פוליגלה – Polygala tenuifolia

פוליגלה - Polygala tenuifolia - רפואה המסורתית: ידוע כצמח מכייח, המשמש לטיפול בשיעול, ברונכיט חריף וכרוני, ולמחלות של דרכי הנשימה העליונים

פוליגלה – Polygala tenuifolia

משפחה: Polygalaceae

השם באנגלית: Senega root

שם סיני: yuan zhi

תכונות: מר. חריף, מחמם

מרידיאן היעד: לב, ריאות

פעילות: מרגיע את הנפש ואת הלב

מכייח, מנקה את הפתחים

מנקה ליחה מהריאות

מפחית אבסס, מפזר נפיחות

התוויות: למקרים של הפרעות בשינה, חרדה, חוסר שקט, מבוכה, חוסר סדר פנימי

למקרים שליחה מכסה את פתחי הלב, והביטוי הוא בלבול של הרגשות והמחשבה

למקרים של שיעול עם ליחה מרובה, במיוחד כשהליחה לא מתפזרת

לטיפול בכוויות, פצעים, אבסס, נפיחות וכאבים בשדיים. משתמשים בצמח טחון לאבקה בשימוש חיצוני, או צמח מושרה ביין בשימוש פנימי.

צרופים: עם הפטריה Poria cocos, עם זרעים של שיזף- Zizyphus spinosa

עם כורכום, כאשר ליחה מכסה את פתחי הלב.

התוויות נגד: חוסר yin עם סימנים של חום

להשתמש בזהירות במקרים של אולקוס או גסטריטיס

מינון: 3-9 ג' ליום

Senega root כולל את השורש של Polygala senega L. ושל כמה מינים דומים (1). בפרמקופיאה האירופית מקובל לכלול כ- Senega root את שני המינים, Polygala senenga L. זן latifolia Torr et Gray, ו- P. tenuifolia שהם דומים מאד זה לזה(2).

בפרמקופיאה היפנית מכנים את ה-P. senega זן latifolia בשם שורש Senega, ואת P. tenuifolia בשם שורש Polygala (1).

מוצאו של המין P. senega var. latifolia בצפון אמריקה. מגדלים אותו ביפן.

מוצאו של המין P.tenuifolia (P. sibirica) באסיה, ובפרט בסין וביפן (3(.

תאור הצמח: צמח רב שנתי עשבוני, בעל גבעולים אחדים היוצאים משורש מסועף. הגבעולים רכים באורך 15-40 ס"מ. צבעו של השורש אפור-חום.

מרכיבים: triterpenoid saponins 6-12% המכילים אגליקון אחד presenegenin (4). כל הספונינים הטריטרפנואידים הם 3-glucosides של presenegenin, עם tetra-, penta-

או hexaglycosyl הקשורים בקשר אסטרי ל- C-28 (5).

הספונינים של P.tenuifolia נקראים onji-saponins A-G. הם דומים לאלה של P. senega ובמקרה אחד הם זהים, onjipsaponin B זהה ל- senegin III (6) .

מרכיבים אחרים הם אסטרים של phenypropanoids (7) וכמה מונוסכרידים ואוליגוסכרידים הנקראים senegoses A-O (8).

שמן נדיף 0.2% המכיל 25-45% methyl salicylate שנותן את הריח האופייני לשורש (9).

פעילות: מכייח, בריכוז גבוה גרום להקאה (1,3).

שימוש ברפואה המסורתית: ידוע כצמח מכייח, המשמש לטיפול בשיעול, ברונכיט חריף וכרוני, ולמחלות של דרכי הנשימה העליונים (11,10).

פרמקולוגיה: הגורם לפעילות המכייחת של השורש הוא גירוי של רירית הקיבה על ידי הספונינים. הגירוי מעורר רפלקס המגביר הפרשה מדרכי הנשימה. כתוצאה מכך חלה ירידה בצמיגות של הליחה, שמקלה על סילוקה (12).

מיצוי נוזלי של שורש Senega שהוחדר לקיבה של חיות בריכוז של 0.1-1.0 מ"ל ל-ק"ג גרם לעליה משמעותית בייצור של הנוזלים בדרכי הנשימה. לאחר 3-4 שעות עלה הנפח של הנוזלים ב-173% אצל חתולים, וב-186% אצל חזירי ים (13).

בניסוי נוסף ניתן לכלב מורדם סירופ של שורש Senega. נפח הנוזלים בדרכי הנשימה התחיל לעלות תוך 5-30 דקות (14). לאחר שעתיים היה נפח הנוזלים בחיות הניסוי 0.114 מ"ל, לעומת 0.02 מ"ל בקבוצת הביקורת שקיבלה מי מלח (14).

מיצוי של השורש ב-n-butanol שהוזרק לפריטונאום של עכברים בריכוז של 5 מ"ג ל-ק"ג, גרם לירידה בריכוז של טריליצרידים אצל עכברים שקבלו דיאטה נורמלית, ולירידה של טריגליצרידים וכולסטרול בעכברים שקבלו מזון עשיר בכולסטרול (15).

כשהוזרק לפריטונאום מיצוי של השורש בריכוז של 10 מ"ג ל-ק"ג נצפתה ירידה בריכוז גלוקוז אצל עכברים בריאים, ואצל עכברים עם היפרגליקמיה מושרה על ידי streptozocin (16).

פרמקוקינטיקה: ספונינים טריטרפניים נספגים מעט מאד אצל בני אדם וחיות בלקיחה פומית. הם יוצאים מהגוף ללא כל שינוי או שהם עוברים מטבוליזם במעי (17).

התוויות: מחלות של דרכי הנשימה העליונים, ברונכיט כרוני (3).

התוויות נגד: הריון. לצמח אין השפעה טרטוגנית, אבל הוא עלול להגביר התכווצויות של הרחם (10).

אינו מומלץ במקרים של גסטריטיס ושל כיב קיבה (3).

תופעות לוואי: בריכוז גבוה עלול לגרום להקאה, אצל אנשים רגישים המינון המומלץ עלול לגרום לבחילה (18).

רעילות: LD50 של השורש שהוחדר לקיבה לעכברים הוא 17 ג'.

LD50 של קליפת השורש בעכברים 10 ג' (10).

מיצויים מימיים ומיצוי באלכוהול הוכיחו שלשורש ה-Senega אין השפעה מוטגנית (19).

אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו

מינון: חליטה או מירתח של השורש 0.5-1.0 שלוש פעמים ביום

מיצוי נוזלי 1:1 ב-60% אלכוהול 0.3-1.0 מ"ל שלוש פעמים ביום

טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול 2.5-5.0 מ"ל שלוש פעמים ביום (3).

סטטוס: באנגליה GSL

בבלגיה מאושר להתוויות מיוחדות

בצרפת מאושר להתוויות מיוחדות

בגרמניה מאושר ע"י Commission E (3).

מקורות:

1. Polygalae radix, Senega root in: ESCOP, European Scientific Cooperative on Phytotherapy Monograph, 1997.

2. Evans WC. Senega root. In: Trease and Evans’ Pharmacognosy, 14^th ed. London- Philadelphia: WB. Saunders, 1996: 308-309.

3. Senega, Polygalae radix in; Bradley PR. Ed. British Herbal Compendium Vol. 1, 1992, British Herbal Medicine Association: 196-198.

4. Shoji J. Kawanishi S. and Tsukitani Y. Studies on the constituents of Senegae Radix. Isolation and quantitative analysis of the glycosides. Yakugaku Zasshi, 1971, 91:198-202.

5. Pelletier SW. Nakamura S. Soman R. Constituents of Polygala species. The structure of tenuifolin, a prosapogenin from P. senega and P. tenuifolia. Tetrahedron 1971, 27: 4417-4427.

6. Sakuma S. Shoji J. Studies on the constituents of the root of Polygala tenuifolia Willdenow. IL. On the structures of onjisaponins A, B and E. Chem. Pharm. Bull. 1982, 30: 810-821.

7. Ikeya Y. Sugama K. Okada M. et al. Four new phenolic glycosides from Polygala tenuifolia. Chem. Pharm. Bull. 1991, 39: 2600-2605.

8. Saitoh H. Miyase T. Ueno A. Senegoses A-E, oligosaccharide multi-esters from Polygala senega var. latifolia Torr et Gray. Chem. Pharm. Bull. 1993, 41: 1127-1131.

9. Hayashi S. Kameoka H. Volatile compounds of Polygala senega L. var. latifolia Torrey et Gray roots. Flavour Fragrance J. 1995, 10: 273-280.

10. Radix Senega in: WHO monograph on Selected Medicinal Plants WHO, 2002, World Health Organisation Geneva, 276-284.

11. Reynolds JEF editor, Cough suppressants, expectorants and mucolytics. In: Martindale, The Extra Pharmacopoeia, 31^st ed. London: Royal Pharmaceutical Society, 1996, 1059-1060, 1074.

12. Boyd EM. Expectorants and respiratory tract fluid. J. Pharm. Phrmacol. 1954, 6: 521-542.

חזרה לחנות

ליפוזומים – Liposomes

ליפוזומים - ניתן להחדיר ליפוזומים לגוף כחומר שיבלע על ידי המקרופאגים. החומר שהוכנס לליפוזומים ישוחרר לגוף כשהמקרופאגים יעכלו את הליפוזום

ליפוזומים – Liposomes

תוארו בפעם הראשונה על ידי המטולוג בריטי Dr. A. Bangham בשנת 1964. השם ליפוזום לקוח מיוונית. Lipos- שומן Soma- גוף.

הליפוזום הוא בועית קטנה עשויה מאותם המרכיבים כמו הממברנה של התא. מכינים את הליפוזומים מפוספוליפידים, שהם מולקולות הכוללות קבוצה של ראש ושל זנב. הראש הוא הידרופובי, ואילו הזנב שעשוי משרשרת ארוכה של פחמימות הוא הידרופילי.

הפוספוליפידים מצויים בדרך כלל כדו שכבתיים. כשהם באים במגע עם מים הראש של המולקולה מסתדר בשורה מול המים.

בתאים, שכבה אחת עם ראש מולקולה הידרופילי פונה לסביבה החיצונית של התא, ושכבה אחרת פונה לסביבה הפנימית של התא. הזנבות ההידרופוביים פונים זה לזה ויוצרים את המבנה הדו שכבתי.

הליפוזומים הם בעלי מבנה של בועית . ניתן לייצר אותם מהצטברות של ליפידים שפועלים בהדדיות זה על זה. הליפוזומים יכולים להפריד מולקולות הידרופוביות או הידרופיליות מהתמיסה.

המבנה של הבועיות הוא נוזלי וקל לעבוד אתם. ניתן לייצר אותם בגדלים שונים, ולמלא אותם בתרופות, בתמציות, ובמרכיבים לשימוש רפואי או קוסמטי.

הליפוזום מסוגל לסגור כמו בקפסולה חלק מימי בתוך ממברנה הדוחה מים.

ניתן להחדיר אותם לגוף כחומר שיבלע על ידי המקרופאגים. החומר שהוכנס לליפוזומים ישוחרר לגוף כשהמקרופאגים יעכלו את הליפוזום.

משתמשים בליפוזומים כדי להחדיר תרופות או מרכיבים אחרים לגוף.

יש להם שימוש רב גם בתעשיה.

לדוגמא, משתמשים בליפוזומים כדי להחדיר צבע לבדים, חומרי הדברה לצמחים, תוספי מזון למזון וחומרים קוסמטיים לעור.

שימוש רפואי נוסף הוא להזריק לגוף ליפוזומים ריקים שהם ייצמדו לתרופות ומרכיבים המצויים בתוך זרם הדם וינטרלו אותם.

תכונה ייחודית שלהם היא שהם מסוגלים להתקשר אל תאים סרטניים. הם מסוגלים להגיע אל תאים סרטניים בדם והם נשארים בתוך זרם הדם בתוך כלי דם בריאים.

התכונה שלהם שמאפשרת להם לייצר מבנה דו שכבתי עושה אותם לנשאים יעילים. הם נותנים את האפשרות לטפל באמצעות החומרים שהם נושאים על עצמם במחלות רבות כולל בסרטן.

מקורות

1. Anna Jone Liposomes: A short Review. J. Pharm. Sci.& Rev. 2013 Vol. 5(9) 181-183.

חזרה לחנות

צתרה ורודה – Satureja thymbra

צתרה ורודה - המליצו בעיקר לגברים להשתמש בצתרה לבעיות בתפקוד מיני. ניתן להוסיף שמן נדיף לשמן בסיס בריכוז של 0.5-1.0%. כשמשתמשים בו ב

משפחה: שפתניים- Lamiaceae

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח

מינים נוספים: Satureja montana

S. hortensis, S. cuneifolia, S. subspicata

תאור הצמח: צתרה וורודה הוא צמח נפוץ בארץ. הוא צמח רב שנתי, ריחני הגדל בשטחי בתה וגריגה ים תיכוניים. מין נוסף הגדל בארץ הוא צתרה מדברית- Satureja thymbrifolia. הוא גדל במדבר יהודה.

צתרה וורודה נפוץ בארצות ים תיכוניות נוספות, והוא היה בשימוש רפואי מאז אלפי שנים. השתמשו בו לטיפול במחלות זיהומיות, וכן כמשמר מזון. בארץ הצתרה פורחת בחודשים אפריל-מאי. בארצות ים תיכוניות במערב הים התיכון הפריחה היא ביוני. דבורים רבות מבקרות את הצמח, והוא מאובק על ידי הדבורים.

רפואה מסורתית: תיאופרסטוס שחי במאה הרביעית לפני הספירה מתאר את הצתרה בספרו Inquiry into plants. השם Satureja ניתן לצמח על ידי Pliny שקשר את הצמח לסטירים, שנאמר עליהם שהם יצורים מיסטיים החיים בטבע, ביערות, חצי בני אדם חצי עז. דיוסקורידס מתאר את הצמח כשהוא מכנה אותו thymbra . הוא כותב עליו שהוא דומה בתכונותיו ובשימוש שעושים בו לתימוס.

השמן הנדיף של הצמח נחשב באופן מסורתי לאפרודיזיאק. המליצו בעיקר לגברים להשתמש בצתרה לבעיות בתפקוד מיני. ניתן להוסיף שמן נדיף לשמן בסיס בריכוז של 0.5-1.0%. כשמשתמשים בו במבער, לבד או ביחד עם שמנים נדיפים אחרים, כגון, שמן של הדרים, הוא מוסיף כוח ואנרגיה, ועוזר להתרכז ולהתמקד.

מרכיבים: פלבונואידם, טאנינים, סטרולים צמחיים, שמן נדיף.

הרכב השמן הנדיף: carvacrol 45% gama-terpinene 29% p-cymene 6% caryophyllene 3.5% alpha-terpinene 3% borneol 0.9% thymol 3% alpha-pinene 1.7% beta-pinene 0.8% alpha thujene 1.5% beta – myrcene- 1.9% limonene- 0.5% camphene- 0.6% linalool- 0.73%

פעילות: אנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי, נוגד פטריות, ממריץ, אימונוסטימולנט, משכך כאבי שרירים, אנטי אוקסידנט

שימוש רפואי: לטיפול במחלות זיהומיות

לטיפול במחלות עור שנגרמו על ידי פטריות

לטיפול בזיהום עם Candida albicans במערכת העיכול ובווגינה

שמן נדיף בריכוז של 5% בתוך שמן בסיס יעיל לטיפול בגרדת- סקביאס

יעיל לטיפול בזיהומים במערכת העיכול והשתן.

בעבר השתמשו בשמן הנדיף של הצתרה כמשמר מזון.

הראו שהשמן הנדיף של Satureja montana יעיל מאד. הוא עולה בפעילותו האנטי מיקרוביאלית על השמן הנדיף של הלבנדר, הרוזמרין והתימוס.

הוא יעיל מאד גם בפעילותו נגד פטריות.

שימוש חיצוני: שמן מושרה מהצמח או 1% של שמן נדיף בתוך שמן בסיס משמש לעיסוי של שרירים כואבים במקרים של דלקת מפרקים או רוימטיזם.

בטיחות: הצמח בטוח לשימוש. התקן שלו הוא

GRAS-Generally Regarded As Safe

שימוש ממושך בשמן הנדיף עלול לגרום לגירויים בעור. שימוש פנימי ממושך בשמן הנדיף עלול לפגוע בכבד.

להימנע משימוש בשמן אתרי מרוכז, וכן משימוש ממושך פנימי או חיצוני.

מקור התמונה

חזרה לחנות

חבוש – Cydonia oblonga

חבוש cydonia oblonga - רפואה מסורתית: משתמשים במוצילג לטיפול בכוויות קלות, בכאב גרון, לטיפול בברונכיט ובכאבי גרון.בשימוש חיצוני נוהגים להשתמש

חבוש – Cydonia oblonga

תיאור: חבוש הוא עץ פרי נשיר שפירותיו אכילים. נוהגים להכין מהם ריבות, לפתנים ומיני מתיקה שונים. העלים נחשבים למרגיעים, מורידי חום ועוצרי שלשול (1).

חלק בשימוש: הזרעים מכילים ריכוז גבוה של מוצילג. מפיקים אותו מהעלים על ידי השרייה במים פושרים במשך כמה שעות.

רפואה מסורתית: משתמשים במוצילג לטיפול בכוויות קלות, בכאב גרון, לטיפול בברונכיט ובכאבי גרון.

בשימוש חיצוני נוהגים להשתמש בו לריפוי פצעים ולבניית עור.

פעילות: ריפוי פצעים הוא תהליך דינמי הדורש התערבות של חומרים מסיסים, תאי דם, תאי פרנכימה וייצור של כלי דם חדשים.

הפיברובלסטים ממלאים תפקיד חשוב בריפוי פצעים ובניית רקמה. אלה הם תאים ארוכים ושטוחים המצויים ברקמת חיבור בכל מקום בגוף. הם מייצרים קולגן, אלסטין וסיבים אלסטיים.

הם חודרים לתוך פצעים ומייצרים בהם את המרכיבים הדרושים כדי לשקם את הרקמה אחרי הטיפול בפצע ובזיהום.

מחקר: המחקר הנוכחי בדק מה המנגנון שלפיו מסייע המוצילג של החבושים לרפא פצעים. החוקרים בדקו אם יש למוצילג של חבושים השפעה על הפיברובלסטים (1).

החוקרים מצאו שריכוז של 100 ו-200 מיקרוגרם של מוצילג מהזרעים הגביר שגשוג של פיברובלסטים, לאחר 48 שעות (1), כאשר הישרו פיברובלסטים בתרבית רקמה עם ריכוזים שונים של מוצילג.

ריכוז של 50 מיקרוגרם של מוצילג גרם לשגשוג של פיברובלסטים לאחר 72 שעות של אינקובציה.

החוקרים מסיקים שהגברת שגשוג של פיברובלסטים היא אחד המנגנונים לפיהם פועל המוצילג של זרעי החבושים , כשהוא מסייע לבנות עור חדש הסוגר פצעים ומשקם רקמות.

מקורות

1. Mehri G. Pari T. Alisghar H. Enhancement of Human Fibroblast Proliferation as a Result of Treating With Quince Seed Mucilage. Jundishapur J. Nat Pharm Prod. 2015, 10: e18820.

חזרה לחנות

רגלת הגינה – Portulaca oleracea

רגלת הגינה - רפואה מסורתית: הרגלה נחשב לצמח צונן, משתן ובעל סגולות ריפוי. הוא מומלץ לטיפול במקרים של צפדינה, בעיות בכבד, מחלות של הריאות וכן

השם בעברית: רגלת הגינה

משפחה: רגלתיים Portulacaceae

תאור הצמח: רגלת הגינה הוא צמח בר נפוץ בארץ. הוא גדל בקיץ בגינות ובשטחים מושקים. העלים והגבעולים בשרניים . הפרחים צהובים מקובצים בראשי הענפים.

הצמח נפוץ בארצות רבות, באפריקה, הודו, סין, אוסטרליה, בארצות המזרח התיכון, אירופה וארה"ב (1).

מקור השם פורטולקה מלטינית. Portare משמעו לשאת, ו-lac הוא חלב. השם מתייחס לנוזל החלבי המצוי בצמח.

שם המין oleracea אומר שהוא ראוי למאכל ומתקשר לגינות של מטבח. אמנם נהגו לאכול את הצמח, והשתמשו בו כמזון לחיות הבית.

רפואה מסורתית: הרגלה נחשב לצמח צונן, משתן ובעל סגולות ריפוי. הוא מומלץ לטיפול במקרים של צפדינה, בעיות בכבד, מחלות של הריאות וכן כמחזק (2). הוא נחשב למועיל במקרים של הכשת נחשים, מגביר הזעה, מומלץ לטיפול במחלות של הכליות ודרכי השתן, בהפרעות הקשורות לריאות, לטחול ולמערכת הדם (2). משתמשים בו גם לטיפול בשיעול יבש וקוצר נשימה.

הרגלה היה ידוע כצמח מרפא פצעים. הכינו משחה מהעלים והשתמשו בו לטיפול בפצעים מזוהמים, וכן לכוויות ולמחלות עור.

העלים הם אסטרינג'נט, מקררים, דיורטיים ומרככים.

הזרעים נחשבים למרגיעים, מרככים, אסטרינג'נט ודיורטיים (3).

הצמח מומלץ לטיפול בבעיות של הפה והשיניים, מרפא אולקוס, אנטי דלקתי ודוחה תולעים (1).

מיצוי מימי שנמרח על העור מסייע לשיכוך כאבי שרירים (19). לריפוי פצעים נהגו להשתמש בצמח הטרי שנחשב למשכך כאב ודלקת ומרפא פצעים (2).

נערך מחקר על ריפוי פצעים בחולדות. החוקרים בדקו שלבים שונים בריפוי הפצעים עם רגלת הגינה שריסקו במיקסר ללא כל תוספת. הם שמו על הפצעים את הרסק שקבלו מהצמח הטרי ללא תוספת של מים או חומר אחר (2). הרסק שהתקבל היה צמיג ומשחתי (2).

החוקרים הסיקו שלצמח הטרי יש השפעה חיובית על ריפוי פצעים. ההומוגנאט מהצמחי הטרי גרם לייצור מוגבר של קולגן ועל כיווץ של הפצע, ובזה גרם לזרוז של ריפוי הפצע (2).

מסקנת המחקר הייתה שצמח טרי של רגלת הגינה ללא כול תוספת מזרז ריפוי של פצעים. התוצאות מצדיקות את השימוש המסורתי ברגלת הגינה כצמח מרפא פצעים.

מקורות

1. Chan K. Islam M. Kamil M. et al. The analgesic and anti inflammatory effects of Portulaca oleracea L. subp. Sativa (Haw) Crlak, Jpurnal of Ethnopharmacology 73 2000: 445-451.

2. Rashed AN. Afifi FU. Disi AM. Simple evaluation of the wound healing of a crude extract of Portulaca oleracea L. in Mus musculus JVI-1 Journal of Ethnopharmacology 88, 2003, 131-136.

3. Mossa JS. Al-Yahya MA. Al-Meshal LA. 1987. Medicinal plants of Saudi Arabia Vol. 1. King Saud University Press Riyadh, Saudi Arabia

חזרה לחנות

חבלבל השדה – Convolvulus arvensis

חבלבל השדה - פעילות פרמקולוגית - מעכב גידול של כלי דם חדשים אצל חולי סרטן, מעכב גידול של תאם סרטניים, מגביר פעילות של מערכת החיסון (5).

השם בעברית: חבלבל השדה

משפחה: חבלבליים, Covolvylaceae

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח

תיאור הצמח: הסוג חבלבל כולל כ-250 מינים. בארץ גדלים 22 מינים של חבלבל. הצמח מטפס או משתרע על הקרקע. הוא מתרבה על ידי קני שורש או על ידי זרעים. הוא נפוץ באזורים רבים על פני כדור הארץ ויש שרואים בו עשב רע המטפס על צמחים אחרים ומכסה אותם (1).

החבלבל גדל במקומות יבשים וחמים, באדמות עם pH נויטרלי או קצת בסיסי. הוא שורד את היובש הודות למערכת שורשים ענפה ומסועפת, אבל הוא מעדיף אדמה עשירה ופוריה (1). הוא גדל בארץ בשדות מעובדים, שדות בור, בעיקר על אדמות כבדות. הוא גדל גם באזורים מדבריים, כגון, מדבר יהודה, מדבר שומרון, ערבות הירדן ובקעת ים המלח.

משמעות השם Convolvulus הוא להתגלגל ביחד, arvensis משמעותו שדה.

העלים מעט מאורכים ושוליהם חלקים. הפרחים בצבע לבן או וורוד, מאובקים על ידי דבורים או זבובים. בארץ פורח חבלבל השדה בחודשים מרץ עד נובמבר.

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בנוף הצמח לטיפול בפצעים, כיבים, דלקת ונפיחות (2). שימוש נוסף היה לטיפול בכאבי בטן ותולעים (1).

בחליטה מהפרחים השתמשו כמשלשל וכן לטיפול בחולשה של השרירים (3). מיצוי מהעלים מחזק את מערכת החיסון (4). השפעות נוספות מדווחות הן: שימוש בצמח כדיורטי, מפסיק דימום, מומלץ לטיפול באסתמה ובצהבת (1).

מרכיבים: ספונינים, פלבונואידים, חומצה קפאית, אלקלואידים, חומצה אמינית-levulinic acid. בין האלקלואידים המצויים בצמח מצויים טרופן- אלקלואידים, פסוידוטרופין, טרופינין ופירולידין (1).

הזרעים מכילים 6.7-16.5% שמן, המורכב מחומצה פלמיטית 6.5-10%, חומצה סטארית 12.0-19.6%, אולאית 21.6-30.0%, לינולאית 27.8-41.3%, לינולנית 6.0-9.2%, ארכידית 3.3-6.4%, בהנית 2.8-4.3% (1).

מקבוצת הפוליפנולים מצויים בצמח פלבונואידים, קומרינים, חומצות פנוליות.

מבין הקומרינים נמצאו סקופולטין , אסקולין ו- umbelliferon.

חומצות פנוליות שנמצאו בצמח: קפאית, כלורוגנית, ג'ניסטית, קומרית, הידרוקסי-בנזואית, פרולית, ונילית וסליצילית (1).

מצויים בצמח גם טאנינים וסטרולים צמחיים.

המרכיבים הפעילים מצויים בכל חלקי הצמח.

פרמקולוגיה

מעכב גידול של כלי דם חדשים אצל חולי סרטן, מעכב גידול של תאם סרטניים, מגביר פעילות של מערכת החיסון (5).

ניסוי בחיות מעבדה הראה שהאלקלואידים גרמו להרחבה של כלי דם ולהגברת הזרימה בכלי הדם הקורונריים (5).

השורשים וכן שרף המצוי בהם מגבירים ייצור של מיצי מרה על ידי הכבד,

יש להם פעילות דיורטית ומשלשלת (6).

מיצויים מימיים ואלכוהוליים הראו פעילות דיורטית, מרגיעה, עצירת דימומים, אנטי בקטריאלית ואנטי פטרייתית. המיצויים היו בטוחים לשימוש, ולא הפריעו לתפקוד הכבד או הכליות (1).

פעילות נוספת היא הרגעת כאב של המעי והרחם.

לסיכום, חבלבל השדה הוא צמח רפואי שימושי, וחשוב להשקיע בו מחקרים נוספים כדי ללמוד עוד על הפעילות והבטיחות שלו.

מקורות

Kaur M. Kalia AN. Convoluluds arvensis-A useful weed. International Journal of Pharmacy and Pharmaceutical Sciences, 2012, Vol 4:38-40.

Brown EO and Porter RH. The viability and germination of seeds of Convolvulus arvensis L. and other perennial weeds. Agricultural Exp. Station. Iowa state College, Research Bulletin 294, 1942.

Daniel F. Austin "Bindweed (Cnovolvulus arvensis) in North America- From medicine to Menace. Journal of the Torrey botanical society 2000, 127(2):172-177.

Foster S. Duke JA. A field guide to Medicinal Plants. Houghton Mifflin Co. New York, USA 1990.

Meng XL. Riodan NH. Casciari JJ. et al. Effects of a high molecular mass Convolvulus arvensis extract on tumor growth and angiogenesis, P.R. Health Science Journal 2002:21:323-328.

Alan Keith Tillotsom Selection from the One Earth herbal Sourcebook Section two: The best of the best Herbs Chapters 7-8, 2001.

מקור התמונה commons.wikimedia.org

להזמנת חבלבל >>>

לחזרה לחנות

טיפול בצמחים בווירוס הפפילומה

טיפול בצמחים בווירוס הפפילומה - טיפול צמחי בווירוס הפפילומה- צמחים שהראו פעילות נגד וירוס הפפילומה בניסויים in vitro: קליפת גזע של Hamamelis virginiana,

טיפול בצמחים בווירוס הפפילומה

וירוס הפפילומה Human Papilloma virus (HPHV) הוא DNA- וירוס ללא מעטפת. זהו הוירוס השכיח ביותר בעולם המועבר באמצעות מגע מיני.

ישנם מעל 150 טיפוסים של הוירוס (1). מתוכם טיפוס 16, 18, 31 גורמים לרוב מקרי הסרטן הנגרמים על ידי הוירוס. לעתים קרובות המחלה מתחילה עם פצעים פרה-סרטניים שניתן לאבחן אותם על ידי משטחים וצביעה.

הטיפוסים HPV6 ו-11 גורמים לרוב היבלות המופיעות על אברי המין (1).

הוירוס מתפשט על ידי מגע ישיר עם העור, בעיקר בקיום יחסי מין.

כ-70-90% מהזיהומים עם הוירוס נרפאים באופן ספונטני (1), אבל יש מקרים שהם גורמים למחלה וכאב.

בשנים האחרונות פיתחו חיסון נגד הוירוס, אבל הוא לא התקבל לשימוש רחב, וגם אינו מגן נגד כל הטיפוסים של הוירוס. החיסון אינו פעיל נגד הטיפוס 31.

טיפול בצמחים בווירוס הפפילומה:

Brassica oleracea- כרוב

בכרוב מצויות תרכובות המכילות גפרית, glucosinolates, ביניהם האינדול המצוי בתאים בצורת גליקוזיד. כאשר חותכים או לועסים את הכרוב משתחררים אנזימים המפרקים את גליקוזיד האינדול, ומשתחרר האגליקון, כולל indole-3-carbinol.

התערובות המשתחררות פועלות נגד וירוס הפפילומה (1). מחקרים קליניים הראו שהכרוב החתוך וגם מיץ של כרוב פעילים נגד וירוס הפפילומה (1).

המינון המומלץ הוא לאכול כרוב פעמיים ביום, אפשר גם נבטים, ולקחת פעם ביום 200 מ"ג של Indole-3-carbinol.

תה ירוק- Camellia sinensis, Theaceae

העלים מכילים ריכוז גבוה של epigallocatechin –EGC ו- epigallocatechin gallate- EGCG. מיצוי של תה ירוק שכולל 55% EGCG קיבל בשנת 2006 אישור של ה-FDA של מוצר אנטי פפילומה וירוס.

מחקרים מצאו שהוא פעיל בשימוש חיצוני נגד יבלות גניטליות שנגרמו על ידי וירוס הפפילומה (1).

החוקר Yarnell, הכין משחה עם תה ירוק טחון לאבקה לטיפול חיצוני ביבלות גניטליות. המשחה הייתה יעילה כמו הטיפול הפנימי והרבה יותר זולה.

ניסויים עם צמחים נוספים נגד וירוס הפפילומה

נבדקה פעילות של צמחים נוספים נגד וירוס הפפילומה.

נערך מחקר פתוח על 261 מטופלים שעברו ניתוח להסרת יבלות ויראליות מאבר המין. נתנו להם במשך חודש כמה צמחים, ובדקו אם הייתה התפרצות נוספת עם הוירוס.

הצמחים שנבדקו היו:

Echinacea purpurea אכיניצאה – קיפודנית ארגמנית, נוף הצמח

Uncaria tomentosa אונקריה – אוניה דה גאטו, קליפת הגזע

La pacho לה פאצ'ו – טבבויה, קליפת הגזע

Andrographis paniculata אנדרוגראפיס, נוף הצמח

בקבוצה שקבלה צמחים היו 75 של מקרים חוזרים אחרי חודש.

בקבוצה שלא קבלה טיפול עם צמחים היו 75 של מקרים חוזרים.

צמחים שהראו פעילות נגד וירוס הפפילומה בניסויים in vitro:

קליפת גזע של Hamamelis virginiana, Hamamelidaceae

קליפת גזע של Ficus religiosa, Moraceae

פירות של Emblica officinalis, Phyllanthaceae

עלים של Kalanchoe pinnata, Crassulaceae

קנה שורש של Pinellia pedatisecta, Aracaea

נעשו כמה ניסויים לטפל ביבלות עם כמה צמחים נוספים. המחבר אינו מפרט אותם, אבל מאשר שכמה צמחים היו פעילים נגד הוירוס.

מקורות

1. Yarnell E. Herbs against human papillomavirus. Altern. Complement Ther. April 2015, 21(2): 71-76.

לחזרה לחנות

אסתמה וצמחי מרפא

אסתמה וצמחי מרפא - הגינקו היה ידוע במשך אלפי שנים ברפואה הסינית כצמח נוגד אסתמה. משתמשים בעלים שהם נוגדי חמצון יעילים ונוגדי אלרגיה

אסתמה וצמחי מרפא

אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה, המתבטאת בהיצרות של דרכי האוויר כתגובה אלרגית לחומרים שאינם משפיעים על ריאות תקינות, בקוצר נשימה, שיעול, בהפרשה של ריר, בהיצרות הסימפונות.

תאי הפיטום המצויים בסימפונות מפרישים היסטמין ולויקוטריאנים שגורמים להתכווצות של השרירים החלקים ולהגברה של הפרשת הריר. הרירית מתנפחת בגלל הדלקת, וזה גורם להיצרות גדולה יותר של דרכי האוויר.

בין השנים 1980 ו-1995 מספר החולים באסתמה בין ילדים עד גיל 18 עלה ב-100% (1), ומספר החולים הולך ועולה כל שנה.

גורמים שכיחים להתקפי אסתמה

אלרגנים שכיחים בתוך הבית: קרדית אבק הבית, נוצות, מקקים, עשן סיגריות, אבק בשטיחים, הסקה מרכזית עם גז, בתים שאינם מאווררים, חיות בית, כגון, חתולים וכלבים, וירוסים, פטריות, עובשים

גורמים סביבתיים

בנייה צפופה לגובה שמאפשרת למעט אור ואוויר לחדור לבתים.

זיהום אוויר, אוויר קר,

אלרגיה למזון

שינויים בחיידקי המעי

מתכות כבדות

התייבשות

תרופות מקבוצת ה-NSAID, כגון אספירין

מעקב אחרי חולים באסתמה מראה שלרבים מהם יש חוסר של ויטמינים B6 ו- B12, וכן בחומצות שומן פעילות אומגה 3 (1).

טיפול באסתמה באמצעות צמחים.

הצמחים שיעזרו במקרים של אסתמה הם:

צמחים ספסמוליטיים שיעזרו להרפות את השרירים המכווצים של בית החזה

צמחים נוגדי אלרגיה המעכבים שחרור היסטמין

צמחים המעכבים ייצור של לויקוטריאנים

צמחים אנטי דלקתיים

צמחים המפחיתים סטרס

צמחים המעכבים ייצור של פרוסטגלנדינים

צמחים הפותחים את דרכי הנשימה

תערובת צמחים לטיפול באסתמה

שם הצמח	השם בעברית	פעילות	חלקי צמח
Boswellia serrata	לבונה	אנטי דלקתי	שרף
Ganoderma sinensis	ריישי	נוגד אלרגיה מחזק ריאות	פטריה
Ginkgo biloba	גינקו דו אונתי	נוגד אלרגיה	עלים
Ammi visnaga	אמיתה קייצית	ספסמוליטי	זרעים
Lobelia inflata	לובליה	ספסמוליטי	צמח בפריחה וזרעים
Glycyrrhiza glabra	שוש קירח	נוגד אלרגיה מפחית סטרס	שורש
Thymus vulgaris	בת קורנית מצויה	פותח דרכי נשימה	נוף הצמח
Schisandra chinensis	שיזנדרה סינית	אנטי אוקסידנט מחזק ריאות	פירות
Quercetin	קורצטין	אנטי אוקסידנטאנטי דלקתי	קפסולות
Bromelain	ברומלין	אנטי דלקתי	קפסולות

Boswell serrata– לבונה

משתמשים בשרף של הלבונה. המרכיבים של השרף, Boswellic acids מעכבים באופן ספציפי את האנזים 5-lipoxygenase הפועל על החומצה הארכידונית וגורם לייצור של לויקוטראינים שהרמה שלהם גבוהה במקרים של אסתמה.

החומצות הבוסבליות מעכבות ייצור של לויקוטריאנים. ניסויים בחיות הראו שהן גם מונעות נדידה של לויקוציטים לאזורים הדלקתיים.

Ganoderma sinensis-ריישי

משתמשים בתפטיר-מיצליום של הפטריה. יש לריישי פעילות מיוחדת של חיזוק הריאות, היא מגבירה שיקום של תאי אפיתל על הסימפונות.

פטריית הריישי נוגדת אלרגיה, מגבירה פעילות של מערכת החיסון ובעלת פעילות של אדפטוגן.

Ginkgo biloba– גינקו דו אונתי

הגינקו היה ידוע במשך אלפי שנים ברפואה הסינית כצמח נוגד אסתמה. משתמשים בעלים שהם נוגדי חמצון יעילים ונוגדי אלרגיה. הטרפנים המצויים בעלי הגינקו מעכבים באופן ספציפי PAF- Platlet Activating Factor- חומר שומני שמגביר דלקת ומעודד התקף של אסתמה, ופלבונואידים שהם נוגדי דלקת ואנטי אוקסידנטים.

Ammi visnaga– אמיתה קייצית

צמח ממשפחת הסוככיים הגדל בארץ. הוא מכיל פורנוקומרינים Khellin ו- visnadin שהם ספסמוליטיים ומסייעים להרפייה של דרכי הנשימה. הצמח משמש שנים רבות לטיפול בבעיות של מערכת הנשימה.

Lobelia inflate– לובליה

משתמשים בזרעים של הלובליה.

הלובליה הוא אחד הצמחים המפורסמים ביותר של צפון אמריקה. הוא מכיל אלקלואיד הנקרא לובלין. הלובליה הוא צמח מכייח, נוגד עוויתות, מסייע להרפייה של שרירים.

משתמשים בו במקרים של הצטננות, שיעול, ברונכיט כרוני, אסתמה, דלקת גרון, לרינגיטיס, אדמת, התכווצויות של השרירים, נוירלגיה, כאבים עוויתיים, אפילפסיה, הפרעות בעיכול, כאבי ראש, עצירות, כאבי בטן עוויתיים, גודש של הלב, יתר לחץ דם, דרמטיטיס.

Glycyrrhiza glabra– שוש קירח

צמח אדפטוגן הגדל בארץ, מחזק את מערכת החיסון, נוגד אלרגיה, מעכב תגובות אלגיות במערכת הנשימה. כצמח אדפטוגן הוא מסייע לווסת הורמונים של סטרס, קורטיסול, אפינפרין ואדרנלין, ולהפחית את הדלקת.

Thymus vulgaris-בת קורנית מצויה

אחד מהצמחים החשובים לטיפול בבעיות של מערכת הנשימה. משתמשים בצמח לטיפול בשיעול, בזיהומים של מערכת הנשימה, לטיפול בברונכיט ספסטי ואסתמה.

הצמח מכיל שמנים נדיפים, פלבונואידים וספונינים, שהם נותנים לתימוס פעילות של צמח מכייח, המרחיק ליחה ומסייע לנשימה.

Schisandra chinensis– שיזנדרה

צמח אדפטוגן שמקורו בסין. ברפואה הסינית ראו את הצמח כמחזק של הריאות. משתמשים בפירות שהם ענבות אדומות. יש להם פעילות אנטי אוקסידנטית ואנטי דלקתית יעילה.

כצמח אדפטוגן הוא מפחית סטרס ומווסת את ההורמונים של האדרנל.

קוורצטין הוא אחד הפלבונואידים הנפוצים ביותר בטבע. הוא פעיל מאד כאנטי אוקסידנט, נוגד דלקת, מעכב ייצור של פרוסטגלנדינים, מעכב שחרור של היסטמין ופעיל כנוגד אלרגיה.

ברומלין הוא אנזים מפרק חלבון המצוי בגבעול ובפרי של האננס. הוא פעיל מאד כאנטי דלקתי, ומשתמשים בו לטיפול בדלקות בקיבה, במעי וכן במקרים של ברונכיט ספסטי ואסתמה.

מאחר שאסתמה היא מחלה הנגרמת על ידי גורמים רבים אי אפשר לטפל בה רק על ידי גורם אחד. הצמחים, יעילים ככל שיהיו הם רק חלק מהטיפול.

יש להימנע ממגע עם כל החומרים שעלולים להיות אלרגנים הגורמים להתפרצות של אסתמה. יש לבדוק התאמה למזון, ולהימנע ממזון שעלול להיות אלרגו.

חשוב להוסיף חומצות שומן אומגה3 , או צמחים המכילים חומצות כאלה.

לדוגמא רגלת הגינה- Potulaca oleracea הוא צמח עשיר בחומצות שומן אומגה 3. צמחים נוספים הם זרעים של מרווה מרושתת, מרווה hispanica,

שמן פשתן.

תרגילי נשימה חשובים מאד במקרים של אסתמה. ניתן ללמוד לנשום בצורה מודעת, ולכוון את הנשימה אל הריאות, למלא יותר את הנפח של הריאות ולהעביר את החמצן למקומות שונים בגוף.

מקורות

Miller AL. The Etiologies, Pathophysiology and Alternative/ Copmlementary Treatment of Asthma. Alternative Medicine Review, 2001, Vol. 6 :20-47.

David Winston Herbal Therapeutics 10^th edition, Published by Herbal Therapeutics Research Library, Broadway, NJ 08808 USA.

חזרה לחנות

תקשורת בין צמחים – Plants Communicate Using An Internet Fungi

תקשורת בין צמחים - הרשת מורכבת מהחוטים הדקים של המיצליום של הפטריות, שגדלים למרחק של כמה מטרים מהצמחים, ומאגדים את אלה המצויים

תקשורת בין צמחים

מחקרים חדשים על הקשר בין הצמחים, בין מה שמתרחש מתחת לפני הקרקע לבין מה שקורה על פני הקרקע, מביא להבנה חדשה של עולם הצמחים.

אנחנו רגילים לראות את מה שקיים על פני האדמה, אבל מתברר שרוב הצמחים מחוברים מתחת לפני הקרקע דרך תפטירים של פטריות.

מתחת לפני השטח, מסתבכים בין שורשי הצמחים תפטירים (מיצליום) של פטריות, המחברים ביחד את הצמחים לרשת המאפשרת להם לתקשר ביניהם, להעביר מזון , לעזור ואפילו להזיק זה לזה.

הרשת מורכבת מהחוטים הדקים של המיצליום של הפטריות, שגדלים למרחק של כמה מטרים מהצמחים, ומאגדים את אלה המצויים באזור מסוים לרשת מסועפת שבה הם מחוברים זה לזה.

השותפות בין שורשי הצמחים לבין הפטריות נקראת מיקוריזה, והיא מועילה לשני הצדדים. הצמחים מספקים פחמימות לפטריות, ובתמורה הפטריות עוזרות להם להשיג מים, וחומרים, כגון, זרחן וחנקן.

Suzanne Simard מהאוניברסיטה של British Columbia הייתה הראשונה שהראתה שהעצים שדר ואשוח יכולים להעביר פחמן לעצים קטנים יותר שלא קבלו מספיק שמש, וכך מאפשרים לשתילים לגדול בצל של עצים אחרים .

היא טוענת שהרבה שתילים לא היו מצליחים לשרוד ללא תמיכה של רשת כזאת.

Ren Sen Zeng מהאוניברסיטה לחקלאות בדרום סין טוען שהתקשורת בין הצמחים מאפשרת להם להזהיר זה את זה מפני סכנה.

ביחד עם הצוות שלו הם גידלו זוגות של עגבניות משומרות, ולכמה זוגות נתנו אפשרות ליצר פטריות. כשנוצרה רשת של פטריות, רססו על אחת מתוך זוג עגבניות את הפטריה Alternaria solani. זוהי פטריה הגורמת נזק לצמחים בשלב מוקדם בהתפתחות שלהם. אחרי 65 שעות הם ניסו להדביק את הצמח השני מכל זוג עם אותה פטריה. בצמחים שהיו מחוברים על ידי התפטיר הנזק היה קטן יותר.

ניסוי נוסף ערך חוקר בשם David Johnson. הוא גידל צמחים של שעועית, ונתן אפשרות לחלק מהם לייצר פטריות שקשרו אותם ברשת של מיצליום.

הוא התקיף אותם אחר כך עם כנימות. הצמחים שהיו מחוברים ברשת התחילו להפריש במהירות כימיקלים נגד כנימות, ואלה שלא היו מחוברים לא הגיבו והתקפו על ידי הכנימות.

הצמחים הקשורים ברשת הצליחו להעביר מסרים ביניהם והזהירו את האחרים מפני הכנימות.

אגוז המלך השחור העביר ברשת חומרים המעכבים גידול של צמחים אחרים.

ככל שנלמד יותר על התופעה הזאת תגדל ההבנה שלנו על חיי הצמחים על פני כדור הארץ.

מקורות

Fleming Nic " Plants Talk to Each Other Using an Internet of Fungus"

חזרה לחנות

מתכות כבדות

ניקוי מתכות כבדות בגוף - נסקור כמה מתכות, היכן הן נמצאות , מה הסכנה שבהן, ואילו צמחים יעזרו לנו להרחיק אותן.

מתכות כבדות וניקוי מתכות כבדות בגוף

מתכות כבדות מצויות בכל הסביבה שלנו, כולל בתוך הגוף. הן עלולות להשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו.

נסקור כמה מתכות, היכן הן נמצאות , מה הסכנה שבהן, ואילו צמחים יעזרו לנו להרחיק אותן.

אלומיניום

אלומיניום מצוי באוכל לחיות, אבקות אפיה, דאודורנט, סתימות בשיניים, פורמולות לילדים, מלח שולחן, מי ברז.

אלומיניום היא המתכת הרכה ביותר , והיא חודרת לגוף בקלות.

מדענים חוששים שהאלומיניום מצטבר בתאי עצב ופועל כנוירוטוקסין, וגורם לניוון במוח.

חשבו שמחלת אלצהיימר ופרקינסון קשורות לרמה גבוהה של אלומיניום בגוף.

האלומיניום מגביר את החדירות של מחסום דם-מוח.

הוא פוגע בייצור של נוירוטרנסמיטורים.

כדי למנוע את ההצטברות שלו ניתן להשתמש במינרלים סידן, מגנזיום, מנגן ואבץ, וגם להקפיד על תזונה עשירה בסיבים.

הצמח Rumex crispus – חומעה מסולסלת עוזר לסילוק האלומיניום מהגוף.

ארסן

ארסן חוסם ייצור של אנרגיה ברמה התאית. עודף ארסן עלול לגרום לסחרחורת, כאב ראש, פגיעה בעצבים, פגיעה באברי החוש, עייפות.

ארסן מצוי בחומרי שימור לעץ, מזון לחיות, נייר לכיסוי קירות.

חליטות מנפית החתולים מומלצות במקרים של עודף ארסן.

קדמיום

קדמיום רעיל יותר מעופרת. הוא עלול לחדור לגוף דרך האקזוז של המכוניות, סוללות, עשן של סיגריות, דשן כימי, שריפה של זבל. הוא מצוי במאכלי חלב ובכבד של בעלי חיים כשאינו אורגני.

קדמיום עלול להיות לאחד מהגורמים להסתיידות עורקים, כאבי עצם, דיסלקציה, עייפות, יתר לחץ דם, רמה נמוכה של IQ, הפרעה במערכת החיסון, אובדן חוש הריח, ירידה בפעילות המוח, אלצהיימר, נזק לכליות. פולן, כרוב, שום הם מאכלים טובים להפחתת ריכוז של קדמיום.

ברזל, מנגן ואבץ עוזרים לסלק קדמיום מהגוף.

נחושת

נחושת דרושה לגוף בכמויות זעירות לייצור של המוגלובין. ריכוז גבוה יותר מהדרוש עלול לגרום לחרדה, דכאון, הסתיידות עורקים, יתר לחץ דם, היפראקטיביות, רגזנות.

נחושת עלולה לחדור לגוף דרך כלי בישול, צנרת, סתימות בשיניים, חומרי הדברה, עשן סיגריות.

ויטמין C עוזר להפחית ריכוז של נחושת.

עופרת

עופרת מצויה בסוללות, צבע, כלי חרס, צבעים לשיער, דשן לטבק, עשן סיגריות, פירות ים, דגי ים.

סימפטומים של רעילות של עופרת כוללים: אנמיה, כאב בטן, עצירות, עוויתות, עייפות, כאבי ראש, קושי להתארגן, נזק לעצבים ולמוח.

כרוב, שום וזרעי דלעת, וכן פקטין המצוי בתפוח עץ מפחיתים את ספיגת העופרת.

חליטות של בזיליקום, Hyssop, רוזמרין , בוצין, סרפד מסייעים להרחקת עופרת.

ויטמין C עוזר להרחיק עופרת.

כספית

הכספית היא מתכת רעילה עבור בני אדם. דגי ים, סתימות בשיניים, חומרי הדברה, תרופות מסוימות , תכשירים קוסמטיים עלולים להכיל כספית.

הכספית פוגעת בתאי דם לבנים, כולל T- לימפוציטים, היא עלולה לפגוע בראייה, בכליות ובמוח.

פולן שהוא מוצר כוורת, כרוב, כרובית, ברוקולי, שום וירקות נוספים עשירים בגופרית, וכן גם Smilax sarsaparilla מסייעים לסילוק הכספית מהגוף.

אסטרגלוס ומור עוזרים לנטרל רעלנים של כספית מסתימות בשיניים.

הצעות נוספות לסילוק מתכות כבדות מהגוף

מיסו עוזר לקשור מתכות כבדות ולהוציא אותן מהגוף.

מזון המכיל סיבים תזונתיים ועשיר בכלורופיל מסייע לניקוי הגוף.

זרעי דלעת- לקחת 3 כפיות ליום

לציטין, מגנזיום, אבץ, ויטמין C וציסטאין מסייעים לניקוי הגוף ממתכות. ניתן להשיג אותם מהמזון או מתוספי תזונה.

החומר נלקח מדיון בנושא בפורום Herbalhal

מקור התמונה

חזרה לחנות