אלמוות הכסף

אלמוות הכסף הוא צמח ייחודי שע"פ הרפואה העממית היו נוהגים להשתמש בו לטיפול בזיהומים בדרכי השתן, ובפרט להמסת אבנים בכליות. לעיתים יחד עם פולי הקפה. לחצו כאן

אלמוות הכסף

שם בוטני ושם נפוץ של הצמח

שם בוטני: Paronychia argentea

שם נפוץ: Silver nailroot

משפחה: צפורניים , Caryophyllaceae

תיאור הצמח

אלמוות הכסף הוא צמח שנתי משתרע, נפוץ בארץ. הפרחים קטנים, מקובצים בתפרחת שנשארת יבשה במשך כל השנה. זה המקור לשם הסוג, אלמוות.

השימוש הרפואי בצמח אלמוות הכסף

השימוש הרפואי בצמח ידוע ברפואה המסורתית. נוהגים להשתמש בו לטיפול בזיהומים בדרכי השתן, ובפרט להמסת אבנים בכליות.

הטיפול המסורתי באבנים בכליות

הטיפול המסורתי באבנים בכליות כולל שימוש בקליפות קפה ביחד עם אלמוות הכסף.

הוראות להכנת חליטה

מרתיחים 4 כפות גדושות של קליפות קפה בתוך 2 ליטר מים במשך 20 דקות. מכבים את האש ומוסיפים 2 כפות של הצמח מכסים את הכלי ומשאירים לחלוט במשך 20 דקות.

שותים את כל החליטה במשך יום.

תוצאות הטיפול עם אלמוות הכסף

מטפלים שהציעו טיפול זה למטופלים עם אבנים בכליות מדווחים על המסת האבן בתוך פחות משבוע.

האבן מתמוססת ומופיעים פרורים בשתן.

שאלות ותשובות מתוך הטקסט

כיצד משתמשים בצמח אלמוות הכסף לטיפול רפואי?

הצמח אלמוות הכסף משמש לטיפול בזיהומים בדרכי השתן ובפרט להמסת אבנים בכליות.

איך מכינים את החליטה המסורתית להמסת אבנים בכליות?

להכנת החליטה, יש להרתיח 4 כפות גדושות של קליפות קפה ב-2 ליטר מים במשך 20 דקות, ואז להוסיף 2 כפות של אלמוות הכסף, לכסות ולהשאיר לחלוט במשך 20 דקות. יש לשתות את כל החליטה במשך היום.

מהי התוצאה המצופה מהשימוש בצמח אלמוות הכסף להמסת אבנים בכליות?

התוצאה המצופה היא שהאבן בכליות תתמוסס בתוך פחות משבוע, ותופיעה פרורים בשתן.

מקור התמונה : https://www.pikiwiki.org.il/image/view/81584

חזרה לחנות

אוניה דה גאטו

אוניה דה גטו הוא צמח שנפוץ בעיקר במרכז אמריקה המיוחסות לו סגולות רפואיות רבות: נוגד חמצון ואנטי דלקתי עוצמתי, שיפור מערכת החיסון, טיפול בדלקות מפרקים ועוד. לחצו כאן

אוניה דה גאטו

שם בוטני: Uncaria tomentosa

שם באנגלית: Cat’s claw

שם עממי (בפרו): Una De Gato

שם עברי : ציפורני החתול

משפחה: פואתיים – Rubiaceae

חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע

תיאור בוטני: האוניה זה גאטו או האונקריה הוא מטפס מעוצה – liana, גדול, שמוצאו מפרו. מקור השם הספרדי, Una de gato- ציפורני חתול, בקוצים הארוכים הגדלים לכל אורך הגזע, שמאפשרים לצמח לטפס על עצים גבוהים ביער. אורכו מגיע לכ-40 מ'. כמה מינים של אונקריה מכונים בשם זה. בפרו משתמשים בעיקר בשני מינים: Uncaria tomentosa, Uncaria Guianensis. למין U. tomentosa יש פרחים קטנים בצבע צהוב בהיר, ואילו ל-U. guianensis יש פרחים גדולים יותר בצבע אדום-כתום. שני המינים גדלים ביערות הגשם של מרכז דרום אמריקה.

התוויות: לטיפול בארטריטיס, מחלות ראומטיות, כיב קיבה ודלקות בדרכי העיכול.

רפואה מסורתית באוניה דה גאטו: הצמח היה בשימוש אצל שבטים אינדיאנים שגרו בפרו, ובארצות אחרות של דרום ומרכז אמריקה. השימוש היה דומה בכל השבטים. ידוע על שימוש בצמח לפחות 2000 שנה. השימוש העתיק ביותר מדווח בשבט האינדיאני Ashaninka, שמנה כ-50,000 איש, שגרו ביערות הגשם של מרכז פרו. הם השתמשו בצמח לטיפול בארטריטיס, אסתמה, דלקות בדרכי השתן, מחלות ראומטיות, לניקוי הכליות, לרפא פצעים עמוקים, דלקות בדרכי העיכול, אולקוס, סרטן, דלקת בשד, זיהומים ויראליים, וכן כאמצעי מניעה לנשים.

לפי המסורת בכמה שבטים אינדיאניים שתיית מרתח מכמות גדולה מהצמח בתקופת המחזור מונעת הריון.

מכינים מרתח מ-2-3 ק"ג מהשורש, מנדפים את המים לכוס אחת ושותים כוס אחת ליום בתקופת המחזור במשך שלושה חודשים רצופים. לפי המסורת הירידה בפוריות נמשכת 3-4 שנים.

המחקר על האונקריה התחיל באמצע שנות השבעים של המאה ה-20. הוא התחיל להתפרסם במערב בתחילת שנות התשעים כאימונסטימולנט, וכמסייע בטיפול באיידס.

בנוסף ברפואת השבטים המסורתית היו משתמשים באונקריה לטיפול בזיהומים ויראליים, אסתמה, אבצס, זיהומים של דרכי השתן, פצעים מזוהמים, וכן כ-emmenagogue.

מרכיבי הצמח:

oxynol alkaloids: isopteropodine, pteropodine, isomitraphylline, uncarineF, mitraphylline, speciophylline, וגליקוזידים של quinovic acid. בנוסף מצויים בצמח טאנינים פרוציאנידינים, catechin טריטרפנים וסטרואידים צמחיים: sitosterol, stigmasterol, kaempferol.

פעילות מדעית: אנטי דלקתי, אנטי סרטני, אימונוסטימולנט. האלקלואידים מגבירים פאגוציטוזיס ע"י מקרופאגים וגרנולוציטים, ממריץ לימפוציטים, בנוסף הם גם מעכבים צימות של טסיות דם. מיצויים מקליפת השורש וקליפת הגזע ממריצים ייצור של אינטרלויקינים 2 ו-6 in vitro, על ידי מקרופאגים מהריאות.

אנטי סרטני- הוכחה פעילות של האלקלואידים נגד לויקמיה ונגד סוגי סרטן אחרים. מיצויים מהצמח מעודדים אפופטוזיס ומעכבים שגשוג של תאים סרטניים.

בנוסף, ישנה פעילות בתור אנטי אוקסידנט, אנטי ויראלי, אנטי דלקתי, אנטי מוטגני, תכונות אלו מיוחסות לפולי פנולים. מחקרים הראו שהצמח מעכב וירוסים רבים: הרפס, וירוסים הגורמים לשפעת, rhinovirus 1B.

פרמקולוגיה: פעילות אנטי דלקתית הוכחה בטינקטורה שהכילה 5.61% אלקלואידים, ובמיצוי מימי שיובש בליופוליזציה, והכיל 0.26% אלקלואידים. המיצוי האלכוהולי היה פעיל יותר באופן משמעותי, כנראה הודות לריכוז הגבוה של האלקלואידים (3).

פעילות אנטי סרטנית הוכחה in vitro עם מיצוי יבש ממירתח של קליפת השורש. החוקרים הראו עיכוב של שגשוג תאים סרטניים, ועידוד של אפופטוזיס (5). אלקלואידים מבודדים עכבו גידול של תאי סרטן. היעיל מכולם היה uncarine F (10).

פעילות אימנוסטימולנטית הוכחה in vitro ובחיות מעבדה. הראו ייצור מוגבר של אינטרלויקינים IL-1 ו- IL-6 במקרופאגים שנלקחו מריאות ובמקרופאגים מהפריטונאום שנלקחו מעכברים (11).

הזרקה לפריטונאום של מיצוי מקליפת הגזע גרמה להגברת הפעילות והמספר של כל תאי הדם הלבנים (12).

ניסוי קליני נעשה עם ארבעה מתנדבים בריאים. הם קבלו 350 מ"ג ליום של מיצוי מימי של אונקריה במשך 6 שבועות (13). הראו עליה משמעותית במספר תאי הדם הלבנים.

לא נראו אצלם תופעות לוואי, כגון, שלשול, עצירות, בחילה, כאבי ראש, משקל הגוף, פריחות, או כאב (13).

התוויות נגד באוניה דה גאטו: הצמח אינו מומלץ לשימוש בתקופת ההיריון. ההשפעה על הנקה לא נבדקה. מומלץ לא להשתמש בצמח בהנקה.

השימוש בצמח אצל ילדים מתחת לגיל 12 דורש פיקוח רפואי.

תופעות לוואי: לא נמצאו

אינטראקציות עם תרופות: תכשירים מסחריים מאונקריה עכבו פעילות של Cyt. P-450. טיפול עם מיצויים של אונקריה ביחד עם קומדין, אסטרוגן ותיופילין דורש פיקוח רפואי (14).

הכנות ומינון: צמח יבש להכנת חליטות, מירתח או מיצויים, קפסולות או כדורים.

מינון 20-350 מ"ג ליום (1,8,13). קפסולות או כדורים 300-500 מ"ג ליום.

ספרות

Cortex Uncaria in WHO Monographs Vol 3, 2007.
Laus G. Keplinger K. Separation of stereoisomeric oxinole alkaloids from Uncaria tomentosa by high performance liquid chromatography. Journal of Chromatography A, 1994, 662: 243-249.
Aguilar JL. et al. Anti inflammtory activity of two different extracts of Uncaria tomentosa (Rubiaceae). Journal of Ethnopharmacology, 2002, 81: 271-276.
Sandoval M. et al. Cat’s claw inhibits TNFalpha production and scavenges free radical: role in cytoprotection. Free radical Biology and Medicine, 2000, 1: 71-78.
Sheng Y. et al. Induction of apoptosis and inhibition of proliferation in human tumor cells treated with extracts of Uncaria tomentosa. Anticancer Research, 1998, 18: 3363-3368.
Wurm M. et al. Pentacyclic oxndole alkaloids from Uncaria tomentosa induce human endothelial cells to release a lymphocyte-proliferation-regulating factor. Planta Medica, 1998, 64: 701-704.
Wagner H. Kreutzkamp B. Jurcic K. The alkaloids of Uncaria tomentosa and their phagocytosis-stimulating action. Planta Medica, 1985, 5; 419423.
Keplinger K. Laus G. Wurn M. Uncaria tomentosa (Willd) DC- ethnomedicinal use and new pharmacological, toxicological and botanical results. Journal of Ethnopharmacology, 1999, 64; 23-34.
Laus G. Brossner D. Keplinger K. Alkaloids of Peruvian Uncaria tomentosa. Phytochemistry, 1997, 45; 855-860.
Stupper H. Sturm S. Konwalinka G. HPLC analysis of the main oxindole alkaloids from Uncaria tomentosa. Chromatographia, 1992, 34; 497-600.
Lemaire I. et al. Stimulation of interleukin-1 and -6 production in alveolar macrophages by the neotropical liana, Uncaria tomentosa. Journal of Ethnopharmacology, 1999, 64: 109-115.
Sheng Y. Pero RW. Wagner H. Treatment of chemotherapy-induced leukopenia in a rat model with aqueous extract from Uncaria tomentosa. Phytomedicine, 2000, 7: 137-143.
Sheng Y. Bryngelsson C. Pero RW. Enhanced DNA repair, immune function and reduced toxicity of C-MED-100, a novel aqueous extract from Uncaria tomentosa. Journal of Ethnopharmacology, 2000, 69: 115-126.
Budzinski JW. et al. An in vitro evaluation of human cytochrome P450 3A4 inhibition by selected commercial herbal extracts and tinctures. Phytomedicine, 2000, 7: 273-282.

אוניה דה גאטו פעילות אנטי ויראלית באיידס:

VSV- VESICULAR STOMATITIS VIRUS, HIV

מחקרים רבים נערכים על תכונתו של הצמח לעכב את וירוס האידס.

מעקב שנערך במשך שש שנים אחרי חולי אידס שטופלו באונקריה הראו הקלה רבה בסימפטומים כבר בשנה הראשונה. נשאים של הוירוס ללא סימפטומים נשארו בריאים לאורך כל תקופת המחקר, אבל הם המשיכו לשאת את הוירוס.

התוויות: כאימונוסטימולנט הצמח מומלץ למקרים של כשל חיסוני, לנשאים של איידס, וכטיפול תומך בחולי סרטן המקבלים כימותירפיה.

כאנטי דלקתי יעיל לטיפול בארטריטיס, ראומטיזם, גסטריטיס, דלקת בשד, דלקות בדרכי השתן, דלקת בגיד, לפציעות וכאבי שרירים.

כמנקה ונוגד דלקת במערכת העיכול- לטיפול באולקוס, מחלת Crohn, תסמונת המעי הרגיז, זיהומים של דרכי העיכול עם טפילים שונים, דלקת המעי הגס המתכייבת ולטיפול בקנדידה.

התוויות נגד: הריון והנקה. הצמח ידוע ברפואה המסורתית של פרו כגורם לאי פוריות. תכונה זו הוכחה אצל עכברים. הצמח אינו גורם להפלה.

כאימונוסטימולנט הצמח אינו מומלץ במקרים של השתלות איברים, כשמעוניינים להחליש את מערכת החיסון.

כמעכב צימות של טסיות דם מומלץ לא להשתמש בצמח 10 ימים לפני ניתוח.

אינטראקציות עם תרופות: עלול להגביר השפעה של מדללי דם.

מינון ושימוש:

מירתח 3-6 ג' ליום, קפסולות 2-4 ג' ליום, טינקטורה 3-4 מ"ל פעמיים או שלוש פעמים ליום.

מקורות

Neuru,Aquino R. et al. Plant metabolites: new compounds and anti-inflammatory activity of Uncaria tomentosa. J. Nat. Prod. 54: 453-459, 1991.
Aquino R. et al. Plant metabolites. Structure and in vitro antivital activity of quinovic acid glycosides from Uncaria tomentosa and Guettarda platypoda. J. Nat. Prod. 52: 679-685, 1989.
Desmarchellier C. et al. Evaluation of the in vitro antioxidant activity in extracts of Uncaria tomentosa DC. Phytother. Res 11: 254-256, 1997.
Keplinger K. et al. Uncaria tomentosa DC. Ethnomedicinal use and new pharmacological, toxicological and botanical results. J. Ethnopharmacol. 64: 23-34, 1999.
Lee KK. et al. Bioactive indole alkaloids from the bark of Uncaria guianensis. Planta Med. 65: 759-760, 1999.
Wirth C. & Wagner H. Pharmacologically active procyanidines from the bark of Uncaria tomentosa. Phytomedicine, 4: 265-266, 1997.
Sheng Y. et al. Induction of apoptosis and inhibition of proliferation in human tumor cells treated with extracts of Uncaria tomentosa. Anticancer Res. 18: 3363-3368, 1998.
Schauss AG. Cat’s Claw (Uncaria tomentosa). Nat. Med. J. 1: 16-19, 1998.
Reinhard KH. Uncaria tomentosa DC. Cat’s Claw, Una de Gato, or Saventaro. J. Altern. Complement Med. 5: 143-151, 1999.
Lemaire I. et al. Stimulation of interleukin-1 and –6 production in alveolar macrophages by the neotropical liana, Uncaria tomentosa (una de gato). J. Ethnopharmacol. 64: 109-
מקור לתמונה 姫路市N様邸　洗濯蛇口水漏れ　蛇口交換工事 | 水道修理の水漏れ救急234時 (mizumore9924.com)

להזמנת אוניה דה גאטו

חזרה לחנות

אחירותם – Spartium scoparium

אחירותם משפיע על זרימת הדם, מאיט דופק מהיר, מסייע לזרימת הדם בורידים. הוא בעל השפעה פסיכותרפויטית ועלול לגרום להלוצינציות.

שם עברי אחירותם (בארץ גדל המין אחירותם החורש Spartium junceum)
שמות נרדפים Sarothamus scoparius, Cystisus scoparius
שם אנגלי Broom, Scotch Broom
משפחה פרפרניים, Fabaceae

תיאור הצמח

אחירותם הוא שיח בגובה 1.5-2.0 מ', בעל ענפים ירוקים, זקופים רכים וגמישים. הפרחים גדולים וריחניים, בעלי צבע צהוב בהיר. הפריחה נמשכת מאפריל עד יוני. הפירות הם תרמילים שנפתחים כשהם בשלים, והזרעים נזרקים במרחק מה מצמח האם. מוצאו של הצמח מאזורים ממוזגים באירופה ואסיה. הוא הועבר לצפון אמריקה.
ישנם כמה מינים דומים הגדלים בארצות חמות יותר. לדוגמא, Spartium junceum, הגדל בספרד, בישראל ובעוד ארצות של הים התיכון, ו-Genista canariensis הגדל באיים הקנריים (1).

חלקי צמח בשימוש

קצות הענפים הפורחים וזרעים.

שימוש מסורתי

מהענפים הרכים נהגו לייצר מטאטאים וכך קיבל הצמח את שמו האנגלי. אחירותם היה מאז הזמן הקדום מקור לסיבים שהופקו מהענפים (2). בסיבים השתמשו לייצור נייר ואריגים. שימושים קדומים נוספים משאר חלקי הצמח היו הכנת משקה הדומה לקפה מהזרעים, קליעת סלים מהענפים, והפקת צבע ירוק מהענפים וצהוב מהפרחים (2).

מרכיבים

אלקלואידים קינוליזידינים 0.8-1.5%, כולל sparteine כמרכיב עיקרי 0.3-0.8%,
אלקלואידים נוספים: cystisine, genisteine, lupanine, sarothamine (1).
אמינים: epinine, tyramine, hydroxytyramine
פלבונואידים: isoquercetin scoparin, vitexin, מרכיבים מרים, קרוטנואידים, שמן נדיף.

פעילות

משפיע על זרימת הדם, מאיט דופק מהיר, מסייע לזרימת הדם בורידים (1).
ספרטאין (sparteine) גורם להאטה של קצב הלב (2). Cytisine הוא בעל השפעה פסיכותרפויטית ועלול לגרום להלוצינציות (2).

שימוש רפואי

ברפואה המסורתית משתמשים בצמח להאיט זרימה של דם ולהעלות את לחץ הדם. מומלץ במקרים של דופק מהיר, בצקות, לחץ דם נמוך, שטפי דם של מחזור חודשי, דימום חזק אחרי לידה (1). בנוסף משתמשים בפרחים לטיפול בבצקת, אבנים בכליות, צהבת, טחול מוגדל, בעיות בכבד (1).

רעילות

sparteine עלול לגרום לטכיקרדיה, הקאה, שלשול, ורטיגו (2).

התוויות נגד

יש להימנע משימוש במקרים של יתר לחץ דם, הריון והנקה.

אינטראקציה עם תרופות

עלול לגרום לאינטראקציה עם מעכבי MAO.

מינון יתר

עלולה לגרום לסחרחורת, כאב ראש, פלפיטציות, חולשה ברגליים, ישנוניות, הרחבת אישונים (1)

הכנות ומינון

בחליטה: 1-2 גרם לכוס, שלוש כוסות ליום
בטינקטורה: 1:5 ב-45% אלכוהול, 0.2-0.5 מ"ל שלוש פעמים ביום (1).

מקורות

1. Scotch Broom in: PDR for Herbal Medicine 3rd Ed. Thomson PDR, 2004, p.716-717.
2. Todd Caldecott in Herbal Halls

3. מקור תמונה Goethe-Universität — Spartium scoparium L. (uni-frankfurt.de)

שאלות ותשובות מתוך הטקסט

מהם השימושים הרפואיים של צמח אחירותם?

צמח אחירותם משמש ברפואה המסורתית להאטת זרימת הדם ולטיפול בבעיות כמו דופק מהיר, לחץ דם נמוך, בצקות ודימומים. בנוסף, הצמח משמש לטיפול במצבים כמו צהבת, אבנים בכליות, טחול מוגדל ובעיות בכבד. שימושים נוספים כוללים טיפול בשטפי דם לאחר מחזור חודשי ולידה.

אילו חלקי צמח אחירותם משמשים לצורכי רפואה?

חלקי הצמח המשמשים ברפואה הם קצות הענפים הפורחים והזרעים. אלו מכילים את המרכיבים הפעילים המשפיעים על זרימת הדם ומסייעים בטיפול במצבים רפואיים שונים.

האם צמח אחירותם רעיל?

כן, צמח אחירותם רעיל במינונים גבוהים. המרכיב sparteine עלול לגרום לתסמינים כמו טכיקרדיה (קצב לב מהיר), הקאות, שלשול ורטיגו. בנוסף, הוא עלול לגרום לאינטראקציה עם תרופות מסוימות, במיוחד עם מעכבי MAO.

איך מכינים את הצמח אחירותם לשימוש רפואי?

הכנת הצמח לשימוש רפואי נעשית באמצעות חליטה או טינקטורה. בחליטה, יש להוסיף 1-2 גרם של הצמח לכוס מים ולשתות שלוש כוסות ביום. בטינקטורה, יש להשתמש בכמות של 0.2-0.5 מ"ל של טינקטורה (1:5 ב-45% אלכוהול) שלוש פעמים ביום.

חזרה לחנות

צמחי מרפא לניקוי כבד

צמחי מרפא לניקוי כבד. מומלץ להשתמש בצמחים המגבירים ניקוז מהכבד לפחות פעם אחת בשנה, במשך 3-4 שבועות. לפרטים ולמאמר המלא

צמחי מרפא לניקוי כבד:

הכבד מתפקד כמחסן אגירה, כבית חרושת לייצור חומרי בנין שונים, וכמערכת טיהור המרחיקה פסולת ורעלנים.

הכבד מקבל אספקת דם כפולה: עורקית וורידית.

דם עורקי מגיע דרך עורק הכבד, ומביא אתו אספקה של חמצן. דם ורידי מגיע מהטחול והמעי דרך וריד השער, ומביא אתו את המזון שנספג מהמעי בסוף תהליך העיכול.
כל המזון המגיע לגוף עובר תהליך של דה-טוקסיפיקציה בכבד לפני שהוא מתפזר אל התאים.
כלי הדם נכנסים לכבד דרך שער הכבד. מאותו שער יוצאים בכיוון נגדי צינור המרה וכלי הלימפה.
הכבד הוא יחידה תפקודית אחת המורכבת משילוב של שלוש רקמות: תאי אפיתל הכבד, פרנכימה, מערכת כלי הדם והלימפה, דרכי המרה.

תפקידי הכבד
חילוף חומרים של פחמימות
הכבד מווסת את רמת הגלוקוז בדם באמצעות התהליכים של הגלוקוגנזה והגליקוגנוליזה. בתהליך הגלוקוגנזה נוצר גליקוגן מהגלוקוז, המגיע מהמעי אל הכבד. הגליקוגן נאגר בכבד. כאשר רמת הגלוקוז בדם יורדת והגוף זקוק לגלוקוז זמין, מתרחש תהליך הגליקוגנוליזה, שבו מתפרק הגליקוגן לגלוקוז. הוויסות בין שני התהליכים נעשה ע"י הורמונים.

ייצור מיצי מרה והפרשתם, וייצור של כולסטרול
מיצי המרה מיוצרים בכבד ונאגרים בכיס המרה. משם הם מוזרמים דרך צנור המרה אל התריסריון. הכבד מנקז באמצעות מיצי המרה עודפי כולסטרול ושומנים וכן בילירובין, שמוצאו מההמוגלובין.

חילוף חומרים של שומנים
השומנים שנספגו במעי מגיעים אל הכבד בעיקר בדרכי הלימפה. הכבד משתתף בחלוקת השומן בגוף, והוא המקור לגופי הקטו המיוצרים מחומצות שומן. הם משמשים מקור לאנרגיה במקרי סכרת.

חילוף חומרים של חלבונים
רוב חלבוני הפלסמה נוצרים בכבד, בעיקר אלבומין, פרותרומבין ופיברינוגן.
בכבד מתפרקים חלבונים שונים לחומצות אמיניות, הדרושות לגוף כדי ליצור חלבונים ספציפיים.

חילוף חומרים של הורמונים
הכבד מסייע לוויסות הורמונים שונים בדם ע"י פירוקם או הרחקתם. אינסולין מתפרק בכבד, וקצב פירוקו משפיע על רמת הגלוקוז בדם.

מאגר של ויטמינים
מיצי המרה המופרשים מהכבד מאפשרים ספיגה של ויטמינים המסיסים בשומן: A,D,E,K. הכבד אוגר כ-95% מכלל ויטמין A שבגוף. כמו כן אוגר הכבד ויטמינים מקבוצה B: חומצה פולית וניקוטינית.

ייצור שתנן – urea
הכבד מסייע לסילוק אמוניה מהגוף ע"י הפיכת האמוניום NH4 לאוריאה.

דה-טוקסיפיקציה
הכבד סותר רעלנים אקסוגניים המגיעים מדרכי העיכול, ורעלנים אנדוגניים הנוצרים בכבד בתהליכים שונים של מטבוליזם. לצורך הניטרול, צריך הכבד להפוך את המרכיבים הנמסים בשומן למרכיבים הנמסים במים, וכך יוכלו להשתחרר דרך הכליות או המעי הגס. תהליך זה נעשה ע"י אנזימים בתוך תאי הכבד, הפועלים על הרעלנים המגיעים עם הדם ממערכת העיכול. מנגנונים נוספים לנטרול רעלנים הם פירוק החומרים הרעילים כגון סטריכנין, מורפין, ברביטוראטים ועוד, או שינוי כימי שנעשה במולקולות של הרעלן שגורם לביטול רעילותו.

הפרעות בנטרול הרעלנים בכבד
רוב המחלות נותנות סימנים זמן רב לפני שהפתולוגיה שלהן מגיעה לביטוי. ניתן להרגיש בהגברת הרגישות לגורמים סביבתיים וירידה בחיוניות. סימנים קליניים המצביעים על דה-טוקסיפיקציה בלתי יעיל: כאבי ראש, קשיים בריכוז, כאבי פרקים, הפרעות בראיה, הפרעות בשמיעה, בעיות בכליות, עייפות, כאבים עצביים – myalgia, כאבי שרירים באזור הירכיים, הפרעות בעיכול, דלקות במקומות שונים בגוף כתוצאה מטוקסינים המגיעים עם זרם הדם. בדיקות ביוכימיות או סרולוגיות אינן מסייעות לזיהוי הפרעות בדה-טוקסיפיקציה. ניקוי הכבד מרעלנים חשוב כדי לאפשר לו להמשיך לפעול ביעילות.

ניקוי כבד שנתי- צמחי מרפא לניקוי הכבד:
מומלץ להשתמש בצמחים המגבירים ניקוז מהכבד לפחות פעם אחת בשנה, במשך 3-4 שבועות. הזמן המתאים ביותר לניקוי הכבד הוא האביב, אבל ניתן להשתמש בפורמולה המוצעת במשך כל הקיץ ותחילת הסתיו. אם יש צורך ניתן לחזור על הניקוי פעמיים או שלוש פעמים.

תערובת צמחים לניקוי כבד
Calendula officinalis   20g
Rosmarinus officinalis 20g
Cynara scolymus   20g או Boldo
Galium aparine   20g
Equisetum arvense   20g
Silybum marianum   20g
Taraxacum officinale   20g
Glycyrrhiza glabra   20g

מינון: בחליטה: כפית אחת שלוש פעמים ביום, בין הארוחות.
בטינקטורה: יש להכין מכל צמח בנפרד. להכין תערובת מ-20 מ"ל מכל צמח. המינון: כפית אחת ליום, מחולק לשתים עד שלוש פעמים.
רצוי להתחיל בהדרגה, במיוחד בפעם הראשונה, ובמקרים של אבנים במרה.
התוויות נגד: לא נמצאו.
תופעות לואי: עלול להופיע גרוד או פריחה.

מקור התמונה :5 Best Liver Cleansing Herbs | John Douillard's LifeSpa

לחזרה לחנות

אגוז ברזילאי – Bertholletia excelsa

שם עברי: אגוז ברזילאי
שם אנגלי: Brazil nut
משפחה: לציתידיים
תיאור בוטני: אגוז ברזיל הוא אחד העצים הגדולים ביותר ביערות הגשם שעל גדות נהר האמזונס, הריו נגרו והאורינוקו. גובהו 25-45 מטר. הענפים הצדדיים מתחילים את צמיחתם קרוב לצמרת העץ. העלים גדולים. אורכם 20-35 ס"מ, ורוחבם 10-15 ס"מ. העץ ירוק-עד. הפרחים קטנים וצבעם לבן ירקרק. הזרעים גדולים. קוראים להם אגוזי ברזיל למרות שמבחינה בוטנית אינם אגוזים. הפרי הוא הלקט בקוטר 10-15 ס"מ. הקליפה עבה. משקל הפרי עד 2 ק"ג. בתוך הפרי מצויים 8-24 זרעים מסודרים כפלחים של תפוז. הזרעים עטופים במיץ חום שמנוני מתוק. קליפת הפרי קשה לפיצוח וצריך להשקיע מאמץ רב. הפירות הבשלים נופלים על קרקע היער, והם נשארים שם זמן רב עד שמכרסמים מצליחים לעשות חורים בקליפה. אגוז ברזילאי הוא עץ מאריך ימים, ועשוי לחיות למעלה מ-500 שנה. שם העץ ניתן על שם כימאי צרפתי קלוד לואי ברתולה. ההפריה של העץ מתרחשת בשיתוף של כמה גורמים והיא משמשת דוגמא לתלות של כמה גורמים זה בזה. ישנה סכנה שפגיעה באחד מהם תפגע בהפריה כולה. ההפריה תלויה בסחלב מסוג מסוים שהריח שלו מושך דבורים זכרים קטנים משבט דבורי הסחלבים- Euglosini. הזכרים נעזרים בריח הסחלב כדי למשוך אליהם דבורים נקבות. הזכרים מאביקים את פרחי הסחלב. הנקבות, מזיזות את האבקנים של פרחי העץ ומצליחות להשחיל את לשונן אל תחתית גביע הפרח שבו נמצא הצוף. נביטת זרעי העץ תלויה במכרסמים שיעשו חורים בקליפה הקשה ויאפשר לזרעים להגיע אל האדמה.

ערך תזונתי של הפרי
100 ג' של אגוזי ברזיל מכילים: 14.3 ג' חלבון, 12.3 ג' פחמימות, 66.4 ג' שומן, מתוכן 25% שומן רווי, 41% שומן חד בלתי רווי, 34% שומן רב בלתי רווי. הפרי עשיר במינרלים: סידן 160 מ"ג ל-100 ג', מגנזיום 376 מ"ג, זרחן 725 מ"ג, אשלגן 659 מ"ג, נתרן 3 מ"ג. הפרי עשיר בסלניום (1,2). הערך התזונתי של 100 ג' פרי 656 קלוריות.

מקורות
Chang JC., Walter H. Gutenmann CM. et al. Selenium content of Brazil nuts from two geograohic locations in Brazil. Chemosphere, 1995, 30: 801-802.http://www.all-creatures.org/recipes/i-brazilnuts.html מקור התמונה Nuez de Brasil Bertholletia excelsa es un árbol de Sudamérica en la familia Lecythidaceae Fotografía de stock – Alamy

לחזרה לחנות

Copaiba, Copaifera officinalis, reticulate

Copaiba השבטים האינדיאנים בצפון-מערב אזור האמזונס, משתמשים בשרף בשימוש חיצוני לריפוי פצעים, לעצירת דימומים, למחלות עור שונות, כולל פסוריאזיס

שם מדעי: Copaifera officinalis, reticulata
משפחה: Fabaceae קטנייתיים
חלקי צמח בשימוש: שרף, קליפת הגזע

תיאור הצמח: Copaiba הוא עץ בעל ענפים רבים המגיע לגובה של 15-30 מ'. העלים רחבים, והפרחים לבנים. לסוג Copaiba משתייכים 35 מינים. הם גדלים רובם בארצות טרופיות בדרום אמריקה, בעיקר בברזיל, ארגנטינה, בוליביה, גויאנה, קולומביה, פרו וונצואלה (1). ישנם מינים הגדלים במקסיקו, באיים האנטיליים ובארצות טרופיות באפריקה. Copaiba reticulata הוא המין הנפוץ ביותר בצפון אזור האמזונס. Copaiba officinalis הוא המין הנחקר ביותר. הוא גדל בכמה ארצות בדרום אמריקה, כולל אזור האמזונס (1). כמה מהמינים שונים בצורתם אבל דומים בפעילות הפיזיולוגית שלהם ולכן משתמשים בכולם באופן שווה. מוציאים את האולאורזין המצוי בגזע על ידי כך שעושים חתכים או קודחים חורים בגזע העץ. השרף זורם החוצה. החורים אינם מסכנים את העץ ואינם פוגעים בו. ניתן לקבל מעץ אחד 40 ליטר של שרף כל שנה (1). השרף שמנוני, והוא בעל צבע ומבנה משתנה. לפעמים הוא צלול, כמעט חסר צבע, ולפעמים צהוב, כהה וסמיך. תלוי באקלים, בגיל העץ, באדמה שעליה גדל העץ ובאופן ההכנה.

רפואה מסורתית: השבטים האינדיאנים בצפון-מערב אזור האמזונס, משתמשים בשרף בשימוש חיצוני לריפוי פצעים, לעצירת דימומים, למחלות עור שונות, כולל פסוריאזיס. המרפאים המסורתיים משתמשים בשרף לטיפול בכל כאב, בעקיצות של חרקים ובדלקות (1,2,3).ברפואת הצמחים בברזיל משתמשים בשרף כאנטיספטי יעיל וכמכייח למערכת הנשימה, כמסייע לטיפול בברונכיט ובסינוסיטיס, כאנטי דלקתי ואנטיספטי למחלות זיהומיות של הכליות ודרכי השתן, וכאנטי דלקתי למחלות של העור (1,4).בשנת 1625 דווח בפעם הראשונה על שימוש בשרף של Copaiba ברפואה באירופה. הנוצרים הישועים הביאו אותו לאירופה מדרום אמריקה וקראו לו בלזם ישועי. השתמשו בו לטיפול בציסטיטיס כרוני, בברונכיט, בשלשול כרוני ובשימוש חיצוני לטיפול בטחורים (1).

מרכיבים: השרף מכיל כ-15% שמן נדיף. מרכיבים אחרים הם שרפים וחומצות. המרכיבים העיקריים בשרף הם ססקויטרפנים (כ-50%), דיטרפנים וחומצות טרפניות (1,5).הם כוללים: caryophylene, calamenene, copaic acid, copaiferic acid, kaurenoic acidcopaivic acid (1,5,6). השמן הנדיף מכיל: beta- caryophyllene, alpha- humulene, beta-bisabolenealpha-bergamotene, beta-humulene, beta-farnesene (1,5,7).

פעילות: אנטיספטי (8,9), אנטי דלקתי (2,3,4), מרפא פצעים (1,10), משכך כאב (1,11), נוגד כיב פפטי (1,12), מרכך את העור.

התוויות: חלק מההתוויות מבוססות על הרפואה המסורתית. לטיפול בבעיות של מערכת הנשימה, כגון, שיעול וברונכיט. בנוסף: ציסטיטיס, לויקוראה (הפרשות וגינליות), טיפול בפצעים שהזדהמו, מניעת זיהום של פצעים, ריפוי פצעים, טיפול באקזמה, אורטיקריה, פסוריאזיס וטיפול בכיב פפטי.

מינון: לשימוש פנימי 0.5-1.0 מ"ל 1-3 פעמים ביום. השימוש בצמח הוא בעיקר חיצוני.

שימוש בקוסמטיקה: כמקבע בושם, להכנת סבון, קרמים, קרם גוף.

תופעות לוואי: אין אם משתמשים במינון שהומלץ. מינון גבוה עלול לגרום לבחילה, להקאות ולפריחה.

התוויות נגד: יש להמנע משימוש פנימי בתקופת ההיריון וההנקה.

מקורות

1. Copaiba, Copaifera officinalis, www.rain-tree.com/copaiba.htm

2. Gomes N. et al. Caracterization of the antinociceptive and anti-inflammatory activities of fractions obtained from Copaifera multijuga Hayne. J. Ethnopharmacol. 2010 Jan. 12

3. Gomes N. Antinociceptive activity of Amazonian Copaiba oils. J. Ethnopharmacol. 2007 Feb, 109: 486-492.

4. Basile AC. et al. Antiinflammatory activity of oleoresin from Brazilian Copaifera. J. Ethnopharmacol. 1988, 22: 101-109.

5. Cascon V. et al. Characterization of the chemical composition of oleoresins of Copaifera guianensis Desf. Copaifera duckei Dwyer and Copaifera multijuna Hayne. Phytochemisty, 2000, 55: 773-778.

6. Paiva L. et al. Anti-inflammatory effect of kaurenoic acid, a diterpene from Copaifera langsorffi on acetic acid-induced colitis in rats. Vasul. Pharmacol. 2002, 39; 303-307.

7. Rogerio A. et al. Preventive and therapeutic anti-inflammatory properties of the sesquiterpene alpha-humulene in experimental airways allergic inflammation. Br. J. Pharmacol. 2009, 158: 1074-1087.

8. Tincusi BM. et al. Antimicrobial. Terpenoids from the oleoresin of the Peruvian medicinal plant Copaifera paupera. Planta Med. 2002, 68: 808-812.

9. Santos A. et al. Antimicrobial activity of Brazilian copaiba oils obtained from different specises of the Copaifera genus. Mem Inst. Oswaldo Cruz, 2008, 103: 277-281.

10. Paiva LA. et al. Investigation on the wound healing activity of oleo-resin on Copaifera langsdorfii in rats. Phytother. Res. 2002, 16: 737-739.

11. de Alencar et al. Smooth muscle relaxant effect of kaurenoic acid, a diterpene from Copaifera langsdorffii on rat uterus in vitro. Phytother. Res. 2003, 17: 320-324.

12. Paiva LA. et al. Gastroprotective effect of Copaifera langsdorffii oleo-resin on experimental gastric ulcer models in rats. J. Ethnopharmacol. 1998, 62: 73-78.

13. מקור התמונה Copaíba – Planta Medicinal – Ervanarium – Escola das Plantas

לחזרה לחנות

בוצין גדול – Verbascum thapsus

בוצין - חברת על עלים הינה חברה מובילה בארץ במכירת וגידול צמחי מרפא, את רוב הצמחים שאתם מכירים אנחנו מגדלים, מוזמנים להצטרף אלינו>

Verbascum thapsus – בוצין גדול

שם עברי: בוצין
משפחה: לועניתיים, Scrophulariaceae

תיאור בוטני

צמח דו שנתי המפתח בשנתו הראשונה שורש ושושנת עלים. בשנה השנייה הוא מוציא עמוד תפרחת בגובה של 2 מ'. הפרחים צהובים וגדולים, והם מבשילים מהבסיס אל הצמרת. הצמח מוציא כמות גדולה של זרעים, שחיוניותם נשמרת לשנים רבות. כל חלקי הצמח חוץ מהשורש, מכוסים בשערות, הנותנות לעלים מראה לבדי. הצמח גדל באירופה, תורכיה, צפון אפריקה ואתיופיה. בארץ גדלים למעלה מ-20 מינים של בוצין.

חלקי צמח בשימוש

עלים, פרחים, שורש

מרכיבים

מוצילג 3%, כולל: D-galactose, arabinosed-glucose, d-xylose, L- fucose, L-rhamnoseD-mannose, arabinogalactan iridoids, כולל aucubin, catapol, iso-catapol ספונינים טרי טרפניים 1.5-4.0% פלבנואידים, כולל אפיגנין, לוטאולין, רוטיןחומצות פנוליות, קפאית ופרוליתסטרולים וסוכרים.

פעילות

מרכך, מכייח, משכך כאב

התוויות

לטיפול בשיעול, הפרעות של דרכי הנשימה, אסתמה, ציסטיטיס, הפרעות בכליות

שימוש חיצוני

שמן מהפרחים מומלץ לכאבי אזניים, דלקות עור, אקסמה, גרוד, כוויות, גרוד בפי הטבעת.

התוויות נגד

לא נמצאו תופעות לוואי. לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות.

הכנות ומינון

בחליטה: 3-4 ג' ליום. בטינקטורה: 1:5 ב-45% אלכוהול 1.0-1.5 מ"ל 3-5 פעמים ביום.

שמן בוצין

מניחים את הפרחים בתוך שמן זית או שמן שקדים (כיסוי הפרחים בערך 2-3 ס"מ) ומניחים בשמש חמה כ3 שבועות. השימוש חיצוני כמשכך כאב.

שימוש בשורש

מכינים מירתח או טינקטורה משורש טרי כתוש. אין מחקרים על השורש, אבל יש דיווחים ממטפלים שמשתמשים בו. Jim Mcdonald משתמש בשורש למעלה מ-15 שנים. הוא מדווח שהשורש יעיל לטיפול פנימי בכאבים עצביים, לדוגמא דלקת של עצב הפנים- Trigeminal neuralgia, בצרוף עם היפריקום, מלילוטוס, Zanthoxylum ו- .Piscidia הוא ממליץ על טיפול פנימי עם השורש לטיפול בכאבי צוואר בצרוף עם קודזו וPetasites. מינונים נמוכים של 0.5-1.0 מ"ל מסייעים ליישור עמוד שדרה שנתפס, להחזרת החוליות למקומן ולשיכוך הכאב. מתקבלת הרפיה של השרירים והכאב נעלם. ההשפעה מיידית.
למקרים של אישיאס מומלץ השורש בצרוף עם: היפריקום, Viburnum opulus, Cimicifuga ארניקה או לובליה. צמח נוסף מומלץ מאד לכאבי גב ובעיות בעמוד השדרה הוא Polygonatum multiflorum. אותו Mcdonald, הרבליסט ידוע בארה"ב, מדווח על הצלחות רבות בטיפול בכאבי גב קשים עם שורש הבוצין. הוא ממליץ על השורש כצמח הנבחר. מינון של 0.5-1.0 מ"ל נראה כאופטימלי.

ספרות רפואית על בוצין

Wichtl M. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Teedrogen, 4 Aufl. Wiss. Verlagsges, Stuttgart, 1997.PDR for Herbal Medicines 3^rd Ed. Thomson, 2004.Ben-Erik van Wyk, Michaek Wink, Medicinal Plants of the World, Timber Pres, Portland Oregon 2004.

להזמנת בוצין גדול

חזרה לחנות

יאקון Smallanthus sonchifolius – Yacon

יאקון - בארצות השונות של דרום אמריקה משתמשים בשורש הטרי כדיורטי, בעיקר לטיפול בבעיות של הכליות ושלפוחית השתן.

שם בעברית: יאקון

שם נרדף: Polymnia edulis

משפחה: מורכבים, Asteraceae

חלקי צמח בשימוש: עלים, שורש

שמות מקומיים: Yacon, Mexican potato, aricona, aricoma

תיאור הצמח

Yacon הוא צמח רב שנתי המשתייך למשפחת המורכבים. הוא גדל לגובה של 1.5-3.0 מ'. הפרחים בצבע צהוב עד כתום. הם מאובקים על ידי חרקים. כל צמח מייצר בין ארבעה ל-20 שורשים בשרניים גדולים הדומים לפקעות (1). כל שורש יכול להגיע למשקל של 500 גר'. קליפת השורש בהירה כשהצמח באדמה, והופכת במהירות לחום כהה כשהיא נחשפת לאוויר.

הצמח גדל בעמקים שבין הרי האנדים, וניתן למצוא אותו גם בגובה של 3200
מ' בהרים. מוצאו מהאזור של האנדים הנמוכים ומיערות העננים של דרום אמריקה. הוא גדל
בפרו, אקוודור, בוליביה וקולומביה.

מרבים לגדל את היאקון בהרי האנדים של דרום אמריקה. מוכרים את השורשים
ליפן, טייואן, ניו זילנד, ולצ'כיה. השורש נמכר לארה"ב כשורש אכיל חדש.

השורשים הטריים הם פריכים ומכילים מיץ. טעמם נעים, והוא מזכיר טעם של תפוח או מלון. השורש מתוק, והמתיקות עולה בקו שווה עם משך אחסון השורש. בדרך כלל אוכלים אותם טריים או מיובשים בשמש. נוהגים גם לאפות אותם, לבשל באדים לצלות אותם או להכין מהם מיץ, ולעשות ממנו סירופ.

בפרו מרבים להכין מוצרים שונים מהשורש של ה-Yacon. בשווקים בפרו ניתן למצוא
מוצרים רבים שמכינים מהשורש, כולל משקאות, סירופ, עוגיות, דגני בוקר, ריבות
ופודינג (1).

רפואה מסורתית

התושבים שחיו בהרי האנדים לפני שהגיעו לשם האינדיאנים משבט האינקה,
הכירו את היאקון ואת הערך כמזון. לא נשארו מהם דברים כתובים.

בשנת 1615 כלל Felipe Guaman Poma de Ayala את היאקון ברשימה של 55 צמחים שמגדלים אותם באנדים (1). בארצות השונות של דרום אמריקה משתמשים בשורש הטרי כדיורטי, לטיפול בבעיות של הכליות ושלפוחית השתן.

מקור תמונה

לחזרה לחנות

דלעת נחש – בריוניה – Bryonia alba

בריוניה התוויות: למחלות שגרוניות, קדחת שגרון, להפרעות בלב כתוצאה מקדחת שגרון, לרפיון של עמוד השדרה. כצמח טרי רעיל מאד >

שם בעברית: בריוניה

משפחה: דלועיים, Cucurbitaceae

חלקי צמח בשימוש: שורש

תיאור בוטני: מטפס רב שנתי שגדל במהירות רבה, ומגיע לגובה של 4 מ'. הגבעולים מסתעפים ונאחזים בעצים בעזרת ווים. הפריחה בחודשים מאי-יוני. הפרחים לבנים, זכריים או נקביים, יושבים על אותו צמח. ההאבקה נעשית על ידי דבורים. השורש עבה ובשרני, צהוב-אפור בחוץ ולבן בפנים. טעמו מר וחריף. העלים אכילים.

מוצא הצמח מצפון-מזרח ודרום-מזרח אירופה, וכן מאירן.

מרכיבים:

טריטרפנים- cucurbitacins B,D,E,I,J,K,L, 23,24-dihydro-cucurbitacins, tetra-cucrbitacins

cucurbitacin גליקוזידים של cucrbitacins, כולל bryonin, elaterinide, bryonosid, bryodulcigenin

סטרואידים, כולל סטרולים Polyhydroxy fatty acids כולל Trihydroxy-octadeca-10(E)-15(z)-dienic acid. לקטינים.

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בבריוניה כמשלשל חזק, משתן ומעורר הקאה. הוא נחשב למשתן יעיל ופותח חסימות בדרכי השתן. בארמניה נחשב הצמח במשך מאות שנים כמרפא כל מחלה (1). הוא מוזכר גם בכתבים של היפוקרטס, גאלן ואבן סינה. כיום משתמשים בו בארמניה כתרופה לטיפול במחלות שונות (1).

פעילות: לחלק מה-cucurbitacins יש פעילות טוקסית וציטוטוקסית. בשימוש חיצוני הם עלולים לגרום לגירוי לעור ולקרומים הריריים. מיצויים מימיים שונים של השורש הראו פעילות אנטי סרטנית בחיות. השרף הוא משלשל חזק. למיצויים במתנול יש השפעה היפוגליקמית יעילה. החומצות השומניות משתייכות לקבוצה של ה-oxylipins, שמייחסים לה פעילות אדפטוגנית (2). ה-cucurbitacins דומים במבנה שלהם ללויקוטריאנים.

התוויות: למחלות שגרוניות, קדחת שגרון, להפרעות בלב כתוצאה מקדחת שגרון, לרפיון של עמוד השדרה.

מנת יתר: עלולה לגרום להקאות, שלשול עם דימום, כאבים עוויתיים, שיתוק.

שימוש בהומיאופתיה: מהשורש הטרי לפני הפריחה מכינים תכשיר הומיאופתי שנחשב למשתן יעיל, מומלץ למקרים של אבנים בדרכי השתן ולעצירת שתן.

רעילות: בריוניה כצמח טרי רעיל מאד. הרעילות יורדת עם הזמן, כי ה-cucrbitacins אינם יציבים.

מגע עם מיץ מהצמח עלול לגרום לפריחה, שלפוחיות ונמק.

מינון: מירתח, 0.3-0.5 ג' ליום

ספרות:

1. Panossian AG. Gabrielian E. and Wagner H.
1997. Plant adaptogens. II. Bryonia as an adaptogen. Phytomedicine, 4: 85-99.

2. Panossian AG. 2003, Adaptogens: a historical
overview and perspective. Natural Parmacy, 7: 19-20.

3. Panossian AG. Gabrielian E. and Wagner
H.1999a. On the mechanism of action of plant adaptogens with particular
reference to cucurbitacin R diglucoside. Phytomedicine, 6: 147-155.

4. Miro M. 1995. Cucurbitacins and their Pharmacological Effects. Phytother. Res. 9: 159-168.

5. מקור התמונה Plant World: Bryonia alba (plantworld2.blogspot.com)

לחזרה לחנות

אודות ד"ר מינה פארן

מינה פארן ד"ר מינה פארן היא ביולוגית, אשר התמחתה בתחום הבוטניקה והכימיה של צמחי המרפא. ד"ר פארן חיברה שני ספרים וכתבה מאות מאמרים על צמחי מרפא

ד"ר מינה פארן היא ביולוגית, אשר התמחתה בתחום הבוטניקה והכימיה של צמחי המרפא. את לימודיה השלימה במסגרות רבות, אקדמיות וחוץ-אקדמיות. את לימודי הדוקטוראט שלה עשתה באוניברסיטת שטראסבורג בצרפת. מינה עסקה משך שנים במחקר רפואי בתחום המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה, והתמחתה במחקר על חיידקים מסוג סטרפטוקוקים.
בשנת 1983 החלה ללמוד רפואה סינית, ולימודים אלה הביאו אותה בהמשך לחזור ולעסוק בצמחים.
מינה איחדה את כל מה שלמדה מהמחקר הרפואי, לימודי ארץ ישראל והרפואה הסינית וכך הגיעה לצמחי המרפא.

מאז שנת 1986 עוסקת ד"ר פארן בהוראה, כתיבה ומחקר בתחום צמחי המרפא. היא מלמדת אנשי מקצוע -רופאים, רוקחים ומטפלים, וגם קהל פתוח ובלתי מקצועי. מאות מתלמידיה בישראל עוסקים בטיפול וריפוי, הדרכה ומחקר של צמחי המרפא.

במסעותיה ברחבי תבל הכירה מינה צמחי מרפא מן הבר ומן החקלאות, אלה גם אלה בשימוש עממי ע"י בני המקום. ד"ר פארן חיברה שני ספרים וכתבה מאות מאמרים על צמחי מרפא שונים מישראל ומרחבי תבל.

ב 2003 היתה מינה בין מייסדי עיל"ם – העמותה הישראלית לצמחי מרפא, אשר שמה לה למטרה לקרב את הנושא לציבור הרחב, ולשפר את רמת הלימוד והידע של המטפלים והמטופלים. מאז הקמת עיל"ם מכהנת ד"ר מינה פארן כנשיאת העמותה.

כמומחית בעלת שם בתחום, העמידה דור שלם של תלמידים בישראל, מהם גם מורים ומטפלים בזכות עצמם. לשמחתנו, הסכימה מינה להעמיד לרשות "על עלים" מספר רב של מאמרים מפרי עטה.

צא ולמד… לשדות צמחי המרפא, בעקבות ד"ר מינה פארן:
בלעדי ב"על עלים": מאגר מידע ובו כ300 מאמרים
פרי עטה של ד"ר מינה פארן, על צמחי מרפא ומה שקרוב אליהם.