שם עברי: אלה
משפחה: אלתיים Anacardiaceae
הסוג אלה כולל 11מינים. בין המינים השונים ישנם כאלה שהם ירוקי-עד, ואחרים העומדים בשלכת. כמה מיני אלה הם שיחים ואחרים עצים המגיעים לגובה 8-10 מ' (1).
המינים: Pistacia lentiscus- אלת המסטיק, Pistacia atlantica- אלה אטלנטית, Pistacia terebinthus- אלת טרבינת, Pistacia vera- האלה האמיתית, Pistacia khinjuk- אלה פרסית, גדלים באזור הים התיכון ובמרכז אסיה (1). בארץ גדלים המינים: אלת המסטיק, אלה אטלנטית, אלה ארץ ישראלית- Pistacia palestina , אלה פרסית Pistacia khinjuk.
פירותיה של האלה האמיתית נקראים בשוק פיסטוקים, ויש להם ערך מסחרי. זה המין היחיד של האלה שמגדלים אותו בכמה ארצות (2).
עצי האלה נפוצים מאד בארץ וגם בארצות השכנות. ידוע על שימוש מסורתי בעיקר באלת המסטיק מאז אלפי שנים. המחקר על מיני האלה הוא מצומצם, ומתרכז ברובו באלת המסטיק.
רפואה מסורתית: שימוש מסורתי בחלקים שונים של מיני האלה ידוע לפחות מאז 3000 שנה (1).
נהגו להשתמש בחלקים שונים של הצמח, כולל, שרף, עלים ופירות. נעשה שימוש רפואי בשרף של אלת המסטיק. נהגו להשתמש בו לטיפול בבעיות שונות של מערכת העיכול, אמנם לאחרונה הוכיחו שהשרף נוגד הליקובקטר, קנדידה וטפילים של מערכת העיכול.
במצרים העתיקה השתמשו בשרף של אלת המסטיק כקטורת (1).
Avicenna מספר על שימוש בשרף של האלה האטלנטית (3). נהגו להשתמש בשרף לטיפול בבעיות של מערכת העיכול, מחלות של הכבד והכליות (3). השרף של כמה מיני אלה היה ידוע גם כמרפא פצעים, והשתמשו בו לטיפול בבעיות של העור (3).
הפיסטוקים, הפרי של האלה האמיתית ידועים בעולם כולו. אוכלים אותם טריים או קלויים, ומכינים מהם מימרחים שונים.
מגדלים את האלה האמיתית בארצות המזרח התיכון, בארצות הים התיכון ובארצות הברית. בכמה ארצות פירות האלה הם אחד מענפי היצוא ומוכרים אותם לארצות רבות (4).
מרכיבים: חלקים שונים של מיני אלה מכילים שמנים נדיפים שמנים הכוללים מונוטרפנים וססקויטרפנים. נבדקו שמנים נדיפים שבודדו מעלים, שרף, פרות בשלים, פירות בוסר, עפצים, ניצנים של עלים ופרחים (1).
alpha-pinene הוא מונוטרפן, המהווה מרכיב עיקרי בשמן הנדיף של אלת המסטיק, האלה האטלנטית והאלה האמיתית (5).
מונוטרפנים אחרים: limonene, alpha-terpinolene, ocimene בעלים
p-cymene הוא מונוטרפן שנמצא בשמן הנדיף של נצרים צעירים של אלת הטרבינת (6). Bornylacetate, myrcene, sabinene מצויים בפירות (7).
במים שהתקבלו אחרי מיצוי של שמן נדיף של אלת המסטיק מצאו : verbinone, alpha-terpineol, linalool(7).
המונוטרפנים camphene, limonene, carvacrol הוכחו כאנטי בקטריאליים.
בודדו גם ססקויטרפנים בריכוז נמוך יותר מונוטרפנים וטריטרפנואידים (1).
תרכובות פנוליות: חומצה גאלית, catechin, epicatechin מצויים בזרעים של האלה האמיתית, בעלים של אלת המסטיק ובעפצים של האלה האטלנטית. העלים של אלת המסטיק עשירים בפוליפנולים שמהווים 7.5% מהמשקל היבש שלהם (1).
פלבנואידים מצויים בחלקים שונים של מיני האלה. קוורצטין, קמפרול, אפיגנין, לוטאין, naringenin ,daizein , fenistein מצויים בפירות של האלה האמיתית (1).
בודדו פלבונואידים מהעלים והפירות של אלת המסטיק ומהאלה האטלנטית.
אנתוציאנינים מצויים העיקר בפירות של האלה האמיתית, ובעלים ובפירות של אלת המסטיק (1).
חומצות שומניות וסטרולים: הפרי הבשל של האלה האמיתית מכיל 50-60% שמן. הפרי הבשל של אלת המסטיק והאלה האטלנטית מכיל 32-45% שמן.
החומצה השומנית הנפוצה ביותר בשמן של מיני האלה השונים היא החומצה האוליאית (1). חומצות שומניות אחרות המצויות בפירות הן: לינולאית, לינולנית, פלמיטית, סטארית, מיריסטית, בהנית, ארכידונית, פלמיטולאית.
הסטרול הנפוץ ביותר של מיני האלה השונים הוא בטא-סיטוסטרול.
סטרולים אחרים הם: campesterol, stigmasterol, brassicasterol
Cholesterol.
לשמן של מיני האלה השונים יש טעם וריח נעימים. מציעים להכין אותם כשמן מאכל, המכיל ריכוז גבוה של חומצות שומניות בלתי רוויות וכן חומצה אלפה-לינולנית אומגה 3 (1).
פרמקולוגיה
פעילות אנטי בקטריאלית ואנטי ויראלית
הוכחה פעילות נגד חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים. השרף של אלת המסטיק והשמן הנדיף של האלה האטלנטית פעילים נגד הליקובקטר פילורי (8). השמן הנדיף של אלת המסיק בדומה ל-mastic oil פעיל נגד E. coli Staph. Aureus, Bacillus subtilis (9).
בניסויים in vitro נמצאה פעילות של אלת המסטיק והאלה האטלנטית נגד קלבסילה, פסוידומונס, סלמונלה (1).
פעילות אנטי דלקתית
פעילות נוגדת דלקת in vivo נראתה אצל עפצים של אלת הטרבינת (1). הם עכבו גם ייצור של לויקוטריאנים בעכברים (!).
מיצויים מהשרף של אלת המסטיק הראו פעילות אנטי דלקתית באנדותל של כלי דם אנושיים (1).
השפעה על מערכת העיכול
אחד השימושים העיקריים במיני האלה ברפואה המסורתית היה טיפול בבעיות שונות של מערכת העיכול (1). הראו שהשרף של אלת המסטיק הפחית פגיעה ברירית המעי על ידי הליקובקטר פילורי, אספירין ורסרפין (1).
מחקר קליני הראה שיפור בסימפטומים ובהרגשה הכללית של מטופלים שסבלו מדיספפסיה (1).
מחקר קליני נוסף נערך עם חולים במחלת קרוהן מתונה. הם לקחו שרף של אלת המסטיק במשך 4 שבועות, והתקבלה אצלם ירידה בעוצמת המחלה ובדלקת, ללא תופעות לואי שליליות (1)
לסיכום, המינים השונים של אלה נפוצים בארצות הים התיכון ובישראל.
המחקרים שנערכים מאמתים את הידע המסורתי, ומראים על פעילות רפואית של חלקים שונים שלמיני האלה.
השימוש באלה ממשיך להיות בעיקר מסורתי, והצמח לא נכנס עד עכשיו לשימוש רפואי מוכח ומומלץ.
אלת המסטיק הוכח כצמח הפעיל ביותר, ומתרבים המחקרים העוסקים בתכונות הרפואיות של חלקיו השונים ושל המיצויים המתקבלים מהם.
Pistacia lentiscus
השם בעברית: אלת המסטיק
השם באנגלית: Mastic tree
תאור בוטני: עץ קטן, ירוק-עד, דו ביתי, נפוץ בגריגה ובחורש הים תיכוני בארץ. מהווה מרכיב בחברות צמחים, כגון, חברת החרוב המצוי ואלת המסטיק. מוצאו מאזור הים התיכון. בארץ הוא פורח בחודשים מרץ-אפריל. באירופה הוא פורח במאי עד יולי. הפרחים הזכריים הם בצבע אדום כהה, והנקביים בצבע צהוב. הפירות הם ענבות קטנות בצבע אדום, ההופך לשחור עם הבשלה. כל חלקי הצמח מפיצים ריח אופייני. הצמח מכיל שרף שריכוזו שונה בעצים הגדלים במקומות שונים. כדי לייצר כמות גדולה של שרף איכותי זקוק העץ לקיץ ארוך ויבש.
הכנת השרף: הזמן המתאים להפקת השרף הוא מאמצע יולי עד אמצע אוקטובר. עושים חתכים בקליפת הגזע והענפים, אחרי שמנקים את השטח מסביב לעץ, וגם את הגזע והענפים. החתכים הם בעומק 2-4 ס"מ. עושים אותם עם פטיש ועם כלי בצורת סהרון (10). נותנים לנוזל לזרום לאדמה, שקודם כיסו אותה בחומר לבן. הנוזל מתקשה לטיפות. רוחצים אותן ידנית במים קרים וסבון ומשאירים אותן להתייבש בצל (10). עצים זכריים נותנים יותר שרף מאשר עצים נקביים. הם מתחילים לייצר שרף בגיל 5, ומגיעים ליבול מקסימלי בגיל 15.
מתקבלים גבישים עגולים קטנים שהם שקופים בהתחלה ונעשים צהבהבים במשך הזמן. יש להם ריח אופייני נעים, וטעם מריר עדין. כשלועסים אותם הם מתרככים, וניתן ללעוס אותם כמו מסטיק. השם מסטיק או מסטיקי מוזכר במשנה ובתלמוד.
מרכיבים: השמן מהזרעים מכיל כ-80% חומצות שומניות בלתי רוויות, 50% מהווה החומצה האולאית ו-20% חומצה לינולאית ויותר מ-8% tocopherols (2). המרכיבים העיקריים באלת המסטיק הם פנולים וטרפנים. שניהם מצויים בכל חלקי הצמח, אבל הפנולים מרוכזים בעיקר בעלים ובניצנים, והטרפנים הם המרכיבים העיקריים של השרף ושל השמנים הנדיפים (10). הפנולים כוללים פרואנתוציאנידינים, גליקוזידים של מיריצטין, רוטין, חומצה גאלית, חומצה כלורוגנית.
פעילות: אנטי בקטריאלי
הוכחה פעילות נגד E. coli, Staphylococcus aureus, Bacillus subtilis Helicobacter pylori, Streptococcus mutans
פעילות נגד תולעים ונגד פטריות הראו בבני אדם וכן בעיזים וכבשים (3). הטיפול המסורתי בשרף בצהבת עודד את החוקרים לבדוק את השפעת הצמח על הכבד, וכן את יעילותו כצמח אנטי אוקסידנט. הפעילות האנטי אוקסידנטית היעילה ביותר התקבלה עם מיצוי מתנולי של עלים שנקטפו באביב (11). החוקר מייחס את יעילות הצמח בניטרול רדיקלים חופשיים לפלבונואידים ולנגזרות של galloyl בעלים (11). פעילות אנטי אוקסידנטית יעילה הוכחה גם בחומצה הגאלית המצויה בפירות.
מירתח מהעלים או מהשרף שימש ברפואה המסורתית של ערביי ארץ ישראל והארצות השכנות לטיפול בשיעול, דלקת גרון, אקסמה, כאבי בטן, אבנים בכליות וצהבת (12). מחקרים אתנובוטניים שנעשו בשנים האחרונות בישראל ובירדן מצאו שימוש במירתח לכאבי בטן, צרבת, צהבת והפרעות בדרכי הנשימה (14,13).
מחקר נוסף שנערך בארץ הראה שמירתח מעלי אלת המסתיק שניתן בפעם אחת, ניטרל רעילות של מנה אחת של CCl4 (15).
מקורות
1. Bozorgi M. Memariani Z. Mobli M. et al. Five Pistacia (P. vera, P. atlantica, P. lentiscus): A Review of Their Traditinal Yses, Phytochemistry and Pharmacology. Scientific World Journal 2013, Dec. 15, 219815.
2. Kole C. Wild Crop Relatives: Genomic and Breeding Resources Legume Crops and Forages, Heidelberg, Gemaany, Springer.2011.
3. Avicenna, The Canon Iran Soroush Press, 2008, Translared by A.Shrafkandi.
4. Kashaninejad M. Mortazani A. Safekordi A. et al. Some physical properties of Pistachio )P. vera L.) nut and its kernel. 2006, Journal of Food Engineering, 72(1): 30-38.
5. Fernandez A. Camacho A. Fernandez C. et al. Composition of the essential oils from galls and aerial parts of Pistacia lentiscus L. Journal of Essential Oil Research, 2000, 12(1): 19-23.
6. Roitman JN, Merrill GB., Beck JJ. Survey of ex situ fruit and leaf volatiles from several Pistacia cultivrs grown in California. Journal of the Science of Food and Agriculture, 2011,91(5): 934-942.
7. Flamini G. Bader A. Cioni PL. et al. Composition of the essential oilof leaves, galls and ripe and unripe fruits of Jordanian Pistacia palaestina Boiss. Journal of Agricultural and Food Chemistry,2004 52(3):572-576
8. Ramezani M. Khaje-Karamoddin M. Karimi-Fard V. Chemical composition and anti- Helicobacter pylori activity of the essential oil of Pistacia vera.
Pharmaceutical Bolology, 2004 42(7): 488-490.
9. Koutsoudaki C. Krsek M. Rodger A. Chemical composition and antibacterial activity of the essential oil and the gum of Pistacia lentiscus var. chia. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 2005, 53(20): 7681-7685.
10. Landau S. Muklada H. Markovics A and Azaizeh H. Traditional Uses of Pistacia lenticus in Veterinary and Human Medicine, in: Yaniv Z. Dudai N. ed. Medicinal and Aromatic Plants of the Middle-East, Springer Science+ Business Media, 2014.
11. Gardeli C. Papageorgiou V. Mallouchos A. Essential oil composion of Pistacia lentiscus L. and Myrtus communis L. :Evaluation of antioxidant capacity of methanolic extracts. Food Chem. 2008 107:1120-1130
12. Dhifi W. Jelai N. Chaabani E. et al. Chemical compositions of lentisk (Pistacia lentiscus) seed oil. Afr. J, Agric. Res 2013 8:1395-1400
13. Azaizeh H. Halahleh F. Abbas N. et al. Polyphenols from Pistacia lentiscus and Phillyrea latifolia impair the exsheathment of gasro-intestinal nematode larvae. Vet Parasitol 2012, 191:44-50
14. Gardeli C. Papageorgiou V. Mallouchos A. Essential oil composion of Pistacia lentiscus L. and Myrtus communis L. :Evaluation of antioxidant capacity of methanolic extracts. Food Chem. 2008 107:1120-1130.
15. Triantariantafyllou A. Chaviaras N. Sergentanis TN. et al. Chios mastic gum modulates serum biochemical parameters in a human population. J. Ethnopharmacol. , 2007, 111:43-49.
להזמנת הצמח שרף אלת המסטיק
חזרה לחנות
