שם הצמח באנגלית Lotus. הוא שייך למשפחת ה- Nympjacaceae.

הלוטוס הוא צמח מים רב שנתי. מרבים לגדל אותו בבריכות וביצות. משתמשים בקני השורש כדי להרבות אותו.

מרפאים מסורתיים נוהגים להשתמש בלוטוס לריפוי פצעים. הם אוספים עלים וקני שורש ומייבשים אותם, ואז שורפים אותם ומשתמשים באפר לריפוי פצעים (1).  עכשיו מעדיפים להכין מיצוי מתנולי של קני שורש ומכינים ממנו משחה. ניסו את המשחה על חתכים שעשו בחולדות (4).

המשחה שהכינו מהלוטוס בריכוז של 5% ו- 10% פעלה על הפצעים. המשחה גרמה להצטמקות הפצע, לסגירה מהירה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת, ולהתחדשות של הרקמה במקום של הפצע (4).

Hypericum mysorense

הפרע הוא צמח רב שנתי השייך למשפחת הפרעיים- Hypericaceae.

השתמשו במיצוי מתנולי של צמרות הגבעולים הפורחים לטיפול בפצעים של חולדות. הכינו מהם משחה בריכוז של 5% ו-10%.

שני הריכוזים של המשחה נתנו תוצאות חיוביות בריפוי הפצעים. השפעת הצמח על סגירת הפצעים היית זהה לזו של הרפואות הסטנדרטיות (4).

Tulsi

Tulsi הוא השם ההודי לריחן הקדוש Ocimum sanctum ממשפחת השפתניים- Lamiaceae.

ברפואה ההודית המסורתית משתמשים בעלים  לטיפול במלריה, הפרעות במערכת העיכול ומחלות זיהומיות של הכבד. משתמשים בעלים גם לטיפול בברונכיט, בתולעים עגולות, במחלות עור ובכאבי אוזניים (5). שימוש נוסף בעלים הוא לשיפור הזיכרון (5).

העלים עשירים בטאנינים, כגון, חומצה גאלית, הם מכילים חומצה כלורוגנית, אלקלואידים,ספונינים ושמן נדיף (1). המרכיב הפעיל החשוב ביותר הוא חומצה אורסולית.

השמן הנדיף מכיל: eugenol, carvacrol- 70% ו- eugenol-methyl-ether (5).

אקליפטוס המקור- Eucalyptus globules

השימוש הוא בשמן הנדיף שמקבלים מעלים של Eucalyptus globules ממשפחת ההדסיים- Myrtaceae. מוצאו של הצמח מאוסטרליה וטסמניה (1). מגדלים אותו בארצות רבות, כולל בישראל.

השמן הנדיף מכיל צינאול כמרכיב עיקרי.  הוא מכיל גם pinene, camphene, phellandrene, citronellal, geranyl acetate.

משתמשים בו לטיפול בכוויות, בהרפס, בחתכים, פצעים, זיהומים של העור ועקיצות של חרקים (1).

השמן הנדיף עוזר גם במקרים של אבעבועות רוח, הצטננות, שפעת ואדמת. השמן הנדיף הוא אנטיספטי ופותח את דרכי הנשימה. הוא מרגיע שיעול, ברונכיט כרוני, ומשתמשים בו גם בטיפות אף. הוא משמש מרכיב בכמה משחות (6).

Aegel marmmelos

השם ההודי הוא Bael.

משתמשים בפירות הבשלים ובפירות הבוסר. הצמח שייך למשפחת הפיגמיים- Rutaceae . מוצאו של הצמח מהודו והוא גדל גם בסרי לנקה ובמייאמר.

ציפת הפרי אדומה ומוצילגנית והטעם עפיץ (1).

המרכיב העיקרי הוא פורנוקומרין בשם marmelosin. הציפה מכילה גם ויטמין C וויטמין A.

משתמשים בפרי כמוסיף תיאבון, מסייע לעיכול וכן לטיפול בשלשול ודיזנטריה (1). הצמח גם מחזק וידוע כמרפא פצעים (1).

Myrobalan– Terminalia chebula

השימוש הוא בפרות היבשים והבשלים. הצמח שייך למשפחת ה- Comretaceae. זהו עץ נפוץ ביערות בהודו. הוא גדל בגובה של עד 1800מ'. אוספים את הפירות מהבר, כי אין גידול של העץ.

הטרמינליה הוא עץ גדול בגובה 15-25 מ' והקוטר הגזע שלו 1.5-2.5 מ'.

הפירות מכילים טאנינים, חומצות גאלית, אלגית, chebulagic, chebulinic (1).

משתמשים בו כאסטרינג'נט, משלשל, מרגיע כאבי בטן, פעיל נגד תולעים.

בנוסף משתמשים בציפת הפרי לעצור דימום, וכן לטיפול בטחורים ובכיבים.

הפרי הוא אחד המרכיבים במוצר המפורסם שלרפואת האיורודה הנקרא Triphala (1).

Neem – איזדרכת הודית

מיצויים מעלי הנים ומהזרעים הם אנטי מיקרוביאליים יעילים ביותר. מיצויים אלכוהוליים מהם משמשים לטיפול באקסמה, תולעים ו- scabies.

הם מטפלים בזיהום של פצעים ומונעים מפצעים להזדהם. הם פעילים כאנטי דלקתיים, וזה מחיש את ריפוי הפצעים (1).

שמן Neem מכיל margosic acid, butyric acid ועקבות של valeric acid (1).

מיצויים אלכוהוליים של העלים משמשים לטיפול בפצעים מזוהמים.

Curcuma longa

משתמשים בקני השורש הטריים והמיובשים. קני השורש מכילים כ-4% שמן נדיף. הודו היא המגדלת העיקרית של כורכום בעולם.

קוצרים את קני השורש אחרי גידול של 7-9 חודשים. מייבשים אותו וטוחנים לאבקה. מפיקים ממנו את הכורכומין.

משתמשים כתבלין, כצבע מאכל ולהכנת משחות וקרמים.

מחקרים רבים נערכו על הכורכום, והוא הוכח כאנטי דלקתי יעיל, אנטיספטי, אנטי אוקסידנט  ונוגד סרטן.

לסיכום

ישנם עוד צמחים רבים שמשתמשים בהם ברפואה המסורתית שלא נחקרו עד עכשיו.

חשוב לחקור את הצמחים האלה, מפני שהם עזרו לאנשים לטפל בבעיות עור במשך מאות או אלפי שנים.

מחלות עור רבות הן קשות לריפוי, ולרפואה הקונבנציונלית אין טיפול מתאים בשבילן. מחקר שיבדוק צמחים נוספים שמקורם ברפואה המסורתית חשוב כדי למצוא טיפול למחלות עור וצמחי מרפא לריפוי פצעים שמטרידות מטופלים רבים.

מקורות

1. Sabale P., Bhargav B. Prajaopati C. et al. An overiew of medicinal plants as wound healers. Journal of Applied Pharmaceutical Science  2012 Vol. 2 (11): 143-150.

2. Bairy KL. Rao CM. Wound healing profile of Ginkgo biloba. J. Nat. Rem. 2001, 25: 25-27.

3. Kumar S. Parmehwariah S. Shivkumar HG. Evaluation of topical formulations of aqueous extract of Centella asiatica on open wounds in rats. J. Exp. Biol. 198, 36: 569-572.

4. Mukherjee PK. Mukherjee K. Pal M. et al. Wound healing potential of Nelumbo nucifera (Nymphaceae") rhizome extract phytmedicine2000,7:66-73.

5. Udupa SL. Shetty S. Udupa AL. et al. Effect of Ocimum sanctum Linn. On normal and dexamethasone suppressed wound healing. Indian J. Expt. Biol. 2006, 44: 49-54.

6. Hukkeri VT. Karadi RV. Akki KS. Et al. Wound healing property of Eucalyptus globulus leaf extracr. Indian Drugs. 2002, 39: 481-483.

מקור התמונה

צמחים סינים לטיפול קוסמטי

צמחים סינים לטיפול קוסמטי : צמחים מנקים המשפרים דה טוקסיפיקציה, מזינים את הדם, מבהירים את העור, משפרים את מראה עור הפנים

צמחים סינים לטיפול קוסמטי

הכתבים הסינים המתארים שימוש בצמחי מרפא הם בני אלפי שנים. המחשבה העומדת מאחרי השימוש בצמחים היא שהבריאות היא הסדר הטוב של העולם ויש לעזור לאדם לעבור את חייו בבריאות וביעילות.

העור הוא אחת המערכות של הגוף, ומצב העור קשור לאיזון הכללי של האדם.

הטיפול בעור הוא פנימי וחיצוני, והוא מתואר כבר בספר הקדום, Huang Di Nei Jing. הבעיות של העור דומות לאלו שבימינו,  כתמים, נקודות שחורות, קמטים, עור יבש, עור שמן, פצעונים.

בעיות עור מראות על חוסר איזון פנימי, וצריך לטפל בעור עם צמחים שנלקחים בלקיחה פנימית,  ומחזירים את האיזון.

הצמחים הסינים שניתן להשתמש בהם לטיפול קוסמטי מתוארים לפי הפעילויות הבאות:

  • צמחים מנקים המשפרים דה טוקסיפיקציה
  • מזינים את הדם
  • מבהירים את העור
  • משפרים את מראה עור הפנים
  • מוסיפים לחות לעור, מרחיקים יובש מהעור
  • מונעים פצעים ופריחות
  • מטפלים בפצעים
  • מרחיקים עודף חום
  • מרחיקים דלקת
  • מגבירים צמיחה של שכבות של העור
  • מונעים נשירת שיער
  • מגבירים צמיחה של השיער

צמחים ופורמולות המומלצים לבעיות של עור מתאימים לטיפול בבעיות הבאות:

עור מחוספס, אבעבועות על העור, אקנה, כוויות, עור יבש, עור שמן, גרוד, קמטים על הפנים והידיים, פריחות, פצעים, הלבנת השיער בגיל צעיר, עקיצות של חרקים, אורטיקריה, ויטיליגו, דלקת חניכיים, אקסמה, אבעבועות חורף, פציעה מנפילה או מכה, כיבים, טיפול בוורידים, טיפול בטחורים.

רוב הצמחים המוצעים בספרות הסינית מתבססים על ידע מסורתי. על כמה מהם יש גם ידע מדעי.  הצמחים והמיצויים שמכינים מהם במים או בשמן, השמנים הנדיפים שמכינים מהם משמשים כבר שנים רבות לטיפול בבעיות של עור, ובטיפול יום-יומי לשמירה על העור.

 Atractylodes macrocephala

 שם סיני: bai zhu

משפחה: מורכבים, Asteraceae

חלקי צמח בשימוש: קני שורש

תכונות: מר, מתוק, חמים

נכנס למרידיאנים: טחול, קיבה

תאור הצמח: צמח זקוף רב שנתי בגובה כ-80 ס"מ. קוטפים את קני השורש מצמחים בני שנתיים עד שלוש שנים בתחילת החורף. מייבשים בשמש או בתנור. הצמח מוזכר לראשונה בספר של shen nong בין הצמחים המעולים מהקבוצה הראשונה.

פעילות: מחזק את הטחול, ממריץ של האנרגיה

מחזק את הטחול ומייבש לחות

מפסיק עודף שלהזעה

מחזק את הטחול ומרגיע את העובר

התוויות: לטיפול במקרים של חולשה בטחול ובקיבה עם שלשול, עייפות,חוסר תיאבון והקאות.

להפרעות בעיכול בגלל שהיאנג של הטחול אינו עולה, ומאבד את היכולת לשנות ולמנוע צבירה של לחות.

לטיפול במקרים של בצקת והפרשת שתן מועטת בגלל חולשה של הטחול.                   

למקרים של הזעה ספונטנית בגלל חולשה של הצ'י.

מומלץ למקרים שהעובר אינו רגוע בגלל חולשה של הטחול.

מרכיבים: שמן נדיף, לקטונים ססקויטרפנים, scopoletin, פוליסכרידים.

הצמח הוא בעל פעילות אנטי דלקתית ואימונוסטימולנט.

צרופים: Codonopsis phlosula(dang shen), Astragalus membranaceus(huang qi), Scutellaria baicalensis(huang qin), Perilla frutescentis*(zi su ye), Citrus reticulate*(chen pi)

ניתן להזמין את הצמחים על ידי לחיצה על שמם. צמחים המסומנים ב* אינם זמינים בחנות.

התוויות נגד: להימנע משימוש במקרים של חולשה של ה-yin  עם סימנים של חום.

מינון: 4.5-9.0 ג'

לחיזוק הטחול והגברת האנרגיה לוקחים צמח יבש מטוגן, וכן גם לחזק את הטחול ולעצור שלשול

לבעיות של  לחות ולהגברת הפרשת  שתן לוקחים צמח טרי-נא

הצמח חסר רעילות

משתמשים בצמח במוצרים רבים המיועדים למנוע ולטפל בקמטים בפנים ובידיים, ולנקודות שחורות על העור.

בננה ושימושים רפואיים

בננה - רפואה מסורתית: פעילות רפואית: לכל חלקי הצמח יש תכונות רפואיות.הפרחים  מסייעים במקרים של דיזנטריה, אולקוס וברונכיט. אחרי בישול

בננה

שם הצמח: Musa paradisaca
משפחה: Musaceae
חלקי צמח בשימוש: פרי, עלים
תיאור: בננה הוא השם של צמח מהסוג Musa ושל הפרי שלו. הבננה הוא אחד הצמחים העתיקים ביותר בחקלאות העולמית. צמח הבר גדל באמריקה הדרומית והמרכזית. יש מינים שנאכלים, בהם הפרי גדל כלפי מטה. כשהפרי גדל כלפי מעלה הוא אינו נאכל.
גודל הפרי שונה מאד במינים השונים. יש מינים בהם הפרי קטן מאד, ויש מינים בהם הפרי גדול ובשרני מאד.   לכל חלקי הצמח יש פעילות רפואית. (1).
הצמח גדל באקלים חם. ירידה בטמפרטורה מתחת לאפס גורמת לנזק בלתי חוזר לצמח. הצמח צריך מים. היובש גורם לצמח להתנודד וליפול, אבל גם שיטפונות מזיקים לו. רוחות חזקות עלולות לגרום לנשירה של העלים.
כל גבעול מייצר פרחים ופירות רק פעם אחת. אחרי הפריחה והבשלת הפירות כורתים את הגבעול, כדי לאפשר לגבעולים חדשים לצמוח (1).
 
מרכיבים (2)
פחמימות 22.84 ג'
סוכרים 12.23 ג'
סיבים תזונתיים 2.6 ג'
שומן 0.33 ג'
חלבון 1.09 ג'
ויטמין A 3 מיקרוגרם 0%
תיאמין-ויטמין B1 0.031 מ"ג 2%
ריבופלבין- ויטמין B2 0.073 מ"ג 5%
ניאצין ויטמין B3    0.665 מ"ג  4%
חומצה פנתוטנית  ויטמין B5 0.334 7%
ויטמין B6  0.367 מ"ג 2.8%
פולאט ויטמין B9 20 מיקרוגרם 5%
ויטמין C 8.7 מ"ג 15%
סידן 5 מ"ג 1%
ברזל 0.26 מ"ג 2%
מגנזיום 27 מ"ג 7%
זרחן 22 מ"ג 3%
אשלגן 358 מ"ג 8%
אבץ 0.15 מ"ג 1%
 
שימוש כמזון: הפרי הוא מקור טוב לאשלגן. פרי אחד בינוני נותן 23% מהתצרוכת היומית. האשלגן דרוש לעצמות ומונע התכווצות שרירים וכאב עוויתי בשרירים (1). האשלגן גם מפחית סיכון לשבץ (1,2).
הבננה עשירה בויטמינים: ויטמין A, B6, C,D, E, Niacin, Folate, Panthothenic acid  . ויטמין D מסייע לספיגת הסידן. הפרי חשוב לתפקוד תקין של מערכת השרירים והשלד (1,2).
מינרלים המצויים בבננה: אשלגן, סידן, מגנזיום, זרחן, סלניום, ברזל.
בננה אחת בינונית נותנת 200 קלוריות. היא מכילה 51 ג' של פחמימות. 100 ג' של בננה בשלה נותנים 116 קלוריות (1). הבננה מכילה 20% סוכר.
הבננה קלה לעיכול, והיא אחד הפירות הבודדים שניתן לאכול במקרים של אולקוס בקיבה או בתריסריון. 
 
פעילות רפואית: לכל חלקי הצמח יש תכונות רפואיות.
הפרחים  מסייעים במקרים של דיזנטריה, אולקוס וברונכיט. אחרי בישול הם מומלצים במקרים של סכרת.
השורש והזרעים מטפלים בבעיות של מערכת העיכול.
הקליפה וציפת הפרי הם בעלי פעילות נוגדת חיידקים ופטריות (2).
הם מכילים מתווכים עצביים: נוראפינפרין, סרוטונין ודופמין (1,2).
הריכוז הרב של אשלגן המצוי בפרי מסייע לשמירת לחץ דם תקין (1). הפעילות הרפואית יותר בולטת בבננות בשלות (1,2).
עשירה בסיבים, כולל, צלולוז, המיצלולוז  ואלפה-גלוקן. היא מסייעת לפעילות מערכת העיכול, ועוזרת במקרים של עצירות ושלשול.
הפרי עוזר למעי הגס לספוג כמויות גדולות של מים, וזה עוזר לתנועתיות של המעי. עשירה בפקטין שעוזר לספיגת המים. עשירה ב-fructooligosccharides שהוא מזון חשוב לחיידקי המעי.
פרי הבננה נוגד חומציות, ומועיל במקרים של אולקוס ופצעים במערכת העיכול.
באוניברסיטת Cornell נערך מחקר שבדק השפעה של תפוחי עץ, תפוזים ובננות על תאי עצב. הם מצאו שתרכובות פנוליות של צמחים אלה מנעו פגיעה בתאי העצב (1). מתוך שלושת הצמחים שנבדקו, תפוחי עץ הם בעלי התכונות האנטי אוקסידנטיות היעילות ביותר, הבננה הייתה במקום השני ואחריהם התפוזים.
הבננה היא פרי מתאים מאד לתינוקות. הפרי קל לעיכול ועשיר בוויטמינים ומינרלים. כל מה שחשוב לתינוק כדי לבנות את גופו מצוי בבננה.
הפרי עשיר בסיבים תזונתיים, והוא מסייע להורדת רמת כולסטרול בדם (1,2)
 פעילות אנטי בקטריאלית מצויה בקליפה של בננה בוסר, ואינה מצויה בקליפה של בננה בשלה. נבדקה פעילות נגד חיידקים במיצויים שונים. הפעילות היעלה ביותר התקבלת במיצויים במים או במים-אלכוהול.
פעילות נגד חיידקים נמצאה נגד Pseudomonas spp. Bacillus cereus, E. coli (2,3).
  
שימוש מסחרי: עלי הבננה משמשים בדרום הודו כצלחות. מגישים ארוחת צהרים על עלים של בננה, בדרך כלל השימוש רב פעמי. שוטפים מעט את העלים ומשתמשים בהם פעם נוספת.
שימוש נוסף בעלים הוא כמטריה, כחומר לבנייה וככלי אוכל.
הסיבים משמשים לאריגת חבלים ומחצלות ובדים אחרים (1).
 
לסיכום, פרי הבננה משמש כחלק מהמזון לאורך ההיסטוריה האנושית. ברפואה המסורתית משתמשים בחלקים שונים של הבננה לטיפול בכמה מחלות.
מחקרים שנעשו על הבננה מוכיחים שאפשר אמנם להתייחס אליו כאל מזון רפואי.

מקורות

1. Sampath KP. Bhowmik D. Duraivel S. et al. Traditional and Medicinal Uses of Banana. J. of Pharmacognosy and Phytochemistry, 2012 Vol. 1 issue 3: 51-62.
2. Jyothirmayi N. Mallikarjuna R. Banana Medicinal Uses. J. OF Medical Science & Technology, Vol. 4 issue 2: 152-160
3. Jyothirmayi N. et al. Anti microbial activity of lacally available ripend and unripend cultivars of Musa paradisicca (Banana).
4. Asian J. Microbiol. Biotech. And Enviorn. Sci. 2011, 13(4): 639-642.

אטרקטילודיס Atractylodes macrocephala

אטרקטילודיס - רפואה מסורתית: מחזק את הטחול, ממריץ של האנרגיה, מחזק את הטחול ומייבש לחות, מפסיק עודף של הזעה, מחזק את הטחול ומרגיע את העובר

אטרקטילודיס Atractylodes macrocephala

שם סיני: bai zhu
משפחה: מורכבים, Asteraceae
חלקי צמח בשימוש: קני שורש
תכונות: מר, מתוק, חמים
נכנס למרידיאנים: טחול, קיבה
 
תאור הצמח: צמח זקוף רב שנתי בגובה כ-80 ס"מ. קוטפים את קני השורש מצמחים בני שנתיים עד שלוש שנים בתחילת החורף. מייבשים בשמש או בתנור. הצמח מוזכר לראשונה בספר של shen nong בין הצמחים המעולים מהקבוצה הראשונה.
 
פעילות: מחזק את הטחול, ממריץ של האנרגיה
מחזק את הטחול ומייבש לחות
מפסיק עודף שלהזעה
מחזק את הטחול ומרגיע את העובר
 
התוויות: לטיפול במקרים של חולשה בטחול ובקיבה עם שלשול, עייפות, חוסר תיאבון והקאות.
להפרעות בעיכול בגלל שהיאנג של הטחול אינו עולה, ומאבד את היכולת לשנות ולמנוע צבירה של לחות.
לטיפול במקרים של בצקת והפרשת שתן מועטת בגלל חולשה של הטחול.
למקרים של הזעה ספונטנית בגלל חולשה של הצ'י.
מומלץ למקרים שהעובר אינו רגוע בגלל חולשה של הטחול.
 
מרכיבים: שמן נדיף, לקטונים ססקויטרפנים, scopoletin, פוליסכרידים.
הצמח הוא בעל פעילות אנטי דלקתית ואימונוסטימולנט.
 
צרופים: Codonopsis phlosula (DANG SHEN), Astragalus membranaceus (HUANG QI), Scutellaria baicalensis (HUANG QIN), Perilla frutescentis (ZI SU YE), Citrus reticulate (CHEN PI)
 
התוויות נגד: להימנע משימוש במקרים של חולשה של ה-yin  עם סימנים של חום.
 
מינון: 4.5-9.0 ג'
לחיזוק הטחול והגברת האנרגיה לוקחים צמח יבש מטוגן, וכן גם לחזק את הטחול ולעצור שלשול
לבעיות של  לחות ולהגברת הפרשת  שתן לוקחים צמח טרי-נא
 הצמח חסר רעילות
משתמשים בצמח במוצרים רבים המיועדים למנוע ולטפל בקמטים בפנים ובידיים, ולנקודות שחורות על העור.

אטרקטילודיס Atractylodes lancea

אטרקטילודיס - רפואה מסורתית : חוסר תיאבון, שלשול, התנפחות ולחץ בבטן העליונה, עייפות, בחילה, הקאה וציפוי עבה ושמנוני על הלשון. לטיפול בלחות

אטרקטילודיס – Atractylodes lancea

שם סיני: cang zhu

משפחה: מורכבים, Asteraceae

חלקי צמח בשימוש: קנה שורש

תכונות: חריף, מר, מחמם, ארומטי

נכנס  למרידיאנים: טחול קיבה

תאור הצמח: צמח רב שנתי בגובה 30-80 ס"מ. אוספים את קנה השורש באביב או בסתיו, מצמחים בני 1-2 שנה. מנקים אותם מהשורשים ומייבשים אותם בשמש.

הצמח מוזכר לראשונה בספר של Shen Nong.

פעילות: מייבש חזק של לחות ומחזק את הטחול

מרחיק רוח עם לחות

מטהר לחות במחמם התחתון

גורם להזעה ומשחרר הפרעות הבאות מהחוץ.

משפר ראייה

התוויות: לטיפול בלחות החוסמת את המחמם האמצעי ואת התפקוד של הטחול כמוליך ומשנה.

הסימפטומים הם: חוסר תיאבון, שלשול, התנפחות ולחץ בבטן העליונה, עייפות, בחילה, הקאה וציפוי עבה ושמנוני על הלשון.

לטיפול בלחות ההולכת כלפי מטה, כגון, הפרשות וגינליות, מפרקים נפוחים וכואבים.

מכיוון שהצמח מחמם מוסיפים לפורמולה  לייבוש של לחות  צמחים המרחיקים חום.

לטיפול בכאב  ראש, לטיפול בכאבים בגוף, חוסר הזעה

לטיפול בעיוורון לילה ויבלות.

צרופים: עם קליפת הגזע של מגנוליה להרגשה של מלאות בבטן העליונה, לבחילה ושלשול בגלל חסימה במחמם האמצעי.

עם Cyperus rotundi למקרים של התנפחות הבטן, כאב בבית החזה ובבטן בגלל חסימה של הצ'י ולחות.

עם פרחים של  Lonicera japonica  למקרים של שלשול במיוחד בגלל חום ולחות.

עם זרעים של שומשום לטיפול בקטרקט, גלאוקומה ועיוורון לילה.

במקרים של התפרצויות של מחלות היה נהוג לשרוף את הצמח כדי לגרש את הגורם להתפרצות.

 להימנע משימוש במקרים של זיעה מרובה בגלל חולשה של הצ'י או של ה-yin  מלווה בחום פנימי.

 הצמח מהווה מרכיב בתערובות לחיזוק השיער, במסכה לחיזוק השיער, במשחה לטיפול באקנה, למשחות אנטי בקטריאליות וכן למשחות להבהרת העור.

 מינון: 4.5-9 ג'

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות