ג'ו הוליס: "העץ שואב את סיפוקו מן הנוף המושג"

ג'ו הוליס - מיישם פילוסופיה סינית דאואיסטית. הגן כמקום אוטופי שבו האדם הוא חופשי, זרימת האנרגיה בו חופשית, האדם מפרה את הגן והגן מפרה את האדם

ג'ו הוליס: "העץ שואב את סיפוקו מן הנוף המושג"

JOE HOLLIS – "A tree derives its satisfaction from the view achieved".

לפני כ15 או 20 שנה שמעתי לראשונה על JOE HOLLIS, הרבליסט קשיש החי בחווה ביער נידח במדינת צפון קרוליינה (ארה"ב), מומחה לגידול צמחי מרפא, אותם הוא אוסף ומטפח בגן כמעט טבעי, ביער. מאז, צפיתי בו מדי פעם בסרטונים באינטרנט, קשיש דק גו, מזוקן ומגודל שיער, חבוש מגבעת קש, פוסע בנחת בין הצמחים שלו, מסביר בסבלנות ובפירוט על הצמחים המיוחדים שאסף לממלכתו.

מגוון צמחי הבר האכילים, צמחי המרפא והתועלת הוא ענק, אולי הגדול בארה"ב. ג'ו התפרסם במיוחד בזכות אוסף צמחי המרפא הסינים שלו. הוא היה בין חלוצי גידול צמחי המרפא הסינים במערב, ובארה"ב בפרט. בארה"ב קיימים היום מספר גנים בהם מגדלים מגוון גדול של המינים הסיניים. גם בחוות צמחי המרפא הגדולות מגדלים כבר מספר מינים "סיניים" בודדים אשר נקלטו יפה בשוק תוספי התזונה האמריקאי, כגון הקדד הקרומי (Astragalus membranaceus), ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), קערורית באיקלית (Scutellaria baikalensis) ועוד.

בביקור אשר ערכנו ב"גן ההרים" ("Mountain Garden"), החווה הקטנה של ג'ו הוליס בתחילת יוני 2023, השתתפנו בסיור בן מספר שעות אותו הדריך ג'ו בדרכו האופיינית והמרתקת. מספר מאות מינים שונים של צמחים מפוזרים בגן. חלקם הם צמחים אוהבי שמש, אחרים אוהבי צל, מטפסים, משתרעים או רק נחבאים מתחת לשפע העלים. ג'ו מכיר אותם באופן אישי. הוא נעזר במקל חזק בהליכה על השבילים במדרון, וגם כדי להצביע על הצמחים או כדי להסיט הצידה את העלים המכסים. עמידתו כפופה, דיבורו אטי אך ברור. בעבר לימד קורס בשם "בוטניקה רפואית" בבית ספר באשוויל.

נימה ברורה של עייפות ניכרת בקולו. את החווה הוא מטפח כבר מעל 40 שנה. "הכל נעשה כאן ביד", אומר ג'ו. מתנדבים ומתלמדים באו מרחבי ארה"ב לעזור וללמוד מג'ו תוך כדי העבודה בגן, איסוף הזרעים, והכנת טינקטורות. בשנה שעברה עברה החווה אירוע טראומתי: שריפה שכילתה את אחד ממבני החווה, שבו שכנה הספריה הגדולה ואוסף הזרעים. מדורה שלא כובתה כראוי היא שגרמה כפי הנראה לשריפה. "תמיד רציתי לחיות עם דרישה מינימלית לכסף, אבל עכשיו אנחנו צריכים כסף, כדי לבנות מחדש את מה שנשרף."

ג'ו מדגיש את הזיהוי הבוטני הנכון של הצמחים, בשמותיהם השונים. בד"כ יעדיף לגדל את מין הבר, ולא את הזן התרבותי של המין. הוא מסביר בסבלנות כיצד להבחין בזיהוי בין מינים קרובים. כיצד ניתן לקבוע את גילו של ג'ינסנג אמריקאי ביער, ומתי לצפות לפריחה. המידע אשר נוצר בגן הקטן בצפון קרוליינה שימש בסיס להרחבת גידול חקלאי של צמחי הבר האמריקאים וצמחי מרפא מסין.

הידע של ג'ו רחב, אך הזמן המוקצב לסיור אינו מאפשר ירידה לכל הפרטים. אפשר היה להמשיך ולשוטט בגן שעות רבות נוספות. האם יהיה יורש וממשיך לגן המופלא הזה? גם ג'ו עצמו תוהה… ואנחנו מקווים אתו, שיימצא האיש הנכון.

אך "גן ההרים" אינו רק גן הדגמה למטרות בוטניות או תיירותיות. "גן ההרים" הוא גם מודל חינוכי של "גינון גן עדן" – Paradise gardening, גישה ערכית-פילוסופית אותה ניסח הוליס במסה שכתב לפני כ-30 שנה, ואותה הוא מציג באתר שלו. להלן ציטוט מתורגם של חלקים מן המסה:

"אנחנו רוצים להציל את העולם, ואנחנו רוצים להציל את עצמנו. זה אותו הדבר. הבעיות העומדות בפנינו הן עצומות, ובכל רמה: אישית, חברתית, פלנטרית. אחסוך לכם את הרשימה. אני מתכוון להציע שכולן הן סימפטומים של בעיה אחת, ולהציע פתרון.

הבעיה: למצוא דרך לחיות על פני כדור הארץ אשר מקדמת את בריאותנו ואושרנו, תורמת לפיתוח מלא של הפוטנציאל המולד שלנו, ויחד עם זאת, היא "דמוקרטית", כלומר זמינה לכולם, לא משתמשת ביותר מאשר החלק שלנו, ובהרמוניה עם הדחף הברור של הביוספרה לקראת הגדלת הגיוון, המורכבות, היציבות.

העולם שלנו נהרס, בסופו של דבר, על ידי תפיסה מוטעית ביותר של מה מרכיב חיי אדם מוצלחים. המטריאליזם משתולל ויכלה הכל, כי רעבונו לעולם לא ישבע מהצריכה שלו. חיי אדם הפכו לסרטן על הפלנטה, זוללים את כל זרמי החומר והאנרגיה, מרעילים את הפסולת שלנו. מה יכול לעצור את המפלצת הזו? שום דבר. רק זה: התרחק מזה. הגיע הזמן, אכן הזמן אוזל, לנטוש את כל בניין הציוויליזציה/המדינה/הכלכלה וללכת (אל תרוץ!) למקום טוב יותר: אל הבית, לגן העדן."

אלה עקרונותיו של גן העדן:

1)"גן עדן הוא, קודם כל, גן. גינה שבה כל מה שאנחנו צריכים נמצא שם, בשביל לקחת.

2) גינון גן עדן הוא דרך חיים המשמשת לתחזוקת הגן, ומתוחזקת על ידה. אודום Odum) (Eugene מכנה זאת "מנהל המערכת האקולוגית… אורגניזם המנצל חלק קטן מתקציב האנרגיה הכולל ובתמורה מספק שירות המסייע למערכת בתפקודה ובהמשך הישרדותה" (המושג "ממחיש את האידיאל שהאדם צריך לחקות בניסיונותיו לנהל מערכת אקולוגית טבעית"). ספר בראשית, בתמצות האופייני של המיתוס, אומר שהוכנסנו לגן כדי "לעובדה ולשומרה". אותו דבר.

3) גינון בגן עדן אינו עבודה. עבודה היא מושג סובייקטיבי: משחק של אדם אחד עשוי להיות עבודה של אדם אחר. אין לזה שום קשר למאמץ: טניס, למשל, הוא בדרך כלל "משחק" (אלא אם כן אתה מקצוען), ישיבה ליד מסוף מחשב היא לעתים קרובות "עבודה". עבודה היא כל מה שאתה עושה כשאתה מעדיף לעשות משהו אחר. גינון גן עדן אינו "עבודה" באותו מובן שמה שדוב עושה כל היום אינו "עבודה". זו ההבחנה שעושים הטאואיסטים בין "לעשות" ל"לא לעשות". ספר בראשית מתייחס לאותו עניין באומרו שרק מחוץ לגן עלינו להתפרנס "בזיעת אפנו".

4) "גינון גן עדן" אינו חקלאות. מחקלאות כימית לחקלאות אורגנית זה צעד בכיוון הנכון, אבל רק הצעד הראשון. החקלאות עצמה היא, אחרי הכל, חצי מהמנה-אחת-אפיים, אשר הפילה אותנו מגן העדן מלכתחילה. חקלאים (טובים), בוודאי, אוהבים את הטבע: אבל הם אוהבים אותה בהקשר של לחרוש אותה מדי שנה, ולהחליט מה לגדל הלאה. ההתמכרות שלנו למינים חד-שנתיים ולבתי גידול מופרעים העמידה אותנו בסתירה עם הדחף העיקרי של הביוספרה (ועצמנו).

"כעת, במקום זאת, אנו תופסים נישה בציוויליזציה. הנחת היסוד של הציוויליזציה היא שאם כולם יהיו בני אדם פחות משלמים ("אני אהיה המוח, אתה הגב"), זה יהיה טוב יותר עבור כולנו. הנחת היסוד המעליבה הזו הנחתה אותנו כל כך הרבה זמן עד שאיננו מודעים לחלופה. אנו מקבילים "להתפרנס" ל"להרוויח כסף". לפיכך, אנו מבלים את השעות הטובות ביותר בחיינו בחיפוש אחר הקריירה שלנו, בהיותה חלק מהסרטן.

אבל כל מה שצריך כדי להיות אנושי לחלוטין זמין לנו בסביבה – הגן והסביבה השכנה. אנחנו יכולים לסמוך על אמת זאת, כי "אנושיות" היא יצירה של הסביבה, הביטוי האחרון של קו-אבולוציה בין הגנים שלנו לבין כל שאר הגנים בחוץ, שמתרחשת מאז תחילת החיים על פני כדור הארץ. הרבה יותר בלתי-סבירה היא האפשרות שכל מה שאנחנו צריכים כדי להיות אנושיים לחלוטין זמין לנו בעיר, או באמצעות כסף."

,,,,

ג'ו הוליס מעודד את הליקוט, כחלופה לחקלאות. "גינון גן-עדן" עשוי להיות מוגדר, לדבריו, כ"ליקוט אינטנסיבי" (יתכן כי "יערות המאכל" ההולכים היום ומתרבים בישראל עשויים להתקרב גם הם להגדרתו). "גן ההרים" שלו מתבסס על הצמחיה המקומית אך גם מועשר על ידי צמחים מיובאים.

הוליס מיישם פילוסופיה סינית דאואיסטית. הוא מתאר את הגן כמקום אוטופי שבו האדם הוא חופשי, זרימת האנרגיה בו חופשית, האדם מפרה את הגן והגן מפרה את האדם. זהו מקום שבו הסביבה האופטימלית ואמנות נפגשים כדי להביא את האדם לרמה הרוחנית הגבוהה ביותר. הגן מספק בו-זמנית את כל הצרכים: הוא שוק האוכל, הספא לפעילות גופנית, הרופא לריפוי, תיאטרון לבידור, בית ספר ללמידה, סטודיו ליצירה, וכנסייה להשראה.

ג'ו הוליס מייחס חשיבות רבה להסברה: "המטרה העיקרית שלי היא לעורר השראה ולהעצים אחרים, במיוחד צעירים שעדיין אינם לכודים במשק המזומנים, ומרגישים שחייבת להיות דרך טובה יותר, מספקת והרמונית יותר לחיות על פני כדור הארץ".

צמיחת האדם בגן, מבטיח הוליס, היא אטית אך יציבה ובטוחה, בדומה לעצים גבוהי צמרת. הוא כותב: "העץ שואב את סיפוקו מן הנוף המושג".

בחזרה לחנות

איך לשכנע את המטופלים שלך לקחת צמחי מרפא סיניים בתפזורת RAW?

סטודנטים רבים ואנשי מקצוע נמצאים תחת הרושם שהמטופלים שלהם לא ייקחו את צמחי המרפא בתפזורת. הם מרגישים שהמטופלים שלהם עסוקים מדי, אינם מוכנים לבשל, או שונאים את טעמם של הצמחים.

אין ספק שיש אנשים שמשתייכים לקטגוריות אלה, אך הרוב המכריע של החולים ייקחו צמחי מרפא בכמות גדולה, אפילו העמוסים ביותר מאוד מבין המטופלים. המטופלים מגיעים לרפואה הסינית בגלל המומחיות שלנו ובכדי לקבל עזרה. אם אנו יכולים להציג באופן ברור את הדרך להקלה בסימפטומים ולבריאות טובה יותר, הרוב ימלא אחר המלצותינו. אם אנו בעצמנו מרגישים שצמחי מרפא בכמות גדולה הם האפשרות הטובה והיעילה ביותר ויכולים להעביר זאת בצורה טובה לחולים, רוב החולים יצייתו. מצד שני, אם אנו לא מצליחים להציע את מה שאנו מאמינים בו כשיטת המרפא היעילה ביותר, לא רק שאנחנו נכשלים בטיפול נכון, כי אם גם מאבדים את ההזדמנות לגדול ולהצליח כמטפלים.

להלן כמה מחשבות על הגורמים המשפיעים על הנכונות של מטופלים לקחת צמחי מרפא בכמות גדולה ומכשולים צפויים, טיפים ושאלות נפוצות-

גורמים המשפיעים על הנכונות של מטופלים לקחת צמחי מרפא בכמות גדולה:
יחס והצגה: אלה עשויים להיות הגורמים החשובים ביותר בהבאת חולים לקחת צמחי מרפא. הדרך בה אנו מציגים את האפשרויות, והידיעה שלאופני ההגשה השונים ברפואה שלנו יש השפעה עצומה.
לדוגמא השוו בין: "ובכן, יש לנו כמה אפשרויות לצמחי מרפא: יש לנו את הצמחים המסריחים האלה שלוקחים
הרבה זמן לבשל, וטעמם נורא. או שיש לנו את הגלולה הזאת שאתה יכול לבלוע. איזה מהן אתה מעדיף?"
לעומת: " צמחי מרפא בתפזורת הם האופציה הטובה ביותר שלך להחלמה טובה יותר, מקצועית, מהירה והנכונה ביותר. הם התקן המסורתי והשיטה המנצחת במבחן הזמן של השימוש צמחי מרפא בסין. אכן, הם דורשים קצת זמן להכין, ובדרך כלל אין להם טעם נהדר, אבל זוהי ללא ספק שיטת ההגשה היעילה ומהירה ביותר עבור תרופות סיניות. יש גם אבקות צמחים או גלולות, אם אתם יוצאים לנסיעה ארוכה, או אם בישול באמת אינו אופציה".
אפשר גם להתייחס לתכונות של איכות מעולה, מוצר לא מעובד בעל עוצמה גבוהה, תמורה מצוינת, וסבירות מזערית לתגובה אלרגית כתוצאה מחומרי מילוי, חומרים בלתי פעילים וכו' בניגוד לגרנולות, או לפורמולות-פטנט.

נוחות: אין ספק שלקיחת כמוסות או טבליות, או אפילו גרנולות, היא הרבה יותר קלה מאשר מרתח של צמחי מרפא. עם זאת, אנחנו יכולים לעשות גם את בישול הצמחים בתפזורת קל יחסית.

טיפים ואנקדוטות על מנת ליצור חווית צמחים "חלקה" עבור המטופלים:
1 .הכן את הפורמולה כך שתהיה מוכנה למסירה כאשר המטופל יוצא מהדלת.
2 .ההוראות צריכה להיות ברורות ולא מורכבות יתר על המידה.

טיפים ואנקדוטות המגדילות באופן משמעותי את ציות (compliance) המטופל ללקיחה רצופה של הצמחים:
הוראות בישול -הוראות בכתב הן הכרחיות. על גבי של כל שקית של צמחים, ישנה הוראות לבישול, שהן ספציפיות לצמחים שבפורמולה. בנוסף, ניתן לכתוב בו את הערות המטפל.
זמן הבישול– אנו ממליצים לבשל 45 דקות ברצף, בניגוד ל2 בישולים קצרים. גילינו שזאת פשרה מועטה ביחס לעוצמת המרתח, ובתמורה מקבלים הגדלה משמעותית בציות (compliance).

משך הצריכה- באופן מסורתי בסין, שקית אחת של צמחי מרפא היא המנה היומית. במערב, לעיתים קרובות בשקית אחת אורזים מנה ליומיים. מצאנו כי אם נותנים לחולים לבשל צמחים אחת ל4 ימים , אנחנו משפרים באופן משמעותי את הציות. אין חיסרון לאסטרטגיה זו, אם הצמחים המבושלים נשמרים בקירור וחתומים בצנצנת. לכן, נכפיל את המינונים כך ששקית אחת של צמחים תספיק ל-4 ימים. במצבים אקוטיים, התקופה עשויה להתקצר ל-2 ימים , או להתארך לכ6 ימים אם החולה זקוק ליותר מהמינון הרגיל.

כמות הצריכה- נראה ציות טוב יותר גם אם נפחית את כמות המרתח שהחולה חייב לצרוך. אנו ממליצים ללמד את החולים לבשל את צמחי המרפא שלהם בכמות קטנה של נוזל, כך שהם צריכים לשתות רק כמה לגימות בכל מנה. כמות הנוזל הסופית של המרתח קשורה ישירות לכמות המים שמתחילים איתה את ההרתחה.
לכן כדאי לציין שיש להתחיל עם מספיק מים כדי לכסות את הצמחים ב 3-2 סנטימטר בערך, במקום לציין כמות קבועה.

ההוראות הכלליות שלנו לצריכה הן כדלקמן–
אם רשמנו מרשם של שקית אחת שמספיקה לארבעה ימים , כמות הנוזל שהמטופל/ת חייב/ת לצרוך ביום אחד היא 1/4 מהסכום הסופי. לכן, אם החולה מסיים את הבישול עם שתי כוסות, הוא חייב לשתות 1/2 כוס בכל יום, או 1/4 כוס פעמיים ביום.

ולכן טריק נוסף ושימושי יהיה לפצל את הכמות שהוכנה ל4 ימים ל4 צנצנות ולשתות בכל יום צנצנת אחת

אנו ממליצים פשוט להשאיר את הצנצנת על השיש במטבח, כדי לקבל תזכורת. רבים מעדיפים ללגום את המנה במנות קטנות לאורך כל היום. בדרך כלל זה לא בעייתי.
כמובן שאם את הטעם המרוכז הוא חזק מדי , או אם צמחי המרפא גורמים להפרעה כלשהיא במע' העיכול, ניתן לדלל את המרתח, או להתחיל את הבישול עם יותר מים.

שאלות נפוצות:
1 . האם החולים צריכים לבשל כל מנה בנפרד בכל יום, או שיבשלו את כל הצמחים שלהם יחד (לדוגמא: 3 שקיות של צמחים) ולאחר מכן מחדש יחממו את המרתח, לפי הצורך ?
התשובה מתייחסת באופן ישיר לכמה זמן שקית אחת נועדה להספיק. מכיוון שאנחנו הכפלנו את המינונים המסורתיים לכל שקית, שקית אחת של צמחים שאנחנו נותנים תספיק בדרך כלל ל- 4 ימים. במצבים אקוטיים, שתי שקיות של צמחים יכולות להיות מבושלות יחד וייצרכו במשך ארבעה עד שישה ימים. שימו לב שצמחי מרפא מבושלים יתחילו להתקלקל, גם אם בקירור, לאחר כשבעה ימים.
בדרך כלל מחממים מחדש את צמחי המרפא המבושלים לפני השתייה, או שצורכים אותם בטמפרטורת חדר. אסטרטגיה שימושית אחת היא להמליץ למטופלים להשאיר מחוץ למקרר את כמות הצמחים שעליהם לשתות במהלך היום. לאחר מכן הם שותים את המרתח בטמפרטורת חדר בכל פעם שזה נוח או מתאים (כפי שנקבע על ידי המטפל) . הדבר החשוב ביותר עבור החולים כדי לקבל את הצמחים לתוך גופם . אם לחולה יש קושי כלשהו, יש לעודד אותו להיכנס להרגל של שתיית הצמחים שלהם בכל יום, ולא לדאוג לפרטים.

2 . האם עדיף לומר למטופל לקחת את הצמחים המבושלים בזמנים מסוימים של היום? האם יש לצרוך צמחי מרפא עם מזון או בנפרד ממזון? האם יש שיקולים אחרים ?

אנחנו בדרך כלל ממליצים לחולים לקחת צמחים 4-2 פעמים במהלך היום, בדרך כלל בנפרד ממזון (30 דקות לפני האכילה או שעה לאחר אכילה). להפרעות או קושי בעיכול, אנו ממליצים לצרוך את הצמחים ביחד עם אוכל. צמחי מרפא לשינה ניתן לקחת לפני השינה.
באופן כללי, חשוב יותר שהחולה ייקח את הצמחים, ורק אח"כ נקפיד על תזמון מדויק .

3 . האם לוקחים את צמחי המרפא נלקחים בנפרד מן התרופות ותוספים אחרים ?…. וכמה שעות ביניהם?
זה תלוי במידה רבה בסוג הצמח וסוג התרופה. על המטפל לתת הוראות מתאימות, בעת שהוא רושם את המרשם . באופן כללי, הדבר הבטוח ביותר הוא לקחת צמחים בהפרש של לפחות שעה מנטילת תוספי תזונה ותרופות אחרות.

4 . אם המטופלים שונאים את הטעם, האם זה בסדר להוסיף דבש, סוכר וכו' ?

זה בדרך כלל המוצא האחרון. אחרי השבוע הראשון, רוב החולים סובלניים לטעם. למי שלא, אנו ממליצים תחילה על אכילת צימוקים (או פירות יבשים אחרים) מיד אחרי שתיית הצמחים, או שפשוף הלשון עם פיסת ג'ינג'ר טרי לפני שתייתם. אם זה לא עובד, או לילדים, ניתן להשתמש בסירופ אגבה או ממתיקים אחרים כגון דבש. בדרך כלל, הדבר משנה רק במעט את האפקט הטיפולי.

5 . באיזה חומר כדאי לבשל את הצמחים? סירי חרס , זכוכית, crockpots, נירוסטה?
בדרך כלל אנחנו ממליצים על זכוכית, חרס או סירי קרמיקה, ונירוסטה היא אופציה גם כן. אנו לא ממליצים על בישול באלומיניום, וסירים בדרך כלל לוקחים יותר מדי זמן כדי להתחמם. שוב, בדרך כלל זה בסדר גמור עבור חולים להשתמש במה שיש להם, ואין להיתפס לפרטים.

מתוך האתר: http://www.redpinechineseherbs.com

מקור התמונה Healing herbs. | Health & Medical Stock Photos ~ Creative Market

לחזרה לחנות

סינגריה בצמחי מרפא פסיכואקטיביים

צמחי מרפא פסיכואקטיביים - מחקרים רבים נערכו על ההיפריקום, והוא ידוע כנוגד דכאון, אנטי ויראלי, אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת , מרגיע ומרפא פצעים.

צמחי מרפא פסיכואקטיביים – מאז שחר ההיסטוריה נאלצו בני אדם להתמודד עם בעיות נפשיות, כגון, דכאון, חרדה, פחדים, עצבנות, היסטריה. הם נעזרו בצמחים כדי להתגבר על הקשיים ולתפקד בחיי היום-יום. ברפואות המסורתיות שמקורן בתרבויות שונות מומלצים צמחים נוגדי דכאון, נוגדי חרדה ומשפרי מצב הרוח. מחקרים רבים נערכים בשנים האחרונות בניסיון להבין את מנגנון הפעולה של צמחים שהשימוש בהם היה ידוע מאז אלפי שנים בכדי לבדוק את פעילות המרכיבים הפעילים המבודדים ואת פעילות הצמח השלם.

לעיתים קרובות ניתן להוכיח פעילות של מרכיב פעיל בודד, אבל הריכוז שדרוש לפעילות פיזיולוגית עולה בהרבה על ריכוז המרכיבים בצמח. במקרים אחרים מחקרים קליניים מוכיחים שהצמח פעיל, אבל לא ניתן לקשור את הפעילות לאחד מהמרכיבים או יותר. סינרגיזם בין מרכיבים שונים יכל להסביר פעילות פיזיולוגית עם ריכוז נמוך. נערכו מחקרים שבדקו סינרגיזם בכמה צמחי מרפא פסיכואקטיביים ידועים בפעילות על מערכת העצבים (1).

שני המנגנונים העיקריים של סינרגיזם הם פרמקודינמיקה ופרמקוקינטיקה. במקרים של פרמקודינמיקה יש שני מרכיבים או יותר שפועלים על אותו קולטן או על קולטן דומה, או על אותה מערכת פיזיולוגית. לדוגמא, מרכיבים שונים הפועלים על GABA יתנו ביחד פעילות משמעותית, למרות שהריכוז של כל אחד מהם יהיה נמוך. סינרגיזם פרמקוקינטי הוא תוצאה של תהליכים של ספיגה, פיזור, מטבוליזם או פינוי. שני מרכיבים שונים שמשפרים ספיגה או פינוי מרכיב מסוים, יגרמו ביחד להגברת היעילות של הפעולה.
נבדק סינרגיזם בצמחים Hypericum perforatum, Kava Kava, Valeriana

Hypericum perforatum פרע מחורר

הפרע ידוע כבר אלפי שנים כצמח נוגד דכאון, מועיל במקרים של הפרעות שינה וחרדה. מדווח על כך בכתביהם של תאופרסטוס, פליני וגאלן, שחיו במאה הראשונה לפני הספירה ובמאה הראשונה לספירה. מחקרים שנערכו בחיות מעבדה ובבני אדם הוכיחו את יעילות הפרע כצמח אנטי דכאוני (2,3). מרכיבים רבים מצויים בצמח: naphtodianthrones, flavonoids, phlroglucinols, xanthones, terpenes וחומצות פנוליות (1). היפריצין שהוא naphtodianthrone, פלבונואידים ו-xanthones מעכבים מונואמין אוקסידאז – MAO ו- catechol-o-methyltransferase- COMT -מקור (1). עיכוב של מונואמין אוקסידאז MAO, הוא אמנם המנגנון של הרבה תרופות נגד דכאון, אך מיצוי הפרע יעכב דיכאון רק בריכוזים גבוהים, ולכן עיכוב MAO אינו יכול להסביר את הפעילות האנטי דיכאונית של הצמח (1).

לעומת זאת היפרפורין, שהוא phloroglucinol- מעכב reuptake של סרוטונין, נור-אפינפרין ודופמנין בריכוזים נמוכים ננומולריים (4). היפרפורין עובר את מחסום הדם-מוח וחודר לרקמת המוח (1). מחקרים על חיות ובני אדם מראים שהיפרפורין הוא המרכיב העיקרי בעל פעילות אנטי דיכאונית של הפרע (5). סביר להניח שיש השפעה סינרגיסטית בין היפרפורין והיפריצין, דבר היכול להסביר את הפעילות העוצמתית שלו נגד דכאון וחרדה (6). בנוסף, יש גם סינרגיזם פרמקוקינטי בפרע עם פרוציאנידין. מיצוי המכיל נפתודיאנתרון אינו פעיל במיצוי מימי, אבל פעילותו גדלה מאד בנוכחות פרוציאנידין, שמגביר את המסיסות שלו במים.

Piper methysticum, Kava Kava

Kava Kava הוא צמח המשתייך למשפחת הפלפליים, שמוצאו מאיים שבדרום האוקינוס השקט. פעילותו כצמח מרגיע ונוגד חרדה הוכחה במחקרים קליניים, והוא נחשב לצמח הטוב ביותר לטיפול נגד חרדה (1). המרכיבים הפעילים שלו הם לקטונים, שהחשובים בהם הם: kavain, sihydrokavain, yangonin, dimethyloxyyangonin, methysticin, dihydromethysticin (1). הלקטונים של הקאוה עוברים את מחסום דם-מוח, והשפעות התנהגותיות ופסיכיות מתרחשות בריכוזים מיקרומולריים (7). הלקטונים מגבירים קישור לקולטנים של GABA עם ריכוז נמוך מאד של מיקרומולרים. הם גם חוסמים תעלות נתרן וסידן במוח עם ריכוזים מיקרומולריים, וכך גורמים להרגעה ולדיכוי של מערכת העצבים (1). בנוסף, הלקטונים של הקאוה חוסמים reuptake של נור-אפינפרין ןמעכבים MAO (1).

אצל הקאוה יש פעילות סינרגיסטית פרמקודינמית. הצרוף של kavain ו- dihydromethisticin מחזק את חסימת תעלות הסידן. הצרוף של הגברת השפעת ה-GABA וחסימת תעלות נתרן סידן, נותן השפעה סינרגיסטית המדכאה את מערכת העצבים ומביאה לרגיעה.

הסינרגיזם בין המרכיבים השונים הוכח כאשר בדקו השפעה של לקטונים מבודדים. הפעילות של yangonin במוח גדלה פי 20 כאשר נתנו אותו ביחד עם לקטונים נוספים (1). הפעילות של ה-kavain במוח הוכפלה בצרוף עם לקטונים אחרים (1).

לסיכום, מנגנון הסינרגיזם מסביר את הפעילות הפוטנטית של הפרע והקאוה על מערכת העצבים. אצל צמחים אחרים, שהוכחו כמרגיעים וכהיפנוטיים, כגון, ולריאנה רפואית ופסיפלורה ידועים המרכיבים של הצמח, אבל לא ברור מי הוא המרכיב האחראי לפעילות הצמח על המוח וכיצד הוא פועל. יש להמשיך ולחפש השפעות סינרגיסטיות בין המרכיבים השונים כדי להכיר דרכים נוספות להשפעה על מערכת העצבים, ולחפש צמחים שיוכלו להחליף את הטיפול האלים בתרופות הפועלות על מערכת העצבים.

מקורות

Spinella M. The importance of Pharmacological Synergy in Psychoactive Herbal Medicines. Alternative Medicine Review, 2002, 7: 130-137.
2.Kim HL. Strelzer J. Goebert D. St. John's wort for depression: a meta analysis of well-defined clinical trials. J. Nerv. Ment Dis 1999, 187: 532-538.
Linde K. Ramirez G. Mulrow CD. et al. St. John's wort for depression- an overeview and meta-analysis of randomized clinical trials. BNJ 1996, 313: 253-258.
Muller WE. Singer A. Wonnemann M. et al. Hyperforin represents the neurotransmitter reuptake inhibiting constituent of Hypericum extract. Pharmacopsychiatry 1998, 31: 16-21.
Chatterjee SS. Noldner M. Koch M. et al. Antidepressant activity of Hypericum perforatum and Hyperforin: the neglected possibility. Pharmacopsychiatry 1997, 30:117-124.
Bennett DA. Phun L. Polk JF. et al. Neuropharmacology of St. John's wort (Hypericum). Ann Pharmacother. 1998, 32: 1201-1208.
Keledjian J. Duffield PH. Jamieson DD. et al. Uptake into mouse brain of four compounds present in psychoactive beverage kava. J. Pharm. Sci. 1988, 77: 1003-1006.

מרכיבים פעילים במינים אחרים של היפריקום

לסוג היפריקום משתייכים 484 מינים, הגדלים בארצות בעלות אקלים סוב טרופי וממוזג על פני כל כדור הארץ. מבין כל המינים האלה רק המין Hypericum perforatum נמצא בשימוש רחב ומוכר גם על ידי הרפואה הקונבנציונלית. מכינים ממנו מיצויים שונים וגם תרופות רוקחיות.

מחקרים רבים נערכו על ההיפריקום, והוא ידוע כנוגד דכאון, אנטי ויראלי, אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת , מרגיע ומרפא פצעים.

המרכיבים הפעילים העיקריים שלו הם: naphthodianthrones במיוחד היפריצין ופסוידוהיפריצין, phloroglucinol במיוחד היפרפורין ופלבונואידים: קוורצטין, קוורציטריו, רוטין, היפרוזיד.

בעובדה הנוכחית אספו החוקרים חומר על מינים אחרים של היפריקום, בהם נבדקו המרכיבים הפעילים (1). בארצות רבות נוהגים להשתמש במינים של היפריקום שגדלים בר. לטענת החוקרים ישנם מינים המכילים ריכוז גבוה יותר של היפריצין ופלבונואידים, וכן מינים שהראו פעילות רבה יותר משל הפרע המחורר. לדוגמא המין Hypericum richeri דומה מאד בתכולת המרכיבים הפעילים ובפעילות שלו לפרע המחורר.

החוקרים מזכירים 3 מינים הגדלים בר בארץ (1).

בין המינים המכילים ריכוז גבוה של naphthdianthrones שניתן להשתמש בהם לטיפול במחלות הנגרמות על ידי וירוסים ורטרווירוסים מוזכרים:

Hypericum hisspifolium – פרע אזובי

Hypericum triquetrifolium- פרע מסולסל

כמה מינים של פרע מכילים נגזרות של acylphloroglucinol ביניהם Hypericum scabrum – פרע מחוספס

מינים אלה הם בעלי פוטנציאל להיות אנטי בקטריאליים.

מינים מעטים מכילים היפרפורין, בכמות קטנה בהרבה מהפרע המחורר. כנראה שהפרע המחורר הוא הפעיל ביותר כנוגד דכאון וחרדה. יש לציין שרוב המינים לא נחקרו, ולא נערכו עליהם מחקרים קליניים.

מקורות

Stajavnic G. Dordevic A. Smelcerovic A. Do other Hypericum species have medicinal potential as St. John'd wort? Curr. Med. Chem. 2013 20: 2273-2295.
מקור התמונה Psychoactive Herbs: From Sleepless Nights to Refreshed Awakenings | Total Health ND | Naturopathic Doctor In London

לחזרה לחנות

רשימת צמחים נפוצים

רפואה סינית

מאת: פרץ גן.

הרפואה הסינית היא אחת מגישות הטיפול העתיקות ביותר בעולם והיא קיימת בערך 2,500 שנה. במהלך שנותיה הארוכות של שיטת ריפוי זו, אספו המטפלים פיסות מידע לגבי צמחים, נקודות דיקור, תזונה וכו', ערכו מחקרים רבים בנושאים אלו וביססו את הידע הרפואי והטיפולי שעליו נשענים המטפלים ברפואה סינית כיום, ברחבי העולם כולו.

תפיסתה של הרפואה הסינית את האדם כוללת את הגוף הנפש והרוח, סביבתו
הפיזית והחברתית והטבע שבקרבו הוא חי. מחלה נתפסת כחוסר איזון בכל אותם אלמנטים
ומטרת הטיפולים היא להחזיר את האדם לאיזון פיזי, נפשי ורוחני. כתוצאה מכך, הטיפול
ברפואה הסינית נעשה בשורש המחלה ולא רק בסימפטומים, במטרה למנוע את הישנותה.
מספרים שרופא הכפר בסין העתיקה היה מקבל תשלום כל עוד תושבי כפרו היו בריאים ואכן,
תושבי סין ידועים עד היום, ביכולתם להגיע לגיל מופלג, בבריאות טובה.

הרפואה הסינית כוללת בתוכה מגוון רחב של שיטות טיפול ובתוכן תזונה, צמחי
מרפא, דיקור (אקופונקטורה), ג'ין שין (אקופרסורה – לחיצות על נקודות דיקור), טווינא,
שיאצו ועוד. שיטות טיפול אלו קיימות לא רק במרפאות פרטיות, אלא כמעט בכל בית חולים
בסין, כשגרה. בישראל כיום, הרפואה הסינית זוכה למקום נכבד בקרב הרפואה המשלימה
והיא משולבת בבתי חולים רבים בארץ, גם כאפשרות טיפול וגם בתוך מחקרים רפואיים.

צמחי מרפא סיניים

הטיפול בעזרת צמחי מרפא הוא נדבך חשוב ברפואה הסינית, והוא כולל מגוון
רחב של מאות צמחים, הניתנים במספר צורות, – בעיקר כאבקה (צמח טחון, או תמצית יבשה), קפסולות
וכחליטות או מרתחים (בישול של הצמח במים) של חלקי הצמח השלמים. השילוב הסינרגטי של
מספר צמחים בתוך פורמולה המותאמת אישית לכל מטופל/ת, הוא היוצר את האפקט הטיפולי
החזק של הצמחים.

שיטת בחירת הצמחים לפורמולה כוללת היררכיה מסוימת (שהתקיימה בסין
בעבר), הכוללת את הקיסר, השר, העוזר והמשרת, לפי רמת חשיבותו של כל צמח בתוך
הפורמולה הספציפית שבה הוא מצוי. בנוסף, מתייחסים המטפלים הסיניים לאלמנטים כגון
חום/קור, יין/יאנג, לחות/יובש ועוד, כל זאת בהתאם לאבחון של המטופל, הנעשה בדרך
כלל במפגש הראשון. בעוד שישנן מספר רב של פורמולות "קלאסיות", בהן
השתמשו המטפלים הסיניים לאורך אלפי שנים, ניתן לשנות אותן על ידי הוספת או הורדת
צמחים מסוימים, לפי צרכי המטופל/ת או ליצור פורמולה חדשה.

ניתן לטפל ואף למנוע, בעזרת צמחי מרפא סיניים, כמעט כל מחלה, כגון
מיגרנות, כאבי מחזור, בעיות ודלקות במערכת העיכול, עייפות, בעיות שינה, כאבי גב,
בעיות פוריות ועוד. הטיפול בצמחי מרפא יכול להתקיים במקביל לטיפול הקונבנציונאלי
ותוך שיתוף פעולה עם הרופאה המטפל. חלק מהצמחים בטוחים לשימוש אצל ילדים, נשים
בהריון, חולים במחלות כרונית, קשישים, חולי סרטן וכו', אך חשוב להתייעץ עם איש/אשת
מקצוע בכל מצב של שימוש בצמחי מרפא.

צמחי מרפא רבים, המשמשים את המטפלים הסיניים הגיעו למערב והם משמשים
גם את המטפלים ברפואת צמחים מערבית. את רבים מהצמחים מגדלים בעיקר בסין, ו"על
עלים" מייבאת אותם מאחת החברות הטובות ביותר בתחום זה. במקביל, בחוות
הנסיונות של "על עלים" עובדים גם על איקלומם בישראל, בגידול אורגני
ובהקפדה על כללי ייצור נאותים.

סיור לימודי בחוות על עלים – חוויה סינית בהרי הגליל

נכתב על ידי ד"ר ניר עמיר, המנהל האקדמאי של מכללת תמורות.

כמידי שנה, תלמידי שנה שלישית במסגרת לימודי רפואה סינית בתמורות יוצאים לטיול היכרות וטעימה עם צמחים בחוות הגידול לצמחי מרפא של פרץ גן בציפורי. סיור לימודי זה נעשה כחלק מסדרת התנסויות בטבע כדוגמת השתלמות לימודית בגן הבוטני וחווית טעימות צמחי תבלין.

התכנסנו בשעה תשע בבוקר. למרות שמדובר באביב, השמש כבר החלה לתת את
אותותיה, אך אנו התפנקנו בשתייה מרעננת ובכיבוד קל בצלייה הגדולה של מרכז המבקרים,
שם גם זכינו לשיחת היכרות עם המפעל כשמאחורינו מתקני יבוש צמחים, עליהם זכינו לקבל
הסבר על סגולותיהם, אודות שיטת הגידול האורגנית (נטולת חומרי ההדברה) וגם התנסות
בהרחה וטעימה. למדנו שמקום זה עוסק, לא רק בגידול צמחים אלא גם ביבוא אילו שלא
מתאים לגדלם בארץ ומה שלא פחות חשוב: עיבוד הצמחים לרמות שונות של זמינות לשימוש
טיפולי. חלק חשוב מהצמחים מועברים לבתי המרקחת ולמטפלים הסינים העוסקים בשיווק
צמחי מרפא בארץ.

בצד צמחים כמו מרווה, לחך וחוטמיות מרהיבות ושירותים שרק ההליכה אליהם
היא חווית טבע משכרת (אל תדאגו, השירותים מאורגנים מצוין ואינם חלק מהטבע) קיבלנו
מידע על המקום ועל חוות גידול הצמחים שמייחדת חלק מאדמותיה לגידול צמחי מרפא סינים
ובו בזמן חלק אחר מסווג כחווה ניסיונית לצורך אקלום צמחי מרפא סיניים ואחרים בארץ.
גם צמחים סיניים לא חסרו וכך זכינו לטעום "ביסים קטנים" מהליקוריץ – Gan cao שהיה טעים בערך כמו ללקק סוכרזית ולצפות
בהתפתחותו של עץ הג'ינקו בילובה – Bai Guo. גידול הוא אורגני, ללא
שימוש בחומרי הדברה.

כדי להגיע לחלקי החווה המרוחקים מאזור האירוח, נעזרנו ברכב של פרץ גן,
מנהל המקום. יתכן שהנסיעה לא עמדה בכל תקני הבטיחות המקובלים, אבל הרכב נסע כמעט
בקצב הליכה והנוף הגלילי הצדיק כל מטר.

אחרים נסעו עם כלי רכבם
והתאימו את קצב הנסיעה לרכב המוביל. כך הגענו לאזור החממות. אזור זה מתאפיין
בגידולי צמחים במגוון ענק. חלק מהצמחים מוכרים לכולנו. למשל האלוורה, קלנדולה (ציפורן חתול),
רוזמרין, סוגי מרווה וולריאן. אמנם מדובר בצמחים מערבים, אך יותר מפעם אחת התעכבנו
על מנת לדון בתכונות האנרגטיות הסיניות שמאפיינות כל צמח ובאופן בו אנו יכולים
לשלב את הצמח בתזונה ובאורח חיי המטופלים שלנו.

בתוך החממות היה חם ולכן, את ההסברים נשאנו בפתח החממה כאשר בתוכה
התמקדנו במישוש הצמח, היכרות עם השמנים האתרים המאפיינים אותו, הריח ולעתים גם
הטעם. בצד צמחים מערביים מוכרים יותר ומוכרים פחות, זכינו לראות צמחים סיניים
שכיחים כמו Rehmania glutinosa – Sheng
Di Huang, Rheum palmatum – Da
Huang, Scutellaria
baicalensis – Huang Qin או Taraxacum officinale – Pu
Gong Ying.

הרגשנו שאנו חווים מקצת מחוויית הליקוט של דאואיסטים אשר היו יוצאים
עם המורים שלהם לאסוף צמחי מרפא בטבע. בימים ההם, כל מטפל הרבולוג היה צריך להיות
גם מומחה בבוטניקה, כדי לא ללקות בזיהוי מוטעה של צמח וגם פרמקולוג, כדי לדעת איך
להכין ולמצות את הצמח.

היום הכול נעשה קל ונוח: יש חוות חקלאיות שמגדלות את הצמחים בלי
להסתכן בזיהוי מוטעה ולנפק צמח רעיל, יש פיקוח ישראלי, אמריקאי ואירופאי שבוחן שהצמחים
גודלו בתנאי איכות טובים, יש את משרד הבריאות שמוודא שהצמחים משווקים בתנאים
אופטימליים ויש את הרוקחים הסיניים שכבר מעבדים לנו את הצמחים ומנגישים אותם
לשימוש נוח ויעיל.

אז מה נשאר לנו, המטפלים, לעשות? לאבחן היטב את המטופלים ולהתאים להם
את פורמולת הצמחים היעילה ביותר עבורם. חווית ההיכרות עם הצמחים נותנת לנו, לא רק
פרספקטיבה לנוחות בה אנו חיים היום, אלא מאפשרת לנו לחוות את הצמח בדרך שהמטפלים חוו
לאורך אלפי שנים. החוויה גם מאפשרת לנו להטמיע את הידע לא רק דרך שינון אלא גם דרך
התנסות, טעימה והרחה.

חזרנו למרכז המבקרים, שם התרעננו עם תה קר וחם וארוחה מפוארת (שאותה
אנחנו הבאנו). בגלל חום הצהריים ויתרנו על ביקור בגן הלאומי של ציפורי שהוא סיפור
מרשים בפני עצמו. לא נורא, תמיד טוב להשאיר משהו טוב לביקור הבא…

האם יכולה הרפואה הסינית המסורתית לטפל בסרטן? המחקר מוכיח שכן.

מאת: Case Adams, GreenMedInfo

תרגום חופשי ע"י פרץ גן, על עלים מרכז לצמחי מרפא בע"מ

סקירה רחבה של אלפי מחקרים קליניים, על ידי מדענים באוניברסיטאות באוסטרליה ובסין, מוכיחה כי הרפואה סינית המסורתית (TCM) מציעה טיפול משמעותי עבור רוב סוגי הסרטן – כולל סרטן השד.

המחקר בוצע באוניברסיטה האוסטרלית של מערב סידני, ואוניברסיטת בייג'ינג לרפואה הסינית. החוקרים ניתחו וסקרו 2,964 מחקרים קליניים בבני אדם, בהם היו מעורבים 253,434 חולי סרטן. בין המחקרים שנסקרו היו 2,385 מחקרים אקראיים מבוקרים, ו- 579 מחקרים שאינם אקראיים מבוקרים.

המחקרים כיסו את רוב סוגי הסרטן, אך מיני הסרטן הנחקרים ביותר היו סרטן ריאות, סרטן כבד, סרטן הקיבה, סרטן השד, סרטן הוושט, סרטן מעי גס וסרטן האף והלוע (גרון וסינוסים). סרטן השד היה הרביעי במספר סוגי הסרטן הנלמדים ביותר, בקרב אלפי מחקרים קליניים אלה.

החוקרים גילו כי ברובם המכריע של המחקרים – 90% מהמחקרים הקליניים – השתמשו ברפואת צמחים. החוקרים מצאו כי ב 72% ממחקרים אלה ישמו רפואה סינית מסורתית לצד טיפול קונבנציונלי. ב 28% מהמקרים, יושמה הרפואה הסינית המסורתית לבדה, לקבוצות הניסוי.

במונחים של חולי סרטן, ל 64% מהם ניתנו במקביל TCMוטיפולים רפואיים קונבנציונליים. השאר קיבלו רק טיפול TCM, אבל על קצת יותר ממחציתם לא דווח באם קיבל החולה טיפול קונבנציונלי בשלב כלשהו בעבר.

בהתחשב במספר הגדול של המחקרים, היו סוגים שונים של תוצאות – בהתאם לסוג המחקר, סוג הטיפול, והמדדים שנבדקו. ובכל זאת, ב- 1,015 מהמחקרים או 85% מאלה שדיווחו על תסמינים, טיפול TCM הביא לשיפור בתסמיני המחלה, ורבים מאלו דיווחו על כאב מופחת. 883 מחקרים נוספים – 70% – הראו שיעורים גבוהים יותר להישרדות החולים. 38% נוסף הראו הפחתה בגודל הגידול, ו- 28% הראו איכות חיים טובה יותר. 19% נוסף הראו שיעורי הישנות נמוכים יותר, ועוד 7% הראו סיבוכים מופחתים.

החוקרים גם מצא כי רק מחקרים מעטים בדקו טיפול בדיקור TCM בטיפול בסרטן. בדיון, הם מציינים כי טיפול בדיקור לטיפול בסרטן כדי להקל על כאב הוא פופולרי למדי בארצות הברית, אבל במחקרי סרטן סיניים, הטיפול ברפואת צמחים הוא הסוג המוביל של טיפול הוליסטי לטיפול בסרטן.

מחקר זה בא בהמשך לסקירה נרחבת קודמת של מחקרים על טיפול בסרטן ע"י TCM, אשר פורסמה בשנת 2012. סקירה זו נערכה ע"י המרכז הלאומי של נורבגיה למחקר ברפואה משלימה ואלטרנטיבית ואוניברסיטת טרומסו, נורבגיה, ובשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בייג'ינג לרפואה הסינית.

המחקר המוקדם יותר סקר באופן משמעותי פחות מחקרים, בסך הכל נסקרו בו 716 ניסויים שכללו 1,198 חולי סרטן עם או לוקמיה, סרטן הקיבה, סרטן כבד או סרטן הוושט. בין מחקרים אלה, 98.5% עסקו בשימוש בצמחי מרפא, וגם כאן, טיפול בדיקור היה נדיר. במחקר זה, שיפור הושג ב 85% מהחולים שהשתמשו בטיפולי TCM .

ובמחקר נוסף – זה גדול הרבה יותר מהשני – נותחו ונסקרו 1,217 מחקרים קליניים שנערכו בין השנים 1958-2011, בהם היו מעורבים 92,945 חולים, על ידי חוקרים מאוניברסיטת בייג'ינג לרפואה סינית. במחקרים אלה, 66% מהחולים טופלו בטיפול TCM בלבד, בעוד 34% מהחולים טופלו בשילוב של TCM וטיפול קונבנציונלי. כמו כן, 82% מהחולים קיבלו תרופות צמחיות דרך הפה. רק 5% מהחולים קיבלו יותר מסוג אחד של טיפול TCM . משמעות הדבר היא כי טופלו 95% טופלו עם סוג אחד בלבד של טיפול TCM – בדרך כלל ברקיחה מסוימת של צמחי מרפא.

מחקר זה מצא כי בקרב מחקרי הטיפול בסרטן, הקלה בסימפטומים היה התוצאה הבולטת בין 88% מהמחקרים, ואצל 88% מהחולים שטופלו בטיפולי TCM. שיעורי הישרדות מוגברות נמצאו אצל 73% מהחולים. מבין כל שאר המחקרים, ב 96% מהניסויים הביאה הTCM להקלה בסימפטומים, ו92% מהחולים דיווחו על הקלה בסימפטומים לסרטן.

האם אנחנו מבינים את המשמעות במלואה? 88% ו92% שיפור בסימפטומים או הקלה בקרב אלפי מחקרים, וכמעט 100,000 חולי סרטן? ושיפור 85% מסימפטומים של הסרטן בקרב 716 מחקרים קליניים? ו- 85% שיפור בסימפטומים בקרב 250,000 חולי הסרטן, בסקירה של 1,015 מחקרים קליניים, שבדקו את היעילות של צמחי מרפא סינים נגד הסרטן?

נראה כי ההוכחה היא מוצקת למדי, כי רפואת צמחי המרפא הסינית אכן מטפלת בסרטן, ובאופן גורף גורמת לשיפור או הקלה בסימפטומים, כמו גם מביאה לשיעורי הישרדות ארוכים יותר, והפחתה בגרורות.

ועכשיו – מדוע הרפואה הקונבנציונלית המערבית עדיין מסרבת לפחות לשקול טיפול ברפואת צמחים לטיפול בסרטן? האם יתכן שמניע של רווח כלכלי מעורב? האם זה יכול להיות קשור לעובדה שלא ניתן לרשום פטנט על תרופות צמחיות? במילים אחרות, האם הרפואה הקונבנציונלית המערבית מתעלמת מטיפולים זולים טבעיים שיכולים לעזור למיליוני חולי סרטן, פשוט בגלל רווחים כלכליים?

מעשים מדברים חזק יותר ממילים.